חומר רקע
ט"ז אב ב תש"פ
6 באוגוסט
2020
לכבוד
גב' עמית מררי
)המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (פלילי
:הנדון ביטול
האפשרות להטיל מאסר חלף קנס
1.
סעיף71
לחוק העונשין
, התשל"ז-
1977
)(להלן: חוק העונשין
מקנה לבית המשפט סמכות
להורות על מאסר של אדם בגין אי-
תשלום קנס פלילי שהוטל עליו, גם בחלוף שנים רבות
.ממועד מתן גזר הדין
2.
לטעמנו בשלה העת להורות על ביטול סעיף זה , בשים לב לכך שמאסר חלף קנס אינו אפקטיבי
ואינו צודק . להלן עיקרי הטעמים שיוצגו
במסגרת פנייתנו:
א.
מאסר אדם בשל אי-תשלום קנס שהוטל עליו בהליך פלילי ה
ו א אמצעי חריג במשפט
הישראלי, לאחר שבשנת2014
.בוטלה האפשרות לאסור חייבי הוצאה לפועל אזרחיים
בדיקת הנתונים העלתה כי ביטול מאסר החייבים האזרחי, ושימוש באמצעי גבייה
אלטרנטיביים ופוגעניים פחות , דווקא
העלו
.את שיעורי הגבייה
ב.
השימוש במאסר חלף קנס נעשה בעיקר כנגד נאשמים עניים, שידם אינה משגת לתשלום
הקנסות שהוטלו עליהם. כך, מעל ל-
80%
מפקודות המאסר חלף קנס מוצאות בגין
קנסות נמוכים יחסית, של עד5,000
₪
, כאשר ניתן להניח שרובם המכריע של נאשמים
אלו אינם
יכולים לעמוד בתשלום הקנס, ולא מנסים להסתיר סכומים נמוכים אלו או
.מעדיפים לרצות עונש מאסר תמורתם
ג.
ברוב המקרים, בתי משפט אינם מקיימים,, בשלב גזירת הדין
דיון מעמיק בשאלות
הנוגעות לעונשי קנס ומאסר חלף קנס. על כן, במרבית המקרים אין מתאם בין יכולותיו
הכלכליות של
הנאשם לבין הקנס המוטל עליו, ואין כל דיון ב"יחס המרה" ראוי בין גובה
.הקנס לבין משכו של המאסר חלף קנס
ד.
אין במשפט הישראלי כל מנגנון הגנה אפקטיבי כנגד כליאת נאשמים רק בשל חיסרון
כיסם גם בשלב בו מתבקשת הפעלת מאסר חלף קנס
בשל אי-תשלום הקנס
ות
(קנסות
שמ
לכתחילה אי
נם תואמים בהכרח את יכולתם הכלכלית של הנאשמים.)
2
ההסדר הנורמטיבי
3.
חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו מעגן את החירות כזכות חוקתית. הוא קובע בסעיף5
,
" שכותרתו
חירות אישית ", כי ,"אין נוטלים ואין מגבילים את חירותו של אדם במאסר
."במעצר, בהסגרה או בכל דרך אחרת
4.
על חשיבותה המיוחדת של הזכות החוקתית לחירות ועל חובתן החוקתית של הרשויות להגן
עליה ברמה גבוהה במיוחד של הגנה, עמד למשל כבוד השופט זמיר בבג"ץ6055/95
צמח נ' שר
הביטחון (
1999
), בפסקה17
:לפסק דינו
"החירות האישית היא זכות חוקתית מן המדרגה הראשונה, ומבחינה מעש ית, היא
.גם תנאי למימוש זכויות יסוד אחרות הפגיעה בחירות האישית, כמו פגיעת אבן
במים, יוצרת מעגל מתרחב של פגיעה בזכויות יסוד נוספות : לא רק בחופש
התנועה, אלא גם בחופש הביטוי, בצנעת הפר
ט, בזכות הקניין ובזכויות נוספות ...
רק בן-חורין יכול לממש באופן מלא וראוי את
זכויות היסוד שלו. והחירות
האישית, יותר מכל זכות אחרת, היא העושה את האדם בן-
חורין. משום כך שלילת
החירות האישית היא פגיעה קשה במיוחד . אכן, שלילת החירות האישית בדרך של
מאסר היא
העונש הכבד ביותר
שמדינה מתוקנת מטילה על עבריינים... מבחינה
,עקרונית רמת ההגנה על זכות יסוד צריכה לעמוד ביחס ישר לדרגת החשיבות של
הזכות ולעוצמת הפגיעה בזכות . בהתאם לכך, יכול להיות הבדל, לדוגמה, בין רמת
ההגנה על החירות האישית לבין רמת ההגנה על זכות הקניין, כשם שיכול להיות
הבדל ברמת ההגנה בין מקרה של שלילה מוחלטת של החירות לבין מקרה של
פג
יעה מוגבלת בחירות ... עם זאת, כידוע, לא כל פגיעה בחירות האישית עומדת
בניגוד לחוק-
יסוד: כבוד האדם וחירותו... השאלה בכל מקרה של פגיעה בחירות
האישית היא אם הפגיעה עומדת בתנאים שנקבעו בפיסקת ההגבלה. פיסקה זאת
.היא קו ההגנה על זכויות היסוד, לרבות החירות האישית"
5.
