חומר רקע

12 אוקטובר2020 לכבוד ח"כ רם שפע יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט כשחינוך ובריאות נפגשים מערכת החינוך בתקופת משבר הקורונה – נייר עמדה של איגוד רופאי בריאות הציבור של ההסתדרות הרפואית בישראל ומומחים בתחום :הרציונל המקצועי ה פעלת מערכת החינוך נדרשת מטעמים חינוכיים, בריאותיים וכלכליים. סגירת מערכת החינוך פוגעת באוכלוסיות מוחלשות ופוגעת בבריאותם הפיזית והנפשית של הילדים. פתיחת מערכת החינוך בהקדם תאפשר ל ילדים לממש את זכותם לחינוך חובה ו לזכות בתמיכה חברתית ורגשית, תוריד את הסיכון לנשירה סמויה וגלויה, תאפשר להורים לצאת לעבודה ותמנע ה ת דרדרות בהישגים הלימודיים העתידיים .של הילדים ברוב מדינות העולם נפתחה מערכת החינוך מחדש, לאחר הגל הראשון. רוב מדינות העולם שחוו גל שני השאירו את בתי הספר פתוחי ם, לאור חשיבות השלכות פעילותם ובהתאם למצב התחלואה. זאת משום שאין עדויות ברורות שפתיחת בתי ספר מעלה את שיעור הנדבקים באופן משמעותי וניכר כי בניגוד לשפעת, ילדים א.ינם הגורם המרכזי להעברה בקהילה בכל דיון בנושא יש להזכיר כי הסיכון לתחלואה קשה ותמותה מהנגיף בקר ב ילדים הוא קלוש, ואין ספק .כי טובת הילדים היא ללמוד במערכת החינוך ישנן עדויות שילדים מתחת ל גיל10 נדבקים פחות וכנראה גם מדביקים פחות מילדים מבוגרים יותר. רוב מקרי ההדבקה כנראה ש לא התרחשו בין כותלי בית הספר .קיים קשר בין שעור התחלואה בקהילה לבין הסיכון להת.פרצות בבתי הספר בישראל לא נצפו התפרצויות גדולות מהנגיף בבתי ספר יסודיים. נתונים שהציג משרד החינוך מצביעים על כך שב קרב התלמידים הצעירים, חלקם היחסי של התלמידים המאובחנים קטן מחלקם היחסי בקרב כלל תלמידי .ישראל בהתחשב במכלול השיקולים, מומלץ לפתוח מיידית את מערכת החינו ך בקבוצות הגיל הצעירות למעט בא:זורים "אדומים", על פי העקרונות הבאים  י "ח "נוך לנער לפי דרכו– ,בכל תכנית יש צורך בגמישות ופעולה משותפת עם הרשות המקומית ההורים, הצוות החינוכי והילדים, למציאת פתרונות מיטביים מותאמים מקומית ואף אישית. לא משאירים אף י .לד מאחור  יש להגדיר ולמקד מטרות חינוכיות, חברתיות ורגשיות עיקריות בשנת תשפ"א, מתוך הבנה .שזאת תהיה שנת לימודים שונה  יש לערוך תיאום ציפיות והגדרת מטרות מבחינת הדבקה. אנחנו נמצאים בתקופת מגיפה ואין ביכולתנו למנוע לחלוטין הדבקות. בגישת ניהול סיכונים יש להתמק ד במניעת תחלואה קשה על ידי הגנה על מורים וילדים בסיכון ומניעת התפרצויות ענק על ידי מניעת ערבוב אוכלוסיות ועל ידי .ניטור ובדיקות מדגמיות  ( בגילאי הגן3-6 ) והפעוטונים למידה ללא קפסולות, תוך הקפדה של הצוות על היגיינה ומתן מענה לגננות ולילדים בקבוצות סיכון.  כי 'תות א' עד ד– למידה בבתי הספר או במרחבים הקרובים, תוך חלוקת הכתה לקפסולות ועל פי ההנחיות הקיימות בישראל ובעולם של ריחוק פיזי, עטית מסכות ושמירה על היגיינה ותוך .מתן מענה לעובדי הוראה ולילדים בקבוצות הסיכון  'בכתות ה עד י"ב– לבנות מערכת שבועית שתאפשר למיד ה משמעותית, בשילוב למידה מרחוק (כמתואר בסעיף3ב'), הגעה לבתי הספר או מתקנים ציבוריים אחר ים ללמידה פנים-אל- פנים ,בקפסולות על פי המרחבים הקיימים בלפחות חצי מימי השבוע, ושילוב למידה חלופית משמעותית במרחבים הפתוחים והציבוריים (כמתואר בסעיף3א') תוך מתן מענה לע ובדי הוראה ( ולתלמידים בקבוצות סיכון. לעודד למידה מרחוק בקבוצות קטנות מאוד2-4 )ילדים– .