חומר רקע

PDF 42,412 תווים המסמך המקורי ↗
כתיבה: רוני בלנק | :אישור שלי לוי, ראש צוות תאריך ,: כ"ו באב תש"ף16 באוגוסט2020 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm מידע ראשוני הסקר הסרולוגי לאיתור נוגדנים לנגיף הקורונה בישראל ,ב דרום קוריאה ו ב אנגליה- מידע ראשוני מסמך זה נכתב לבקשת הוועדה המיוחדת להתמודדות עם נגיף הקורונה ולבחינת היערכות ,המדינה למגיפות ולרעידות אדמה בראשות חבר ת הכנסת יפעת שאשא ביטון והוא מתמקד באופן ביצוע הסקר ה סרולוגי הלאומי בישראל ומציג בקצרה את הסקרים הסרולוגיים הלאומיים המיושמים בדרום קור ה יא ובאנגליה. נציין כי לצד הסקר הסרולוגי הלאומי ,בישראל ש נכון לסיום כתיבת ,מסמך זה טרם הושלם מבוצע גם סקר ס רולוגי נפרד בעיר בני ברק1 וב- 14 ביולי פרסם משרד הבריאות קול קורא ל הצעות למחקרים סרולוגיים נוספים, 2 אולם מסמך זה מתמקד ב סקר ה סרולוגי הלאומי בלבד. מבוא ארגון הבריאות העולמי מבחין בין שני סוגים עיקריים של בדיקות המשמשות בהתמודדות עם :נגיף הקורונה החדש בדיקות מולקולריות (בדיקותPCR ,) המזהות את נוכחות הנגיף בגוף3 ו בדיקות סרולוגיות המזהות את הנוגדנים, 4 שפיתח הגוף כנגד הנגי ף. ב ,דיקות סרולוגיות המכונות גם בדיקות נוגדנים ו בהן נתמקד ,במסמך זה יכולות להעיד על סוג הנוגדנים שפיתח הגוף ועל כמו ת הנוגדנים בדם, 5 אך על- פי המלצת ארגון הבריאות העולמי הן אינן משמשות לזיהוי .מחלה פעילה6 1 ,עידית נדב, רכזת לשכת משנה למנכ"ל, משרד הבריאות, דוא"ל12 באוגוסט2020 ,; מגן דוד אדום, מן העיתונות במסגרת המאבק הלאומי בקורונה: לבקשת משרד הבריאות מד"א ייקח בדיקות לסקר סרולוגי לאיתור אזרחים שנחשפו לווירוס, 3 ביוני2020 . 2 ,רותי ישי, מנהלת מחלקת המעבדות, משרד הבריאות קול קורא לביצוע סקרים סרולוגיים לנגיף קורונה החדש , 14 ביולי2020 . 3 'להרחבה על בדיקות מולקולריות, ראו: פלורה קוך דבידוביץ ,ורוני בלנק בדיקות לגילוי נגיף הקורונה החדש בישראל ובמדינות שונות , ,מרכז המחקר והמידע של הכנסת3 באפריל2020 . 4 ,נוגדנים הם חלבונים שהגוף מפתח נגד מחלה נגיפית. למשל לאחר שאדם חלה בחצבת גופו יפתח נוגדנים שיספקו לו חסינות ,מהמחלה.ונוגדנים אלה ניתנים לזיהוי בבדיקת דם או בבדיקת דגימות אחרות כגון רוק .נוגדנים אלו לא יספקו הגנה נגד מחלות אחרות Centers for Disease Control and Prevention, Covid-19 Serology Surveillance Strategy, updated: June 25th 2020, accessed: July 16th 2020. 5 ,מכבי שירותי בריאות בדיקה סרולוגית :, כניסה17 ביוני2020 . 6 "Serologic tests cannot be used to diagnose acute infection with the COVID-19 virus." World Health Organization, Q&A: Serology and COVID-19, updated: June 9th 2020, accessed: August 12th 2020. בדיקות סרולוגיות בודקות את נוכחותם של נוגדנים שפיתח .הגוף נגד הנגיף הסקר הסרולוגי לאיתור נוגדנים לנגיף הקורונה בישראל, בדרום קוריאה ובאנגליה- מידע ראשוני | 2 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm בדיקות סרולוגיות משמשות מדינות שונות לבצע סקרים סרולוגיים שמטרתם להעריך את היקף האוכלוסייה שנחשפה לנגיף, בעיקר בקרב ,אנשים ללא תסמינים או בעלי תסמינים קלים כמו גם את היקף החשיפה ב אזורים מסוימים וכן לבחו.ן הבדלים בין קבוצות גיל או לאום7 כמו כן מסייעות בדיקות אלה לעמוד על השפעתם של אמצעי ה מדיניות המיושמים, כגון ה ריחוק ה חברתי, לזהות גורמי סיכון למחלה, ללמוד על משך הזמן שבו נוגדנים נשארים בגוף, ללמוד ( על מקדם ההדבקהR ) ,ולזהות מחלימים שיכולים לתרום דם על מנת לסייע בטיפול .ובמחקר8 ארגון הבריאות העולמי מעריך שנוגדנים לנגיף הקורונה החדש מתחילים להתפתח במשך ימים עד שבועות לאחר ההידבקות בנגיף. נדגיש כי הגוף מפתח נוגדנים שונים בשלבים שונים של המחלה, ולכן ניתן להשתמש במידע על סוג הנוגדנים כדי ללמוד האם ההדבקה התרחשה לאחרונה או קודם לכן. 9 עם זאת, לפי אר ,גון הבריאות העולמי וארגונים מקצועיים נוספים המידע הקיים על נגיף הקורונה החדש אינו מאפשר לקבוע בביטחון כי הימצאותם של נוגדנים מבטיחה חסינות מהידבקות חוזרת בנגיף הקורונה החדש . בין השאר, לא ידוע האם הנוגדנים מונעים הדבקה מחדש, איזו כמות של נוגדנים נדרשת לשם כך וכמה זמן .נמשכת הגנה זו10 לפי ארגון הבריאות העולמי, רוב המחקרים העוסקים בנוגדנים מצאו שאנשים שהחלימו ממחלת הקורונה פיתחו נוגדנים, אך חלקם פ יתחו נוגדנים ברמות נמוכות .מאוד11 לצד שאלת החסינות שמעניקים הנוגדנים ,ישנה שאלה באשר לתקפות ן של בדיקות הנוגדנים. לפי ארגון הבריאות העולמי, כיום משווקות מאות בדיקות סרולוגיות שונות לאיתור ,נוגדנים לנגיף הקורונה12 אך רק חלק מהבדיקות אושרו בידי רשויות כגון מינהל המזון והתרופות הפדרלי ( FDA ) של ארצות הברית או ארגונים מקבילים במדינות אחרות, ובחלק מהמקרים האישור ני תן במסגרת הליכי חירום . כתוצאה מכך יש הבדלים משמעותיים באיכות 7 For example, see: COVID-19 Immunity Task Force, FAQs, n.d., accessed: August 9th 2020; World Health Organization, Q&A: Serology and COVID-19, updated: June 9th 2020, accessed: August 12th 2020; Public Health England, Sero- surveillance of COVID-19, updated: August 7th 2020, accessed: August 13th 2020. 8 Centers for Disease Control and Prevention, Covid-19 Serology Surveillance Strategy, updated: June 25th 2020, accessed: July 16th 2020; World Health Organization, Q&A: Serology and COVID-19, updated: June 9th 2020, accessed: August 12th 2020. 9 ארגון הבריאות העולמי מציין כי נוגדנים מסוגgM I מעידים על כך שההדבקה התרחשה לאחרונה ( recent ) בעוד נוגדנים מסוגgG I .מעידים על כך שההדבקה התרחשה במועד מוקדם יותר World Health Organization, Q&A: Serology and COVID-19, updated: June 9th 2020, accessed: August 11th 2020. 10 World Health Organization, Q&A: Serology and COVID-19, updated: June 9th 2020, accessed: June 16th 2020; Centers for Disease Control and Prevention, Interim Guidelines for COVID-19 Antibody Testing, updated: August 1st 2020, accessed: August 13th 2020. 