חומר רקע
מגדל המילניום, רח' הארבעה17
, קומה17, תל-
אביב64739
:. טל6844646-03
:, פקס6844684-03
,
www.shaldor.com
נייר עבודה-
תשתית לדיון בנושא תהליך פיתוח במערכת בתי המשפט
פיתוח סגל השופטים:
ניהול
פרואקטיבי של ההליך השיפוטי
פברואר2013
~
2 ~
/חסוי עסקית
מידע חסוי ומוגן
ניהול פרואקטיבי-
מסמך מסכם מתוקן פברואר2013
תיקים אזרחים בהם מתקיימים דיונים– התפלגות אורך חיי התיק1
1.
200
.תיקים בסדר דין רגיל, מהיר ומקוצר בלבד. ללא תיקי משפחה, ערעורים, תביעות קטנות, פירוקים ופש"ר
:הניתוח נעשה על תיקי שלום ומחוזי כאחד מהטעמים הבאים
1. המדידה המקובלת בעולם הינה הפרדה בין ערכאה ראשונה לערכאת הערעור, זאת מתו ך הבנה שהגבולות בין הערכאות
.(סוגי העניינים, גובה התביעות / חומרת העבירות) משתנים באופן תדיר
2. בראיונות לא נמצא הבדל מהותי בניהול הפרואקטיבי בין ערכאת השלום לערכאת המחוזי
3. בישראל, בניגוד למרבית מדינות המשפט המקובל, הרוב המכריע של שופטי המחוזי אינם מתמנ ים ישירות אלא מקודמים
מערכאת השלום. יש להניח כי שופטים אלה אינם משנים את הרגלי ניהול ההליכים שלהם עם הקידום בערכאות
אר ות ודחיות ה חלק
מ מעותי ממ ההלי ים–
-
30
20%
720
יום
תב הגנה
דיו קדם רא ו
35%
דיו קדם אחרו
30%
דיו הו חות רא ו
דיו הו חות אחרו
פסק די
3%
10%
לב הפסיקה
אינו מ מעותי–
ריבוי פ רות ,
פסיקות בע פ
ניהול פאסיבי ל התיק עם הג תו
מהווה
חלק מ מעותי במ ההלי ים
אר ות ודחיות ה חלק
מ מעותי ממ ההלי ים–
-
30
2%
אר ות ודחיות ה חלק מ מעותי ממ ההלי ים–
-
~
3 ~
/חסוי עסקית
מידע חסוי ומוגן
ניהול פרואקטיבי-
מסמך מסכם מתוקן פברואר2013
2.
ניהול פרואקטיבי של ההליך האזרחי
2.א. עקרונות כלליים
האחריות לניהולה האקטיבי של התובענה באופן צודק ויעיל מוטלת על בית המשפט. ניהול יעיל איננו
רק בסמכותו של השופט היושב בדין, כי אם מחובתו: בית המשפט הוא הכוח המניע של ההליך, ועליו
,לנקוט וליזום את הפעולות הנדרשות כדי להבטיח, בהתחשב בנסיבותיו של כל תיק, את התחלתו
התקדמותו וסיומו של ההליך המשפטי בתוך זמן סביר, מוקדם ככל האפשר, ותוך שימוש מידתי
,במשאבי משפט. במסגרת זו, נתונות לבית המשפט מלוא הסמכויות לקדם
לקצוב ולתחום את ההליך
המשפטי על שלביו השונים, כמו גם למזער ולמנוע הליכי סרק ומהלכי משפט המאריכים את הדיון
שלא לצורך
, במשפט האזרחי ובכל הליך.
,כחלק מניהול אפקטיבי
על בית המשפט לקבוע מועדים לביצוע כל פעולה הנדרשת בתיק
ולעקוב אחר
הביצוע בפועל. בבואו לקבוע מו
עד ה מאפשר לצדדים די זמן לבצע באופן סביר את שהוטל עליהם
יזכור השופט ש הטבע האנושי הינו שהמועד מכתיב את משך הזמן
שידרוש ביצועּה של פעולה
ולא
להיפך.
קביעת לוחות זמנים נמרצים, אכיפת מועדים ועמידה על סדרי דין אינן עומדות בניגוד למהות ההליך
המשפטי
, אינן סותרות או חוסמות את הדרך בפני הבירור המהותי של ההליך
ואינן פוגעות בזכות
הטיעון של הצדדים; שהרי זכות הטיעון ניתנת לצדדים, במסגרת המועדים הקבועים בפרוצדורה
ועל
פי אמות המידה שהדין עצמו קובע . הפרוצדורה איננה "מיטת סדום". נהפוך הוא. הפרוצדורה היא
ביטוי של צדק. סדרי הדין הינם האמצעי שנקבע בחוק לקידום משפט צדק, על ידי הבטחת זכויות
כלל המתדיינים לסופיות הדיון ולמשפט הוגן ויעיל, ולשמירת אינטרס הציבור.
עצמאותה של מערכת המשפט בכלל, ועצמאותו של השופט היושב בדין לקבל החלטות בתיק
שבאחריותו בפרט, אינן נגרעות אם השופט והמערכת פ ועלים למען האינטרס הציבורי במניעת
הימשכות ההליכים. מערכת משפט המאפשרת את התמשכות ההליכים חותרת תחת אמון הציבור
.לכך שיזכה משפט צדק בתוך זמן סביר
מחובתו של עורך הדין
לשתף פעולה ולסייע לבית המשפט לעשות את מלאכתו . עורך הדין כפוף
להחלטות בית המשפט והוא אינו רש
אי לעשות דין לעצמו. ניהול
ן
של כלל
התובענ
ות
על פי ההנחיות
ולוחות הזמנים הניתנים על ידי בית המשפט יאפשר
לציבור עורכי
הדין להתמקד בסוגיות העיקריות
הנמצאות במחלוקת ובכך לקדם את עניינ
יהם
של
בעלי הדין המיוצגים על ידם ביעילות , כמו גם
אפשרות לתכנן את זמנם מראש ובצ.ורה טובה יותר
בעלי הדין מחויבים גם הם לשתף פעולה ולסייע לבית המשפט
לעשות מלאכתו .
בעלי הדין אחראים
להתנהלותם של עורכי הדין המייצגים אותם. במידת הצורך, ואם עורכי הדין אינם פועלים בהתאם
להנחיות וללוחות הזמנים שקבע בית המשפט, עליהם לפעול כדי להבטיח ייצוג מקצו עי, המבצע
.מלאכתו ומחויבויותיו נאמנה
אם מי מהצדדים איננו פועל בהתאם להנחיות בית המשפט, או פועל באופן שמעכב את התקדמותו
של ההליך, עליו לצפות כי יהיו השלכות להתנהלותו. בית המשפט ידאג לכך שצדדים המביאים לפגיעה
.בעשיית הצדק בתוך זמן סביר יישאו בתוצאות מעשיהם
בית המשפט הינו נאמן הציבור, ולפיכך אחראי לשמירה ולייצוג אינטרס הציבור. הציבור זכאי למשפט
צדק המתברר במהירות הראויה– ומערכת המשפט תפע.ל להבטיח זאת
~
4 ~
/חסוי עסקית
מידע חסוי ומוגן
ניהול פרואקטיבי-
מסמך מסכם מתוקן פברואר2013
2.ב. עם הגשת התביעה ועד דיון הקדם הראשון
רקע : משך הזמן בין הגשת התביעה לדיון הראשון מהווה בממוצע משוקלל חלק משמעותי
במשך ההליכים ופוטנציאל מרכזי לצמצום במשך ההליכים. משום כך, ישנה חשיבות בהנעת
""גלגלי התהליך" מיד עם הגשת התביעה להנעת הצדדים לפעולה ולצמצום "הזמן המת
.בהליך
2.ב.1.
