חומר רקע
________
_________________________
_________________________________________________
רח' דניאל
פריש10, תל-
אביב64731
., טל03-6362202
.פקס03-6918696
ת"א, כ"ז באב תש"פ
17
באוגוסט2020
:סימוכין01285120
לכבוד
ח"כ יעקב אשר
יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט
הכנסת
- בדוא
"ל -
ירושלים
,מכובדי
:הנדון העברת תקנות סד"א החדשות לאישור ועדת חוקה חוק
ומשפט ש
ל הכנסת
:הריני מתכבד לפנות אליך בעניין שבנדון
1.
לאחרונה חת,ם שר המשפטים, ח"כ אבי ניסנקורן
,על תקנות סדר הדין האזרחי החדשות
שייכנסו לתוקף ב-1
בינואר2021, ושעתידות לחולל שינויים משמעותיים ומרחיקי לכת
.בהליכי הדיון האזרחי
2.
א
מנם לשון התקנות מסמיכ
ה את שר המשפטים לשנות את הקבוע בהן ללא צורך ב אישור
הכנסת. עם זאת, כיוון שמדובר ברפורמה רחבת היקף, המטמיעה באמצעות חקיקת משנה
שינויים חסרי תקדים באופן ניהול ההליכים האזרחיים במדינה, מן הראוי כי תעבור תחת
שבט ביקורתה של הרשות המחוקקת ותקבל את אישורה של ועדת חוקה
חוק ומשפט טרם
.תיושם
3.
רפורמה זו, על אף היותה דה-יורה חקיקת משנה, הינה דה-
פקטו ממלאת תפקיד של חקיקה
ראשית לכל דבר ועניין–
הן לאור היקפה, התמורות והשינויים שמבקשת לקדם, הנורמות
החדשות שקובעת והשלכותיה העצומות על תחום המשפט האזרחי על כלל ענפיו. מעמדה
הקר וב לסטטוס של חוק מחייב, כי לכל הפחות תאושר לאחר שיקויים לגביה הליך של פיקוח
.פרלמנטרי
4.
רפורמה זו אינה קובעת הסדרים משניים להוראות חוק בתי המשפט אלא יוצקת מחדש את
התשתית הדיונית של כלל ההליכים האזרחיים במדינה, וטומנת בחובה גם חששות לפגיעה
קשה בזכויות בעל י הדין. משכך יש חשיבות עקרונית ומעשית לדרישת אישור של ועדת
:מוועדות הכנסת, וכפי שיפורט להלן
פיקוח פרלמנטרי מאפשר דיון ציבורי, שקיפות והתייחסות לכלל ההיבטים
הרלבנטיים
5.
הפיקוח הפרלמנטרי חשוב ביותר כיוון שמאפשר
דיון יסודי
מקצועי ו
ציבור :י כמו למשל
שמיעת ע
מדות של גופים וארגונים שונים, התייחסות לחוות דעת
מקצועיות, סקירת שלל
.העמדות של חברי הכנסת ועוד זאת בניגוד לחקיקת משנה שאינה
דורשת דיון ציבורי
ו/או
אישור מוועדות הכנסת.
אכן פשטות ומהירות הן תכונות נדרשות וחיוביות של חקיקת המשנה.
,אולם במקרים רבים
חקיקת מ שנה
אינה יכולה להבטיח שיקול דעת מספיק ו התחשבות ראויה
בציבור.
________
_________________________
_________________________________________________
רח' דניאל
פריש10, תל-
אביב64731
., טל03-6362202
.פקס03-6918696
6.
'בעניין זה ראה הנחיות היועץ המשפטי לממשלה הנחיה מס2.3100
משנת3
0
20
(עדכון
להנחיות מ
שנת
1985
):
"ביטוי אחד לתחושת הצורך בביקורת ציבורית על השימוש שנעשה בסמכות להתקין תקנות
היא הדרישה שהתקנות
.לא ייכנסו לתוקף אלא לאחר שאושרו על ידי ועדה מוועדות הכנסת
בשני עשורים האחרונים קובע המחוקק דרישה זאת במספר גדל והולך של חוקים. בדרך
זאת ניתן ביטוי בולט לכך שהתקנות על פי מהותן הן דבר חקיקה. מאידך בדרך זאת נעשית
הכנסת, במובן מסוים שותפה לממשלה בביצוע, לכן
"... .גם באחריות לביצוע, של החוקים
:עוד הוסיף היועץ המשפטי לממשלה בהנחיות
"יש מקום להתחשב בתחושה זאת ולמצוא
את השיטה שתבטיח איזון נאות בין הצורך בהתקנת התקנות במהירות וביעילות לבין הצורך
"בהתחשבות בעקרונות הדמוקרטיה
7.
