הודעה לעיתונות
הכנסת
דוברות הכנסת
דובר הוועדה לענייני ביקורת המדינה
מצוקת העסקים הקטנים והבינוניים - דוח מבקר המדינה 66א הטיפול בעסקים קטנים ובינוניים - ישיבת מעקב
יו"ר הוועדה, ח"כ עפר שלח:
"העסקים הקטנים בסיכון גבוה! הישראבלוף בפתיחתם, אולי מאפשר להם לשרוד, אבל פוגע באמון הציבור שחיוני להתמודדות עם המשבר. צריך לאכוף את ההתקהלויות ולא לפעול לסגירת עסקים"
ארגוני העצמאיים והעסקים:
"דרוש פרוייקטור כלכלי למשבר הקורונה "
הוועדה לענייני ביקורת המדינה דנה היום (ב') בהשפעת הסגר על מצב העסקים הקטנים אשר עומדים בפני קריסה ממשית. הדיון נערך ברקע מסקנות דו"ח המבקר - דוח מבקר המדינה 66א הטיפול בעסקים קטנים ובינוניים. בדיון עלה כי מציאות הסגר לא מאפשרת כמעט לעסקים לשרוד כלכלית אלמלא הפרות שונות של פתיחה באמתלאות שונות.
יו"ר הוועדה, ח"כ עפר שלח: "בעיניי מכל העוולות והטעויות שנעשות כחלק מהמדיניות הנוכחית של סגר כללי, אין עוולה גדולה וחמורה יותר מהזנחת והפקרת העסקים - בעיקר הקטנים.
עסקים אלו היו יכולים לפעול בכל הכללים של התו הסגול, אם רק היו מסתכלים עליהם ועל הצרכים שלהם. נראה שאף אחד לא חשב עליהם, או חמור מכך: מישהו עשה חשבון שזה עשוי להשפיע על ההפגנות ושכח שבדרך הוא מוחק עשרות אלפי עסקים קטנים. שרירות הלב שמאחורי התקנות הנוכחיות מונעת את האפשרות של אותם עסקים לפתוח.
זה חייב להיות הדבר הראשון שצריך לטפל בו כדי לאפשר לעסקים האלה לעבוד. זו ליבת הכלכלה הישראלית וזה מוזנח כרגע או מחוסר מחשבה, או מטעמים פסולים.
עסקים קטנים ובינונים זה עמוד השדרה של המשק. הם עומדים בסכנה הגדולה מכולם כי נכנסו למשבר הזה הרבה יותר רזים וקטנים ברווח שולי. ללא נתונים אפדימולגיים ולא בהיגיון פשוט ובריא, הם נמצאים בסגר שני. העסקים האלו בסיכון הגבוה ביותר ואותם צריכך לפתוח ראושנים וחלקם לאלתר. שיאכפו את ההתקהלות ולא את סגירת העסק. יש ישראבלוף שאולי מאפשר לעסקים לשרוד אבל לא מגדיל את אמון הציבור שהוא כ"כ חיוני בהתמודדות עם המשבר. מדובר פה באמת בהצלת נפשות ומקווה שהדברים האלו ישונו בהחלטת הקבינט הקרובה".
יעקב שטראוס ממשרד מבקר המדינה הציג בדיון את הנתונים על כך שדירוג ישראל בנושא הטיפול בעסקים קטנים ביחס למדינות המפותחות ירד משנת 2006 ממקום 26 למקום 49 , "אנו במצב פחות טוב בטיפול בעסקים קטנים בהשוואה למצב בישראל שהיה לפני עשור. מנהל הרכש הממשלתי אינו עושה בקרה על ועדות מכרזים המשרדיות כדי לבדוק את בחינת שילובם של עסקים קטנים במכרזים ממשלתיים".
תמיר ברלקו, היוזם של קבוצת בעלי עסקים קטנים המוחים על הסגר: "כל העסקים הקטנים פתוחים גם בסגר. עשו איזו קומבינה כדי שהוא יוכל לפתוח לדוגמא חנות צעצועים שהוסיפה הפעילות של קיוסק וכך המדינה מביאה את אזרחיה להיות עבריינים. בסגר הראשון קבעו תנאים לא הגיוניים שבהמשך שופרו אבל עדיין מרווח הרווח בענף המסעדנות הינו קטן מאוד ומה שהביא עסקים רבים לסיכון על קיומם. כעת הרף שנקבע על ידי המדינה הוא ירידה של 25 אחוז אבל בפועל העסקים ירדו ב-70 אחוז והכסף לא מגיע. התהליך מלא בירוקרטיה ובסוף הכסף שכן התקבל, הינו מזערי ולא מצליח להשאיר הרבה עסקים. אם העסקים הקטנים לא ישובו לפעול הם לא יצליחו לשרוד".