סעיף71
לחוק העונשין, המאפשר להטיל מאסר בשל אי-
תשלום חיוב כספי, הוא סעיף קשה
,וחריג
הפוגע בזכות לחירות:. בהתאם לנוסח הסעיף
71
.
(א )בית המשפט הדן אדם לקנס ,רשאי להטיל עליו מאסר עד שלוש שנים
למקרה שהקנס כולו או מקצתו לא ישולם במועדו ובלבד שתקופת המאסר
במקום קנס לא תעלה על תקופת המאסר הקבועה לעבירה שבשלה הוטל
הקנס ;נקבע לעבירה עונש קנס בלבד ,או היתה העבירה של אחריות קפידה
כאמור בסעיף
22
(א )סיפה ,לא תעלה תקופת המאסר במקום הקנס על שנה.
(ב( )בוטל)
(ג )נשא אדם מאסר לפי סעיף קטן (א ,)לא יחוייב בתשלום הקנס והתוספת ;
נשא חלק מתקופת המאסר ,לא יחוייב בתשלום חלק הקנס היחסי לתקופה
3
שנשא עליו מאסר ,והתוספת שיהיה חייב בה תחושב לפי אותו חלק מן הקנס
שלא נשא עליו מאסר.
(ד )הוטל מאסר לפי סעיף קטן (א )ולפני שנסתיימה תקופת המאסר שולם חלק
מן הקנס תקוצר התקופה לפי היחס שבין הסכום ששולם לבין הקנס כולו.
(ה )מי שהוטל עליו מאסר בשל אי תשלום קנס ישא אותו בנוסף לכל מאסר
אחר ,לרבות מאסר בשל אי-תשלום קנס אחר ,בין שהמאסר האחר הוטל
באותו משפט ובין שהוטל במשפט אחר ,זולת אם הורה בית המשפט הוראה
אחרת.
6.
עד לפני מספר שנים, לצידו של סעיף71
לחוק העונשין, הייתה מקובלת בישראל נורמה ותיקה
וכללית של מאסר חייבי הוצאה לפועל אזרחיים. לשמחתנו, נורמה כללית זו
בוטלה
סופית על
ידי המחוקק בשנת2014
, לאחר שהוקפאה בהוראת שעה בשנת2011
,. זאת בין היתר,
לאחר
שנמתחה ביקורת רבה על אי-
חוקתיות נורמה זו (ראו, למשל, רון חריס "נפילתו ועלייתו של
"מאסר החייבים
עיוני משפט
כ439
(
1996
); סלים ג'ובראן וחגי קלעי "תחולתה של הזכות
"החוקתית לקיום מינימלי בכבוד על אנשים החיים בעוני
עיוני משפט
לז195
(
2014
.))
בהתאם לדברי ה הסבר של הצעת החוק הממשלתית אשר ביטלה את מאסר החייבים במסגרת
'הליכי הוצאה לפועל (הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס43), התשע"ד-
2014
, ה"ח
הממשלה864
מיום18.3.2014
:)
"
,מערכת ההוצאה לפועל נועדה, בראש ובראשונה, להגן על זכותו של הזוכה לקניין
שהיא זכות חוקתית המעוגנת בסעיף3
לחוק-
יסוד: כבוד האדם וחירותו. החוק
,מסייע להשיג תכלית זו באמצעות מתן אמצעים יעילים לגביית החוב. עם זאת
המערכת מחויבת גם לשמירה על זכויותיו של החייב ובכ לל זאת לזכותו לחירות
שאף היא נהנית ממעמד חוקתי ... כיום עומדים לרשות הזוכה אמצעים רבים
לגביית החוב , בין אם במסגרת קבלת מידע על נכסי החייב ובין אם באמצעות
...הטלת הגבלות שונות על החייב במסגרת בדיקה שנערכה במהלך שלוש השנים
'האחרונות, בשל הוראת השעה שבתיקון מס
29
, נמצא כי למרות האיסור על
הטלת מאסרים, שיעורי הגבייה דווקא עלו . כמו כן, לאור הקושי לבודד את
החייבים בעלי היכולת המשתמטים מתשלום חובותיהם, מתוך קבוצת החייבים
,שאינם משלמים את חובותיהם יש חשש כי עלול להיאסר, בטעות, מי שאינו בעל
יכולת כלכלית
. לחילופין, איו ם המאסר עלול לגרום לחייב לפנות למקורות אחרים
לקבלת הכספים, ובכלל זה גם לשוק האפור... לאור האמור מוצע לבטל את סעיף7
[צ"ל70
] לחוק [ההוצאה לפועל], כך שתתבטל האפשרות לנקוט מאסר כלפי
חייבים
.שאינם חייבים במזונות"
7.
