מסקנות ועדה
מסקנות
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
בעקבות החלטה על דיון מהיר
הכנסת העשרים-ושלוש כ"ה באלול תש"ף
מושב ראשון 14 בספטמבר 2020
דיון מהיר בנושא:
דו"ח מרכז המחקר והמידע של הכנסת מצביע על עלייה בשיעור המשתתפים בכוח העבודה לאחר גיל פרישה בייחוד בקרב עולים חדשים
של חברי הכנסת: אנדרי קוז'ינוב, אלכס קושניר ומיכל קוטלר וונש
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות דנה ביום י"ח באלול תש"ף – 7 בספטמבר 2020, בנושא: דו"ח מרכז המחקר והמידע של הכנסת מצביע על עלייה בשיעור המשתתפים בכוח העבודה לאחר גיל פרישה בייחוד בקרב עולים חדשים.
יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת דוד ביטן ציין כי מטרת הדיון היא לבחון את האפשרויות הקיימות לאזרחים ותיקים המעוניינים לעבוד מעבר לגיל פרישה.
חברי הוועדה הביעו הערכה לעובדים שבוחרים לעבוד מעבר לגיל פרישה וגם למעסיקים המעסיקים עובדים לאחר גיל פרישה.
עוד הוסיף חה"כ דוד ביטן כי חשוב להבחין בין עובדים שממשיכים לעבוד מעבר לגיל הפרישה בגלל "אהבתם לתחום העיסוק שלהם" לבין עובדים שממשיכים לעבוד מתוך אילוץ כלכלי במטרה לקיים את עצמם.
במהלך הדיון הוצע להעלות את סכום הקבוע בחוק שאינו בא בחשבון בחישוב הכנסתו של האזרח כך שקצבאותיו לא ייפגעו (להלן – הדיסריגרד) עבור העובדים שממשיכים לעבוד גם מעל לגיל הפרישה, כך שעם העבודה וקבלת הקצבאות יצליחו להגיע להכנסות מעבר לשכר המינימום שנהוג במשק. סכום הדיסריגרד הקבוע היום מונע במקרים רבים מאדם הזכאי להבטחת הכנסה לצאת לעבודה שכן הוא יאבד את זכאותו לקצבה.
לקבוצת העובדים שהגיעו לגיל פרישה וממשיכים לעבוד לצורך מחיה בסיסית ביותר, ניתן לשייך את העולים החדשים שלא צברו פנסיה בישראל. יוער, כי גם במקרים בהם העולים מקבלים פנסיה מארץ מוצאם הרי שלרוב סכומי הפנסיה הינם נמוכים ביותר ואינם מאפשרים מחיה בסיסית.
משבר הקורונה החמיר את מצבם של כלל העובדים במשק ובכללם הוחמר מצבם גם של קבוצת עובדים זו.
חה"כ אנדרי קוז'ינוב, יוזם הדיון, ציין כי מהנתונים שעולים בדו"ח שהוכן על ידי מחלקת מחקר ומידע של הכנסת עולה כי בשנת 2019 שיעורי ההשתתפות של עולים חדשים בגילאי 60-69 גבוהים יחסית לממוצע הכללי, ובחלק מהמקרים גבוהים גם ביחס לאוכלוסייה היהודית בלבד. בהתייחס לנשים בלבד - שיעור ההשתתפות של עולות חדשות בגילאי 60 ומעלה גבוה באופן משמעותי. מניתוח נתוני ההשתתפות בתעסוקה בשנת 2019 לעומת 2016 עולה כי הגידול בקרב העולים היה גבוה מזה שבכלל האוכלוסייה.
חה"כ קוז'ינוב הביא בפני חברי הוועדה מקרה בו עובדת בת 76, המועסקת בחברת "שפיר" הנותנת שירותים בכנסת, נאלצת לעבוד במשך 12 שעות רצופות ביום בניקיון הבניין כדי שתוכל לכלכל את עצמה. זאת משום שאינה זכאית לפנסיה ממקור כלשהו. חה"כ קוזינוב ציין עוד כי שוחח עם השרה לשוויון חברתי בעניין, שתומכת בהעלאת הדיסריגד לעובדים מעבר לגיל פרישה במטרה לאפשר לקבוצה זו תנאי מחיה בסיסיים. ראוי להזכיר כי רק לאחרונה הועלה הדיסריגרד לנכים לסכום של 3,800 ₪. מחקרים מראים כי מאז חקיקת חוק פנסיה בשנת 2008, הפנסיה ממוצעת לעולה עמדה על 237 ₪, סכום מגוחך שלא ניתן להתקיים ממנו כלל. לפיכך, האנשים האלה יוצאים לעבוד כדי לחיות. לסיכום ביקש חה"כ קוז'ינוב למצוא מנגנון שלא יפגע בעובדים שעובדים לצורך מחיה בסיסית, להמשיך ולקבל הטבות כמו שזכאים מקבלי קצבת השלמת הכנסה - הטבות בשכר דירה ארנונה וכו' וכן שיהיו זכאים לקבל את כל קצבאות הביטוח הלאומי בהתאם למצבם.
