חומר רקע

דוח הערכת השפעות רגולציה המשרד להגנת הסביבה טיוטת תקנות הסדרת העיסוק בהדברה תברואית (תכנית הכשרה ובחינות ,)התשע"ט- 2019 ינואר 2019 כתיבה ועריכה: עופר זילברטל ,מרכז בכיר טיוב רגולציה 2 תוכן עניינים תקציר מנהלים ................................ ................................ ................................ .................. 3 רקע כללי על הערכת השפעות רגולציה ................................ ................................ .................. 5 חלק א– רקע ,הגדרת תכלית והצורך בהתערבות ................................ ................................ .... 6 1 .הרקע לקביעת התקנות ................................ ................................ ............................... 6 2 .זיהוי הבעיה וסיבותיה ................................ ................................ ................................ 6 2.1 הצורך ברגולציה על העיסוק בהדברה ................................ ................................ ...... 6 2.2 חקיקה ורגולציה................................ ................................ ................................ ... 7 2.3 בחינה לקבלת רישיון ותכניות הכשרה ................................ ................................ ..... 8 3 .תכניות הכשרה כיום ................................ ................................ ................................ ... 8 3.1 מוסדות ,תכניות ועלויות ................................ ................................ ........................ 9 4. סקירה בין לאומית ................................ ................................ ................................ ... 10 4.1 רגולציה והנחיות ברמה הבין לאומית ................................ ................................ .... 10 4.2 ארצות הברית ................................ ................................ ................................ .... 12 4.3 מדינות אירופה ואוסטרליה ................................ ................................ ................. 13 5 .מיפוי בעלי עניין................................ ................................ ................................ ........ 15 6 .תכליות ויעדים – הסדרת תכניות ההכשרה למדבירים ................................ .................. 15 חלק ב ' – ניסוח הרגולציה ................................ ................................ ................................ . 17 1 .ע יקרי הרגולציה ................................ ................................ ................................ ....... 17 2 .קווים מנחים ושיקולים בקביעת ההסדר הרגולטורי ................................ ..................... 17 3 .שיח מול בעלי העניין ובחינת חלופות ................................ ................................ ........... 18 3.1 שיח והערות מבעלי עניין ................................ ................................ ...................... 18 3.2 התמחות מעשית בביצוע הדברה אצל מדביר (סטאז)' ................................ .............. 24 4 .בחינת עלויות ................................ ................................ ................................ ........... 25 5 .דגשים והבהרות ................................ ................................ ................................ ....... 27 3 תקציר מנהלים הדברה היא שימוש באמצעים כימיים להשמדה ,לעיכוב התפתחות ,לדחייה ,להרחקה או לצמצום אוכלוסייה של מזיקים .בשל רעילותם ,תכשירי הדבר ה הם בעלי פוטנציאל נזק גדול לאדם ולסביבה ,ושימוש שגוי וא פזיז בהם עשוי לגרום למפגעי זיהום סביבתי ,לנזקים בריאותיים חמורים לאדם ולחי ,ואף למוות. ב-1 ביוני2016 נכנס לתוקפו חוק הסדרת העיסוק בהדברה תברואית, התשע"ו- 2016 (להלן: "חוק המדבירים" או "החוק"), אשר נועד להסדיר את העיסוק בהדברת מזיקים תברואית, לשם הגנה על הציבור והסביבה. סעיפיו העיקריים כוללים הוראות לעניין הכשרתם ואופן פעולתם של העוסקים בהדבר ה, הליכי הרישוי, לרבות קביעת חובת רישי ון לעיסוק בהדברה ומדרג רישיונות., והפיקוח על העיסוק כאמור, בין השאר על ידי קביעת איסורים וחובות על פי סעיף7 ()(א4)(א) לחוק (תנאים למתן רישיון), תנאי מקדים ל השתתפות ב בחינה לו קבלת רישיון מדביר הוא השתתפות בתכנית הכשרה ה מתאי מה לסוג הרישיון המבוקש שהכיר .בה הרשם לענייני מדבירים בסעיף האמור מפורט כי השר יקבע הוראות לעניין הכרה בתכנית ההכשרה, ובכלל זה הוראות לעניין אופן הגשת בקשה להכרה כאמור, התנאים למתן ההכרה לרבות לעניין תוכן ההכשרות העיונית והמעשית והיקפן, דרכי ההכשרה, וכ ן הוראות לעניין עריכת .בחינות בסיום תכנית ההכשרה תכליתן של התקנות המיועדות– תקנות הסדרת העיסוק בהדברה "תברואית (תכנית הכשרה ובחינות), התשע ט- 2019 )"(להלן: "התקנות– הוא קביעת תנאים אלו , וזאת לטובת העלאת הרף המקצועי של העוסקים בהדברה תברואית ,בישראל באמצעות הבטחת קיומו של בסיס ידע רלוונטי לתחום ,כתנאי בסיסי לביצוע פעולות הדברה בצורה נאותה והפחתת הסיכונים הפוטנציאליים. קביעת טיוטת הרגולציה לוותה בתהליך "הערכת השפעות רגולציה ,"לפי החלטת ממשלה 2118 מיום 22.10.2014 .במסגרת התהליך הוגדרו תכלית ברורה לרגולציה והצורך בהתערבות רגולטורית ,וזאת על בסיס תיאור הבעיה והיקפה ,בחינת המצב החוקי הקיים ,צעדי המדיניות שכבר ננקטו בנושא ,סקירה בינלאומית ושיח עם בעלי עניין. יודגש כי מאחר שברמת מדיניות המאקרו חלופת המדיניות הנבחרת כבר נקבעה בחקיקה ראשית ,בחינת החלופות נעשתה מול כל סוגיה מקצועית בצורה פרטנית ,ולא מול חלופות מאקרו כוללות. בבואו לנסח את ההסדר הרגולטורי , בנוסף ל ניסיון המקצועי הנצבר במשרד , נסמך הרגולטור על מקורות ידע ,שונים המפורטים :בדוח זה 1. .שיח עם בעלי עניין. מפוקחים, מושפעים עקיפים ורגולטורים משיקים 2. הנחיות ארגונים בינלאומיים, רגולציה ופרקטיקות מקובלות ממדינות מערביות . 3. נורמות של תכניות הכשרה מקצועית בישראל. שני נושאים מרכזיים, אשר להם ניתן דגש רב בדיונים המקדימים לקביעת הרגולציה, ושלגביהם התקבלו מרבית ההערות המהותיות, הם היקף ותוכן תכנית ההכשרה, וסוגית דרישת התמחות :מעשית (סטאז') למדבירים בקביעת משך ההכשרה ונושאיה מגולם מתח הנוגע לאיזון בין הגשמת תכלית הר גולציה 4 .באופן המרבי, לבין קביעת נטל רגולטורי סביר החלטת הרגולטור לגבי משך שעות ההכשרה כפי שנקבע בטיוטת התקנות הביאה בחשבון אינטרסים אלו, תוך לקיחה בחשבון של עמדות בעלי העניין השונות, נורמות מקומיות ובינלאומיות למשכם של קורסי הכשרה מקצועית, ושאיפה לקבוע הסד ר רגולטורי מאוזן וישים ,אשר יאפשר קיום של הכשרות בעלויות ,זמן ונטל רגולטורי סבירים. ביחס למשך ההכשרה הממוצע כיום1 ההסדר הרגולטורי החדש כולל תוספת של 23% למשך ההכשרה המינימאלי לתכניות ההכשרה למדבירים בדירות ובמבנים ושטחים פתוחים , ו מקל ביחס למשך תכנית ההכשרה הממוצע למדבירים באיוד , כאשר דרישת הסף הקבועה בתקנות נמוכה ב- 11% ממשך ההכשרה הממוצעת כיום למדביר באיוד. באשר)'להתמחות מעשית (סטאז , מתוקף החוק רשאי הש ר לקבוע תנאים נוספים למתן רישיון, ובכ ללם תקופת התמחות למדבירים. פרקטיקה זו קיימת במדינות אחרות , ונ כ תמ ה על ידי .חלק מבעלי העניין, ובראשם ארגון המדבירים עם זאת ,ולאחר בחינת התועלת של קביעת חובת התמחות מעשית להגשמת תכלית הרגולציה ,אל מול עלותה ,הוחלט במשרד שלא לקבוע אות ה בשלב זה . קביעת חובת התמחות, מלבד הקושי לפקח בצורה אפקטיבית על ביצועה, תהווה נטל משמעותי על בעלי רישיון חדשים ו חסם לתחרות ולכניסת מדבירים חדשים לענף. ביחס ל ,שתי סוגיות אלו לאור ההחלטה שלא לקבוע דרישת להתמחות מעשית ובהתאם להערות אשר התקבלו במסגרת השיח בדבר הצורך בהרחבת ההכשרה ,הוחלט כי ישנו צורך לבצע הכשרה מעשית משמעותית במסגרת תכנית ההכשרה ,אשר תכלול התנסות בשטח והדמיית תרחישים .באופן זה ,תספק הרגולציה מענה לדרישה להתנסות מעשית רבה ומגוונת ,מבלי להשית נטל רגולטורי רב על המפוקחים. 