11 World Health Organization, Q&A: Serology and COVID-19, updated: June 9th 2020, accessed: August 11th 2020. 12 World Health Organization, Q&A: Serology and COVID-19, updated: June 9th 2020, accessed: August 11th 2020. בדיקות סרולוגיות משמשות בין השאר להערכת היקף ,ההידבקות באוכלוסייה בעיקר בקרב אנשים ,ללא תסמינים ולהערכת יעילותם של אמצעי מדיניות שננקטים נגד .התפשטות המחלה לדברי ארגון הבריאות העולמי, לא ניתן לקבוע בביטחון שהימצאותם של נוגדנים בדם מבטיחה חסינות מהידבקות .חוזרת בנגיף הקורונה הסקר הסרולוגי לאיתור נוגדנים לנגיף הקורונה בישראל, בדרום קוריאה ובאנגליה- מידע ראשוני | 3 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm הבדיקות הקיימות בשוק, 13 ו הארגון פועל לקדם את הסט נדרטיזציה של הבדיקות הסרולוגיות. לפי ארגון הבריאות העולמי, חוסר הוודאות לגבי תקפותן של בדיקות סרולוגיות הוא אתגר מרכזי בפני השימוש בסקרים סרולוג ים י. 14 :תפקוד הבדיקות נמדד בשני מדדים עיקריים רגישות הבדיקה ( sensitivity ), כלומר יכולתה לזהות דגימות שבהן יש נוגדנים מעל כ מות מסוימת , ו הספציפיות של הבדיקה ( specificity , ,)סגוליות כלומר יכולתה למנוע תשובות "חיוביות כוזבות" המוגדרות כ מקרים שבהם דגימות דם יימצאו חיוביות למרות שאינ ן נושאות את הנוגדנים ( false positive ). 15 יש לשים לב לכך שבאוכלוסייה שבה שיעור ה נדבקים נמוך הרגישות והספציפיו ת עלולות להוביל לכך שמספר .התשובות החיוביות הכוזבות יהיה גדול יחסית המרכז לבקרת מחלות ולמניעתן בארצות הברית ( CDC ) ממליץ להשתמש בבדיקות עם ספציפיות (סגוליות) גבוהה או לחלופין לשלב בין שתי בדיקות שונות במטרה לצמצם את מספר חסרי הנוגדנים שיזו הו בטעות כבעלי נוגדנים .)(ספציפיות נמוכה16 גישה זו ננקטה בישראל, כפי שיפורט בהמשך. בראשית יוני2020 הודיע משרד הבריאות בישראל כי יתחיל ב ביצוע סקר סרולוגי לאומי ב קרב האוכלוסייה . 17 המבצע החל בפועל ב- 29 ביוני18 וב- 11 באוגוסט מסר משרד הבריאות למרכז המחקר והמידע של הכנסת כי בשלב זה קשה ל נקוב ב תאריך יעד לסיומו . לדברי משרד הבריאות:לסקר הסרולוגי בישראל שתי מטרות ברמה האישית הוא יאפשר להעריך ברמת וודאות גבוהה יחסית חשיפה קודמת של הנבדק לנגיף; ברמה הלאומית הוא יאפשר ל אמוד את הי קף ה אנשים שפיתחו נוגדנים ב קרב ה אוכלוסייה הכללית ובקרב אוכלוסיות שחוו התפרצות של המחלה . ,לדברי המשרד מידע זה יתמוך בניהול מושכל של המגפה . 19 במסמך זה נציג את אופן ביצוע הסקר ה סרולוגי הלאומי שמבצעת ישראל. ,כמו כן נציג בקצרה מידע ראשוני על הסקר הסרולוגי ב דרום קוריאה ובאנגליה, שלגביה ן עלה בידנו לאתר מידע רשמי , אם כי מועט יחסית .נציין כי ב ראשית יולי2020 פנה מרכז המחקר והמידע של הכנסת למשרד הבריאות של דרום קוריאה ולסוכנות ממשלתית נוספת במדינה בבקשה לקבל מידע על הסקר ה סרולוגי המבוצע ,במדינה ,בדגש על המתודולוגיה לביצוע הסקר אך עד למועד 13 Amanda K. Sarata, Congressional Research Service, COVID-19 Testing: Key Issues, April 23rd 2020. 14 World Health Organization, “Solidarity II” global serologic study for COVID-19, n.d., accessed: June 17th 2020. 15 World Health Organization, Q&A: Serology and COVID-19, updated: June 9th 2020, accessed: June 16th 2020. 16 Centers for Disease Control and Prevention, Interim Guidelines for COVID-19 Antibody Testing, updated: August 1st 2020, accessed: August 13th 2020. 17 ,משרד הבריאות, הודעות לעיתונות התחלת מבצע בדיקות סרולוגיות ע"י קופות החולים , 3 ביוני2020 . 18 ,עידית נדב, רכזת לשכת משנה למנכ"ל, משרד הבריאות, דוא"ל12 באוגוסט2020 . 19 מירי כהן, מנהלת תחום בכיר קשרי ממשל ותכניות לאומיות, משרד ,הבריאות, מכתב במענה לפניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת ,דוא"ל5 ביולי2020 . יש סוגים שונים של .בדיקות סרולוגיות הבדיקות מאופיינות בין השאר ברמות שונות של רגישות .וספציפיות בראשית יוני הכריז משרד הבריאות על התחלת ביצוע הסקר .הסרולוגי הלאומי הסקר החל ב- 29 .ביוני ב- 11 באוגוסט מסר משרד הבריאות כי בשלב זה קשה להעריך .את תאריך סיומו ה- CDC בארה"ב ממליץ לשלב בין שתי בדיקות כדי להגדיל את הספציפיות, קרי לצמצם את מספר חסרי הנוגדנים שיזוהו בטעות כבעלי נוגדנים. הסקר הסרולוגי לאיתור נוגדנים לנגיף הקורונה בישראל, בדרום קוריאה ובאנגליה- מידע ראשוני | 4 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm סי ום כתיבת מסמך זה לא התקבלה תשובה . אי לכך המידע שיוצג על הסקר הסרולוגי בדרום קוריאה כמו גם באנגליה מבוסס על פרסומי ןה הרשמיים והפומביים של מדינות אלה . 1. הסקר הסרולוגי ב ישראל ב פרק זה נציג בקצרה כמה היבטים בנוש א תכ נ ון ויישום הסקר הסרולוגי בישראל, ובהם ,היעילות והתוקף של ערכות הבדיקה היקף האוכלוסייה הנסקרת ומאפייניה , הגורם המבצע את בדיקות הסקר ואופן ביצוע ו כן.משך ביצוע הסקר 1.1 ערכות הבדיקה בתחילת חודש יולי2020 מסר לנו משרד הבריאות כי בסקר הסרולוגי שייערך בישראל ייעשה שימוש בשתי בדיקות נוגדנים, שאושרו בידי רשויות בריאות בארצות הב רית ובאירופה ומאתרות את הנוגד ן2 IgG - CoV - RS SA . 20 ,לדברי המשרד מדובר בבדיקות דם שיאפשרו לבחון את נוכחות הנוגדן בדם, אך לא לקבוע את רמת הנוגדן מבחינה כמותית. 21 המשרד בחן את תקפ ו תן של בדיקות אלה ולדבריו תיקוף שתי הבדיקות בוצע במעבדה המרכזית לנגיפים בשיתוף עם מעבדות הקופות, וניתוח .הנתונים בוצע במכון גרטנר לדברי ,המשרד תוצאות התיקוף העידו על רגישות של84.7% - 82.4% , והספציפיות (סגוליות) של הבדיקות היא 99.5% - 98.7% . המשרד הוסיף כי כדי לצמצם את שיעור החיובים הכוזבים ( false positive), כלומר את מספר הנבדקים שיימצאו חי וביים למרות שאינם נושאים את הנוגדנים , ולהעלות את הספציפיות (הסגוליות) של הבדיקות למעל99.9% , הוחלט לשלב בין .