קביעת שופט ומועד לדיון
ראשון בתיק עם הגשת התביעה (במחלוקת –
לדיון
פנימי במערכת2)
למהלך זה קיים רציונל ומספר עובדות תומכות, כמו גם מספר מנגנונים
להתמודדות עם המורכבויות שהוא עשוי ליצור-
בעיקר "חורים" ביומן השופט
כתוצאה מביטולי דיונים ולפיכך אי-
.ניצול של זמנו
מספר עובדות תומכות:במהלך זה
פרספקטיבת עורכי-הדין
: כל עורכי-
הדין שרואיינו בפרויקט העידו כי לפני
שנקבע מועד לדיון הם אינם מתחילים לעבוד בתיק או לנסות לקדם בו
.פשרות ללא מועד לדיון הם יתנו את הסמכתם בקלות רבה לבקשות ארכה
.של הצד השני
הזמן בו ממתין התיק להגשת כתב הגנה שלאחריו י יקבע דיון
"הינו "זמן מת
ניתוח אנליטי של משך התיקים : קביעת הדיון הראשון רק לאחר הגשת כתב
ההגנה משמעותה הארכה של30
יום (אם כתב ההגנה הוגש בזמן) עד45
יום
במשך ההליכים הממוצע-
.מחיר כבד בהימשכות ההליכים
פרקטיקות בישראל :
נתוני
בית הדין האזורי לעבודה בבאר-שב
ע מאפשר
ים
בחינה של השפעת
המעבר
.על משך ההליכים לאחר המעבר לקביעת מועד
לתיק עם הגשתו חלה ירידה דרמטית של36%
,במשך ההליכים בבית הדין
ו נשיאת בית הדין מייחסת לקביעת המועד לתיק עם הגשתו את מרבית
.ההשפעה בנוסף, קביעת מועד לתיק עם הגשתו הינה הפרקטיקה הננקטת
בבית
.המשפט המחוזי מרכז הנחשב מהיר יחסית
Best Practice
עולמי –
נשיא בית המשפט הפדרלי באוסטרליה, הנחשב
( למוביל עולמי בניהול פרואקטיבי של תיקים"Rocket-Docket"
), רואה
בקביעת מועד לתיק עם הגשתו את הסיבה המרכזית לקיצור ההליכים (שקף
58
)
2
,בדיון הפנימי על המערכת לבחון היבטים כגון בית משפט שלום מול בית משפט מחוזי
סוגי הליכים וכיוצא בזה, כשמ
סו כם
שאין מקום לכך שתיק יעמוד על המדף ויש
לקבוע לוחות זמנים לניהול התיק בהתחשב במשתנים בפורטו לעיל
~
5 ~
/חסוי עסקית
מידע חסוי ומוגן
ניהול פרואקטיבי-
מסמך מסכם מתוקן פברואר2013
החשש המרכזי הינו שהמהלך ייצור "חורים" ביומן השופט ולאי-
.ניצול של זמנו
.עם זאת, ניתן לתת מענה למורכבות הזו, כפי שגם נהוג במערכות משפט בעולם
המענה המוצע נכון באופן כולל, ללא קשר להחלטה אם לנקוט במהלך המדובר או
:לא
חיזוק התמיכה בלשכת השופט לניהול אקטיבי של היומן : כפי שמודגש
בפרק שע וסק בחיזוק התמיכה בלשכת השופט, ניהול פרואקטיבי של ההליך
מ הלי נקבע לדיו עם הג תו
מ הלי נקבע לדיו עם הג ת תב הגנה בהתאם לתקנות
30
יום
מ הלי נקבע לדיו עם הג ת תב הגנה תו חריגה
90
יום
320
יום
350
יום
410
יום
120
יום200
יום
120
יום200
יום30
יום
90
יום120
יום200
יום
הנחות:
מ הלי מקדם רא ו לסיום200
יום
מועד קדם רא ו אפ רי120
יום
מ הלי ים בתיקי בית הדי לעבודה בבאר-
בע
לפני ואחרי קביעת מועד לתיק עם הג תו בימים
מקור :בית הדי לעבודה בבאר- בע
293
לפני קביעת מועד לתיק עם הג תו
09 009-08 010
187
אחרי קביעת מועד לתיק עם הג תו
09 10-08 01
-36%
ה ינוי בקטגוריות תיקים
-18%
ב ל
-21%
דמ
-29%
ק ג
-43%
ס ק
-84%
ס ע
-82%
דמ ר
~
6 ~
/חסוי עסקית
מידע חסוי ומוגן
ניהול פרואקטיבי-
מסמך מסכם מתוקן פברואר2013
מחייב כי בכל לשכה תהיה פונקציה תומכת נוספת שתפקידה העיקרי הוא
להבטיח ניצול אפקטיבי של זמן השופט–
לעמוד בקשר עם הצדדים לווידוא
התייצבותם על מנת לצמצם את ה"חורים" ביומן3
.ברור
כי בכל מקרה
הטיפול האדמיניסטרטיבי
בתיק לקראת הדיון הראשון נעשה על-
ידי הצוות
התומך בשופט (בין אם בלשכתו ובין אם במזכירות הכללית
או
במחלקה
המשפטית
) אל מול הדד-ליין של מועד הדיון
.שנקבע
פרקטיקות ניהול יומן שיפוטי קיימות בישראל ובעולם–
Over-Booking
:
יומני שיפוט רבים בישראל מתנ
הלים ב-
Over-Booking
של20%-30%
,במספר התיקים, במטרה להבטיח שלא ייווצר "חור" ביומן (הליכים פליליים
עניינים מקומיים,..). יש להדגיש כי ה-
Over-Booking
צריך להיות מבוסס על
שיעור התיקים שנסגרים לפני הדיון4.
2.ב.2.
הגבלה ל-
14
יום של משך הזמן בו יכולים הצדדים לבקש תיאום
מחדש של מועד
הקדם הראשון בשל דיון מקביל
מועד הקדם הראשון נקבע שלא בנוכחות ובתיאום עם הצדדים (בין אם המועד
נקבע עם הגשת התיק ובין אם לאחר הגשת כתב ההגנה). הדבר גורם במקרים רבים
ל"התנגשות" ביומנים של עורכי-
הדין אותה הם מגלים במקרים רבים במועד
.מאוחר וסמוך לדיון, דבר המוביל לבקשות דחיה
לפיכך
השופט יורה
לצדדים כי עליהם להתריע תוך14
יום על קיומו של דיון מקביל
ולבקש תיאום מחדש של מועד הדיון. היה ולא עשו כן, ייחשב הדבר כהסכמה
למועד המקורי שקבע בית המשפט5 .
2.ב.3.
