חומר רקע
מסמך מסכם – הערות נציגי הלשכה וגופים נוספים והתייחסות הוועדה
תקנה המעיר תוכן ההערה החלטת/התייחסות הוועדה
תקנה 1 נציגי לשכת עורכי הדין הוצע להוסיף לעקרונות היסוד המנויים בסעיף גם את 'חקר האמת'. הוחלט לקבל
תקנה 6
הערה כללית הוצע להוסיף את ההגדרה הבאה: "'טענה מקדמית' – טענה שיש בה כדי לסלק את התביעה כולה או מקצתה על הסף;" הוחלט לקבל.
תקנה 6
הערה כללית הוצע להוסיף את ההגדרה הבאה המבוססת על ההגדרה שבתקנות האגרות ועל הפסיקה: 'תביעה לפיצויים בשל נזק גוף' – לרבות תביעה לשיפוי או לפיצוי על תשלום פנסיה, תגמולים וכל הוצאה אחרת שולמו או שישולמו בשל נזק גוף, לרבות תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, ולמעט תביעה של מי שנגרם לו נזק גוף נגד חברת הביטוח שהנפיקה לו פוליסת ביטוח, לפי פוליסה זו". הוחלט לקבל.
תקנה 7(א) נציגי לשכת עורכי הדין הוצע להוסיף גם את מקום אירוע הנזק, לצורך הקניית סמכות מקומית. הוחלט לקבל ולהוסיף:
"מקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים".
תקנה 7(א) קרנית הוצע לקבוע כי הסמכות המקומית לגבי תביעות השיבוב המוגשות על ידה תוקנה למחוז תל אביב. הוחלט לדחות את ההצעה.
ראו רע"א 425/20.
תקנה 9(ב)
נציגי לשכת עורכי הדין הוצע להוסיף אפשרות להאריך מועדים בתביעות רשלנות רפואית, בהתאם לשיקול דעת בית המשפט. הוחלט לקבל ולהוסיף בסיפא של התקנה כי בתביעת רשלנות רפואית כתב ההגנה יוגש עד 120 יום לאחר שהומצא כתב התביעה. כמו כן, לגבי כתב הגנה באופן כללי, הוחלט לאפשר הארכת מועדים אם בית המשפט השתכנע כי קיימים טעמים המצדיקים זאת (ולא אם קיימים "טעמים מיוחדים" לפי דרישת תקנה 176(ב)).
תקנה 9(ב)
איגוד חברות הביטוח, ענבל, קרנית ו-VECTIS הוצע להאריך ל-6 חודשים את המועד להגשת כתב הגנה בתביעות נזקי גוף ורשלנות רפואית ולאפשר שיקול דעת לבית המשפט לחרוג מהמועד. הוחלט לדחות את ההצעה.
קיים מענה בהערה הקודמת.
תקנה 9(ב)
ענבל הוצע כי בתביעות רכוש יוארך המועד להגשת כתב הגנה ל-90 יום. הוחלט לדחות את ההצעה.
אפשר להגיש בקשות ארכה במקרים ספציפיים ואין הצדקה לקבוע ארכה גורפת לסוג מסוים של הליכים.
תקנה 9(ב)
MCI הוצע לאפשר "בירור מקדים" למשך 180 ועד 360 ימים על מנת לאפשר לצדדים בתביעות רשלנות רפואית לגבש עמדות ולחתור לפשרה. הוחלט לדחות את ההצעה.
ר' התיקון לעיל ביחס להצעת נציגי הלשכה.
תקנה (ג) נציגי לשכת עורכי הדין נטען כי מבנה כתב התביעה בעייתי ולא ברור. הוחלט לדחות את הטענה.
הכוונה ב"עיקר הטענות" בחלק השני היא למעין תמצית מנהלים של העילות, העובדות שיש בהן כדי להקים אותן והסעדים.
תקנה 9(ד) איגוד חברות הביטוח וקרנית נטען כי יש להבהיר מה הדין לגבי אורך כתב טענות בתביעות נזקי גוף בהן לא מציינים את סכום התביעה.
בתביעות נזקי גוף במחוזי מוצע להתיר אורך כתב טענות בדומהלתביעות 2.5 מיליון ומעלה. הוחלט לקבל את ההערה.
ביחס למספר העמודים בתביעה כספית מעל 2.5 מיליון ₪ במחוזי, להוסיף: "לרבות בתביעה לפיצויים בשל נזקי גוף בבית המשפט המחוזי".
בעקבות הערות הלשכה והפרקליטות הוסכם על שינוי נוסח ומספרי עמודים כדלקמן:
חלקו השני של כתב הטענות לא יעלה על ארבעה עמודים וחלקו השלישי לא יעלה על שבעה עמודים אם הוגש לבית משפט שלום, ובהתאמה על שישה ותשעה עמודים אם הוגש לבית משפט מחוזי; ואולם בתובענה לסעד כספי בבית משפט מחוזי שסכומה עולה על שניים וחצי מיליון שקלים חדשים לרבות בתביעה לפיצויים בשל נזק גוף בבית משפט מחוזי, חלקו השני של כתב הטענות לא יעלה על עשרה עמודים וחלקו השלישי לא יעלה על עשרים עמודים.
תקנה 10(9) נציגי לשכת עורכי הדין הוצע לאפשר בתביעות נזיקין להפריד בין תיאור הנזק הכללי והנזק המיוחד לצורך אומדן השווי. הוחלט לקבל את ההערה באופן שתושמט הדרישה לפירוט שווי התביעה בתביעות לפיצויים בגין נזקי גוף כפי שנוהג היום. הסייג יהיה פלת"ד ו"תביעה לפיצויים בשל נזק גוף"
תקנה 10(11) נציגי לשכת עורכי הדין מוצע להוסיף בסיפא "שהתובע הוא צד לו או היה צד לו". הוחלט לקבל את ההצעה.
תקנה 10(13) נציגי לשכת עורכי הדין מוצע להוסיף: "אלא אם כן מדובר בהמצאה ישירות לעורך דין". הוחלט לקבל את ההערה.
לדעת השופטת הירשפלד - מוצע לא לקבל ההצעה. כשמוגשת התביעה לרוב לא ידוע מי אם בכלל לייצג. אין מקום לייחד הזמנה לדין לבעלי דין בלתי מיוצגים בלבד.
תקנה 10(14) נציגי לשכת עורכי הדין נטען כי ניתוב משיקולי עומס, עלולה לפגוע במשרדים קטנים.
הוצע למחוק את האפשרות כעת ולשוב ולדון בה לכשתהיה רלוונטית מבחינת מיחשוב בעתיד. הוחלט לקבל את ההערה, למחוק את התקנה, ולבחון התקנתה מחדש בהמשך, ככל שיידרש.
בכל מקרה, אין בכך כדי לגרוע מהסמכויות הקבועות בעניין זה בחוק בתי המשפט.
