חומר רקע

PDF 43,457 תווים המסמך המקורי ↗
133 :פרק במיקוד מלכודת העוני – הנטלים הכלכליים בהליך הפלילי "My work with the poor and the incarcerated has persuaded me that the opposite of poverty is not wealth; the opposite of poverty is justice."99 מבוא: על הקשרים בין ההליך הפלילי לבין חובות כספיים על פי בדיקה שערכה הלשכה המרכזי ת לסטטיסטיקה בשנת 2015 ,למעלה מ- 90% מלקוחות הסניגוריה הציבורית הם מחוסרי אמצעים. עוני ופלילים שלובים זה בזה ומזינים זה את זה, וניתן להצביע על מערכת קשרים ענפה ביניהם: ראשית , בהתאם לחלק מהתאוריות הקרימינולוגיות, מחסור באמצעים הוא אחד הגורמים המרכזיים לעבריי נות.100 שנית , ההליך הפלילי נחווה באופן שונה עבור חשודים, נאשמים ונידונים חסרי אמצעים לעומת בעלי אמצעים. חסרון הכיס עלול איפוא להביא לפגיעה בהגינות ההליך הפלילי ובשוויון בפני החוק. יתר על כן, נקודות מפגש בין ההליך הפלילי לבין צרכים כספיים עלולות להביא לפגיעה בזכויותיהם של חסרי האמצעים . כך למשל, ביחס לחלק מן העבירות ניתן באמצעות תשלום כספי להימלט מאימת ההליך הפלילי ולעבור למסלול מקל יותר של כופר, קנס מינהל י או אכיפה מינהל ית ; חשודים ונאשמים עניים עלולים למצוא עצמם במעצר אם לא יצליחו לגייס את סכום הפיקדון לצורך שחרור בערובה; נידונים עניים שלא ישלמו את חובות הקנס עלולים למצוא עצמם מרצים מאסר חלף קנס; אסירים עניים עלולים לא לצאת לחופשות, לא להשתלב בתוכניות שיקום ולא להשתחרר בשחרור מוקדם, משום שאין ביכולתם לשלם את חובותיהם הכספיים על- .פי גזר הדין שלישית , ההליך הפלילי מהווה בפני עצמו גורם משמעותי לחובות, אשר בתורם עלולים לדרדר את מי שהוטלו עליו לעוני חמור יותר ולהגביר את הסיכון לרצידיביזם.101 הנה כי כן, הקשרים שבין עוני וחובות לבין פלי לים הם דו- .כיווניים, ולעיתים אף מעגליים החובות המכבידים ביותר שיוצר ההליך הפלילי מקורם בתשלומים העונשיים, אשר מוטלים על נידונים בשלב גזירת הדין, לעיתים קרובות בשילוב רכיבי ענישה נוספים. תשלומים אלו מגיעים בדמות קנס, פיצוי לנפגעי עבירה וחילוט.102 שיעורי הקנסו ת והפיצויים נקבעים ללא חקירת היכולת הכלכלית של הנידון, ולעיתים קרובות הם גבוהים בהרבה מיכולתו לשלם; הם נגבים על ידי המרכז לגביית קנסות, שדרכי הגבייה שלו אגרסיביות יותר בהשוואה לאופן גביית החובות בהוצאה לפועל; הם נושאים ריביות דרקוניות שגורמות לתפיחתם המהיר ה; ורובם הוחרגו מההסדרים המקלים ובראשם הפטר, שהוסדרו במסגרת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשס"ט- 2019. כאשר מוטל בצד הקנס גם מאסר חלף קנס, אי- תשלום הקנס עלול 99 ), 18 2014 ( Spiegel & Grau , Just Mercy: A story of Justice and Redemption , Bryan Stevenson . 100 ,חגית לרנאו עבריינות ואכיפת חוק )פרדס, 2016 '(, בעמ176 - 177 . ראו גם התייחסות לתיקי עוני בדוח הפעילות השנתי של הסניגוריה הציבורית לשנת 2014 . 101 (2015); Diller, Rebeka, Alicia Banonn Fines, Fees and Bail Advisers Issue Brief, Council of Economic and Mitali Nagrecha, Criminal Justice Debt: A Barrier to Reentry, Brennan Center for Justice at New Liman Colloquium, Yale Law Shcool (2019); nd , 22 Ability to Pay York Universuty School of Law (2010). Liman Colloquium, Yale Law School (2018). st , 21 Who Pays? Fines, Fees, Bail, and the Cost of Courts 102 ראו דוח הסניגוריה הציבורית לשנת 2013 'בעמ77, לעניין עמדת הסניגוריה הציבורית ביחס לתזכיר חוק סדר הדין הפלילי )ח ילוט תקבולי עבירה(, התשע"ב- 2012 , שהפכה בשנת2018 .להצעת חוק 134 להביא להפעלת פקודת מאסר נגד החייב. צירופם של כל אלה מוביל לכך שחובות פליליים הפכו בפני עצמם לגורם מכביד ולעיתים מכשיל, המאיים לשבש את שיקומם של עוברי החוק ו להחזירם אל מעגל הפשיעה. לפי הרשות לשיקום האסיר, חובות כספיים מהווים את אחד הקשיים המרכזיים של האסיר המשוחרר ומכבידים על התגייסותו לשיקומו ולטיפול בצרכים הקרימינוגניים שלו .103 בסקר שנערך בישראל בקרב0 15 אסירים ששוחררו בשחרור מוקדם נמצא , כי ה גורם מספר אחת לעבריינות חוזרת הוא חובות כלכליים;104 ממצאים דומים עלו גם במחקרים שנערכו באר צות ה רית ב .105 בפרק שלהלן נסקור את הבעיות העיקריות, לטעמה של הסניגוריה הציבורית, בתחום הענישה הכספית בהליכים פליליים, ונצביע על פת רונות אפשריים. העבודה על פרק זה החלה בשלהי 2019 , ומתארת את העשייה ואת התובנות שנצברו בסניגוריה הציבורית בהקשרים אלו עד לתקופה זאת. כאשר התחלנו לעבוד על פרק זה, לא עלה על דעתנו שלפנינו התמודדות עם מגפה עולמית, שתגרום לזעזוע כלכלי ברוב שכבות האוכלוסיה. עוד מ וקדם לסכם את השלכותיה של מגפת הקורונה, אולם כבר כעת ברור, שהמציאות הכלכלית המוכרת לנו עומדת להשתנות. רבים איבדו את מקומות העבודה שלהם ואת פרנסתם, רבים נוספים עומדים בפני שוקת כלכלית ומעגלי העוני מתרחבים במהירות. בנסיבות אלו, אנו סבורים כי הנושאים בהם עוסק פרק זה רלוונטיים מתמיד וראויים לתשומת לב מיוחדת. קנס לאוצר המדינה : הענשה לא שוויונית שמכבידה יותר על חסרי האמצעים והצעה לכינונו של "קנס יומי" קנס הוא עונש כספי המשולם לטובת אוצר המדינה. מערכת המשפט הפלילית בישראל עושה שימוש רב בקנסות: מדובר ברכיב הענישה הנפוץ ביותר המוטל על ידי בתי משפט השלום, ושני רק לעונשי המאסר בפועל והמאסר על תנאי מבין רכיבי הענישה המוטלים על ידי בתי ה משפט המחוזיים. מחקר שפורסם בשנת 2012 מטעם הרשות השופטת מלמד כי בלמעלה מ- 38% מגזרי הדין בבתי משפט השלום הוטל עונש קנס, לרוב בליווי רכיבי ענישה נוספים, וכך גם בלמעלה מ- 25% מגזרי הדין בבתי ה משפט המחוזיים. טווחי הקנסות שנפסקו בבתי משפט השלום נעו בין 50 ל- 200,000 ₪ , כשמרבית הקנסות הם בטווח שבין 500 ל- 5,000 ₪ , ואילו בבתי המשפט המחוזיים הסכומים נעו בין 150 למיליון₪ , כשמרבית הקנסות בטווח שבין000 ,5 ל- 10,000 ש"ח .106 מניסיונה של הסניגוריה הציבורית עולה, כי בהתחשב במצבם הסוציו- ,אקונומי הירוד של מרבית עוברי החוק ובוודאי אלו הנמנים עם לקוחות הסניגוריה הציבורית, עונשי הקנס שמוטלים עליהם במסגרת גזרי הדין חורגים לעיתים קרובות מיכולתם הכלכלית. העובדה שכ- 80% מהמאסרים חלף קנס המופעלים בישראל מדי שנה הם בגין חוב שלא עולה על 5,000 ₪ , 107 מלמדת, כי גם כאשר שיעורי הקנס שנגזרים נמוכים באופן משמעותי מסכומי המקסימום שרשאי בית המשפט לפסוק בהתאם לחוק, הם לעתים גבוהים מיכולתם הכלכלית של נידונים רבים. מלכתחילה ביקש המחוקק ל הימנע מהכבדת יתר על חסרי אמצעים באמצעות הטלת עונשי קנסות החורגים מיכולותיהם הכלכלית. תיקון 113 לחוק העונשין, אשר מטרתו להבנות את שיקול הדעת של השופט בבואו 103 הרשות לשיקום האסיר התכנית להסדרת חובות כספיים של אסירים משוחררים: ניתוח פעילות במחוז מרכז 2 )ירושלים: יוני2018 .