חה"כ אלכס קושניר, יוזם הדיון, פירט בפני חברי הוועדה כי "כשנכנסתי לתפקידי כמנכ"ל משרד הקליטה הונח על שולחני דו"ח אלקין שדן בהעלאת הדיסריגרד. כמו כן הגשתי הצעת חוק שבה הוצע כי גמלת הבטחת הכנסה לאזרח ותיק יחיד תהיה שווה ל70% משכר המינימום ולהעלות את סכום הגמלאות לזוגות, וכן ליחידים או לזוגות עם ילדים לעומת הקיים כיום. כמו כן הצעתי להעלות את תקרת ההשתכרות של הגמלאים הן מהכנסות מפנסיה והן מהכנסות מעבודה. הפתרונות קיימים אך השאלה המרכזית מתי הממשלה תחליט שהיא רוצה לפתור את הבעיה הזו. לא צריך להמתין לאנשים שימותו".
חה"כ מיכל קוטלר וונש, יוזמת הדיון, ציינה כי יש לזכור שתוחלת החיים עלתה, וכי לרבים מהאנשים אין פנסיות שצברו מעבודתם שכן חוק חובת פנסיה חוקק בשנת 2008. מדובר באנשים עניים ביותר בחברה שחייבים לסייע להם ולאפשר להם מחיה בכבוד.
חה"כ טלי פלוסקוב ציינה כי חובה להעלות את הדיסריגרד לאוכלוסיות אלה בדומה לנכים שכאמור עלה לאחרונה ל-3,800 ₪. האנשים האלה חיים מתחת לקו העוני, מחובתנו לדאוג ולשפר את מצבם. בשל היעדר תקציב מספיק ניתן להתחיל במהלך באופן הדרגתי. עוד ציינה חה"כ טלי פלוסקוב בדיון, כי על פי מחקרים הסכום המינימלי המאפשר קיום בכבוד עומד לזוג על 7,780 ₪ וליחיד על 4,668 ₪.
מר עלי בינג, רפרנט ביטוח לאומי מאגף תקציבים במשרד האוצר, הביא לידיעת חברי הוועדה כי הממשלה בוחנת חלופות להפחתת הקצבאות לאזרח ותיק בגיל המותנה בגין הכנסה נוספת מעבודה. בהתייחס להעלאת הדיסריגרד של קצבת השלמת הכנסה, הרי שלצעד זה יהיו השלכות תקציביות משמעותיות.
מר ליאור דוידסון, חוקרת מומחית בכיר תחום גמלאות במוסד לביטוח לאומי ציינה כי המוסד תומך בהעלאת הדיסריגרד מתוך הבנה כי הדבר יעודד תעסוקה ויצמצם את מעגל העוני.
מהנתונים שהועברו לוועדה מהמוסד לביטוח לאומי, עולה כי הסכום שאינו נלקח בחשבון לצורך קבלת קצבת אזרח ותיק (דיסריגרד) לפני גיל 70, עומד על 6014 שח לחודש ליחיד ו-8019 ₪ ליחיד עם תלוי אחד (זוג). מעבר לסכום זה מקוזזים מהקצבה 60% על כל שקל הכנסה.
בהתייחס לזכאות להבטחת הכנסה - הדיסריגרד מהכנסה מעבודה עומד על 2268 ליחיד ו- 2691 ₪ לזוג. סכומים המתקבלים מעבר לסכומים אלה מקוזזים בשיעור של 60% על כל שקל הכנסה מעבודה נוסף.
להלן מסקנות הוועדה:
הוועדה תמשיך לעסוק ולטפל בנושא.
קיימת בעיה שבה קשישים נאלצים מחד לצאת לעבוד מעבר לגיל הפרישה בגלל בעיות כלכליות, ומאידך מפחיתים להם כספים מקצבאות שהיו זכאים לקבל כתוצאה מאותה השתכרות. הדבר פוגע ביכולתם לעבוד ולחיות בכבוד מינימלי.
הוועדה פונה לממשלה ומבקשת להעלות את סכומי הדיסריגרד לעובדים שהגיעו לגיל פרישה. לדעת חברי הוועדה הסכום צריך לעמוד על 3800 ₪ בדומה לסכום שנקבע לנכים.
הוועדה ממליצה לממשלה להעלות את הדיסריגרד ל-3800 ₪ ובמידה והעניין לא יתאפשר בבת אחת, לפרוס זאת לתקופה של 4 שנים.
יש למנוע פגיעה בהטבות סוציאליות שקבוצת עובדים זו, הממשיכה להשתכר לאחר גיל פרישה וזכאית לקצבאות הביטוח הלאומי, זכאית להן כגון סיוע בשכר דירה, הנחות בארנונה וסיוע ברכישת תרופות.
המסקנות הונחו על שולחן הכנסת:
ביום כ"ה באלול תש"ף
14 בספטמבר 2020