תקנה 10 נציגי לשכת עורכי הדין הוצע להוסיף תקנת משנה שתחייב בתביעות נזקי גוף: "לפרט פוליסת ביטוח שלרשות התובע בהתאם לאמור בסעיף 28א ו-68 לחוק חוזה הביטוח תשמ"א-1981. הוחלט לדחות את ההצעה.
הדבר מוסדר בחקיקה..
תקנה 11 נציגי לשכת עורכי הדין הוצע להוסיף את המילים 'ככל הידוע לתובע'. הוחלט לדחות את ההצעה.
מובן כי עניינים שאינם ידועים לתובע הוא אינו חייב לפרט בכתב התביעה.
תקנה 11(3) איגוד חברות ביטוח מוצע להוסיף את תקנת משנה נוספת (3) כדלקמן: "פירוט תמציתי של עילות התביעה;", בכדי ליצור הקבלה בניסוח בין סעיף 9(ג)(2) לבין סעיף 11. הוחלט שלא לקבל את ההצעה, שכן הפירוט בתקנה ברור דיו, ובשים לב להגדרת "עילת תביעה" בתקנה 6 .
תקנה 12 הוועדה מוצע להוסיף תקנת משנה כדלקמן: "דבר קיומו של הליך נוסף בבית משפט או בבית דין בקשר למסכת עובדתית דומה שהנתבע הוא צד לו או היה צד לו", כדי להשוות את הדרישה בין תובע לנתבע.
תקנה 13(א)(1) נציגי לשכת עורכי הדין מוצע להוסיף בסוף ההוראה שעניינה פירוט טענות מקדמיות, את המילים 'ככל שקיימות'. הוחלט לדחות את ההערה.
דומה שהדבר מיותר. מובן כי יש לטעון טענות מקדמיות רק מקום שהן קיימות. יתרה מזו, התוספת עלולה להביא להיעדר אחידות בתקנות.
תקנה 13(ב) קרנית הוצע להחריג את דיני הנזיקין מחזקת ההודאה, ולפחות לקבוע שברירת המחדל תהא שהנזק מוכחש. הוחלט לקבל את ההצעה באופן חלקי ולהוסיף בסוף הסעיף "למעט דמי נזק, שיראו בו שנוי במחלוקת זולת אם הודו בו במפורש".
תקנה 15 איגוד חברות הביטוח VECTIS נטען כי בכל הנוגע לכתב הגנה בתביעות נזקי גוף מדובר בדרישה מחמירה, שכן לעיתים לנתבע אין מספיק מידע בשלב כתב ההגנה. המידע הרלוונטי מצוי בידי התובע, והמוסדות השונים לא ממהרים למסור מידע זה. כמו כן, נטען כי הדרישות בתקנה זו אינן מותירות פתח לפשרה משום שהן פוגעות בתמריץ להורדת עלויות. הוחלט לדחות את הטענה.
חוות דעת רפואית יש לצרף ממילא גם לפי התקנות הקיימות.
אשר לטענה כי המידע הרלוונטי מצוי בידי התובע הרי שהמענה לכך מצוי בדרישה החדשה בתקנות לפיה התובע יצרף טופס וס"ר לכתב התביעה.
תקנה 15(1) איגוד חברות הביטוח וקרנית הוצע כי יש להבהיר שאין חובת צירוף מסמכים עליהם חל חסיון. הוחלט לדחות את ההצעה.
העניין ברור ואף הובהר גם בתיקון לתקנה 35.
תקנה 15(1) קרנית נטען כי חשיפת קלפים בשלב כה מוקדם עלולה לפגוע ביכולת נתבעים בתביעות נזקי גוף להתגונן. הוחלט לדחות את הטענה.
ככלל, הדיון מתנהל בקלפים פתוחים.
תקנה 15(2) נציגי לשכת עורכי הדין הוצע לאפשר גם הגשת חוות דעת בעניין שאינו ברפואה.
הוצע למחוק את המילה "בלבד" בכותרת תקנה 15. הוחלט לדחות את ההצעה.
אין מקום למחוק את המילה "בלבד". צירוף עודף מסמכים לכתבי טענות יחטא למטרת הרפורמה ועלול גם לחתור תחת הגבלת העמודים שבכתבי הטענות עצמם.
הוחלט לקבל את ההצעה ולהוסיף תקנה 15(ב) שזו לשונה: "על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאי בעל דין לצרף לכתב טענות חוות דעת של מומחה שלא בענין של רפואה".
תקנה 15(3) נציגי לשכת עורכי הדין מוצע כי תובע פיצויים בשל נזק גוף יחויב לחתום גם כל טופס ויתור סודיות "כללי" שניתן יהיה לשלוח לרשימת גופים שתועבר על-ידי נציגי הלשכה, תוך התחשבות בפוטנציאל הפגיעה בפרטיות. טרם הועברה רשימה כאמור.
תקנה 15(3) וטופס הוס"ר (1) נציגי לשכת עורכי הדין מוצע לתקן את טופס הוס"ר שבתוספת, ולאחר המילים "נותן בזה רשות לכל מוסד רפואי לרבות" להוסיף "רופא, גוף סיעודי או שיקומי".
כמו כן, מוצע לאמת את טופס הוס"ר המצורף על ידי עורך דין, כדי לוודא שהתובע מודע להשלכות על פרטיותו. הוחלט לקבל את התיקון המוצע ברישא ולהוסיף "לרבות רופא, גוף סיעודי או שיקומי".
אשר לאימות על-ידי עורך דין, הוחלט לדחות, מאחר שהדרישה עלולה להקשות על הנפגעים וגם על עורכי הדין. קיימת דרישה לחתימה על-ידי אחד מהעדים המנויים.
תקנה 16 נציגי לשכת עורכי הדין נטען כי הדרישה ל'טעמים מיוחדים' אינה ברורה וסותרת את פירוט הטעמים המנויים בתקנה.
הוחלט למחוק את התקנה.
התקנה נועדה לעגן את הלכת בובליל אך נתפסת בטעות כהוראה שנועדה להאריך מועד לכתב הגנה.
תקנה 20(א) עו"ד ענת הראבן, יועמ"ש רשות אכיפה וגבייה מאחר שקם הצורך בתיקון חוק ההוצל"פ בענין זה מוצע לשנות את נוסחה של תקנה 20(א) לפי הנוסח הבא: "הועברו לבית המשפט בקשה לביצוע שטר לפי סעיף 81א לחוק ההוצל"פ או בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב לפי סעיף 81א1 לחוק האמור, והתנגדות לבקשה כאמור, לא יתגונן הנתבע אלא אם כן ניתנה לו רשות לכך מאת בית המשפט ויראו לעניין זה את ההתנגדות שהועברה כבקשת רשות להתגונן. הוחלט לא לקבל את ההצעות.
יהיה מקום לתקן את התקנות בהתאם לכשיתוקן חוק ההוצל"פ.
תקנה 22 איגוד חברות הביטוח הוצע למחוק את הדרישה לבירור משותף, שכן בירור כזה אינו צריך להיות תנאי להגשת הודעת צד ג'. הוחלט לקבל את ההצעה.