1 על אף היעדר החובה החוקית להשתתף בהכשרה ערב החוק ,רבים מן הניגשים לבחינה בחרו להשתתף קודם לכן באחת מתכניות ההכשרה המוצעות כיום על ידי מסגרות לימודים שונות. מסגרות אלו אינן פועלות בכפוף לרישוי או הכרה מצד המשרד להגנת הסביבה ,אשר מנוע מלקבוע ,לפקח או להתערב בתוכן ההכשרה ,במשכה או בתנאי העברתה. 5 רקע כללי על הערכת השפעות רגולציה רגולציה (אסדרה )היא כלי מרכזי של המדינה לשמירה על אינטרסים ציבוריים ולקידום הכלכלה והחברה ,באמצעות קביעת כללי התנהגות מחייבים .על הממשלה מוטלת האחריות לוודא כי הרגולציה מבטאת איזון נכון בין התערבות במשק לבין יצירה ושמירה של מרחב הפעילות החופשית של אזרחים ומתן הזדמנויות כלכליות .ככל שהרגולציה אינה מאוזנת ,היא עשויה להטיל על המשק עלויות שאינן הכרחיות לטובת הגנה על האינטרס הציבורי ,או ,במילים אחרות - נטל רגולטורי עודף. רגולציה מטילה עומס ויש לה עלות ,אך אלו לגיטימיים ככל שהם הכרחיים להשגת תכלית הרגולציה הם הופכים לנטל כאשר ניתן לוותר עליהם תוך שמירה על האינטרס הציבורי . נטל רגולטורי ,אם כן ,מתייחס לעומס עודף או לעלות העודפת ,מעבר לנדרש לשמירה על האינטרס הציבורי. כיוון שרגולציה ממשלתית היא מערכת מורכבת ,נדרש מאמץ מודע ומכוון לטובת שימור האיזון האמור .לשם כך ,קיבלה הממשלה את החלטה מספר 2118 , מיום 22.10.14 ,בנושא הפחתת הנטל הרגולטורי (להלן' :ההחלטה .)'ההחלטה ממסדת מנגנונים במטרה לחזק את האיזון שבין תכלית הרגולציה לעלויותיה ולהפחית את הנטל הכרוך בה .בעקבות ההחלטה נדרשים כלל משרדי הממשלה לבצע הערכות השפעות רגולציה ( RIA )לרגולציה חדשה .תהליך זה מתבצע בהתאם להנחיות המדריך להערכת השפעות רגולציה. דוח זה מציג את עיקרי הנושאים שעלו בתהליך הערכת השפעות רגולציה לעניין טיוטת תקנות הסדרת העיסוק בהדברה תברואית (תכנית הכשרה ובחינות ,)התשע"ט- 2019 – תקנות מתוקף חוק הסדרת העיסוק בהדברה תברואית ,התשע"ו- 2016 . 6 חלק א– רקע ,הגדרת תכלית והצורך בהתערבות 1 .הרקע לקביעת התקנות ב-1 ביוני2016 נכנס לתוקפו חוק המדבירים, אשר נועד להסדיר את העיסוק בהדברת מזיקים תברואית, לשם הגנה על הציבור והסביבה. סעיפיו העיקריים כוללים הוראות לעניין הכשרתם ואופן פעולתם של העוסקים בהדברה, הליכי הרישוי, לרבות קביעת חובת רישי ון לעיסוק בהדברה ומדרג רישיונות , והפיקוח על העיסוק כאמור, בין השאר.על ידי קביעת איסורים וחובות על פי סעיף7 ()(א4 )(א) לחוק (תנאים למתן רישיון), תנאי מקדים לבחינה וקבלת רישיון הדברה הוא השתתפות בתכנית הכשרה המתאי מה לסוג הרישיון המבוקש, ושהוכר על- ידי הרשם " :לענייני מדבירים במשרד להגנת הסביבה (להלן הרשם "). כמפורט בסעיף7 )(א(4 ,)(ב) לחוק, השר לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, יקבע הוראות לעניין הכרה בתכנית ההכשרה, ובכלל זה הוראות לעניין אופן הגשת בקשה להכרה כאמור, התנאים למתן ההכרה לרבות לעניין תוכן ההכשרות העיונית והמעשית והיקפן, דרכי ה.הכשרה, וכן הוראות לעניין עריכת בחינות בסיום תכנית ההכשרה תכליתן של התקנות המיועדות– תקנות הסדרת העיסוק בהדברה תברואית (תכנית "הכשרה ובחינות), התשע ט- 2019 )"(להלן: "התקנות– .הוא קביעת תנאים אלו על פי סעיף 59 ()(א2 ) לחוק (הוראות מעבר לעניין בחינות), החל מחודש יוני2019 – 3 שנים מיום תחילתו של החוק– ייכנס תנאי מקדים זה לתוקף, ומרגע זה קבלת רישיון מדביר תהיה מותנית בהשתתפות בתכנית הכשרה., בנוסף לעמידה בדרישות האחרות אשר מגדיר החוק ככלל, ייעודו של דוח הערכת השפעות רגולציה מסוג זה הוא הגדרת תכלית הרגולציה ,והצורך בהתערבות, זיהוי והערכת חלופות להתערבות וכל זאת בהסתמך על שיח נרחב עם בעלי עניין ומומחים והשוואה בינלאומית. עם זאת, פרקטיקה זו בצורה המסורתית אינה משרתת באופן מדויק את המקרה דנן, שכן חלופת המדיניות הנבחרת כבר נקבעה בחקיקה ראשית. רוצה לומר: בסעיף7( ()א4)(ב) לחוק כבר נ קבע כי יש לקיים חובת הכשרה, ו הוחלט שעל הרגולטור .לקבוע את תוכן ודרך ההכשרה, ולפיכך ניסוח ובחינת חלופות אינו מן העניין במקרה זה ההכרעות בדבר תוכני ומשך ההכשרה הן בעלות אופי מקצועי בעיקרן, הן עוסקות בשאלות בדבר איכות וכמות החומר הנלמד, ולכ ן אינן צריכות להתבסס על ניסוח והשוואה בין חלופות, אלא על רכיבים אחרים של קביעת מדיניות רגולציה– השוואה בינלאומית ושיח בין מומחים. לפיכך יתמקד דוח זה בשני רכ יבים אלו., ולא יכלול פרק חלופות 2. זיהוי הבעיה וסיבותיה 2.1 הצורך ברגולציה על העיסוק בהדברה לפי החוק הדברה היא שימוש באמצעים כימיים להשמדה ,לעיכוב התפתחות ,לדחייה ,להרחקה או לצמצום אוכלוסייה של מזיקים .תכשיר הדברה מוגד בחוק בתור חומר או תערובת של חומרים כימיים ,בכל מצב צבירה ,המיועדים להדברה .למותר לציין ,בשל רעילותם ,תכשירי הדברת מזיקים הם בעלי פוטנציאל נזק גדול גם לאדם ולסביבה ,ושימוש שגוי ופזיז בהם עשוי 7 לגרום למפגעי זיהום סביבתי ,לנזקים בריאותיים חמורים לאדם ולחי ,ואף למוות. במרחב הציבורי והביתי ,כמעט 100% מן האוכלוסייה עשויה להימצא ,בשלב זה או אחר , באתר בו מבוצעת או בוצעה פעולת ,ולכן פוטנציא ל לפגיעה ישירה בשל התנהלות לקויה הוא רב . סקירה שביצע אגף חומרים מסוכנים של המשרד להגנת הסביבה (להלן" :המשרד )"העלתה כי בין השנים 2014-2016 התרחשו 51 אירועים עם נפגעים כתוצאה מפיזור תכשירי הדברה בבתי מגורים .אלו הם רק המקרים אשר דווחו למשרד ,מקרי הרעלה רבים מדווחים למרכז ההרעלות אך אינם מקוטלגים כמקרי הרעלה שמקורם בהדברה ולכן אינם מדווחים ,וההערכה היא כי הנתון האמתי גבוה בהרבה .בחלק מן המקרים תכשירי הדברה פוזרו על ידי מדבירים מורשים באופן שגוי ומסוכן . 2.2 חקיקה ורגולציה לטובת מניעת הישנותם של מקרים מסוג זה הסדיר המחוקק עיסוק זה בחקיקה ראשית ,מודרנית ומקיפה ,שעיקרה חובת רישיון לכל העוסקים בהדברה תברואית ,יצירת מדרג רישיונות חדש , קביעת איסורים וחובות וקביעת עבירות פליליות ועיצומים כספיים בצידם ,והתניית קבלת רישיון מדביר בהשלמת השתתפות ב תכנית הכשרה שהוכרה על-ידי המשרד. מטרת חוק המדבירים ,כמפורט בסעיף 1 לחוק ,היא ]...["להסדיר את העיסוק בהדברת מזיקים לאדם ולרכוש ]...[ בין השאר על ידי קביעת איסורים וחובות בהתאם לעקרון הזהירות המונעת, והכול לשם הגנה על חיי אדם ,בריאותם ואיכות חייהם של בני אדם ,מניעת מפגעים תברואיים וסביבתיים ,והגנה על הסביבה לרבות משאבי הטבע ,המערכות האקולוגיות והמגוון הביולוגי ,למען הציבור ולמען הדורות הבאים ובהתחשב בצורכיהם." ,נוסף על תפקידו בהפחתת מפגעי מזיקים אגף מזיקים והדברה (להלן" :האגף )"הוא גם הגורם הרגולטורי האמון על הגברת ההגנה על הציבור והסביבה מחומרי הדברה וזאת באמצעות 2 מנגנונים עיקריים :רישוי ופיקוח בנושא תכשירי הדברה תברואיים ורישוי ,הדרכה ופיקוח על העוסקים בהדברה: 1. רישוי חומרי הדברה תברואיים .על פי תקנות החומרים המסוכנים (רישום תכשירים להדברת מזיקים לאדם ,)התשנ"ד- 1994 ,תכשירי הדברה לתברואה (להדברת מזיקים לאדם ) חייבים בתעודת רישום .הדבר נעשה באמצעות ועדה בין משרדית ,אותה מרכז האגף ,הבוחנת בקשות לרישום חומרי הדברה .וה ועדה מאשרת הכנסתם של חומרים לשימוש , קובעת את הנחיות ומגבלות השימוש והמכירה ומחליטה האם החומר יהיה מותר לשימוש הקהל הרחב או יוגבל לשימוש למדבירים תברואיים בלבד. 2. רישוי מדבירים .חוק המדבירים מגדיר את החובות והתנאים לצורך קבל ת רישיון מדביר תברואי :הכשרה (ע"פ סוג הרישיון המבוקש ,)עמידה בבחינת הסמכה, תנאים נוספים )'הנוגעים למבקש (עברו הפלילי, גילו וכו, כללים בעת ביצוע הדברה והשתתפות בהשתלמויות . ע"פ החוק כל עוסק בהדברה חייב להיות מדביר מורשה2 ,באחת מקטגוריות הרישוי: 2 עד כניסתו של חוק המדבירים לתוקף ,הוסדר העיסוק בהדברה תברואית לפי תקנות רישוי עסקים (הדברת מזיקים ,)התשל"ה– 1975 ,לפיהן הוגבל העיסוק בהדברה לבעלי היתר הדברה .עם זאת ,מדביר בעל היתר הדברה רשאי היה להעסיק עובד הדברה ,אף שלא בנוכחותו ,בפעולות הדברה ,ובלבד שמסר לו הוראות מתאימות בכתב .עובדי ההדברה לא היו בעלי היתר או רישיון כלשהו ,וכל שנדרש מהם היה לסיים בהצלחה קורס מגן דוד אדום במתן עזרה ראשונה לנפגעי רעל. 8  מדביר בדירות .רשאי לבצע פעולות הדברה ,למעט הדברה באיוד ובמוצרים מעובדים ,רק בדירות מגורים או משרדים ששטחם אינו עולה על 500 מ"ר ,וברכוש משותף בבניין בעל 16 דירות או משרדים לכל היותר. .בנוסף, אינו רשאי לבצע הדברה של מזיקים מסוימים3  מדביר במבנים ובשטח פתוח .