חומר רקע
2020
12.10.
כ"ד בתשרי תשפ"א
:לכבוד
הועדה המיוחדת
לעניין נגיף הקורונה והוועדה.לזכויות הילד
מתווה החזרת פעילות מסגרות הגיל הרך בגילאי3-0
תודה על ההזמנה למעורבות בחשיבה על החזרת פעילות מסגרות הגיל הרך ועל ראיית הצרכים
ההתפתחותיים, הרגשיים .והנפשיים של הפעוטות הצעירים והוריהם
בעקבות
הח
ודשים האחרונים, ובהם שני הסגרים , למדנו כי עלינו לחיות עם נגיף הקורונה עוד תקופה
ארוכה. על כן חשוב להבין את המחירים הקשים שהפעוטות וההורים משלמים , להפיק לקחים ולבנות
תוכנית מיטיבה ה ציב מה
את טובת הילדים בראש סדר
העדיפויות, לצד שמירה על הבריאות.
א.
י
לדים, ובמיוחד ילדים בגיל הרך, זקוקים לרצף טיפולי וחינוכי אשר
מאפשר להם חוויה של ביטחון
ו
פניות ללמידה.
התפתחותם תלויה באיכות הקשר שהם יוצרים עם
ה מטפלים אשר נענים ברגישות
.לצרכיהם הסגר הנוכחי קטע את הרצף החינוכי והטיפולי עבור ילדי הגיל הרך לאחר ימים ספורים
בלבד של.תהליך ההסתגלות
כל קטיעה נוספת של הרצף הטיפולי חינוכי תשבש את תהליכי
ההתקשרות החשובים
ועלולה להוביל ל קושי במתן אמון במטפלות ואף קשיי הסתגלות כגון קשיי
שינה, אכילה, למידה והתפתחות.
ב.
הורים רבים
נאלצים
לעבוד מהבית
ו מדווחים על קושי רב בשילוב ה עבודה עם
ה
הורות .
צרכיהם
הרגשיים של הפעוטות נדחקים
אל תחתית סולם העדיפויות , אך בניגוד לילדים בוגרים
להם
ניתן
,להסביר את המצב ואת התנהגות ההורים לפעוטות ותינוקות לא ניתן להסביר ולתווך את המצב
והם
חווים את הוריהם כמתעלמים, כעוסים ולא קשובים. כתוצאה מכך, ק יים סיכון ממשי
לקשיים במערכות היחסים אשר מתבססות ומתפתחות בשנותיו הראשונות של התינוק. חשוב לציין
כי
מצבים קיצוניים בהם ההורה א
ינו פנוי רגשית לילדו,
עלולים אף להוביל לקשיים רגשיים
משמעותיים אצל התינו.ק עד לכדי טראומה
לכן
כל עוד ה
מסגרות לגיל הרך סגורות ,יש
להגדיר
מתווה מחייב לשמירה על קשר עם הפעוטות והוריהם והפניית משפחות במצוקה לקבלת סיוע.
,כמוכן
חשוב להקים מערך ליוו
י פסיכולוגי תומך להורים .
ג.
צוותי המעונות והמטפלות נותרו אף הם מבולבלים ו
חוששים
עם מצוקה נפשית וכלכלית. צוותים
.אלו נמצאים לבדם במערכה
ללא הנחיה מסודרת
וליווי כפי שקיים
במער כת החינוך מגיל3
.ואילך
לכן ,יש
לייצר
מערך ליווי
ע"י
פסיכולוגים
, שיפעל גם בתקופת סגר וגם בשגר
ה ,
אשר
י כלול
הדרכה פסיכו-
חינוכית מחד
ומאידך ליווי רגשי
בעבודה כה קשה, בתקופה כה מורכבת
•
(ראה נספח ע
בודת הפסיכולוג במסגר)ות
א נו מזהים כבר כעת ומבקשים להתריע כי ללא חזרת מסגרות חינוכיות לפעוטות קיים סיכון ממשי
לפגיעה בהתפתחות
הפעוטות
, סיכון ל
מערכת ה.יחסים עם ההורים ואף לטראומה
בנוסף אנו מתריעים
כי רוב המסגרות לגיל הרך הינן פרטיות ולא מפוקחות ועל כן שוב עולה החשיבות לדרוש ליווי מקצועי-
רגשי לצוותים אשר עלולים להיתקל בתקופה זו בקשיים רבים מתמיד בעבודה עם הפעוטות. תקופה
זו גם מדגישה את החשיבות הרבה בהכנס ת סעיף לחוק הפיקוח של ליווי פסיכולוגי התפתחותי
.בהיקף ראוי למסגרות לגיל הרך
לאור כל זאת אנו מבקשים
להחזיק את טובת הילדים בראש סדר העדיפויות ,
לצד הדאגה לבריאות
.הציבור
המלצותינו
נוגעות לסיכונים המשמעותיים לפעוטות בגיל הרך, ליחסים המתהווים במשפחה
:ולדאגה לטווח הרחוק
1.
