חומר רקע

בס"ד 1 משרד הפנים - בלמ"ס- תכולת המאגר הביומטרי עמדת רשות המאגר הביומטרי הלאומי המוגשת לראש מערך הסייבר הלאומי מסמך זה הנו רכושה של הרשות לניהול המאגר הביומטרי. אין לקרוא ,לשכפל ,להעתיק ,לצלם , להעביר , ,לשדר כל חלק שהוא במסמך זה ,בין אם לשימוש פנימי או לשימוש מסחרי ו/או לכל שימוש אחר ,ללא אישור .מראש ובכתב מהרשות בס"ד 2 משרד הפנים - בלמ"ס- כ "ז חשון תשע"ט 05 נובמבר2018 תכולת המאגר הביומטרי- עמדת רשות המאגר הביומטרי הלאומי המוגשת לראש מערך הסייבר הלאומי קע ר מסמך זה מציג את עמדת ה של רשות המאגר הביומטרי הלאומי (להלן: הרשות) לראש מערך הסייבר לקראת המלצתו לשר על תקפות הוראת השעה בהתייחס למאגר נתונים ביומטריים הכולל תמונות פנים בלבד . המסמך מפרט את העובדות עליהן מתבססת הרשות בהמלצתה, כמו כן, המסמך דן בהשלכות הצפויות של כל אחת מהחלופות, ובפרט ביכולת .לשמר את ביצועי המאגר לאורך זמן ובסיכונים הצפויים בכל אחת מהחלופות ל מסמך תמצית המנהלים מצורף נספח מסווג העוסק בפירוט בנתונים ובמידע עליה ם הסתמכה הרשות בקביעת עמדתה המובאת במסמך זה. בס"ד 3 משרד הפנים - בלמ"ס- תמצית מנהלים מסמך זה המוגש לראש מערך הסייבר כקבוע בחוק כולל בתוכו את המלצתה של רשות המאגר הביומטרי הלאומי ליישום חלופת מאגר. עמדת רשות המאגר הביומטרי הלאומי הינה ליישום מאגר הכולל תמונות פנים ולפחות .שתי טביעות אצבע עבור כלל האוכלוסייה ,הרשות סבורה באופן חד משמעי כי שימוש בתמונת פנים בלבד אינו מספק מענה מתאים ל מטר ות החוק מבחינת יכולת מניעת התחזות והרכשה כפולה ו כי שימוש בתמונת פנים בשילוב שתי טביעות אצבע מאפשר מענה מיטבי , מאוזן ומידתי ,למטרות אשר לשמן הוקם הפרויקט הביומטרי כולו .כשבראשן מתן תעודה אחת לאדם אחד, בזהותו האמתית הנתונים עליהם מתבססת:המלצת הרשות מובאים להלן ביצועי דיוק מוכחים בצורה אמפירית המאגר הביומטרי של מדינת ישראל פועל תחת הגדרות דיוק המאפשרות מחד תפעול תקין של המאגר ושל הנפקת התיעוד הביומטרי במדינת ישראל ומאידך מצמצמות למינימום את היכולת לביצוע הרכשה כפולה. ברשות הצטבר ומצטבר ניסיון מעשי רב במשך יותר מחמש שנים של הפעל ת מערכת מבצעית כאשר בכל יום מבוצעות מיליארדי השוואות ביומטריות ועובדי המאגר מתפעלים את תוצאותיו, חשוב לציין כי המאגר עליו מתבסס ניסיון זה הינו מאגר בעל מאפיינים ייחודיים למדינת ישראל וניסיו ן לבצע השלכה ממאגרים אחרים, חובה כי ייקח בחשבון את כלל המרכיבים המהווים את ההבדל בין המאגרים, תוך התייחסות למאפיינים הי י חודיים למדינת ישראל ובעיקר ביישום עקרון Privacy by Design )(עיצוב לפרטיות אשר על פיו תוכנן ומתופעל המאגר הישראלי ואשר אינו מכיל כל פרט דמ וגרפי . המאגר במדינת ישראל משלב זיהוי פנים וטביעות אצבע וזאת לצורך הגעה לתוצא ות זיהוי ואימות מיטבי ו ת לאוכלוס י ית המדינה המתוכננת לכ- 10 מיליון תושבים והתיישנות המידע הביומטרי. התיישנות זאת הינה הזמן החולף ממועד ההרכשה ה ראשו נה שיכול להגיע עד ל- 10 שנים וזאת לל א צמצום מרחבי החיפוש בשל העדר נתונים דמוגרפ י.