חומר רקע

PDF 6,442 תווים המסמך המקורי ↗
ט ' באדר התשפ״ ה 09 ב מרץ 2025 נייר עמדה הצעת חוק הרשות הלאומית למאבק בעוני- נוסח לדיון לקריאה השנייה והשלישית רקע ארגון לתת מברך על הצעת החוק להקמת רשות לאומית למאבק בעוני. הקמת גוף ממשלתי ייעודי לטיפול בעוני מהווה צעד חשוב בהכרה באחריות המדינה כלפי למעלה מ- 2.76 מיליון נפשות , מתוכ ן מעל ל- 1.2 ,מיליון ילדים החיים במציאות של עוני . לאורך יותר מ שני עשורים, פועל ארגון לתת בשטח ועד לקשיים היומיומיים שעמם מתמודדות משפחות החיות בעוני, ומכיר מקרוב את המכשולים מערכתיים המונעים חילוץ מ עוני. ניסיון זה, לצד פרסום דו"ח העוני האלטרנטיבי, מלמד כי טיפול אפקטיבי בתופעת העוני מחייב חשיבה מערכתית, משאבים משמעותיים וגישה רב- ממדית . מסמך זה מציג את עמדתנו המקצועית ביחס להצעת חוק הרשות הלאומית למאבק בעוני פ/ ) 25/430 ; /פ25/1645 ( , כפי שנדונה בוועדת העבודה והרווחה ביום3 במרץ2025 , כהכנה לקריאה שנייה ושלישית . אנו מאמינים כי שינויים בהצעת החוק הכרחיים על מנת שהרשות תוכל למלא את ייעודה באופן אפקטיבי ולהוביל לצמצום משמעותי של תופעת העוני בישראל . עמדתנו מבוססת על עבודתנו בשטח עם אלפי משפחות החיות בעוני, על מחקרים מקצועיים שערכנו, ועל ניתוח מדיניות מוצלחת למאבק בעוני במדינות אחרות. אנו קוראים למחוקקים ולקובעי המדיניות להקשיב לקולות מהשטח ולעצב רשות חזקה, עצמאית ומשפיעה, שתוביל שינוי אמיתי במציאות הח ברתית בישראל . להלן עיקר י התייחס ותנו ל נוסח לדיון לקריאה השנייה והשלישית : א. הוס פת הגדרה מדויקת בסעיף 1 ()הגדרות - במטרה לפעול לחילוץ מעוני, צמצום עומק העוני ומניעת התדרדרות לעוני, נדרשת הוספת הגדרה מדויקת ל"עוני" ו"קו העוני" בסעיף 1 )הגדרות(. הגדרה זו תיצור בהירות לגבי היקף פעילות הרשות ותאפשר זיהוי מדויק של אוכלוסיות היעד. מומלץ לאמץ הגדרה רב - ממדית שאינה מתמקדת בהכנסה בלבד, אלא מתייחסת למכלול היבטים : דיור, חינוך ו השכלה, תעסוקה, בריאות, אי- .ביטחון תזונתי והתמודדות עם יוקר המחיה הוספת הגדרה זו חיונית במיוחד לאור סעיף 3 ) 2 ,( המתייחס ל"קבוצות שנמצאות על סף קו העוני או מתחת לקו העוני" ללא הבהרה של המושג. הגדרה מדויקת תבטיח יישום אחיד ואפקטיבי של מדיניות הרשות בהתמודדות עם העוני על כל היבטיו . ב . מיקוד הרשות בתכלול וגיבוש אסטרטגיה - ראוי לבחון את האיזון בין תפקידי התכלול והמדיניות של הרשות לבין הפעילות הביצועית המוצעת לה. לשיטתנו, ייעודה המרכזי של הרשות הוא להוות גוף מתכלל וקובע מדיניות אסטרטגית, תוך הימנעות מחפיפה עם תפקידיהם של גופים ממשלתיים אחרים . אנו סבורים כי הכללת תחום הביטחון התזונתי ופעולות הסיוע הישיר במסגרת סמכויות הרשות אינה מתיישבת עם ייעודה המרכזי כפי שהוא מנוסח בהצעת החוק. תפקידה של הרשות צריך להיות תכנון מדיניות, תיאום בין- משרדי ומעקב אחר יישומה, ולא הפעלה ישירה של תוכניות סיוע. האחריות על תחום זה מצויה כיום במשרד הרווחה והביטחון החברתי, פיצול סמכויות עלול להוביל לחוסר תיאום ולפגיעה בהתנהלות הסיוע השוטף . בפרט, סעיף3 ) 6 ( להצעת החוק, הקובע כי הרשות תוכל להעניק סיוע כספי וחלוקת מזון גם ללא תלות במבחני זכאות קיימים, עלול ליצור כפילות, חוסר אחידות בקריטריונים, והסטת משאבים מפעולות הליבה של הרשות. על כן, אנו ממליצים להותיר את הסמכות בתחום זה בידי משרד הרווחה, תו ך חיזוק תפקידה של הרשות כגוף מתכלל, מפקח ומוביל מדיניות ארוכת טווח למאבק בעוני. ג. ה רכב המועצה וקבלת החלטות - המנגנון הנוכחי המוצע בסעיף10 )א( לחוק קובע כי בעת קבלת החלטות נדרשת נוכחות של שמונה חברים לפחות, ובלבד ש"מחצית הנוכחים הם נציגי משרדי הממשלה". ניסוח