(( )להלן: רש"א 104 .(א' שהם ור' אפודי )בתהליך שילוב מחדש בקהילה – האמנם? בחינת צרכים וקשיים בקרב אסירים משוחררים . 105 . Cleveland prisoners’ experiences returning home Visher, C. A., & Courtney, S. M. E. (2006). Washington D. C.: Urban Institute. 106 אורן גזל־אייל, ענבל גלון וקרן וינשל־מרגל שיעורי הרשעה וזיכוי בהליכים פליליים 3 , 22 - 19 ,)הרשות השופטת מחלקת מחקר, 2012 .( 107 ,"ר' אבריה וא' עוז, "משלמים בחירותם: האם בשלה העת להורות על ביטולו של מוסד המאסר חלף קנס עיוני משפט מב)2 '( )תש"ף(, עמ23 .()להלן: אגבריה ועוז 135 לגזור את דינם של מורשעים בפלילים, קבע בסעיף40 ח הסדר ייחודי לקביעת מתחם עונש הקנס. סעיף זה מורה, כי כ בר בעת קביעת מתחם עונש הקנס בית המשפט יתחשב במצבו הכלכלי של הנידון, בנוסף לשיקולים הנוגעים לפגיעה בערך החברתי המוגן ולנסיבות הקשורות לביצוע העבירה. זהו הסדר יוצא דופן, שכן הוא חורג מהמנגנון הדו- שלבי שקובע תיקון113 , ומורה לבית המשפט להתחשב בנסיבה אישית של הנידון כבר בשלב המוקדם של קביעת המתחם, ולא רק בשלב המאוחר יותר של קביעת העונש בתוך המתחם. גישת המחוקק מבטאת השקפה, לפיה יכולתו הכלכלית של הנידון משנה את השפעתו של עונש הקנס עליו: קנס בגובה זהה יחווה באופן שונה על ידי נידון בעל אמצעים לעומת נידון חסר אמצעים . מכאן שביטוי נכון של עקרון הגמול מחייב התחשבות במצבו הכלכלי של הנידון ובהשפעת עונש הקנס עליו כבר בעת קביעת המתחם.108 עיון בדיוניה של ועדת החוקה חוק ומשפט בכנסת שדנה בתיקון113 מלמד, כי כוונת המחוקק הי י תה מרחיקת לכת אף יותר. מפרוטוקול הדיון בסעיף 40 ,ח עולה כי עמדת המחוקק הי י תה כי לא רק שיש לקבוע מתחם קנס המתחשב במצבו הכלכלי של הנידון, אלא שיש לוודא, כי הקנס שהוטל על הנידון הוא כזה שיוכל לעמוד בו, "שאחרת אתה דן אותו למאסר", כדברי כב' השופט בדימוס אליהו מצא באותו דיון.109 עמדת מחלקת ייעוץ וחקיקה כפי שהושמעה באות ו דיון הי י תה כי ההתחשבות במצבו הכלכלי של הנידון צריך שתקבע את הגבול המקסימלי של מתחם עונש הקנס.110 בפועל, ניסיונה של הסניגוריה הציבורית מלמד, כי כוונת המחוקק רחוקה מלהיות מיושמת. לעיתים קרובות בתי המשפט נמנעים מלקבוע מתחם לקנס, ועוברים באופן ישיר לשלב השני שבו נקבע באופן סופי גובה הקנס לתשלום. בתי המשפט אף אינם עורכים חקירת יכולת ממנה יוכלו ללמוד באופן אובייקטיבי על מצבו הכלכלי של הנידון, ולרוב אינם נותנים משקל ממשי למצבו כפי שעולה מראיות ההגנה המוצגות להם. בוודאי אין בתי המשפט רואים במצב הכלכלי את "הרף העלי ון" לקביעת מתחם הקנס, כפי שכיוון המחוקק מלכתחילה. גזירת הקנס אף אינה לוקחת בחשבון את הדינמיות הצפויה במצבו הכלכלי של הנידון, אשר עלול להידרדר עו ד יותר בתום ההליך הפלילי. קנסות בדרך כלל לא מוטלים כעונש יחיד, ולעיתים קרובות הם נפסקים כעונש נלווה לעונש מאסר בפועל או לעונש של עבודות שירות, אשר שוללים מהנידון את היכולת להתפרנס. בתקופת כליאתם, רוב האסירים אינם מתפרנסים כלל. גם המעטים שבין האסירים שמצליחים להשתלב במסגרת עבודות ב כלא, משתכרים בשכר נמוך בהרבה משכר המינימום, אשר מספיק להם בקושי לצורך קיומם הבסיסי.111 בנסיבות אלו, רוב האסירים לא מצליחים לעמוד בתשלום החובות. מרבית האסירים אינם מיוצגים לאורך מאסרם )הזכות לייצוג על ידי הסניגוריה הציבורית, בדרך כלל קמה רק בסמוך ל דיון בעניינ ו של האסיר בפני ועדת השחרורים(, ואינם מודעים למשמעות תפיחתו של החוב. לאי- תשלום החוב משמעויות רבות לשיקומו של האסיר: קיומו של חוב עלול למנוע מהאסיר להשתלב בתוכניות שיקום, למנוע ממנו יציאה 108 י' ואקי וי' רבין, "הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה: תמונת מצב והר הורים על העתיד לבוא", הפרקליט נב) 2 ( ) 2013 ( 413 ', בעמ439 . 109 "אליהו מצא: במה שנוגע לעונש של קנס, אין לי בכלל בעיה. כמובן, 'בהתחשב במצבו הכלכלי של הנאשם', שיהיה ברור לחלוטין שהנאשם מסוגל לעמוד בקנס, אחרת אתה דן אותו למאסר." )מתוך פרוטוקול ועדת החוקה חוק ומשפט 20.12.2010 (. 110 הממונה על תחום העונשין במחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, עו"ד רביד דקל, עמדה על כך שהתחשבות אמיתית במצבו הכלכלי של הנאשם מחייבת שיכולתו הכספית של הנאשם תקבע דה פקטו את הגבול המקסימלי של מתחם הקנס. חיזקה את דבריה היועצת המשפטית של ועדת החוק ה, חוק ומשפט, עו"ד סיגל קוגוט, כשציינה כי לפי כללי הענישה הנהוגים באנגליה )"הגייד ליין" Guidelines (, גובה הקנס שמוטל על מי שהורשע בעבירה נגזר ישירות מגובה הכנסתו, כך שקיים קשר ישיר בין יכולתו הכספית של הנאשם לבין גובה הקנס שמוטל עליו )פרוטוקול ועדת החוקה ח וק ומשפט 27.12.2010 .( 111 (עת"א )מחוזי מרכז19 - 01 - 4051 קריב נ' שירות בתי הסוהר )10.5.2020 (. לפי העתירה חלה שחיקה משמעותית בשכר האסירים, שעומד כיום על פחות ממחצית משכר המינימום. העתירה התקבלה באופן חלקי, ובית המשפט הורה לשב"ס לקבוע בתוך 6 חודשים מיום מתן פסק הדין ערך גמול שעתי חדש לאסירים עובדי מפעלים, אשר יביא לידי ביטוי את העלייה בשכר המינימום בישראל. 136 לחופשות, וועדת השחרורים מונחית להביא בחשבון קיומו של חוב בגין קנס או פיצוי, ואת הסיבה לחוב, במסגרת שיקוליה בהחלטה על שחרור מוקדם.112 נתוני המרכז לגביית קנסות לשנת2019 מלמדים על כ- 65,000 תיקים פתוחים בגין קנסות שהוטלו במסגרת הליכים פליליים, בסכום כולל של כ- 300 מיליון₪ )סכום החוב בפתיחה, ללא ריביות. ממוצע של כ- 4,600 ₪ .