חומר רקע

09/03/2025 ט ' אדר תשפ"ה :לכבוד חבר הכנסת יונתן מישרקי יו"ר ועדת הבריאות :הנדון חשיבות ה של החברות הישראלית בארגון הבריאות העולמי החברות הישראלית בארגון הבריאות העולמי מדינת ישראל מחויבת לקידום בריאות אוניברסלית מכוח האמנה ,הבינלאומית בדבר זכויות כלכליות חברתיות ותרבותיות משנת1966 (האמנה אושררה על ידי ישראל בשנת1991 ). החברות בארגון הבריאות .העולמי, שתכליתו כאמור קידום בריאות גלובלית, מבטאת מחויבות זו פרישת ישראל מארגון הבריאות העולמי (WHO) עלולה לגרום לפגיעה משמעותית בביטחון המדינה ובריאות תושביה וביכולת המדינה לשתף פעולה עם גופי בריאות עולמיים. להלן הסיבות המרכזיות שבגינן חשוב שישראל תישאר חברה בארגון: 1. גישה למידע רפואי גלובלי והתראות מוקדמות ארגון הבריאות העולמי מספק התראות מוקדמות על מגפות והתפרצויות עולמיות (אב ולה, פוליו , שפעת עונתית), קורונה ועוד. חברות בארגון מאפשרת לישראל גישה מיידית לנתונים רפואיים קריטיים, עדכונים מחקריים ופרוטוקולים להתמודדות עם מחלות זיהומיות , כולל פיתוח חיסונים ושיתוף של חומר ביולוגי )(וירוסים, חיידקים, פטריות, תאים, ועוד . באופן ברור יש לישראל גישה דרך ארגון הבריאות העולמי ל מעבדות ייחוס, מצוינות מקצועית וסיוע בקבלת החלטות לביעור מחלות כמו פוליו , חצבת ואדמת. ישראל חברה פעילה ברשת העולמית דרך האזור האירופאי של ארגון הבר יאות העולמי . הקשר הזה חשוב והינו יום .יומי בנוסף, ישראל שותפה ל רשת העולמית של ארגון הבריאות העולמי שאחראית על קביעת החיסונים .הנדרשים למבקרים במדינות שונות והטיפול המהיר והאיכותי בחולים פנקס החיסונים הצהוב הוא הפנקס .היחיד המוכר ברמה הבינלאומית 2. שיתוף פעולה בינלאומי בנושאי בריאות ישראל נהנית משיתוף פעולה עם מומחים עולמיים, מחקרים קליניים גלובליים, ופיתוח תקנים רפואיים. חברות ב-WHO מאפשרת למדינה להשפיע על מדיניות בריאות עולמית, לשתף ידע ולהשתתף בקביעת סטנדרטים בינלאומיים בתחומים כמו חיסונים, אבטחת מזון ותרופות. 3. גישה לתמיכה ולסיוע במקרה של אסון או מגפה ,במקרה של אסונות טבע ,)פגיעות טכנולוגיות (סייבר מלחמות או אירועי חירום רפואיי ם ארגון הבריאות העולמי מסייע בתיאום ה סיוע ה הומניטרי, כגון משלוח תרופות, ציוד רפואי והקמת ,בתי חולים שדה מעבדות ומרפאות ניידות , כמו גם כלים טכנולוגיים וכיו"ב. לישראל יש הסכמים עם ארגון הבריאות העולמי בסיוע במצבי חירום, כולל למקרים של .רעידות אדמה ארגון הבריאות העולמי מ סייע בהערכת הסיכונים הבריאותיים בעקבות מצבי קיצון ומשמש כגוף תומך בשיקום מערכות בריאות שנפגעו. 4. חיזוק מעמדה הדיפלומטי של ישראל חברות בארגון מאפשרת לישראל לשמר נוכחות בינלאומית, לחזק קשרים עם מדינות שונות ולהציג את הישגיה המדעיים והרפואיים. ישראל תורמת ומשווקת טכנולוגיות רפואיות, מחקרים וחדשנות למדינות מתפתחות במסגרת שיתוף הפעולה עם ארגון הבריאות העולמי , מה שמבסס את תדמיתה כמובילה עולמית בתחום הבריאות. ישראל עובדת בשיתוף פעולה עם הארגון בתמיכה עם רשתות בריאות, כגון זו של דרום מזרח אירופה (ב לקן .)