ים בס"ד 4 משרד הפנים - בלמ"ס- המאגר כ יום מכיל נתונים של תושבי מדינת ישראל בשיעור של כ- 30% מהתכולה המקסימלית, כאשר ההתיישנות של הנתונים במאגר הינה עד5 שנים (כ- 200,000 רשומות). בשל כך הממצאים תקפים ברמת וודאות גבוהה ומספקים מידע מהימן ומדויק על הצפי של המערכת הביומטרית הכוללת זיהוי פנים בשילו ב אצבעות ובלעדיהן וזאת כאשר היא מופעלת על אוכלוסייתה של מדינת ישראל. לעומת זאת, נתונים מוצהרים ואף נתונים בדוקים על מערכות זיהוי פנים אחרות התקבלו בהתייחס ל מאגרים עם מאפיינים שונים ולפעמים שונים בתכלית וקשה מאד לגזור מהם תובנות על הדיוק שיתקבל בתרחיש של מד ינת ישראל. לאורך השנים נחשפנו ל סטיות מהותיות בין נ תונים שהתפרסמו ובין הביצועים של מערכות המאגר הביומטרי הלאומי . .ככל שההתיישנות גדלה אי הדיוק של זיהוי פנים בלבד גדל באופן לא לינארי ומודגש ואשר על כן, לא ניתן לבצע חיזוי אמין של דיוקי השוואת פנים מהתיישנות ש ל5 שנים להתיישנות של10 .שנים נדגיש כי עמדה זו מבוססת על מסקנות גורמי המקצוע אשר ליוו את תהליכי הבדיקות והניסויים אשר בוצעו ברשות לאורך השנים,ובהם מומחי ביומטריה וכן המרכז למחקרים צבאיים ברפא"ל. תחזית זהירה של מגמת שיפור הדיוק בעתיד מצד אחד ישנה מגמה של שיפור בדיוק מערכות זיהוי הפנים לאורך שנים והרשות ערה לכך, אך מצד שני שיפור זה איננו תמיד רלבנטי לתרחישי השימוש במאגר של מדינת ישראל. ישנם פרמטרים רבים בהם נעשים שינויים (לדוגמא זיהוי וידאו ועוד) הנ"ל מוכו ונים על ידי השוק העולמי ומושפע םי פחות מהצ רכים הייחודיים שלנו במדינת .ישראל,על כן קבלת ה ה חלטות צריכה להתבסס אך ורק על נתונים מוצקים, מובהקים ורלבנטיים . ניתן בהחלט להביא בחשבון מגמות וחיזוי עתידי אולם יש להיות זהירים ולתת לכך משקל בהתאם ובכל מקרה לא לקבל החלטות לפני בדיקתם בפועל בתרחישים הרל ב.נטיים למדינת ישראל הבודק האנושי מערכת ביומטרית הינה מערכת המשקללת נתונים רבים במטרה להגיע להחלטה מושכלת בדבר החשדה/אי החשדה של אדם. ככל שכמות הנתונים גדלה כך ביצועי/דיוק המערכת קטן. שימוש במערכות השוואה המתבססות על פחות מידע ייצר באופן טבעי מספר גדול יותר של התראות שווא והחשדות, עם פחות כלים ״לזכות״ אותן. מצב זה בס"ד 5 משרד הפנים - בלמ"ס- יחייב יותר כוח אדם ייעודי או לחלופין ייצר פגיעה ניכרת באיכות השירות וזמן התגובה של הרשות. בניגוד להשוואה של טביעות אצבע על ידי בודק אנושי, שמתבססת על תורת עבודה מוכרת, מוכחת לאורך שנים רבות וניתנת ללימוד, השוואה של תמונות פנים ע"י בודק אנושי אינה בהכרח משפרת את דיוק המערכת וישנם מקרים בהם ההיפך .)הוא הנכון (חוזק השרשרת הינו בדיוק חוזק החוליה החלשה בה בישראל אנו משתמשים במערכת נטולת נתונים דמוגרפיים מזהים כלשהם (כפי הידוע .)המערכת היחידה בעולם ככל שכמות הנתונים פוחתת כך הדרישה לכמות הבודקים האנושיים עולה. כאמור, במקרה של פנים בלבד, לא בטוח שהעלייה בכמות הבודקים .האנושיים תשפר את תוצרי המערכת ,בברכה אברהם מינס ראש רשות המאגר הביומטרי הלאומי