רשאי לבצע כל הדברה ,בכל מקום ,פרט להדברה באיוד.  מדביר באיוד .רשאי ל בצע כ ל הדברה, לרבות שימוש בחומרים גזיים מתנדפים ומסוכנים יותר.  מדביר צבאי . רשאי לבצע פעולות הדברה המותרות למי שיש בידו רישיון מדביר ,בדירות ובמקומות נוספים שייקבעו ברישיון, והכל בשטחי מחנות צבא הגנה לישראל. 2.3 בחינה לקבלת רישיון ותכניות הכשרה ,בעבר ולפי תקנות רישוי עסקים (הדברת מזיקים ,)התשל"ה– 1975 ,היו חייבים המבקשים לקבל היתר הדברה בבחי נה , וזאת בהתאם לסוג ההיתר המבוקש– היתר לקטילת מכרסמים, היתר .לקטילת חרקים והיתר איוד גם לאחר כניסתו של החוק לתו קף, נדרש מי שמבקש לקבלת רישיון דמ ביר לעבור בחינה .אותה עורך הרשם, בהתאם לסוג הרישיון המבוקש עם זאת ,ערב החוק לא חלה על מבקשי היתר רה ב הד חובה להשתתף בתכנית הכשרה מקדימה (לפי התקנות, על מנהל מרכז ההדרכה במשרד הבריאות הוטל לקיים הכשרות, אך השתתפות בהן לא ה י יתה תנאי לקבלת היתר, ובפועל )הכשרות אלו הפסיקו לפני מספר שנים .כאמור לעיל ,זהו אחד מהשינויים הגלומים בחוק ,והחל מחודש יוני 2019 – 3 שנים יום מ תחילתו של החוק – השתתפות ב בחינה לקבלת רישיון מדביר תהיה מותנית בהשתתפות בתכנית הכשרה בהתאם לסוג הרישיון המבוקש. 3 .תכניות הכשרה כיום על אף היעדר החובה החוקית להשתתף בהכשרה ,רבים מן הניגשים לבחינה בחרו להשתתף קודם לכן באחת מתכניות ההכשרה המוצעות על ידי מסגרות לימודים שונות .תכליתן של תכניות אלו היא למידת התחום והכנה לבחינה ,והן מתקיימות במגוון מסגרות ,החל ממכללות מקצועיות (פרטיות או מלכ"ר )ועד למדבירים אשר בנוסף לעיסוקם במקצוע גם מעבירים שיעורים בנושא . על פי דרישתן ,האגף מספק ייעוץ והכוונה למסגרות לימוד אלו ,אך הן אינן פועלות בכפוף לרישוי או הכרה מצדו ,ולפיכך האגף מנוע מלקבוע ,לפקח או להתערב בתוכן ההכשרה, במשכה או בתנאי העברתה ,ואינו אוסף מידע לגבי הניגשים לבחינה – האם ובמסגרת איזו תכנית הכשרה הם ביצעו למידה מקדימה .לפיכך ,ועל אף שגיבש מושג כללי על בסיס היכרות ושיח עם מדבירים ומוסדות הלימוד ,אין בידי האגף נתונים לגבי תכני ההכשרה ,איכותם ואחוז עוברי הבחינה מבין תלמידי התכניות השונות. לאור זאת ומטבע הדברים ,קיימים פערים באיכות ורמת הידע של הניגשים לבחינה ,הבאים לידי ביטוי גם באחוזי מעבר הבחינות – רק כמחצית מן הנבחנים עוברים את הבחינה בכתב ואת הבחינה המעשית לקבלת רישיון מדביר לדירות ,ואילו כ- 70% עוברים את הבחינה לקבלת רישיון מדביר במבנים ובשטח פתוח. 3 ,דבורת הדבש, טרמיטים.פשפש המיטה ותהלוכן האורן 9 3.1 מוסדות ,תכניות ועלויות על פי המידע המצוי בידי המשרד בישראל פועלים כיום 4 מוסדות הכשרה מקצועיות (מכללות או חברות הדרכה )המקיימים תכניות הכשרה תקופתיות למדבירים ,בשלוחות שונות ברחבי הארץ : מכללת מדיטבע ,מכללת אור יהודה ,מכללת מישלב וחברת באר הדרכות (טרם מקיימת תכניות , אך מתעתדת לעשות זאת בקרוב .)נוספות להם 2 מסגרות לימוד מטעם מורים פרטיים - מדבירים אשר במקביל לעיסוקם במקצוע .מלמדים שיעורים בקבוצות קטנות, בביתם או בכיתות מושכרות קיימות כיום בשוק תכניות :משני סוגים1 .תכנית הכנה משולב ת ל רישיון מדביר בדירות ו לרישיון מדביר במבנים ו בשטח פתוח . 2. תכנית הכנה למדביר באיוד. מרבית המכללות הנ"ל מקיימות את שני סוגי התכניות , בעוד ש המורים הפרטיים מקיימים את הראשונה .בלבד להלן טבלה המפרט ת את פרטי ועלויות התכניות הקיימות כיום4: סוג מוסד לימוד סוג התכנית משך התכנית בשעות אקדמיות ( 45 )'דק מחיר לתלמיד5 עלות ל העברת התכנית )(למוסד הלימוד6 מספר תלמידים בתכנית מספר מועדים בשנה מכללה או מרכז הכשרה מקצועית הכנה למדביר בדירות ובשטחים פתוחים :טווח 140-200 :ממוצע 178 :טווח 6,500-7,811 ₪ :ממוצע 7,320 ₪ :טווח 66,150-94,500 ₪ למועד הכשרה :ממוצע 83,790 ₪ מינימום 15 מקסימום כ- 25-30 1-6 הכנה למדביר באיוד :טווח 98-104 :ממוצע 101 :טווח 5,168-5,310 ₪ :ממוצע 5,240 ₪ :טווח 46,300-63,180 ₪ למועד הכשרה :ממוצע 54,740 ₪ מינימום 15 , אין מקסימום 1 מורים פרטיים בקבוצות הכנה למדביר בדירות ובשטחים פתוחים 37 6,200 ₪ :טווח 1,700-2,100 ₪ לתלמיד :ממוצע 1,900 ₪לתלמיד מינימום 10 מקסימום 18 2 מורים פרטיים בקבוצות קטנות הכנה למדביר בדירות ובשטחים פתוחים 63 8,400 ₪ לא נמצאו נתונים כ- 4-5 4 4 .בהתבסס על שיח עם נציגי מוסדות הלימוד ונתונים שסופקו על ידם 5 מחיר תכנית ההכשרה שנלקח בחשבון לטובת החישוב הוא המחיר שמשלם התלמיד, כולל מע"מ. יש לציין כי .מכללת אור יהודה היא מלכ"ר ועל כן לא גובה מע"מ 6 עבור המכללות ומרכזי ההכשרה רכיבי העלות העיקריים כוללות שכר מרצים– על פי רוב כ- 350 ₪ לשעה כולל מע"מ (למרצים בתכנית הכשרה להדברה באיוד בין350-450 ,)₪ עלות אמצעי עזר והוצאות תקורה– כ- 35% . עבור השיעורים הפרטיים, המועברים ללא שימוש במרצים חיצוניים, מדובר בעלות אמצעי העזר והוצאות תקו.רה בלבד 10 4 .סקירה בין לאומית בעקבות הגידול באוכלוסייה ,תהליכי העיור ,שינוי האקלים והגדלת המודעות והסיכון למחלות הנישאות ומופצות באמצעות מזיקים ,הביקוש להדברה מכל הסוגים נמצא בעלייה .עלייה זו היא גדולה במיוחד בארה"ב ,המהווה כיום צרכנית של כ- 50% מתכשירי ההדברה ,עם היקף שוק של כ-9 מיליארד דולר וצפי לעלייה שנתית של 5% בביקוש עד לשנת 2023 7 .לצד זאת ,השוואה בינלאומית של הרגולציה הקיימת בתחום מאופיינת בשונות רבה והיעדר אחידות ,המתבטאת בשלושה היבטים עיקריים :מספר ואופי קטגוריות רישיונות ההדברה ,אופן ומשך ההכשרה , והדרישה לתקופת התמחות. 4.1 רגולציה והנחיות ברמה הבין לאומית 4.1.1 האיחוד האירופי דירקטיבה 2009/128 / EC של האיחוד האירופי מאוקטובר 2009 נועדה לספק הנחיות ליישום בטוח ובר קיימא של תכשירי הדברה .על אף שבהגדרתה היא מתייחסת לתכשירי הדברה חקלאיים , נכתב בה כי הציפייה היא ליישמה גם לגבי תכשירים תברואיים .לעניין הכשרת מדבירים ,מצוין בדירקטיבה כי "הכרחי שהמדינות החברות יכוננו מערכת של הכשרות ראשוניות ועתידיות , למפיצים ,יועצים ומייש מים של תכשירי הדברה מוגבלים ,כולל מערכת הסמכה אשר תתעד ביצוע הכשרות אלו( "סעיף 8 .)הדירקטיבה אינה מפרטת את משך ההכשרה הרצוי ,אולם מצורף אליה נספח (נספח מס ' 1 )המפרט של הנושאים אשר יש לכלול בתכנית ההכשרה: 1. היכרות עם החקיקה הרלוונטית. 2. ההשלכות החוקיות של אי עמידה בדרישות החוק ,והדרכים לזהות פעילות לא חוקית. 3. סיכונים האפשריים לאדם ולסביבה כתוצאה מחומרים רעילים ,וכיצד ניתן לזהותם ,למנוע אותם ולהגיש עזרה ראשונה במקרה הצורך. 4. עקרונות לתכנון וביצוע הדברה. 5. עקרונות להפחתת הע פגי היקפית בעת ביצוע הדברה. 6. אמצעים להפחתת הסיכון. 7. משתנים שיש לקחת בחשבון לצורך הערכת הסיכון (דוגמת האתר והאקלים בעת ביצוע הדברה.) 8. הכנת ציוד להדברה. 9. הכשרה מעשית בציוד הדברה ותחזוקתו. 10 . התנהלות בעת אירוע חירום. 7 Rentoil pest control company. PEST CONTROL REPORT 2018 - Insights from pest control markets across the globe. May 2018. 11 4.1.2 ארגון הבריאות העולמי דוח הנחיות של ארגון הבריאות העולמי מנובמבר 2015 מתמקד בסוגית רישוי מדבירים ושואף לספק קווים מנחים למדינות בנושא זה .הדוח מכיר בכך שישנה שונות גדולה בין מדינות בכל הקשור לאופי ומספר קטגוריות רישוי המדבירים השונות (שונות הנגזרת מצורכי הדברה שונים , רמות פיתוח שונות של תכשירי הדברה ,ויכולתה של המדינה להוציא לפעול רגולציה בנושא ,) וממליץ לכל מדינה לנקוט בגישה פרגמטית ויעילה לקביעת הרגולציה בשטחה ,תוך לקיחה בחשבון של הסיכונים ויכולת האכיפה שלה .עם זאת ,המלצה נחרצת בדוח היא כי כל אדם העוסק בהדברה יעבור תהליך רישוי ,וכי יש לייצר לפחות 2 דרגות רישוי מינימליות :דרגה א ' - להדברה תברואתית כללית בלבד ,ללא הדברה באיוד ,ודרגה ב ' – להדברה תברואתית ,אך גם לתעשייה , מחסנים וחקלאות ,כולל הדברה באיוד .לעניין הכשרת מדבירים ,המלצת הדוח היא כי הרגולטור המוסמך ,או ארגון מטעמו ,יקיימו ,תכניות הכשרה מחייבות ובחינה בסופן ,בהתאם לקטגורית רישיון ההדברה המבוקשת .הדוח אינו מציין את משך ההכשרה המינימלי ,אך מפרט (נספח 6 )את הנושאים אשר יש לכלול בתכנית ההכשרה: 1. מידע כללי על תכשירי הדברה ורכיביהם הכימיים. 2. ציוד ליישום תכשירי הדברה. 3. תכנון וביצוע של הדברה. 4. זיהוי מזיקים. 