חומר רקע

כ"ו אלול תש"ף 15 בספטמבר 2020 לכבוד ח"כ מיקי חיימוביץ' יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה הכנסת שלום רב, הנדון: עמדת הסניגוריה הציבורית באשר להצעת צו בתי הסוהר (שחרור מינהלי) (קביעת תקן כליאה), התש"ף-2020 לקראת הדיון בוועדת הפנים בהצעת צו בתי הסוהר שבנדון הקבוע ליום 16.9.2020, להלן נבקש להציג את עמדת הסניגוריה הציבורית באשר לקביעת תקן הכליאה העדכני של שירות בתי הסוהר. במסגרת הצו שבנדון מוצע על ידי המשרד לביטחון הפנים לשמר את תקן הכליאה הקיים העומד על 14,000 כלואים למשך שנה נוספת (עד ליום 18.9.2021). בפרק זמן זה מבקש המשרד לביטחון הפנים לקדם תיקון חקיקה למנגנון השחרור המנהלי (המוסדר כיום כהוראת שעה עד ליום 20.12.2021) אשר יחריג מתחולת הסדר השחרור המנהלי המורחב "אסירים בעלי מסוכנות לציבור", ובפרט עברייני מין, עברייני אלימות במשפחה וכן "אסירים רצידיביסטיים". עוד צוין בפניית המשרד לביטחון הפנים כי תיבחן גם האפשרות לתקן את סעיף 68א לפקודת בתי הסוהר, כך שמנגנון השחרור המנהלי יחול באופן אוטומטי רק על אסירים שנדונו לעונשי מאסר שאינם עולים על שלוש שנים (במקום ארבע שנים כפי שקבוע כיום). רק לאחר אישור תיקוני החקיקה האמורים, מציע המשרד לביטחון הפנים להפחית את תקן הכליאה בעוד שנה ולהעמידו אז על 13,750 כלואים. הסניגוריה הציבורית סבורה כי ראוי להפחית את תקן הכליאה באופן מיידי כבר בעת הזו, וללא קשר לתיקוני החקיקה העתידיים שמבקש המשרד לביטחון הפנים לקדם בהמשך. זאת, בין היתר, לנוכח העובדה שמנגנון השחרור המנהלי לא הופעל כלל במשך חודשים ארוכים עד לאחרונה; לנוכח הסיכונים הטמונים בהתפשטות מגיפת הקורונה במתקני הכליאה והצורך לצמצם ככל הניתן את אוכלוסיית הכלואים; ובעיקר – לנוכח העובדה שמנגנון השחרור המנהלי נועד להוות אמצעי מיידי ומרכזי ליישום פסק הדין של בית המשפט העליון לענין שטח המחיה של כלואים (בג"ץ 1892/14 האגודה לזכויות האזרח ואח' נ' השר לביטחון הפנים ואח'), בעוד המדינה הודיעה זה מכבר כי לא תוכל לקיימו במלואו, לפחות בשנתיים הקרובות וכי רק כ-40% מהכלואים יזכו לשטח המחיה הראוי שנקבע על ידי בית המשפט העליון. בנסיבות אלה, ובמיוחד כאשר במצב הנוכחי מוחזקים כ-60% מהכלואים בישראל בתנאי מחיה שנקבע על ידי בית המשפט העליון כי הם מהווים פגיעה בליבת זכותם לכבוד, הרי שאין מקום לשמר את תקן הכליאה הנוכחי למשך שנה נוספת. לפיכך, הסניגוריה הציבורית סבורה כי יש הכרח לקבוע ללא דיחוי תקן כליאה עדכני המבוסס על חישוב שטח מחיה של 4.5 מ"ר לכל כלוא, בהתאם להוראות פסק הדין של בית המשפט העליון. תקן הכליאה המוצע אינו משקף חישוב מהותי של מקומות הכליאה על בסיס שטח המחיה העומד לרשותו של כל כלוא. בנוסף, נראה כי שימור תקן הכליאה הקיים לא יאפשר את הפעלת מנגנון השחרור המנהלי באופן רציף: מאז חודש מרץ האחרון לא פעל מנגנון השחרור המנהלי כלל מאחר שמצבת הכלואים בפועל היתה נמוכה מתקן הכליאה, והשחרור המנהלי חודש רק בשבועות האחרונים, ואף זאת באופן חלקי בלבד. לטעמנו, העובדה שמנגנון השחרור המנהלי הוא האמצעי המשמעותי ביותר בו נקטה המדינה עד כה על מנת לקיים את הוראות בג"ץ שטח המחיה עומדת בסתירה מוחלטת להצעה לקבוע תקן כליאה שמלכתחילה לא יאפשר הפעלתו של מנגנון זה באופן מלא או רציף. מובן מאליו כי קביעת תקן כליאה עדכני כעת אינה משליכה כלל על האפשרות לשקול את תיקוני החקיקה העתידיים שמבקש המשרד לביטחון הפנים לקדם, ואין מקום לקשור בין הדברים. ראוי להעיר בהקשר זה כי לטעמנו אין בסיס לקביעות הנחרצות המובאות בפניית המשרד לביטחון הפנים לענין ההצדקה שלא להפחית את תקן הכליאה כעת בשל הצורך "להימנע משחרור מיידי של מאות אסירים, חלקם בעלי מסוכנות גבוהה לציבור". ראשית יודגש, כי השחרור המנהלי מקצר על פי רוב את תקופת המאסר בפרק זמן קצר בלבד, כך שמדובר באסירים שעתידים להשתחרר בקרוב ממילא משום שהם קרבים למועד סיום מאסרם. שנית, לא הוצג כל בסיס עובדתי לחשש האמור בפניית המשרד לביטחון הפנים, ואין בפנייה זו פירוט של נתונים התומכים בטענה זו, לא כל שכן נתונים לגבי עבריינות חוזרת של אסירים שהשתחררו בשחרור מנהלי, בתקופת שחרורם. ושלישית, על פניו, תיקוני חקיקה שמטרתם לצמצם את אוכלוסיית הכלואים הזכאים לשחרור מנהלי אינם עולים בקנה אחד עם מחויבותה של המדינה, שבאה לידי ביטוי גם בהחלטת הממשלה מס' 3595 מיום 25.2.2018, לפעול להרחבת השחרור המנהלי כאמצעי מרכזי ליישום הוראות פסק הדין שניתן בבג"ץ שטח המחיה. בכבוד רב, גיל שפירא, עו"ד ישי שרון, עו"ד מנהל המחלקה לייצוג אסירים מנהל תחום בכיר (חקיקה, תכנון ומדיניות) הסניגוריה הציבורית הארצית