תיקים ללא הגנה– העמדת לוחות-
זמנים לסיום תוך100
יום
בשיעור ניכר מהתיקים האזרחיים בבתי משפט השל .ום לא מוגשים כתבי הגנה
בתיקים האלה יש לחתור לסיומם המהיר. אם לא הוגש כתב הגנה תוך חודשיים
מהגשת התביעה, יוציא בית המשפט, מיוזמתו, התראה על מתן פסק דין בהיעדר
הגנה. אם לא תינתן תגובה תוך40
( יום בהתאם לתקנות10
ימים למשלוח ו-
30
יום
לתגובה) או שהטעמים בתגוב.ה לא יניחו את דעת בית המשפט, יינתן פסק דין
באופן דומה יטפל בית המשפט בתקופות של חוסר מעש בתיק, יאתר אותן, ויתריע
ביוזמתו בפני הצדדים על מחיקת התובענה / מתן פסק דין תוך40
.יום
3 באופן דומה לכך שמזכירתו של רופא השיניים מנהלת את פגישותיו וביטולים שנעשים כך שכל הזמן יהיה לו מטופלים
4
להמחשה, אם השופט יודע מתוך נסיונו
ש-
%
20
מהתיקים מסתיימים לפני הדיון (פשרה, מחיקת תביעה,..), ושב-
%
30
נוספים מוגשות בקשות דחיה– גובה ה-
Over-Booking
יהיה20%
5
שופטים במדינות המשפט המקובל (קנדה, אוסטרליה, ניו זילנד ואנגליה) סיפרו כי עורכי דין לא יעזו לקחת תיק הקבוע
לדיון שמתנגש עם דיון אחר ש נקבע להם (כולל תיקים בערכאות שונות), מכיוון שבית המשפט יקבע כי הם אשמים בביזיון
בית המשפט
~
7 ~
/חסוי עסקית
מידע חסוי ומוגן
ניהול פרואקטיבי-
מסמך מסכם מתוקן פברואר2013
כאמור, ניהול פרואקטיבי ואיתור תקופות של חוסר מעש, מחייב את חיזוק
התמיכה בלשכת השופט בפונקציה (מתמחה/מזכירה) שתעבור על כלל התיקים של
.השופט ותאתר תיקים ש"נופלים בין הכיסאות" ותקופות של חוסר מעש
2.ב.4.
הפחתת הטיפול הטכני בבקשות- נוהל טיפול בבקשות בכתב
השופט ינחה את ה צדדים שבקשות בכתב תוגשנה עד45
,יום לפני מועד הקדם
כאשר כל מבקש אחראי למסירתה המידית למשיב. עם חלוף30
יום יגיש המבקש
לבית המשפט הודעה בכתב עם אישור המסירה ובה יבקש לה כריע בבקשה או
,לקבוע אותה לדיון כך השופט לא יעסוק בהמצאת הבקשה או התגובה ויכול
להורות למזכירות שלא לעיין בבקשות עד שהבשילו
)(ראו נוסח החלטה
6.
2.ב.5.
הנחיה לצדדים לס
יום כל הליכי גילוי מסמכים ושאלונים לפני הקדם הראשון
השופט ינחה את הצדדים לסיים את כל הליכי גילוי המסמכים והשאלונים לפני
הקדם הראשון. הנחיה כזו תייצר הנעה של הצדדים לפעולה, תבטיח כי עורכי הדין
עובדים על התיק משלביו המוקדמים, ותצמצם את "הזמן המת" בתיק
2.ב.6.
)תביעות נזיקין ללא שאלת חבות (בבתי משפט שלום עם נפח פעילות הולם–
ניהול על-
ידי רשם ייעודי עם הגשת התביעה ליצירתFull Kit
לפני דיון הקדם
הראשון אצל השופט
תיקים אלה מתאפיינים בכך שאינם מתקדמים עד שלא נתקבלו חוות דעת
,חיצוניות (תחשיבי נזק, מינוי מומחים בהסכמה ..). בבתי משפט בהם קיים נפח
פעילות הולם (נצרת, חיפה, תל-אביב, ראשל"צ, באר-שבע7
) יהיה רשם יעודי
שיהיה אחראי על הכנה מרוכזת של ה-
Kit
המלא של התיקים. בכך ינוצל טוב יותר
זמן השופט שיקבל את התיק המוכן. תפקידם של הרשמים הוא לדאוג לצדדים
הטכניים של הכנת ה-
Kit, לל .א הצעת הצעות פשרה, שהינה תפקיד השופט
על מנת לתת מענה לסכנה סכנה שהרשמים לא ינהלו את השלבים עד דיון הקדם
הראשון באופן פרואקטיבי (הימנעות מסנקציות מחשש לערעורים, מעמד פחות
יחסית אל מול עורכי-
)..,הדין8 , יש לבצע בדיקה
של משך ההליכים הממוצע ומשך
6
( באוסטרליה נהוג לחייב את הצדדים להיפגש לפני הגשת בקשת ביניים במטרה לצמצם בקשות עם ערך נמוךLow output
events
)
7 בחלקם כבר נהוגה השיטה
8
מייקל בלק, נשיא בית המשפט
הפדרלי באוסטרליה, מתנגד למהלך כזה נחרצות:
"Endemic tendencies to delay are liable to be exacerbated when a case is assigned to a judge only when it
is ready for trial, and when, in the years that might elapse between the commencement of the action and
its trial, the case may be dealt by any one of a number of Registrars, Masters, Prothonotaries, or quasi-
judicial officers"
~
8 ~
/חסוי עסקית
מידע חסוי ומוגן
ניהול פרואקטיבי-
מסמך מסכם מתוקן פברואר2013
הזמן הממוצע להכנתFull-Kit
לפני ביצוע המהלך, ולאחר מכן באופן שנתי כדי
להבטיח שההליכים אכן מתקצרים .
2.ג.
קדם המשפט
רקע
: ניהול בלתי אפקטיבי של הליך קדם המשפט האזרחי הוא פקטור משמעותי
בהתארכות
.ההליכים, המתבטא במשך זמן ארוך בין דיון הקדם הראשון לדיון האחרון
משום כך, ישנה
חשיבות רבה לשיפור יכולת השופטים לניהול קדם
אפקטיבי–
צמצום
מחלוקות ומיקוד ההליך בעיקר בקצב מהיר-
וליצירת כללים מובנים לניהול שלב קדם
המשפט. ישיבת קדם המשפט האחרונה (הקדם המסכם) הינה בעלת חשיבות מיוחדת
.לקידום ההליך לקראת ההוכחות
2.ג.1.
הכנה לקדם הראשון– היערכ
ות לצמצום מחלוקות וקידום פשרות
הכנה מוקדמת אפקטיבית של התיק, עם חוזקותיו וחולשותיו והנושאים
שבמחלוקת, הינה הכלי המרכזי לצמצום מחלוקות וקידום מוקדם של פשרות. על
השופט לקרוא את כתבי הטענות תוך שימת לב לנקודות החוזקה והחולשה של
הצדדים, והבנת הפרמטרים של הוויכ וח. על השופט להכין שתי הצעות פשרה (אחת
כ-
Back-up
.) אותן יעלה בפני הצדדים בעת הצורך
2.ג.2.
ניהול הקצב של הקדם
2.ג.2.א.
