הודעה לעיתונות
הכנסת
דוברות הכנסת
דובר הוועדה לביקורת המדינה
המחסור בחלב בביצים ובמוצרי יסוד - דוח מבקר המדינה 68ג - תמיכות הממשלה בענף החקלאות והשפעתן על מחירי התוצרת
האוצר: מחיר המטרה של החלב בישראל גבוה ב-80 אחוז בהשוואה למדינות ה-OECD
הארגונים הכלכליים הקיבוציים:
מאז פתיחת השוק לייבוא: החמאה התייקרה ב20%
הוועדה לביקורת המדינה בראשות ח"כ עפר שלח, התכנסה היום לדון בנושא המחסור בחלב בביצים ובמוצרי יסוד בתקופת הקורונה.
יו"ר הוועדה, ח"כ עפר שלח: "כולנו נחטיא את המטרה אם לא נשתמש במשבר הזה של הקורונה לדון גם בנושא החקלאות הישראל. זו ההזדמנות לחשיבותה של החקלאות הישראלית שאינה רק ביטחון מזון, פריפריה, אדמות לאום וכו'. הייצוא החקלאי היה בעבר 2.5 מליארד דולר - החקלאות היא ערך גדול במדינת ישראל וצריך לצאת מתוך ההזדמנות הזו להועיל עוד יותר לחקלאות".
יובל חיו מנהל החטיבה לביקורת משרדי ממשלה ומוסדות שלטון במשרד המבקר, הציג בדיון את דו"ח המבקר על השנים 2016 -2017, שעסק בתמיכות הממשלה בענף החקלאות, שינויים במדיניות התמיכות הענפי נחלב והביצים, מתן מענקים כספיים לחקלאים. חיו ציין שארגון ה-OECD ממליץ להפחית תמיכות מעוותות סחר וייצור (עקיפות) בתמיכות ישירות. לדבריו, "בשנת 2013 הממשלה החליטה לייעל את מבנה התמיכות בחקלאות בהתאם לקווים המנחים של ארגון ה-OECD. שיעור התמיכות המעוותות סחר והייצור בחקלאות בישראל גבוה במידה ניכרת משיעורן במדינות ה-OECD ובמדינות האיחוד האירופי. הצוות שמינתה הממשלה להפחתת יוקר המחיה לצרכן ולעידוד חקלאות איכותית וצומחת, לא השלים את עבודתו מפני שלא הגיע להסכמות מקצועיות. מ 2013 עד 2015 היו המחירים המקומיים הממוצעים של מוצרי חלב לקמעונאי גבוהים במידה ניכרת ממחירי היבוא שלהם. בשנים 2012 ו-2014 חתמו הממשלה ומועצת החלב והתאחדות מגדלי הבקר לחלב על שני הסכמים ליישום מתווה רב שנתי לייעול הענף ולמרות השלמת המתווים חלה בשנת 2017 עליה של 6 אחוזים במחירי המטרה לחלב לעומת שנת 2016".
איציק שניידר ממועצת החלב אמר בדיון שעם ההכרזה על הסגר השני, ערב חג ראש השנה נרשמה עליה של 30 אחוזים בביקוש לחלב מפוסטר בקרטון המהווה אירוע חריג בכל קנה מידה ובהשוואה העלייה המתרחשת משנה לשנה נאמדת באחוז אחד עד אחוז וחצי. לדבריו, "ייצור החלב ברפתות נמשך לפי התכנון וכמות החלב שהתקבלה בחודש ספטמבר היתה זהה לכמות שהתקבלה בחודש סספטמבר בשנת 2019. החוסר התבטא בחלב מפוסטר באריזות קרטון ובכל שלב היו בנמצא מוצרים תחליפיים כגון חלב מפוסטר בשקיות וחלב עמיד כאשר סך המחסור מוערך ב-1.5 מיליון ליטרים של חלב ונמשך כ-8 ימי עסקים כאשר לקראת סוף חול המועד סיפקו המחלבות את כל הביקוש השוטף ובימים אלה מבוצעת השלמה של מחסני הגיבוי. הסיבות למחסור נבעו מאתגרים לוגיסטיים בשל משבר הקורונה והיעדר של מאות עובדים השוהים בבידוד בהיקף הגבוהה משמעותית מהמצב בסגר הראשון ביחד עם החששות של הציבור למחסור שהביאו לביקוש מוגבר. מר איצקוביץ עדכן שיש בישראל כ-1000 יצרני חלב שמעבירים את התוצרת לשלו מחלבות, ואי אפשר להוריד את המכסות כיוון שזה יביא לירידה באיכות החלב ולפגיע בעיקר ברפתות הקטנות.