(לתיק חובות אלו צוברים ריביות דרקוניות )ר או בהמשך(. כאשר הקנס פרוס לתשלומים, אי- עמידה בתשלום אחד מעמידה את הקנס כולו לתשלום מיידי. חובות אלו מעמידים את בעליהם גם בסכנת מאסר חלף קנס, אם הוטל כזה בצדו של הקנס, ובמרבית התיקים אכן מוטל כזה )ר או בהמשך(. ברבות ממדינות אירופה קיים הסדר שונה להטלת עונשי קנס: מנגנון המכונה "הקנס היומי". לפי מנגנון זה, בית המשפט קובע את מספר ימי הקנס בהתאם לחומרת העבירה, לנסיבות ביצועה ולעברו של הנידון, ובכפוף למגבלת ימי הקנס. לאחר מכן בית המשפט מעריך את מצבו הכלכלי של הנידון ובהתאם קובע א ת ערך "יחידת הקנס היומית". הקנס הסופי הוא למעשה הכפלה של היחידה היומית במספר ימי הקנס. באשר לחישוב יחידת הקנס היומית נהוגים מודלים שוני ם: בחלק משיטות המשפט נהוג לחשב סכום מסוים ממשכורתו ממוצעת של הנידון ובאחרות נותר שיקול הדעת לקביעת גובה היחידה בידי בית ה משפט.113 כך מתקיים מנגנון ענישה מוניטרי שוויוני במובנו המהותי. מלבד השוויון התוצאתי, למוסד הקנס היומי מספר יתרונות משמעותיים: הגשמת התכלית ההרתעתית של הקנס מתקיימת גם כאשר מדובר בנאשמים בעלי ממון; העלאת שיעורי הגבייה; מזעור השימוש בסנקציית המאסר כחלופה לתשלו ם קנסות; הגברת יעילות כלכלית עקב עלויות תפעול נמוכות יותר וחיסכון בעלויות מאסר. לבסוף, ראוי לשים לב, כי במדינות הנוקטות בקנס היומי הוא מהווה את רכיב הענישה המרכזי בגין עבירות פליליות, לעומת עונש המאסר שמוטל בפחות מ- 10% מהתיקים הפליליים. כך מאפשר השימוש בקנ ס היומי לקדם מגמות אליהן שואף בשנים האחרונות גם המשפט הפלילי הישראלי, ובראשן צמצום השימוש במאסרים ככלל ומאסרים קצרים בפרט .114 הסניגוריה הציבורית קוראת לשקול את אימוצו של מנגנון זה גם בישראל. אף אם לא יאומץ מנגנון הקנס היומי, יש להקפיד , במסגרת המנגנון הקיים, על קיום חקירת יכולת ועל התחשבות אמיתית במצבם הכלכלי של נידונים בעת הטלת הקנס, כפי שנקבע כאמור בתיקון 113 .לחוק העונשין מאסר חלף קנס : קריאה לביטולה של כליאת העניים סעיף71 לחוק העונשין מקנה לבית המשפט סמכות להטיל מאסר חלף קנס בעת גזירת הדין, כך שאם הקנס לא ישולם, ניתן יהיה להשית על הנידון מאסר תחתיו. למרות שמדובר בסמכות רשות בלבד, הנתונה לשיקול דעתו של בית המשפט, בישראל הדבר נעשה כדבר שבשגרה, ומאסר חלף קנס נקבע בכ- 20% מהתיקים הפליליים מדי שנה.115 תקופות המאסר חלף קנ ס אינן אחידות: לעיתים יקבע בית המשפט "תעריף" של 3 ₪ ליום, לעיתים100 ₪ ליום ולעיתים500 ₪ .ליום116 מדי שנה ניתנים כ- 30,000 גזרי דין הכוללים הוראה של מאסר חלף קנס. כ- 3,000 פקודות מאסר מונפקות מדי שנה לחייבים, לעיתים קרובות שנים ארוכות לאחר מתן גזר הדין, מתוכן מופעלות מאות פקודות מדי שנה, 112 סעיף9)1( לחוק שחרור על תנאי ממאסר, תשס"א- 2001 . אך יש לסייג כי פסיקת בית המשפט העליון ברע"ב3749/17 סטצנקו נ' ביהמ"ש המחוזי מרכז-לוד )27.3.2018 (, קובעת כי שיקול זה יישקל בין יתר הקריטריונים, ולא יהיה בעל מעמד של "שיקול על". 113 אגבריה ועוז, לעיל ה"ש107 ', עמ51 . 114 שם , עמ' 54 , 57 . 115 הנהלת בתי המשפט דו"ח שנתי 2017 26 ) 2017 .( 116 אגבריה ועוז, לעיל ה"ש107 ', עמ13 - 14 . 137 המביאות לכליאתם של מאות חייבים בשל אי- .תשלום הקנס117 תקופות המאסר חלף הקנס נעות בין ימים בודדים )כרבע מהנידונים( לבין חודשים ארוכים )כ- 15% ריצו תקופות שנעו בין חודשיים לשנה(, כאשר במקרים ספורים ריצו נידונים תקופות מאסר ארוכות של מעל שנה. מן הנתון שהובא במסגרת הפרק שעוסק בקנס, לפיו למעלה מ- 80% מפקודות המאסר חלף קנס מוצאות בגין קנסות נמוכים יחסית, של עד5,000 ₪ , ניתן להסיק כי השימוש במנגנון המאסר חלף קנס נעשה בעיקר נגד נידונים עניים, אשר אינם מצליחים לעמוד בתשלום הקנס שהוטל עליהם. בשנת2014 בוטלה בישראל האפשרות לאסור חייבים בגין חובות אזרחיים בהוצאה לפועל, לאחר שהוקפאה בהוראת שעה כללית החל משנת 2011 . תכליתו של מאסר החייבים היא בראש ובראשונה אכיפתית – להביא את החייב לשלם את חובו. אולם השגת תכלית זו אינה אפקטיבית מקום שהחייב נעדר יכול ת כלכלית לשלם את החוב, ולא פחות חשוב מכך, אינה צודקת. רציונלים אלו, אשר הצדיקו את ביטולו של מאסר החייבים האזרחי, נכונים גם באשר למאסר חייבים בשל קנס פלילי. מחקר שנערך בכנסת העלה, כי ביטול מאסר החייבים בהוצאה לפועל לא הביא לירידה בגבייה, וכי בידי הרשויות – הן ההוצאה לפועל והן המרכז לגביית קנסות – אמצעים מידתיים יותר ואפקטיביים לא פחות לקידום גביית החובות.118 ,על כן ביום 6.8.2020 פנה הסניגור הציבורי הארצי במכתב למשנה ליועץ המשפטי לממשלה )פלילי(, ובו קרא להורות על ביטול האפשרות להטיל מאסר חלף קנס . במכתבו הצבי ע הסניגור הציבורי הארצי על כך שאין במשפט הישראלי מנגנון אפקטיבי שיגן על נאשמים שנושאים מאסר חלף קנס מפני כליאה רק בשל חסרון כיס. כפי שפירטנו בפרק שעניינו הקנס, כבר בעת הטלת הקנס לא נערך בירור אמיתי של מצבו הכלכלי של הנידון, כך שלעיתים קרובות על הנידון מוטל קנס החורג מיכולתו הכלכלית האמיתית. מחדל זה נמשך גם ב שלב הגבייה, כאשר גם המרכז לגביית קנסות, האמון על גביית החוב, נמנע מלעשות שימוש בסמכותו ולערוך לחייבים חקירת יכולת. ניסיונה של הסניגוריה הציבורית בייצוג נידונים העומדים בפני הפעלת מאסר חלף קנס נגדם מלמד, כי אכן אוכלוסיות חלשות הן הנפגעות העיקריות ממנו, וביניהן חייבים פושטי רגל ו אנשים עם מוגבלויות פיזיות ונפשיות. מנגנון המאסר חלף קנס מביא איפוא לפגיעה אנושה בחירותם של אנשים מחוסרי יכולת כלכלית. גם אם ישלמו בסופו של דבר את הקנס בשל איום המאסר, הרי שלחץ מוגבר על נידונים עניים שמביא אותם לגייס את סכום הקנס בדרכים לא דרכים )בין אם באמצעים לא חוקיים/מסוכנים ובין אם בוויתור על זכויות בסיסיות כמו מזון ושירותים הכרחיים (, מהווה פגיעה לא פרופורציונלית בזכותם להתקיים בכבוד. לא למותר לציין, כי המאסר חלף קנס הוא כלי בעל עלות בירוקרטית גבוהה ולא יעיל כלכלית. חלף הכנסות לאוצר המדינה מתשלום הקנס, מביא מנגנון המאסר חלף קנס לכליאה יקרה על חשבון הקופה הציבורית. כמו כן, מנגנון זה עומד בניגוד למגמות האחרונות במשפט הפלילי הישראלי המבקשות לצמצם ככל האפשר את השימוש בעונשי מאסר קצרי ם ולהקל על הצפיפות בבתי הכלא.119 פיצוי: קרב האביונים בין עוברי החוק לבין נפגעי העבירה – הגיעה העת למעורבות המדינה 117 שם , עמ' 11 , 22 - 23 . 