במקרה של סעיף71
לחוק העונשין אין המדובר במאס ר כנגד חיוב כספי אזרחי, אלא כנגד
.קנס פלילי המיועד לאוצר המדינה כפי שיובהר להלן, הנימוקים אשר הצדיקו את ביטול
מאסר החייבים במסגרת הליכי הוצאה לפועל, ובהם
אי-
האפקטיביות של אמצעי זה לעומת
אמצעים אחרים , ובעיקר
החשש הממשי למאסרם של מי שאינם יכולים לשלם את חובם
בשל
4
אי-יכולת כלכלית , מצדיקים גם את ביטול הוראת סעיף71
.לחוק העונשין
,למעשה ניתן אף
לגרוס, כפי שסבר למשל כב' השופט מ' אלון, כי הם חלים ביתר שאת ביחס לקנס המיועד
לאוצר המדינה :
"הקפדה יתרה מצויה אפוא במשפט העברי שלא לשלול חירותו של אדם עני ושלא
"לענות נפשו" מאחורי סורג ובריח על אי-
תשלום חוב שהוא חייב, משנתברר שאין
;ביכולתו לעמוד בכך ואם כך הוא לעניין תשלום כסף, שהעני קיבל מפלוני וחייב
הוא לו, מכל שכן שכך הוא לעניין תשלום קנס כספי בלבד , שהקנס הכספי בא
להעניש אדם בעונש שהוא קל יחסית ולא להשיב כספים שנלקחו מאחר" (ע"פ
1100/91
מדינת ישראל נ' ג'עפרי , פסקה19
)
יישומו של מאסר חלף קנס– הלכה למעשה
8.
אכיפת תשלום של קנסות המוטלים במסגרת הליכים פליליים מתבצעת באחד משני מסלולי
גבייה מרכזיים–
ה
ראשון
.נשען על הסמכויות של המרכז לגביית קנסות למרכז סמכויות
הנוגעות לגביית חוב, פריסתו, דחיית תשלומו
,ומתן פטור מתשלום תוספת פיגורים; בנוסף
לרשמים שמונו לענייני המרכז נתונות סמכויות להטלת הגבלות שונות על החייב, כגון הגבלה
מלקבל דרכון או להאריכו, עיכוב יציאה מן הארץ, הגבלת החייב כלקוח מוגבל מיוחד לפי
חוק שיקים ללא כיסוי
, תשמ"א-
1981
ועוד
, אולם זאת,, לפי דרישת החוק
אך ורק לאחר
שהחייב הוכח, כדרישת סעיף7א לחוק,
.כבעל יכולת כלכלית לשלם את החוב
המסלול
השני
.הוא האיום בהפעלת מאסר חלף קנס, ככל שכלי זה נקבע במסגרת גזר הדין
9.
בהתאם לעקרון המידתיות,
קובע 'נוהל המרכז לגביית קנסות מס021-2018
"יישום וביצוע
( "מאסר חלף קנס19.3.2019
,)
כי טרם המעבר למסלול השני יש לפעול באמצעי הגבייה
הפחות פוגעניים העומדים לרשות המרכז
לגביית קנסות. עם זאת, המציאות מלמדת ש הפעלת
מאסר חלף קנס נעשית מבלי שנבדקת יכולתו הכלכלית האמיתית של בעל החוב, ונדירים הם
המקרים בהם המרכז לגביית קנסות עושה שימוש בסמכותו לעריכת חקירת יכולת .
10
. ו ,כך
מדי שנה,
נכלאים מאחורי סורג ובריח מאות אנשים בשל העובדה כי לא שילמו קנס
שהוטל עליהם בהליך פלילי. מתוך כ-
30,000
מקרים שגזר הדין בהם כולל הוראת מאסר חלף
קנס שניתנים מדי שנה
, מונפקות מדי שנה כ-
3,000
פקודות מאסר לחייבים, ו
מאות
מתוך
פקודות אלו מופעלות הלכה למעשה ומוביל
ות לכליאתם של אנשים בשל אי-
.תשלום הקנס
11
.
