חומר רקע
1
י
"א תשרי תשפ"א
29
ספטמבר2020
חוות דעת
#4
הרשות להגנת הפרטיות
בהתאם לחוק הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי
לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף–
2020
הרשות להגנת הפרטיות (להלן- "הרשות ") מתכבדת להגיש את חוות דעתה בהתאם לסעיף12
לחוק
הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש
(הוראת שעה), התש"ף–
2020
(להלן–
"חוק הסמכת השירות"
" או
החוק")
, ולקראת דיון צוות
השרים בנוגע
להארכת ההכרזה על הסמכת שירות הביטחון הכללי לבצע פעולות סיוע על פי החוק .
1.
יעילותו המוטלת בספק של כלי השב"כ
חוות דעת זו נכתבת בימים של תחלואה גבוהה ביותר, בהיקפים שטרם נראו כמותם בישראל מאז
פרוץ מגפת הקורונה. כמעט מדי יום במרוצת השבועות האחרונים נרשמים שיאים חדשים בכמות
.החולים המאומתים ליום, והמגמה טרם התהפכה
על רקע מציאות קשה זו ב
היבט ההתמודדות עם המגפה
, מתחייבת מאליה השא לה–
האם יעילותו
של כלי השב"כ, שאין מחלוקת כי לא
מנע
את "הגל השני" של המגפה ואף לא
סייע בבלימתו ,
מצדיקה כיום את
הפגיעה חסרת התקדים בפ
רטיותם של כל
ל תושבי י ,שראל בדרך של מעקב רציף
ומתמיד
אחר תנועתם במרחב
על ידי גוף ביטחוני.
עם חידוש השימוש בכלי השב"כ בראשית חודש
יולי עמד מספר החולים המאומתים בישראל על כ-
26,000. כיום ישנם כ-
236,000
.חולים מאומתים זאת, כאשר6%
בל בד ממי שקיבלו הודעה על חובת
בידוד באמצעות מנגנון
השב"כ, אובחנו בסופו של יום כחולים בנ
, ו ף גי-
94%
לא אובחנו כחולים
או
שנמצא כי
חובת בידודם היתה מוטעית1.
לשם השוואה, חקירות אפידמיולוגיות הסתברו כמדויקות
,הרבה יותר. במספרים מוחלטים הגם שכמות האנשים שנשלחו לבידוד כתוצאה מחקירה
אפידמיולוגית עומד
ת
על
כמחצית מ כמות האנשים שנשלחו לבידוד באמצעות כלי השב"כ, החקירות
כשלעצמן איתרו
מספר רב יותר של חולים
.מאומתים
כ-
10%, לכל הפחות2,
ממי שאותרו כמגעים
.בחקירה אפידמיולוגית אובחנו בסופו של יום כחולים בנגיף
,מכאן, שיכולתו של כלי החקירה האפידמיולוגית לבודד אך ורק את מי שאכן באו במגע עם חולה
ושקיים סיכוי של ממש
כי נדבקו בנ
גיף, גבו
ה
ה לאין שיעור מ זו של .כלי השב"כ
1
כך על פי הדיווח שמשרד הבריאות מסר ליועץ המשפטי לממשלה ביום24.9.20
.
2 ב
מסגרת ה דיווח
שנמסר על ידו ב יום20
.9.
24
,ליועץ המשפטי לממשלה
ציין משרד הבריאות כי ב ניתוח
המגעים
שאותרו ב
חקירות האפ
י
דמיולוגיות האנושיות
בדיווח זה נמנים רק מי שזוהו באופן מלא, באמצעות מספר תעודת
זהות, וההערכה היא שישנם הרבה יותר מגעים העולים בחקירות אלה
(סעיף2
)(ז) לדיווח.