חברותא  ( הפעלת מערך ניטור, בעדיפות על ידי שילוב של בדיקות מהירות, איגוםpooling ), הן של הצוותים ,והן של התלמידים, תוך תהליך קבלת החלטות משולב ומהיר במידת הצורך לבידודים סגירת כיתות / שכבה / בתי ספר לפי הממצאים, מיקום (יישוב) ומבנה בית הספר. לתת דגש על זיהוי התפרצויות וקביעת נהלים למניעת התפרצויות כדוגמת היעדר מעבר אנשי צוות או תלמידים בין .מסגרות רבות  כל רשות מקומית תהיה אחראית להתאים את הנהלים וההנחיות של משרדי הבריאות, החינוך ומטה מגן ישראל למצב התחלואה בתחומה. תקים צוות חינוך וקורונה בסיוע אנשי מקצוע ,מומחים בשיתוף ,מחלקות החינוך והבריאות, מנהלים מורים,, גננות הורים תלמידים ונציגי קהילה רלבנטיים אשר יקבעו קווים מנחים,, מתווה (תרשים זרימה) פעולות לביצוע המותאמים .להקשר המקומי, וכן יקימו מאגר מומחים מהישוב (או מחוצה לו) לתמיכה מקצועית מתבקשת  לטובת תגבור פעולה במגזר החרדי, יוקם צוות ייעודי, כולל נציגים רלוונטיים להתאמת ההנחיות למבנה ואופי הפעולה של מוסדות החינוך במגזר זה. בין הפעולות הראשונות של צוות זה: הכנת חומרי לימוד והסברה מותאמים כתובים להורים ו מנגנון ל קשר.טלפוני כולל מוקד תמיכה להורים  י בי שובים ערבי י ם יש לפעול מיידית לצמצום פערי נגישות ללמידה מר,חוק בין היתר ע"י אספקת .מחשב אישי וחיבור לרשת האינטרנט  ברמה הלאומית יש צורך לקבוע מנגנונים ברורים, המתבססים על הנח ,יות איגודי הרופאים שיגדירו מיהו תלמיד בסיכון בריאותי שלא יכול לבקר בבית הספר בזמן הקורונה ומיהם עובדי הוראה שבסיכון .שלא יכולים ללמד פיזית בבית הספר בזמן המגיפה  מענה לסוגיית ההסעות תוך התחשבות בקפסולות ובהנחיות משרד הבריאות.  .בכל הגילאים לשלב פעילות גופנית בחוץ או מרחוק קבועה בתכנית הלימודים :להלן נימוקינו לרציונל המקצועי, כולל תימוכין מהספרות ודוגמאות מן העולם 1 . דחוף, חשוב ומוצדק לפתוח את בתי הספר לסגירת מערכת החינוך השפעה שלילית על הבריאות הפיזית, הנפשית והחברתית של הילדים ,ע ל החינוך, הלמידה וההתפתחות שלהם ועל העומסים המורכבים והרבים המוטלים על המשפחות בנוסף .להשלכות הכלכליות על הכנסת המשפחה וכלכלת המדינה פתיחה מחודשת של מוסדות החינוך חיונית להקטנת הפגיעה באוכלוסיות מוחלשות ובכלל הילדים :ויתרונותיה כוללים בין היתר  צמצום הפגיעה בבריאותם הנפשית והפיזית של הילדים עקב הסגר בבית, בדגש על אוכלוסיות מוחלשות (צמצום פערים בקרב ילדים ערבים וחרדי ם ופריפריה חברתית) היות ש ילדים מוחלשים נחלשים יותר בעיתות מצוקה ומשבר;  מתן אפשרות לילדים לסיים את שנת הלימודים ולעבור לרמה הלימודית הבאה;  ק בלת שירותים חיוניים כגון ביטח;ון תזונתי, שירות הבריאות לתלמיד  תמיכה חברתית ורגשית בילדים על ידי עמיתיהם והמערכת;  קידום בריאות תוך הנגשת מידע אמין לגבי התנהגויות בריאותיות ובטוחות של התלמידים ומשפחתם בזמן המגפה ומניעת תחלואה עתידית וכן מתן חיסונים