חומר רקע

our-interes.com מרץ2025 נייר עמדה - התכנון בענף הביצים - הפגיעה משולשת במגדל, בצרכן ובכלכלה הישראלית עמותת האינטרס שלנו – הינו גוף לובי אזרחי הממומן על ידי הציבור הרחב ומבקש לקדם את עקרונות הכלכלה החופשית, פתיחת שווקים, צמצום הרגולציה, הגברת התחרות, מניעת ריכוזיות, והפחתת כוחן .של קבוצות הלחץ והאינטרס על הכלכלה הישראלית והקופה הציבורית :ניתן לקרוא עלינו עודinteres.com - www.our מבוא הצעת החוק שהוגשה על ידי ח"כ ששון גואטה ואושרה בוועדת השרים לחקיקה ב - 2.2.2025 1 מהווה צעד אנטי- .תחרותי שיפגע אנושות בכלכלה הישראלית, בציבור הצרכנים ובמגדלים עצמם ענף הלול בישראל מתנהל כיום תחת תכנון ופיקוח ממשלתי הדוק, שריד אנכרוניסטי מתקופות כלכליות חולפות. מנגנון מכסות הייצור מגביל את כמויות הביצים בישראל, משמר באופן שיטתי היצע נמוך וגורר מחיר גבוה לצרכן. התוצאה הישירה היא שמחירי הביצים בישראל הם בין הגבוהים בעול ם, עובדה המכבידה על סל המזון הבסיסי של כל משק בית. אנו מתנגדים בתוקף להארכת תקופת התכנון עד2050 ומציעים לאמץ מודל מתקדם, שבו המדינה תמשיך ,לתמוך בלולנים, אך באמצעות תמיכה ישירה ושקופה מתקציב המדינה. זאת במקום משטר התכנון הנוכחי המהווה למעשה "מס סמוי" המוטל על הצרכן ופוגע במיוחד במשפחות מעוטות יכולת. ,ביטול משטר התכנון העקיף ומעבר לסיוע ישיר הוא מהלך שיושם בהצלחה במרבית מדינות העולם המפותח והוביל להוזלת המחיר לצרכן, להגברת היעילות בענף ולפיתוח מוצרים חדשניים. נייר עמדה זה מציג את הכשלים המערכתיים במשטר הנוכחי ואת הדרך להוביל את ענף הביצים הישראלי לעתיד תחרותי, יעיל וצודק יותר. המצב הנוכחי בשוק הביצים- כשל שוק מתמשך שוק הביצים בישראל הוא שוק המתוכנן מקצה לקצה, שריד אנכרוניסטי בנוף הכלכלה המערבית. על פי חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק), התשכ"ד- 1963 , 2 המעוניין לגדל תרנגולות מטילות ולמכור ביצים בשוק בישראל כפוף לקבלת מכסות ייצור, היתרי בנייה למבנה הלול, רישיון עסק והיתר אכלוס. בעוד שמדינות מתקדמות ברחבי העולם עברו זה מכבר לשווקים תחרותיים בתחום החקלאות, ישראל ממשיכה להיצמד למודל כלכלי מיושן וכושל, המזכיר יותר את צפון קוריאה מאשר מדינה מערבית מתקדמת- כפי שציין לשעבר השר עודד פורר. הנתונים מדברים: 1. מחירים מופקעים - מחירי הביצים בישראל מדורגים במקום ה-8 בעולם בגובהם, גבוהים אפילו ממדינות יקרות כמו שוודיה ונורבגיה. זאת על אף שקיים פיקוח ממשלתי על המחירים. 1 עידן ארץ "למרות התנגדות רשות התחרות: התכנון הריכוזי בביצים יימשך עד שנת2050" גלובס (2.2.2025). 2 חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק), התשכ"ד- 1963 . our-interes.com 2. פער בלתי נתפס - מחיר הביצים בישראל גבוה ב- 40% מהמחיר הממוצע במדינות ה-OECD וב - 0% 7 מהמחיר בארה"ב, לפי נתונים מדויקים מ- 2022 . 