חשיבות קיום הפיקוח הפרל
מ נטרי על התקנת תקנות הינה סוגיה שנדונה בספרות המקצועית
.מזה שנים רבות ראה בדבריו של פרופ' ברכה במשפט וממשל א תשנ"ג בפרק על חקיקת
המשנה בעמוד421
:
"
יש לאותו פיקוח חשיבות ממדרגה ראשונה במניעת התמוטטותה של ריבונותו המהותית
של הראשון. ואכן, זה מכבר השלימו המשטרים ה דמוקרטיים עם שיתופה של הרשות
המבצעת במלאכת החקיקה; מאמציהם מתרכזים עתה במניעת ההשתלטות של אותה רשות
על אותה .מלאכה פיקוח פרלמנטרי הולם הוא אחד מאמצעי המניעה והוא בעל פוטנציאל רב
של
יעילות למטרה זו ."
זכויות דיוניות חשובות לא פעם יותר מזכויות מהותיות
8.
בית המשפט האזרחי אמור להיות מפלטו של האזרח בבואו ל קבל
סעד כספי או
נזיקי, אם
נפגע
ו
ממונו, שמו או רכושו. הוא מסדיר את
הזכויות של האזרח הקטן מול הרשות
ואת
הזכויות שבין האזרחים לבין עצמם -
.בין אם מדובר בתביעה נזיקית, חוזית או כספית
זכויות דיוניות חשובות לא
פעם יותר מזכויות מהותיות , שכן אם מסמך איננו מתקבל משום
שהוגש באיחור, אם לאזרח אין
ז מנו ויומו בבית המשפט, אם חובת ההנמקה בבית המשפט
מצטמצמ
ת
עוד יותר מזו הקיימת כיום, אם היכולת לברר את ההליך פוחחת באופן משמעותי
–
המשמעות הינה
פגיעה קשה בזכותם של האזרחים להלי
ך הוגן .
שינוי של שיטת המשפט
9.
תקנות סדר הדין האזרחי החדשות מהוות רפורמה של ממש בסדרי המשפט, קרי, מהפכה
משפטית. הלכה למעשה, התקנות מגלמות שינוי של שיטת המשפט מהשיטה האדברסרית
לשיטה הקונטיננטלית,
מעבר ממצב שבו הצדדים הם "בעלי הדין", למצב שבו השופט הופך
לשליט הכל יכול באולמו- השופט החוקר, המתערב, המקצץ בזמן... זוהי מהפכה של ממש,
.אשר ראוי כי תתגבש במסגרת חקיקה ראשית ולא במסגרת תקנות שהן חקיקת משנה
יצירת "חקיקה שיפוטית" והעדר ודאות משפטית
10
. התקנות החדשות גם מצמצמות באופן ניכר את מספר התקנות הישנות ו בכך תיצורנה
"חקיקה שיפוטית" ואקטיביזם שיפוטי רב בכל הקשור לאופן ניהול הדיון, תוך העדר ודאות
.ויציבות ביחס לאופן ניהול ההליכים המשפטיים
מינוי מזכיר משפטי בעל סמכויות שיפוטיות- מהלך עוקף חוק יסוד השפיטה
11
. דוגמ
א נוספת לכשל בתקנות החדשות היא הכנסת תפקיד
""המזכיר המשפטי
תוך עקיפת
הוועדה לבחירת
שופטים. המזכיר המשפטי
הוא בעל סמכויות משפטיות,
היכול לקבוע גורל
של קבלת מסמך "לשבט או לחסד". עדות לכך,
כי מדובר בתפקיד שיפוטי לכל דבר, המחליף
.את תפקיד "הרשמים" של פעם, ניתן למצוא בכך שהערעור על החלטותיו הוא לשופט
________
_________________________
_________________________________________________
רח' דניאל
פריש10, תל-
אביב64731
., טל03-6362202
.פקס03-6918696
כך או כך, מינוי המזכירים המשפטיים הוא תוך עקיפת הו
ו
עדה ל בחירת שופטים מבלי פיקוח
אמיתי על אלה
:מלבד של מערכת המשפט. מדובר במהלך חוקתי העוקף את חוק יסוד
.השפיטה
פגיעה בפשרות ובתיקים משפטיים קטנים
12
.