הנ יתנים ב מהלך השנה ;במוסדות החינוך  הורדת הסיכון לנשירה סמויה וגלויה על ידי אפשור מחשב לכל ילד וגם שיפור תשתיות האי נטרנט ;בישובים בהם התשתית גרועה  תרומה לחברה, בין השאר באמצעות מתן אפשרות יציאה לעבודה של ההורים1. ברבות ממדינות העולם נפתחה מערכת החינוך מחדש, בגישות ו באסטרטגיות שונות. רוב המדינות ש בהן נכון לתחילת אוקטובר לא נפתחה מערכת החינוך הן מדינות העולם השלישי. אין עדויות ברורות לכך שסגירת בתי ספר תורמת לירידה בהידבקות, בעוד פתיחתם מעלה את שיעור הנדבקים. בנוסף, רוב .המדינות שחוו גל שני של התפרצות הנגיף, השאירו את בתי הספר פתוחים2 )בהתייחס לתחלואה (בעיקר סימפטומטית והדבקה בקרב ילדים, ישנן עדויות שילדים עד גיל10 נדבקים פחות וכנראה גם מדביקים פחות מילדים מבוגרים יותר. רוב מקרי ההדבקה לא התרחשו בין כותלי בית הספר . .קיים קשר בין שעור התחלואה בקהילה לבין הסיכון להתפרצות בבתי הספר בישראל, עד היום, לא נצפו מקרי מוות מהנגיף מתחת לגיל19 , ושעור המאושפזים נמוך מאד( עד היום אושפזו כ- 250 ילדים) , לא נצפו התפרצויות גדולות בבתי ספר יסודיים, וכאשר בתי הספר פעלו עם הכתות הנמוכות בלבד )'(עד כתה ג , בקפסולות ותוך שמירת כללי ריחוק פיזי , לא נצפתה עליה בתחלואה .בישראל. גם פעילות "בית הספר של החופש הגדול" לא הביאה להתפרצות במערכת החינוך3 מהנתונים שהציג משרד החינוך ב- 7.10.20 עולה, כי סך הנדבקים במערכת החינוך הוא16,633 , מתוכם 15,285 תלמידים ו- 1,348 עובדי הוראה. בקרב התלמידים הצעירים, חלקם היחסי של התלמידים המאובחנים קטן מחלקם היחסי בקרב תלמידי ישראל. בקרב תלמידי הגנים (גילאי3-6) נמצא כי 10.6% מתלמידי גילאים א לו חיובי לעומת חלקם באוכלוסיי ת התלמידים של20.3% . מגמה דומה נצפתה בכתות א-ב, שמהווי ם % 9.5 מכלל המאובחנים במערכת החינוך, ומהווי ם 14.5% .מכלל התלמידים4 1 https://www.who.int/emergencies/diseases/novel-coronavirus-2019/question-and-answers-hub/q-a-detail/q- a-schools-and-covid-19?gclid=CjwKCAjwlID8BRAFEiwAnUoK1RXHitUMVM1VQ- _w49pnBumxRvRa79IQvfQ26P0MYLQxJALIy_mOgxoCrMEQAvD_BwE 2 Insights for Education, October 2020 3 29.9.20 ,נייר עמדה, האוניברסיטה העברית והדסה 4 https://news.walla.co.il/item/3391090 ,מבחינת התפלגות ילדים מאובחנים במערכת החינוך על פי מחוזות אפשר ,לראות כי בכל שכבות הגיל המגזר החרדי תורם א ת החלק היחסי הגדול ביותר, כאשר תלמידי המגזר החרדי מהווים19.4% מכלל תלמידי ישראל, אך חלקם היחסי בתלמידים מאובחנים הוא51.2% . 5 2 . התמודדות מערכת החינוך עם אוכלוסיות בסיכון :תלמידים על פי חוק חינוך חובה ההורים מחויבים לשלוח את ילדיהם לבית הספר. עם זאת, קיימת קבוצה קטנה של תלמידים, שנמצאת בסיכון גבוה בגלל תחלואה ברקע שלא קשורה לקורונה, או בגלל תחלואת בן משפחה, וקיימת לגבי הם .המלצה רפואית להימנע מהגעה לבית הספר בתקופת המגיפה חשוב לקבוע מנגנון מסודר ומובנה (בדומה לו ו עדה לאישור ל סייעות רפואיות ,), ועם זאת פשוט ויעיל שבהתייחס לאישור רפואי של רופא ילדים, רופא מקצועי או רופא משפחה, ישחרר את הילד מחובת ביקור סדיר בבית הספר. מסמך איגוד רופאי הילדים בנושא מנחה את רופאי הילדים בנושא הילדים בסיכון וחשוב להתייחס אליו בעת קביעת הק ו וים המנחים. כמענה לילדים אלו אפשר להשתמש בלמידה .