3 3. נטל על הצרכן - על פי דו"ח מבקר המדינה משנת2022, הצרכן הישראלי משלם עלות עודפת של כ - 250 מיליון ש"ח בשנה רק על מקטע הייצור, ועד כ- 500 מיליון ש"ח בשנה כאשר מחשבים את כל מקטעי השרשרת . 4 4. מבנה שוק ריכוזי - בישראל מיוצרות בממוצע כ - 2.2 מיליארד ביצי מאכל בשנה המחולקות בין כ - ,870 2 מגדלים פעילים, כאשר כ- 70% מלולי המטילות מרוכזים בגליל ובגולן . 5 הפגיעה המשולשת 1. פגיעה במגדלים בניגוד לטענות התומכים בהמשך התכנון, המודל הנוכחי אינו מיטיב עם רוב המגדלים ולמעשה משמר עוני בקרב חקלאים רבים: • הכנסה נמוכה למגדל הקטן - מגדל עם מכסה של2,500 מטילות מרוויח בממוצע רק7,000-8,000 ש"ח בחודש, הכנסה שאינה מאפשרת קיום בכבוד. מדובר בשכר הנמוך משמעותית מהשכר הממוצע במשק, ובקושי מגיע לשכר המינימום. • שכירת מכסות ושימור פערים - המערכת עודדה יצירת "אצולת מכסות", כאשר בעלי מכסות .משכירים אותן לגורמים בעלי עניין, וכך נוצר שוק שלא מיטיב עם המגדלים העובדים בפועל מכסות הביצים נחשבות כרכוש פרטי שניתן להשכירו ואף להורישו, מה שיוצר מעמדות בין המגדלים. • מניעת התייעלות וחדשנות - המשטר הנוכחי מונע תמריצים להתייעלות ושיפור, שכן היקף הייצור והמחירים קבועים מראש. כפי שציינה רשות התחרות, התכנון "מבטל את התמריץ לחקלאי להשקיע בייעול או בשיפור הייצור, באופן שיאפשר לו להציע מחירים נמוכים יותר, איכות טובה יותר, כמות גדולה יותר או מגוון רחב יותר. 6" • חסם לצעירים - הגיל הממוצע של החקלאים עומד על59 , עדות לכך שהמערכת חוסמת כניסת דור חדש לענף7. צעירים אינם יכולים להיכנס לענף ללא ירושת מכסות או השקעות כבדות. • מניעת ייצור ייחודי וייצוא - משטר המכסות מונע ממגדלים לפתח מוצרים ייחודיים ומתקדמים ,שיכולים להיות מיוצאים לחו"ל. בעוד שמדינות אחרות מפתחות ביצים אורגניות, ביצי חופש וביצים מועשרות עם ערכים תזונתיים מיוחדים לשווקים בינלאומיים, המגדל הישראלי כבול למכסה כמותית של ביצים סטנדרטיות. • הישארות בענף גם ללא ייצור בפועל - התכנון הכולל מוביל לחוסר יעילות, ובכלל זה הישארות מגדלים בענף גם אם הם אינם מייצרים בפועל, רק כדי לשמר את המכסה ולהשכירה . 8 3 נכון ל- 14.2.2022 , מחיר ממוצע לתבנית12 ביצים בינוניות בישראל (אשר עמד על12.96 ש"ח) היה גבוה בכ- 41% ממחירה הממוצע במדינות ה-OECD ( )(ללא ישראל9.17 ש"ח) וב- 72% ( ממחירה הממוצע בארצות הברית7.52 )ש"ח- על פי אתר Numbeo, https://tinyurl.com/ysmbhndu. 4 מבקר המדינה, "ייצור ביצים בישראל– יישום הרפורמה בלולי הטלה", דו"ח מבקר המדינה (מאי2022 '), עמ1387 , 1408 . 