זה לא מבטיח כלל נוכחות של נציגי ציבור בהליך קבלת ההחלטות . בפועל, הדבר מאפשר תרחיש שבו שמונה נציגי ממשלה ורשויות מקומיות )כלומר כולם עובדי מדינה או נציגי רשויות( יקבלו החלטות ללא נוכחות אפילו של נציג ציבור אחד או אדם עם ניסיון חיים בעוני. הסעיף מבטיח רק כי מחצית מהנוכחים יהיו נציגי משרדי הממשלה, אך אינו דורש כי המחצית השנייה תכלול נציגי ציבור - ובפרט, היא יכולה לכלול רק נציגי רשויות מקומיות וגופים ציבוריים אחרים . כדי להבטיח שהרשות תפעל באופן מיטבי ותשקף את הצרכים האמיתיים בשטח, חיוני לתקן את המנגנון כך שיקבע במפורש נוכחות מינימלית חובה של נציגי ציבור, ובפרט אנשים עם ניסיון חיים בעוני, בכל הליכי קבלת ההחלטות המשמעותיים של המועצה . ד. חיזוק המרכז הלאומי למידע ולמחקר- סעיף24 .להצעת החוק מתייחס להקמת מרכז לאומי למידע ולמחקר אנו רואים חשיבות רבה במרכז זה כגורם מרכזי ביכולת הרשות לבסס את פעילותה על נתונים מהימנים ומחקר מקצועי. עם זאת, לטעמנו סעיף זה דורש חיזוק והבהרה . אנו סבורים כי יש להוסיף לסעיף 24 )ג( הוראה מפורשת המחייבת את המוסד לביטוח לאומי להציג לרשות מדי שנה את דו " ח העוני הרשמי )המבוסס על הכנסה( וכן דו " ח עוני במדידה רב- ממדית. כמו כן, אנו ממליצים להוסיף הוראה המחייבת ביצוע מדידה של אי- ,ביטחון תזונתי באופן עקבי אחת לשנה או שנתיים על ידי המוסד לביטוח לאומי או כל גוף מקצועי אחר שייקבע . מדידה שיטתית ועקבית של תופעת העוני והיקף אי- ,הביטחון התזונתי חיונית ליצירת בסיס נתונים רציף שיאפשר לרשות לזהות מגמות ולהעריך את האפקטיביות של התוכניות השונות לצמצום העוני. בהיעדר חובת מדידה מפורשת, קיים חשש שהנושא לא יזכה להתייחסות מספקת ה. ח לופות לעתיד המועצה הארצית לביטחון תזונתי סעיף 28 להצעת החוק קובע כי "חוק המועצה הארצית לביטחון תזונתי, התשע"א- 2011 - בטל". אנו סבורים כי ביטול מוחלט של המועצה הארצית לביטחון תזונתי, ללא הסדרה מספקת של המשכיות פעילותה במסגרת הרשות החדשה, עלול לפגוע בהתמודדות עם היבט קריטי של העוני - אי-הביטחון התזונתי . הביטחון התזונתי מהווה מרכיב יסודי במאבק בעוני ומשקף את הסממן החמור ביותר של ו . המועצה הארצית לביטחון תזונתי צברה ידע וניסיון ייחודיים בתחום זה, והבטחת המשכיות פעילותה היא בעלת חשיבות רבה . לפיכך, אנו מציעים לשקול את החלופות הבאות לשילוב המועצה במסגרת הרשות, בסדר עדיפות יורד : 1. שימור המועצה לצד הרשו ת- שילוב ראש המועצה לביטחון תזונתי כחבר במועצת הרשות למאבק בעוני, והותרת המועצה על כנה כגוף עצמאי . 2. שינוי כפיפות המועצה- הותרת המועצה על כנה, אך שינוי כפיפותה כך שתהיה כפופה ליו"ר הרשות למאבק בעוני במקום לשר הרווחה . 3. השהיית ביטול החוק- ד חיית ביטול חוק המועצה לביטחון תזונתי עד לאחר כינון הרשות למאבק בעוני והוועדה לביטחון תזונתי במסגרתה . 4. תקופת מעבר והערכ ה- שילוב ראש המועצה כחבר במועצת הרשות, שימור המועצה כגוף עצמאי בשלב זה, ודחיית ההחלטה על ביטולה או שינוי מעמדה לתקופה של שנה לאחר כינון הרשות. גישה זו תאפשר הערכה מושכלת של היחסים בין הגופים על בסיס ניסיון מעשי . 5. מיזוג מלא תוך שימור עקרונות היסו ד- אם יוחלט על ביטול חוק המועצה, יש להבטיח שילוב והטמעה של הסעיפים המהותיים מחוק זה בוועדה לביטחון תזונתי שתוקם במסגרת הרשות, לרבות גיבוש מדיניות בתחום הביטחון התזונתי, שמירת תפקידי המועצה, שמירה על הרכבה, סדרי עבודתה, סמכויות איסוף המידע שלה וחובת הגשת דו"ח שנתי . אנו סבורים כי אימוץ אחת החלופות המוצעות יאזן בין הצורך ברשות לאומית למאבק בעוני כגוף מתכלל, לבין החשיבות של שימור המומחיות והמיקוד הייחודי בתחום הביטחון התזונתי .