במסגרת המאמר "משלמים בחירותם: האם בשלה העת להורות על ביטולו של המאסר חלף
"הקנס,
1 מציגים כותבי המאמר את
נתוני המרכז לגביית קנסות, אשר מלמדים על כך
ש בשנים2017
-
2018
הופקו5,764
פקודות מאסר, מתוכן534
,בוצעו בפועל כאשר
מעל ל-
%
80
מפקודות המ אסר הן בגין קנסות של עד5,000
₪. נתונים אלו מלמדים על כך ש האוכלוסיות
החלשות הן הנפגעות העיקריות ממוסד המאסר חלף קנס.
1
,"?רביע אגבריה ואיילת עוז, "משלמים בחירותם: האם בשלה העת להורות על ביטולו של מוסד המאסר חלף קנס
)עיוני משפט מב (תש"ף
5
תקופות המאסר אשר נאשמים מרצים בגין אי-
( תשלום קנס נעות בין ימים בודדים23%
( מהנאשמים) לחודשים ארוכים15%
ריצו מאסר של בי ן חודשיים לשנה), כאשר במקרים
.ספורים נאשמים ריצו מאסר חלף קנס של למעלה משנה
הנתונים מלמדים גם על שונות גדולה באורך המאסר המוטל בגין עונשי קנס זהים. כך, בשנים
2018-2017
, בגין קנס של100
₪
נאשם עשוי לרצות בין יום לשלושים ימי מאסר בפועל, ובגין
קנס של1,000
₪
.הוא עשוי לרצות מאסר של יומיים עד מאה ימים
12
.
הנתונים על כך שהאוכלוסיות החלשות הן הנפגעות העיקריות ממוסד המאסר חלף קנס
,מקבלים אישוש גם מניסיונה המעשי של הסניגוריה הציבורית. כך, במקרים רבים המרכז
לגביית קנסות ניסה להפעיל פקודות מאסר כנגד פושטי רגל, אנשים שמצויים בהליכי חדלות
פירעון, ואף
אנשים עם
.מוגבלויות פיזיות ונפשיות
ההצדקות לקיומו של מאסר חלף קנס והביקורת עליהן
13
.
:בבסיס מוסד המאסר חלף קנס עומדת תכלית כפולה
אכיפתית ועונשית. בהתאם ל תכלית
ה אכיפתית, האפשרות של הפעלת מאסר נועדה לתמרץ את הנאשם לשלם את הקנס שהוטל
.עליו
בהתאם ל
תכלית
העונשית, הפעלת המאסר חלף קנס נועדה למנוע מצב בו נאשם נשא
בעונש קל מ
זה שהוטל עליו על ידי בית המשפט בשל אי-תשלום הקנס , כך שבמקום עונש
הקנס שלא שולם, יבוא מאסר "השקול" א .ליו
14
.
,בהתאם לפסיקתו של בית המשפט העליון הדעה הרווחת היא כי ,מבין שתי התכליות הנ"ל
התכלית האכיפתית היא התכלית המרכזית ,. כך בהתאם לדברי כב' השופט רובינשטיין
ברע"פ837/12
'מדינת ישראל נ גוסקוב (
20.11.2012
:)
"
נזכיר, כי מטרת המאסר חלף קנס היא להביא לתשלום
הקנס , והיא אינה נושאת
.בחובה תכלית עונשית כשלעצמה אין תכליתו של הסדר זה לשלול את חרותו של
הפרט כאמצעי ענישה על שלא שילם את הקנס, אלא להביא את החייב לשלם את
הקנס ; כך אף עולה מסעיפים71(ג) ו-
71
(ד) לחוק העונשין, שלפיהם ניתן לרצות גם
.חלק מתקופת המאסר חלף הקנס התכלית האכיפתית
הניצבת ביסוד ההסדר של
מאסר חלף קנס תומכת איפוא אף היא במתן אפשרות לחייב להשיג על ההחלטה, בלא
שתיפתח ההכרעה העקרונית בהליך העיקרי. כך, למשל, אם טוען הפרט כי שילם את
הקנס , או כי יש מקום לאפשר דחיה נוספת של התשלום בשל שינוי נסיבות שחל מאז
נית.ן גזר הדין, יש לאפשר לערכאה שיפוטית להידרש לטענות מעין אלה"
ראו, בנוסף, גם דברי כב' השופט הנדל ברע"ב1049/15
ניזרי נ' שב"ס (
18.6.15
) (בפסקה3)
;
ו כן את דבריו של כב' השופט סולברג בפסק דין זה (פסקאות41-28
.)לחוות דעתו
15
. אלא, שבחינת הנתונים הנוגעים להפעלת מא סר חלף קנס לא בהכרח תומכת
בתכלית
האכיפתית .
