חומר רקע
1
21
בספטמבר
2020
עמדת מרכז רקמן ביחס להצעת החוק הממשלתי למניעת אלימות במשפחה (תיקון
'מס18
והוראת שעה) (מניעת אלימות כלכלית), התש"ף-
20
20
מרכז רקמן תומך בצורך לתת מענה חקיקתי מפורש לתופעה המכונה אלימות כלכלית
.או התעללות כלכלית בין בני זוג אכן, אלימות אינה מתמצה רק בביטויים אלימים
פיזית ומניסיוננו היא באה לידי ביטוי בהתנהגויות פוגעניות מאוד בייחוד בסכסוכי
.גירושין ובתחום דיני המשפחה
אלימות כלכלית היא אחת מצורת האלימות
המופעלות בעיקר כלפי נשים , אשר מטרתה להשיג שליטה מוחלטת על חייהן. להלן
נפרט את הערותינו ביחס לפתרון המוצע בהצעת החוק למניעת אלימות במשפחה
'(תיקון מס18
והוראת שעה) (מניעת אלימות כלכלית), התש"ף-
2020
" :(להלן הצעת
החוק:)"
להלן
הערות
ינו להצעת החוק :
1.
תיקון סעיף7
(א1
))(ב- עיון
בהצעת החוק מלמד כי אין הלימה בינה לבין המשטר
הרכושי הנוהג בישראל.
המונח "נכס שיש לבן הזוג זכות בו" אינו מדויק, ובמיוחד
במקרים של אלימות כלכלית בהם הרכוש המשותף מצוי בחזקתו של אחד מבני
הזוג. לכן
יש להעדיף כי ייכתב
בסעיף7
(א1
))(ב
"נכס שעשויה להיות
לבן
הזוג
זכות לגביו, לרבות זכות בעתיד לגבי שוויו, מכוח חוק יחסי ממון או ההלכה
."הפסוקה
נסביר כי
המשטר הרכושי המוסדר בחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-
1973
,
וי אל
,כפופים מרבית הזוגות הנשואים בישראל כיום 1 הינו שיתוף אובליגטורי דחוי .
כלומר ,הסדר איזון המשאבים שבחוק אינו יוצר שיתוף קנייני בנכסים כלשהם ,
אלא מהווה שיתוף
נדחה עד
למועד בו חל קרע משמעותי בין בני הזוג .בני זוג
שנישאו לאחר
1.1.74
נתונים למרותו של חוק זה. משמעות הזכות האובליגטורית
הדחויה היא ,שגם בהגיע מועד איזונה, אין לבן הזוג שיתוף קנייני בנכסים ,אלא
הזכות לקבל את מחצית שווים של הזכויות והכנסים שצבר הצד שנגדו-
שיתוף
כספי בלב
ד. וכפי
שהוסבר בפסיקת בית המשפט העליון ע"א1915/91
יעקובי נ '
יעקובי
(פ''ד מט3
)
529
,
548
:
"שיטות המשפט המודרניות מכירות בשתי שיטות עיקריות של הסדרים מן הדין
של שיתוף נכסים בין בני-
זוג בעת הנישואין: הראשונה–
שיתוף בנכסים המתגבש
במהלך הנישואין; השנייה–
שיתוף הדחוי למועד פקיעת הנישואין... השיטה
השנייה מכונה שיטת ההפרדה, וכשמה כן היא. שיטה זו יוצ רת לכל אורך
הנישואין הפרדה כמעט מוחלטת של רכושם והתחייבויותיהם של בני הזוג בעת
1
ביחס לזוגות שנישאו לאחר1.1.1974
, שהם מרבית הזוגות .המקיימים קשרי זוגיות בישראל
2
מהלך הנישואין. הרכוש יחולק בין בני הזוג, שהם בחיים, רק עם הגירושין. זהו
ההסדר המוכר לנו בשם "איזון המשאבים" או השיתוף הדחוי... בחוק הנ"ל
מתשל"ג (חוק יחסי ממון בין בני זוג) בחר ה מחוקק הישראלי בשיטת השיתוף
הדחוי, שמשמעותה הפרדה מוחלטת של נכסי בני הזוג במהלך הנישואין... האיזון
נעשה על דרך שומת נכסיו של כל אחד מבני הזוג ותשלום ההפרש. כלומר, מדובר
בשיתוף אובליגטורי דחוי... כלומר, עיקרו של ההסדר הוא כי במשך הנישואין
תחול הפרדה בין נכסי
"בני הזוג2.