תקנה 23(ב) איגוד חברות הביטוח, VECTIS קרנית הוצע לאפשר הארכת הגשת הודעת צד ג' גם ללא טעמים "מיוחדים", שכן לעיתים הצורך בהודעת צד ג' קם רק לאחר גילוי מסמכים או חוות דעת רפואיות. כמו כן, לעתים לא ידועים פרטים בשלב זה אודות אחריות של צדדים שלישיים, והוראה זו עלולה להוביל לצירוף יתר של נתבעים. לחלופין הוצע להחריג תביעות פלת"ד מדרישה זו. הוחלט לדחות את ההצעה.
יש לבחון את הנטען במסגרת אותם "טעמים מיוחדים".
תקנה 24 נציגי לשכת עורכי הדין נטען כי קיים קושי בנוסח סעיף זה, לנוכח הגדרה קיימת ל"עילת תביעה". הוחלט לדחות את הטענה.
הנוסח מובן מתוכו. לאור ריבוי המשמעויות של המילה "עילת תביעה" עדיף שלא להכניס שינוי.
תקנה 24 קרנית לא ברור האם לשון התקנה מחייבת לאחד בכתב תביעה אחד תביעת נזקי רכוש וגוף כשהן נובעות מאותה מסכת עובדתית. הוחלט לדחות את הטענה. בד"כ התביעה לא מוגשת נגד אותו נתבע וגם אין מדובר באותה עילת תביעה.
תקנה 28 נציגי לשכת עורכי הדין יש לאפשר העלאת טענה מקדמית שלא פורטה בכתב ההגנה ברשות, גם אם מדובר בטענה שהתגלתה קודם. הוחלט לקבל את ההצעה ולמחוק את הסיפא של הסעיף.
תקנה 28 הוועדה יש להוסיף הגדרה של "טענה מקדמית" הוסף לעיל.
תקנה 29 נציגי לשכת עורכי הדין יש לאפשר להעלות טענה בדבר חוסר סמכות שלא בהזדמנות הראשונה לאחר כתב התביעה. הוחלט לקבל את ההצעה.
הסעיף לא נועד להקנות סמכות מקום שזו אינה קיימת. יש לקבוע במפורש שהסנקציה היא הוצאות.
יש למחוק את הסיפא של התקנה בכללותה ולקבוע: "לא העלה בעל דין טענות אלה במועד כאמור, רשאי בית המשפט לפסוק הוצאות לטובת בעל הדין שכנגד או לטובת אוצר המדינה".
תקנה 29 הוועדה יש להוסיף תניית שיפוט זר לטענות אותן יש להעלות בהזדמנות ראשונה.
תקנה 30 נציגי לשכת עורכי הדין הוצע למחוק את התקנה או להוסיף בה כי המועדים הם "למיטב ידיעתו של עורך הדין". הוחלט לקבל את ההצעה ולהוסיף "למיטב ידיעתו של עורך הדין" בסיפא של התקנה.
תקנה 33(ב)
נציגי לשכת עורכי הדין הוצע לאפשר הארכת מועד אוטומטית של 7 ימים, במקרה של הגשה למזכיר המשפטי ביום האחרון.
על מנת לתמרץ עורכי דין שלא לעשות כן, הוצע להוסיף חיוב הוצאות סמלי במקרים אלה. הוחלט לקבל (חלקית) את ההצעה ולהוסיף בס"ק (ב) בשלב זה כהוראת שעה:
אם טרם חלף המועד להגשת מסמך, ניתן לתקן את הפגם בתוך פרק הזמן שנותר להגשה. הוראת שעה: הוגש כתב הגנה, כתב תשובה, תביעה שכנגד, הודעת צד שלישי, בקשת רשות ערעור וערעור בשלושת הימים האחרונים להגשתם ולא קובל על ידי המזכיר המשפטי, ניתן יהיה להגישם שוב תוך שלושה ימים.
הערה: בכפוף להערכות מיחשובית נדרשת.
תקנה 33(א) נציגי לשכת עורכי הדין מוצע להבהיר שמדובר רק בהחלטות טכניות, שכן קבועות בתקנות גם דרישות שאינן טכניות, כגון חלוקת כתבי הטענות לחלקים או הנספחים שיש לצרף לניסוחו של כתב הטענות. הוחלט לדחות את ההצעה.
המדובר בהחלטות טכניות בלבד. בנוסף, לאחר יישום הרפורמה ייערך גם מעקב בנושא זה.
תקנה 33(ד) נציגי לשכת עורכי הדין הוצע לשקול להעביר את מנגנון עיון השופט בהחלטות המזכיר המשפטי לעיונו של השופט שהוקצה לדון בתיק, ולא לשופט יעודי שימונה על ידי נשיא בית המשפט. הוחלט לקבל את ההצעה כך שייווסף בתקנה "...לדרוש כי העניין יועבר לעיונו ולהכרעתו של השופט הדן בתיק. טרם נקבע שופט בתיק, יועבר העניין לעיונו ולהכרעתו של שופט...".
לדעת עו"ד דישון/בנית-ששון קיימת חשיבות באחידות ההחלטות ולכן אין מקום להעביר את ההכרעה לשופט שדן בהליך.
תקנה 33(ה) נציגי לשכת עורכי הדין אחרי המילים "התיישנות התביעה" מוצע להוסיף "או אחת מעילותיה" הוחלט לקבל את ההצעה.
תקנה 33(ה) הערה מצד שופטים המועד לא נקבע ממועד האישור אלא ממועד ההגשה, ובלבד שבסוף היא אושרה. הוחלט לקבל את ההערה.
מדובר בתקלה בניסוח.
לתקן ל-"ובלבד שקבלתו אושרה" או "אם קבלתו אושרה"
פרק ד' נציגי לשכת עורכי הדין נטען כי קיומו של דיון מקדמי טרם פגישת המהו"ת עשוי לחדד פערים בין הצדדים ולהקשות על הגעה לפשרה. הוצע להקדים את המהו"ת לדיון המקדמי, או לחדד את ההפרדה בין ההליכים.
כמו כן, הוצע לקיים הליכי מהו"ת רק בתביעות בשווי 75,000 ₪, בדומה למצב כיום.
הוחלט לדחות את ההערה.
יש היגיון בקיום הדיון המקדמי לפני המהו"ת.
בשלב ראשון נועדים הצדדים עצמם ללא מעורבות של גורם נוסף ורק בשלב הבא הם נועדים עם גורם נטרלי שינסה לגשר על הפערים ביניהם.
הסדר המהו"ת הורחב להליכים החל מ-40,000 ש"ח נוכח הצלחת הפיילוט שנערך בשנים האחרונות.
לפי נתונים שמצויים בידי הנהלת בתי המשפט, למעלה מרבע מהתיקים מסתיימים בהסדר גישור. כמו כן, יש לפגישות תרומה רבה במובן הזה שבסופו של דבר הם מסייעים בקיצור משך ההליך.
תקנה 35(א) נציגי לשכת עורכי הדין
איגוד חברות הביטוח קרנית הוצע לקיים את הדיון המקדמי בתוך 45 ימים ממועד המצאת כתב הטענות האחרון, ולא בתוך 14 ימים. הוחלט לקבל את ההצעה באופן חלקי ולדחות את מועד הדיון המקדמי ל-30 ימים ממועד כתב הטענות האחרון.
