חומר רקע
_______________________________________________________________________
ח "כ
מרב
מיכאלי
יו "ר
ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים
ובזנות
14.9.2020
הנדון: נייר עמדה לקראת דיון בנושא "
מעמדן של נשים קורבנות סחר, בדגש על סיפורן של27
נשים שנחטפו מאתיופיה והוכרו כקורבנות סחר למטרות שירותי מין"
1.
אנו מבקשות להודות לוועד ה על קיו
מו של הדיון
החשוב
.זה
2.
,כידוע
האיסור על סחר בבני אדם הוא אחד האיסורים הוותיקים במשפט הבינלאומי . מדובר
בסוגיה הדורשת אכיפה פלילית הדוקה אל מול הסוחרים בבני האדם, ובפרט סוחרי הנשים, וכן
מניעת כניסה בגבולות של קורבנות הסחר, על מנת להפוך את הסחר בנשים במ דינת ישראל ללא
.משתלם .זאת לצד שיקום וסיוע לקורבנות הסחר
3.
נשים שהוכרו כקורבנות סחר בבני אדם
ב ישראל
זכאיות ל ( שהות של שנה ובמקרים חריגים אף
שנתיים ,) במקלט לקורבנות סחר. מדובר בהליך שיקום הכולל לימודי שפה, שיקום תעסוקתי
טיפול פסיכו-
.סוציאלי ועוד רוב קורבנות הס חר מבקשות לשוב למדינת מוצאן מיד עם תום שנת
השיקום, ולעיתים אף לפני סיומה. עם זאת, במדינת ישראל חיות קורבנות סחר למטרת זנות, אשר
השבתן למדינת המוצא
עלול
ה
להביא לדרדור משמעותי בתהליך השיקום שלהן, במקרים
מסוימים, ובמקרים אחרים לחיים תחת איומים והשפלות לאור היותן קורבנות סחר
ואף לאיום
ממשי על חייהן. חלק מאותן נ
שים
חיות בישראל
שנים ארוכות, התערו בחברה הישראלית, יצרו
קשרים אישיים ואף הקימו כאן משפחה .
4.
סיפורן קורע הל ב של27
הנשים שנחטפו מאתיופיה ומצאו חיים במדינת ישראל, ואף הוכרו
כקורבנות סחר על ידי מדינת ישראל מדגיש את החשיבות של הסדרים מיוחדים עבורן ועבור
קורבנות סחר הדומות להן
, כאשר
האפשרות להשיב אותן למדינת מוצאן מבלי להעמיד אותן
בסכנת חיים ברורה ומיידית איננה קיי.מת בפועל בחרה מדינת ישראל
לסכן את27
הנשים הללו
.ולהעמידן בסכנת חיים ממש
5.
בנוסף למקרה
זה, לאחרונה על
ה
לדיון הציבורי המקרה של הגב' צ'ילה עזרא
קורבן סחר
לשם זנות
שנחטפה לישראל בסוף שנות ה-
90
, תקופה בה המדינה לא עשתה כמעט דבר כדי למנוע את הסחר
הנוראי שהתחולל בה, עברה בישראל תהליך שיקום משמעותי
ו
יצר ה
בה מארג תמיכה וקשרים
.החשובים מאוד להליך השיקום שלה
סיפורה של הגב' עזרא התפרסם בזכות תרומת חסרת
התקדים לשורד
ות הזנות בישראל, במסגרת
עבודתה במשרד הבריאות בסיוע ל נשים
ב זנות
וכ
פעילה בולטת במאבק נגד סחר בנשים בישראל
ועדין מדינת ישראל מסרבת להסדיר את מעמדה
בישראל באופן קבוע.
6.
מקרה נוסף שפורסם לאחרונה הוא סיפורה
,)של סופיה (שם בדוי אשר הובאה לישראל תוך שהוצג
לה מצג שווא לפיו היא הולכת לעסוק בניקיון, כשבפועל היא נוצלה בישראל בזנות. לאחר
שהצליחה לברוח משוביה, סופיה נישאה לבן זוג ישראלי
ו
נולד להם
ילד. סופיה מתמודדת עם מצב
נפשי קשה עקב הניצול והטראומה שחוותה בזנות , אשר הביא לקשיים בהסדרת
מעמדה. נכון
_______________________________________________________________________
להיום ,
ובעקבות מצבה הנפשי המורכב התגרשו בני הזוג וילדה של סופיה חי עם אביו, וסופיה ובנה
.נפגשים פעם בשבוע ונמצאים בקשר הדוק גם במקרה זה לא השכילה המדינה להסדיר את מעמדה
בישראל באופן קבע והיא מועמדת לגירוש למרות שגירושה מישראל
פירושו הרחקתה מבנה .
7.
סיפור
ים
אלה הם דוגמאות למקרי הקיצון של קורבנות סחר שמטעמים הומניטריים ברורים
זקוקות וזכאיות
ל
מעמד קבוע בישראל, אך רשויות המדינה מתעקש
ו ת שלא להציע פתרון
עבורן ,
אף שברור שמדובר
במספר מקרים ייחודיים ש
אינם ברי משמעות רחבה . בפני27
הנשים
מאתיופיה, הגב' עזרא ו סופיה עומדים צווי גירוש והמשמעות של כל אחד מצווי הגירוש הללו קשה
.ביותר
8.
לגישתנו, על מנת למצוא פתרון לאות ם
מקרים ייחודיים יש לקבוע נוהל ברור של רשות האוכלוסין
וההגירה למתן אשרת ישיבת קבע עבור קורבנות סחר בנשים במקרים הו
מניטריים
חריגים. בין
היתר, התבחינים שעשויים להיות רלוונטיים: סכנה לחיים או לשלמות גופו של קורבן הסחר
אם
יחזור למדינת המוצא , משך התקופה בה שהה הקורבן בישראל, היותו של קורבן הסחר הורה
,לילדים בעלי אזרחות ישראלית, חשש מפגיעה הרסנית בהליך השיקום בהשבה למדינת המוצא
תרומה מיוחדת למדי .נה של קורבן הסחר
לחלופין, ניתן לקבוע את התבחינים הלו במסגרת תיקון
חוק איסור הכניסה לישראל התשל"ז-
1977
.
9.
אנו סמוכות ובטוחות כי הוועדה תעשה כל שבידה להסדרת הנושא של מעמד קבע במקרים
הומניטריים חריגים ומתן מענה ספציפי למקרים העומדים ותלויים בימים אלו .שהוזכרו לעיל
בכבוד רב,
עו
"ד איילת דיי
ן עו"ד חן שופן
מנהל
ת שותפ ה
ראש תחום פרויקטים מיוחדים
המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות
:העתק
חברי הוועדה לקידום מעמד האישה
מנהלת הוועדה