התקנות החדשות מגלמות בחובן עקרון לפיו חלק ניכר ביותר מהעבודה המשפטית תיעשה עם
"קבלת התיק לטיפול. עקב כך "העלויות השקועות–
בתחילת הטיפול יהיו רבות, וכתוצאה
מכך מתגבשות בסבירות גבוהה ביותר שתי תופעות חמורות ביותר: האחת, צמצום רב
במספר הפש
רות, שכן העלויות הע
יקריות כבר הוצאו
.בתחילת ההליך ואין "תמריץ" לפשרה
השניה, ההליכים המשפטיים עבור תיקים "קטנים" יותר יהפכו להיות לא כלכליים עבור
עורכי הדין, אשר יוותרו על הייצוג המשפטי, ועקב כך תיפגע זכותם של אזרחים רבים לייצוג
.משפטי
מערכת משפט לעשירים ופגיעה באוכלוסיות מ
וחלשות
13
.
התקנות מבטאות
למעשה
גישה של""דין פרוטה לא כדין מאה –
וישנן הצהרות מפורשות על
כך. מי שייפגע שוב–
.הם האזרחים החלשים יותר
גם החיוב בהוצאות על כל בקשה שתוגש–
.יפגע בראש ובראשונה בבעלי דין מוחלשים
,ההשוואה לאנגליה, בה עליות המשפט גבוהות ביותר
מלמדת שוב, כי תיווצר מערכת משפט
.לעשירים בלבד, עבור תיקים גדולים בלבד
התיקים הקטנים והאזרחים שזקוקים לשירותי מערכת המשפט יהיו הראשונים והעיקריים
.להיפגע
יעילות על חשבון צדק
14
.
היבט נוסף הבולט בתקנות הוא העדפה של עקרון עלום בשם "יעילות" על פני בירור צודק של
ההליך. צמצום ניכר של האפשרות לברר את ההליך (כתבי טענות, תצהירים, בקשות
וסיכומים) ואף פגיעה קשה בזכות הערעור, כמו גם חובת הנמקה דלה, ייצרו פגיעה קשה
.ביכולתו של המתדיין לקבל משפט צדק
יעילות חשובה אך היא אינה חזות הכל, ודאי כאשר "המטוטלת" נעה לקצה ו רומסת את
.עקרון הבירור הצודק
שכר לימוד יקר בגין ההתנסות ביישומן של תקנות השנויות במחלוקת
15
. ת
קנות סדר הדין האזרחי החדשות, המהוות רפורמה של ממש בסדרי המשפט בישראל ,
ידרשו מספר שנים של לימוד וההתנסות.ביישומן
תקנות
אלה
יכתיבו את האופן בו
יתנהלו
הליכים משפ
טיים , ותהיה להן השפעה רחבה על כל הנושאים הנדונים בבתי המשפט, החל
מסוגיות של בין אדם לחברו ועד
לסוגיות הנוגעות ל .עולם המסחר, העסקים וההעסקה
התקנות אף ישפיעו רבות על התנהלותם של ארגונים ותאגידים, מוסדות פיננסיים, עוסקים
עצמאיים וכלל האזרחים –
מיליוני אזרחים
הזקוקים לסעד משפטי . סוג ההליכים אשר
שימשו עד עתה בניהול תביעה אזרחית, משכי הזמן ש נדרשו ואופן הצגת הראיות- כל אל
ה
ועוד עומדים לעבור מהפכה של ממש.