118 הכנסת, מרכז המחקר והמידע, "ביטול האפשרות להוציא צווי מאסר נגד חייבים במערכת ההוצאה לפועל והשפעתו על שיעור גביית החובות" )2014 .( 119 הוועדה הציבורית לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעבריינים דין וחשבון )2015 (; בג"ץ1892/14 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' השר ל ביטחון פנים )13.6.2017 .( 138 הפיצוי הפלילי, אשר נפסק במסגרת גזר הדין, הוא ייחודי ביחס לרכיבי הענישה האחרים בשל אופיו כיצור כלאיים אזרחי ופלילי. בשנים האחרונות מתרחשת טרנספורמציה מהירה במעמדו של הפיצוי בהליך הפלילי והוא הפך לרכיב משמעותי בענישה כאשר יש נפגע עבירה בתיק, ול סנקציה הכספית המשמעותית ביותר מבחינת גובה הסכומים הנפסקים בהליך הפלילי . במשך שנים רבות בתי המשפט לא נהגו לעשות שימוש בסמכותם להטיל פיצוי לטובת ניזוקים במסגרת ההליך הפלילי. בעקבות חקיקת חוק זכויות נפגעי עבירה, תשס"א- 2001 ופסק הדין של בית המשפט העליון בעניין אסף120 בשנת2002 , בו קראה דעת הרוב לשופטים לעשות שימוש בסמכותם להטיל פיצוי ובכך להתייצב לצדם של נפגעי העבירה, השתנתה המגמה. בתי המשפט רואים בפיצוי הפליל י סעד יעיל לנפגע העבירה כך שיזכה בפיצוי מהיר, וכן כאמצעי מרכזי בהכרה במעמדו של נפגע העבירה ובפגיעה בו. סעיף 77 לחוק העונשין, אשר מסמיך את בתי המשפט לפסוק פיצוי למי שניזוק מהעבירה, מנוסח באופן רחב, ומאפשר לבתי המשפט שיקול דעת רחב לפסיקת פיצוי עד לסכום של 258,000 ₪ על פי אומדן, ומבלי לחייב את התביעה בהוכחת הנזק בהתאם לדין שנקבע במשפט האזרחי. כיום השימוש בפיצוי הפלילי רחב ונפוץ מאוד:121 הוא מוטל במקרים רבים יותר מבעבר; סכומי הפיצוי שנפסקים גדלים בהתמדה; קשת הזכאים לפ יצוי הורחבה גם לניזוקים עקיפים – לא רק נפגעי ה עבירה הישירים זכאים לפיצוי, אלא גם קרוביהם ; נקבעה רמת הוכחה מקלה של מאזן הסתברויות בלבד לעניין הנזק שנגרם לנפגע העבירה ולקשר שבין העבירה לבין הנזק. במובנים רבים נראה שכיום, פסיקת פיצוי לנפגעי עבירה הפכה למעין חובה לא פורמלית שחלה על בית המשפט, ולמעט מקרים יוצאי דופן הוא אינו רשאי להימנע מפסיקת פיצוי כאשר נגרם נזק לנפגע העבירה והמאשימה עותרת לפיצויו.122 במספר הזדמנויות אף נפסק פיצוי לטובת נפגעי העבירה למרות שביקשו להימנע מכך.123 אופיו האזרחי של הפיצוי הוביל לכך שהוא ממוקד בצרכיו של נפגע העבירה, לעיתים תוך פגיעה בזכויותיו הדיוניות והמהותיות של הנידון. כך למשל, ערכאות שונות קבעו כי הפיצוי לא צריך להיות מושפע מיכולתו הכלכלית של הנידון לעמוד בתשלום שחויב בו,124 .ואף לא מיתר רכיבי הענישה שהוטלו על הנידון125 קביעות אלו הובילו לפסיקת פיצוי בסכומים גבוהים ביותר, מבלי שהנזק ה וכח בראיות, ואף במקרים שבהם ברור היה כי מצבו הכלכלי של הנידון לא יאפשר לו לעמוד בתשלום שהוטל עליו. מרבית הנידונים החייבים בפיצוי, בוודאי אלו שחייבים סכומים גבוהים, הם אסירים שמוטל עליהם במקביל גם עונש מאסר בפועל לתקופה ממושכת . מלכתחילה מדובר לעיתים קרובות במי שמגיעים מרקע סוציו- ,אקונומי מוחלש, ולכן לרוב הם גם נעדרים תמיכה משפחתית. נוכח שכר העבודה הנמוך המשולם לאסירים גם אלו שעובדים בעבודות שמספק להם הכלא, סובלים מעוני. בדומה לקנס, חוב לא משולם של פיצוי עלול לפגוע בשיקומו של עובר החוק, וככל שמדובר באסיר, החו ב עלול למנוע ממנו להשתלב בתוכניות שיקום, לצאת לחופשות ולהשתחרר בשחרור מוקדם.126 נידון מחוסר אמצעים כלכליים עשוי לשאת עונשי מאסר 120 רע"פ2976/01 אסף נ' מדינת ישראל , פ"ד נו)3 ( 418 ) 2002 .( 121 מורן כרמון וחגית לרנאו "קרב האביונים: על חיוב נידון בפיצוי נפגע עבירה במסגרת ההליך הפלילי – הסתכלות מחודשת על מנגנון הפיצוי הפלילי בעקבות דנ"פ 5625/16 אסרף נ' טווק; דנ"פ5683/16 "מדינת ישראל נ' טווק הסניגור 262 4 , 5 ) 2019 .(( )להלן: כרמון ולרנאו 122 ראו, למשל, במשתמע מתוך: ע"א6925/16 מדינת ישראל נ' פלוני )12.5.2019 (; ע"א6485/18 מדינת ישראל נ' פלוני )26.12.19 .( 123 ע"פ5834/13 פלוני נ' מדינת ישראל )פורסם בנבו, 20.11.14 (; ע"פ8745/08 פלוני נ' מדינת ישראל )פורסם בנבו, 30.11.11 .( 124 ע"פ5761/05 מג'דלאוי נ' מדינת ישראל , פס' ט' לפסק דינו של השופט רובינשטיין )24.7.06 .( 125 ע"פ961/16 אלהרוש נ' מדינת ישראל )25.11.2018 '(, בפס22 לפסק דינה של הנשיאה חיות . 126 כרמ ון ולרנאו, לעיל ה"ש 121 ', בעמ8-9. 139 ארוכים יותר, בין אם משום שלא ישוחרר מוקדם בשל אי- ,תשלום הפיצוי ובין אם יופעל נגדו מאסר חלף קנס שלגביו הוא נמצא בסיכון מוגבר אם עונ שו כולל גם רכיב של פיצוי, בשל הדין הקובע כי כל תשלום שיבוצע על ידי הנידון ילך בראש ובראשונה לתשלום הפיצוי, ורק לאחר מכן לתשלום הקנס.127 פסיקת בית המשפט העליון בהרכב מורחב בדנ"פ טווק )החלטה מיום 7.6.2017 ; ייצוג על ידי עוה"ד מורן כרמון, חגית לרנאו וגיא עין צבי( ,128 היוותה נקודת מפנה בנוגע לשימוש בפיצוי הפלילי. באותו מקרה, שעסק בסוגית הפיצוי המקסימלי שניתן לפסוק לטובת קרוביו של נפגע עבירת המתה, קבע בית המשפט את גבולותיו של הפיצוי הפלילי. עמדת הרוב בפסק הדין הכירה במוגבלות הכלים העומדים לרשות השופט הפלילי בבואו לפסוק את גובה הפיצוי לנפגע העבירה, וקבעה כי מגבלות אלה מצדיקות הימנעות מהטלת פיצוי גבוה מאד במסגרת ההליך הפלילי , שנועד להוות סעד ראשוני ומיידי ואינו מונע מנפגע העבירה למצות את תביעת הנזיקין שלו במסגרת הליך אזרחי . בית המשפט הכיר הן בפגיעה שעלולה להיגרם לזכויותיו הדיוניות של הנידון, אם יחויב בפיצויים משמעותיים מבלי שהיקף הנזק יוכח כראוי, והן בפגיעה שעלולה להיגרם לזכויותיו המהותיות ולשיקומו, אם יחויב בסכומי עתק במסגרת ההליך הפלילי. בהתאם לכך, הוחלט לתחום את הפיצוי המרבי שניתן להעניק לכלל הניזוקים יחד בסכום התקרה הסטטוטורית. בית המשפט הכיר בכך שחיוב נידונים בסכומים גבוהים יותר עלול להביא לכך שהפיצוי לא ישולם, מה שעלול להוביל לפגיעה בסיכויי השיקום של עובר החוק ולתסכול וחוסר אמון מצד נפגעי ה עבירה כלפי מערכת המשפט. לאחרונה נקבע על ידי השופטת ברק-ארז , במסגרת עניין רביד בייצוג הסניגוריה הציבורית, כי אותם רציונלים שנקבעו במסגרת דנ"פ טווק צריכים לשמש גם להגבלת סכום הפיצוי המקסימלי כאשר יש יותר מנידון אחד שביצע את העבירה )החלטה מיום, 29.6.2020 ייצו ג על ידי עוה"ד חגית לרנאו ונועה זעירא( .129 על פי נתוני המרכז לגביית קנסות, בשנת 2019 היו במרכז21,432 תיקים פתוחים בגין חוב לנפגעי עבירה, בסך כולל של כ- 471 מיליון₪ )סכום החוב בפתיחה, ללא ריביות; כ- 22,000 ₪ בממוצע לתיק(. ביחס לפיצוי נפגעי עבירה, סמכויות המרכ ז לגביית קנסות מוגבלות יותר, ובניגוד לקנס, הוא אינו מוסמך לבטל ריביות. בכל הנוגע להגעה להסדרי חוב ולפרי ס תם של חובות מסוג פיצוי, מדיניות המרכז לגביית קנסות נוקשה, והוא אינו נוטה לאפשר את פריסת החוב לתשלומים שניתן לעמוד בהם. הצטברותם של חובות עתק במרכז לגביי ת קנסות מסוג פיצוי לנפגעי עבירה מלמדת שבנסיבות המתוארות לעיל, ההבטחה לפיצוי נפגעי העבירה נותרת במידה רבה על הנייר. מדינות רבות מכירות בקושי האינהרנטי של הפוגע לשלם פיצוי נאות לנפגע, ורואות בפיצוי הפלילי ככלי סימבולי; בשיטות משפט אלו, גזירת הפיצוי לוקחת בח שבון את היכולת הכלכלית של הנידון.130 ,בקנדה נקבע כי הטלת פיצוי על חסר אמצעים היא בלתי חוקתית.131 גם באר צות הברית , המחמירה בכל הנוגע לענישה הפלילית, קיימים בלמים ברורים בגזירת הפיצוי, המתייחסים לאופיו, לאופן הוכחתו ולהתחשבות ביכולת הנידון לשלם, אשר לא קיימים בישראל.132 127 סעיף77 )ג( לחוק העונשין. השאלה האם תשלום סכום שעולה על גובה הקנס לטובת הפיצוי "מחסן" את הנידון מפני הפעלת מא סר חלף קנס תלויה ועומדת בפני בית המשפט העליון ברע"פ 7621/15 יצחק מוסרי נ' מדינת ישראל . 128 דנ"פ5683/16 טווק נ' מדינת ישראל )פורסם בנבו, 7.6.2016 ( )להלן: דנ"פ טווק (. 129 ע"פ1332/18 שרי רביד נ' מדינת ישראל )29.6.2020 .( 130 Offender and State Compensation for Victims of Crime of Development: Two Decades David Miers, and Change, 20 Int'l Rev. Victimology 145 (2014) ; אורי ינאי "נפגעי עבירה בישראל: הוצאות כספיות שנגרמו עקב העבירה" ביטחון סוציאלי 68 25 ) 2005 .( 131 - csc/scc - csc.lexum.com/scc - https://scc , available at Boudreault, 2018 SCC 58 (17.4.18) v. R. csc/en/item/17416/index.do 132 (1996) (b) t 18 U.S.C.A. § 3663A Mandatory Victims Restitution Ac . 140 במיוחד ראויה לציון העובדה, כי ישראל היא אחת מן המדינות המערביות הבודדות שבהן לא אומצה תכנית מדינתית לפיצוי נפגעי עבירה.133 במרבית מדינות המערב הוקמה קרן תגמולים לפיצוי נפגעי עבירה, בהתאם לראשי נזק מוגדרים, ומתוך ה ס תפי כי למדינה אחריות לאזרחיה אשר נפ געו מביצוע עבירות פליליות נגדם. ניסון לאמץ תכנית כזו בישראל נערך בכנסת בשנת 2010 , ובעקבותיו פורסם בשנת2011 דוח הסוקר את ההסדרים המדינתיים לפיצוי נפגעי עבירה במשפט המשווה,134 אך מאז נזנח המהלך ולא חוד ש. לאחרונה נערך על ידי פרקליטים מפרקליטות המדינה מחקר, אשר תומך אף הוא באימוץ תכנית מדינתית לפיצוי משפחות נפגעי עבירות המתה .135 ,הסניגוריה הציבורית סבורה, כי הגיעה העת לרפורמה בסוגיית הפיצוי הפלילי, אשר תכלול, כמקובל בעולם מעורבות מדינתית בדמותה של קרן תגמולים לנפגעי העבירה . מעורבות כזו תאפשר לאזן בין מתן תמיכה, זכ ויות והכרה לנפגעי העבירה לבין שמירת זכויותיו הדיוניות והמהותיות של הפוגע, ולהימנע מ"קרב האביונים" שמשאיר את שני הצדדים כאובים ופצועים, ללא אפשרות לשיקום אישי וחברתי אמיתי. יצוין, כי הסניגוריה הציבורית הציגה את הצעותיה לפתרונות אפשריים בפני הוועדה הבין-משרד ית לבחינת הטיפול בנפגעי עבירות מין בהליך הפלילי )ועדת ברלינר(, אשר המליצה במסגרת הדוח שפרסמה לבחון את אימוצן.136 ריביות דרקוניות על חובות פליליים: נדרשות הפחתה בריביות והקפאת ריביות לאסירים אחד ההיבטים המטרידים בנוגע לחובותיהם של נידונים מתייחס לחלקן הגדול של הריביות מתוך כלל החוב. על פי חוק העונשין, קנס לאוצר המדינה שלא שולם במועדו יגדל באופן מיידי ב- 50% , ובמשך כל חצי שנה נוספת של אי- תשלום תתווסף ריבית של% 5 .נוספים מהקנס או מיתרתו137 משמעותה של ריבית דרקונית זו היא שבתום שלוש שנים וחצי ממועד התשלום המקורי, ה חוב המקורי יוכפל. ככל שיתקשה החייב לשלם את החוב, כך החוב יגדל עוד ועוד בשיעורים מבהילים. הריביות הגבוהות מקשות על תשלום החובות ומעמידות את הנידונים בסכנת מאסר בגין אי- תשלום הקנס. חוב שמקורו בפיצוי לנפגעי עבירה נושא על פי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א- 1961 , ריבית פיגורים גבוהה, העומדת על7.8% לשנה, וכן הצמדה. כך, חובות בגין פיצוי נפגעי עבירה, אשר כאמור לעיל מלכתחילה מוטלים בסכומים גבוהים בדרך כלל ומבלי להתחשב ביכולת הכלכלית לשלמם, מצטברים לסכומים גבוהים ביותר. בתוך כ עשר שנים ממועד התשלום המקורי, החוב המקורי בגין הפיצוי יוכפל. .ריבית הפיגורים היא ריבית חריגה, הגבוהה כמעט פי שבעה מהריבית הרגילה במשק138 תכליתה העיקרית של ריבית הפיגורים היא לתמרץ את החייב לשלם בזמן ובכך לאכוף את תשלום החיוב נגדו. בניגוד לריבית הרגילה, שאמורה לשקף נזק סביר שנגרם לנושה בשל העיכוב בת שלום, ולהצמדה שתפקידה לשמור על ערך הכסף, מטרתה של ריבית הפיגורים היא לייצר היבט הרתעתי שכולל בתוכו ממד עונשי.139 התוספות לקנסות וריביות הפיגורים עוצבו בחקיקה בתקופה אינפלציונית שונה לחלוטין, שבה הכסף איבד מערכו במהירות, והיה צורך בתוספות ובריבית פיגורים גבו הה שישקפו את אובדן הערך. לאורך השנים שיעורי 133 כרמון ולרנאו, לעיל ה"ש121 ', בעמ8-9 ; וראו במיוחד ה"ש15 ו- 16 . 134 "הכנסת מרכז המחקר והמידע, "הסדרים לפיצוי נפגעי עבירות פליליות מטעם המדינה סקירה משווה )30.1.2011 .( 135 עו"ד נורית הרצמן מפרקליטות המדינה ועו"ד יוסי קרוצברג מפרקליטות מחוז תל- אביב )פלילי(. המחקר טרם פורסם, אך עיקריו הוצגו בכנס על זכויות נפגעי עבירה במשפט הישראלי שנערך בקריה האקדמית אונו )22.1.2020 .( 136 הוועדה הבין- ,משרדית לבחינת הטיפול בנפגעי עבירות מין בהליך הפלילי דין וחשבון )2019 '(, עמ188 . 137 סעיף67 .לחוק העונשין 138 נכון ליום1.4.2020 , הריבית הצמודה עומדת על% 1.3 , בעוד שריבית הפיגורים עומדת על% 7.8 . 