תקנה 35(א)(3) הוועדה יש למחוק את המילים "אדם או חפץ" בענין הקדמה של העמדת נושא חוות הדעת לבדיקה בידי מומחה משום שקיימת חובת צירוף חוות דעת בנזקי גוף לכתבי הטענות.
תקנה 35(ב) קרנית נטען כי מדובר בדרישה שאיננה סבירה והיא עלולה לפגוע בהגנת הנתבע, בשלב מוקדם בהליך. הוחלט שלא לקבל את הטענה. העיון במסמכים הנחוצים חשוב לצורך קידום וייעול ההליך.
תקנה 37 נציגי לשכת עורכי הדין הוצע להחריג את תיקי נזקי הגוף מן החובה לנהל פגישת מהו"ת. בהנחה כי יהיו מגשרים מתאימים יש להותיר את המהו"ת גם בתיקי נזיקין, ולעקוב בשנתיים הקרובות אחר שיעור ההצלחה.
תקנה 37(ב) ענבל הוצע להעביר את מועד קיומה של ישיבת המהו"ת לשלב של אחרי הגשת מלוא חוות הדעת. ראו הערה לעיל.
תקנה 37(ב) VECTIS הוצע לאפשר לצדדים במפורש לותר על הליך מהו"ת כאשר הצדדים מסכימים ללכת לגישור. דומה שהדבר מיותר, שכן מובן מאליו שלא יכפה הליך מהו"ת על צדדים שבחרו מיוזמתם לפנות להליך גישור.
תקנה 37(ז) הוועדה הוצע ליתן סמכות לממונה לאפשר השתתפות בויעוד חזותי (V.C) חלף התייצבות פיזית בישיבה. בכל עניין הנוגע למועד פגישת המהו"ת, מקומה, זהות מגשר המהו"ת או זהות המשתתפים והתייצבותם או נוכחותם בויעוד חזותי, רשאי מגשר המהו"ת או אחד מבעלי הדין להביא את העניין להנחיית הממונה.
תקנה 37(ט)(2) נציגי לשכת עורכי הדין, איגוד חברות הביטוח, VECTIS, ענבל, FIRON קרנית נטען כי אין הצדקה לקיום פגישת מהו"ת בתיקי נזקי גוף, כמו גם להגעת נציג חברת הביטוח לפגישות הגישור.
בנוסף להחרגת חברות הביטוח, יש מקום להחריג תאגידים עם מחזור של מעל 100 מיליון ₪. ראו התייחסות לעיל.
הוחלט בשלב זה שלא להחריג תביעות לפיצויים בשל נזקי גוף.
הוחלט שאין לחייב נציגי חברות ביטוח להגיע לפגישות מהו"ת ובעקבות הערת פרקליטות הוחלט להשוות את מעמד המדינה למעמד חברות הביטוח.
תקנה 38(א) נציגי לשכת עורכי הדין הוצע למחוק את ההוראה המאפשרת מחיקת כתב התביעה בשל אי מילוי הוראות הפרק. נטען כי היא עשויה לפגוע באוכלוסיות חלשות. הוחלט לדחות את ההערה.
מדובר בסמכות המופעלת רק מטעמים מיוחדים, וקיימת חשיבות לעמידה של הצדדים בהוראות פרק זה, שהוא אחד מבסיסי הרפורמה.
תקנה 41(א)(4) נציגי לשכת עורכי הדין נטען כי הביטוי 'כל נימוק אחר' הוא כללי מדי. הוחלט לדחות את טענה.
מדובר בנוסח הקיים גם כיום.
תקנה 42 נציגי לשכת עורכי הדין הועלה חשש מפני פרשנות מרחיבה של הביטוי 'שימוש לרעה'. הוחלט לדחות את ההערה.
קיים קושי להגדיר שימוש לרעה אולם כאשר הוא קיים ניתן לזהותו.
תקנה 45(א) נציגי לשכת עורכי הדין הוצע לאפשר מחיקה של תביעה מחוסר מעש רק לאחר התראה בכתב של לפחות 30 ימים, ולא להסתפק ב-14 ימים. הוחלט לקבל את ההערה בחלקה ולהאריך את המועד ל-20 ימים.
תקנה 46(ב) נציגי לשכת עורכי הדין הוצע לאפשר הגשה של כתב טענות מתוקן בתוך 30 ימים, ולא בתוך 14 ימים, כפי שנקבע. הוחלט לקבל את ההערה בחלקה ולקבוע הגשת כתב טענות מתוקן בתוך 20 ימים.
תקנה 47(א) VECTIS הוצע לאפשר לצד שכנגד לתקן את כתב הטענות ללא תלות באישור בימה"ש. יש לדחות את ההצעה.
מדובר בחידוש חשוב של התקנות, אשר נועד למנוע שימוש לרעה בזכות המוקנית שהייתה נתונה לתקן את כתב הגנה באופן בלתי מוגבל (ואף להוסיף לו תביעה שכנגד והודעה לצד שלישי) בתגובה לתיקון מינורי בכתב התביעה.
תקנה 49(א) הוועדה מוצע תיקון טכני - "לא יוגשו בקשות כלשהן במועד שלאחר הגשת כתב התשובה או המועד שהיה צריך להגישו עד מועד ישיבת קדם-המשפט הראשונה... ". התאמה של התקנה לאפשרות שנוספה להגשת כתב תשובה.
תקנה 49(א) נציגי לשכת עורכי הדין קיים חשש שריכוז הבקשות לפני קדם המשפט עשוי לפגוע בהליך, ולהקשות על בעל הדין שכנגד להגיב כראוי.
הוצע לאפשר הגשה של בקשות גם לאחר כתב הטענות האחרון, כאשר רק המורכבות ביניהן יועברו לשופט להכרעה. שאר הבקשות יועברו לצד שכנגד על מנת לאפשר לו להגיב, ויידונו בקדם המשפט.
בנוסף, הוצע להעביר רשימה של בקשות דחופות שיוחרגו מהזמנים שנקבעו בתקנות. הוחלט לדחות את הטענה.
ריכוז הבקשות לפני קדם המשפט, היא אחת מאבני היסוד של הרפורמה וקיימת לה הצדקה רבה. מדובר גם בנוהג הקיים היום.
אין מניעה לשקול הוספת סוגים נוספים של בקשות שיוחרגו, אולם טרם הועברה רשימה מוצעת כאמור.
תקנה 49(א) איגוד חברות הביטוח VECTIS הוצע כי בתביעות נזיקין ניתן יהיה לאפשר דיון בבקשות מסוימות לפני קדם המשפט הראשון, שכן אחרת עלול להתעכב איסוף החומרים בבקשה לחומר רפואי נוסף, וכך גם עלול להימנע הליך גישור. הוחלט לדחות את ההצעה.