במקביל למשטר רכושי זה, הזוגות הידועים בציבור וכן כל מי שנישאו לפני שנת
1974
כפופים למשטר הלכת השיתוף
. הלכת השיתוף
אומנם מקנה זכויות קנייניות
(או מעין קנייניות) ברכוש המשפחתי, אך ה מציאות מראה שבמקרים רבים זכויות
אילו שנויות במחלוקת ולכן גם במצב זה לא ניתן לדבר על רכוש"
שלבן הזוג זכות
בו".
מכאן הצעתנו לתיקון סעיף7
(א1
")(ב) המתייחס לנכס שיש "לבן הזוג זכות בו .
זכות
כאמ ור, במקרה שמשטר הרכושי שבני הזוג כפופים לו הוא בהתאם לחוק יחסי
ממון, כלל לא קמה לבן הזוג במידה והנכס לא רשום על שמו, הן במהלך החיים
המשותפים ואף לא לאחריהם, וכל שיש לבן הזוג שכנגד הוא הזכות לקבל את
מחצית משוויו של נכס זה. התוצאה היא שמצבים רבים של אלימות כ לכלית לא
יבואו על פתרונם במסגרת הצעת החוק.
לפיכך
יש לערוך שינויים בהצעת החוק
בהתאם
לאמור ולמוצע לעיל
ולהתאימה
לשני
משטרי השיתוף
הרכושי
הנוהגים בישראל
על
מנת שתוכל להיות אפקטיבית
בהקשר
הרכושי.
2. תיקון סעיף 4 -
לא ברור מדוע נמחקו צמד המילים "בן משפחה" היות והחוק עוסק
.באלימות בתוך המשפחה
3. תיקון
סעיף9 להצעת
החוק–לצורך קבלת החלטה בדבר גורלו של החוק
עם תום
הוראת השעה ,יש צורך באיסוף המידע הרלוונטי מערכאות השיפוט
בכדי שלוועדה
תהיה היכולת לקבל החלטה מושכלת אודותיו .נציע
לפעול בדומה למנגנון הקבוע
בסעיף8 לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), תשע"ה-
2014
,
ולהתאימו להצעת החוק (קבלת המידע הרלוונטי מערכאות השיפוט כדוגמת מספר
בקשות שהוגשו, מספר החלטות שניתנו, מועדי קביעת הדיונים
וכיוצ .)"ב
2
יודגש כי במקרים מסוימים נקבע בפסיקה כי השיתוף, ביחס לנכסים מסוימים, חל כבר במהלך הנישואין
(
ע"א7750/10
בן גיאת נ 'הכשרת היישוב ביטוח בע"מ
,(פורסם בנבו11.08.11
) ובע"מ1398/11
פלונית נ '
פלוני
,(פורסם בנבו26.12.12
)
), אך זהו הפרט שאינו מעיד על הכלל, מה גם שיש צורך להוכיח שיתוף זה
בראיות טובות ובהתאם לכוונת הצדדים, שלרוב אינה מעידה על שיתוף בכל הנוגע לזוגות בהן נכחה אלימות
.כלכלית בקשר ,כך גם איננו מתייחסים לשאלת התחולה הסימולטאנית של חזקת השיתוף עם חוק יחסי ממון
.לאור מורכבותה של סוגיה זו
3
4. תיקון
סעיף7
(א1
)לחוק למניעת אלימות במשפחה –
לאלימות כלכלית פנים רבות
,ומגוונת וקשה לשער מראש את כל המקרים הנכנסים לגדרה של אלימות זו. לכן
נכון יהיה להעדיף נוסח של כלל ודוגמאות ולא נוסח קאזואיסטי המתאים יותר
לדין הפלילי :. לפיכך מוצע כי
בסיפא
של
סעיף 7
(א1) ייכתב "לרבות באחת מאלה "
.)"(במקום "המתבטאת באחת או יותר מאלה
5.