ליאור שמחה מנכ"ל תנועת המושבים: "במהלך העשור האחרון חווים שחיקה במנגנון מחיר המטרה. הרווחיות של החקלאי הישראלי היא הנמוכה ביותר לעומת יעילות גבוהה ביותר. יש לדאוג לרפתות הגדולות והקטנות ויבוא אינו הפתרון אלא הוא יפגע קשות בענף כיוון שיש לדאוג לעמנו ולא להסתמך על מדינות זרות. הרווחיות של הרפתן הישראלי היא מהנמוכות בעולם והכשל הוא במוצרי הגרעין במזון הפרות כל ליטר חלב שמיוצר בארץ חצי שקל חוזר במיסים ישירים למדינה כך המקטע של הרפתנים מרוויח מעט מאוד אין רפתנים עשירים בישראל ולא משתלם היום להקים רפת בישראל".
מזכ"ל התאחדות החקלאים, חכ"ל אבשלום וילן: "החקלאות לא תוכל להסתדר בלי 25 אלף העובדים הזרים וכ-4000 סטודנטים. חקלאים לא יכולים להעלות מחירים ולכן נושא היטל העובדים הזרים בוטל ויש להמשיך ולהאריך את נושא ביטל ההיטל אחרת החקלאים יאלצו לשלם כ-150 מיליון ש"ח. התוצרת בישראל יקרה יותר בהשוואה למדינות ארגון ה-OECD ממספר סיבות כגון כשרות, ובהבדל בין מרעה טבעי שמתקיים במדינות שונות ולא מתקיים בישראל. ענף החלב מציג יעילות גבוהה ובלי הרבה מאמץ אפשר לשמור עליו".
יעקב בכר יו"ר התאחדות הארגונים הכלכליים הקיבוציים: "ענף החלב הוא אחד הענפים המתייעלים ביותר בישראל ולא נכון לומר שהענף לא יעיל ולהשוות אותנו למדינות אירופה. החמאה נפתחה לייבוא באופן מוחלט והמחיר עלה ב-20 אחוזים יותר בהשוואה למצב הקודם שלפני פתיחת שוק החמאה לייבוא. החקלאים הם היחידים שהתייעלו והפסידו כסף לעומת רשתות המזון. הרווחים הגדולים נמצאים בידי רשתות הקמעונות ולא בידי החקלאים"
נחום איצקוביץ מנכ"ל משרד החקלאות: "המשרד מופקד על ביטחון המזון וזה מובטח גם על ידי ייצור מקומי וגם על ידי יבוא וכמובן על האיזון בין השניים על מנת להגן על החקלאים. שינויי מזג האוויר מביאים לשינוי בהיקף התוצרת ובהמשך לירידת פריון במספר ענפי הצומח יש להגדיל את ההשקעה במחקר ובהון. המשרד נמצא בדיאלוג עם אגף התקצבים באשר לתמיכה ישירה ועמדת משרד החקלאות היא שיש לבחון את כל התמיכות באופן כולל אם רוצים להשוות את נושא התמיכות למודל האירופאי כרגע המחלקות היא עצומה וההצעה שמוצעת על ידי אגף התקציבים לא יאפשרו לענף להמשיך ולהתקיים. בנושא המחקר החקלאי מדובר בתקציב בניקף של 31 מיליון ש"ח כאשר על מנת לבצע מחקר יישומי וטוב יש להתקצב את הנושא בלפחות 500 מיליון ש"ח. משרד החקלאות ביקש לתקצב במיליארד ₪ למשך 3 שנים לצורך השקעות הון וביצוע מחקר ולבצע שידרוגים שונים ומה שקיבלנו בסופו של דבר התקבלו 95 מיליון ש"ח".
אלי מורגנשטרן, רכז מים וחקלאות באגף התקציבים: "ביצים – זה משק מתוכנן בהגדרה שלו. אם רוצים להמשיך ולתכנן זה אומר שתמיד יהיה מחסור וזה בגלל שבכלכלה חופשית יהיה איזון ובשוק סגור ומתוכנן לא יכול לתת מענה לגידול מסויים בביקוש. מחיר המטרה של החלב בישראל גבוה ב-80 אחוז בהשוואה למדינות ארגון ה-OECD, מר מורגנשטרן הדגיש שישראל וקנדה הן המדינות היחידות שבהן עדיין מתקיים תכנון במשק החלב ובמשק הביצים. מר מורגנשטרן ציין שהטיעון שאומר שחלק גדול מהמחיר הולך לקמעונים נבדק ולא נמצא בטענה אקדח מעשן".