5. ציוד מגן אישי. 6. כיצד לקרוא ולעמוד בהנחיות תוויות השימוש. 7. אופן הטיפול בתכשירי הדברה ואופן סילוקם של שארים ותכשירים של נחוצים. 8. תיעוד פעולות הדברה. 9. היכרות עם החקיקה הרלוונטיות והגורמים הרגולטוריים במדינה. בשל רמת הסיכון הגבוהה הכרוכה בו ,מייחד הדוח חשיבות להכשרה ספציפית ומחייבת למדבירים באיוד ,ומפרט את תכני ההכשרה הרלוונטיים לנושא זה (נספח 7 :) 1. סוגי איוד (לטיפול באוויר או בקרקע.) 2. רכיבים חומרי האיוד. 3. יתרונות וחסרונות של שימוש באיוד. 4. משתנים המשפיעים על יעילות האיוד. 5. ביצוע הדברה באיוד ,כולל הכשרה מעשית (עם דגש על תכנון והכנה ,כללי בט יחות ,הכנה קדם איוד ,ביצוע האיוד ,טיפול לאחר איוד ,חישוב כמויות נדרשות ,וכללי האיוד באתרים שונים.) 12 4.2 ארצות הברית הטיפול בתחום תכשירי ההדברה ,על כל סוגיהם ,מרוכז על ידי ה- Office of Pesticides Programs) OPP ,)אגף מקצועי של ה- EPA ,הפועל מתוקף חוק פדרלי המסדיר את העיסוק בהפצה ,מכירה ושימוש של תכשירי הדברה .בנוסף לפרוצדורת אישור תכשירי הדברה לשימוש והגדרת ייעודם הספציפי ,החוק מבדיל בין תכשירים "לא מוגבלים ,"המותרים למכירה ושימוש על ידי הקהל הרחב ,ותכשירים מוגבלים ,שמכירתם והשימוש בהם מוגבלים לבעלי רישיונות . ככלל ,ישנם שני סוגי רישיונות לשימוש בחומרי הדברה:  מדבירים פרטיים .מי שמשתמשים בחומרי הדברה מוגבלים ובסיסיים למטרות חקלאיות . נדרשים להשתתף בסדנת הכשרה ולעבור בחינה כתובה ובעל-פה.  מדבירים וטכנאים מסחריים .מי שמשתמשים בחומרי הדברה מוגבלים לכל מטרה אחרת , והם נחלקים ל- 10 קטגוריות שונות .נדרשים לעבור בחינה כתובה ובחינת מעשית ,וכן להשתתף בסדנאות ריענון אחת ל- 3-5 שנים. החקיקה הפדרלית אף קובעת כי על המדינות ( states )לקבוע סוכנות שתהיה אמונה על רישוי המדבירים ,ומתירה למדינות לקבוע חקיקה אשר תוסיף דרישות רקע ,הכשרה והתמחות נוספות לאלו הקבועות בחקיקה הפדרלית (אך לא תגרע מהן .)השוואה של מספר מדינות בארה"ב מצביעה על שוני רב ביניהן ,בנוגע לאופי וחומרת הרגולציה בתחום: 1. מדינת פלורידה .על פי החקיקה במדינה ,חלק מקטגוריות הרישוי הנכללות תחת "מדברים מסחריים "יהיו מחויבות אף הן בתכנית הכשרה ,ואף בתקופת התמחות .הדברה מסחרית במבנים ( Commercial Structural Pest Control ,)לדוגמה ,כוללת את קטגוריות הרישיון : 1 . הדברה ביתית כללית והדברת מכרסמים . 2 .הדברה במדשאות וגינות נוי . 3 .הדברת טרמיטים ואורגניזמים הורסי עצים אחרים . 4 .הדברה באיוד .המעוניין להשיג רישיון הדברה באחת מן הקטגוריות הנ"ל נדרש:  לבצע תכנית הכשרה בסיסי ת בת 4 שעות לימוד בנושאי בטיחות בשימוש בחומרי הדברה , הדברה משולבת ,והחקיקה הרלוונטית בתחום.  לבצע 5 ימי הכשרה בשטח תחת הדרכתו של מדביר מוסמך.  לעבוד בין שנה לשלוש שנים תחת הדרכתו של מדביר מוסמך .כתלות בידע התיאורטי שצבר ,ובסוג הרישיון המבוקש ,העובד יעבוד בין שנה לשלוש שנים בעסק הדברה מורשה , במהלכן יבצע בין 15-45 עבודות הדברה בהדרכתו של מדביר מוסמך.  להגיש בקשה לרישום לבחינה המועמד יספק ניירת המעידה על עמידה בתנאי הזכאות לגישה לבחינה.  לעבור בחינה בכתב. 2. מדינת ניו יורק .גם מדינת ניו יורק מציבה דרישות הכשרה והתמחות למעוניינים בהשגת רישיון מדביר ,בהתאם לקטגוריה המבוקשת: 13  לטובת קבלת רישיון מסוג "טכנאי הדברה מסחרי( "המוסמך לבצע פעולות הדברה פשוטות ,)על המועמד לרישיון להיות בן 17 ומעלה ,ולעמוד באחת משלוש הדרישות הבאות ,טרם יוכל לגשת למבחן הסמכה לקטגוריה המבוקשת: o לבצע תכנית הכשרה בסיסי ת בת 30 שעות לימוד ,אשר אושר ה על ידי הרשות המסמיכה. o לרכוש תואר או תעודת לימודים בנושא הרלוונטי. o לעבוד שנתיים בתור שוליית מדביר מוסמך בקטגוריה המבוקשת.  לטובת קבלת רישיון מסוג "מדביר פרטי "על המועמד לרישיון להיות בן 17 ומעלה , ולעמוד באחת או יותר מן הדרישות הבאות ,טרם יוכל לגשת למבחן הסמכה לקטגוריה המבוקשת: o לעבוד שנה אחת ,במשרה מלאה עם תכשירי הדברה בקטגוריה המבוקשת ,וזאת במהלך 3 השנים האחרונות. o לבצע תכנית הכשרה בסיסת בת 30 שעות לימוד ,אשר אושר ה על ידי הרשות המסמיכה. o לרכוש תואר בנושא הרלוונטי. o לעבוד שלוש שנים בתור מדביר מסחרי מוסמך בקטגוריה המבוקשת או דומה לה. 3. מדינת אינדיאנה .אינה מציבה דרישות להתמחות טרם ביצוע בחינה ,ומסתפקת בביצוע תכנית הכשרה עיוני ת ותכנית הכשרה מעשי ת בלבד ,בהתאם לקטגוריה ,בנות 8 שעות כל אחת. 4. מדינת מיין .אומנם מציעה תכנית הכשרה מקוונת בחינם ,אולם אינה מציבה אף דרישה טרם ביצוע מבחן הסמכה להדברה מסחרית. 4.3 מדינות אירופה ואוסטרליה על פי שיחות בע"פ עם בעלי מומחיות באירופה ,נראה כי הדירקטיבה האירופית אומצה באופן שונה במדינות שונות ,ככלל ,נטיית המדינות האירופאיות היא לדרוש הכשרה ,אולם קצרה מזו המקובלת בארה"ב .על פי רוב ההכשרה תסופק על ידי האיגוד המקצועי ,אשר במקרים רבים באירופה (בעיקר בגרמניה ובאנגליה )הוא גם גורם המוסמך מטעם המדינה לבצע הכשרות מקצועיות .כך לדוגמה: 1. אנגליה .על-פי החוק באנגליה ,אשר Defra אמונה על יישומו ,הדרישה הרגולטורית הבסיסית ביותר - RSPH/BPCA Level 2 Award in Pest Management - מאפשרת קניית חומרי הדברה מקצועיים ,ולפיכך דה פקטו מהווה רישיון לעסוק בהדברה .קרי ,הרישיון הוא אינו רישיון לביצוע פעולות הדברה ,אלא לרכישת תכשירי הדברה מקצועיים ,והוא זה מהווה עדות להיותו של האדם בעל הסמכה וידע מתאימים בתחום. הגוף שהוסמך על ידי המדינה לספק את ההכשרה וההסמכה הוא ה- Royal Society of Public Health – ארגון חוץ ממשלתי 14 העוסק בבריאות הציבור ואמון על הכשרות בתחומים שונים .ה- RSPH אמון על כתיבת וביצוע בחינות ההסמכה ,אולם את ההכשרה על פי רוב יבצעו גופים מורשים מטעמו - מכללות ,בתי ספר או איגודים מקצועיים .על פי רוב ,האיגוד המקצועי ,ה- British Pest Control Association ,יה יה הבחירה המועדפת על המועמדים - משך ההכשרה הבסיסית בו הוא 4 ימי לימודים כלליים + 4 ימי לימוד בהתאם לקטגורית הרישיון המבוקשת ועלות ההכשרה היא כ- 1100 ליש"ט. 2. הולנד .בדומה לאנגליה ,המועמדים אינם נדרשים לבצע התמחות ,והדרישה היא לביצוע הכשרה ובחינה ידי ספק מורשה .תכנית הכשרה לרישיון מדביר בסיסי ,בת 9 ימים ,ובסופה בחינה ,מסופקת על ידי ספק פרטי בעלות של 2595 אירו. 3. אוסטרליה .משרד הבריאות של מערב אוסטרליה אמון על הרגולציה בתחום ההדברה .על פי התקנות בתחום ( Health (Pesticide) Regulations 2011 " )כל אדם אשר משתמש בחומרי הדברה עבור תשלום מחויב להחזיק ברישיון של משרד הבריאות של מערב אוסטרליה וכן להיות מועסק תחת (או להיות בעל )עסק הדברה רשום ." הוצאת הרישיון היא תהליך דו שלבי .ראשית על המועמד להגיש למשרד הבריאות בקשה לרישיון טכנאי זמני בקטגורית הרישיון המבוקשת .לאחר מכן ,ובמקביל ,יהיה עליו לבצע תכנית הכשרה ולרכוש ניסיון מעשי בפיקוח צמוד של בעל רישיון ,תחת התנאים הבאים:  ב- 30 הימים הראשונים מרגע קבלת הרישיון הזמני מחויב לעבוד בפיקוחו הצמוד של בעל רישיון טכנאי .בתקופה שלאחר מכן ,תחת הדרכתו של בעל רישיון טכנאי.  המועמד מחויב להחזיק תיעוד של כל הפעילויות אותן ביצע תחת הדרכת בעל הרישיון.  רישיון זמני תקף ל- 12 חודשים בהם מחזיקו צריך לרכוש את הידע הנדרש. תכנית ההכשרה מתבצע ת על ידי גופי הסמכה מוכרים על ידי משרד הבריאות ,אשר יכולים להיות מוסדות טכנולוגיים סטטוטוריים שפועלים מטעם הממשלה או גופים פרטיים .גופי ההסמכה אמונים על ביצוע ההכשרה ובחינה עיונית ומעשית בסופה .תכני הלימוד עומדים בדרישות של מדיניות המסגרת האוסטרלית להכשרות ,מפותחים על ידי גופי ההסמכה , ומאושרים על ידי משרד הבריאות .לטובת קבלת רישיון להדברה עירונית( ,הכולל ביצוע פעולות הדברה על מזיקים בבתים פריטיים ובעסקים ,וטרמיטים ומזיקים הנמצאים בעץ ,) יידרש המועמד לעבור הכשרה בתחומים הבאים:  הערכת אפשרויות בהדברה.  תגובה לתלונות ולשאלות.  שינוי הסביבה בכדי להתמודד עם מזיקים.  שימוש בחומרי הדברה עבור פעולות הדברה.  ביצוע תוכניות הדברה.  ייעוץ ללקוחות בנוגע לאפשרויות הדברה שונות.  תחזוקת ותיקון ציוד הדברה. 15  בחירה ורכישת חומרי הדברה ,רכב הדברה וציוד הדברה.  הכנת והצגת הצעות לפעולות הדברה. 5 .מיפוי בעלי עניין מוסדות ההכשרה . מוסדות ההכשרה– קיימים ועתידיים– הם המפוקחים העיקריים והישירים של הרגולציה החדשה, במסגרתה יקבעו דרישות סף לנושאי ם ומשך ההכשרה, כמו גם להתנהלות ה מוסד, ניהול תכנית ההכשרה .