,אמנם פקודת מאסר חלף קנס
מבוצעות
באחוז קטן יחסית מבין המקרים בהם
,הוטלו קנסות אשר בצידם עונש מאסר חלף קנס
כך שנראה שדה-
פקטו מרבית הקנסות
6
שמוטלים
,משולמים על ידי נאשמים. ברם אין כל נתונים אשר יכולים ללמד על האפקטיביות
.של המאסר חלף קנס דווקא, לעומת אמצעי גבייה אחרים
16
.
הנתונים שכן קיימים בידינו נוגעים לאפקטיביות של מאסר חייבים אזרחי. בהתאם לנתונים
שהובאו בעניין זה במסגרת הליכי הביטול של מאסר החייבים האזרחי, עולה כי החלפת
,המאסר באמצעי גבייה חלופיים ,ופוגעניים פחות כגון שלילת רישיון, הגבלה על שימוש
בכרטיס חיוב ועיכוב יציאה מן הארץ, לא הובילה לירידה באפקטיביות של הגבייה, אלא
להפך, הובילה לשיעורי גבייה זהים ואף גבוהים יותר.
2
17
. על כן, ייתכן בהחלט ש כלי האכיפה הנתונים בידי רשם המרכז לגביית קנסות (הדומים
בעיק ,)רם לכלי האכיפה שנוספו לאכיפה האזרחית עם ביטול מאסר החייבים די בהם כדי
.להוביל לגבייה אפקטיבית מן הנאשמים שיש בידם לעמוד בקנס שהוטל עליהם
18
.
מעבר לכך, גם לו ניתן יהיה להוכיח כי השימוש במאסר חלף קנס הוא דרך אפקטיבית להוביל
לתשלום קנסות, יש לזכור כי מדובר באמצ עי גבייה יקר יחסית, שיש לבחון האם עלותו
.הגבוהה מצדיקה את העלייה באפקטיביות של הגבייה
בישראל לא נערך כימות של העלות
,הבירוקרטית הנובעת מקיומו של המאסר חלף הקנס (עלות בירוקרטית שאינה זניחה
)בהתחשב בכללים שנקבעו בפסיקה להגשמת ההליך ההוגן בהפעלת המאסר חלף קנס , ואולם
נזכיר, למשל, כי עלות ממוצעת של שנת מאסר בישראל עומדת על כ-
120,000
₪לאסיר , ועל
כן עלותו השנתית של הפעלת המאסר חלף קנס, בהתאם לנתונים שנאספו באשר לכלל ימי
המאסר שרוצו בשנים האחרונות, עמדה על כ-
2.7
מיליון ₪
בשנת2017
(עלותם של8,324
ימי
מאסר חלף קנס
מצטברים) ועל כ-
5.3
מיליון ₪
בשנת2018
(עלותם של16,059
ימי מאסר חלף
)קנס מצטברים .יש לזכור, כי עלות כליאה זו מצטברת להפסד נוסף המתגלם באי-
גביית
קרנות הקנס עצמן, שכן המאסר מחליף את תשלום הקנס ובכך פוטר את החייב מתשלום. כך
למשל, בנוסף לעלויות הכליאה כאמור, ב שנת2017
ובשנת2018
סכום הקנסות הכולל שבגינו
רוצו ימי מאסר חלף קנס עמד על כ-
3.7
מיליון ₪
.בכל שנה
19
.
ספק אם גם
התכלית העונשית
(שמבחינת הפסיקה היא ממילא
תכלית
)משנית, אם בכלל
יכולה לעמוד במבחן הביקורת. ראשית, קשה לקבל קיומו של "יחס המרה" בין עונש קנס
לבין עונש המאסר. לקנס ולמאסר מאפיינים שונים הן מבחינת הפגיעה באדם עצמו
ו הן
מבחינת ההשלכות החברתיות של הענישה. מכאן, שניתן להניח כי בחירתו של בית המשפט
להטיל לכתחילה על הנאשם עונש של קנס לקחה בחשבון מאפיינים אלו במטרה להוביל
לענישה שלא תסבול
מרבים מתחלואיו של עונש המ.אסר
,שנית
לא ניתן להפריד בין שאלת המרת העונשים משאלת יכולתו הכלכלית של האדם ומכלל
מאפייני המקרה. גם אם אדם עני "מעדיף" לרצות עונש מאסר ולא לחסוך מעצמו או
ממשפחתו מצרכים
בסיסיים, ואילו אדם עשיר "מעדיף" לשלם סכומי כסף שאינם פוגעים
.בליבת צרכיו, העדפות אלו אינן מתקיימות במנותק ממצבם הכלכלי וממכלול נסיבות העניין
2 הכנסת ,מרכז המחקר והמידע ,ביטול האפשרות להוציא צווי מאסר נגד חייבים במערכת ההוצאה לפועל והשפעתו
על שיעור גביית החובות (
2014
,)זמין בכתובת :
https://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m03536.pdf
.