מרחוק או בחלק מהמענים הניתנים לילדים חולים צוות חינוכי : גם כאן יש לקבוע מנגנון מסודר, המקובל על ארגונ י המורים, שיקבע מי המורה בסיכון שנמנע ממנו להגיע פיזית לבית הספר. איגוד ר ופאי המשפחה הוציא מסמך בנושא, וחשוב להתייחס אליו בזמן הערכת הסיכונים. עם זאת, ובמטרה שלא לפגוע בעובדי הוראה בסיכון מבחינה כלכלית, ניתן לשלב אותם בתפקידי הוראה שלא דורשים מגע ישיר עם קבוצת תלמידים גדולה. מורים אלו יכולים לסייע בפיתוח חומרים ללמידה מרחוק, לל מד מרחוק בשיטות מגוונות (ראה בהמשך), או ללמד פיזית בצורה פרטנית ילדים בודדים או קבוצות קטנות של ילדים בסיכון. הסתדרות המורים הציעה זאת בעבר (מורה בסיכון מלמד תלמיד בסיכון), אך ההצעה לא התקבלה על ידי משרד החינוך ויש חשיבות רבה להידברות ולהסכמות עם ארגוני המ.ורים 3 . התייחסות ממוקדת תלמידים ובתי ספר בישובים בהן המצב הסוציואקונומי נמוך : מחקרים שונים בארץ ובעולם הצביעו על כך ששיעור התחלואה בישובים במצב סוציואקונומי נמוך הם גבוהים יחסית. בישראל שיעור תחלואה גבוה בקורונה נמצא בישובים של הפריפריה החברתית וישובים ערבים. צמצ ום התחלואה בישובים אלה מחייבת ת כנית חברתית כלכלית לצמצום פערים בישובים אלה ,לרבות הפערים במערכת החינוך. חשוב לסגור את הפערים רבי שנים שיש בנוגע לתשתיות בית ספריות 5 7.10.20 ,משרד החינוך, פירוט תחלואה על פי מחוזות צפיפות בכיתות לימוד ומחשב לכל ילד. חיזוק מחלקות החינוך ברשויות אלה על ידי תקציבים ל סגירת .פערים 4 . הצעות לגישות ללמידה והוראה בריאות ובטוחות פתיחה מחדש של מערכת החינוך היא הזדמנות חשובה ליצירת שיתופי פעולה בין הגורמים העוסקים בבריאות הנפש וכן העמקה בהקניית הרגלי אורח חיים בריא ופעיל לתלמידי גן- י"ב, כמו גם הזדמ נות לעבודה רב-תחומית של הצוות החינוכי וגורמים מקצועי ים לקידום הבריאות הנפשית בקרב ילדים ובני .נוער ב מסגרת מערכת החינוך (הפיקוח על ברי אות התלמיד ושפ"י) כבר מוטמעות ת כניות רבות בנושא קידום בריאות. ריענונן, ע דכונן והוספת תכנים רלוונטיים חדשים תסייע מיידי ת (הפנמה ומילוי הנחיות ההימנעו ת מה דבקה, שמירה על בריאות איתנה– תזונה, פעילות גופנית, צמצום מסכים, י ו'שבנות וכו ,) ותהיה .השקעה חשובה לעתיד בנוסף, מומלץ בטווח הארוך על פיתוח והטמעת תכניות חדשות שיותאמו לרמות .הגיל ולמגזרים השונים. ניתן לשלב תכנים אלו בכל אחת מהגישות המוצעות א. למידה ב מרחבי ם פתוחים ובמרחבים ציבוריים – הזדמנות ללמידה בריאה ואפקטיבית למידה חוץ כיתתית ובית ספרית היא בעלת פוטנציאל גבוה ללמידה משמעותית. היציאה מחוץ למוסד .החינוכי למרחבים הציבוריים מאפשרת ריחוק פיזי תוך שמירת המסגרת החברתית החשובה כל כך חשוב לנצל למידה מסוג זה גם להעלאת זמן העיסוק בפעילות הגופנית ולהגביר את מינון הפעילות הגופנית לכיוון המלצות גופי הבריאות הבינלאומיים ,. מדינות שונות, כגון דנמרק, סקוטלנד ואירלנד העבי רו בזמן הפתיחה מחדש של בתי הספ ר .