ואופי המרצים תלמידים )(מדבירים עתידיים/פוטנציאליים. קביעת אופי תכנית ההכשרה ותכניה בתקנות, כמו גם קביעת כללים להתנהלות מוסד ההכשרה יתורגמו להשלכות י שירות על התלמידים– עלויות קיום ההכשרה ישפיעו על המחיר שמוסדות ההכשרה ייגבו בעבור ההשתתפות בו, ואילו משכו ותכני הלימוד יהוו גם הם שיקול בעבור התלמיד הפוטנציאלי בבואו להחליט האם להשתתף בתכנית ההכשרה . למותר לציין, בניגוד למוסדות ההכשרה ולמדבירים קיימים, לא נ יתן לקיים שיח עם תלמידים עתידיים, ואין גוף יציג אשר ייצג את האינטרסים שלהם. על הרגולטור להביא .זאת בחשבון, ובבואו לקבוע את ההסדר הרגולטורי עליו להתחשב גם בעלי עניין "אילמים" אלו מדבירים .יעודן של התקנות דנן הוא קביעת רגולציה הקשורה בהכשרת מדבירים עתידיים .עם זאת ,הן בעלות רל וונטיות גם למדבירים בעלי רישיון אשר כבר פועלים כיום- הן כגורם ה מקצועי ה רלוונטי ביותר להיוועץ עמו באשר להיקף ואופן ההכשרה הנדרשים, והן כמי שיקלטו ויושפעו מכניסתם לשוק של מדבירים עתידיים – הן כעובדים שכירים של המדבירים הקיימים והן כמתחרים עסקיים שלהם. רגולטורים משיקים . רגולטורים נוספים בממשלה שהם בעלי עניין מרכזיים לנושא הרגולציה שבנידון הם משרד העבודה (תחום בטיחות וגהות בעבודה) ומשרד הבריאות (תחום .)טוקסיקולוגיה השלטון המקומי . גורם ציבורי האמון בעצמו על מניעת מפגעי מזיקים, מעסיק ושוכר בהי קף .נרחב שירותי הדברה לביצוע פעולות מניעה והדברה במרחב הציבורי 6 .תכליות ויעדים – הסדרת תכניות ההכשרה למדבירים מטרת החוק, כפי שנקבעה בו, יפה גם לעניין התקנות הצפויות להיקבע מכוחו, ובפרט לעניין " קביעת הוראות לעניין הכשרתם ואופן פעולתם של העוסקים בהדברה .לשם הגנה על חיי אדם , בריאותם ואיכות חייהם של בני אדם ,מניעת מפגעים תברואיים וסביבתיים ,והגנה על הסביבה לרבות משאבי הטבע ,המערכות האקולוגיות והמגוון הביולוגי ,למען הציבור ולמען הדורות הבאים ובהתחשב בצורכיהם". ההשתתפות בתכנית ההכשרה דרושה לשם הקניית ידע ה המקצועי, המהווה תנאי לביצוע .הדברה באופן שלא יסכן את שלום הציבור, בריאותו וביטחונו ולא יפגע בסביבה לאור זאת ,התכלית העיקרית שבקביעת חובת ההכשרה למעוניינים ברישיון מדביר ,כמו גם קביעת כללים באשר לתוכן והתנהלות תכניות ההכשרה ,היא העלאת הרף המקצועי של 16 העוסק ים בהדברה תברואית בישראל ,וזאת באמצעות הבטחת קיומו של בסיס ידע רלוונטי לתחום ,כתנאי בסיסי לביצוע פעולות הדברה בצורה נאותה והפחתת הסיכונים הפוטנציאליים . יעד הרגולציה ,לפיכך ,אינו העלאת אחוז התלמידים העוברים בהצלחה את הבחינה לקבלת רישיון ,אלא מתן רישיונות למבקשי רישיון מקצועיים ובעלי ידע לצורך הפחתת אירועי זיהום, פגיעה והרעלה כתוצאה מביצוע פעולות הדברה תברואית. 17 'חלק ב– ניסוח הרגולציה 1 .עיקרי הרגולציה ,כאמור לעיל בסעיף 7(א() 4 ()ב )לחוק המדבירים נקבע כי "השר [...] יקבע הוראות לעניין הכרה בתכנית הכשרה ]...[ ובכלל זה הוראות לעניין אופן הגשת בקשה להכרה כאמור ,התנאים למתן ]...[ ההכרה ,תוכן ההכשרות העיונית והמעשית והיקפן ,דרכי ההכשרה ,וכן הוראות לעניין עריכת בחינות בסיום תכנית "ההכשרה ,. בהתאמה התנאים והחובות אשר ייקבעו במסגרת התקנ ות יכללו, בין השא:ר 1. תנאים להכרה בתכנית ההכשרה . הנוגעים לאופי מוסד ההכשרה , ניהול תכנית ההכשרה והתנהלותו אל מול התלמידים ,התנאים הפיזיים ואמצעי ההדרכה שבו, ו בעלי התפקידים .)האמונים על ניהול ויישום ההכשרה (מנהל המוסד, מרכז מקצועי ומרצים 2. ,סוג תוכן והיקף תכנית ההכשרה .כללים הנוגעים לתכני הלימוד הנדרשים, דרכי ומשך ,ההכשרה, תנאי סף לקבלה (דוגמת החזקת רישיון מתאים כתנאי להשתתפות בהכשרה ל.דרגת רישיון גבוהה יותר מ"מדביר בדירות"), חובות התלמידים בשיעור 3. כללים ל בחינות קבלת הרישיון (לאחר השלמת תכנית ההכשרה) ,. הנוגעים למתכונת הבחינה ת נאים ומועדים להשתתף בה (בראש ובראשונה– השלמת השתתפות בתכנית הכשרה מוכר ת.) 2. קווי ם מנח ים ושיקולים בקביעת ההסדר הרגולטורי בקביעת ההסדר הרגולטורי, ופירוט התנאים והחובות שלעיל, נסמך הרגולטור על מספר קווים מנחים, ונדרש ל אזן בין שני שיקולים מרכזיים– הצורך להגשים את תכלית החוק ולקבוע תכנית )הכשרה מקיפה ואיכותית דיו כדי שבוגריה יוכלו להיות מדבירים בעלי ידע מקצועי (עיוני ומעשי ברמה מספקת כדי להגן על שלום הציבור, בהתאם לסוגי הרישיונות השונים, ומהצד השני– הצורך לקבוע הסדר רגולטורי סביר וישים, אשר יאפשר ק יום של הכשרות בעלויות, זמן ונטל רגולטורי סבירים– .שיוטלו על הגופים המבצעים את ההכשרה ועל התלמידים בנוסף, הרגולטור ביקש לאזן בין שני שיקולים נוספים– מחד, הצורך בקביעה בחקיקת משנה של המסגרת המקצועית והמנהלית המספקת והנדרשת לצורך קיום תכנית הכשרה ראויה, ומצ ד שני, מתן גמישות לגופי ההכשרה ולרשם בבניית תכניות ההכשרה ובהכרה בהן, תוך מתן מקום לידע ולניסיון המקצועי הנצבר של הגופים המעבירים את ההכשרות ואפשרות לעדכן את תכניות ההכשרה לאורך השנים עם צבירת הניסיון בהעברת ההכשרות, התקדמות הידע המדעי והמקצועי בתחום, פיתו ח וכניסה של תכשירי הדברה חדשים וכיוצא בזה. הרגולטור נסמך על מקורות ידע שונים בבואו לנסח את ההסדר הרגולטורי:. העיקריים שבהם הם 1. שיח עם בעלי העניין.. כמפורט בהרחבה בהמשך הדוח להלן 2. הניסיון המקצועי הנצבר באגף המקצועי. מזה שנים רבות קיימת הסד רה ורישוי לעיסוק בהדברה תברואית ו אף הועברו הכשרות וקורסים על-ידי המדינה והאגף עצמו . ב מהלך 18 תקופה זו הצטבר ידע מקצועי רב וניסיון בהנחיה מקצועית של מדבירים, בטיפול משמעתי במדבירים, בליווי תכנ.יות הכשרה לא מוכרות 3. הסתמ כות על הנחיות ארגונים בינלאומיים . תוכן והיקף תכניות ההכשרה נ סמך על האמור בדירקטיבה 2009/128 / EC של האיחוד האירופי והמלצות ארגון הבריאות העולמי, כמפורט .לעיל 4. הסתמכות על רגולציה ופרקטיקות מקובלות ממדינות מערביות. כאמור לעיל, השוואה בינלאומית מצביעה על שונות גדולה ב מספר ואופי קטגוריות רישיונות ההדברה ,אופן ומשך תכניות ההכשרה )(ככל שנדרשת ,והדרישה לתקופת התמחות. תוך למידת שונות זו והמודלים .השונים הקיימים, נדרש הרגולטור להכריע בדבר ההסדר העדיף לניהול התחום בישראל 5. נורמות של תכניות הכשרה מקצועית בישראל. תכניות הכשרה רבות מחויבות, מוכרות ומפוקחות על ידי משרד העבודה ,הרווחה והשירותים החברתיים8 .)(להלן: משרד העבודה ,בדומה לרגולציה דנן, על פי רוב יקבע הרגולטור האמון במשרד העבודה את תכני ההכשרה סטנדרט המורים, ורשימת הדרישות ממוסד ההכשרה. בהתאם לאופי המקצוע ומ ידת הסיכון שבעיסוק בו נקבע סדר גודלה ומשכה של ההכרה. ע"פ רוב יהיה מדובר בהיקפים גדולים מאלו שנקבעו בהסדר רגולטורי זה– לעתים בסדרי גודל של כ- 400-500 .שעות הכשרה 3. שיח מול בעלי העניין ובחינת חלופות כפי ש פורט לעיל, ו בשל מסגרת התקנות כפי שקבועה בחוק , חלופת המדיניות הנבחרת כבר נקבעה בחקיקה ראשית ,. לפיכך בחינת החלופות בהליך קביעת הרגולציה נעשתה מול כל סוגיה בצורה פרטנית, ולא מול חלופות מאקרו כוללות. הליך זה מפורט בפרק זה, על בסיס השיח שהתקיים עם בעלי העניין. ביתר פירוט תוצג סוגית ההתמחות המעשית (סטאז'), והשיקולים אשר הנחו את .ההחלטה שלא לקבועה בשלב זה 3.1 שיח והערות מבעלי עניין לט ובת קבלת הערות והתייחסויות מבעלי עניין, התקיימו3 מפגשי היוועצות ממושכים אשר כללו את הצגת הדגשים בחוק בנושא תכנית ההכשרה, ,הצגת טיוטת תקנות כפי שנוסחה על ידי האגף מענה על שאלות ואיסוף הערות. מפגשים אלו התקיימו עם נציגי מוסד ות ההכשרה, נציגי מדבירים וה וו עדה המייעצת לעניינים מדבירים9 , ובמסגרתם הוצגו כל סעיפי ונספחי טיוטת .התקנות על ידי עובדי האגף או הלשכה המשפטית, וניתנו דגשים בע"פ להבהרתם להלן תיאור3 המפגשים שהתקיימו– פירוט המשתתפים בהם, הטענות אשר הועלו ונוגעות באופן מהותי לתוכן התקנות10, והתייחסות הרגולט ור אליהן. בפירוט ההערות שלהלן חלק מן ההערות צוינו והוסכמו על ידי כלל המשתתפים בפגישה ,ואילו אחרות רק על ידי חלקם . 8 :מידע נוסף באתר משרד העבודה, תחום הכשרה מקצועית https://employment.molsa.gov.il/Employment/ManpowerTraining/AdultsTraining/Pages/Home.aspx . 