139 ראו עמדת האגודה לזכויות האזרח והקליניקה למימוש זכויות אדם באמצעות ההליך האזרחי באוניברסיטת חיפה לסגן החשב הכללי במענה לקול קורא לקבלת מידע בנושא חוק פסיקת ריבית והצמדה )28.5.2019 .( 141 .הריבית על קנסות הועלו והופחתו בהתאם לאינפלציה במשק, במטרה לתפקד כתמריץ לחייב140 אולם מאז שינוי החוק האחרון, שהגדיר את התוספת לקנס בשל אי- תשלום במועד בסך של50% בסוף שנות ה- 80 , השתנו שיעורי האינפלציה באופן משמעותי, ולמרות זאת החוק לא תוקן. בסוף שנות ה- 80 ריבית הפיגורים הי י תה גבוהה פי שניים מהריבית הרגילה, וזה היחס שהמחוקק מצא כהולם. כיום ריבית הפיגורים, כאמור, גבוהה כמעט פי שבעה מהריבית הרגילה, ובכל זאת מאז ועד היום החוק לא תוקן. אמנם גם חובות אזרחיים הנושאים ריבית פיגורים יוצרים בעיה דומה עבור החייבים, אך מצבם של החבים בחובות שמקורם בהליך הפלילי גרוע מאלה של בעלי החוב האזרחיים ממספר בחינות: ראשית, רק קנסות פליליים לאוצר המדינה קופצים ב- 50% מיד עם הגיע מועד תשלומם וצומחים ב- 5% נוספים בכל חצי שנה של איחור. זוהי ריבית דרקונית אף ביחס לריבית הפיגורים, החריגה בפני עצמה; שנית, כנגד קנסות פליליים עומדת במרבית המקרים אפשרות האכיפה באמצעות מאסר, בעוד שמאסר החייבים בהוצאה לפועל בוטל זה מכבר; שלישית, בגין חובות אזרחיים ניתן לקבל הפטר, וזאת בניגוד לחובות שמקורם בסנקציה פלילית. מ כאן, שבניגוד לחובות האזרחיים, החובות הפליליים הם נצחיים והריביות בגינם אינן מוגבלות . הריביות הגבוהות מסכלות את גביית החוב. חייב שרוצה לשלם את חובו אך אינו מצליח להגיע להסדר חוב מול המרכז לגביית קנסות )ר או בהמשך(, יכול באופן תיאורטי לשלם סכום נמוך יותר הקיי ם ברשותו על חשבון חובו באמצעות הפקדה חד- צדדית בחשבון המרכז. אולם הריביות הגבוהות, אשר ממשיכות להגדיל את החוב בהיעדר הסדר חוב, הופכות תשלום כזה ללא כדאי, מאחר שהתשלום "נבלע" בתוך החוב ואינו מצליח להקטינו. הריביות מובילות לאי- תשלום החוב, כמו גם לייאוש וחוסר תקווה. במיוחד מקשות הריביות הגבוהות על אסירים ועל אסירים משוחררים. כאמור לעיל, מרבית האסירים משתייכים לאוכלוסיות מוחלשות ומשתכרים באופן מועט, אם בכלל, בעודם בכלא, ולכן אין ביכולתם לשלם את חובותיהם בזמן מאסרם. אמנם אסירים שפונים להסדרת חוב של קנס )אך לא של פיצוי( במרכז לגביית קנסות יכולים לקבל הפחתה של 50% בריביות פיגורים, אולם רבים מהם לא מודעים לאפשרות זו. הריביות הגבוהות מקשות גם על אסירים משוחררים, אשר חשופים לפעולות גבייה של המרכז לגביית קנסות, כגון הטלת עיקולים על חשבונות הבנק, באופן שעלול לפגוע בשיקומ ם, לגרום להם לעוני קשה, לשימוש באסטרטגיות הישרדות מסוכנות ולרצידיביזם .141 ,בנסיבות אלה, הסניגוריה הציבורית קוראת להפחית משמעותית את שיעורן של הריביות ההיסטוריות ולהתאימן למציאות הכלכלית הנוכחית , וזאת עבור כלל הנידונים . ביחס לאסירים, קוראת הסניגוריה הציבורית להקפיא את ריבית הפיגורים והתוספות המוטלות על חובותיהם למשך תקופת מאסרם ובתקופה הסמוכה לשחרורם. עצירת "מרוץ הריביות", יחד עם פריסה הולמת של החוב לתשלומים, תאפשר לעובר החוק להשתקם ולעמוד בתשלום החוב.142 יצוין, כי לאחרונה התכנסה ועדה לבחינת הריביות לפי חוק פסיק ת ריבית והצמדה, בראשות סגן החשב הכללי שבמשרד האוצר. הסנ י גוריה הציבורית, כמו גם גופים נוספים, הגישו ניירות עמדה המפרטים המלצות אלו . גביית החוב: ההחרגה מחוק חדלות פרעון ומדיניות הגבייה של המרכז לגביית קנסות 140 או ר ה"ח תשמ"ב מס' 1580 ')תיקון מס14 'לחוק העונשין( בעמ197 ) 1982 '( וכן ה"ח תשמ"ט מס1937 ')תיקון מס11 'לחוק סדר הדין הפלילי(, בעמ103 ) 1989 .( 141 רש"א, לעיל ה"ש103 ', בעמ3 . 142 , Harvard Law School (2016), Guide for Policy Reform A – Confronting Criminal Justice Debt pg.18. 142 בחודש ספטמבר2019 נכנסה לתוקפה רפורמה חברתית משמעו תית בדמותו של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח- 2018 . החוק החשוב קודם במטרה להביא לשיקומם הכלכלי של חייבים ושל נושיהם, ולאפשר לחייבים לפתוח דף חדש, אשר יאפשר את שילובם מחדש במרקם החיים הכלכליים. קשה לחשוב על אוכלוסי י ה הזקוקה יותר לשיקום כלכלי מאשר אוכלו סיית עוברי החוק, אשר לעיתים קרובות נדרשת להשתקם לא רק מהשלכותיו הקשות של ההליך הפלילי והמאסר , אלא גם מקריסה כלכלית, ואשר נתונה בסכנה מוגברת ליפול לאורח חיים עברייני אם לא תצליח להתאושש. רשויות המדינה, ובראשן הרשות לשיקום האסיר, משקיעות משאבים רבים בשיקומם של אסירים משוחררים ובשילובם מחדש במארג החברתי. חרף זאת, חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מחריג חובות שמקורם בסנקציה עונשית )קנסות ופיצוי לנפגעי עבירה( ממרביתן המוחלט של ההקלות אותן הוא מציע, ובראשן ההפטר. רוב ההחרגות אף אינן מותירות בידי בתי המשפט שיקול דעת ב דבר הכללתם של החובות הפליליים במסגרת ההסדרים המקלים. כך, אפילו ניתן היה לקבל, כי במקרים מסוימים האיזון בין האינטרסים השונים יצדיק להעדיף את טובת הנושה שהוא נפגע עבירה, או שחומרת המעשים מחייבת להימנע ממתן הפטר מתשלום קנס, הרי שקשה לראות כיצד הסדר השולל מבית המשפט את הסמכות לבחון את הדברים ולקבל לגביהם החלטה מושכלת הוא צודק וראוי. ,הסניגוריה הציבורית הביעה עמדה זאת טרם חקיקת החוק בפני ועדת החוקה של הכנסת, אולם למרבה הצער עמדתה נדחתה . בכל הנוגע לפיצוי, אין סיבה טובה לאבחן בין חוב זה לכל חוב אזרחי אחר. בכל הנוג ע לקנסות, האיזון שבין תשלום כספים לאוצר המדינה לבין שיקומו של החייב מצדיק לטעמה של הסניגוריה הציבורית להטות את הכף לטובת האחרון ולו במקרים מתאימים. ממילא אין כל היגיון בכך שהמדינה תעמוד על החובות כלפיה מצד אחד, ותתמוך באותו חייב באמצעות תקציבי הרווחה מצד ש ני. כאמור לעיל, שיקומם של עוברי חוק ומניעת רצידיבזם הוא אינטרס ציבורי מובהק. הסניגוריה הציבורית קוראת איפוא לתיקון החוק, כך שיוסרו ההחרגות הגורפות של הסנקציות העונשיות, ולכל הפחות, יתאפשר לבית המשפט להפעיל שיקול דעת לגבי איזון האינטרסים הנכון בכל מקרה ומקר ה. בהיעדר חוק שעניינו שיקומם הכלכלי של עוברי חוק, סבורה הסניגוריה