2
מעבר לעובדה כי המציאות בשלושת החודשים האחרונים מלמדת בבירור על כך שכלי השב"כ אינו
,מונע את העלייה בתחלואה, אינו מעכב אותה, ואינו מסייע בבלימתה ובצד פגיעתו הקשה
בפרטיותם של כל תושבי ישראל , הכלי אף גוזר על
רבבות
ישראלים הגבלה
דרסטית ע
ל חופש התנועה
שלהם
, מבלי שבאו במגע עם חולה קורונה . הדבר משפיע גם באופן ניכר על הכלכלה ועל
יכולתו של
המשק הישראלי לקיים ""שגרת קורונה עם תום.הסגר הנוכחי
עובדה אחרונה
זו
אף תורמת מטבע
הדברים לפגיעה ב
אמון הציבור, שיהיה קשה לשקמו .
על האפקטיביות הנמו
כה של הכלי מלמדת גם העובדה לפיה כ-
62%
(!) מההשגות שהוגשו על ידי מי
שקיבל הו דעה על חובת בידוד באמצעות
כלי השב"כ, התקבלו והובילו לשחרור מבידוד (כ-
122,000
)השגות3.
יש להדגיש כי שיעורי התחלואה בישראל בימים אלו גבוהים מאשר במרבית מדינות המערב, ואלו
אינן עושות שימוש באמצעי מעקב של גופים ביטחוניים במסגרת המאבק בקורונה , אלא מפתחות
מערך א
ד פי מיולוגי
יעיל ואפקטיבי.
,לפיכך הרשות להגנת הפרטיות
סבורה כי במציאות הנוכחית ובמכלול הנתונים,
לרבות דפוסי
התפשטותו של הנגיף שלא היו ברורים ,בתחילת המגיפה ,ולנוכח מוקדי ההדבקה המשמעותיים
יעילותו
ה של
כלי הטכנולוגי
של
השב "כ מוטלת כיום בספק ממשי, באופן
המשליך במישרין
על
מידתיות השימוש בו .
המבחן הראשון מבין שלושת מבחני המשנה המשפטיים של המידתיות, הוא מבחן הקשר הרציונאלי ,
קרי הקשר בין האמצעי שנבחר
למטרה
אותה
הוא מבקש להשיג.
תכלית החוק היא קטיעה יעילה
של שרשראות ההדבקה.
בפועל
קיים
ספק עד כמה
כלי השב "כ
וא ה כיום אמצעי יעיל
להשגת
המטרה .כידוע, עיקר ההדבקות מתרחשות בחללים סגורים הומי אדם, בהם כלי השב"
.כ אינו יעיל
,בנוסף כלי השב"כ גם כלל אינו יעיל בקרב אוכלוסיות
מסוימות
אשר אינן נושאות עמן מכשירים
סלולריים
באופן קבוע(
כגון בקרב
קטינים בגילאים מסוימים
, במערכת החינוך,
בבתי תפילה
בשבתות וחגים ועוד).
אם נוסיף לכך את מגבלותיו ה של
כלי , ההודעות הרבות הנשלחות לאנשים
שכלל לא היו במגע עם חולה, והמשבר החריף ,באמון הציבור מתקבלת תוצאה של אפקטיביות
נמוכה, שדי בה כשלעצמה כדי להשליך על
מידתיות ה
משך ה שימוש.בכלי
ככל שצוות השרים יחל
יט,, חרף האמור
,לאשר את המשך ההסתייעות בשב"כ סבורה הרשות
כי יש
לקבוע יעדים ברורים ומדידים ליעילותו של כלי השב
"כ , שרק בהתקיימם ניתן יהיה לקבוע כי
המשך השימוש בכלי הוא מידתי4 .
,כמו כן ובהינתן שהחלטה על המשך השימוש בכלי השב"כ במהלך "שגרת הקורונה" היא הכרעה
,ארוכת טווח נדרש מחקר ממשלתי מקיף
,אשר ינתח לעומק את מידת הצלחתו ויעילותו של הכלי
בשים לב לפגיעתו הקשה בפרטיותם של כל
ל
תושבי ישראל, ובחופש התנועה של מאות אלפי
ישראלים אשר חויבו בבידוד מכוחו.
3
כך על פי
הדיווח שמשרד
הבריאות מסר ליועץ המשפטי לממשלה ביום24.9.20
. יצוין כי חלק מההשגות לא נענו
לחיוב
או
לשלילה, ו
מכאן שייתכן כי בפועל המספר אף גבוה יותר.