9 הו ועדה ה מייעצת לענייני מדבירים , שהוקמה לפי סעיף24 ,לחוק וכוללת נציגי המשרד, משרד הבריאות, משרד העבודה, נציג ציבור ומשקיף שהוא מדביר. יצוין כי קיימת חובה בחוק לקיים התייעצות עם הוועדה לצורך קביעת .התקנות 10 ,הערות טכניות במהותן והערות אחרות, אשר נוגעות להתנהלות האגף אך אינן מתייחסות במישרין לתוכן התקנות תועדו גם .הן לטובת התייחסות האגף, אך אינן מפורטות בדוח זה 19 במקרים בהם התגלעו אי הסכמות ,יפורטו הדעות השונות .ככלל ,למעט מקרים בהם הדבר מהותי ,יוצגו ההערות ללא אזכור המשתתף אשר העלה אותן. 3.1.1 נציגי מוסדות ההכשרה הישיבה התקיימה במשרדי מחוז ת"א של המשרד להגנת הסביבה ,יום ב 11.10.18 . משתתפים :אבי כהן (מנכ"ל - א.י.א הדברה והדרכה בע"מ ,)סיימון כהן (סמנכ"ל - א.י.א הדברה והדרכה בע"מ ,)אברהם משען (לימודי הדברה בע"מ ,)מתי להב (מנהל תכנית הכשרה למדבירים – מדיטבע ,)ענת עזרא (סמנכ"ל – מכללת מישלב ,)אורן גולן (רכז תכנית הכשרה למדבירים – מכללת מישלב ,)גלית ששון (מנהלת – מכללת אור יהודה ,)שרון שינה (רכז תכנית הכשרה למדבירים – מכללת אור יהודה ,)סבטלנה וולוב (מנכ"ל – באר הדרכות ,)אילן שהרבנה (מנהל שיווק – באר הדרכות .)מטעם המשרד להגנת הסביבה :אורי שלום (ראש אגף מזיקים והדברה ,) שגיא גבריאל (מנהל תחום הדברה תברואית - אגף מזיקים והדברה ,)רמי מנליס (מרכז בכיר מערך הכשרה הדברה תברואית - אגף מזיקים והדברה ,)רן סלבצקי (עורך דין – הלשכה המשפטית ,)עופר זילברטל (מרכז בכיר טיוב רגולציה – אגף מדיניות ואסטרטגיה ,)שרון בן ארי (יועץ לאגף לבקרת חומרי הדברה ומזיקים.) :להלן סיכום ההערות שהתקבלו 1. ( מספר התלמידים המקסימלי בכיתה25) הוא נמוך מדי . במרבית המכללות כיום בד"כ יש 30 תלמידים בכיתה .המינימום לפתיחת מועד הכשרה מבחינת המכללה הוא 15 ,המקסימום הוא בד"כ 30 . לא תמיד הכיתות מתמלאות ל- 30 ,אבל עדיף לא להגביל אופציה זו .צריך גם לקחת בחשבון שישנה נשירה טבעית במהלך תכנית ההכשרה.  הצעה : להעלות את המספר המקסימלי ל- 30, או להוסיף הסתייגות ,שניתן בתנאים מסוימים ,להעלות את מספר התלמידים בכיתה .  החלטת הרגולטור.: ההצעה התקבלה ונוסח התקנות שונה בהתאם 2. תנאי הסף למרכז המקצועי של תכנית ההכשרה הם מחמירים מדי . הועלתה שאלה בדבר נחיצותה של חובת השכלה על תיכונית. נטען כי רכז ההכשרה במהותו הוא איש שטח אם ו הוא בעל רישוי כמדביר – במבנים ובשטח פתוח בו איוד ,אז זה צריך להיות מספיק . נטען כי האנשים שהגיעו מן השטח הם הכשירים ביותר ללמד , אולם לא תמיד יש להם השכלה על תיכונית. מעבר לזאת, לא בהכרח אם יהיה להם תואר זה יוסיף לאיכותם כמורים. מניסיונם של המשתתפים, מרצים אקדמאים– גם אם יהיו מעולים בתחומם- לא ידעו להביא את השטח , .ופעמים רבות לא ידעו להשיב על שאלות מכיוון שהם אינם מדבירים בעצמם  הצעה 1: הוספת תנאי אפשרי נוסף, במסגרתו מדביר בעל רישיון ב איוד וניסיון ארוך ומוכח לא יי דרש להשכלה על תיכונית ב כדי להיות מרכז מקצוע י.  הצעה2 : בסעיף ב' בתקנה יש לשקול הרחבה והוספת מקצועות נוספים המאפשרים עמידה בדרישות הסף המקצועיות.  החלטת הרגולטור: 2 ההצעות התקבלו באופן חלקי .ונוסח התקנות שונה בהתאם 20 3. הדרישה כי המרכז המקצועי לא ילמד יותר מ- 50% מתכני ההכשרה היא מחמירה מדי . ברבים מהמוסדות כיום המרכז המקצועי מלמד100% מן התכנים . גם אם רו צים להפחית זאת אז יש לנהוג בגמישות מסוימות ולא לקבוע שרירותית50% . באותה מידה ניתן היה לקבוע75% . ,מעבר לזה ברגע שיש לתלמיד מרצה אחד ,שהוא הכתובת העיקרית זה יוצר קשר אישי ,והיכרות וזה מאפשר למרצה לחזק את התלמיד בנקודות החולשה שלו על פי הצורך.  החלטת הרגולטור .: ההערה נדחתה כמפורט בדברי ההסבר, תנאי זה נובע משתי סיבות – ראשית ,כדי למנוע מצב בו המרכז המקצועי מקדיש את כל זמנו להוראה של ממש ,ולא נותר לו פנאי להיבטים המקצועיים-ניהוליים של תכנית ההכשרה – ובהם בניית התכנית המקצועית ,בקרה על תכנית ההכשרה וביצועה ,ניהול שוטף של תכנית ההכשרה ועוד .בנוסף ,הנחת היסוד היא שנושאים שונים בתכנית ההכשרה דורשים מומחיות ספציפית ,ולא סביר שאותו אדם יעביר את כלל התכנים . יצוין כי לגבי נושא זה התקיימו דיונים פנים- משרדיים באשר לשאלת הצורך במגבלה זו, במידה בה המרכז מקצועי אכן מצליח להוכיח בקיאות בתכנים אותם יבקש ללמד. 4. זמן מינימלי של60 ימים לטובת אישור מועד הכשרה שתכניתו כבר ידועה הוא פרק זמן ארוך מדי . הגיוני לדרוש מן המוסדות לשלוח תאריכים לפתיחת מועד חדש, אך אין צורך לאשר בכל פעם מחדש מסגרת הכשרה .שכבר אושרה  הצעה : ניתן לבצע אישור לתכנית ,שיעשה פעם אחת, ואילו המוסדות יידרשו רק ליידע כאשר מתחיל מועד הכשרה ,הכפוף לתכנית שאושרה (ללא שינוי בתכנים .במשך ובמרצים). הדבר יחסוך זמן הן למוסדות והן לרגולטור  החלטת הרגולטור.: ההצעה התקבלה ונוסח התקנות שונה בהתאם 5. ,על המוסדות לספק אישור לרגולטור ולתלמיד, על השלמת דרישות תכנית ההכשרה . ניתן "להוסיף דרישה ל אישור על השלמת "הדרישות שהמוסד יספק לתלמיד ובו יהיה כתוב "אישור זה לא מאפשר לעסוק בהדברה." עד היום המוסדות לא סיפקו לאף תלמיד תעודה , אך אין מניעה שיעשו זאת, אפילו כתנאי לבחינה.  החלטת הרגולטור.: ההצעה התקבלה ונוסח התקנות שונה בהתאם 6. פסילת מוסד בעל50% נכשלים היא מחמירה מדי . פסילת מוסד לימוד ע"פ אחוזי הצלחה .אינה נכונה, שכן אחוזי הצלחה אינם תלויים רק בטיב המוסד והלימודים  החלטת הרגולטור : ההערה נדחתה והוסבר כי מכל מקום הפסילה לא תהיה אוטומט ית , אלא כפופה לכללי הפעלת שיקול הדעת המנהלי של הרשם ולאחר מתן זכות טיעון למוסד. 7. התקנות החדשות הן מחמירות במיוחד לגבי מסגרות הוראה פרטיות . מדבירים אשר ,מקיימים שיעורים פרטיים יתקשו לעמוד בדרישות החדשות בכל הקשור למוסד הלימודים ניהול תכנית ההכשרה והדרישה לני .סיון מעשי ויציאה לשטח מורים פרטי ים אלו מתבססים 21 כיום על מודל הכשרה מזורז, ומאחר שתלמידיהם אינם זכאים לסבסוד11 - שלטענ תם מביא לניפוח תעריפי תכניות ההכשרה – .הם כבר כיום מתקשים להתחרות במכללות הגדולות  התייחסות הרגולטור : מהות התקנות, הנגזרת מעצם הסיבה לחקיקת חוק המדבירים, היא העלאת סף ההכשרה המקצועית, ולדבר השלכות גם לגבי מוסד ההכשרה וסוג ההכשרה הנדרשים באופן שאינו ניתן להגמיש, גם אם המשמעות מבחינת המורים הפרטיים היא הוצאות נוספות בגין .שכירת כיתות ויציאה לשטח עם זאת, יו דגש כי לפי טיוטת התקנות מוסד ההכשרה לא חייב להיות מוסד מוכר כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, או מכללה, אלא גם מוסד אחר שהוכיח להנחת דעתו של הרשם כי יש לו ניסיון ארגוני וידע מקצועי מספק למתן הכשרה מקצועית. 8. עם כניס ת התקנות לתוקף, יהיה צורך לוודא שיינתן למוסדות הלימוד מספיק זמן להיערך לדרישות החדשות . 3.1.2 מדבירים הישיבה התקיימה במשרדי מחוז ת"א של המשרד להגנת הסביבה ,יום ב 07.11.18 . משתתפים :חיים קשאני (מדביר וותיק ,בעל רישיון איוד ,)רפי חפץ (אדמה מכתשים ,אמון על תחום הכשרות באירגון המדבירים ,)אנה וייס (עו"ד ,מייצגת את אירגון המדבירים .ממונה על קשרי ממשל ,רגולציה וחקיקה )רובי ראובני (חברת גינון ד"ר צמח ,מנהל מחלקת הדברה ,)שמואל וויס (מדביר וותיק ,בעל רישיון איוד ,)חגית נברו (מנכ"ל "אחסנה ירוקה בע"מ ,"מדבירה ומדריכת תכנית הכשרה להדברה ב איוד ,)ברק אריאלי (וי"ר אירגון המדבירים ,)בועז קייזרמן (מדביר ,קייזרמן שירותי הדברה ,)אלברט אביב (מדביר ,ד"ר באג – פתרונות הדברה .)מטעם המשרד להגנת הסביבה :רמי מנליס (מרכז בכיר מערך הכשרה הדברה תברואית - אגף מזיקים והדברה ,)עופר זילברטל (מרכז בכיר טיוב רגולציה – אגף מדיניות ואסטרטגיה.) :להלן סיכום ההערות שהתקבלו 1. יש צורך בסינון מחמיר יותר של הניגשים לתכנית הכשרה . למוסדות הלימוד אין אינטרס לסנן תלמידים, מבחינתם העדיפות היא לקבל כמה שיותר מהם ללימודים, גם במחיר שייכשלו, ולכן ישנו צורך בסינון מקדים, גם על מנת להגן על התלמידים עצמם– כאלו אשר אין להם את היכולות לעבור את תכנית ההכשרה בהצלחה. צוין כי בעבר, כאשר תכניות ההכשרה ,הועברו על ידי המדינה במשרד הבריאות, התקיים מבחן מסנן (שאת האגרה עליו בסך120 ,₪שילמו התלמ ידים עצמם .)  הצעה : לחייב את מוסדות הלימוד לקיים בחינת סינון בהבנת הנקרא, חשבון ואנגלית, במטרה לוודא שהתלמיד מסוגל לבצע את הפעולות הנדרשות לביצוע .