תקנת משנה (4) יכולה לפתור את הבעיה הנידונה, ככל שעניינה במידע הקשור לחוות דעת רפואית. כמו כן, אין כל מניעה להגיש בקשות לפני ואף ביחד עם כתב ההגנה
תקנה 49(א) איגוד חברות הביטוח הוצע להוסיף בקשה לגילוי מסמך פלוני (בניגוד לנוסח הנוכחי של תקנה 59), שכן ניתן בכך לזרז הגעה לפשרה לפני הקדם משפט. הוחלט לדחות את ההצעה.
אין מדובר בבקשה שיש הכרח בהגשתה בשלב זה ואף ניתן להגישה עד למועד הגשת כתב ההגנה.
תקנה 49(א) הוועדה מוצע להוסיף תקנת משנה (א)(9): "בקשה לפטור מהתייצבות נציג לפי תקנה 61(ב)"
תקנה 49(א) הוועדה בעקבות הערת שופטים מוצע להוסיף תקנת משנה (א)(10): "בקשה לאישור הסדר פשרה או אישור הסדר דיוני".
תקנות 49(ג) -49(ה) נציגי לשכת עורכי הדין קרנית הוצע לרווח את הזמנים להגשת רשימת הבקשות לבית המשפט ולצד שכנגד. כמו כן, בתקנה 49(ד), הוצע לעדכן את הצד שכנגד 7 ימים טרם קדם המשפט, ולא 7 ימים טרם הגשת הבקשה לבית המשפט. הוחלט לקבל את ההצעה, לרווח ולשנות את המועדים בהתאם לתרשים המצ"ב.
הצעת שופט הוצע לשקול מתן אפשרות לדיון מהיר בסוג מסוים של בקשות, כגון מינוי בורר, ביטול פסק בורר, אישור פסק בורר, אשר נעשים היום באמצעות המרצת פתיחה. הוחלט להוסיף במפורש "המרצה" שנקבעה בתקנות הבוררות, בתקנה 54.
תקנה 50(3) נציגי לשכת עורכי הדין הוצע להאריך את המועד להגשת תשובה מ-14 ימים ל20 ימים. הוחלט לקבל את ההצעה.
תקנה 50(5) הערת עורך דין נטען כי מדובר במגבלה בלתי סבירה. בבקשה לסעד זמני אין להסתפק בתמצית העובדות, אלא יש לפרט את העובדות המקימות את העילה והסעד, את ההצדקה למתן סעד זמני, ושיקולים נוספים. במקרה בו מבוקש סעד זמני משמעותי או שהתביעה ועובדותיה מורכבות, אי אפשר לעמוד במכסת העמודים הקבועה. הוחלט לקבל את ההערה ולהגדיל את מספר העמודים בבקשה ל-5, ובבקשה לסעד זמני ל-8.
כמו כן, יש מקום להגדלת מספר עמודי התצהיר בבקשה לסעד זמני ל-6.
פרק ט' השופטת הירשפלד יש לשקול הוספת תקנה 119 של התקנות הישנות בפרק זה בשינויים המחויבים. הוחלט להוסיף תקנה זו לתקנה 59 כתקנת משנה (ב):
נטענה טענת חיסיון לגבי שאלה פלונית או מסמך פלוני, רשאי בית המשפט לעיין במסמך כדי להחליט אם יש ממש בטענה זו .
תקנה 56(א) נציגי לשכת עורכי הדין הוצע לציין מועד מפורש למשלוח שאלון. הוחלט לקבל את ההצעה ולשנות את המועדים בהתאם לתרשים המצ"ב.
תקנה 56(א) הוועדה יש לתקן טעות שנפלה בניסוח התקנה באופן שמבטל את הסייג הקיים בשאלון לפיו לא ניתן לשאול שאלות שנוגעות אך ורק למהימנות עדים. יש להוסיף "ולא די שיהיו קבילות" במקום המילה "גם".
תקנה 56(א) הוועדה לאור לוח הזמנים המתארך, הוצע לקצר את המועדים למשלוח שאלונים. הוחלט לקצר ל-30 ימים לאחר הגשת כתב טענות אחרון. ראו גם הערה בעניין תקנה 57(א).
תקנה 56(ב) איגוד חברות הביטוח הוצע להוסיף לתקנה זו התייחסות לתביעות נזיקין בבית המשפט המחוזי. הוחלט לקבל את ההצעה.
יש להתאים לתיקון שנעשה בתקנה 9(ד).
תקנה 57 נציגי לשכת עורכי הדין נטען כי חובת גילוי מסמכים כללית אוטומטית עלולה לגרום להוצאות שקועות ניכרות. הוצע לחזור למנגנון של דרישה מקדימה לקבלת תצהיר גילוי מסמכים כללי. הוחלט לדחות את הטענה.
קיימת חשיבות למניעת בזבוז הזמן והמשאבים שנגרם כתוצאה מהמתנה להחלטות בבקשות לגילוי מסמכים כללי הדדי. הוראה דומה קיימת גם לגבי בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין לעבודה.
תקנה 57(א) הוועדה לאור לוח הזמנים המתארך, הוצע לקצר את המועדים למשלוח תצהירי גילוי מסמכים. הוחלט לקצר ל-30 ימים לאחר הגשת כתב טענות אחרון. ראו גם הערה בעניין תקנה 56(א).
תקנה 58(א) נציגי לשכת עורכי הדין הוצע לשנות את ברירת המחדל בתקנה כך שעיון יעשה על ידי צילום או סריקה על חשבון המבקש: "ויאפשרו האחד למשנהו לצלמם או לסורקם על חשבון בעל הדין שביקש את העיון".
כמו כן נטען לסד זמנים צפוף. הוחלט לקבל את ההצעה.
בנוגע לסד הזמנים, הוחלט לשנות את המועדים בהתאם לתרשים המצ"ב.
תקנות 16 ו-58(ב) נציגי לשכת עורכי הדין
וכן הוועדה הוצע למחוק תקנות אלו, שכן תכליתן הייתה לעגן את ההלכה הפסוקה בעניין בובליל וסוויסה, אך נטען שהן עשויות לעורר פרשנות שגויה. ביחס לתקנה 16 – ראו לעיל.
הוחלט למחוק את תקנה 58(ב) המעגנת את הלכת סוויסה ביחס לתובע ולהותיר את ההלכה הפסוקה בענין גם ביחס לנתבע.
תקנה 60(ב) נציגי לשכת עורכי הדין הוצע להחליף בנוסח התקנה את הביטוי 'יורה' בביטוי 'רשאי', וכך לאפשר לבית המשפט שיקול דעת בשאלה האם למחוק את כתב הטענות כאשר לא ניתן תצהיר לגילוי מסמכים כלל. הוחלט למחוק את תקנה 60(ב) ולהשאיר רק את תקנות 60(א) ו-60(ג).