חלק גדול מהלמידה למרחבים הפתוחים6 בנוסף, גם שימוש במשאבים עירוניים פ תוחים או מרחבים גדולים סגורים המאפשרים ריחוק גדול יותר מאפשר .למידה בטוחה ומשמעותית :ניתן, בין היתר, לשקול  שיתוף פעולה עם גופים נוספים כגון החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים, מ נהלים קהילתיים ,קונסרבטוריון והאיגודים התרבותיים השונים;  הסדרת סוגית הביטוח למו רים ולתלמידים, שהועלתה ע"י ארגוני המורים;  שילוב תומכי ההוראה, שהתקציב להפעלתם הועבר לרשויות, כדי לסייע לצוות החינוכי; 6 https://childhoodbynature.com/the-case-for-learning-outside/  שילוב סטודנטים להוראה הנ;מצאים בשלבים מתקדמים של הכשרתם  ,בנוסף להתנסות בהוראה הנדרשת כחלק מתהליך ההכשרה הסתייעות בסטודנטים להתנדבות קבועה תמורת מלגת לימודים בשיתו ף עמותות רלוונטיות ומפעל הפיס;  אופציה להרחבת קהלים רלוונטיים כתומכי הוראה : אנשי תרבות ואומנות שאינם עובדים בשל המשבר המתמשך לטובת העברת סדנאות במרחבים המתאימים;  הכשרת המורים .לעבודה במרחבים הפתוחים נדרש שיתוף פעולה בין מוסדות הכשרת המורים הספר ובתי המקומיות הרשויות לבין . בקישורית זה מסוג להכשרה דוגמא : learning - outdoor - return - https://www.ltl.org.uk/projects/schools / מקומות לימוד אפשריים:  באחריות כל רשות מקומית למפות את השטחים הפתוחים ומקומות הלימוד האפשריים כדי לאפשר ניצול מיטבי של המתקנים בקהילה לטובת למידה. כוונתנו ל ,ניצול מרחבים כגון מרכזים קהילתיים ,בתי קולנוע, תיאטראות, ספריות, גני חיות, גינות ציבוריות פארקים ,גנ ים לאומיים וחוות לחינוך .חקלאי יב ישובים ש בהם חסרים מתקנים אלה בקהילה, כמו בישובים ערבים, יש לאפשר ללמוד .במקומות פתוחים ובטוחים דוגמאות מהעולם לניצול מרחבים ציבוריים בקישורית הבאה: 19 - covid - during - learning - outdoor - for - https://childhoodbynature.com/resources  בחודשי החורף, בימים בהם מזג האו ו ,יר לא מתאים ללמידה במרחבים פתוחים י בת ו אום עם שרותי בריאות בור י הצ והמחלקה לקידום בריאות במשרד הבריאות :יש להקפיד על  הכנת הנחיות לבתי הספר להת נהגות בעת קורונה (ושפעת) בחורף– הנחיות חדשות לגבי מסכות (יעילות מופחתת בעת שנרטבות), אוו רור כיתות תוך שמירה על טמפרטורה הולמת , פעילות גופנית ואחרת שלא במרחבים פתוחים וכו';  עדכון הנחיות פרטניות לתלמידים להתנהגות (אחרת) בעת חודשי החורף. .ב למידה מרחוק – לא רק זום - דרכים לצמצום פערים  זמינות של מחשב לכל תלמיד וגישה לאינטרנט מוגדרים היום כזכות בסיסית. הנתונים בישראל .המצביעים על שיעור גבוה, בדגש על אוכלוסיות מוחלשות של תלמידים שאין להם זמינות כזאת לדוגמא בחברה הערבית לכשליש מהתלמידים אין מחשב ,אישי ההערכה היא שכ- 14,000 מתוך כ- 55,000 תלמידים במערכת החינוך הערבית אין מח שב ביתי ואין גישה לאינטרנט ביתי . כמו כן, בישובים הערבים חסרות תשתיות ראויות לאינטרנ ט. 7 ללא פתרון סוגיה זאת, שנידונה ,בפורומים שונים אין אפשרות להטמיע אסטרטגית הוראה ולמידה מרחוק. מצב זה מביא להגדלת הפערים באוכלוסיי ה , הן בהיבט החינוכי והן בהיבט הבריאותי. יש לזרז ככל האפשר אספקת אמצעי קצה ופס רחב לאוכלוסיות החסרות אמצעים אלו ולהיעזר לכך ברשות המקומית .