7
שלישית, גם אם במישור התיאורטי ניתן ליצור משוואת ענישה ראויה הממירה גובה קנס
מסוים למשך מאסר מסוים, הרי שלאור הפרקט יקה הנוהגת היום במשפט הישראלי, בה
החלופה של מאסר חלף קנס ניתנת בשולי פסק הדין וללא הנמקה, קשה לקבל ברצינות את
הטענה כי "משוואת ההמרה" אותה בחן בית המשפט לקחה בחשבון את מכלול ההשלכות של
המרת עונש הקנס בעונש המאסר מבחינת השלכתם העונשית וערכה בעניין זה בחירה
.מושכלת בעניינו של הנאשם
20
.
כך, בהתאם לנתונים המובאים במסגרת
המאמר "משלמים בחירותם : האם בשלה העת
להורות על ביטולו של המאסר חלף הקנס?
"
, בפועל עונש הקנס מוטל כמעט תמיד כעונש
נלווה לעונשים אחרים, כגון מאסר או מאסר על תנאי, ולא כעונש שמחליף אותם; עונשי קנס
מוטלים
בכלל העבירות ולאו דווקא בעבירות כלכליות; עונשי הקנס המוטלים אינם משקפים
דה-
פקטו את מצבם הכלכלי של הנאשמים עליהם הם מוטלים; ואין התייחסות ל"יחס
ההמרה" הראוי בין גובה הקנס לבין מספר ימי המאסר שיושתו תמורתו (וכפי שצוין
לעיל –
בפועל
.)קיימת שונות רבה ב"יחסי המרה" שקובעים בתי המשפט
דברים אלו מבוססים גם על ניסיונה המעשי של הסניגוריה הציבורית, ונדמה שכל מי שמכיר
את הפרקטיקות הדיוניות בבתי המשפט בשלב הטיעונים לעונש לא יחלוק עליהם. ברובם
המכריע של המקרים, בתי המשפט אינם קובעים מתחם לעונש הקנס ההולם ואינם אוספים
מידע מדויק באשר ליכולותיו הכספיות של הנאשם. מוקד הטיעונים של הצדדים מושקע
ברכיבי הענישה העיקריים–
ובעיקר בעונש המאסר–
ושאלת הקנס נדונה, אם בכלל, בשולי
הטיעונים לעונש "; שאלות הנוגעות למאסר חלף קנס ו"יחס ההמרה ככלל.אינן נדונות
משכך , וכאמור לעיל, בפועל לא ניתן להתייחס ל"משוואת המרה" מושכלת בין עונש הקנס
.לבין עונש המאסר
ובמילים אחרות: במקרים רבים בתי המשפט גוזרים עונשי קנס שאינם
תואמים את יכולתם הכלכלית האמיתית של נאשמים, ולצד קנסות אלו קובעים תקופות
מאסר חלף קנס
משתנות, שאינן משקפות
בהכרח את גובה הקנס או את מצבו הכלכלי של
.הנאשם
21
.
הצדקה עונשית נוספת שיכולה לעלות היא שמאסר חלף קנס מוצדק בשל סירובו של אדם
,לשלם את הקנס שהוטל עליו, סירוב שהוא פסול לכשעצמו ולכן מצדיק תגובה עונשית. אלא
שבהתאם לפרשנות זו
אין הצדקה להפעיל את המאסר חלף הקנס בי חס לנאשמים שלא
.שילמו את הקנס מתוך חוסר ברירה והיעדר יכולת כלכלית
מן הנתונים המובאים לעיל עולה
ש
חלקם הארי של הקנסות בגינם מופע
ל
ים עונשי מאסר הם קנסות נמוכים יחסית, ש ככל
הנראה
אינם משולמים בשל אוזלת יד ,. בנוסף, ספק אם הטלת מאסר, מאחורי סורג ובריח
היא התגובה החברתית הנכונה ל צורך."הענשתו" של אדם שמתחמק מתשלום חובותיו
פגיעה בלתי מידתית דווקא בחסרי אמצעים
22
.