פעולות הדברה 11 "מרבית תלמידי המכללות זכאים לסבסוד ההשתתפות בתכנית הכשרה על ידי תמיכה מקרן "מעגלים- קרן במימון המדינה שהוקמה לטובת עובדים שעוסקים במקצועות שוחקים ,ומעוניינים לעבור מסלול הכשרה ,שדרוג ,או הסבה במימון מלא של הקרן. 22  החלטת הרגולטור : ההערה נדחתה והוסבר כי המשרד יצר כלים שמטרתם להבטיח את איכות התלמידים – פרסום אחוזי ההצלחה במבחנים ו האפשרות ל שלילת ההכרה ממוסד הכשרה עם יותר מ- 50% נכשלים .מעבר לזה , לפי טיוטת התקנות יחוייב המוסד להחתים בתחילת תכנית ההכשרה את התלמידים כי הם יודעים שלצורך מעבר בהצלחה של הבחינה הוא נדרש לידע בסיסי בחשבון ,אנגלית והבנת הנקרא ושברור לו שישנן בחינות וחובות במהלך ההכשרה .שקיפות היא הכלי הרלוונטי פה ע"מ להבטיח שתלמידים ברמה המספקת ייגשו לתכנית ההכשרה , ואין צורך ביצירת מגבלות נוספות .ברגולציה 2. י ,ש להגדיר מה קורה במצב בו תלמיד מתחיל הכשרה ואז, מכל סיבה שלא תהיה תכנית ההכשרה מתבטל ת .מה קורה במצב שבו תלמיד מתחיל לימודים במוסד כלשהו ואז התכנית ?נסגרת? האם הוא יכול לעבור למוסד אחר ולהמשיך מהמקום בו הוא הפסיק  התייחסות הרגולטור : הוסבר כי הדב לא ר מצריך התייחסות בתקנות ויקבל ,מענה ,במידת הצורך בבחינה של כל מקרה לגופו .אם יתרחש מקרה חריג של ביטול ההכרה במהלך ההכשרה – ממילא על פניו ההכשרה היא לא כזו שהמשרד ירצה להכיר בה , אולם אם המוסד יסגור את ההכשרה מטעמים כלכליים ,או כל תרחיש דומה , ההכרה בהכשרה שכבר ניתנה תיבחן. 3. יש לקיים פרק של הכשרה מעשית– התלוות למדבירים בפעולות אמתיות בשטח– במסגרת תכנית ההכשרה. הכשרה מקצועית במסגרת הכשרה, יסודית ככל שתהיה, לא תדמה להתלוות למדביר לטובת צבירת ניסיון בשטח. ההצעה היא לחייב התלוות למדביר כחלק ממתן הרישיון, בין אם במסגרת תכנית ההכשרה, אחריה, או אחרי ביצוע הבחינה. התלוות ,תהיה ע"פ סוג הרישיון, בהתאם לנושאים נבחרים (נניח, לפני קבלת רישיון מדביר באיוד יידרש לבצע הדברה באיוד במכולה) מאחר ש הובהר שרעיון של דרישה להתמחות כתנאי לקבלת רישיון מדביר לא ייצא לפועל (עמדת ארגו ן המדבירים הייתה שיש לחייב בין חצי שנה )לשנה של התמחות תחת מדביר מורשה לאחר קבלת הרישיון , ולאור זאת מוצע להקים סוג של התמחות במסגרת הלימודים– לשלוח תלמידים להתלוות לפעולות הדברה אמתית בשטח. הם יגיעו עם מדביר שמוסד הלימודים יצוות להם ויוכלו לראות מה הוא עו.שה ההתלוות הזו צריכה להיות פרטנית, שכן כשיוצאים בקבוצה של מספר תלמידים לראות פעולת הדברה , תמיד יהיו אלו שיעמדו בקצה הקבוצה ולא יראו או לא יקשיבו. נדרשת חניכה .אישית בפעולות ברזולוציה מסוימת  הצעה : להוסיף כחלק מתכנית ההכשרה התלוות לקריאות אמת. כלומר, שחלק מ תכנית ההכשרה כל סטודנט יידרש לסיים מספר שעות התלוות למדביר והמדביר יידרש להראות לו שיטות שונות. אפשר גם להתלוות למספר מדבירים שונים מכיוון שלכל אחד ישנן נקודות חוזקה שונות– ישנם מדבירים עם התמחות בנישות מסוימות. המכללה תייצר התקשרות עם מדבירים פרטיים, תקב ע איתם ציוות עם .תלמידים, וכך תאפשר זאת. זה יהיה במסגרת ההכשרה, ולא סטאז' אחריה 23  החלטת הרגולטור: הסיבות אשר פורטו לעיל, בדבר ההכרעה שלא לחייב חובת התמחות, יפות גם להצעה זו. התלוות לפעולות עם מדביר בשטח, גם במסגרת ההכשרה אינה בת פיקוח ותייקר משמעותית את על ויות תכנית ההכשרה . 4. יש להגדיר כי ההכשרה המעשית בכיתה חייבת להתבצע בקבוצות קטנות . הדגמות של .ביצוע פעולות לא יכולות להתבצע בקבוצות, אלא מחייבת תרגול פרטני/בקבוצות קטנות  התייחסות הרגולטור :היכן שהדבר נדרש בסמכותו הרשם להגביל פרקים מסוימים מההכשרות המעשיות לקבוצות קטנות בתנאי בהכרה לתכנית הכשרה ספציפית. 5. יש לדרוש ממדביר בדירות ידע מלא לגבי יתושים. אם הוא נדרש להדבירם, מדוע הוא נדרש ?רק לידע בסיסי לגביהם  התייחסות הרגולטור : מאחר שרוב הדברת היתושים אינה מתבצעת בדירות, אלא בשטחים פתוחים, מדביר בדירות אינו נדרש לי דע מלא לגביהם , ולפי טיוטת התקנות הידע הנדרש ממנו מספק לצורך ביצוע הדברה במקומות בהם מותר למדביר בדירות .להדביר 6. התקנות החדשות חייבות להיות מלוות בפיקוח בשטח . צריכה להיות תכנית בקרה אמתית על מוסדות הלימוד, לפעמים עם התראה, לפעמים בלי, לפעמים תלמיד סמוי. המשר ד חייב .לוודא שעומדים בדרישות 7. עם כניס ת התקנות לתוקף, יהיה צורך לוודא שיינתן למוסדות הלימוד מספיק זמן להיערך לדרישות .החדשות.עד שהתקנה תעבור ועד שהמכללות יתארגנו יש צורך במתן תקופת מעבר 3.1.3 הועדה המייעצת לענייני מדבירים הישיבה התקיימה ב מטה המשרד להגנת הסביבה בירושלים ,יום ב 12.11.18 . משתתפים : חברי הוועדה: אורי שלום (יו"ר הוועדה וראש אגף מזיקים והדברה ), אמנון סולטמן (מרכז לחימה במזיקים במחוז ת" ,)א חדווה פנר (נציגת ציבור ,לשעבר מנהלת המעבדה לאנטימולוגיה של משרד הבריאות ,)תמר ברמן (טוקסיקולוגית ראשית ,משרד הבריאות) ,משה גבריאל (משקיף ו בו עדה ,מנהל מחלקת הדברה בעיריית ירושלים.) ענת שולמן (ראש תחום גהות תעסוקתית ,משרד העבודה; השתתפה כמשקיפה בהיעדר נציג קבוע של משרד העבודה שפרש לגמלאות) משתתפים נוספים מטעם המשרד להגנת הסביבה: שגיא גבריאל ( הרשם לענייני ,מדבירים מ נהל תחום הדברה תברואית ,אגף מזיקים והדברה ,)רמי מנליס (מרכז בכיר מערך הכשרה הדברה תברואית ,אגף מזיקים והדברה ,)אמנון סולטמן (מרכז לחימה במזיקים במחוז ת"א ,חבר הועדה ,)רן סלבצקי (עורך דין ,הלשכה המשפטית ,)עופר זילברטל (מרכז בכיר טיוב רגולציה ,אגף מדיניות ואסטרטגיה ,)יובל פלג (מתמחה בלשכה המשפטית ,)מאי גרבינר (סטודנטית ,אגף מדיניות ואסטרטגיה.) :להלן סיכום ההערות שהתקבלו 1. מינימום של30 תלמידים בכיתה הוא גדול . הפער בין25 ל- 30 .הוא מהותי 24  )התייחסות המשרד (רן סלבצקי, לשכה משפטית :היכן שהדבר נדרש בסמכותו הרשם להגביל פרקים מסוימים מההכשרות המעשיות לקבוצות קטנות. 2. יש להגדיר ולבחון תנאי סף מסוימים של התלמידים לפני שהם מתחילים תכנית הכשרה . למה שלא יהיו תנאי סף למי שניגש לתכנית הכשרה ? בנוסח המוצע התלמיד מתבקש לחתום על הצהרה שיש לו יכולות מסוימות, אבל מצד הרגולטור אנח.נו לא בודקים את זה  התייחסות הרגולטור :אין טעם בקביעת סף כניסה ללימודים על מנת להבטיח שיהיה כשיר למקצוע ,מכיוון שאם אין לו את היכולות המינימליות הנדרשות הוא לא יעבור בהצלחה את תכנית הלימודים ואת המבחן לקבלת רישיון. 3. נדרשת גמישות מסוימת בקביעת היקף ההכשרה גם לאחר קביעת התקנות . אם אנחנו מגדירים כבר היקף שעות לכל נושא, אנחנו בעצמנו לא נוכל לבצע שינויים בהמשך, זה כבר ?יהיה קבוע בתקנות. עד כמה אפשר להוסיף סעיף שאומר שלרשם יש גמישות בנושא  )התייחסות המשרד (רן סלבצקי, לשכה משפטית :סכום שעות ההכשרה הוא אחד ההיבטים הדרמטיים בקובץ התקנות ,שגם נידון בכנסת ,ולא ייתנו לרשם גמישות בנושא , שכן השר לא יכול לתת לרשם לקבוע תקנות בעצמו .אין לרשם סמכות לקבוע שמחר כל תכניות ההכשרה יהיו מספר מסוים של שעות, במקום המספר שהוכרע בדיונים .עם זאת ,בתוך סכום השעות יש המון גמישות ,גם למוסד המבקש וגם לרשם. 4. בחובות הלימוד יש לכלול אירועי הרעלה שהיו . .זה הכי רלוונטי לאיוד  החלטת הרגולטור : .ההצעה נוגעת לשיטת הלימוד, ולא לעצם התוכן הלימודי ניתן לכלול אירועי הדברה במסגרת תכניות הלימוד אשר יועברו בבקשה להכרה. 5. ישנו צורך להרחיב את הפרק המעשי בהכשרה . ההכשרה המעשית והיבטי התרגול הם משמעותיים ביותר ללמידה, ויש להגדיל את מינימום השעות המעשיות בהכשרה.  החלטת הרגולטור : ההצעה התקב לה, נפח שעות הלמידה המעשית בתכניות ההכשרה למדביר בדירות ולמדביר במבנים ושטח פתוח נקבע בהתאם לרף השעות הגבוהה בטווח שנקבע בט יוטת התקנות הראשונה12 . 3.2 התמחות מעשית בביצוע הדברה אצל )'מדביר (סטאז סעיף7 (ד) לחוק קובע כי "השר [...] רשאי לקבוע תנאים נוספים למתן רישיון או לחידושו, בין השאר כדי להבטיח את מקצועיותו של המדביר וכדי למנוע פגיעה בסביבה או בבריאות הציבור , ובכלל זה חובת ביצוע התמחות מעשית בביצוע הדברה אצל מדביר ,תקופת ההתמחות ,התנאים לביצוע ההתמחות וכן פטור מהתמחות באופן מלא או חלקי ,ורשאי הוא לקבוע תנאים שונים לסוגי רישיונות "שונים. כמפורט לעיל, במדינות רבות קיימת פרקטיקה מחייבת של התמחות מעשית כתנאי לקבלת רישיון. עם זאת, ולאחר בחינת התועלת של קביעת חובת התמחות מעשית 12 טיוטות התקנות הראשונות נוסחו טרם קביעת מספר שעות ההכשרה הסופי, הן כללו טווח אפשרי, אשר הוצג .