הציבורית, כי יש לעמוד על כך שגביית החובות תיעשה באופן מידתי, אשר יעלה בקנה אחד עם רוח חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. בפועל, גביית חובות פליליים בידי המרכז לגביית קנסות מעידה על יחס נוקשה. כך למשל, בדרך כלל לא מתאפשרת פריסת החוב לתשלומים רבים, כך שחייב דל אמצעים יוכל לעמוד בהם . בנוסף, המרכז לגביית קנסות ממעט לעשות שימוש בסמכותו לעריכת חקירת יכולת לחייבים, וזאת בניגוד לחייבים אזרחיים שעוברים חקירות יכולת בהוצאה לפועל דרך קבע. בהיעדר חקירת יכולת לא ניתן להתאים את תשלום החובות למצבם הכלכלי של החייבים ולהתחשב בו . כך למשל, לצורך הגעה להסדר חוב מול המרכז לגביית קנסות, כאשר החוב הוא גבוה, דורש המרכז לגביית קנסות תשלום ראשון בסך עשרות אלפי שקלים, וזאת גם כאשר החייב הוא אסיר דל אמצעים. חייב כזה לא יוכל להגיע להסדר חוב, ולכן חובו יתפח בשל הריביות הגבוהות ושיקומו ייפגע. קושי נוסף שמתעורר לגבי אסירים נובע מהיעדר הגישה למרכז לגביית קנסות, למסמכים ולאסמכתאות הדרושים להם לביסוס טיעוניהם ואף להעברת תשלום לחשבון המרכז לגביית קנסות בבנק. אסירים בודדים, שאין מי שי סייע להם מחוץ לכותלי הכלא, מתקשים מאד בהסדרת חובם מול המרכז לגביית קנסות. בהיעדר הסדר חוב, חשופים החייבים לגבייה חד- צדדית מצד המרכז לגביית קנסות, כאשר אמצעי הגבייה הנפוץ ביותר הוא הטלת עיקולים. בעניינם של אסירים התנהלות זו עלולה לעורר בעיות קשות: כאשר מדו בר באסיר עובד, והעיקול מוטל על שכר העבודה שלו, הנמוך מלכתחילה, העיקול עלול לפגוע במוטיבציה של האסיר לעבוד, ולהביא לפגיעה בשיקומו; גם כאשר מדובר באסיר שאינו עובד, ומקור הכסף המצוי בחשבון הקנטינה שלו הוא בהפקדות שבוצעו על ידי אחרים עבורו, עיקול כספי החשבון ע לול לגרום לפגיעה חמורה 143 בזכותו של האסיר לקיום בכבוד. באמצעות הכסף בחשבון הקנטינה משלים האסיר רכישת מצרכי יסוד להם הוא נזקק ואשר אינם מסופקים על ידי שב"ס, ועיקול הכספים עלול לגרום למצוקה חמורה.143 ,יתר על כן אסיר עני חשוף במיוחד לניצול בין כותלי הכלא, ומצבו הפ יזי והרגשי עלול להיפגע. טיעון זה הוצג לאחרונה לבית המשפט העליון על ידי הסניגוריה הציבורית במסגרת עניין רביד שנזכר לעיל. לרוב בתי המשפט אינם פתוחים לשמוע טענות הנוגעות לגביית החוב, לדחיית מועד התשלום ולפריסתו, ומפנים את הנידונים להסדרת הנושא מול המרכז לגביית קנסות. במסגרת הערעור בעניין רביד, התאפשר לחשוף בפני בית המשפט את הקשיים שהערים המרכז לגביית קנסות בפני המ ערערת, ואת דרישותיו לתשלום סכומי כסף גבוהים ביותר כתנאי להגעה להסדר חוב, אשר חורגים בהרבה מיכולותיה הכספיות של אסירה ענייה. בהחלטה יוצאת דופן, בית המשפט דחה את המועד לתשלום הפיצוי עד לשחרורה של המערערת ממאסר, על אף שנידונה לתקופת מאסר ממושכת. הסניגוריה הצי בורית סבורה, כי נוכח המצב המתואר לעיל, יש לאמץ את פסיקת בית המשפט העליון בעניין רביד ביחס לכלל האסירים חסרי האמצעים, שעומדים לחובתם חובות במרכז לגביית קנסות, כך שמועד תשלומם יידחה עד לסיום ריצוי המאסר. פעילות הסניגוריה הציבורית בתחום הכלכלי בשנת2014 הוקם התחום הכלכלי בסניגוריה הציבורית, ובשנת2018 התמנתה ראשת התחום הכלכלי ב סניגוריה הציבורית הארצית. בשנה זו גם הוקם הפורום כלכלי, שמורכב מרפרנטים מכל המחוזות, ועוסק בסוגיות הנוגעות לסנקציות כלכליות ולנקודות המפגש בין ההליך הפלילי לעניינים כספיים מנקודת מבטם של לקוחות חסרי אמצעים. כמו כן , עוסק הפורום בטיוב הייצוג בעבירות כלכליות שבייצוג הסניגוריה הציבורית. בנוסף לפורום הכלכלי, פועל בסניגוריה הציבורית פורום העוסק במאסר חלף קנס, תחת ניהולו של מנהל התחום ה מינהל י, ובהשתתפות רפרנטים מהמחוזות השונים. שנ י הפורומים משתפים פעולה עם פורומים נוספים בסניגוריה הציבורית, ובראשם פורום האסיר, פורום מעצרים, פורום נוער ומנהל תיקי בית משפט עליון. במסגרת פעילות הפורום הכלכלי מוגשות עמדות הסניגוריה הציבורית במסגרת הליכי חקיקה ומדיניות בנוגע לסוגיות כספיות בהליך הפלילי; נציגי הפורום מלווים סניגורים ציבוריים, או מייצגים בעצמם ב תיקים בהם עולות שאלות הרלוונטיות לפעילות הפורום בבית המשפט העליון ובערכאות הדיוניות; מגובשות עמדות ידיד בסוגיות עקרוניות; מתקיימות פגישות עם נציגי רשויות שונות בנוגע לסנקציות כספיות ולגבייתן; נערכות השתלמויות לצוות הפנימי ולצוות החיצוני הנוגעות לטיעון לעונש בנושאים כספיים; ונכתבות הנחיות מקצועיות בנושאים נלווים. להלן יוצגו מספר דוגמאות בולטות מתיקים בהם ייצגה הסניגוריה הציבורית בשנה החולפת, מלבד הדוגמאות שהובאו בפרק גופו, שבהן עלה נושא הסנקציות הכלכ ליות או היכולות הכלכליות של נידונים לעמוד בדרישות שהופנו כלפיה ם: - דרישה שאסיר יפקיד30,000 ₪ כתנאי ליציאה לחופשה : לאסיר אושרה ח ו פשה ראשונה, אך בתנאים שלא יכול היה לעמוד בהם, וביניהם הפקדה של30,000 ₪ . בית המשפט המחוזי מרכז קיבל את עתירת האסיר, והורה על הפחתת ההפקדה ל- 4,000 ₪ , בקובעו כך: "משטרת ישראל התנתה את היציאה לחופשה בהפקדה של 30,000 ₪ . ייאמר מייד כי הסכום הזה הוא מעין ברירת מחדל של משטרת ישראל והוא נקבע בלא שום קשר ליכולת הממשית של כל אסיר ואסיר. כבר חזרתי ואמרתי במספר עתירות, 143 ראו דוחות תנאי מאסר ומעצר שפירסמה הסניגוריה הציבורית ; וכן: הכנסת, מרכז המחקר והמידע, מרכזי מכר )קנטינות( בבתי הסוהר )2017 (. 