פסיקתו של בית המשפט העליון חזרה, פעם אחר פעם, על כך שחסרון כיס של אדם אינו אמור
להביא לשלילת חירותו. ב עניין ג'עפרי
(פסקה19
:), ציין בית המשפט העליון כי
8
"
מאסרו של אדם אך ורק בשל חוסר יכולתו הכלכלית לשאת בתשלום קנס כספי
שהוטל עליו ,אינו מתישב עם מדיניות ראויה של ענישה פלילית תקינה והולמת .
יש
בכך משום פגיעה קשה בעקרון השויון"
23
.
אלא, שבניגוד למדיניות מוצהרת זו, בפועל–
חלקם הארי של מי שמופעל נגדם מאסר חלף
,קנס
אינם משלמים את הקנס בשל דלותם. כאמור לעיל, כ-
80%
מן הנאשמים אשר מרצים
בפועל עונשי מאסר חלף קנס בישראל מרצים עונשים אלו משום שלא שילמו קנסות
בשיעורים נמוכים של עד5,000
.₪
באשר לרובם המכריע של נאשמים אלו, ניתן להניח כי
יה עדר התשלום נבע מחוסר יכולתם הריאלית לעמוד בתשלום זה, ולא מניסיון להסתיר
.סכומים אלו או מהעדפה לרצות עונש מאסר תמורתם זוהי גם התרשמותנו היש
י רה
ה מבוססת על ניסיוננו הרב.בייצוגם של נאשמים דלי יכולת
24
.
נראה כי הדבר נובע, בראש ובראשונה, מכך שגובה הקנסות הנגזרים על ידי בתי המשפט אינם
משקפים, בפועל, א ת מצבו הכלכלי של הנאשם, וזאת למרות הוראות החוק (למשל, סעיף40
ח
לחוק העונשין, לפיו יש לקבוע את מתחם הקנס ההולם תוך התחשבות במצבו הכלכלי של
הנאשם). כיום, החוק אינו כולל כל מנגנון מבני, כמו למשל חקירת יכולת, אשר נועד להגשים
.הוראות אלו ,כאמור לעיל
בחינת הפסיק
ה הישראלית וכן הה
י כרות עם הפרקטיקה הנוהגת
מלמדת כי
בתי המשפט
בדרך כלל אינם נוהגים לקבוע מתחם לעונש הקנס ההולם, וכן אינם
רואים לעצמם חובה לערוך איסוף מידע מדויק באשר ליכולותיו הכספיות של הנאשם בטרם
.הטלת הקנס
הנושא נדון בדרך כלל בקצרה בלבד, בשולי הטיעונים.לעונש
25
. יתרה מכך, גם בשלב בו המרכז לגביית קנסות מבקש להפעיל את המאסר חלף קנס , לא ניתן
.משקל ממשי למצבו הכלכלי האמיתי של החייב בהתאם לפסיקתו של בית המשפט העליון
כדי שלא יופעל המאסר
" על הנאשם להוכיח שהיה
תם לב בהתנהגותו ובמעשיו, ו כי לא ניסיון
לחמוק מהדין עומד
מאחורי אי התשלום אלא היעדר יכולת אמיתית–
שמקורה בנסיבות
שלא עמדו בפני בית המשפט בעת שגזר את הדין ,או בפני המרכז לגביית קנסות עת שקיבל
ההחלטה על פריסת החוב( "
ע"פ4919/14
אזולאי נ' מדינת ישראל (
6.3.2017
, פסקה64
)).
קיים קושי בכך שעל הנאשם להראות כי קיימות
נסיבות שלא עמדו בפני בית המשפט
שגזר
את הדין , שכן חוסר יכולת כלכלית שהיה קיים כבר,בעת גזירת הדין
.לא יילקח בחשבון
אך יתרה מכך, מבחן תום הלב שנקבע בעניין
אזולאי
הוא מבחן מחמיר, שרק נאשמים מעטים
יוכלו
לעמוד
בו. כך, למשל, פסק דין
אזולאי רואה ב חייב אשר פנה למרכז לגביית קנסות
להסדרת מעמדו רק לאחר הפעלתו
של צו מאסר חלף קנס, חייב שהוא א-
פריורית חסר תום
לב, אשר יש להניח כי השתהה מטעמים טקטיים בפנייתו.
3 ס תפי ה זו אינה לוקחת בחשבון
את הקושי
הנעוץ בכך ש אנשים
דלי אמצעים מתקשים ל
מצות
הליכים מינהליים שנועדו
להקנות
הם ל
זכויות, נוכח חוסר הבנה של ההליכים הביורוקרטיים וחשיבותם או בשל פחד
.מן הרשות4
דברים אלו מאפיינים גם את מיצוי
ה הליכים מול המרכז לגביית קנסות, שכן
3 עניין אזולאי ,בפסקה
64
.