שתי הבדיקות22 הבדיקה הראשונית )(בדיקת האבחון תתבצע באמצעות הערכה שייצרה חברת מעבדות אבוט ( Abbott Labs) ואם תמצא תוצאה חיובית היא תאומת באמצעות בדיקה שנייה (בדיקת )אבחון ( שייצרה חברת דיאסוריןDiaSorin .) ,כמו כן נקבע כי כל דגימה חיובית וכל דגימה1 מ- 20 שלילי ות תועבר למעבדה המרכזית לנגיפים , שבה ייתכן ביצוע של אנליזות נוספות תוך שימוש בערכות מסוגים אחרים. 23 20 המשרד מסר כי מדובר בבדיקה כימית- ( נהורניתchemoluminescence immunoassay ) המזהה את נוכחות הנוגדן בדגימת נסיוב או פלסמה. שתי הבדיקות בוחנות דגימות דם לאיתור איתור הנוגדןIgG לנגיף ה קורונה החדש. לפי ארגון הבריאות העולמי נוגדן זה מתפתח בשלב מאוחר יחסית לאחר ההידבקות (בניגוד לנוגדןIgM ) . :ראו World Health Organization, Q&A: Serology and COVID-19, updated: June 9th 2020, accessed: August 11th 2020. 21 ,מירי כהן, מנהלת תחום בכיר קשרי ממשל ותכניות לאומיות, משרד הבריאות, מכתב במענה לפניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת ,דוא"ל5 ביולי2020 . 22 .שם 23 .שם בדומה להמלצת ה- CDC , הסקר בישראל משלב בין שני סוגי :בדיקות בדיקת אבחון המבוצעת באמצעות הערכה של חברת אבוט ו בדיקת אימות לדגימות ,שיזוהו כחיוביות המבוצעת באמצעות הערכה של חברת .דיאסורין הסקר הסרולוגי לאיתור נוגדנים לנגיף הקורונה בישראל, בדרום קוריאה ובאנגליה- מידע ראשוני | 5 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm ההחלטה בדבר שילוב בין שתי הבדיקות תו אמת את המלצת המרכז לבקרת מחלות ולמניעתן של ארצות הברית, 24 והיא תאפשר כאמור לצמצם את שיעור החיוביים הכוזבים , כלומר את שיעור המקרים שבהם אדם יזוהה כבעל נוגדנים למרות .שאינו נושא אותם לדברי משרד הבריאות, מחברת אבוט ,המייצרת כאמור את הבדיקה שהגדיר משרד הבריאות כ בדיקה ראשונית )(בדיקת האבחון, נרכשו2.5 מיליון בדיקות. עלות ה של כל בדיקה היא11.2 דולר אמריקאי (כ- 38 ש"ח נכון ל- 13 באוגוסט2020 ), 25 כלומר על- פי חישובנו עלותן כ- 95 .מיליון ש"ח נכון ל-1 ביולי הגיעו לישראל כ- 750,000 בדיקות (כ- 30% מהבדיקות שנרכשו מחברה זו) , מתוכן500,000 ש יהיו בתוקף עד31 לדצמבר2020 ו- 250,000 בדיקות ש תוקפן פג ב- 17 ביולי2020 . כלומר, נכון ל-5 ביולי שליש מהבדיקות שהגיעו תוקפן .פג ,עם זאת בתחילת יולי מסר לנו המשר ד כי הוא גיבש תהליך יאפ ש שר להאריך את תוקף ערכות הבדיקה על בסיס שבועי. 26 מחברת דיאסורין ,המייצרת כאמור את בדיקת האימות שבה נעשה שימוש לאחר שהבדיקה הראשונית נמצאה חיובית )(בדיקת האימות, נרכשו 400,000 בדיקות . עלות כל בדיקה היא 8.5 אירו (כ-4 3 ש"ח נכון ל- 13 באוגוסט2020 ,) 27 כלומר על- פי חישובנו עלותן כ- 13.6 מיליון .ש"ח נכון ל- 5 ביולי2020 הגיעו ל ישראל ל פחות60,000 בדיקות (כ- 15% מ הבדיקות שנרכשו מחברה זו) ו תוקפן יפוג באוקטובר 2020 . 28 המשרד מסר כי "שאר הבדיקות שנרכשו יגיעו בפעימות נוספות" ו לכן תוקפן יפוג במועד .מאוחר יותר29 לא ידוע לנו מתי תתבצע כל פעימה, כמה בדיקות יגיעו בכל פעימה ומתי יפוג תוקפן , כמו כן לא ידוע כמה בדיקות בסך הכ ו.ל הגיעו נכון להיום 1.2 קבוצת הסקר בתחילת יולי 2020 מסר לנו משרד הבריאות כי קבוצת הסקר שתיבדק בסקר הסרולוגי ו לא ה מי תכלול כ- 75,000 איש , שהם כ- 0.8% מאוכלוסיית ישראל ביוני2020 , לפי אומדן 24 Centers for Disease Control and Prevention, Interim Guidelines for COVID-19 Antibody Testing, updated: August 1st 2020, accessed: August 13th 2020. 25 בנ ,ק ישראל שערי חליפין יציגים :, עדכון12 באוגוסט2020 :, כניסה13 באוגוסט2020 . 26 מירי כהן, מנהלת תחום בכיר קשרי ממשל ותכניות לאומיות, משרד הבריאות, מכתב במענה לפניית מרכז המחק ,ר והמידע של הכנסת ,דוא"ל5 ביולי2020 . 27 ,בנק ישראל שערי חליפין יציגים :, עדכון12 באוגוסט2020 :, כניסה13 באוגוסט2020 . 28 מירי כהן, מנהלת תחום בכיר קשרי ממשל ותכניות לאומי ,ות, משרד הבריאות, מכתב במענה לפניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת ,דוא"ל5 ביולי2020 . 29 .שם משרד הבריאות מסר לנו בתחילת חודש יולי כי נכון למועד זה נרכשו2.5 מיליון בדיקות שנועדו לאבחון ראשוני בעלות של כ- 95 מיליון ש"ח וכ- 400,000 בדיקות לאימות תוצאת הבדיקה הראשונית בעלות של כ- 14 .מיליון ש"ח תוקפן של שליש מבדיקות האבחון שהגיעו לישראל עד ל-1 ביולי, פג ב- 17 ביולי 2020 , ומשרד הבריאות גיבש תהליך שנועד להאריך את תוקפ ן על .בסיס שבועי קבוצת הסקר הסרולוגי תכלול75,000 ,איש שהם כ- 0.8% מאוכלוסיית ישראל נכון ליוני2020 . הסקר הסרולוגי לאיתור נוגדנים לנגיף הקורונה ב ישראל, בדרום קוריאה ובאנגליה- מידע ראשוני | 6 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm .למ"ס30 לדברי המשרד, הסקר כולל שילובים בין מדדים שונים ולכן ייתכנו חריגות של 15% - 10% במספר הדגימות שיוקצו לקופות. המשרד הגדיר מספר מדדים שבאמצעות שילוב בינ י הם תוגדר אוכלוסיית הסקר, והם: 31 • דת היישוב- על- ,פי הגדרת המשרד יישוב חרדי ה וגדר כיישוב שבו75% ומעלה מהתושבים חרדים בעוד יישוב חילוני ה וגדר כיישוב שבו פחות מ- 25% חרדים . יישוב מעורב ה וגדר כיישוב שאינו עונה על אף אחד מקריטריונים אלו. 32 לא צוין מהי ההגדרה של חרדי . • לאום היישוב – על- ,פי הגדרת המשרד יישוב יהודי ה וגדר כיישוב ש- 75% מתושביו הם יהודים ו יישוב ערבי ה וגדר כיישוב ש- 75% מתושביו הם ערבים. יישוב מעורב הו גדר כ יישוב שאינו עונה על אף אח ת ;מהגדרות אלה33 • ה מצב ה סוציואקונומי של היישוב – משרד הבריאות מתבסס על עשירוני הלמ"ס ומגדיר את עשירונים4-1 כיי שובים ב מצב סוציואקונומי נמו ך ; את עשירונים7-5 כיישובים במצב סוציואקונומי בינוני; ואת עשירונים10-8 .כיישובים במצב סוציואקונומי גבוה • גודל יישוב- המשרד סיווג את היישובים לפי גודלם ועל- פי הגדרתו יישוב קטן הו י א ישוב שבו4,999-1,000 תושבים; יישוב בינוני– 49,999-5,000 תושבים; יישוב גדול- 50,000 תושבים ומעלה. בתשובת המשרד נכתב כי ככלל מיישוב קטן ידגמו200-50 ,תושבים מיישוב בינוני ידגמו250 - 1,250 תושבים ומיישוב גדול ידגמו1,000 - 2,000 .