ועוד 5. גישה למחקרים ותקינה רפואית בינלאומית ארגון הבריאות העולמי קובע תקני בטיחות ונהלים רפואיים אשר מיושמים במדינות רבות. התקנים נקבעים על ידי ה מומחים ה בינלאומיים המובילים בתחומים הייחודיים .ומיושמים בישראל השתתפות ישראלית מבטיחה התאמה של מערכת הבריאות הישראלית לסטנדרטים בינלאומיים ומאפשרת לבתי החולים, חברות התרופות והמחקר בישראל להמשיך לעבוד לפי הפרוטוקולים המתקדמים בעולם. 6. שיפור המערכת הרפואית והכשרת צוותים רפואיים הארגון מפעיל תוכניות הכשרה בינלאומיות לרופאים, אחיות ואנשי מקצועות הבריאות. חברות ב ארגון הבריאות העולמי מאפשרת לצוותים רפואיים ישראליים להשתתף בכנסים, סדנאות והכשרות ברחבי העולם, לשפר את המיומנויות שלהם וללמוד שיטות חדשות ב ,איתור ,אבחנה טיפול , שיקום ובמניעת מחלות. 7. השפעה על מדיניות בריאות במזרח התיכון ארגון הבריאות העולמי ע וסק בפרויקטים בריאותיים אזוריים, כולל במזרח התיכון. ישראל יכולה ל המשיך ול השפיע על קביעת מדיניות בריאות אזורית ולוודא שהאינטרסים הרפואיים שלה נשמרים, כולל בתחומים כמו מחלות זיהומיות, חירום רפואי וסיוע הומניטרי. 8. השפעה על פיתוח חיסונים ותרופות ארגון הבריאות העולמי מ שתף פעולה עם ארגונים בינלאומיים כמו GAVI (הברית לחיסונים) ו-CEPI (הקואליציה לפיתוח חיסונים), וישראל תוכל להמשיך ולקחת חלק פעיל בפ יתוח חיסונים חדשים ובניסויים קליניים עולמיים. חיבור זה מאפשר לישראל לקבל חיסונים במהירות בעת התפרצות מגפות, ולשתף פעולה עם חברות תרופות בינלאומיות בפיתוח פתרונות רפואיים חדשניים. 9. נגישות למימון ולמשאבים בינלאומיים ארגון הבריאות העולמי מ קצה תקציבים ומענקים למחקרים רפואיים ולפרויקטים בתחומי בריאות הציבור, שבהם ישראל יכולה להשתתף. פרויקטים כמו התמודדות עם שינויי אקלים , חשיפה למזהמים והשפעותיהם על הבריאות יכולים לספק לישראל הזדמנויות לקבלת תמיכה בינלאומית במיזמים רפואיים חדשניים. 10 . המשך התמיכה וקידום למרכזי( שיתוף פעולה של ארגון הבריאות העולמי בישראלWHO COLLABORATING CENTERS ) בישראל יש ארבעה מרכזים עולמיים פועלים וחמישי בתהליכים אישור אחרונים (בית הספר לבריאות הציבור, אוניברסיטת בן גוריון בתחום: מענה לחרום, בתי חולים שדה- .)מחקר, הכשרה ופיתוח עולמיים :המרכזים הקיימים הם 11 . הימנעות מהשלכות פוליטיות של פרישה יציאה מארגון הבריאות העולמי תתפרש כהסתגרות בינלאומית ועלולה לגרום לפגיעה בדימוי הבינלאומי של ישראל, במיוחד לאור מאמצים דיפלומטיים לשיפור היחסים עם מדינות אחרות. היא גם עשויה להקשות על שיתוף פעולה עם מדינות, אוניברסיטאות וארגונים רפואיים שעובדים במסגרת הנחיות הארגון. הדרך לשינוי עמדות אנטי ישראליות בקרב מדינות חברות בארגון איננה באמצעות פרישה מהחברות בו, אלא באמצעות הגנה על האינטרסים של מדינת ישראל סביב שולחן הדיונים וקבלת ההחלטות. אל לנו לבודד .