בפגישות ההיוועצות השונות עם בעלי העניין המפורטים לעיל 25 להגשמת תכלית הרגולציה, אל מול עלותה, הוחלט במשרד שלא לקבועה בשלב זה, וזאת :מהטעמים העיקריים הבאים 1. ההכשרה צריכה להתבצע על ידי גורם הכשרה מוסמך שהוא בר פיקוח . לא זאת בלבד שכינון מערך התמחות הוא מו רכב ותובעני מבחינה ביורוקרטית, הוא גם לא ישים מבחינת יכולת הפיקוח– בהיעדר תוספת משאבים משמעותית אין ביכולתו של הרגולטור לבצע פיקוח .הולם על איכות ואופן החניכה אשר יתבצעו בשטח ולוודא עמידה בחובות ובתנאי ההתמחות במצב שכזה ישנו חשש משמעותי לניצול המתמחים או ללימוד פרקטיקות הדברה לא .נאותות 2. נטל משמעותי על בעלי רישיון חדשים . דרישה לביצוע התמחות תייצר פרק זמן משמעותי במסגרתו בעל רישיון חדשים לא יוכל להתחיל לעבוד בתחום, ולמשך תקופת ביניים ייאלצו .לעבוד כשכירים בשכר נמוך 3. חסם לתחרות ולכניסת מדבירים חדשים לענף .מצב במסגרתו מדבירים חדשים יהיו תלויים במדבירים קיימים לטובת קבלת הרישיון יהווה חסם וצוואר בקבוק בכניסה לענף .ה מדבירים הוותיקים ,מן הצד השני ,צפויים לחשוש מחשיפת סודות מקצועיים ואובדן פרנסה לטובת המתמחים. לאור ההחלטה שלא לקבוע דרישת להתמחות מעשית, ובהתאם להערות אשר התקבלו במסגרת הליך השיח (המתואר להלן), הוחלט כי ישנו צורך לבצע הכשרה מעשית משמעותית במסגרת תכנית ההכשרה, אשר תכלול התנסות בשטח והדמיית תרחישים. באופן זה, תספק הרגולציה מענה לדרישה להתנסות מעשית רבה ומגוונת, מבלי להשית נטל רגולטורי רב על המפוקחים13 . 4 .בחינת עלויות בחלק זה תוצג עלות הרגולציה, כמו גם ההתייקרות הצפויה ב יחס ל עלות ההכשרה ומ ח ירי תכניות ההכשרה כיום , כתוצאה מכניסתה לתוקף של הרגולציה החדשה. עם זאת, יש להזכיר כי מסגרות ,הלימוד הקיימות הן וולנטוריות ואינן כפופות לרגולציה כלשהי ו בנוסף תכליתן העיקרי ת של מרבית ן ,היא השגת הידע הנדרש לשם מעבר הבחינה ותו לא דבר אשר אינו עולה ב ק נה אחד עם תכלית הרגולציה החדשה . לפיכך, הפער בעלויות אומנם יוצג לטובת שיקוף ההשלכה הכלכלית על העוסקים בתחום , אולם במישור המהותי אין להתייחס אליו כאל הוספת נטל רגולטורי , אלא כנגזרת ש ל רגולציה חדשה ומתחייבת מהחוק. הערכת עלויות הרגולציה נסמכת על עלויות תכניות ההכשרה הקיימות כיום, כפי .שמפורטות לעיל על פי נ ציגי מוסדות הלימוד, את השינוי בעלויות יש לח שב על פי התוספת במספר שעות ההוראה ביחס למשכי ההכשרות כיום, שכן דרישה זו היא בעלת ההשפעה העיקרית על אופן פעילותם (עבור מרבית המוסדות, הדרישה למרכז מקצועי, תשתית פיזית או אמצעי .)מחשוב לניהול נוכחות אינם מהווים תוספת עלות, שכן מדובר באמצעים הקיימים כבר כיום 13 עוד בנושא זה ראה/י הערותיו של השר להגנת הסביבה וסמנכ"ל משאבי טבע במשרד, במסגרת דיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת בנושא חוק המדבירים– פרוטוקול מס ' 85 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה מיום21 בדצמבר 2015 . 26 להלן טבלה המפרטת את העלויות הנגזרות מכניסתה לתוקף של הרגולציה החדשה בעבור המכללות ומרכזי ההכשרה המקצועית: סוג תכנית ההכשרה משך תכנית ההכשרה המינימלי (בשעות )אקדמיות משך תכנית ההכשרה הממוצע כיום14 עלות צפויה להעברת משכה המינימלי של תכנית ההכשרה (למוסד )הלימוד15 עלות ממוצעת ל העברת תכנית הכשרה כיום (למוסד )הלימוד16 השינוי הנדרש במשך שעות ההוראה ובעלות תכנית ההכשרה לטובת עמידה בדרישות הסף תכנית ההכשרה לצורך קבלת רישיון מדביר בדירות 144 ( 84 עיוניות ו- 60 )מעשיות 178 67,785 ₪ 83,790 ₪ 23% + תכנית ההכשרה לצורך קבלת רישיון מדביר במבנים ובשטח פתוח 90 ( 62 עיוניות ו- 28 )מעשיות 42,365 ₪ תכנית ההכשרה לצורך קבלת רישיון מדביר באיוד 90 ( 58 עיוניות ו- 32 )מעשיות 101 48,778 ₪ 54,740 ₪ 11% - 14 כיום מתקיימת תכנית הכשרה אחת המספקת הכשרה לשני סוגי הרישיונות הראשונים, ולפיכך השינוי לגביהם .יחושב יחדיו 15 לגבי תכניות ההכשרה למדבירים בדירות ובמבנים ושטחים פתוחים: על בסיס עלותה הממוצעת של שעת הוראה עבור מוסד הלימוד בתכניות ההכשרה הקיימות ל הכנה למדביר בדירות ובשטחים פתוחים : 470.73 .₪ לגבי תכנית ההכשרה למדביר באיוד: על בסיס עלותה הממוצעת של שעת הוראה עבור מוסד הלימוד בתכניות ההכשרה הקיימות להכ :נה למדביר באיוד541.98 .₪ 16 .כיום מתקיימת תכנית הכשרה אחת לשני סוגי הרישיונות הראשונים, ולפיכך השינוי לגביהם יחושב יחדיו 27 להלן טבלה המפרטת את השינוי בהיקף הפעילות הנגזר מכניסתה לתוקף של הרגולציה החדשה :בעבור המורים הפרטיים סוג תכנית ההכשרה משך תכנית ההכשרה המינימלי (בשעות )אקדמיות משך תכנית ההכשרה הממוצע כיום– מורים פרטיים בקבוצות17 משך תכנית ההכשרה הממוצע כיום– מורים פרטיים בקבוצות קטנות18 השינוי הנדרש במשך שעות ההוראה לטובת עמידה בדרישות הסף– מורים פרטיים בקבוצות השינוי הנדרש במשך שעות ההוראה לטובת עמידה בדרישות הסף– מורים פרטיים בקבוצות קטנות תכנית ההכשרה לצורך קבלת רישיון מדביר בדירות 144 ( 84 עיוניות ו- 60 )מעשיות 37 63 72% + 53% + תכנית ההכשרה לצורך קבלת רישיון מדביר במבנים ובשטח פתוח 90 ( 62 עיוניות ו- 28 )מעשיות 5 .דגשים והבהרות להלן מספר דגשים והבהרות הנוגעים להליך קביעת הרגולציה וגיבוש דוח ה- RIA : 1. בקביעת משך ההכשרה מגולם מתח הנוגע לאיזון בין הגשמת תכלית הרגולציה באופן המרבי, לבין קביעת נטל רגולטורי סביר . במסגרת שיתוף בעלי העניין, הן נציגי המדבירים והן חברי הוועדה המייעצת הציעו להאריך את משך ההכשרה, ואת משך ההכשרה המעשית ,בפרט, כאמצעי לוודא שתכנית ההכשרה תהיה מקיפה ואיכותית דיו ו שבוגריה יוכלו להיות מדבירים בעלי ידע מקצועי ברמה מספקת .החלטת הרגולטור לגבי מ שך השעות כפי שנקבע בטיוטת התקנות הביאה בחשבון אינטרסים אלו, תוך לקיחה בחשבון של נורמות מקומיות ובינלאומיות למשכם של קורסי הכשרה מקצועית, ושאיפה לקבוע הסדר רגולטורי מאוזן וישים ,אשר יאפשר קיום של הכשרות בעלויות ,זמן ונטל רגולטורי סבירים. יש להדגיש כי הערות בדבר משך ההכשרה היו על פי רוב הערות כלליות בדבר הצורך בהרחבתה, ללא ציון תחום לימוד מסוים שלגביו היא נדרשת. הערות מסוג זה לא מאפשרות בחינה קונקרטית של .שינוי תוכן טיוטת התקנות ייתכן כי הערות נקודתיות בעניין זה תתקבלנה לאחר הפצת טיוטת הרגו לציה להערות. 2. מלבד סוגי ו ת ההתמחות ומשך ההכשרה , לא נרשמו הערות או התנגדויות הנוגעות למהות התקנות . ,באשר להערות נקודתיות רבות מן ההצעות ש הועלו במסגרת שיח בעלי העניין 17 .כיום מתקיימת תכנית הכשרה אחת לשני סוגי הרישיונות הראשונים, ולפיכך השינוי לגביהם יחושב יחדיו 18 כיום מתקיימת תכנית הכשרה אחת לשני סו.גי הרישיונות הראשונים, ולפיכך השינוי לגביהם יחושב יחדיו 28 התקבלו והוטמעו בנוסח התקנות, ולגבי האחרות סיפק הרגולטור מענה ונימוק ים שקופים ו ראוי ים להחלטתו. 3. ביחס למשך ההכשרה הממוצע כיום, ההסדר הרגולטורי החדש כולל תוספת של23% למשך ההכשרה המינימאלי לתכניות ההכשרה למדבירים בדירות ובמבנים ושטחים פתוחים. עם ,זאת פיצולה של תכנית ההכשרה ל-2 תכניות נפרדות , בהתאם לסוג הרישיון, מהווה גם הקלה בעבור התלמידים. כל תכנית ה כשרה בפני עצמה ת היה קצר ה וזול ה יותר ממשך ההכשרה המשולבת .כיום 4. ההסדר הרגולטורי החדש הוא מקל ביחס למ שך תכנית ההכשרה הממוצע למדבירים באיוד. דרישת הסף הקבועה בתקנות נמוכה ב- 11% ממשך ההכשרה הממוצעת כיום למדביר .באיוד 5. הרגולציה מטילה נטל משמעותי על פעילותם של מו רים פרטיים קיימים ,. כמפורט לעיל תוספת השעות הנגזרת מן ההסדר הרגולטורי היא משמעותית במיוחד בעבור מסגרות השיעורים הפרטיים, אשר כיום מספקות תכניות הכשרה קצרות משמעותית מאלו המוצעות במכללות ובמוסדות ההכשרה המקצועית. נוסף לזאת, על מנת שיוכלו להמשיך בפעילותם, על המורים הפרטיים לשאת כעת בעלויות נוספות אשר אינן מפורטות בטבלה ש לעיל, ו נגזרות משכירת חלל וציוד, העסקת מרכז מקצועי ,ו/או מרצים נוספים ועלויות הכרוכות ביציאה .לסיורי שטח יחד עם זאת , על פי המידע המצוי בידי האגף, בישראל ישנן כיום רק 2 מסגרות לימוד שכאלו. על אף האתגר וה שינוי ב מודל העסקי הצפוי להן לטובת התאמת פעילותן לדרישות הרגולציה החדשה , דרישות אלו נובעות מעצם תכליתה של הרגולציה ל העלאת סף ההכשרה המקצועית ולאפשר קיום של ההכשרה בתנאים מספקים ובאופן הניתן לפיקוח , לטובת הפחתת הסיכון לציבור ולסביבה.