הנחיה מיידית לתכלול גיל רך ה של
רשות המקומית-
נציג מתכלל ומפקח ברשות המקומית
ל גילאי3-0
שיהיה הגורם המפקח על המסגרות הציבוריות והפרטיות בדומה למנהל תחום גני
.ילדים ,גורם זה יהיה בקשר עם הגורמים ברשות המכירים את המשפחות והילדים (טיפות חלב
.)'מעונות יום, מרכזים לגיל הרך, שירותים פסיכולוגיים, שירותים חברתיים וכד
2.
תקנון מיידי למערך תמיכה פסיכולוג י להדרכה מסודרת ועקבית
במסגרת החינוכית .
כולל
.הקמת מערך הדרכה להורים לילדים בגיל הרך
(בנספח ניתן לקרא נייר עמדה נוסף על תפקידיו
)של הפסיכולוג בתוך מסגרות הגיל הרך .
3.
הגדרת הטיפול בגיל הרך כענף חיוני-
מסגרות לגיל הרך הינן מסגרות חינוכיות חשובות
וקריטיות להתפתחותם המיטיבה של הילדים וכן חשובה להמשך פעילות המשק הכלכלי. על
כן יש להיער ך
.ולחשוב על מתווה של פעילות שוטפת ומתמשכת
4.
הגדרת מתווה מחייב
לשמירה על קשר
עם הפעוטות והוריהם והפניית משפחות במצוקה
.לקבלת סיוע
5.
ככל שאפשר לחזור לפעילות שוטפת בהתאם להנחיות בקבוצות קטנות
)(קפסולות
עם אנשי
.צוות מוכרים וקבועים
אנו רואים את ההצטרפות לקידום הנושא כשליחות ומעוניינים להעמיד את המומחיות שלנו בקידום
הרווחה הנפשית וההתפתחותית של פעוטות
בישרא ,ל
לרשות האגף למעונות היום במשרד העבודה
והרווחה, בשירותים החברתיים ובוועדות החינוך והרווחה של הכנסת.
בברכה,
יורם שליאר ירדן מנדלסון
אלית מרדו
יו"ר
הסתדרות הפסיכולוגים בישראל
יו"ר
חטיבת הפסיכולוגים בהסתדרות המח"ר
יו"ר
התנועה למען הפסיכולו
גיה הציבורית
נספח-
תפקידיו של הפסיכולוג במסגרות הגיל הרך
העבודה החינוכית עם פעוטות הינה ייחודית ושונה מהעבודה החינוכית עם ילדים בגילאים מאוחרים יותר, שכן
היא כרוכה במיומנויות של טיפול יומיומי. מיומנויות אלה מושפעות עמוקות לא רק מידע מקצועי, אלא גם
מתהליכים רגשיים, אשר עוברים על איש החינוך עצמו. על כן אנו רואים ב ליווי פסיכולוגי במעונות הכרח ותנאי
.בסיסי על מנת שאלה יוכלו לתמוך בהתפתחות הפעוטות ובצרכיהם
הפסיכולוג הוא איש המקצוע האמון על התפתחותם הפסיכולוגית של ילדים החל מגיל לידה ולאורך הילדות ועל
התפתחות מיטיבה של ההורות, ושל תהליכי טיפול .
הפסיכולוג
פועל בקהילה ו במכונים להתפתחות הילד במטרה
לאתר מוקדם ככל האפשר תינוקות,
פעוטות וילדים בסיכון התפתחותי. לרשות הפסיכולוגים כלי הערכה
.ייחודיים לאיתור קשיים התפתחותיים בכל התחומים, וכן ידע נרחב על התפתחות רגשית ונפשית
ליווי מסגרות
חינוכיות הינו אחד מתחומי העיסוק השגרתיים ש ה ל פסיכולוג, ונמצא גם כחלק מתהליך ההכשרה וההתמחות
.במקצוע
אנו מאמינים כי כפי שבכל מסגרת חינוכית בגילאים4-18
ישנו פסיכולוג
שמלווה את המסגרת, כך ראוי
שיתקיים גם במעונות היום. סוג העבודה שנעשית על ידי
ה
פסיכולוג ההתפתחותי
בתוך
ה מסגרת
ה חינוכית היא
איננה אבחון וטיפול, אלא עבודה מערכתית.