תושבים34 על- יפ הגדרה זו נראה כי לא יידגמו יישובים המונים פחות מ- 1,000 איש. • מיקום גאוגרפי של היישוב - .בהתאם לחלוקה של הלמ"ס לנפות ,לדברי המשרד בסך הכול ישתתפו בסקר 191 יישובים: 175 ,יישובים בפריסה ארצית13 יישובים בינוניים וגדולים שבהם היה מוקד של התפרצות הקורונה ( כלומר יישובים שבהם 40 מקרים מאומתים בבדיקה מולקולריות ומעלה ל- 100,000 )נפש ו- 3 יישובים בדואיים . אין בדינו את רשימת היישובים. 30 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מעריכה כי נכון לסוף יוני היו בישראל9.2128 מיליון תושבים. הנתון לא כולל עובדים זרים או אנשים שנכנסו לארץ ללא אגרת שהייה. ראו: הלשכה המרכזי ת לסטטיסטיקה, הירחון הסטטיסטי לישראל– יולי2020 , /לוח ב1 . אוכלוסייה, לפי קבוצות אוכלוסייה , 4 באוגוסט2020 . 31 :הגדרות אלו מבוססות על מירי כהן, מנהלת תחום בכיר קשרי ממשל ותכניות לאומיות, משרד הבריאות, מכתב במענה לפניית מרכז ,המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל5 ביולי2020 . 32 ,מירי כהן, מנהלת תחום בכיר קשרי ממשל ותכניות לאומיות, משרד הבריאות, מכתב במענה לפניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת ,דוא"ל5 ביולי2020, ומכתב במענה לפניי ,ת מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל11 באוגוסט2020 . 33 .שם 34 לדברי משרד הבריאות בשל המבנה הדמוגרפי הייחודי של ירושלים יוקצו לה6,000 :דגימות2,000 ,לשכונות חרדיות2,000 לשכונות ערביות ו- 2,000 לשכונות אחרות. מירי כהן, מנהלת תחום בכיר קשרי ממשל ותכניות לאומ יות, משרד הבריאות, מכתב במענה לפניית ,מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל5 ביולי2020 . קבוצת הסקר נבנתה על ,בסיס מספר משתנים הנמדדים ברמת היישוב , ובהם דת, לאום, מצב סוציואקונומי, גודל .היישוב ופיזור גאוגרפי כמו כן נקבע כי בכל יישוב יינתן ייצוג לפי מין .וקבוצות גיל מהגדרת גודל היישוב עולה כי לא יידגמו תושבים מיישובים המונים פחות מ- 1,000 .איש בסך הכול ישתתפו בסקר 191 .יישובים הסקר הסרולוגי לאיתור נוגדנים לנגיף הקורונה בישראל, בדרום קוריאה ובאנגליה- מידע ראשוני | 7 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm משרד הבריאות מסר כי כדי לקבל תמונה מייצגת של מדדי המגדר והגיל, בכל יישוב מחצית מהנבדקים יהיו נשים ומחצית גברים וכן יהיה "פיזור אחיד ,ככל האפשר "של קבוצות יל הג :הבאות9-0 , 19-10 , 29-20 , 39-30 , 49-40 , 59-50 , 69-60 , 79-70, ו- 80 .ומעלה ניתן לראות שלמעט מדדי המין והגיל, כל יתר המדדים ש בהם בחר המשרד מבוססים על הגדרת היישוב ולא על מאפייני הנבדקים . באשר ל מדד הסוציו- ,אקונומי מדד זה נקבע אומנם על-פי פרמטרים המתייחסים ל תושבי ה יישוב , אולם ב יישוב שהוגדר בעשירונים ה נמוכים יכולים להידגם בסקר הסרולוגי.דווקא התושבים שמצבם הסוציואקונומי גבוה, ולהפך בניגוד למשתני המין והגיל, משרד הבריאות לא ציין אם בכוונתו לשלב בדגימה תושבים מ מעמד סוציו- .אקונומי שונה בתוך אותו יישוב ניתן לשאול כיצד ה בחירה במדדים שפורטו לעיל ובאופן הגדרתם משפיעה על יכולת הסקר לייצג את אוכלוסיית ישראל . המשרד מסר לנו כי לצד איסוף המידע על ,יישוב המגורים ה גיל ו ה מין , כל נבדק ימלא שאלון שבו ידווח על תסמינים האופייניים למחלת הקורונה מאז פברואר2020 ,ידווח האם שה ה ,בבידוד האם היה ב מגע עם חולים מאומתים ו האם שהה ,בחו"ל מאז פרוץ המגפה. כמו כן לאחר איסוף הנתונים תועבר לקופות החולי ם בקשה לקבלת מידע על מחלות הרקע של ,הנבדקים ללא פרטים מזהים. משרד הבריאות מסר למרכז המחקר והמידע של הכנסת כי עד ה- 9 באוגוסט השתתפו בסקר48,644 איש , שהם כ מעט שני שלישים מהי עד המספרי של כלל הנבדקים לסיום הסקר, שהוא כאמור75,000 . המשרד מסר לנו נתונים על המשתתפים בסקר עד כה לפי הפילוחים הבאים: מין, גיל, נפה, ולאום לפי יישוב, והוסיף כי טרם הושלמו פילוחים לפי מצב סוציואקונומי ולפי תוצאות בדיקות האבחון (הבדיקה הראשונית) או בדיקות האימות (הבדיקה .)המשנית .המשרד לא התייחס בתשובתו לפילוחים לפי גודל יישוב כדי ללמוד על התקדמות תהליך הסיקור בדקנו את ההתאמה בין מאפייני הנסקרים עד ה- 9 באוגוסט לבין מאפייני אוכלוסיית ישראל לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה . 35 נדגיש כי הסקר עדיין מתבצע, כלומר יכול להיו ת שמידת הייצוג הקיימת כיום תשתנה .מטרת הבדיקה שביצענו היא לעמוד על מאפייניה של האוכלוס י יה שנסקרה עד ל- 9 באוגוסט בהשוואה לשיעורה באוכלוסייה. 35 מסיכום הנתונים שנמסרו לנו לגבי כל משתנה עולה כי יש פערים בין סיכומים אלו לבין סך המשתתפים לפי תשובת משרד הבריאות; הפער הגדול ביותר הוא של7 משתתפים (בסיכום הנתונים על חלוקה לפי נפה עולה כי יש48,637 משתתפים). מירי כהן, מנהלת תחום ,בכיר קשרי ממשל ותכניות לאומיות, משרד הבריאות, מכתב במענה לפניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל11 באוגוסט2020 . חלק ממשתני הסקר– דת, לאום, מצב סוציו- אקונומי- מוגדרים ברמת היישוב ולא ברמת הנבדק, ומכאן עולה השאלה עד כמה ניתן להשליך ממאפייני היישוב למאפייני היחיד .המתגורר ביישוב יש כמה הבדלים בין מאפייני הקבוצה שנסקרה עד ה- 9 באוגוסט לבין מאפייני .האוכלוסייה בישראל עד ה- 9 באוגוסט נסקרו 48,644 איש, שהם כמעט שני שלישים מקבוצת הסקר שהגדיר משרד הבריאות ( 75,000 .) לאחר איסוף הנתונים יבקש משרד הבריאות מקופות החולים מידע על מחלות הרקע של .הנבדקים הסקר הסרולוגי לאיתור נוגדנים לנגיף הקורונה בישראל, בדרום קוריאה ובאנגליה- מידע ראשוני | 8 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 2% 7% 13% 16% 17% 16% 17% 10% 2% 20% 16% 14% 13% 12% 9% 8% 5% 3% 0-9 10-19 20-29 30-39 40-49 50-59 60-69 70-79 80+ שיעור מהנסקרים שיעור באוכלוסייה מניתוח מאפייני הנסקרים עולה כי שיעור הנשים שנסקרו נכון ל- 9 באוגוסט גבוה משיעורן באוכלוסייה, כ- 59% ( 28,658 נסקרות) מהמשתתפים בעוד שיעורן באוכלוסייה שהוא כ- 50% . 