תקנה 60(ג) נציגי לשכת עורכי הדין נטען כי הסנקציה המוצעת במקרה של העלמת מסמך אינה מחמירה מספיק ואינה קיימת כשמדובר במסמך מזיק. הוחלט לקבל את ההערה ולהוסיף התייחסות להעלמת מסמך מזיק כדלקמן:
"ואם מדובר במסמך המזיק לענינו של בעל הדין רשאי בית המשפט להורות על מחיקת כתב התביעה או כתב ההגנה לפי הענין, ואם לא הורה כן, יורה על חיובו בהוצאות זולת אם מצא טעמים מיוחדים שלא לעשות כן".
תקנה 61(א) קרנית VECTIS הוצע לקבוע מועד לקיום קדם משפט. הוחלט לדחות את ההצעה.
אפשר לשקול להציע מועד.
עו"ד דישון: קדם לא יתקיים לפני תום 60 יום ממועד העיון במסמכים שגולו בהתאם לתקנה 58(א), ברוח תקנה 141 לתקנות הישנות.
תקנה 61(ב) נציגי לשכת עורכי הדין הוצע להחליף את חובת התייצבות נציג מוסמך מטעם תאגיד, בחובת התייצבות נציג הבקיא בפרטי ההליך בדומה לקבוע ביחס למדינה. הוחלט לקבל את ההצעה.
תקנה 61(ב) קרנית הוצע להשוות את מעמדה של קרנית למעמד המדינה לעניין התייצבות. ההערה התייתרה.
מעמדו של תאגיד הושווה למעמד המדינה.
תקנה 61(ב) פרקליטות הוצע להוסיף בסיפא את התיבות "ככל שיידרש" נקבע כי אין צורך בתוספת לאור ניסוח התקנה ולפיה "רשאי" בית המשפט. עם זאת, אין מניעה להוסיף מילים אלו בכפוף להוראות נוסח.
תקנה 61(ב) יועמ"ש עיריית חולון הוצע כי מעמד עיריות (רשויות מקומיות) ישווה למעמד המדינה לעניין תקנה זו. הוחלט לקבל את ההצעה.
תקנה 62 נציגי לשכת עורכי הדין
נציגי לשכת עורכי הדין נטען כי הדרישה להעביר בקדם המשפט הראשון את רשימת העדים והמסמכים שבכוונת בעל הדין להגיש כראיה במהלך המשפט אינה סבירה, בשל העובדה שהתיק נמצא בשלביו הראשונים. לפיכך, הוצע לדחות את ההגשה לשלב מאוחר יותר (קדם המשפט השני).
לאור לוח הזמנים שהוצג, מוצע כי במקום 7 ימים המופיעים בתרשים, ייכתב 21 יום, כדי להקביל למועד למתן תשובה לרשימת בקשות על ידי הצד שכנגד. המועדים בתקנה 62 ישונו כך שישתלבו במגמה הכללית "ללכת קדימה" החל משלב כתבי הטענות במקום "אחורה" מקדם המשפט.
הוחלט לדחות את ההצעה ככל שהיא נוגעת לרשימת העדים.
הוחלט לקבל את ההערה לגבי המסמכים באופן שאף מרחיק לכת יותר מהערת נציגי הלשכה, ולבטל את תקנה 62(2).
הוחלט לקבל את ההערה (חלקית), כך שהמועד להגשת רשימת עדים מטעם הנתבע יהיה 20 יום לאחר שהוגשה רשימת עדים מטעם התובע (הועמד על 20 יום כדי לשמור על אחידות; אין בתקנות תקופות של 21 יום)
תקנה 62(1) איגוד חברות הביטוח קרנית הוצע כי לא ייחשפו שמות העדים מטעם הנתבע בטרם שמיעת עדי התובע.
נטען גם כי בשלב זה לא ניתן לדעת מי הם עדי הנתבע. הוחלט לדחות את ההצעה.
קיים הפתרון לסוגייה שהועלתה.
תקנה 63(ב) VECTIS קרנית הוצע לקבוע כי בתביעות נזיקין יפוצל הדיון לשאלת "חבות" ולאחר מכן "נזק". יש לדחות את ההצעה, שעומדת בניגוד גמור להמלצה בפסיקה.
תקנה 63(ב) הוועדה מוצע להוסיף תקנת משנה נוספת שמעניקה סמכות לבית המשפט להורות בהתאם לתקנה 67 במסגרת קדם המשפט (כלומר שבקדם משפט יהיה ניתן "להורות אם העדויות הראשיות ישמעו בעל פה או בכתב כאמור בתקנה 67")
תקנה 63(ב)(16) ענבל הוצע להתאים את "הליך הפשרה" ללוח הזמנים שבהוראות החשב הכללי והנחיות יועמ"ש. ללא התאמה כזו לא ניתן יהיה להגיע לפשרות כשהמדינה היא בעל דין. הוחלט לדחות את ההצעה.
אין צורך לתת תשובה מיידית לפשרה וניתן לקבל אישור חשב או גורם אחר לפי הצורך.
תקנה 64(ב) נציגי לשכת עורכי הדין נטען כי קיום הליך במסגרת זמנים צפופה עשוי לעורר קשיים, בעיקר כאשר מדובר במשרדים קטנים. יש לדחות את ההצעה.
הרעיון הוא של שמיעה רצופה, על כל היתרונות הכרוכים בכך. קיים שיקול דעת לבית המשפט להתחשב בקשיים שיועלו באופן פרטני.
תקנה 64(ב) קרנית נטען כי לפי תקנה זו, לא ניתן להתכונן כראוי לחקירה נגדית. הוחלט לדחות את הטענה.
תקנה 65(ג) נציגי לשכת עורכי הדין נטען כי יש לאפשר דחייה של מועד הדיון בהסכמת הצדדים, בדגש על מקרים בהם מתקיים משא ומתן לפשרה או הליך גישור. נטען, כי הותרת הנוסח כפי שהוא פוגעת בשיקול דעת בית המשפט.
בנוסף, נציגי הלשכה ביקשו לוודא שהתקנה מתייחסת רק לשלב ההוכחות.
יש לדחות את ההצעה.
התקנה מאמצת את 'נוהל גרוניס' משנת 2014 הקובע בסעיף 6(ג) כי "טעמים כגון שיקולי נוחות, הסכמת הצדדים או עומס עבודה (של עורכי הדין או של בית המשפט) לא יהוו, כשלעצמם, עילה מספקת לשינוי מועד דיון."
הוחלט: רק הליך גישור שנמשך מעבר לששה חודשים או תקופה ארוכה יותר שקבע בית המשפט (בהתאם לסעיף 79א לחוק) לא יהווה ככלל טעם לדחיה.
הוחלט: אין הכוונה שהתקנה תחול על דיוני הוכחות בלבד. לכן יש להעביר את התקנה מפרק הדיון לפרק האחרון. מוצע לבטל סעיף זה ולהוסיפו כתקנה 175א.
תקנה 65(ג) איגוד חברות הביטוח הוצע לשקול כי מו"מ לפשרה או הסכמת הצדדים לדחייה יהוו טעמים לגיטימיים לדחית מועד הדיון. אין לקבל את ההצעה, ראו לעיל.