כאינטגרטור ובמגזר העסקי והשלישי  ה נגשה של קורסים לפתוח מקצועי של הצוותים החינוכיים לשימוש מושכל בפדגוגיה המותאמת לפלטפורמות טכנולוגיות ולתנאים החדשים שנוצרו ,המחייבים הכרות עם המאפיינים של למידה .היברידית  שילוב מורי מחשבים בית ספריים, מדריכים, פיקוח ואגף טכנולוגיות מידע במשרד החינוך. יצירת עבודה ב ין משרדית לתמיכה בתהליך בהיבט הרכש וההכשרות. שיטות ל למידה מרחוק הטמעת השיטות הבאות תתרום להצלחת הלמידה בתנאים החדשים שנוצרו ותתרום גם לבריאותו הפיזית של התלמיד (הגברת תנועה ופעילות) וצמצום זמן מסך, כמו גם לבריאותו הנפשית/רגשית והחברתית:  לצמצם את חומר הלימ וד במקצועות הש;ונים ואף לוותר על חלק מהמקצועות  להעביר סמכויות רחבות שיעניקו גמישות למנה;לים ולמורים בנוגע לניהול הלמידה  לגוון את שיטות ההוראה ולהפחית את השימוש בזום וה;שהייה מול מסכים למינימום ההכרחי  .להתמקד בלמידה מבוססת פרויקטים בבית התלמיד ובמרחב הפתוח עבודה כיחידים ובקבוצות קטנות, ב"חברותות" קבועות של3-4 תלמידים בהנחית ה;מורה תוך קבלת משוב לאורך התהליך  .לשים דגש על מענים רגשיים לתלמידים כיחידים או בקבוצות8 7 001326646 https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1 8 https://www.themarker.com/news/education/MAGAZINE-1.9164137 ,לסיכום אנו מדגישים את המלצתנו המשותפת לפתוח מיידית את כלל מוסדו ת החינוך )(בהגדרתם בחוק הקורונה , למעט ברשויות "אדומות" בהן שיעורי ההדבקה גבוהים ו מא ד, על פי העקרונות שהוצגו ונומקו. :תרמו לכתיבת המסמך דר' אסנת קידר, בית הספר לבריאות הציבור, האוניברסיטה העברית והדסה גב' דלית שטאובר, לשעבר מנכ"לית ,משרד החינוך חברת סגל המרצים בקריה האקדמית אונו ובבית ה ספר למנהיגות חינוכית מנדל ויועצת אסטרטגית פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, הר"י, בית הספר לבריאות הציבור, האוניברסיטה העברית והדסה דר' ינון שנקר, מומחה בבריאות הציבור (תוכניות מניעה) ויועץ מקצועי לאו"ם בנושא דר' מילכה דונחין, יו"ר רשת ערים בריאות בישראל פרופ' נדב דוידוביץ', יו"ר פורום בריאות הציבור, הר"י, ראש בית הספר לבריאות הציבור, אוניברסיטת בן גוריון בנגב 'גב נטליה גרפי גריל, עובדת סוציאליתCBT, MSW. דר' ניהאיה דאוד, בית הספר לבריאות הציבור, אוניברסיטת בן גוריון בנגב ,פרופ' סימה זך המכללה האקדמית ב מכון וינגייט רד' ריקי טסלר, המחלקה לניהול מערכות בריאות, הפקולטה למדעי הבריאות אוניברסיטת אריאל העתקים: חברי ועדת החינוך, התרבות והספורט ח"כ יואב גלנט, שר החינוך ,ח"כ איציק שמולי שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים ח"כ ישראל כץ, שר האוצ ר ח"כ יולי אדלשטיין, שר הבריאות ח"כ יואב קיש , סגן שר הבריאות ח"כ יפ עת שאשא ביטון, יו"ר הוועדה המיוחדת לעניין נגיף הקורונה החדש פרופ' חזי לוי, מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' איתמר גרוטו, משנה למנכ"ל משרד הבריאות "פרופ' רוני גמזו, מנהל תכנית "מגן ישראל ד"ר שרון אל רועי פרייס, מ"מ ראש שירותי בריאות הציבור , משרד הבריאות