5 מידע ונתונים על ענפי הלול", המועצה לענף הלול (נכון ליום23.2.2025 ). https://www.ofotm.org.il/article?c0=38360 , 6 עמדת רשות התחרות מיום30.1.2025 להצעת חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק) (תיקון מס׳18 והוראת שעה) (תיקון– דחיית ביטול התכנון בענף ההטלה), התשפ״ה- 2025 /(פ5415/25 ). 7 הלמ"ס, נתונים מתוך מפקד החקלאות2017 ,, גיל ממוצע של המשיבים11.11.2021 . 8 מבקר המדינה, "ייצור ביצים בישראל– יישום הרפורמה בלולי הטלה", דו"ח מבקר המדינה (מאי2022 ). our-interes.com 2. פגיעה בציבור הצרכנים התכנון המרכזי בשוק הביצים פוגע בצרכן הישראלי ברמה היומיומית: • יוקר מחיה - העלות העודפת שמשלמים הצרכנים מהווה מס רגרסיבי, הפוגע במיוחד בשכבות החלשות, שכן ביצים הן מוצר בסיסי בסל המזון. כפי שציינה רשות התחרות: "העלויות בגין חסימת התחרות מוטלות על הצרכנים בדרך של האמרת יוקר המחיה, ובכך, בהגדרה, מהוות מס רגרסיבי. 9" • מחסור תקופתי - בתקופות של ביקוש מוגבר, כמו בחגים, נוצר מחסור בביצים, תופעה שאינה קיימת בשווקים תחרותיים. לאחרונה, משרד החקלאות נאלץ להגדיל את מכסת הייבוא הפטורה ממכס של ביצי מאכל ל - 80 מיליון ביצים לחודשים ינואר עד אפריל2025 כדי להתמודד עם מחסור צפוי . 10 • איכות ומגוון מוגבלים - המשטר הנוכחי אינו מעודד פיתוח מגוון מוצרים ושיפור איכות. הצרכן הישראלי זוכה למגוון מצומצם של ביצים בהשוואה לצרכנים במדינות מפותחות, שם ניתן למצוא מגוון רחב של ביצים מסוגים שונים המותאמים לצרכים תזונתיים מגוונים. • צריכה לנפש גבוהה -הצריכה הממוצעת בישראל עומדת על כ- 250 ביצים לנפש בשנה11 , מה שמעצים את הנטל הכלכלי על משקי הבית בשל המחירים הגבוהים. 3. פגיעה בכלכלה הישראלית המשך התכנון המרכזי גורם לנזק מערכתי לכלכלה הישראלית: • אובדן יעילות כלכלית - הדו"ח של רשות התחרות קובע חד- משמעית שהמשך התכנון "יאיין את ,התחרות בענף" ויעלה את יוקר המחיה. בלשון הרשות: "הצעת החוק תאיין את התחרות בענף ובכך תעלה את יוקר המחיה של הציבור על מוצרי בסיס. 12 " • בזבוז משאבים לאומיים - הקצאה לא יעילה של משאבים לאומיים, כאשר מגדלים לא יעילים נשארים בענף. מערכת המכסות גם מונעת כניסה של יזמים חדשים וצעירים לענף. • פגיעה בחדשנות ובפיתוח מוצרים - היעדר תחרות מוביל לפגיעה בחדשנות ובפיתוח מוצרים חדשים שעשויים להביא ערך מוסף למשק הישראלי, כולל פוטנציאל ייצוא שאינו ממומש. • השפעה רוחבית ארוכת טווח - בהתבסס על נתוני דו"ח מבקר המדינה, המשמעות הכלכלית המצטברת של דחיית ביטול התכנון עד2050 עלולה להסתכם בעלות עודפת של כ -9 מיליארד שקלים לציבור הצרכנים (בהנחה שהעלות העודפת השנתית של500 )מיליון שקלים תישמר. 