העדר בשורה טכנולוגית לייעול ההליכים המשפטיים
16
. בין עיקרי הטיעון של הלשכה נגד הרפורמה הוא הנטל הכבד שהיא ת טיל על הציבור בכלל ועל
.עורכי הדין בפרט, מבלי שיהיה בה כדי להביא לייעול או לקיצור הליכים משפטיים
רפורמה זו
אינה מביאה עימה בשורה כלשהי הקשורה לקידמה טכנולוגית או לניהול מודרני
.או שונה מהדרך בה הליכים משפטיים מתנהלים כיום
________
_________________________
_________________________________________________
רח' דניאל
פריש10, תל-
אביב64731
., טל03-6362202
.פקס03-6918696
,יודגש ציבור עורכי הדין לא רק שאינו מתנגד לביצוע רפורמה, אלא ישמח לרפורמה שתקדם
את מערכת המשפט למאה ה-
21
, דהיינו: הגברת השימוש באמצעים דיגיטליים - מחד ,
ו מאידך-
שלא תפגע .בציבור המתדיינים ובציבור עורכי הדין באופן לא מידתי
הרפורמה תטיל עלות תקציבית כבדה על מערכת המשפט
17
. הרפור מה צפויה להטיל עלויות משמעותיות בהיבט התקציבי על מערכת בתי המשפט (מינוי
בעלי תפקיד חדשים על משכורותיהם, תנאיהם הסוציאליים וכו'), ההתדיינות המרובה
שתיגרם ותיצור עשר
ות (אם לא מאות) אלפי שעות שפיטה, ליט יגציה מרובה יותר עקב העדר
פשרות, זמן אולמות רב יותר (בדיו.ק הפוך מהמגמה הרצויה) ועוד
חוסר יכולת להיערך לרפורמה בשל משבר הקורונה
18
.
על כל אלה יש להוסיף את חוסר היכולת המוחלט להיערך לרפורמה בימים לא:פשוטים אלה
ראשית, נוכח משבר .הקורונה לא היתה אפשרות לקיים השתלמויות
שנית, עורכי הדין עסוקים בשיקום משרדיהם ונ .לחמים על מטה לחמם
שלישית, צפויה עליה בכמות ההליכים המשפטיים נוכח הקורונה, ואין זה ראוי להערים
קשיים נוספים בפני השכבות המוחלשות , אלא יש לשמור מכל משמר על זכות הגישה
.לערכאות משפטיות
* * *
19
.
אשר על כן, מאחר
ש
מדובר בתקנות המהוות רפורמה כבדת משקל בכל ה קשור למערכת
המשפט והתנהלות ההליכים המשפטיים, ראוי ל
מצער לקיים דיון בכנסת
באמצעות הוועדה
הרלבנטית מבין ועדותיה, על מנת ש
ח ברי הכנסת יוכלו
לגבש עמדה מושכלת, ל שמוע צדדים
אשר עלולים להיפגע ממנה, ל
התנהל ב שקיפות כלפי הציבור
ו
ליישם
פיקוח ובקרה
פרלמנטריים
אפקטיביים.
20
.
נוכח האמור לעיל, אנו סבורים כי טרם יישומן מחייבות התקנות הנ"ל את אישור ועדת
חוקה חוק ומשפט של הכנסת לאחר שיקויים דיון מעמיק בעניינן במסגרת ועדה זו. לפיכך
.נודה להעלאת התקנות על סדר יומה של ועדת חוקה כמבוקש
, ב ב ר כ ה
אבי חימי
, עו"ד
ראש לש
כת עורכי הדין
העתק
ים:
,ח"כ אבי ניסנקורן
שר המשפטים.
.עו"ד ד"ר אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה
עו"ד רז נזרי, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (ציבורי-
.חוקתי), משרד המשפטים
.עו"ד שגית אפק, מ"מ יועמ"ש הכנסת
.חברי צוות סד"א, לשכת עוה"ד
מר אורי אלפרסי, מנכ"ל.לשכת עוה"ד
.עו"ד שמעון לפיד, מנהל מחלקת הוועדות המקצועיות והיחידה להגנת המקצוע, לשכת עוה"ד
.עו"ד יובל טייק, הממונה על פורום בתי המשפט, לשכת עוה"ד