36 כמו כן, עולה כי יש הבדלים בין התפלגות קבוצות הגיל של המשתתפים בסקר נכון ל- 9 באוגוסט 2020 לבין התפלגות הגילים באוכלוסיי ה , כפי שמוצג בתרשים1. נציין כי לגבי425 נבדקים (כ- 1% מקבוצת הסקר) צוין כי גילם אינו ידוע ו לכן הם אינם נכללים בתרשים. תרשים1 : שיעור הנסקרים לפי קבוצות גיל ושיעורה של כל קבוצת גיל ב אוכלוסיית ישראל (ממוצע שנת2018 ) 37 מתרשים1 עולה כי בכל קבוצות הגיל שמגיל30 ועד79 שיעור הנסקרים גבוהה משיעור קבוצת הגיל באוכלוסייה, אם כי בקבוצות הגיל59-50 , 69-60 ו- 79-70 הפער בולט יותר וניתן לראות כי בקבוצות הגיל 69-60 ו- 79-70 שיעור הנסקרים כפול משיעור קבוצת הגיל באוכלוסייה . בקבוצת הגיל29-20 ובקבוצת הגיל80 ומעלה שיעור הנסקרים דומה לשיעור קבוצת הגיל ,באוכלוסייה. לעומת זאת בקבוצ ות הגיל19-0 שיעור הנסקרים נמוך משמעותית משיעור קבוצ ו ת הגיל באוכלוסייה- ניתן לראות בבירור כי בקבוצת הגיל9-0 ששיעורה באוכלוס י יה עומד על20% נסקרו רק2% , ובקבוצת הגיל19-10 ששיעורה באוכלוסייה16% נסקרו רק7% . מדד נוסף ששימש לעיצוב קבוצת הסקר הוא הפיזור הגיאוגרפי .ב תרשים2 הצגנו את התפלגות הנסקרים לפי מחוז מגוריהם לצד שיעור האוכלוסייה בכל אחד ממחוזות אלה , לפי קובץ היישובים לשנת2019 שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. 38 נציין כי המשרד לא הציג נתונים לגבי מספר הנסקרים ב מחוז יהודה ושומרון . במענה לשאלתנו השיב משרד 36 נציין כי יש4 נבדקים שלגביהם צוין כי המין אינו ידוע. כמו כן, מסיכום הנתוני ם המוצגים בחלוקה לפי מין עולה כי מדובר ב- 48,641 משתתפים, כלומר3 ,משתתפים פחות מסך המשתתפים שדווח לנו על ידי משרד הבריאות. שם; הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לוח2.3 : אוכלוסייה, לפי קבוצת אוכלוסייה, דת, מין וגיל :, פרסום26 בספטמבר2019 . 37 ,מירי כהן, מנהלת תחום בכיר קשרי ממשל ותכניות לאומיות, משרד הבריאות, מכתב במענה לפניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת ,דוא"ל11 באוגוסט2020 ,; הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לוח2.3: אוכלוסייה, לפי קבוצת אוכלוסייה, דת, מין וגיל :, פרסום26 בספטמבר2019 . 38 מספר התושבים הכולל שלפיו מבוצעים החישובים בקובץ זה הוא כ-9 ( מיליון9,070,289 .)תושבים שיעור הנשים שנסקרו עד ה- 9 באוגוסט הוא כ- 59% לעומת שיעורן באוכלוסייה- כ- 50% . בקבוצות הגיל69-60 ו- 79-70 שיעור הנסקרים כפול משיעור קבוצת .הגיל באוכלוסייה בקבוצת הגיל9-0 נסקרו 2% בעוד שיעורה של קבוצה זו באוכלוסייה עומד על20% . בקבוצת הגיל19-10 נסקרו7% מהנסקרים בעוד שיעורה של קבוצה זו באוכלוסייה עומד על 16% . הסקר הסרולוגי לאיתור נוגדנים לנגיף הקורונה ביש ראל, בדרום קוריאה ובאנגליה- מידע ראשוני | 9 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm ,הבריאות כי הנסקרים תושבי יהודה ושומרון נכללים במחוזות האחרים39 אך אין בידנו מידע ,באילו מחוזות. משום כך המכנה לחישוב התפלגות כלל האוכלוסייה בישראל לפי מחוזות כולל את תושבי יהודה ושומרון, אולם המונה לחישוב שיעור האוכלוסייה בכל מחוז אינו כולל אוכלוסייה זו. כלומר, סיכום שיעורי האוכלוסייה לפי מחוז הוא כ- 95% , ללא יהודה ושומרון. כמו ,כן לגבי65 נסקרים ( 0.13% ) צוין כי מחוז מגוריהם אינו ידוע , ולכן הם אינם מוצגים.בתרשים תרשים2 :שיעור ה נסקרים לפי מחוז ו שיעורה של אוכלוסיית ה מחוז מ אוכלוסיית ישראל (סוף2019 ) 40 מ התרשים עולה כי כל ב המחוזות שיעור הנסקרים דומה או גדול במעט משיעור האוכלוסייה במחוז זה, רק במחוז צפון שיעור הנסקרים נמוך ביחס לשיעור אוכלוסיית ה מחוז .כאמור, אין בידנו מידע באילו מחוזות נכללים הנסקרים במחוז יהודה ושומרון וחישוב שיעור האוכלוסייה ,בכל מחוז מתייחס לתושבי המחוז בלבד לא כולל תושבי יהודה ושומרון. 41 מדד נוסף ששימש את משרד הבריאות לבניית אוכלוסיית הסקר הוא לאום היישוב , כפי שמוצג בתרשים 3. לגבי115 ( 0.24% ) משתתפים צוין כי הלאום לא ידוע , ו לכן משתתפים אלו .לא נכללו בחישוב כמו כן, משרד הבריאות מסר לנו כי נכון ל-9 באוגוסט נסקרו 16 תושבים 39 ,מירי כהן, מנהלת תחום בכיר קשרי ממשל ותכניות לאומיות, משרד הבריאות, הודעת טלפון16 באוגוסט2020 בשעה19:30 . 40 קבוצת הנסקרים שלגביה מוצג המידע לגבי פיזור גאוגרפי כוללת48,572 משתתפים. כמו כן, יש פער של7 משתתפים בין הנתון המסכם שמסר המשרד לגבי כלל הסקר לבין סיכום הנתונים על הנסקרים לפי פיזור גאוגרפי. מירי כהן, מנהלת תחום בכיר קשרי ממשל ,ותכניות לאומיות, משרד הבריאות, מכתב במענה לפניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל11 באוגוסט2020 ; הלשכה המרכזית ,לסטטיסטיקה קובץ היישובים2019 :, כניסה12 באוגוסט 2020 . 41 סיכום הנתונים שהועברו לנו לגבי חלוקת הנסקרים לפי אזור גאוגרפי הוא48,637 , כלומר פער של7 משתתפים מסך המשתתפים שצוין .על ידי משרד הבריאות. שם 16% 12% 13% 14% 16% 25% 10% 11% 16% 18% 18% 27% צפון חיפה ירושלים דרום תל אביב מרכז שיעור מהנסקרים שיעור באוכלוסייה כ- 10% מהנסקרים ,מתגוררים במחוז צפון בעוד שיעור האוכלוסייה במחוז זה הוא כ- 16% . הסקר הסרולוגי לאיתור נוגדנים לנגיף הקורונה בישראל, בדרום קוריאה ובאנגליה- מידע ראשוני | 10 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm ביישובים בדואים שהוצגו בתשוב ת המשרד כקטגוריה נפרדת מהקטגוריה יישובים לא יהודים וגם16 תושבים אלה .לא נכללו בחישוב42 תרשים 3 : שיעור הנסקרים לפי לאום ה יישוב ושיעור המתגוררים ביישובים אלה מתוך אוכלוסיית ישראל (סוף2019 ) 43 מתרשים 3 עולה כי שיעור הנסקרים מיישובים המוגדרים כיהודים עולה על שיעורם באוכלוסייה, בעוד שיעור הנסקרים מיישובים המוגדרים כלא יהודים נמוך יותר משיעורם .באוכלוסייה ,כאמור אין בידינו את רשימת היישובי ם. כ פי שצוין לעיל ,, תהליך ביצוע הסקר טרם הושלם ומשרד הבריאות צפה מראש כי תידרש הכוונה לצורך מ ילוי מכסות דיגום המיוצגות בחסר, לדוגמה קבוצות גיל צעירות יותר. ניתן לשאול אילו צעדים נוקט המשרד כדי למלא את המכסות האמורות ומהו משך הזמן הנדרש .