הגבלת מספר הדיונים והגדרת התוצרים לפי העקרון המנחה של "מעט
ישיבות עם תוצרים משמעותיים" ושימוש בקדם להנעת ההליך
הגבלת מספר דיוני הקדם תוחמת את מסגרת הזמ "נים ל"התברברות
ומשיכת זמן. העיקרון המנחה הינו–
מעט ישיבות עם תוצרים
.משמעותיים מכל ישיבה
לכל ישיבה צריכה להיות מטרה, הברורה
.לשופט, ובמרבית המקרים גם לצדדים
כל ישיבה אמורה להסתיים
בהחלטה מסכמת שבה תוגדרנה במדויק המטלות שהוטלו על הצדדים
והלו"ז לביצוען . (לקדם משפט מסכם–
)ראה בהמשך
:"ככלל, ישאף השופט לשני דיוני קדם "מהותיים
קדם ראשון אחרי השלמת ההליכים המקדמיים (גילוי המסמכים
והשאלונים). בישיבה הזו נקבע מועד לתצהירים, או לו"ז להשלמת
צעדים עד קבלת הוראה לתצהירים. בקדם הראשון יוכל השופט
להציע הצעת פשרה (ת )וך הכנה מראש של תכנית חלופית
קדם שני ("הקדם המסכם"): אחרי מועד התצהירים. נועד להערכת
משך הזמן הנדרש להוכחות
~
9 ~
/חסוי עסקית
מידע חסוי ומוגן
ניהול פרואקטיבי-
מסמך מסכם מתוקן פברואר2013
,עם זאת
כאשר ההליך מתעכב ומתנהל בקצב מדשדש , יזמן השופט את
הצדדים להופיע בפניו לקדמי משפט "טכניים" תכופים כדי להניע את
ההליך .
2.ג.2.ב.
"שמירה על עיקרון של "אין מנהלים הליכים לאחור ומתן תוקף
החלטה לסיום שלבים בהליך
השופט יקפיד לקדם את ההליך ולמנוע חזרה לשלבים מרכזיים
שנסתיימו (שאלונים,..). השופט יקבע בתוקף של החלטה שהשלב
הסתיים
(רא
ו נוסח החלטה מצורף ). השופט יימנע מהצדדים מלחזור
לשלבים מוקד מים ו"לנהל הליכים לאחור", אלא אם יש התפתחות
חדשה ובלתי צפויה
2.ג.3.
קדם ראשון
2.ג.3.א.
צמצום מחלוקות
וצמצום מספר העדים
בישיבת קדם המשפט הראשונה (לאחר שהוגשו כתבי הטענות), על
השופט להבין את הנושאים הנמצאים בהסכמה ובמחלוקת בין הצדדים
.על מנת לצמצם ולתחום את גדר המחלוקת
מלבד צמצום המחלוקת, על השופט להבין מהצדדים בישיבה הראשונה
,אילו עדים בכוונתם להביא כדי להוכיח את הטענות שבמחלוקת
ולשאוף לצמצם את מספר העדים למינימום הרלוונטי וההכרחי. צמצום
מספר העדים מאפשר קביעת מועד מוקדם יותר להגשת תצהירים
ומקטין את מספר ימי ההוכחות הנד .רשים
2.ג.3.ב.
שמיעת עדויות בקדם משפט– תיק עם ויכוח עובדתי לא רחב
בזימון לקדם המשפט ישתמש השופט, במידת הצורך ובתיק עם ויכוח
עובדתי לא-
רחב, בסמכותו לשמוע עדויות בקדם המשפט. בתיקים אלה
יורה השופט לצדדים את מי להביא לדיון ושיהיו ערוכים לקיום חקירות
ולסיכומים (ראו נו)סח החלטה
2.ג.3.ג.
חיוב בעלי הדין עצמם להתייצב לדיון
חיוב בעלי הדין עצמם להתייצב לדיון מאפשר לשופט לברר ביעילות את
הפלוגתאות, ו
להציג בפני בעלי הדין , באופן ישיר וללא מתווכים, את
חולשות וחוזקות התיק ואת הערכת הסיכון והסיכוי של השופט ובכך
לקדם פשרות
2.ג.3.ד.
העברה בין מסלולים לפי משך הזמן הנדרש להוכחות–
תביעות קטנות
)(עד חצי שעה) וסדר דין מהיר (עד שעתיים וחצי
השופט יאמוד את משך הזמן הנדרש לדיון הוכחות בתיק. משך הזמן
לדיון תביעה קטנה הינו חצי שעה. משך הזמן לדיון תביעה בסדר דין
מהיר הינו שעתיים וחצי. אם להערכת השופט, הצדדים יזדקקו לזמן רב
יותר
)..,(לנוכח מספר העדים, היקף החומר , עליו להורות להעברת
~
10
~
/חסוי עסקית
מידע חסוי ומוגן
ניהול פרואקטיבי-
מסמך מסכם מתוקן פברואר2013
התביעה למסלול אחר (מתביעה קטנה לסדר דין מהיר, ומסדר דין מהיר
לסדר דין רגיל-
)ראו נוסח החלטה
הגדרה מערכתית של משכי הוכחות לסוגי תיקים שונים תקל על השופט
לאחר מכן בהצבת.גבולות לניהול דיוני ההוכחות
2.ג.3.ה.
קביעת מועד מוקדם לתצהירים– לאחר הקדם הראשון
קביעת מועד מוקדם לתצהירים מניעה את התיק ומצמצמת את היקף
ההליכים המקדמיים. בהקדם האפשרי, ובשאיפה לאחר ישיבת הקדם
הראשונה, ייתן השופט החלטה על המועד להגשת תצהירים וייקבע
במועד סמוך לאח ר מכן מועד לישיבת קדם משפט מסכם. בהחלטה זו
יבהיר השופט כי בקדם המשפט המסכם תיערך תכנית מפורטת
להוכחות ועל עורכי הדין להגיע לישיבה עם הערכה של פרק הזמן
שיידרש להם לחקירות נגדיות וניהול ההוכחות. הוא יודיע לצדדים כי
כל טענה בדבר קבילות או התנגדות לתצהירים תיש מע בקדם המשפט
המסכם. את מועד ההוכחות ניתן לקבוע במהלך הקדם המסכם, כאשר
בפני השופט מונחים כבר התצהירים והוא יכול להעריך את גודל התיק
ואורך ישיבות ההוכחות שיידרשו (ראו נוסח החלטה)
9.
2.ג.4.
מומחים
2.ג.4.א.
בית המשפט יעמוד בקשר עם המומחה (אם מונה מטעמו) או עם
הצדדים
(אם המומ )חה הוא מטעמם כדי לוודא שחוות הדעת מוגשת
תוך שלושה חודשים
2.ג.4.ב.
במקרה הצורך, יורה בית המשפט לצדדים להפקיד את התשלום
למומחה במזכירות בית המשפט על מנת לזרז את הסדרת התשלום
2.ג.4.ג.
במידה ולא הוגשה חוות דעת המומחה והשופט השתכנע כי הועברו
למומחה המסמכים הנדרשים לחוות הדעת והוסדר התשלום, יזמן
השופט את המומחה לדיון הקדם הבא (במועד קרוב) על מנת שיסביר
מדוע לא הגיש חוות דעת
2.ג.4.ד.