רועי כהן, נשיא לה"ב "הרבה עצמאים שהעסק שלהם סגור אין להם מחזור פעילות והם לא יכולים לשלם לספקים לא מעתודות וגם לא מהיקף הפעילות הרגיל. חייבים להעביר כסף לחשבונות הבנק של העסקים הקטנים כיוון שהסכומים שעברו עד כה לא מספיקים. חייבים לבטל את נושא החל"ת כי מרגע שעצמאים משחררים עובדים, לא ניתן לקלוט אותם מחדש כעבור מספר חודשים. יש לבצע הארכה של רישיונות עסק עד לסוף שנת 2021. כן יש למנות פרוייקטור כלכלי למשבר הקורונה שיטפל במהירות וביעילות בעסקים הקטנים ובמשק בכלל".
חכ"ל איילת נחמיאס ורבין, סגנית נשיא התאחדות התעשיינים הממונה על מפעלים קטנים ובינוניים אמרה בדיון: "כל עוד לא תהיה אסטרטגיה ממשית שמביאה בחשבון גם סגרים נוספים, אנחנו נמצא את עצמנו במשבר כלכלי עמוק בהרבה בתוך חצי שנה עד שמונה חודשים. צריך להבין שגם אם חלק ניכר מהתעשייה עובד אצל הקטנים והבינוניים הם תלויים באופן קיצוני בשרשרת היצור המלאה כדי לשרוד וכל זמן שיש אקורדיון של פתיחה וסגירה לא אסטרטגיה, גם המפעלים האלה חווים ירידה של 70 אחוז ולעיתים למעלה מכך. הממשלה חייבת להבין שהמשכיות עסקית פירושה ליצור מצב שבו יש דאגה לבריאות העובדים והציבור - ואת זה הוכחנו שאנחנו יודעים לעשות, ומצד שני להבין שחייבים לעבוד למודל גרמני בתעסוקה והרבה פחות בירוקרטיה במענקי שימור העובדים ובכלל. לצד זאת חייבת להיות תמיכה ממשית במיוצר בישראל ובהקפדה על רכש גומלין - הממשלה ממשיכה להוציא מכרזים שמעודדים רכש בחול, זאת המדינה היחידה בעולם שעושה זאת כרגע.
כל זמן שהדברים האלה לא ייעשו, התעשייה הישראלית שהיא כרגע העוגן העיקרי בכלכלה תתקשה לשרוד".
גרא קאושנסקי, משנה למנכ"ל התאחדות הקבלנים בנוי הארץ: "הפכו את העסקים הקטנים לגופים מממנים של המדינה, כמו כן משרדי הממשלה מנסים להקדים תשלומים אבל מוסר התשלומים של המדינה הקבוע הוא 30 יום והוא סביר אבל יש עוד היקף פעילות משמעותי כגון עיריות חברות כלכליות שמוסר התשלומים שלהם עומד על שוטף פלוס 90. אין לי טענה לעיריות כיוון שהן מקבלות את הכסף מהמדינה והוא מגיע כעברו זמן רב ויש לקצר משמעותית את פרק הזמן כיוון שבסוף זה פוגע בעסקים הקטנים. החסמים על העסקים הקטנים מביאים לעלות משקית גבוה המעיקה על הציבור".
נעמי רייש, הסוכנות לעסקים קטנים במשרד הכלכלה: "במהלך ההגבלות והסגר,הסוכנות ומשרד הכלכלה מייצגים את מצב העסקים הקטנים בישראל כאשר התפיסה היא שלצד ההגבלות והצעדים הננקטים להקטנת התחלואה, יש לאפשר לעסקים שאין בהם בעיית הדבקה לפעול וכך הסוכנות פועלת וזו העמדה המוצגת בפני מקבלי ההחלטות. קיימים בידי הסוכנות נתונים כלכליים באשר למצב העסקים אולם אין לסוכנות נתונים בהקשר להדבקות השונים מאלה של משרד הבריאות ונתונים אלה מתקבלים על ידי חקירות אפידמיולוגיות ולכן מדובר בנתונים חסרים וחלקיים. בנושא ההמחאות יש שני צדדים וגם הצד המקבל עשוי להיות עסק קטן ולכן מדובר בסוגיה מורכבת ורגישה שהסוכנות תבדוק ותראה מה ניתן לעשות ולסייע. הקרן בערבות המדינה קמה עוד הרבה לפני הקרוונה והמטרה שלה הוא לאפשר לעסקים קטנים שלא יכולים לקבל אשראי לקבל אשראי מהמדינה בעזרת הקרן וזה כלי אחד העומד לרשות העסקים בנושא האשראי ונותן מענה בדיוק לאותם עסקים שרצו להגיע אליהם כי מדובר בעסקים המסוכנים יותר למערכת הבנקאית, בנוסף לכך יש את המסלול של אשראי חוץ בנקאי וקיימת קרן הלואוות לאשראי חוץ בנקאי כאשר הנושא הולך ומתפתח ונמצא בעבודה. גב' רייש ציינה כי בתחום המכרזים הסוכנות עושה עבודה רבה יחד עם מנהל הרכש והחשב הכללי על מנת להנגיש את הרכש הציבורי לעסקים הקטנים".