כדי להשלים תהליך זה 1.3 גורם מבצע ואופן ביצוע משרד הבריאות מסר לנו כי קופות החולים הן הגורם שיבצע .את הבדיקות בפועל לדברי ,משרד הבריאות מבחנת הדם תיאסף מהנבדק .כאשר יגיע לקופת החולים לבצע בדיקת דם כלומר, שיטת הדיגום שנבחרה מבוססת על מבוטחים שיגיעו לביצוע בדיקת דם מכל סיבה שהיא שאינה קשורה לקורונה, ובמעמד זה תילקח מהם גם דגימה לבדיקה הסרולוגית. למעשה , הקופות לא רק מבצעות את הבדיקות בפועל, אלא הן אמונות על גיוס הנבדקים שכן הן אלה שקובעות מי יגיע לבדיקות דם שאינן קשורות לקורונה. משרד הבריאות מסר למרכז המחקר והמידע של הכנסת כי כל קופת חולים תיקבע באופן עצמאי את הדרך הנוחה מבחינתה לגיוס הנבדקים . 44 42 כלל הנסקרים המיוצגים בתרשים הם48,511 . מספר זה לא כולל115 שלגביהם צוין לאום לא ידוע ו- 16 בדואים. כמו כן יש פער של2 משתתפים בין הנתון המסכם שמסר המשרד לגבי כלל הסקר לבין סיכום הנתונים על הנסקרים לפי לאום. מירי כהן, מנהלת תחום בכיר ,קשרי ממשל ותכניות לאומיות, משרד הבריאות, מכתב במענה לפניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל11 באוגוסט2020 . 43 שם ,; הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה קובץ היישובים2019 :, כניסה12 באוגוסט2020 . 44 מירי כהן, מנהלת תחום בכיר קשרי ממשל ותכניות לאומיות, משרד הבריאות, מכתב במענה לפניית מרכז ה ,מחקר והמידע של הכנסת ,דוא"ל5 ביולי2020 . 15% 21% 64% 9% 21% 70% לא יהודי מעורב יהודי שיעור מהנסקרים שיעור באוכלוסייה הסקר הסרולוגי הלאומי מבוסס על המגיעים לבצע בדיקות דם שאינן קשורות לקורונה (ב.)דיקות שגרה קופות החולים אחראיות על ביצוע הבדיקות ועל גיוס הנבדקים, ולדברי משרד הבריאות אופן גיוס הנבדקים ייקבע על- ידי כל קופה באופן .עצמאי שיעור הנסקרים מיישובים המוגדרים כלא- יהודים נמוך .משיעורם באוכלוסייה הסקר הסרולוגי לאיתור נוגדנים לנגיף הקורונה בישראל, בדרום קוריאה ובאנגליה- מידע ראשוני | 11 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm .יש המעלים טענות כלפי החלטת משרד הבריאות לבצע כך את המחקר ב-7 ביולי פרסם הסטטיסטיקן הלאומי ומנהל הלמ"ס, פרופ' דני פפרמן, הודעה שבה טען כי שיטת המחקר שבה נוקט משרד הבריאות יכו לה להביא לתוצאות מוטות שאינן מייצגות , שכן לדבריו המגיעים לקופה לצורך ביצוע בדיקות דם אינם מהווים מדגם מייצג של אוכלוסיית ישראל מבחינה רפואית, שכן סביר שלפחות חלקם מגיעים לבצע בדיקות בשל בעיה רפואית כלשהי ואולי דווקא בשל כך נזהרו יותר מהידבקות במחלה. הסטטיס טיקן הוסיף כי " הסקר המוצע על ידי משרד הבריאות מכונה "מדגם נוחות" ואין ספק שנוח מאוד לדגום בצורה זו מאחר והנדגמים ."ממילא מגיעים למתן דגימות דם. אך עם כל הכבוד, אי אפשר להחליף מהימנות בנוחות ,בהמשך ההודעה טען פרופ' פפרמן כי יש לבצע מדגם הסתברותי שבו לכל פרט יש הסתברות חיובית לה י כלל בסקר וקבל על העדר שיתוף הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בקיום סקר זה. 45 משרד הבריאות מסר לנו בתגובה כי שיטת הדיגום האמורה מקובלת בסיקורים אפידמיולוגיי ם המבוצעים בישראל ובעולם, וכי סק ב רים אפידמיולוגים רבים משתמשים בדגימות שהתקבלו מתרומות דם. נציין כי בסקר שנערך בישראל הדגימות נלקחות כאמור מאנשים המבצעים בדיקות דם ולא מ.תרומות דם46 המשרד הוסיף כי המידע שנאסף על הנבדקים, כפי שפורט למעלה, יאפשר ללמוד על הימצאות נוגדנים בשכבות שונות של האוכלוסייה, בהתאם למאפיינים שו נים וציין כי ידוע שאוכלוסייה המגיעה באופן תדיר לבדיקות דם היא מבוגרת יותר ולכן הדגימה נבנתה כדי .לייצג את כל שכבות הגיל47 בנוסף מסר המשרד כי לאחר איסוף הנתונים תועבר לקופות החולים בקשה לקבלת מידע על מחלות הרקע של הנבדקים, ללא פרטים מזהים, לדברי המשרד מידע ז ה יאפשר לנטרל את הרקע הרפואי של משתתפי הסקר. המשרד הוסיף כי בכל שיטת דיגום קיימת אפשרות להטיה הפוגעת בייצוג של האוכלוסייה, לדוגמה בסקרי אוכלוסייה הנבחרת אקראית מידת ההיענות לרוב אינה גבוהה ומאפייניהם של הנבדקים אשר בוחרים להשתתף שונים לרוב ממאפייניה ם של אל ו שאינם מעוניינים בכך. 48 שאלנו את משרד הבריאות איזה גוף יהיה אמון על איסוף המידע ו על .הערכתו נציין כי דגימה הדם מועברת על- .ידי הקופות למעבדות הקופה והיא זו שמוסרת לנבדק את תוצאתה לדברי המשרד כל קופה מעבדת ומנתחת את הנתונים על מבוטחיה ומעבירה מידע זה ל משרד 45 הסטטיסטיקן הלאומי טען גם כי שיטת המחקר לא תאפשר לבדוק הדבקה בתוך הבית. כמו כן טען מנהל הלמ"ס כי לא התייעצו איתו ,כפי שמחויב לפי חוק. ראו: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הודעת וידאו הסטטיסטיקן הלאומי פרופ' דני פפרמן בהודעה מיוחדת בנושא ביצוע סקר סרולוגי לבדיקת התחלוא ה בקורונה , 7 ביולי2020 . 46 מירי כהן, מנהלת תחום בכיר קשרי ממשל ותכניות לאומיות, משרד הבריאות, מכתב במענה לפניית מרכז המחקר והמידע ,של הכנסת ,דוא"ל5 ביולי2020 . 47 ,מירי כהן, מנהלת תחום בכיר קשרי ממשל ותכניות לאומיות, משרד הבריאות, מכתב במענה לפניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת ,דוא"ל5 ביולי2020 . 48 .שם הסטטיסטיקן הלאומי הגדיר את הסקר הלאומי כמדגם נוחות, והעלה חשש כי יוביל לתוצאות מוטות. לדבריו, רצוי לבצע מדגם הסתברותי ולשתף את הלמ"ס .בקיום הסקר משרד הברי אות מסר כי ידוע שהאוכלוסייה המגיעה לבדיקות דם שגרתיות היא מבוגרת יותר ולכן הדגימה נבנתה כך שתכלול ייצוג .לשכבות גיל נוספות ניתן לשאול מהם היתרונות והחסרונות של הבחירה בשיטה שבה כל קופה אחראית על ניתוח .נתוני מבוטחיה לפי הסטטיסטיקן,הלאומי המגיעים לבדיקות דם באופן שגרתי אינם מהווים מדגם מייצג של .אוכלוסיית ישראל הסקר הסרולוגי לאיתור נוגדנים לנגיף הקורונה בישרא ל, בדרום קוריאה ובאנגליה- מידע ראשוני | 12 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm הבריאות. משרד הבריאות מרכז ומעריך את תוצאות הסיקור של כלל האוכלוסייה שנדגמה בכל.