תיקון סעיף7
(א1) -
סוג מקרים נוסף שיש להידרש אליו הם מקרים בהם בן הזוג
,שחויב במזונות נמנע מלעשות כן, חרף יכולתו הכלכלית למלא אחר פסק הדין
ומשמדובר בתופעה נופצה של סרבנות לתשלום מזונות (לעניין זה משמעות רבה
לאור
האפשרות להכיר במעשים כאין אלו כעוולת נזיקיות) .לכן
מוצע להוסיף סעיף
קטן נוסף בו ייכתב )"(ד
הימנעות מתשלום מ ."זונות שנקבעו בהסכם או בפסק דין
6. תיקון
סעיף7
)ג(ב–
אנו סבורים שיש להעדיף להסדיר
את סעיף זה
בחוק יחסי
ממון
.ולא בחוק למניעת אלימות במשפחה
ההליך הרכושי
,המרכזי על כל הליכי
ההוכחות המתקיים בו , הינו
הליך
מורכב ויש להעדיף כי מניעת אלימות כלכלית
.תתאפשר במסגרתו
סעיף7
)ג(ב
מתאים לטעמנו
שיופיע בסעיף11
לחוק יחסי ממון
ולא בחוק למניעת אלימות במשפחה.
זאת מטעם שסעד שתכליתו להביא לגילוי
נכסי בן הזוג שצבר את נכסי המשפחה אינו סעד מהיר, ויש צורך לדון בעניין בכובד
.ראש, תוך עריכת איזונים עם הזכות לפרטיות
יש לשמר את השימוש
בחוק למניעת
אלימות במשפח .ה כחוק המאפשר הליך קצר ומהיר
מן הצד השני,
אין סיבה
להעניק סעד זה רק למי שסבלה מאלימות כלכלית קיצונית עד כדי כך שנזקקה היא
לסעד דחוף, אלא גם למקרה יותר שכיח בו בן הזוג הסתיר נכסיו שצבר על שמו
.במהלך החיים המשותפים, באלימות כלכלית לאחר מועד הקרע
לכן מוצע :
ל
העתיק את סיפא הסעיף לאחר סעיף
11
לחוק יחסי ממון "
11
א. בית המשפט
רשאי להורות בצו לאחד מבני הזוג למסור מידע, בעניין זכות או
זכות עתידה של
בן הזוג השני על פי הסכם ממון או על פי הסדר איזון המשאבים וכן להורות לו על
סוגי המידע שאותו עליו למסור בנוגע לנכס ועל התקופה שלגביה יש לעשות כן."
7. תיקון סעיף 7ג
)(ג–
בהמשך להערה הקודמת סעיף זה מתאים גם הוא
ל
הסדרה
ב
חוק יחסי ממון . כמו כן רשימת הגופים אליהם ניתן לפנות במסגרת החוק אינה
מספיקה, ומה
גם
שמדובר בגופים אשר ממילא מחויבים
לתת
מידע במידה וניתן
צו לגילוי מסמכים כנגדם, גם
ב
מצב
החוקי
היום . בנושא זה הבעיה המרכזית טמונה
בכך שבן הזוג שצבר את הנכסים על שמו מסרב לשתף פעולה עם ההליך המשפטי
ולגלות את הנכסים שצבר על שמו. במקרים כגון אלו אין מקום לתת לבן הזוג
לחסות תחת החיסיון שכן מדובר בנ כסים
הם ש נכסי מאמץ משותף במהותם ,אשר
יש לגלות המידע הרלוונטי אודותיהם , לצורך
הכרעה.
4
:על כן מוצע
להסדיר סעיף זה בחוק יחסי ממון ו
להוסיף ,מעבר לתאגיד בנקאי
ונותן שירותי תשלום "
)(ג
לעורך דין או רואה חשבון ,שאחד מבני הזוג נעזר
בשירותיו ,וחרף כל הוראת חיסיון
)(ד
לפקיד השומה הפועל מכוח פקודת
מס
הכנסה ,לרבות דו"ח ,תעודה או שומה ,וחרף כל הוראת חיסיון .הוראה זו תחול
גם על מי שממלא תפקיד רשמי בביצוע פקודת מס הכנסה או המועסק בביצועה."
8. תיקון
סעיף7ג )(ה-
במקרים חריגים יש מקום לאפשר לבית המשפט לפסוק סכום
חד פעמי (בניגוד למזונות שהם סכום חודשי מתחדש
שתוקפו אינו מוגבל בזמן ברוב
המקרים
), למקרים קיצוניים של אלימות כלכלית
וכדי שלא להביא למצב שבן הזוג
שסבל מאלימות כלכלית לא יוכל לכלכל עצמו, עד להגשת הליך מתאים ו עד למימון
עורך דין .
לכן מוצע:
להוסיף
כי
"במקרים חריגים המצדיקים זאת, צו למניעת אלימות
כלכלית יכול להכיל הוראה לעניין חיוב
העברת
סכום
כספי חד פעמי
לבן הזוג
שסבל מאלימות כלכלית".
