חומר רקע
11.10.2020
לכבוד
ח"כ מיקי חיימוביץ, יו"ר
ועדת הפנים והגנת הסביבה
לקראת דיון ביום 13.10.2020
הנדון: חוק השקיות כמשל - קבלת החלטות לא מבוססת מדע
לדאבוני, לא אצליח להצטרף לדיון הוועדה, מפאת התחייבויות קודמות (משמשת כיו"ר הכנס השנתי של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה שיתקיים בשעות אלו).
עם זאת, לאור מחקר ארוך שנים בנושא, חשוב עד קריטי לשתף את הוועדה ראשית, בכרונולוגיה התפתחות האירועים בנושא, להלן:
1. הצעות חוק ראשונות הציעו לחייב נייר במקום פלסטיק. מחקרים של ניתוח מחזור חיים הראו כי התשומות הסביבתיות וכמות הפסולת הנוצרת בשקית נייר גבוהה משקית פלסטיק. לפיכך, ההצעה נגנזה.
2. מיזם משותף של המשרד להגנת סביבה עם מוסד נאמן (2008), הציג מסקנות, אשר תקפות גם היום והן כוללות:
כאשר השקיות מחולקות בחינם ע"י המרכול, מועמסת עלותם על מחיר המוצרים.
כל כלי רגולטיבי שיטפל במערך הקמעונאי הממוסד בלבד יוכל לטפל ב-67% משקיות הגופיה וכ-40% מכלל שקיות הפלסטיק בישראל.
ערך הנזק הסביבתי של השקיות- נמוך. כיוון שהפוטנציאל הנזק הסביבתי הוא רק מ 6% משקיות הגופיה.
השקיות מהוות חלק מזערי בכלל בעיית הטיפול בפסולת בישראל (ובכל זאת הן זוכות לחוק שיש ליישם)
כ 50% מהשקיות משמשות את התושבים כשקית אשפה (ולכן, החוק גורם לתושבים לרכוש שקיות ייעודיות לפחי האשפה, דבר שיוסיף עלויות למשק הבית). המשרד להגנת סביבה לא מפרסם נתונים אלה כלל.
הדו"ח כלל המלצה לעודד צמצום צריכה ע"י חינוך, לעודד רשתות שיווק לקדם את הנושא. אבל לא חקיקה וגם לא השתת מס.
3. פרסום מאמר בג'ורנל מקצועי אשר צוטט 88 פעמים (Ayalon, O., Goldrath, T., Rosenthal, G., & Grossman, M. (2009). Reduction of plastic carrier bag use: An analysis of alternatives in Israel. Waste Management)
4. 2012- חוק האריזות קיים בספר החוקים של ישראל. המשרד להגנת סביבה מבקש ממוסד שמואל נאמן לבצע עדכון לעבודה משנת 2008.
מסקנות העבודה מתחזקות לאור העובדה שיש חוק אריזות. ממצאי העבודה הראו, שוב, כי אין ודאות באם מנגנוני הרגולציה שנבחנו (מיסוי ואיסור שימוש בשקיות פלסטיק) עומדים במבחן הכדאיות הציבורית בניתוח עלות-תועלת - הן עקב העלות הגבוהה המושתת על הציבור והן מכיוון שמדובר בטיפול בנזק הנגרם משקיות הפלסטיק בלבד, אשר לא יפתור את בעיית הלכלוך בשטחים הפתוחים, דבר המגביל את ערך התועלת הסביבתית שניתן לייחס למהלך.
בעבודה (שלא הותרה לפרסום) הוצגו דוגמאות של רשתות שיווק אשר מקיימות מיזמים שונים ומבצעים המעודדים את הצרכנים שלא להשתמש בשקיות – למשל סל מוצרים במשקל מסוים עם מספר פריטים "יזכה" את הקונה ב-10 שקיות. אם יוותר הוא יכנס להגרלה שבועית של סל הקניות ועוד ועוד...
5. מחקרים בנושא ה REBOUND מציגים תמונה עגומה בה הציבור מתרגל לשלם את "קנס" עלות השקית, כך שנזק הוא כפול ולעיתים מכופל, כי בנוסף לתשלום "מלקט" האזרח שקיות (ללא ידיות) בחינם (כדי ליישם את אותם שימושים עליהם הצבענו במחקר הראשון- שימוש בפח האשפה הביתי, אריזה במשק הבית ועוד). השימוש בשקיות לא רק שלא פוחת, אלא עלול לעלות.
דוגמאות:
Nielsen, T. D., Holmberg, K., & Stripple, J. (2019). Need a bag? A review of public policies on plastic carrier bags–Where, how and to what effect?. Waste management, 87, 428-440.
de Leeuw, S. F. (2020). Environmental impact of banning plastic carrier bags in the city of Utrecht (Master's thesis).
6. מחקר דני 2018שמראה עד כמה השקית מהפלסטיק לא כזו גרועה ועד כמה חלופות רב פעמיות מבד לא ארוג/ כותנה וכד.. גרועות הרבה יותר
לאור האמור, המסרים עיקריים שאבקש להעביר לוועדה המכובדת:
חוק השקיות לא מביא לצמצום הפסולת בישראל (שכן, הציבור נאלץ לרכוש שקיות ייעודיות לפח האשפה ו"משלים" את הצרכים שלו ע"י לקיחה של שקיות ללא ידיות הנמצאות במחלקות הירקות, בשר, לחם וכד').
שקיות הנשיאה מוחלות בחוק האריזות. אמנם בדברי ההסבר לחוק מוסבר כי, לכאורה, נדרשת התייחסות פרטנית בחקיקה נוספת לשקיות, אולם לחלוטין לא ברור צורך זה, שבוודאי היה מיותר אם חוק האריזות היה מיושם כראוי.
אכיפת חוק השקיות דורשת תקציב - משאבי כ"א, מעקב ואכיפה נוספים- כמובן, על חשבון משלם המיסים.
אין למשרד להגנת סביבה נתונים אמיתיים על סך צריכת השקיות בישראל. גם אם הביקוש לשקיות הנשיאה פחת, מה מידת ה"השלמות" של הצבור ע"י שקיות ללא ידיות?
לסיכום,
החוק גורם לעלות כלכלית כבדה על הצבור אשר לא רק שלא נהנה ממחירי מוצרים נמוכים יותר במרכול, גם יצטרך לרכוש שקיות אשפה וגם יצטרך למממן את מנגנון האכיפה של החוק.
בברכה
פרופ' אופירה אילון
חוקרת בכירה
מוסד שמואל נאמן, הטכניון