עצמנו לדעת 12 . היבט תועלתני ,בהיבט התועלתני חברות ישראלית בא רגון הבריאות העולמי מאפשרת לה נגישות למידע על התפרצות מחלות, זיהום מקורות מים ואיומים בריאותיים נוספים שמקורם במדינות השכנות. הנגישות למידע בתיווך ארגון הבריאות העולמי חיונית במיוחד נוכח הקושי הברור בקבלת מידע ממדינות עוינות באופן ישיר. בנוסף לכך, אין להמעיט בחשיבות השתתפותה של ישראל בדיונים המתקיימים בימים אלה בארגון הבריאות .)העולמי (לדוגמא, בעניין תיקונים לתקנות הבריאות הבינלאומיות והסכם הפנדמיה היעדרותה של ישראל משולחן הדיונים תמנע ממנה את האפשרות להשמיע את קולה ולהשפיע ע ,ל עיצוב מדיניות בריאות עולמית כמו גם על קידום עקרונות החשובים לה. WHO IS WHO ? ארגון הבריאות העולמ ,י, אב"עWorld Health Organization – WHO , הוא הסוכנות המתמחה בבריאות של האומות המאוחדות. הוא נוסד ב -7 באפריל1948 במטרה לשפר את רמת הבריאות העולמית ולתאם את מאמצי המדינות החברות בתחום הבריאות הציבורית. יום היוסדו מצוין כיום הבריאות העולמי. בארגון חברות194 מדינות , בהשוואה ל- 193 המדינות החברות באו"ם ). יש שתי משקיפות: הוותיקן ו .הרשות הפלשתינית סטטוס או" ם (UN) ארגון הבריאות העולמי (WHO) מדינות חברות רשמיות 193 194 מדינות שאינן חברות אך משקיפות פלסטין, הוותיקן פלסטין, איי קוק מדינה חברה ב-WHO אך לא באו" ם איי קוק מדינה חברה ב-WHO אך לא באו" ם ניואה מדינה חברה באו"ם אך לא ב- WHO ליכטנשטיין ל-WHO יש משרדים ביותר מ- 150 מדינות והוא פועל בכל העולם , כולל במדינות מפותחות , כולל בישראל .(ד"ר מישל טירן הוא נציג הארגון ומשרדו בתל אביב תחת הסכם מיוחד סניף ארגון הבריאות העולמי לרשות הפלשתינית רשום גם הוא במשרד החוץ הישראלי ומהווה קשר בין מתאם הפעולות בשטחים ל .)ארועי בריאות ברשות הפלשתינית, כולל בעזה הארגון מנוהל על ידי האסיפה הכללית לבריאות עולמית – הגוף העליון של הארגון, בו חברות כל המדינות החברות. האספה מתכנסת אחת לשנה לקביעת מדיניות, קביעת תקציב, בחירת המנכ"ל, ואימוץ החלטות בנושאי בריאות. עובדי אב"ע , מהמזכ"ל ומטה, מהווים את מזכירות הארגון העולמי, וממלאים את .ההחלטות העולמיות האספה הכל לית מנוהלת על ידי המועצה המבצעת (Executive Board) – שכ וללת34 חברים ממדינות שונות, שנבחרים לתקופות של שלוש שנים. תפקידה להכין את סדר היום לאספה הכללית, ליישם החלטות, ולתת ייעוץ מקצועי. ,ד"ר אשר שלמון, מנהל אגף בכיר ליחסים בינלאומיים במשרד הבריאות נבחר ב- 31 במאי2024 לכהן כחבר בוועד המנהל של ארגון הבריאות העול מי. בעבר מילאה את תפקיד זה גב' פנינה הרצוג ופרופ' אלכס לבנטל. המזכירות (Secretariat) – ,בראשות מנכ"ל הארגון .