תקנה 65(ה) נציגי לשכת עורכי הדין הוצע לאפשר הגשת בקשה הנסמכת על קיומו של דיון מקביל 'בסמוך' לקבלת הידיעה אודות הדיון המקביל במקום "מיד עם היוודע" אודותיו. הוחלט לקבל את ההצעה. התיקון בוצע בתקנה 175א(ה).
תקנה 65(ו) נציגי לשכת עורכי הדין על מנת להקל על התחשבות בבקשות שבהסכמת הצדדים, הוצע לתקן את לשון התקנה כך שייכתב: "בכל החלטה בפנייה לשינוי מועד דיון יבחן בית המשפט, בין השאר, את מספר הפניות הקודמות שהוגשו בתיק, את משך הזמן שבו התיק תלוי ועומד ואת המועד בו הוגשה הבקשה." הוחלט: לקבל את שינוי הנוסח, כפי שהוצע על ידי הלשכה. התיקון בוצע בתקנה 175א(ו).
תקנה 65(ז) נציגי לשכת עורכי הדין הוצע למחוק את התקנה, שכן הסמכות לפסוק הוצאות כבר מוסדרת בפרק נפרד. הוחלט לדחות את ההצעה.
תקנה זו מתייחסת ל"פניה", וחשוב להבהיר שגם לגביה (ולא רק לגבי בקשה) ניתן לפסוק הוצאות.
תקנה 66 איגוד חברות הביטוח נטען כי הביטוי "נסיבות הענין" הינו ביטוי רחב מדי ולכן עלול להיווצר מצב בו מעידים עדי הנתבע לפני כל עדי התביעה, רק כי עד מטעם הצד הנתבע באולם, במצב בו נבצר מסיבה מוצדקת מעדי תביעה להגיע לעדות. הוחלט לדחות את הטענה.
לא סביר שהביטוי יפורש בדרך זו.
תקנה 67(א) VECTIS הוצע להוסיף אפשרות הקלטה של הדיון כשהעדות נשמעת בע"פ, במימון המדינה. הוחלט לדחות את ההצעה.
נושא הקלטת הדיון לצורך תיעוד האמור בו קבועה בסעיף 68א לחוק בתי המשפט. סוגית המימון אינה רלבנטית לתקנות דנן.
תקנה 67(א) הוועדה מועד החלטת בית המשפט – ראו תוספת בתקנה 63.
תקנה 74(א) נציגי לשכת עורכי הדין הוצע להחליף את הביטוי 'בלבד' בנוסח תקנה 67(א): "בהתחשב, בין היתר, בהיקף הראיות בכתב ובעל פה, במורכבותה של התביעה ובטיב הסכסוך בין הצדדים, להורות..." הוחלט לקבל את הנוסח המוצע.
תקנה 78(א) איגוד חברות הביטוח הוצע להחריג תביעות נזקי גוף מתקנת משנה זו. הוחלט לדחות את ההצעה.
קיים מענה בתקנה 78(ג) במקרים המתאימים.
כיום מתנהלות בדיון מהיר גם תביעות שיבוב ופוליסה אשר לעיתים שלא יהיה נכון להחריגן באופן גורף.
תקנה 83(ב) נציגי לשכת עורכי הדין הוצע לאפשר להגיש בקשה להזמנת עדים לא יאוחר מ-90 ימים לפני מועד הדיון. הוחלט לקבל את ההערה בחלקה ולקבוע את המועד לא יאוחר מ-30 ימים.
תקנה 87(ב) איגוד חברות הביטוח הוצע לקבוע כי תובע הסבור שקיימת הצדקה לסירוב להיבדק, יגיש על כך בקשה לבימ"ש שיכיר בזכותו זו. הנוסח הקיים מותיר פתח נרחב לפרשנות. הוחלט למחוק את המילים "זולת אם קיימת הצדקה לסירוב" .
תקנה 87(ג) ענבל הוצע לקבוע 120 ימים במקום 60 ימים. הוחלט לדחות את ההצעה.
התקנה עוסקת בחוות דעת "נגדית" בלבד (להבדיל מחוות דעת של הצד שכנגד).
תקנה 87(ה) השופטת הירשפלד
הערות שופטים הגשת חוו"ד בעניין שלא ברפואה לפני מועד הוכחות ולא לפני מועד קדם המשפט מעוררת קושי.
התקבלו הערות רבות מצד שופטים שביקשו שנקודת היחוס תהיה קדם המשפט או מועד הגשת כתב הטענות האחרון, למרות שכתוב "או מועד אחר שקבע בית המשפט".
אפשר לשקול גם נקודת ייחוס של קדם משפט מסכם אך כזה אינו מוגדר ולא חייב לכאורה להתקיים הוחלט להותיר את התקנה על כנה באופן שמאפשר שימוש ב"מועד אחר שקבע בית המשפט" גם אם יעשה בו שימוש רב.
תקנה 97(ד) יועמ"ש עירית הרצליה המשפט המתחיל ב"לבקשת המחזיק..." נותר בטעות, נוכח הופעתו בתקנה 104(ב). הוחלט לקבל את ההערה ולמחוק משפט זה מהתקנה.
תקנה 102 יועמ"ש עיריית הרצליה נטען כי רק בסימן ב' מוגדר "מחזיק" בעוד שהוא מוזכר גם בתקנה 97 (ד) ו-(ו) בסימן א'. הוחלט לקבל את ההערה ולהעביר את ההגדרה לסימן א' או לחלופין לכתוב "בפרק זה".
תקנות
109-110 הערת שופט נשאל מדוע צוין במפורש סעד מסוג צו מניעה זמני. הדבר עלול להתפרש כאילו סעד זמני שלא צוין במפורש, ובמיוחד אלו שנגרעו – אין עוד סמכות לתתו.
הדבר נכון במיוחד ביחס לצו עשה זמני שמקומו נפקד. הוצע להסתפק בעיקרון הכללי שבתקנה 95. הוחלט לדחות את ההערה.
צו מניעה זמני הוסף במפורש נוכח היותו הסעד הזמני הנפוץ ביותר, ואף על פי כן לא מצא מקומו בתקנות הקיימות. התייחסות לצו מסוג זה אינה באה לגרוע מקיומם של צווים נוספים (גם מכח סעיף 75 לחוק).
תקנה 129(א) נציגי לשכת עורכי הדין נציגי לשכת עורכי הדין ביקשו להציע נוסח חלופי ביחס למועד מתן פסק הדין. הוחלט: לאחר המילים "בהקדם האפשרי" ייווסף "בהתחשב, בין השאר, בהיקף הראיות בכתב ובעל פה ובמורכבותה של התביעה". במקום לקבוע מועד קשיח שהוא קצר מדי או ארוך מדי, הביטוי "בהקדם האפשרי" משקף את החובה ליתן החלטה במהירות הראויה.
תקנה 129(ב) נציגי לשכת עורכי הדין
איגוד חברות הביטוח קרנית הוצע להסיר את הביטוי 'תמצית' באופן שייכתב: "ההחלטה תכלול פירוט קצר של המחלוקות... ההכרעה ותמצית והנימוקים". הוחלט לדחות את ההצעה.