9 עמדת רשות התחרות מיום30.1.2025 להצעת החוק. 10 משרד החקלאות וביטחון המזון אישר הגדלת מכסת יבוא הביצים ל- 80 מיליון ביצים בפטור ממכס לחודשים ינואר עד אפריל", משרד החקלאות וביטחון המזון– המרכז לסחר ושיתוף פעולה בין- לאומי (22.1.2025), https://www.gov.il/he/pages/80_million_eggs_jan. 11 מידע ונתונים על ענפי הלול", המועצה לענף הלול (נכון ליום23.2.2025 ). 12 עמדת רשות התחרות מיום30.1.2025 להצעת החוק . our-interes.com חלופות מעשיות ויעילות יותר החלופה הפשוטה והטובה ביותר היא פשוט לא לעשות דבר- כלומר, לדחות את הצעת החוק ולהישאר עם 'המתווה הקיים שנקבע בתיקון מס18 לחוק מועצת ענף הלול. על פי חוק זה, התכנון בענף ההטלה יבוטל באופן הדרגתי עד שנת2032 לכל המאוחר. זהו מתווה מאוזן שכבר עבר תהליכי חקיקה מ סודרים והוא מאפשר למגדלים זמן הסתגלות סביר של כעשור. הארכת התכנון ב - 17 .שנים נוספות אינה נדרשת כלל, והיא מהווה הכבדה בלתי סבירה על הצרכנים והמשק הגישה הפשוטה והנכונה היא להשאיר את המצב החוקי הקיים על כנו. אפשרויות משלימות למתווה הקיים אם יש צורך בצעדים נוספים לתמיכה במגדלים, במיוחד לאור אתגרי המלחמה, ניתן לשקול צעדים משלימים למתווה הקיים: • תמיכה ממוקדת וזמנית - מתן סיוע זמני וממוקד למגדלים שנפגעו ישירות מהמלחמה, מבלי לשנות את לוחות הזמנים לביטול התכנון. חשוב שתמיכה זו לא תותנה בהמשך גידול בפועל, אלא תאפשר גם למגדלים שמבינים כי העיסוק אינו בר- קיימא עבורם לקבל סיוע במעבר לענפים אחרים או פרישה מכובדת מהענף. כפי שציי נה רשות התחרות: "יש להעדיף, חלף חסימת התחרות, סיוע למגזר החקלאי באופן של תמיכה ישירה. 13 " • תמיכה בהסבה מקצועית ויציאה מהענף - יצירת מסלול תמיכה מיוחד למגדלים שמעוניינים לצאת מענף הביצים ולעבור לענפים אחרים או לפרוש לגמרי. מסלול זה יכול לכלול מענקי הסבה מקצועית, תמיכה בהקמת עסקים חלופיים, או פיצוי חד- פעמי למגדלים מבוגרים שמעוניינים לפרוש. יש לעודד פרישה מרצון של מגדלים שאינם רואים עתיד בענף, במקום לכפות עליהם להמשיך בעיסוק שאינו כלכלי עבורם. צעדים אפשריים במסגרת המתווה הקיים המתווה הקיים כבר כולל סעיפים שמאפשרים פתיחה הדרגתית של השוק עד שנת2032 . במסגרת זו, ניתן להתחיל כבר עכשיו ביישום צעדים שיקלו על המעבר לשוק תחרותי: • הקלה הדרגתית בהגבלות כמות - כבר במסגרת החוק הקיים, ניתן להתחיל בהדרגה לאפשר למגדלים יעילים להגדיל את הייצור מעבר למכסות, ובכך לעודד התייעלות וניצול יתרונות לגודל. • הסרת חסמים לחדשנות - ,הסרת מגבלות שמונעות ממגדלים לפתח מוצרים ייחודיים וחדשניים כמו ביצים מיוחדות לייצוא או לשוק המקומי, ללא שינוי בלוחות הזמנים לביטול התכנון. • עידוד אימוץ טכנולוגיות מתקדמות - סיוע למגדלים בהטמעת טכנולוגיות מתקדמות שישפרו את התחרותיות שלהם לקראת פתיחת השוק, מבלי להאריך את משטר התכנון. ה היבט הערכי– הזכות לחופש כלכלי כעמותה המאמינה ,בערכי החירות אנו רוא ים בהצעת החוק הנוכחית פגיעה משמעותית בחופש הכלכלי: • פגיעה בחופש העיסוק - מניעת הזכות מאזרחים להיכנס באופן חופשי לענף ולהתחרות בו. זאת בניגוד לעקרונות היסוד של כלכלה חופשית ובניגוד לחוק יסוד: חופש העיסוק. 