במידה שבדיון ההוכחות נדרשת עדותם של שני מומחים או יותר מטעם
הצדדים, יורה השופט ל מומחי,צדדים, בהתאם לשיקול דעתו ל הכין
דו"ח משותף המפרט את גדר המחלוקת ול
היער ך לפי הקווים המנחים
לניהול עדויות של מספר מומחים בו-זמנית10
הקשר עם מומחים ובעיקר אי-
עמידתם במועדים הינו גורם נוסף
בהימשכות ההליכים. השופט בתיק ניצב בין רצונו לקבל חוות-
דעת
9
אפשרות נוספת הינה קביעת מועד ההוכחות עם קביעת המועדים לתצהירים ולקדם משפט מסכם. בדרך זו, משדר בית
המשפט לצדדים מסר לגבי האורך המצופה .של ההוכחות ובכך משפיע על היערכותם בכתיבת התצהירים קביעת מועד
ההוכחות צוינה על-ידי עורכי-
הדין ככלי המרכזי שיכול השופט להפעיל כדי להניע אותם לפעולה בשל ההשקעה הרבה
הכרוכה בהכנה להוכחות. כמו-כן, בתורת הניהול הפרואקטיבי בבית המשפט הפדרלי באוסטרליה, קביעת מועד
ההוכחות
.בדיון הקדם הראשון נחשבת לאחד המהלכים המרכזיים בהאצת ההליך ובצמצום התדיינויות סרק
10
ראה נספח ב': ניהול עדויות של מספר מומחים בו-זמנית
~
11
~
/חסוי עסקית
מידע חסוי ומוגן
ניהול פרואקטיבי-
מסמך מסכם מתוקן פברואר2013
ממומחה מוביל בתחום, לבין רצונו לקבל חוות-
,דעת בזמן סביר. בנוסף
כאשר קיימים בתיק מומח ים מטעם הצדדים, יש צורך לגדר את
.המחלוקות ביניהם ולהבטיח שחקירתם מתמקדת בעיקרי הדברים
משך הזמן המקסימלי, מלבד במקרים חריגים, למתן חוות דעת של
מומחה רפואי הינו שלושה חודשים. משך הזמן הזה נקבע בהתייעצות
עם שופטים ועם ההסתדרות הרפואית, ומשאיר "שולי רווח" רחבי ם
לביצוע הבדיקות הנדרשות ולכתיבת חוות הדעת11
.
על הפונקציה הנוספת התומכת בלשכת השופט (מתמחה/מזכירה) או כל עוזר
אחר שימצא השופט לנכון, לעמוד בקשר עם המומחה, אם מונה מטעם בית
.המשפט, או עם הצדדים, ולעקוב אחר מתן חוות הדעת במועדה
בעשותו כן, יזכור השופט כי
במקרים רבים ח וות הדעת מוכנה אך
הגשתה מתעכבת מכיוון שלא הוסדר התשלום בין המומחה לצדדים. אם
השתכנע כי כך הדבר, יורה השופט לצדדים להפקיד את התשלום
במזכירות בית המשפט
, אם נוצר עיכוב או בעת מינוי המומחה .
במידה ולא הוגשה חוות דעת המומחה והשופט השתכנע כי הועברו
למומחה המסמכים הנדרשים והוסדר התשלום, יזמן השופט את
המומחה לדיון הקדם הבא (במועד קרוב) על מנת שיסביר מדוע לא הגיש
.חוות דעת
במקרים בהם מעריך השופט כי דו"ח משותף של המומחים מטעם
הצדדים, בו הם מפרטים את גדר המחלוקות ביניהם ואת הנקודות
המוסכמות, יצמצם משמעותית את היקף חוות-
הדעת ויסייע בניהול
.יעיל של ההוכחות, יורה השופט למומחים להכין דו"ח כזה
2.ג.5.
קדם מסכם
2.ג.5.א.
השופט, בתיאום עם הצדדים, יק
בע את לו"ז דיוני ההוכחות –
מספר
הימים ,, קציבת זמנים לחקירות וחקירות נגדיות
ומועדים רציפים
(תוך
)הסתייעות בדוגמאות ואמות מידה להיקף הזמן שנדרש
2.ג.5.ב.
יגדיר את ההיערכות להבאת עדים
2.ג.5.ג.
יפעל להגעה להסדרים דיוניים אשר עשויים לקצר את זמן ההוכחות
2.ג.5.ד.
וינחה את הצדדים אם להיערך ל
סיכומים בעל-
פה
השופט, בתיאום עם הצדדים, יקבע בדיון הקדם המסכם את לו"ז דיוני
ההוכחות–
מספר ימי ההוכחות, תאריכיהם, ומשך הזמן שיוקצה
לצדדים לניהול ההוכחות, כאשר לצדדים יינתן חופש בניהול הזמן
11
ראה גם "הרופא והמערכת המשפטית" ו"הרופא כעד מומחה", בתוך "אתיקה רפואית: כללים וניירות עמדה", בעריכת
פרופ' אבינו
עם רכס ובהוצאת ההסתדרות הרפואית
~
12
~
/חסוי עסקית
מידע חסוי ומוגן
ניהול פרואקטיבי-
מסמך מסכם מתוקן פברואר2013
לחקירות וחקירות נגדיות בתוך הגבולות שנקבעו. הדבר ייתן אופק קרוב
ול .ו"ז ודאי לסיום ההליך ובכך יסייע בקידום פשרות
בתהליך קביעת הלו"ז יסתייע השופט, במידת הצורך, בדוגמאות ואמות-
מידה להיקף הזמן הנדרש (משפט אפל נגד סמסונג– הגבלה ל-
25
שעות
לכל צד לחקירות וחקירות נגדיות; משפט רשות ההגבלים האמריקנית
נגד מיקרוסופט– הגבלה ל-
12
ע)דים לכל צד
,הלו"ז יקבל תוקף של החלטה. הלו"ז יכלול את סדר חקירות העדים
יקח בחשבון את האפשרות של אי התייצבות עד וקביעת ישיבות נוספות
בעקבות זימונו בצו הבאה. השופט ינסה לקבל את הסכמת הצדדים
להסמכת בית המשפט להורות על שינוי בסדר שמיעת הראיות. השופט
ידגיש בפני
הצדדים שהליכי גישור לא יפגעו במועד ההוכחות ולא יביאו
לביטולם. הוא יורה לבאי-
כוח הצדדים להזמין את כל העדים
והמצהירים, ולתזכר אותם על קיום הישיבה לפחות10
.ימים לפני כן
הוא יבהיר שלא ייקבעו ישיבות הוכחות נו ספות, אלא עקב נסיבות
חריגות מאוד.
השופט יפעל להביא את הצדדים להסדרים דיוניים אשר עשויים לקצר
את זמן שמיעתו של התיק, לרבות ויתור על חקירות נגדיות של
.המצהירים או חלקם, והסדרים בנושאי התנגדויות ראייתיות
במסגרת ההחלטה בסיומו של קדם המשפט המסכם, יקבע השופט האם
על הצדדים להיערך לסיכומים בע"פ בתום יום ההוכחות
(ראו נוסח
החלטה).