הקופות49 ניתן לשאול מהם היתרונות והחסרונות של ההחלטה שכל קופה תעבד את נתוני מבוטחיה , לדוגמה האם החלטה זו מייעלת את הליך האיסוף והעיבוד או לחילופין עלולה להוביל ל חוסר אחידות ב עיבוד ה נתונים המדווחים ברמה הארצית. 1.4 מועד השלמת הסקר כאמור, משרד הבריאות הכריז על הסקר הסרולוגי בראשית יוני2020 , אך הסקר החל בפועל ב- 29 ביוני, ונכון ל-9 באוגוסט נכללו בו כ מעט .שני שלישים מקבוצת הסקר שהוגדרה שאלנו את משרד הבריאות מתי יושלם הסקר הסרולוגי ונענינו כי קשה להעריך ב שלב זה את מועד סיו מו. לדברי המשרד, הסקר יגיע לסיומו כאשר יושגו היעדים של מספר הנבדקים בקטגוריות שהוגדרו (מבחינת שילובים בין יישוב, גיל ומין), אך יש לקחת בחשבון תהליכים מקצועיים ומנהליים ברמת הקופה, ובהם קצב הוצאת ההפניות וקצב הדיגום, שיכולים להאט את .התהליך עוד הוסיף המשרד כי יש להביא בחשבון שעם התקדמות הסיקור תידרש הכוונה לצורך מילוי מכסות דיגום המיוצגות בחסר, הליך .הצפוי להאט את קצב הדיגום כאמור, משרד הבריאות גם מסר לנו כי לאחר השלמת הסקר הוא יפנה לקופות לקבלת המידע על מחלות רקע מקופות החולים ללא מידע מזהה . 50 ניתן לשאול האם תהליך זה יאריך משמעותית את פרק הזמן ה נדרש להשלמת הסקר, ואם כן- .האם ניתן לקצרו וכיצד נציין כי באמצעי התקשורת פורסמו לאחרונה ממצאים מתוך הסקר הסרולוגי, אולם במענה לבקשתנו לקבל את הממצאים שנאספו בשלב זה, השיב המשרד כי טרם התקבלו כלל תוצאות הבדיקה והנתונים הפרטניים מהקופות וכי ה פילוח על פי מצב סוציואקונומי ו ה פילוח של תוצאות בדיקת האבחו ן (ערכות חברת אבוט) ובדיקות האימות (ערכות חברת דיאסורין) .טרם הושלמו ,לדברי המשרד המידע שכבר התקבל נמצא עדיין תחת תהליך של בקרת איכות ,וטיוב נתונים. מכאן ש עדיין לא ניתן לקבוע את .תוצאות הסיקור לדברי המשרד מיד לכשיושלם תהליך עיבוד וניתוח התוצאות, המידע יובא לידיעת הציבור. לא ידוע לנו האם מתוכננים סקרים לאומיים נוספים העוסקים בנ.גיף הקורונה החדש בעתיד51 ,נציין כי בשתי המדינות האחרות שבדקנו ונציג להלן, הסקרים מתבצעים באופן תקופתי כדי .להעריך מגמות לאורך זמן 49 .שם 50 .שם 51 מירי כהן, מנהלת תחום בכיר קשרי ממשל ותכניות לאומיות, משרד הבריאות, מ ,כתב במענה לפניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת ,דוא"ל11 באוגוסט2020 . במענה לפנייתנו השיב המשרד כי בשלב זה קשה להעריך את מועד .סיום הסקר לא ידוע לנו האם מתוכננים סקרים .לאומיים נוספים לפי משרד הבריאות השלמת הסקר מתעכבת בין השאר עקב תהליכים מקצועיים ומנהלייים ברמת הקופה כמו גם הצורך למלא מכסות .דיגום המיוצגות בחסר הסקר הסרולוגי לאיתור נוגדנים לנגיף הקורונה בישראל, בדרום קוריאה ובאנגליה- מידע ראשוני | 13 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 2 . הסקר הסרולוגי בדרום קוריאה ובאנגליה בפרק זה נציג בקצרה מידע על הסקרים הסרולוגיים הלאומיים המבוצעים בשתי מדינות: דרום .קוריאה ואנגליה כפי שצוין, המידע המפורסם בנושא זה הינו מועט יחסית וניתן ללמוד ממנו בעיקר על היקף הסקר וממצאיו הראשוניים, אולם אין די.מידע על מתודולוגיית הסקר 2.1 דרום קוריאה המרכז לבקרת מחלות ולמניעתן( של קוריאהKorean Centers of Disease Prevention and Control , להלןKCDC ) פרסם ב-9 ביולי2020 תוצאות ראשוניות של ה סקר ה סרולוגי שנערך במדינה . 52 על-פי ההודעה, שתי קבוצות של דגימות נבדקו לנוגדנים :לנגיף הקורונה החדש 1,555 דגימות שנאספו בין ה- 21 באפריל ל- 19 ביוני מתוך סקר לאומי לבריאות ותזונה, ו- 1,500 דגימות שנאספו בין ה- 25 ל- 28 במאי ( ממטופלים בבתי חוליםmedical facilities ) בדרום מערב סיאול, אין בידנו מידע כיצד נבחרו מטופלים אלה או כיצד נבחרו הדגימות מתוך הסקר הלאומי לבריאות ולתזונה . כל ה תוצאות מקבוצת הדגימות הראשונה היו שליליות, ורק דגימה אחת בקבוצה השנייה הייתה חיובית. כלומר, מתוך3,055 בדיקות נמצאו נוגדנים לנגיף .הקורונה רק בדגימה אחת לפי ההודעה, בכוונת דרום קוריאה ל המשיך ול דגום דגימות מהסקר הלאומי לבריאות ולתזונה לאיתור נוגדנים לקורונה ב.כל חודשיים ולכלול טווח רחב יותר של אנשים על בסיס גיל ומין53 בראשית אוגוסט הודיעה דרום קוריאה כי הליך זה הוא בעיצומו וכי סקר שני יושלם בשלהי .אוגוסט54 כמו כ ן, דרום קוריאה הודיעה כי היא מתכננת ביצוע סקר נפרד, נוסף על זה שצוין ( למעלה, שיתמקד בשני אזורים שבהם התגלו צברי תחלואה מרוביםmultiple clusters ) ויכלול3,300 .אנשים55 2.2 אנ גליה ( הרשות לבריאות הציבור באנגליהPublic Health England ) עורכת ס קרים סרולוגיים שבועיים בכמה אזורים במטרה לספק מדגם לפי גיל ואזור גאוגרפי לכל שטח.אנגליה לאורך זמן56 52 KCDC, The updates on COVID-19 in Korea as of 9 July, July 9th 2020, accessed: July 15th 2020. 53 KCDC, The updates on COVID-19 in Korea as of 9 July, July 9th 2020, accessed: July 15th 2020. 54 1,080 דגימות נאספו נכון ל-5 באוגוסט2020 . KCDC, The updates on COVID-19 in Korea as of 6 August, updated: August 6th 2020, accessed: August 12th 2020. 55 KCDC, The updates on COVID-19 in Korea as of 23 July, updated: July 24th 2020, accessed: August 12th 2020. 56 "A number of serological collections have been established by PHE to provide an age-stratified geographically representative sample across England over time". Public Health England, Sero-surveillance of COVID-19, updated: August 7th 2020, accessed: August 13th 2020 בסקר הראשון ש כלל 3,055 בדיקות, רק בדגימה אחת נמצאו נוגדנים לנגיף .הקורונה דרום קוריאה מתכננת לערוך סקרים סרולוגים מדי חודשיים ולשפר את הייצוגיות .של הדגימה הסקר הסרולוגי הלאומי בדרום קוריאה מתבסס על משתתפים בסקר לאומי לבריאות ותזונה המתבצע בשגרה ועל דגימות ממטופלים .בבתי חולים הסקר הסרולוגי לאיתור נוגדנים לנגיף הקורונה בישראל, בדרום קוריאה ובאנגליה- מידע ראשוני | 14 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm הבדיקות הסרולוגיות ה תבצעו באמצעות בדיקת דם בשםuroimmun E . 