144 שקביעת גובה סכום ההפק דה צריכה להיות מותאמת לכל אסיר על- פי יכולתו הכלכלית ולצורך זה על משטרת ישראל לערוך מעין חקירת יכולת לכל אסיר שנדרשת ערובה בעניינו ולקבוע את הסכום על פי יכולתו הכלכלית של אותו אדם. לא ייתכן שאסיר לא יצא לחופשה אך ורק בשל עוניו. לא זו מטרת ההפקדה" )עת"א )מחו זי מרכז( 41016-02-20 שרפי נ' שירות בתי הסוהר )החלטה מיום 3.6.2020 ; ייצוג על ידי עו"ד מירי כהן(( . ראו תיאור של החלטה דומה נוספת בפרק 1.4.2 , ייצוג עצורים, נידונים ואסירים בעתירות אסירים . - הטלת פיצוי בגובה150,000 ₪ לטובת נפגע עבירה ללא הוכחת נזק : בית המשפט המ חוזי בבאר שבע הטיל על המערערת פיצוי לזכות נפגע עבירה בגובה150,000 ₪ , תוך חריגה משמעותית ממדיניות הענישה הנוהגת. בית המשפט העליון היה נכון לקבל את טענת ההגנה שיש להפחית בגובה הפיצוי שנפסק, וקבע כי אמנם לא נדרש מבית המשפט בהליך הפלילי לחשב באופן מדויק את שי עור הנזק שנגרם לנפגע העבירה, "יחד עם זאת... כשהפיצוי לא חושב באופן מדויק, לא היה מקום להשית על ]המערערת[ פיצוי בשיעור גבוה כזה, החורג במידה משמעותית מן הפיצויים שנפסקו על ידי בתי משפט בנסיבות דומות.... המתלונן, אם ירצה בכך, יוכל לנקוט בהליך אזרחי מתאים, במ סגרתו יבחנן ויחושבו נזקיו, ובהתאם יפסקו הפיצויים המגיעים לו" )ע"פ 7186/19 טובי ' נ מדינת ישראל )החלטה מיום 8.1.2020 , ייצוג על ידי עוה"ד נתנאל לאגמי ואלכסיי גלפגט(. - התערבות דה-פקטו בהסדר טיעון באמצעות קביעת קנס גבוה ומאסר חלף קנס משמעותי תמורתו : בפני בית המש פט המחוזי בבאר שבע הוצג הסדר טיעון שכלל הודאה בכתב אישום מתוקן והסכמה לגבי עונש מאסר, אך הותיר את הרכיבים הכספיים פתוחים. בית המשפט, שסבר כי הסדר הטיעון מקל, בחר לכבד את ההסדר, אך הטיל לצידו פיצוי, קנס ומאסר חלף קנס גבוהים, שחורגים באופן משמעותי מיכולותיו הכלכליות של המערער. החשש היה שבאמצעות קביעת רכיבת הכספיים התבצעה בפועל התערבות בהסדר הטיעון לעניין עונש המאסר, מאחר שהייתה סכנה ממשית להפעלתו של המאסר חלף הקנס. בית המשפט העליון הביע במהלך הדיון שנערך באולם את מורת רוחו מהתנהלות זאת, והתערב בעונש על ידי בי טול המאסר חלף הקנס )ע"פ 1280/20 פלוני ' נ מדינת ישראל )החלטה מיום 3.6.2020 ; ייצוג על ידי עו"ד נועם בונדר((. - דמי השכירות של דירה שחולטה בחילוט זמני לא יילקחו מהנאשם : במסגרת תיק של עבירות סמים נתפסה דירה בבעלות הנאשם, שבה נטען כי ניהל מעבדת סמים, וחולטה באופן זמני. חרף התנגדות התביעה, בית המשפט השלום בחיפה קבע, כי בנסיבות העניין – תפיסת 17 גידולים בדירה והחזקה של9 ק"ג קנבוס – הבקשה לחלט זמנית את הדירה, מתוך כוונה לחלט את כולה באופן סופי בסיום ההליך אם תתקבל הרשעה, נראית על פני הדברים לא מידתית. בי ת המשפט קבע כי פוטנציאל החילוט הסופי הוא חלקי בלבד, ומכך יש לגזור באופן מידתי גם את החילוט הזמני, ואיפשר לנאשם להשכיר את הדירה וליהנות מדמי השכירות. המדינה ערערה על ההחלטה לבי ת המשפט המחוזי אך חזרה בה מהערעור במהלך הדיון )ת"פ )שלום חיפה( 37118-02-20 מדינת ישראל ' נ בלום ואח ' )החלטה מיום 13.5.2020 , (ייצוג על ידי עו"ד רון שחם (. - פיצוי בידי קטין : בית המשפט לנוער בפתח תקווה הורה לקטין שהודה בשני תיקים של החזקת סכין ושל התפרצות וגניבה, לכתוב מכתב התנצלות לבעלת הבית ולבנה במקום להטיל עליו פיצוי כספי סמלי, כפי שעתרו הצדדים ב משותף. בית המשפט קבע קביעה זו נוכח השיקום המרשים שעבר הקטין, וכן מאחר ש:"הפיצוי שייפסק למתלוננת יהא בכל מקרה סמלי בלבד – מבלי להקל ראש בחומרת העבירה ובפגיעה שנגרמה הימנה – מצאתי להורות כי חלף פיצוי כספי, יכת ו ב הנאשם מכתב התנצלות למתלוננת ובנה 145 שיועבר באמצעו ת שירות המבחן למאשימה שתמענו כנדרש" )ת"פ )שלום לנוער פתח תקווה( 61866-06-18 מדינת ישראל ' נ פלוני )החלטה מיום 29.7.2020 .((, ייצוג על ידי עו"ד אחמד יאסין כמו כן, לצד פעילותה המוסדית של הסניגוריה הציבורית בתחום המאסר חלף קנס, המשיכה הסניגוריה הציבורית בייצוג נאשמים בתחום זה. להלן יוצגו מספר דוגמאות בולטות לתיקים בהם הסניגוריה הציבורית ייצגה נאשמים שמצאו עצמם אל מול סכנה ממשית של מאסר בגין אי- :תשלום חוב קנס - בקשה למאסר חלף קנס למרות שגזר הדין מעולם לא הומצא לחייבת : על דלתה של חייבת הודבקה התראה בטרם מאסר למשך400 ימים בגין אי תשלום חוב בסך4,000 ₪ שמקורו בגזר דין משנת2009 . החייבת, אם חד הורית לשלושה ילדים קטנים ומעוטת יכולת כלכלית, פנתה לסניגוריה הציבורית. לאחר שהתברר כי נפלו פגמים רבים בהליכי הגבייה, ובין היתר כי גזר הדין ניתן בהיעדרה, מבלי שהומצא לה ומבלי שקיבלה הזמנה לדין המזהירה מפני אפשרות הטלת מאסר חלף קנס, הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי. הערעור התקבל בהסכמת הפרקליטות, רכיב המאסר חלף קנס בוטל וסכום הקנס הועמד על 400 ₪ תוך ביטול ריביות הפיגורים. יש לציין כי החיי בת לא יכלה לעמוד אף בתשלום זה בשל נסיבות חיי ה המורכבות, ובסופו של דבר הקנס שולם באמצעות תורם )עפ"ת )מחוזי מרכז( 7933-08-19 דדון נ' מדינת ישראל )החלטה מיום 25.12.2019 .((; ייצוג על ידי עוה"ד אביטל גואר ומיה רוזנפלד - בקשה לפקודת מאסר ללא קיומו של גזר דין : אל ח ייב כבן 54 , המוכר לשירותי הרווחה ובעל נכות בשיעור של100% , נשלחה התראה טרם מאסר למשך4 ימים בגין חוב בסך400 ₪ שמקורו בגזר דין משנת2005 . לאחר פנייתו לסניגוריה הציבורית הוגשה לבית המשפט בקשה דחופה לעיכוב ביצוע פקודת מאסר. לאחר שבית המשפט נעתר לבקשה, הסניגו ריה הציבורית פנתה למרכז לגביית קנסות לשם קבלת גזר הדין נשוא החוב, ומשזה לא נמצא בידה, המרכז הודיע כי הוא מושך את ההתראה לצורך בירורים נוספים )תת"ע )שלום תל אביב( 29245/05 מדינת ישראל נ' מלכה )החלטה מיום 2.12.2019 ; ייצוג על ידי עו"ד מיה רוזנפלד((. - בקשה למאס ר חלף קנס למרות התיישנות : אל חייב נשלחה התראה טרם מאסר למשך יומיים בגין חוב מקורי בסך400 ₪ מגזר דין משנת2001 )הקנס המקורי עמד על800 ₪ , שמחציתם שולמה בסמוך לגזר הדין והיתרה תפחה ל- 1,832 ₪ בשל ריביות פיגורים(. בסופו של יום, בית המשפט קבע כי עונש המאסר התי ישן, תוך מתיחת ביקורת על התנהלות המרכז לגביית קנסות: "המדובר בגזר דין שניתן )לכאורה( לפני 18 שנים שכן התיק עצמו )לאחר בירור שבוצע מול המזכירות( בוער ואינו קיים. אין כל דרך היום לברר את תוכנו המקורי של גזר הדין או נסיבות גזירתו )נוכחות נאשם/ב"כ מטעמו(. בנסי בות אלה, ולטובת האינטרס הציבורי )עלות ייצוג המבקש תעלה על ערכו של הקנס אשר נגזר במקור(, ומאחר ומחציתו של הסכום המקורי שנגזר לכאורה שולם, ובהתאם לסעיף 10 לחוק סדר הדין הפלילי, אני קובע כי הענישה בפרשה זו התיישנה, זאת מבלי שהתעלמתי מהודעות על הקנס שלכאורה נש לחו למבקש )הודעה אחת בפרק זמן של 10 השנים האחרונות(. המרכז לגביית קנסות יבטל את כל הליכי הגבייה כלפי המבקש בתיק זה" )ת"פ )תעבורה ב אר שבע ( 1243/01 מדינת ישראל נ' אוחיון )החלטה מיום 21.8.2019 ; ייצוג על ידי עו"ד ליל פטישי((.