2.ד. הוכחות
רקע : מיעוט מהתיקים האזרחיים מגיעים להוכחות. גם באלו המגיעים לשלב זה, במקרים
רבים מדובר בדיון הוכחות אחד. לפיכך, לשלב זה יש משמעות פחותה על הימשכות ההליכים
.בישראל, לפחות מהבחינה המתמטית גרידא מהלכים בשלב זה לא יהיה בהם כדי לקצר
.משמעותית את משך ההליך מנקודת מבטם של בעלי הדין עצמם
עם זאת, באותם תיקים בהם מתקיים יותר מדיון אחד, פערי זמן ממושכים בין מועדי
הוכחות מקשים על חייו של השופט שנאלץ ללמוד את התיק מחדש בכל פעם, פוגעים
.ביעילות ניהול ההליך ומאריכים את משכו
2.ד.1.
ניהול הוכחות במועד ,)ים רציפים (בהתאם ללוח הזמנים שנקבע לסיום ההליך
עמידה במגבלות הזמן שהוגדרו לחקירות, והנחייה להיערך לסיכומים בע"פ
בהתאם ללו"ז שקבע השופט בהחלטתו בקדם המסכם, דיוני ההוכחות יערכו
,)באופן רציף (לפחות יום בשבוע אך לא יותר משלושה ימי שיפוט מלאים בשבוע
על-מנת לא "פשר ראייה אינטגרטיבית של התיק ולמנוע "לימוד מחדש של התיק
לפני כל דיון. הצדדים יונחו להיערך למתן סיכומים בעל-
.פה
~
13
~
/חסוי עסקית
מידע חסוי ומוגן
ניהול פרואקטיבי-
מסמך מסכם מתוקן פברואר2013
בתיקים בהם יש אינדיקציה ברורה לכך שעצם קביעת ההוכחות תוביל להסכם
פשרה, או שתחילת שמיעת ההוכחות תסייע לסיומם (עד מפתח,..) ניתן לקבוע
ישיבת הוכחו ת אחת, ואם התיק לא מסתיים בפשרה, לקבוע את המועדים
.הנוספים
על השופט להקפיד כי עורכי-
הדין עומדים במגבלות הזמן שהוגדרו בדיון הקדם
המסכם לחקירות ולחקירות נגדיות12
.
2.ד.2.
,במידה שבדיון ההוכחות נדרשת עדותם של שני מומחים או יותר מטעם הצדדים
יורה השופט, בהתאם לשיקול
דעתו, על ניהול עדויות של מספר מומחים בו-
זמנית13
ניהול עדויות בו-
זמנית של מספר מומחים מאפשר למומחים להתייחס סימולטנית
.זה לדבריו של זה בתחילת העדויות, כל מומחה מתאר במילותיו את הנושאים
העיקריים. לאחר מכן, ובכל שלב, כל מומחה יכול להעיר על דברים שאמר מומחה
אחר
ולהציג שאלות לגבי מה שנאמר או לא נאמר. לאחר מכן, עורכי הדין מציגים
את הנושאים עליהם יבקשו לנהל חקירה נגדית. עורך-
הדין יכול לפנות במהלך
.החקירה למומחה מטעמו ולבקש ממנו להתייחס לדברי המומחה השני
בניהול עדויות מומחים
בו-זמנית טמונים יתרונות משמעותיים ביחס לפ רקטיקה
:המקובלת של חקירות נגדיות בפער זמנים ביניהן
קיצור משמעותי במשך הזמן הנדרש לעדויות המומחים ולדיוני ההוכחות
מיקוד העדויות בגדרי המחלוקת בין המומחים
ובסוגיות הקריטיות שעל
הפרק , במקום חקירה נגדית מפורטת שמערפלת את מוקד העניין בתוך סבך
של פרטים
מיצוי יעי ל של נושאים–
Everyone is on the same page on the same time
הפחתה משמעותית בסיכוי שהמומחה ישתמש בשפה מקצועית מעורפלת
ויקשה על השופט
ועל עורך הדין שמנהל את החקירה הנגדית, מתוך כך
שהמומחה יודע שהקולגה שלו יכול לחשוף הטעיות מקצועיות
12
שופטים רבים מביעים חשש כי קביעת דיונים ברציפות תביא לאי-
ניצול מיטבי של זמנים בשל ביטול דיונים והגעה לפשרות
עם תחילת ההוכחו:ת. ניתן לתת מענה לחשש זה
ההנחיות בתורה מתחשבות בחשש זה–
..,תיקים בהם ניתן לקבוע ישיבת הוכחות אחת
ה
צוות התומך בלשכה נ
מצא בקשר שוטף עם הצדדים ויכול לאתר "סימנים מקדימים" לפשרות
פרקטיקות ניהול יומן הנהוגות בישראל ובמדינות המשפט המקובל–
קביעתOver-Booking
של מועדי הוכחות
בהתאם לשיעור התיקים המסתיימים בפשרות ביום ההוכחות. חשוב להדגיש כי ה-
Over-Booking
אינו כולל בקשות
דחיה .להמחשה, אם השופט יודע ש-
20%
מהתיקים מסתיימים לפני הדיון (פשרה, מחיקת תביעה,..), ושב-
30%
נוספים מוגשות בקשות דחיה– גובה ה-
Over-Booking
יהיה20%
במקרה בו בוטל דיון, או מספר דיונים, ינצל השופט את הזמן למשימות
יו, ובעיקר למשימות הכתיבה שלו
13
ראה נספח ב': ניהול עדויות של מספר מומחים בו-זמנית
~
14
~
/חסוי עסקית
מידע חסוי ומוגן
ניהול פרואקטיבי-
מסמך מסכם מתוקן פברואר2013
חוויה טובה יותר עבור המומחים עצמם–
דיון פרופסיונאלי במהותו
מול
.קולגות מקצועיות, בו המומחים מסוגלים להסביר ולהגן על עמדותיהם
ככלל, הדיון הינו פחות וכחני ולעומתי
2.ה. סיכומים ופסק דין
רקע
: מיעוט קטן מהתיקים האזרחיים מגיעים לסיכומים ופסק-דין. גם באלו המגיעים
לשלב זה, במקרים רבים ניתן פסק-
הדין עם סיום הסיכומים. לפיכך, לשלב זה יש משמעות
פחותה על הימשכות ההליכים בישראל, לפחות מהבחינה המתמטית גרידא. מהלכים בשלב
.זה לא יהיה בהם כדי לקצר משמעותית את משך ההליך מנקודת מבטם של בעלי הדין עצמם
עם זאת, זהו השלב העיקרי שנ
מצא בשליטתו הבלעדית של השופט. משום כך, ל מחויבות של
השופט (וכלל המערכת) למתן פסק דין מהיר יש משמעות
סימבולית
רבה
כ מסר של
""הדדיות
לה תנהלות היעילה של הצדדים
במהלך המשפט
2.ה.1. אל מול הצדדים
2.ה.1.א. הכוונת הצדדים למתן סיכומים בע"פ, ככל האפשר
2.ה.1.ב. הטלת הגבלות על סיכומים בכתב (ככל
ל אצבע ,בתיק בהיקף רגיל
סיכומים של עד
8-10
עמודים .בתיק גדול
15-20
עמודים .בתיק קטן
(שבו לא נעשו סיכומים בע"פ )
5 עמודים
2.ה.2. לשופט
2.ה.2.א.
פיתוח יכולות- שיפור היכולת למתן פסק-דין באותו יום
(באולם או
בלשכה ), ניהול זמן אפקטיבי והתחלה של כתיבת
ראשי פרקים ל פסק
הדין עוד
לפני הסיכומים
2.ה.2.ב. השופט יקבע במהלך הדיון האחרון תאריך יעד למתן פסק-
דין וינהל
את יומנו בהתאם14
2.ה.2.ג.