13 עמדת רשות התחרות מיום30.1.2025 להצעת החוק. our-interes.com • הגבלת יזמות וחדשנות - ,דיכוי הרצון והיכולת לחדש ולהביא פתרונות יעילים יותר לשוק ובכך מניעת התפתחות טבעית של הענף והתאמתו לדרישות המאה ה- 21 . • כפייה על הצרכן - אילוץ הצרכן לשלם מחיר מופקע עבור מוצר בסיסי, וצמצום אפשרויות הבחירה העומדות בפניו, בניגוד לעקרונות של ריבונות הצרכן. העניין האישי הפסול בהצעת החוק ,לא ניתן להתעלם מכך שהצעת החוק מקודמת על ידי ח"כ ששון גואטה שמשפחתו הקרובה שכרה מכס ות רבות ( לייצור ביצים1,087,000 ביצים בשנת2024), חבר הנהלת ארגון מגדלי העופות בעבר, ושותף ארוך - ש נים למאבק הלולנים14 ,. במקביל חה"כ גואטה פעל לאישור צו המאפשר למשקיעים לשכור מכסות ייצור של לולנים, תוך ריכוז השליטה בלולים רבים בידי משקיעים מעטים. 15 ניגוד עניינים זה .זועק לשמיים ומעלה תהיות כבדות לגבי האינטרסים האמיתיים שביסוד הצעת החוק סיכום והמלצות אנו מתנגדים בתוקף להצעת החוק להארכת התכנון בענף הביצים עד שנת2050. המלצתנו העיקרית פשוטה: 1. לדחות את הצעת החוק ולהשאיר את המצב החוקי הקיים - יש לדבוק בתוכנית המקורית לביטול הדרגתי של התכנון עד2032 ', כפי שנקבע בתיקון מס18 לחוק מועצת ענף הלול16 . אין צורך בחקיקה חדשה- חוסר מעשה הוא הפעולה הנכונה. 2. הימנעות מהארכת התכנון - כל פתרון אחר המוצע כדי לסייע למגדלים שנפגעו יכול להיעשות במסגרת החוק הקיים, ללא הארכת התכנון ל- 17 שנים נוספות. 3. התמקדות בפתיחת חסמים כבר עכשיו - במסגרת המתווה הקיים, ניתן כבר להתחיל בהסרת חסמים שמונעים יזמות, חדשנות ופיתוח מוצרים ייחודיים בענף. 4. תמיכה ממוקדת באזורי המלחמה - אם יש צורך בתמיכה למגדלים שנפגעו מהמלחמה, יש לעשות זאת באופן ממוקד וזמני, מבלי לפגוע במתווה ההדרגתי לביטול התכנון. המשך התכנון בענף הביצים עד2050 יהווה אסון כלכלי וחברתי, שבו הציבור הרחב ישלם את המחיר עבור רווחיהם של בעלי אינטרסים צרים. הגיעה העת לשחרר את שוק הביצים מכבלי התכנון המרכזי ולאפשר לכוחות השוק החופשי להביא להתייעלות, לחדשנות ולהוזלת מחירים לצרכן הישראלי. 14 לפי רשימת מגדלי עופות להטלה (ביצים) המעודכנת ליום12.8.2024 ,אתר המועצה לענף הלול. 15 צו המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק) (תיקון התוספת) (הוראת שעה), התשפ"ה- 2025 . 16 'חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק) (תיקון מס18 והוראת שעה), התשפ"ב- 2022 .