57 הרשות לבריאות הציבור,ביצעה הערכה מזורזת של ערכת בדיקה זו58 ומצאה כי רגישותה היא72% (בטווח שבין80.9% - 61.8% ) והספציפיות שלה היא99% (בטווח של99.7% - 97.5% .) ב כל אזור נבדקות בערך1,000 דגימות , כאשר הדגימות נבחרו ת באופן מקרי מתוך תרומות דם של אנשים בגיל69-17 . החל מ- 20 ביולי דגימות אלו כוללות גם תרומות של אנשים בגיל70 ומעלה . 59 נצ יין כי בדוח המתייחס לשבוע שהחל ב- 27 ביולי נכתב כי נעשה שימוש גם בדגימות של אנשים בגיל65 ומעלה שהגיעו לבצע בדיקות דם שגרתיות; עם זאת השימוש במאגר דגימות זו לא נכלל בדוחות הרשות .בצורה שיטתית60 הדוח האחרון שפורסם מתייחס לתאריכים שבין ה- 27 ביולי וה-2 באוגוסט2020 . 61 מדוח זה עולה כי בארבעת השבועות ה קודמים עמד שיעור בעלי הנוגדנים באוכלוסיית אנגליה על כ- 5.9% . השיעור הגבוה ביותר נמדד באזור לונדון (כ- 9%), א ם כי זוהתה באזור זה מגמת ירידה. 3 . סוגיות לדיון בפרק זה נציג בקצרה כמה מהסוגיות שהועלו במהלך המסמך : • נכון ל-9 באוגוסט נסקרו כ מעט שני שלישים מהיקף ה נסקרים שתוכנן במסגרת הסקר הסרולוגי הלאומ ,ו י בשלב זה לא ידוע מהו תאריך היעד להשלמתו. • ,כפי שהוצג במסמך למעט מדדי המין והגיל, כל יתר המדדים שבהם בחר המשרד לקביעת קבוצת הסקר(לאום, דת, מצב סוציואקונומי, גודל יישוב, פיזור גאוגרפי ) מבוססים על הגדרת היישוב. באשר למדד הסוציו- ,אקונומי מדד זה נקבע אומנם על- פי פרמטרים המתייחסים ל תושבי ה יישוב , אולם ב יישוב שהוגדר בעשירונים ה נמוכים יכולים להידגם בסקר הסרולוגי.דווקא התושבים שמצבם הסוציואקונומי גבוה, ולהפך בניגוד למשתני המין והגיל, משרד הבריאות לא ציין אם בכוונתו לשלב בדגימה תושבים מ מעמד סוצ יו- אקונומי שונה בתוך אותו יישוב ונשאלת השאלה מהן ההשלכות על ייצוג האו כלוסייה לפי מדד זה. 57 Public Health England, Sero-surveillance of COVID-19, updated: August 7th 2020, accessed: August 13th 2020. 58 ההערכה התבססה על93 דגימות חיוביות ו- 493 :דגימות שליליות. ראו Public Health England, Evaluation of the Euroimmun Anti-SARS-CoV-2 ELISA (IgG) serology assay for the detection of anti-SARS-CoV-2 antibodies, June 2020. 59 לפי דוח הרשות לבריאות הציבור באנגליה עד שבוע זה לא נכללו תרומות של אנשים בגיל70 .ומעלה Public Health England, National COVID-19 surveillance report: 31 July 2020 (Week 31), accessed: August 13th 2020, p. 29. 60 Public Health England, National COVID-19 surveillance data report: 7 August 2020 (week 32), accessed: August 13th 2020 61 Ibid. מהדוח המתייחס לשבוע שהחל ב- 27 ביולי עולה כי שיעור בעלי הנוגדנ ים באנגליה הוא כ- 5.9% . באנגליה נערכים סקרים סרולוגיים לאומיים .שבועיים הסקרים מתבססים על תרומות דם (ולא בדיקות .)דם כמו בישראל ,הסקר הסרולוגי לאיתור נוגדנים לנגיף הקורונה בישראל בדרום קוריאה ובאנגליה- מידע ראשוני | 15 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm • מהשוואת קבוצת הנסקרים עד ה-9 באוגוסט ל אוכלוסיית ישראל עולה כי ישנו ייצוג יתר של נשים ,ייצוג חסר של צעירים לעומת מבוגרים , ייצוג חסר של תושבי מחוז צפון וכן ייצוג חסר של תושבי ה יישובים ה ערבים . כ,מו כן המשרד מסר שטרם הושלם הניתוח של הבדלים סוציו- .אקונומיים בין משתתפי הסקר משרד הבריאות העריך מראש כי ההסתמכות על האוכלוסייה המגיעה לביצוע בדיקות דם באופן שגרתי תצריך השלמת דיגום בקרב אוכלוסיות המיוצגות בחסר ומסר כי יי אסף גם מידע על מחל ות הרקע של הנסקרים .במטרה לנטרל את השפעת מחלות הרקע ניתן לשאול כיצד ישפיעו השלמות אלו על מועד השלמת הסקר ומהם הקשיים בביצוען . • הסקר הסרולוגי הלאומי בישראל מ ספק תמונת מצב בנקודת זמן מסוימת , קרי בנקודת הזמן שבו הוא מבוצע בלבד . לעומת זאת, אנגליה ודרום קורי א ה מבצעות סקרים תקופתיים - אנגליה עורכת סקר שבועי ודרום קוריאה מבצעת סקר כל חודשיים . לא ידוע לנו האם משרד הבריאות מתכנן לבצע סקרים לאומיים נוספים ו עולה השאלה עד כמה ,, אם בכלל הסקר המבוצע בישראל יוכל לספק מידע על מגמות לאורך זמן ,ואם לא, כיצד ניתן לאסוף מידע זה ביעילות. • .קופות החולים אחראיות על ביצוע הסקר הלאומי ועל העיבוד הראשוני של הנתונים ניתן לשאול מהם היתרונות והחסרונות של החלטה זו ,לדוגמה האם תהליך זה צפוי ל יעל את תהליך עיבוד הנתונים או לחילופין ליצור חוסר אחידות בתהליכי ה איסוף , העיבוד והדיווח בין הקופות. מנגד עולה השאלה מהן היתרונות והחסרונות של האפשרות ש קופות החולים תעברנה את הנתונים הגולמיים למשרד הבריאות כדי שהוא ינתח בעצמו את התוצאות ? • ניתן לראות כי ישראל, אנגליה ודרום קוריאה משתמשות באוכלוסיות שונות לצורך ביצוע הסקר הלאומי ,. בישראל, כאמור הסקר הסרולוגי הלאומי מתבסס על הקבוצה המגיעה לביצוע בדיקות דם באופן שגרתי. הסקר הלאומי באנגליה מבוסס על אנשים המגיעים לתרום דם62 והסקר הלאומי בדרום קורי אה מבוסס על משתתפי סקר לאומי אחר המתבצע בשגרה ועוסק בתזונה ובבריאות (בסקר הראשון שפורסם נעשה שימוש גם )בדגימות שנלקחו ממטופלים בבתי חולים. ,כלומר כל מדינה בנתה את הדגימה באופן נ שו ,ו ה לכל שיטה יש יתרונות וחסרונות שיש לתת עליהם את הדעת בדיון על תכנון הסק ר. • ,לבסוף ניתן לשאול כיצד יפורסמו תוצאות הסקר לציבור והאם אופן הפרסום יהיה מונגש לציבור הרחב . לדוגמה, דוחות הרשות לבריאות הציבור באנגליה מפורסמים בין 62 כאמור, לצד ז.את נעשה שימוש בסקרים נוספים של קבוצות ספציפיות הסקר הסרולוגי לאיתור נוגדנים לנגיף הקורונה בישראל, בדרום קוריאה ובאנגליה- מידע ראשוני | 16 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm השאר בקבצי אקסל, והם כוללים נתונים על שכיחות בעלי הנוגדנים ברמה הלאומית ובאזורים שונים, כולל מגמות לאורך זמן.ופילוח לפי קבוצות גיל מסוימות63 סוגיית אופן פרסום הנתונים משליכה על יכולת ו של הציבור ל קבל מידע ולבקר אות ו . 63 For example, Public Health England, National COVID-19 surveillance data report: 7 August 2020 (week 32), accessed: August 13th 2020.