על השופט להקפיד לכתוב את פסק הדין באופן בהיר וקצר ככל שהדבר
ניתן
כאמור, שלב מתן פסק הדין, על אף שאינו מהווה חלק משמעותי בהימשכות הכוללת של
.הליכים בישראל, הינו השלב המרכזי בו לשופט יש שליטה מלאה
לשם כך יש לפתח את יכולות השופטים למתן פסק דין ביום הדיון (
בעיקר בתיקים ללא עדים
רבים או/ו שאינם מורכבים משפטית), כאשר יש שופט
ים שיעדיפו לתת את פסק-
הדין
14
בבית המשפט הפדרלי באוסטרליה נהוג כי פסק-הדין יינתן ,במידת האפשר ,תוך שישה שבועות
~
15
~
/חסוי עסקית
מידע חסוי ומוגן
ניהול פרואקטיבי-
מסמך מסכם מתוקן פברואר2013
באולם ויש כאלה שבלשכה15
. יש להנחיל פרקטיקות קיימות בקרב השופטים לניהול
אפקטיבי של זמן הכתיבה, ובין היתר תחילת כתיבת
ראשי פרקים ל פסק הדין עוד לפני
.הסיכומים
על השופט לשדר את מחויבותו לניהול המהיר של ההליך בקביעת תאריך יעד למתן פסק-
.הדין
תורת ניהול שיפוטי פרואקטיבי צפויה לצמצם את מספר והיקף פסקי הדין שעל השופט לכתוב
–
הן משום שצמצום המחלוקות מזקק את הנושאים לכתיבה ומקצר את הזמן הנדרש, והן
משום שהצעדים השונים מ .גדילים את ההסתברות להגעה לפשרה מוסכמת
2.ו.
אכיפת מועדים והתנהלות כוללת
רקע : ארכות ודחיות מהווים חלק מרכזי בהימשכות ההליכים האזרחיים בישראל. משכי
זמן ארוכים בהליך מוקדשים לארכות ודחיות, בין אם ניתנו על-
ידי השופט, ובין אם
( הצדדים נטלו את החירות לקחת אותם בעצמם .למשל על ידי הגשה באיחור), ללא סנקציה
אכיפה אסרטיבית של מועדים הינה מהלך ראשון במעלה לקיצור משך ההליכים באופן
משמעותי של למעלה מ-
20%
)(ראה סיפורי התיקים .
קיימת תפיסה לפיה על השופט להקפיד על מניעת דחיות רק בשלב ההוכחות, כאשר ישנה
,פגיעה בניצול הזמן השיפוטי
.בעוד שבשלב הקדם ניתן לאפשר לצדדים דחיות מרובות
תפיסה זו תביא לצמצום מינורי בלבד במשך ההליכים
ולו מהטעם המתמטי הפשוט שמיעוט
מהתיקים מגיע להוכחות, ומספר זעום עוד יותר מגיע ליותר מדיון הוכחות אחד. על מנת
להביא לצמצום משמעותי במשך ההליכים, על השופט לסרב לבקש ות דחיות באופן
,אסרטיבי הן בשלב הקדם
ובמשנה תוקף
.בשלב ההוכחות
כלל עורכי-
,הדין שרואיינו בפרויקט הביעו רצון בכך שיוצבו להם גבולות ברורים וקשוחים
במועדים שלא תהיה מהם סטיה, ובהטלת סנקציות. כמו-כן, העריכו עורכי-
הדין כי
התנהלות ברורה של מערכת המשפט במסגרת תור ה סדורה תביא לשינוי התנהגותי בקרב
עורכי הדין (שקפים63-64
) .
שופטים הנוקטים באכיפה אסרטיבית של מועדים מעידים כי מספיקות מספר סנקציות
מועטות לשינוי התנהגותי בקרב עורכי-
.הדין ולשמירה מצידם על מועדים
.חשוב להדגיש עוד כי דחיות יוסיפו להיות מדי פעם מסיבות שונות
המטרה היא לצמצם את
מספרן באופן חד .
:קיימים שני סוגי דחיות
( אי עמידה במועד לביצוע פעולהpostponement
) –
עומס, טעות, מחדל, קשיים
..,שונים
15
ככלל ,משימות ההקלדה בלשכה ,ככל שתידרשנה ,הן חלק ממשימות הפונקציה הנוספת לתמיכה בלשכת השופט (ראו :
"התמיכה בשופט :הלשכה .)"בנוסף ,חלק מתפקידה של מפעילת האולם הוא לסייע לשופט בלשכתו ובין היתר בהקלדת
החלטות ופסקי דין ,בשעה שלא מתקיימים באולם דיונים (ראו "התמיכה בשופט :האולם . )"במידה ומתעורר צורך במענה
נוסף (למשל ,מעבר לשעות העבודה )ניתן למלאו באמצעות שעות סטודנטים שיינתנו כ"פול "לבית המשפט ויוקצו לשופטים
לפי הצורך
~
16
~
/חסוי עסקית
מידע חסוי ומוגן
ניהול פרואקטיבי-
מסמך מסכם מתוקן פברואר2013
קביעת מועד מחדש (
Rescheduling
)
–
אחד מהצדדים אינו יכול להופיע במועד
שנקבע בשל נסיבות שונות (בין אם בגלל נסיבות פתאומיות [מחלה, מוות], או נסיבות
שהיו ידועות מזה זמן [דיון בערכאה גבוהה יותר/שלב מתקדם יותר בהליך, שירות
מילואים מתוכנן וכדומה]). במקרה כזה יכול בית המשפט לקבוע מועד חדש
מוקדם
י
ותר לדיון
הכלל המהותי הינו ש כל הפרה או סטייה מהנחייה או מועדי בית המשפט או מסדרי הדין
תישא סנקציה כלשהי. בידי השופט עומד ארסנל של כלים לשימוש לנוכח אי עמידה
במועדים, ועליו לבחור את הסנקציה, לפי שיקול דעתו
2.ו.1.
אי עמידה במועד לביצוע פעולה– ארסנל סנקציות ותמריצים
2.ו.1.א.
המשך ניהול ההליך יהיה כרוך בהוצאות
2.ו.1.ב.
במקרה של אי הגשת תצהיר לא יוכל הצד להביא את העד
2.ו.1.ג.
מחיקת התביעה
2.ו.1.ד.
מדיניות דחיה קפדנית מול בקשות דחיה
המשך ניהול ההליך יהיה כרוך בהוצאות : השופט יקבע הארכת המועד
מותנית בהוצאות שישולמו לצד השני, וכי אם הן לא ישולמו
המסמך/הפעולה לא תתקבל. כהמחשה, אם הנתבע לא עמד במועדים
והשופט נתן פסק דין, ביטול פסק הדין יעשה רק לאחר שהנתבע ישלם
הוצאות לצד השני16
.