9.
תיקון סעיף7ג )(ה- בהקשר של סעיף זה
מוצע
גם
לשקול הכנסת מנגנון שיטיל על
הצד שהפעיל את האלימות הכלכלית
את מימון ההוצאות המשפטיות
של הצד
החלש בדומה למנגנון
שהוצע בהצעת
חוק בית המשפט לענייני משפחה (תיקון–
,)מימון ניהול ההליך המשפטי
התשע
"ח–
2018
/פ5689/20
של חה"כ מרב מיכאלי.
10
. תיקון סעיף 7ב –
פיצויים ללא הוכחת נזק באים לבטא את הסלידה שיש למחוקק
מהתנהגות מסוימת ללא קשר לנזק שנגרם לקורבן. אלימות כלכלית היא ללא ספק
סוג של התנהגות שהמחוקק מעוניין להוקיע ולכן יש להוסיף פיצויים ללא הוכחת
נזק. הוספה זו תקל על נפגעות אלימות כלכלית ותמנע מהן את הצורך ל הוכיח גם
.את שיעור הנזק שנגרם להן לאחר שהוכיחו שנפגעו מאלימות זו
לכן מוצע להוסיף את המלים "במשפט
בשל עוולה אזרחית לפי חוק זה ,רשאי בית
המשפט לחייב את הנתבע לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על
150,000
שקלים
חדשים ,בלא הוכחת נזק .הסכום האמור בסעיף זה יעודכ
ן ב-
16
בכל חודש ,
בהתאם לשיעור השינוי במדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית
לסטטיסטיקה ,לעומת המדד הידוע ביום חקיקתו של חוק זה".
11
. תיקון סעיף
13
ב
לחוק להסדר התדיינויות – אנו סבור
ות
כי
יש לבחור חלופה שלא
תחייב הגשת בקשה מוקדמת ליישוב סכסוך.
מקרי אלימות כלכלית מתאפיינים
בפערי כוחות מאוד גדולים בין הצדדים. המחקר מראה כי הליכי גישור בנסיבות
של פערי כוחות גדולים הם בעייתיים ומביאים פעמים רבות לקיפוח הקורבן.
3
בנוסף, כפי שמוזכר
בהצעת החוק, אלימות כלכלית היא פן נוסף של אלימות ולכן
גם במקרים כאלה יכול וקיים ממד של דחיפות. בדומה להחלטה שלא לכלול את
3 בוגוש רינה ,הלפרין-קדרי רות ורונן יעל "מגדר וגישור בהליכי גירושין "המשפט 7
335
(
2002
)
5
צווי ההגנה לאלימות פיזית במסגרת החוק להסדר התדיינויות כך יש גם להתייחס
לצווי הגנה כנגד אלימות כלכלית .
עוד יש לזכור כי החוק מונע הגשת תביעות למשך
תקופה של כ-
60
יום, והמתנ ה כאמור למי שהיא נפגעת אלימות כלכלית הינה קשה
ביותר ויכולה לאיין את תכלית החוק , שכן דווקא עם הפניה לבית המשפט סביר
להניח שהאלימות הכלכלית תגבר, ובהתאם לכך גם הצורך בסעד אפקטיבי.
,בברכה
עו"ד שי
זילברברג ו
ד"ר כוכב אלקיים-לוי
היחידה לקידום מדיניות וחקיקה ע
"ש ברוך ורות רפפורט
מר
כז רקמן לקידום מעמד האישה, אוניברסיטת בר-אילן
על מרכז רקמן:
המרכז לקידום מעמד האשה
ע"ש רות ועמנואל רקמן, הפועל במסגרת הפקולטה למשפטים
באוניברסיטת בר אילן, נוסד בשנת2001
. מטרת המרכז להביא לביעור האפליה נגד נשים ולחזק את
מעמדן בחברה הישראלית, בין באמצעות תרגום ידע ומחקר אקדמי לפעילות מעשית, בין באמצעות מתן
ייצוג משפטי בחינם לנשים ומשפחות
מעוטות יכולת כלכלית ובין באמצעות קידום חקיקה ומדיניות
ציבורית בתחום דיני המשפחה. המרכז פועל לאור חזונו של הרב עמנואל רקמן לקידום זכויות הנשים
.בישראל ולהטבת מעמד האשה בדיני המשפחה ובהלכה היהודית