4 לשם השוואה, ראו מדדי ההתאמה המוטעית שנקבעו ב צו הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים
במסמכי זיהוי ובמאגר מ
ידע (תקופת מבחן), תשע"א-
2011
.
3
בד בבד, הרשות קוראת לממשלה לפעול בכל האמצעים והמישורים
להגברת אמון הציבור ביישומון
,המגן
תוך שימוש בקמפיין שיווק הסברתי ומאסיבי, אליו יתגייסו בכירי מקבלי הה חלטות במדינה
,וכן מובילי דעת קהל
באופן שיביא להטעמתו בצורה נרחבת יותר בקרב הציבור,
ולהתאים את
המסרים לאוכלוסיות השונות העושות בו שימוש.
,כמו כן
יש ל
בצע ניס
יון כן ואמיתי ל המשיך
ולהטמיע שיפורים טכנולוגיים
נוספים
ביישומון המגן
, על מנת לשפר ביצועיו
של היישומון ולהפכו
לרלוונטי יותר במאבק במגפה, לרבות חשיבה אסטרטגית מחודשת בכל הנוגע לאופן הטמעתו
ומיתוגו .
,בהקשר זה, בדומה להקשרים אחרים, יש לנקוט בגישה מבוססת סיכון ולהתמקד
באוכלוסיות ואזורים
ם בה
.קיימת תחלואה גבוהה במיוחד
2.
הרחבה ושכלול של מערך החקירות האפידמיולוגיות
ככלי
ה אפקטיבי
ה
יעיל
הרשות
שבה ומדגישה כי יש להשקיע את מירב המאמצים בהרחבה ניכרת של מערך החקירות
האפידמיולוגיות, ש יעילותן באיתור מגעים אינה נופלת מזו של
כלי השב"כ , וזאת בדומה לנעשה
בעולם .כאמור לעיל, הרשות סבורה כי בנסיבות התפשטותה של ה
מגפה כיום –
קרוב
לוודאי
שמחקרים אפ
י
דמיולוג
י ים מהירים ויעילים הינם הכלי הטוב ביותר
לקטיעת שרשראות הדבקה ,
ולא כלי טכנולוגי .
,עם זאת
הרשות סבורה כי יש לפעול במרץ לפיתוח ושילוב טכנולוגיות אשר יקדמו את יעילות
ן
של
החקירות האפידמיולוגיות (כגון טכנולוגיה שתקצר את משך הזמן לקבלת שמות המגעים מפי
.)החולה, לאחר שאובחן
כל זאת יש לבצע בהתאם לדרישות חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-
1981
,והתקנות מכוחו
לרבות בכל הנוגע לש
ימוש בכלים מאובטחים,
אשר יוודאו
כי ה
גישה ניתנת
למורשים בלבד ויאפשרו העברה של המידע ו
ה שימוש בו
אך ו רק לצרכי המטרה
לשמה נאס
ף ,וכ ן
יבטיחו כי בעלי הרשאות
ה.גישה למידע עברו הכשרה נדרשת
בהינתן הפער הדרמטי שבין מנגנון החקירות האפידמיולוגיות
לבין כלי השב"כ בהיבטי הפגיעה
ב,פרטיות
עמדת הרשות היא שיש
להמשיך
להשקיע בו משאבים משמעותיים ולהעמידו כחלופה
בת-
קיימא למנגנון השב"כ, כפי שנעשה
כמעט בכל ה מדינות
ה
מערביות המתמודדות בהצלחה
עם
משבר הקורונה.
יש לזכור כי החקירה האפידמיולוגית משמשת בין היתר לטיוב מסלולי התנועה של
.חולים מאומתים, טרם הפצתם לציבור באמצעות יישומון המגן, ואף בכך טמונה חשיבותה הרבה
לבסוף נציין, כי
בכוונת הרשות לקיים הליכי פיקוח בקרב הגופים העוסקים בתחום החקירות
האפידמיולוגיות
, על מנ
ת לוודא כי פרטיותם של המתוחקרים נשמרת כדבעי,
וכי רמת האבטחה של
.המידע הנמסר על ידם הולמת את הוראות הדין