מטרות ותפקיד הפסיכולוג שיוצגו להלן מתבססות על תוכניות הקיימות כיום בארץ במספר רשויות אשר לקחו
ת.חת חסותן את הגיל הרך וראו בחשיבות ההשקעה בו
1.
ליווי מתמשך ו הכשרת
ה
צוות (מנהלות ומטפלות-
)מחנכות -
לימודים והכשרה כתנאי בסיסי לעבודה
במסגרת טיפולית-חינוכית
הינה הכרחית וחשובה. אך חשוב אף יותר הליווי המתמשך בשטח. הליווי
וההדרכה יכלול
בין היתר ידע עדכני על התפ ,תחות הילד, פסיכופדגוגיה של הגיל הרך, חשיבות המשחק
מנטליזציה ורפלקטיביות, מחויבות לאתיקה מקצועית ויכולת להיות בקשר מקצועי הן עם משפחות והן עם
.קולגות ומדריכות
בנוסף, יש לציין כי רבות מהמטפלות מגיעות מרקע של קשיי למידה ויתקשו להפנים
.ולשנן חומר תיאורטי
ההדר כה המתמשכת תאפשר לימוד הלכה למעשה וכן תיקון, שיפור ואף פיקוח
.במקרה הצורך
2.
איתור תינוקות ופעוטות בסיכון ובניית תוכניות התערבות מתאימות-
עבודה שוטפת של פסיכולוג
התפתחותי במעון היום תכלול איתור פעוטות בסיכון, וליווי ההורים בפנייה לגורמי הטיפול .המתאימים
כמו כן, הנחיית הצוותים להתאמת דרכי העבודה עם פעוט ובניית תכנית התערבות מתאימה עשויה למנוע
החמרה של המצב. קיימות היום תכניות איתור ומניעה כגון "תכנית מעג"ן" המופעלת בכ-
40
רשויות
ומקבלות
מימון במסגרת "תכנית360" על פי שיקולי הרשות. אנו קוראים לקבוע
כי תוכניות האיתור
תהיינה
.מחייבות בתקנות, כך שבכל רשות תופעל תכנית
3.
ליווי רגשי לצוות-
בתוך יחסים המשכיים המתבססים על אמון, ניתן להתייחס לרגשות של שחיקה ועומס
,המלווים את האחריות הרבה והאינטנסיביות בעבודת הצוותים. ללא מקום לעיבוד ולויסות רגשות אלו
המצוקה ה רגשית של המטפלת יכולה להוות זרז לפגיעה פיזית ו/ או רגשית בפעוטות. ליווי פסיכולוגי למעון
יתן כתובת מקצועית
למטפלת ואולי אף ימנע את מצוקתה .
4.
התייעצות בנוגע למקרים ספציפיים- ה פסיכולוג התפתחותי המכיר את הצוות, את ההורים ואת הפעוטות
יוכל לתת ליווי והדרכה משמעות יים ומדוייקים יותר לשאלות ודאגות שמתעוררות בהיבטים השונים
.בהתפתחות הנורמטיבית (לידת אח, גמילה, נשיכות ועוד) והאבנורמלית
,המידע הפסיכולוגי יהיה נגיש
.מקצועי ומתאים לפעוט ולמסגרת בה הוא מתחנך
תקופת הקורונה הדגימה את חוסר האונים והצורך של
ההורים והמסגרת החי.נוכית בגורם מקצועי מלווה ומדריך
כיום
ישנן רשויות בארץ אשר קידמו תוכניות ליווי פסיכולוגי במעונות כגון:
רעננה, קרית אתא, ירושליים ומועצה
אזורית חוף הכרמל, הרצליה ,רמת גן
( ועוד. הליווי ניתן חלק מיוזמת הרשות וחלק מתוכניות לאומיות360
,
.)התוכנית הלאומית לילדים בסיכון ועוד
אנו ממליצים כי יוקצו כ-3
שעות בשבוע עבור מסגרת המעון על מנת שינתן מענה מספק של ליווי והדרכה. עלות
שעת פסיכולוג כפי שמופיע בתקשי"ר
בנוסף, אנחנו מבקשים להתי יחס להיבטים משמעותיים בהפעלת המסגרות לגילאי לידה-3
. היבטים אלה בעלי
חשיבות קריטית לאיכות הטיפול במסגרות החינוכיות לפעוטות בהתאם לספרות ענפה מהארץ ומהעולם, כולל
,דוחות ומסקנות של ועדות שפעלו בארץ בעשורים האחרונים, ומסקנותיהם טרם יושמו (דו"ח שמידט2006
;
דו"ח רוזנטל ,
2009
,; דו"ח טרכטנברג2018
.)