שאחראי על יישום המדיניות והפעילות השוטפת ,המזכירות מורכבת מצוותים טכניים, אדמיניסטרטיביים ולוגיסטיים הפועלים ממטה הארגון בג'נבה שווייץ, ומהמשרדים האזוריים ברחבי העולם. לארגון יש שישה משרדים אזוריים הממוקמים ב: 1 . )(קופנהגן, דנמרק- אליו שייכת גם ישראל משנת1985 בעקבות בקשת ישראל לעבוד מאזור המזרח התיכון2 . )מזרח הים התיכון (קהיר, מצרים 3 . )אפריקה (ברזוויל, קונגו 4 . ,.אמריקה (וושינגטון די.סי )ארה"ב 5 .דרום- )מזרח אסיה (ניו דלהי, הודו 6 . )מערב האוקיינוס השקט (מנילה, הפיליפינים תחומי פעילות ארגון הבריאות העולמי עוסק במגוון תחומים רחב הקשור לבריאות הציבור, ב ין היתר נציין: • מניעה ו בקרה של מחלות זיהומיות– כולל מגפות עולמיות כמו COVID-19, ,כולרה, אבולה MPOX, ח צבת, פוליו, ושחפת. • חיזוק מערכות בריאות– סיוע למדינות בפיתוח מערכות בריאות חזקות, זמינות שירותים רפואיים ושיפור נגישות רפואית. • בריאות אמהות, ילדים ובני נוער– ,קידום תוכניות להפחתת תמותת תינוקות ואמהות, תזונה חיסונים, וטיפול רפואי לילדים. • בריאות הנפש– פיתוח מדיניות גלובלית לשיפור שירותי בריאות נפשית והתמודדות עם מחלות כמו דיכאון והתמכרויות. • מחלות לא-מידבקות (NCDs) – מאבק במחלות כרוניות כגון סוכרת, מחלות לב, סרטן, ושבץ. • קידום אורח חיים בריא– ,עידוד תזונה בריאה ,הנקה פעילות גופנית, והימנעות מעישון ומוצרי טבק , אלכוהול .וסמים וטיפול בהתמכרויות • בריאות סביבתית ושינוי אקלים– ,התמודדות עם השפעות זיהום אוויר, מים וקרקע על הבריאות וכן הכנת מערכות בריאות לשינויי אקלים. • בריאות אחת- .בעלי חיים, צומח, סביבה ואדם • בריאות דיגיטלית ומערכות מידע רפואיות– ,שיפור איסוף נתוני בריאות, מעקב אחר מחלות ופיתוח פתרונות טכנולוגיים לשירותי בריאות. • תקינה רפואית– פיתוח הנחיות בינלאומיות לשימוש בתרופות, חיסונים, מזון רפואי, וסטנדרטים בתחום המים וההיגיינה. • סווג מחלות- ICD . • מניעה, מ וכנות, מענה ושיקום בנושאי בריאות בשעת חירום ואסונות– תיאום סיוע רפואי במצבי אסון, מלחמות, ורעידות אדמה, כולל הפעלת צוותי תגובה רפואיים והקמת בתי חולים שדה. כדי לשפר את נקודות החולשה שנחשפו בעת פנדמית הקורונה החליטו המדינות החברות בארגון ל עדכן את תקנות הבריאות הבינלאומיות של2005 . בנוסף, המדינות פועלות גם להשגת הסכם .חדש, "הסכם הפנדמיה" שיאפשר לאתר, להזהיר ולפעול בשיתוף פעולה גלובאלי ככל הניתן דרכי פעולה ארגון הבריאות העולמי עובד בשיתוף פעולה עם ממשלות, ארגונים בינלאומיים , ,אקדמיים ו ארגוני חברה אזרחית . הוא מספק תמיכה למדינות במימון, מומחיות ,מקצועיות פיתוח תוכניות לאומיות, והערכת מדיניות בריאות. הה כל חלטות לפיהן פועל ארגון הבריאות העולמי הן החלטות של194 המדינות החברות. עובדי הארגון מהווים את "מזכירות" הארגון ו"הרגליים והידיים על הקרקע. ( הארגון ממומן בעיקר על ידי מדינות החברות80% ( ) ותרומות חיצוניות20% ), כולל קרנות פרטיות כגון קרן .ביל ומלינדה גייטס פרישת ארה"ב מארגון הבריאות העולמי ביום20 בינואר2025 חתם הנשיא טראמפ על צו המודיע על כוונתה של ארצות הברית לפרוש מארגון .