(
ראו נוסח)החלטה להמחשה
במקרה של אי הגשת תצהיר לא יוכל הצד להביא את העד
(תקנה168
)לתקסד"א-
)(ב לא הגיש בעל הדין תצהיר של
עד כפי שנדרש
על פי תקנה זו או על פי תקנה143
, לא ירשה לו השופט להביא את העד
או להוכיח את העובדה, אלא אם כן שוכנע בית המשפט, על פי בקשת
.בעל הדין הנתמכת בתצהירו, כי התצהיר לא הוגש מסיבות מוצדקות
מחיקה : אם הפעולה לא בוצעה בזמן שניתן, ייתן השופט ארכה קצרה
(ש בוע) להסדיר את המחדל. אם המשיב לא פעל לפי ההחלטה ולא נתן
טעם טוב, יובא התיק לפני השופט למחיקה מחוסר מעש בתוך התקופה
הקבועה לכך בתקנות(
ראו נוסח
החלטה להמחשה)
16
קיימות פסיקות סותרות של בית המשפט העליון בנוגע להתניית המשך ניהול ההליך בהוצאות
~
17
~
/חסוי עסקית
מידע חסוי ומוגן
ניהול פרואקטיבי-
מסמך מסכם מתוקן פברואר2013
מדיניות קפדנית מול לבקשות דחייה ,: בקשות דחייה לא יידונו כלל
אלא
אם יוגשו בהתאם לנוהל הנשיאה בייניש . מתוך התחשבות
בצרכיהם של עורכי הדין, השופט יקבל לכל היותר בקשה אחת בהסכמה
בלבד (בעיקר אם ניתן לקבוע מועד חדש תוך4-3
.)שבועות בבואו לדון
בבקשות דחייה, יזכור השופט
כי זמנו של הציבור ושל הליכים אחרים
ייפגע אם תתקבל בקשת הדחייה, וכי משך ההליכים בישראל ארוך17
17
ראה למשל החלטה של בית המשפט העליון באוסטרליה(
AON vs ANU), שניתנה ב-
2009
.
עד ההחלטה , הנוהג היה שצד מקבל ארכה בתנאי שישלם הוצאות לצד השני בשל העיכוב שנגרם
העליון האוסטרלי קבע שזה לא מספיק, שבבקשות דחיה על השופט להתחשב בכך שהליכים צריכים להסתיים במינימום זמן
ועלות, לפגיעה שנוצרת ביומנו של בית המשפט ולחוסר היעילות בשימוש במשאבי ציבור, לפגי עה באמון הציבור במערכת
.המשפט בשל התארכות ההליכים, ולנזק שנגרם לצדדים אחרים המנהלים את תיקיהם והעיכוב בא למעשה על חשבונם
:בלשון ההחלטה
the time of the court is a publicly funded resource. Inefficiencies in the use of that resource, arising from the
vacation or adjournment of trials, are to be taken into account. So too is the need to maintain public
confidence in the judicial system…
… that is not a system which today permits disregard of undue delay. Undue delay can undermine confidence
in the rule of law. To that extent its avoidance, based upon a proper regard for the interests of the parties,
transcends those interests. Another factor which relates to the interests of the parties but transcends them is
the waste of public resources and the inefficiency occasioned by the need to revisit interlocutory processes,
vacate trial dates, or adjourn trials either because of non-compliance with court timetables or, as in this case,
because of a late and deliberate tactical change by one party in the direction of its conduct of the litigation…
…Also to be considered is the potential for loss of public confidence in the legal system which arises where a
court is seen to accede to applications made without adequate explanation or justification, whether they be
for adjournment, for amendments giving rise to adjournment, or for vacation of fixed trial dates resulting in
the resetting of interlocutory processes…
…"[t]he view that the conduct of litigation is not merely a matter for the parties but is also one for the court
and the need to avoid disruptions in the court's lists with consequent inconvenience to the court and prejudice
to the interests of other litigants waiting to be heard..
The stated object in the Court Procedures Rules, of minimising delay, may be taken to recognise the ill-effects
of delay upon the parties to proceedings and that such effects will extend to other litigants who are also
seeking a resolution in their proceedings ...
…party has the right to bring proceedings. Parties have choices as to what claims are to be made and how they
are to be framed. But limits will be placed upon their ability to effect changes to their pleadings, particularly if
litigation is advanced. That is why, in seeking the just resolution of the dispute, reference is made to parties
having a sufficient opportunity to identify the issues they seek to agitate…
…What might be perceived as an injustice to a party when considered only in the context of an action between
parties may not be so when considered in a context which includes the claims of other litigants and the public
interest in achieving the most efficient use of court resources…
,,,public interest in the efficient use of court resources is a relevant consideration in the exercise of discretions
to amend or adjourn…
…The underlying public interest is the same: that there should be finality in litigation and that a party should
not be twice vexed in the same matter. This public interest is reinforced by the current emphasis on efficiency
and economy in the conduct of litigation, in the interests of the parties and the public as a whole. The bringing
of a claim or the raising of a defence in later proceedings may, without more, amount to abuse if the court is
satisfied (the onus being on the party alleging abuse) that the claim or defence should have been raised in the
earlier proceedings if it was to be raised at all."
ההחלטה עצמה :
http://www.austlii.edu.au/au/cases/cth/HCA/2009/27.html
על ההחלטה ומשמעויותיה :
http://www.freehills.com/5307.aspx
ההחלטה הביאה לכך שכמעט ולא מוגשות בקשות
דחיה באוסטרליה .
~
18
~
/חסוי עסקית
מידע חסוי ומוגן
ניהול פרואקטיבי-
מסמך מסכם מתוקן פברואר2013
2.ו.2.
( קביעת מועד מחדשRescheduling
)
– ארסנל סנקציות ותמריצים
2.ו.2.א.
מדיניות קפדנית מול בקשות שינוי מועד
2.ו.2.ב.
הקדמת הדיון
2.ו.2.ג.
קביעת מועד לדיון ראשון
מדיניות קפדנית מול בקשות שינוי מועד : ככלל, בקשות שינוי מועד לא
יידונו כלל, אלא
אם
)יוגשו בהתאם לנוהל הנשיאה בייניש. (ראה למעלה
הק דמת הדיון–
בבקשה בהסכמה לשינוי מועד יציינו הצדדים, שני
תאריכים המוסכמים עליהם, בהם ניתן לקיים את הדיון
לפני
המועד
המקורי ,
ושני תאריכים אפשריים
בשלושת השבועות
אחרי המועד
קביעת מועד לדיון ראשון –
קביעת מועד לדיון ראשון נעשית במקרים
רבים ללא תיאום עם עורכי
הדין, כך שעלולים להיווצר "מועדים-
כפולים", דבר המוביל לבקשות דחייה, בדרך כלל סמוך למועד הדיון
המתוכנן. בעת קביעת הדיון הראשון, יורה השופט כי על הצדדים להודיע
בתוך14
ימים אם קיימת
.)התנגשות עם דיון אחר (ראה קודם לכן
2.ו.3.
במקרה של היעתרות לבקשות דחייה– קביעת מועד מהר, קרוב, ומוסכם
היה והחליט השופט כי התקיימו התנאים החריגים המצדיקים היעתרות לבקשות
דחייה, השופט לא יקבע דחיה "ללא מועד". בנוסף, בכל מקרה של דחיית דיון, אם
לקדם משפט נוסף, לשמיעת ראיות או לכל מטרה אחרת, יש לקבוע מועד בו
,במקום ולהודיעו לצדדים תוך שאיפה לקבוע את המועד החדש בתיאום עם
הצדדים