1.
תכלול על ידי הרשות המקומית- אנו ממליצים למנות
נציג מתכלל ומפקח ברשות המקומית לגילאי לידה
עד שלוש
שיהיה הגורם המפקח על המסגרות הציב וריות והפרטיות בדומה למנהל תחום גני ילדים, או
.תחתיו
2.
מאפייני הסביבה, נהלי בטיחות ותקינה במעונות היום ובגנים הפרטיים-
התקינה הקיימת כיום אינה
תואמת את צרכי ההתפתחות והבטיחות מבחינת גודל הקבוצה ויחס מטפלות-
פעוטות. כיום קיימים שני
מודלים מומלצים, בהם מנוסחת
:בין היתר התקינה במעונות היום ובמסגרות טיפול בתינוקות ובפעוטות
●
וועדת רוזנטל -מסקנות הו
ועדה המליצו על מאפייני
הסביבה הפיזית, הצוות החינוכי, גודל הקבוצה,
התכנית החינוכית והטיפולית, נהלי בטיחות ונהלי בריאות (ועדת רוזנטל, ינואר 2009).
●
תו תקן3
-
ITERS
למסגרות לגילאי לידה3
-
שנים -מנסח מאפיינים איכותיים וכמותיים מדידים של
המסגרת, אשר משמעותיים לאיכות הטיפול ולהתפתחות הפעוטות. באמצעות פריטים מדידים
המקבלים ציון מספרי, ניתן לבדוק האם מסגרת כלשהי המבקשת סמל מוסד
עומדת בתנאים
מינימליים ראויים, וכן
להעריך את כלל המסגרות הפועלות בארץ על פי תקינה מקובלת בעולם.
לסיכום, המציאות הקשה של מעונות היום בישראל בימי שגרה הופכת כעת לבעיה מורכבת הרבה יותר בהיעדר
מענה מקצועי לתינוקות ולפעוטות, להורים
ולצוותים. אנו שבים וקוראים להכרה בחשיבות ובנחיצות ה ליווי
וההדרכה בתוך המעון ע"י פסיכולוגים
ועדים לתהליכים חיוביים שהחלו כיוזמות מקומיות בחלק מהרשויות.
ליווי והדרכה פסיכולוגים בגילאי לידה עד שלוש לצוותים, יתנו
תשתית מיטבית להתפתחות, ידע מקצועי ועמדה
מקצועית לצוותים ובטחון להורים.
מקורות:
לאור נועה. (2008). מנגנונים להבטחת
איכות חינוך-טיפול במסגרות לגיל הרך בישראל (עבודת דסטרציה).
האוניברסיטה העברית, ירושלים.
מג׳ר, אורן (2011 ) כך נראה הפעוטון הטוב בישראל. The Marker. 3 ביוני 2011, 8-11.
רוזנטל, מ (2009) דו"ח ועדה מייעצת. סטנדרטים להפעלת מסגרות חינוכיות לפעוטות. האגף למעונות יום
ומשפחתונים לגיל הרך. משרד התעשיה, המסחר והתעסוקה. ירושלים.
ITERS-3- תרגום לעברית: לירון רובינס. תרגום ועיבוד מדעי (סדר אלפביתי): ד"ר יאיר זיו, קרן זיו, ד"ר דינה
כהן, ורד מאיר, ד"ר אפי סטולרסקי, דליה רז, פרופ' אבי שגיא-שורץ. המרכז לחקר התפתחות הילד אוניברסיטת
חיפה.
Harms, T., Cryer, D., Clifford, R. M., & Yazejian, N. (2017). Infant/Toddler Environment Rating
Scale, third edition. New York, NY: Teachers College Press.