הבריאות העולמי1 הצו מורה למזכיר המדינה האמריקאי להקפיא כל העברת כספים, תמיכה או משאבים לא רגון., וכן להחזיר לארה"ב עובדים אמריקאים המועסקים בארגון בצו מופיעים נימוקי הפרישה מהארגון, בראשם הטענה לפיה כשל ב .התמודדות עם מגפת הקורונה ב נוסף לכך נטען, כי הארגון מטיל על ארה"ב דרישות תשלום בלתי הוגנות, נתון להשפעות פוליטיות מצד ה מדינות החברות ואינו מצליח ליישם רפורמות חיוניות. ארה"ב נמנית על המדינות המייסדות של א רגון הבריאות העולמי , לצד193 .מדינות נוספות פרישת ארה"ב מהארגון תפגע ביכולתו לממן את פעולותיו, תפגע בשיתוף הפעולה של הארגון עם מומחים ומוסדות מקצועיים בארה"ב (ביניהם ה- CDC ו- NIH), ו עלולה לפגוע ביכולתו להתמודד עם מצבי חירום בריאותיים .עולמיים בימים אלה מתקיימים דיונים .כדי למנוע את פרישתה של ארצות הברית עמדת ארגון בתי הספר לבריאות הציבור לפרישת ארצות הברית מארגון הבריאות העולמי מצורפת בנספח 1 . סיכום ישראל נהנית רבות מחברותה בארגון הבריאות העולמי– החל מגישה למידע רפואי , שותפות במחקרים ,ופיתוחים ישראליים .ושת"פ בינלאומי, דרך חיזוק מעמדה הדיפלומטי ועד תמיכה רפואית בעתות חירום פרישה מהארגון תפגע בזמינות המידע הרפואי ,ובבטחון המדינה תפחית את השפעת ישראל במדיניות הבריאות העולמית, ותבודד אותה ממערכות מחקר, חיסונים ,, תרופות, מחקרים ותקינה רפואית בינלאומית. לכן, שמירה על החברות ב- WHO .היא אינטרס לאומי משמעותי 1 https://www.whitehouse.gov/presidential-actions/2025/01/withdrawing-the-united-states-from-the- worldhealth-organization/ נספח1 : עמדת בתי הספר לבריאות הציבור של אזור אירופה לפרישת ארצות הברית מארגון הבריאות העולמי who[1].pdf - from - withdrawal - us - on - statement - aspher https://1drv.ms/b/s!Aj1P9O9KmifUmv1ouStq0mnBBEoqYQ?e=W1JWid ,בברכה ,פרופ' דורית ניצן מנהלת בית הספר לבריאות הציבור, אוניברסיטת בן גוריון בנגב . לשעבר מנהלת מערך החירום של ארגון הבריאות העולמי באירופה ,ד"ר עו"ד שלי קמין פרידמן עמיתת מחקר, אוניברסיטת חיפה פרופ' מנפרד גרין ,ראש התוכנית הבינלאומית לתואר שני בבריאות הציבור , אוניברסיטת חיפה פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל, ההסתדרות הרפואית ,'פרופ' נדב דוידוביץ ראש תחו ם ,מדיניות בריאות מ רכז טאוב וחבר ועד מנהלASPHER :העתקים משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות "ח כ ישראל אייכלר, חבר ועדה ח"כ גלית דיסטל אטבריאן, חברת ועדה ח"כ ניסים ואטורי, חבר ועדה ח"כ מיכל מרים וולדיגר, חברת ועדה ח"כ יאסר חוג'יראת, חבר ועדה ח"כ אחמד טיבי, חבר ועדה ח"כ חילי טרופר, חבר ועדה ח"כ רון כץ, חבר ועדה ח"כ ירון לוי, חבר ועדה ח"כ טטיאנה מזרסקי, חברת ועדה ח"כ לימור סון הר מלך, חברת ועדה ח"כ משה רוט, חבר ועדה ח"כ קטי קטרין שטרית, חברת ועדה ח"כ אושר שקלים, חבר ועדה