מדובר בשאלה עקרונית ביחס לניסוח ההחלטה השיפוטית.
תקנה 131 נציגי לשכת עורכי הדין הוצע להבהיר כי הוראת התקנה לא תחול על תקנה 33(ד) בלבד. הוחלט לקבל.
תקנה 134(א)(3) נציגי לשכת עורכי הדין
קרנית הוצע להגדיל את מספר העמודים בערעור, מ-6 ו-10, ל-10 ו-12 בהתאמה (מחוזי ועליון). הוחלט לקבל את ההערה ולהגדיל את מספר העמודים ל-9 (מחוזי) ו-12 (עליון).
תקנה 137 נציגי לשכת עורכי הדין הוצע לפצל את הליך הערעור לשניים. בתחילה תוגש בתוך 45 יום הודעה בלתי מנומקת על עצם הכוונה להגיש ערעור, בצירוף אגרה וערובה להוצאות.
ערעור מפורט יוגש לאחר מכן, בתוך 45 ימים נוספים. הוחלט לדחות את ההצעה.
מדובר במנגנון חדש ולא מוכר שעלול לתמרץ הגשת ערעורים.
חלף האמור, מוצע להאריך את המועד להגשת ערעור מ-45 יום ל-60 יום, ובהתאמה להאריך גם את המועד להגשת תשובה לערעור, ככל שהוחלט שיש להשיב לו.
תקנה 138(א) נציגי לשכת עורכי הדין נטען כי תקנה זו, ובפרט תקנות משנה 1, 2 ו-5, פוגעת באופן קשה בזכות הטיעון ועלולה לשלול מן הצדדים את האפשרות לדיון בעל פה. הוחלט לדחות את ההערה.
הסמכות לדחות ערעור ללא תשובה היא כלי נוסף לשימוש ערכאת הערעור. ספק אם ייעשה שימוש רב בתקנה זו נוכח העומס שהדבר מטיל על בית המשפט.
גם בתקנות כיום לא קיימת זכות מוקנית לדיון בעל פה בערעור בזכות (תקנה 448 לתקנות הישנות, וכן רע"א 9169/16).
תקנה 151(ג) נציגי לשכת עורכי הדין נטען כי אין לקבוע סמכות לחייב עורך דין בהוצאות אישיות. יש לדחות את ההצעה.
גם ללא הסמכה מפורשת בתקנות קיימת בענין סמכות טבועה.
מחיקה של ההוראה כעת עלולה להתפרש כשינוי המצב הקיים.
יש להותיר כלי זה לשימוש במקרים המתאימים.
מובן כי הפסיקה הנוגעת להטלת הוצאות על עורך דין נותרה בעינה.
תקנה 172א הערה כללית מוצע להוסיף תקנה הנוגעת למינוי אפוטרופוס לדין, בהתאם להוראות תקנה 32א) לתקנות הישנות: "בית המשפט רשאי למנות לפסול-דין, או למי שזקוק לאפוטרופוס, אפוטרופוס-לדין אשר ייצגו ייצוג מלא בכל ההליכים בבית המשפט."
תקנה 175א הערה כללית הוספה תקנה 175א, שהיא למעשה תקנה 65 שבוטלה, עם השינויים המוצעים לעיל.
תקנה 176(ב) נציגי לשכת עורכי הדין איגוד חברות הביטוח הוצע להסיר את המילים 'מטעמים מיוחדים'. נטען שהנוסח הקיים מצמצם את שיקול דעת בית המשפט. הוחלט לדחות את ההצעה.
אחת ממטרות הרפורמה היא ייעול ההליך ומניעת הגשת בקשות ארכה חוזרות ונשנות.
תקנה 176(ב) איגוד חברות הביטוח הוצע להוסיף במפורש סמכות הארכת מועד לאחר שהוא חלף, בהתאם לקבוע היום בתקנה 528. הוחלט לדחות את ההצעה.
קיומה של סמכות זו לא נשלל בהתאם לנוסח הקיים.
תקנה 179(ב) נציגי לשכת עורכי הדין הוצע להטיל על בית המשפט חובת הנמקה מפורשת, בהחלטה לכלול את ימי פגרת בית המשפט במניין הימים, באופן שהדבר יהווה חריג. הוחלט לדחות את ההצעה.
יש אפשר לבית המשפט שיקול דעת בנושא בנסיבות כל עניין.
טופס וס"ר נציגי לשכת עורכי הדין מוצע להבהיר במפורש בתקנה 15(3) לפיה יש לצרף וס"ר – כי ניתן להגיש "בקשה לפטור את התובע ממתן כתב ויתור סודיות רפואית". אין הכרח בהבהרה.
אפשר להבהיר זאת, למען הסר ספק, גם בדברי ההסבר.
טופס וס"ר נציגי לשכת עורכי הדין מוצע להחיל את דרישת מילוי טופס הוס"ר גם על תביעות פלת"ד. הוחלט לדחות את ההצעה.
הדבר מחייב תיקון בתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים).
טופס וס"ר נציגי לשכת עורכי הדין מוצע למחוק את המילה "עזבוני". אפשר לשנות ל"יורשי" או "את כל מי שיבוא במקומי", נוכח העובדה שעזבון אכן אינו אישיות משפטית.
שאלון לתובע בנזקי גוף נציגי לשכת עורכי הדין מוצע שהשאלה בנוגע לתביעות קודמות תבהיר שמדובר גם בדרישה לביטוח. הוחלט לקבל את ההצעה.
שאלון לתובע בנזקי גוף נציגי לשכת עורכי הדין מוצע להגביל את השאלה בענין טיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי. הוחלט לדחות את ההצעה.
קיימת אפשרות שלא להשיב כשנטען שלא רלבנטי ואם קיימת מחלוקת להביאה להכרעה (ר' בג"צ 1347/18).
שאלון לתובע בנזקי גוף נציגי לשכת עורכי הדין מוצע להגביל פירוט ביחס לתביעה למוסד לביטוח לאומי לתביעה בגין מצב רפואי בלבד. הוחלט לדחות את ההצעה.
תביעה לדמי אבטלה למשל עשויה להיות רלבנטית.
שאלון לתובע בנזקי גוף נציגי לשכת עורכי הדין מוצע להגביל בזמן את דרישת פירוט מקומות העבודה, ואת ההיעדרות מהעבודה, וכן להגביל פירוט רק להיעדרות עקב מצב רפואי. הוחלט לדחות את ההצעה.
הזמנה לדין עו"ד בנית ששון תוספת למשפט כדלקמן: "ובתביעה שעניינה נזקי גוף בתוך מאה ועשרים ימים מיום שהומצאה לך הזמנה כאמור". תיקון בעקבות תיקון שהתקבל.
טופס 4 – דיווח לבית המשפט בדבר הדיון המקדמי (סעיף ה') איגוד חברות הביטוח הוצע לצרף רשימה מוסכמת של המסמכים הנחוצים לטופס זה, שכן דיווח ללא פירוט הוא פתח למחלוקת על מה הם המסמכים הנחוצים. הוחלט לקבל את ההצעה.