4 איל פלג אתגר העוני של המשפט המינהלי (
2013
)בעמ '
157-155
.
נציין, כי מניסיונה של הסניגוריה הציבורית, חלק
ניכר מן הנאשמים אשר פנו אליה לייצוג בהליכי מאסר חלף קנס עשו זאת רק לאחר שהופעלה כנגדם פקודת המאסר
וזאת לא מתוך חוסר תום לב או רצון להתחמק מן הדין, אלא מתוך חוסר הבנה של האפשרויות העומדות בפניהם
9
מדובר בהליכים שהיוזמה לפתיחתם מוטלת על שכם החייבים
והיא דורשת איסוף מסמכים
קפדני ומשמעותי בשלב של
אחר סיום ה
הליך הפלילי, שבו לרוב
לא עומד לרשותם של
החייבים ייצוג משפטי.
26
.
על כן, אין כיום במשפט הישראלי מנגנון הגנה אפקטיבי כנגד כליאת נאשמים רק בשל חיסרון
כיסם, וזאת הן במישור של קביעת גובה הקנס לכתחילה ו הן במישור של הפעלת המאסר חלף
הקנס בשלב שבו הנאשם לא עמד בתשלום.הקנס שהוטל עליו
27
.
,יתרה מכך, גם במקרים בהם נאשמים עניים שילמו, בסופו של דבר, את הקנס שהוטל עליהם
הדבר נעשה לעיתים אחרי שאיום המאסר הוביל להפעלת לחץ בלתי ראוי ובלתי מידתי על
אותם נאשמים לצורך גיוס הסכומים–
למשל, על ידי ויתור על מצרכים בסיסיים או חלק
מקצבאות
קיום להם זכאים; על ידי הפעלת לחצים קשים על בני משפחה למתן הסכומים; על
ידי גיוס סכומים מן השוק השחור או מן השוק האפור ובדרכים נוספות שאינן בהכרח דרכ ים
.אותן על מערכת האכיפה לעודד מקרים מסוג זה, שהיקפם המדויק אינו ידוע לנו בשל
,היעדרם של נתונים מספקים
מהווי
ם
פגיעה נוספת באוכלוסיות מוחלשות, שאינה מתבטאת
.בסטטיסטיקות הרשמיות
28
. לשיטתנו, טעמים אלו מצביעים גם
על שאלות וקשיים חוקתיים שמעורר מוסד המאסר חלף
קנס
, בהיותו פוגע בזכויות היסוד החוקתיות לחירות, כבוד ושוויון.
לסיכום– יש להורות על ביטולו של מוסד המאסר חלף קנס
29
.
בדברינו לעיל הצגנו את מגוון הבעיות, החוקתיות
ו הפרקטיות, הנוגעות למוסד המאסר חלף
.קנס ,לטעמנו הבעיה המרכזית נעוצה בכך שהמוסד אינו מבחין בין חייבים שיכולים ואינם
רוצים לשלם את הקנס הפלילי שהוטל עליהם , לבין
חייבים ש רוצים ואינם יכולים לעמוד
בתשלום הקנס . הגם שהצגנו את הסיבות המוסדיות לחוסר הבחנה זו–
ספק רב אם ניתן
.יהיה לתקן אותן בדרך כלשהי זולת ביטול מוסד המאסר חלף קנס
30
.
על כן, נבקשך לפעול
ל
ביטול מוסד המאסר חלף קנס , והחלפתו בהפעלה מידתית של אמצעי
.הגבייה העומדים בפני המרכז לגביית קנסות
31
.
בדומה לביטול מאסר החייבים האזרחי, נציע כי
בשלב הראשון הדבר ייעשה בהוראת שעה .
בתקופת ביניים זו ניתן יהיה לאסוף, לראשונה, נתונים אודות האפקטיביות של אמצעי
האכיפה האלטרנטיביים, באופן שי אפשר לשפר ולדייק את השינוי החקיקתי שייקבע בסופו
.של דבר
הוראת שעה כזו תסייע גם להפחית את הצפיפות בבתי הסוהר, ולעמוד באמות
.המידה המינימליות שקבע בית המשפט העליון בהקשר זה
בכבוד רב ו,בברכה
במסגרת הליכי הגבייה או חוסר יכולת לעמוד אף בהסדרי חוב "מקלים" יחסית שהוצעו להם מאת המרכז לגביית
.קנסות
10
ד"ר יואב ספיר
הסניגור הציבורי הארצי
:העתקים
-
ח"כ אבי ניסנקורן, שר המשפטים
-
ד"ר אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה