חומר רקע
~
1 ~
יום חמישי
15
אוקטובר
2020
לכבוד: כנסת ישראל
ועדת החוקה, חוק ומשפט
בראשות חבר הכנסת יעקב אשר
באמצעות
מזכירות הוועדה
:דואר מייל
nesset.gov.il
k
vhuka@
:הנדון נייר עמדה
בחינת ההסמכה בכתב של לשכת עורכי הדין
מועד
דצמבר2019
ו אוגוסט2020
:סימוכין
הדיון הקבוע ליום ה-
19/10/20
.
נכבדי
י ,
,לקראת כינוס הוועדה הנכבדה בכנסת ישראל
ביום19/10/20
, מוגש בזאת נייר עמדה מטעם קבוצת
המתמחים, אשר מבוקש להעבירו לעיון חברי הוועדה הנכבדה :
1.
כאמור בפנייתי הקודמת, הרי שבבחינה האחרונה (מועד אוגוסט20
) אחוזי המעבר עמדו על34%
בלבד, בהתאם להודעה לעיתונות שפרסמה לשכת עורכי הדין בעצמה , מיום14/9/20
.
2.
בטרם נדון בבחינה עצמה, כמו גם במתכונתה, נבקש להפנות את הוועדה הנכבדה לשלושה נושאים:
האחד:
,ניגוד עניינים מובנה של לשכת עורכי הדין
השני:
,למידה בצל נגיף הקורונה ומגבלותיו
השלישי: החלטות/ המלצות
קודמות של הוועדה הנכבדה בדבר הפחתת ציון המעבר ועריכת מועדי
בחינה מיוחדים ונוספים לנכשלים ,, אשר צירוף שלושתם אמור להביא להמלצתכם לשר המשפטים
.כמו גם ללשכת עורכי הדין, לקבל את הסעדים המבוקשים בנייר עמדה זה, אחד לאחד
ניגוד עניינים מובנה מטעם לשכת
עורכי הדין:
3.
" :כידוע, לשכת עורכי הדין בישראל (להלן
הלשכה ,") מהווה איגוד מקצועי של ציבור עורכי הדין
.ואך טבעי הדבר, כי היא אמונה על רווחתם ו/או שברצונה לרצותם
4.
,מטבע הדברים, הרי שציבור עורכי הדין, אשר בראש ובראשונה מבקש להתפרנס בכבוד מהמקצוע
דורש חדשות לבקרי ם מקברניטי הלשכה לסגור את שערי המקצוע מפני מתמחים, אשר מבקשים
.להיכנס בין כותליו
~
2 ~
5.
א לא שבאופן חריג, נקל הוא הדבר לביצוע עבור הלשכה, באשר לא רק שהיא"נושאת בכובע"
של
איגוד מקצועי, היא אף"נושאת בכובע"
,של הבוחן / מפקח / מסמיך בכל הנוגע לבחינת ההסמכה
שהיא השע
ר האחרון בטרם קבלת הרישיון
.לעיסוק בעריכת דין
6.
כאמור, לניגוד ענייני מובנה זה, אין אח ורע בישראל, כאשר במקצועות חופשיים מקבילים (ראיית
/ חשבון, שמאות מקרקעין ועוד) הגוף שבוחן / מפקח
מסמיך הינו משרד המשפטים בעצמו , ולא
.אותם איגודים מקצועיים, להם יש אינטרס ברוך בקבלת כמה שפחות מתחרים חדשים
7.
לאור ניגוד עני ינים מובנה שכזה, ניתן לראות בשנים האחרונות מגמה ברורה של הקשחת תנאי
הבחינה, כך שממועד למועד היא נעשית קשה יותר ובלתי הוגנת יותר, כאשר אחוזי המעבר שלה
(אשר בעבר עמדו על סביבות של כ-
75%
בממוצע) הולכים ופוחתים עד כדי34%
עוברים בבחינה
.הנוכחית
8.
בהקשר לכך יצוין , כי קברניטי הלשכה אינם מסתירים את רצונם להפוך את בחינה ההסמכה לבלתי
עבירה, לטובת רווחת פרנסתם של ציבור עורכי הדין הוותיקים, כאשר לעניין זה יו"ר הלשכה עד
לאחרונה, עו"ד אפי נווה, התבטא בדבר באין ספור ראיונות ו/או כנסים ואף עניין זה ה יה חלק
ממצע ה
ב
חירות שלו. (ראו בנדון התבטאות הח"מ בווע
דת החוקה הקוד מת בעניין בחינות
ההס.)מכה
9.
ל אור זאת, ניתן להבין, את פשר ההחמרה ,הבלתי סבירה ו/או בלתי מידתית ברף הקושי של הבחינה
עד כי לעיתים (כמו במקרה הבחינה הנוכחית) נראית היא בלתי סבירה בעליל, כאשר אפילו הציון
הממוצע בבחינה (אליבא ההודעה לעיתונות שפרסמה הלשכה עצמה) אף הוא נכשל ועומד על פחות
מ-
60
.נקודות, הוא ציון המעבר היום
10
. כון נ
הדבר, כי מי שעורך את בחינת ההסמכה ובודק אותה, היא הוועדה הבוחנת, אשר מתמנה ע"י
.שר המשפטים והיא אמורה להיות גוף מנותק מהלשכה" :(להלן
הוועדה הבוחנת)"
.
11
. א"ולם, כאשר "רוח המפקד
)(קברניטי הלשכה הינה ברורה ומובהקת , וכאשר חלק נכבד מבין חברי
הוועדה הבוחנת (שלא לו מר רובה) הם עורכי דין וותיקים, וכאשר בין יו"ר הלשכה לבין שר
המשפטים ישנם יחסים קרובים והדוקים ו/או אינטרסים משותפים (ראה למשל בכל הנוגע לוועדה
לבחירת שופטים), הרי שאין זה פלא כי הוועדה הבוחנת כלל אינה מנותקת מהלשכה, אלא ההיפך
.הגמור
12
. לכך נוסי
ף כי הל
שכה מודה כי היא נותנת לוועדה שירות "מקצועי" וכי התכנסות חברי הו ועדה
הב
וחנת בימים שאינם ימי קורונה- נעשים במשרדי הלשכה. זהו עירוב פסול הנעד.ר שקיפות
13
. ה ,מסקנה המתבקשת איפוא הינה כי לאור רצון קברניטי הלשכה בדבר החמרת הבחינה והפיכתה
לבלתי סבירה בעליל, "לפתע" בשנים האחרונות, נצפות בחינות קשות, לא מידתיות ובלתי סבירות
באופן קיצוני, עד כדי אחוזי נמוכים ביותר ועד כדי ציון ממוצע נכשל, בשקלול ממוצע של כלל
.הנבחנים, כמו במקרה שלפנינו
~
3 ~
14
. ה נבחנים סבורים, כי בטרם שקילתכם את המלצותיכם לשר המשפטים וללשכה, מן הראוי לקחת
בחשבון ניגוד עניינים מובנה זה
)"(בבחינת "החתול אשר שומר על השמנת ., בראש ובראשונה
השלכות נגיף הקורונה על הבחינה :
15
.
כידוע, בחודש מרץ2020
פרצה מג פת הקורונה
בי .שראל
16
. בחו דש זה, "כדרכו בקודש", החל ציבור המתמחים ללמוד לבחינת ההסמכה, אשר אמורה הייתה
להתקיים בחודש יוני20
(יוער, כי לאור היקף החומר הרב לבחינה, הרי שלמידה של שלושה / ארבעה
.)חודשים עובר לה, הינה מקובלת בהחלט
17
. ע וד יצוין בהקשר לכך, כי לאור החומר רחב ההיקף לבחינה, הרי שלא ניתן לעבוד ולהתפרנס במהלך
חודשי הלמידה והנבחנים נדרשים "לניתוק" מוחלט (לרבות ממשפחתם) על מנת להיערך כדבעי
.לבחינה
18
. א ולם, הלשכה לא פרסמה דבר בכל הנוגע לבחינה במועד יוני20
ולדאבון לב, רק ממש בסמוך
למועד
זה , פרסמה היא את החלטתה לדחות את הבחינה לחודש אוגוסט20
, ולאחר שהנבחנים כבר למדו
היטב והיו"מנותקים" (מעבודתם ו/או ממשפחתם) כבר במשך כ-
.שלושה חודשים
19
. י
וצא איפוא , כי על מנת שהחומר "יישאר טרי" בראשם (המדובר על בחינה אשר חלק לא מבוטל
ממנה מבוסס על זיכרון בעל–
פה ושינון רב), נאלצו הנבחנים להישאר "מנותקים" ממטה לחמם
.ו/או ממשפחתם, לחודשיים נוספים, על כל המשתמע מכך
20
. ל
א זו אף זו, אין מילים לתאר, עד כמה קשה היה הליך הלמ
ידה, בצל מג פת הקורונה ועל הפגיעה
הרבה ביעילות הלמידה. נבחנים רבים נאלצו היו להתמודד, בד בבד עם הליך הלמידה, גם ע ם אובדן
פרנסתם / סגירת עסקיהם / פיטוריהם ו/או הוצאתם לחל"ת, כאשר במרבית הזמן לימודי ילדיהם
אינם מתקיימים (נוכח המגבלות ו/או הסגרים) עד כי יש לה עסיקם בתווך ללימודים, מה שוודאי
.פגע באיכות הלמידה
21
. א
כן, מג פת הקורונה והשלכותיה, הינו דבר אשר איש בעולם לא צפה והיא נחתה על מדינתנו "כרעם
ביום בהיר". אולם, מצופה היה מהלשכה, להפעיל שיקול דעת ואנושיות, ולערוך לאותם נבחנים
במועד זה, בחינה סבירה יותר, אשר לו קחת בחשבון את הקשיים הרבים עימם נאלצו הנבחנים
.להתמודד, במהלך החודשים שלפניה
22
. א לא שלדאבון לב, האג'נדה הברורה של קברניטי הלשכה (ראה לעיל), כנראה גוברת על הכל
ומשפיעה על שיקול דעתה, עת במהלך עריכת הבחינה ו/או בדיקתה, לא ניתן ואפילו לא בדל של
משקל, למג
פת הקו .רונה והשלכותיה
~
4 ~
23
. ה ,מתמחים סבורים, כי אם לא הלשכה ו/או הוועדה הבוחנת מטעמה, אז לפחות מן הראוי כי הנכם
כנבחרי הציבור, תיקחו את הדבר בחשבון ותורו על הסעדים המבוקשים בנייר עמדה זה. מי כמוכם
מודע להשלכות נגיף הקורונה, על ציבור האזרחים בישראל, על הפגיעה בפרנסתו .ובאיכות חייו
החלטות קודמות של הוועדה הנכבדה ויישומן ע"י שר המשפטים.
24
. אין זה סוד שבעו לם ובישראל נהנו סקטורים אקדמאים מהקלות משמעותיות
לנוכח פרו ץ נגיף
הקורונה. כך למשל: מ
ועצת רו"ח ביצעה הקלות למתמחים בגזרה של
ה, משר ד החינוך הקל
משמ,עותית על בחינות הבגרות בארה"ב נמצאו הקלות רבות לסקטו .רים רבים ורק בישראל כמו
בישראל- המשיכ ו
הלשכה וועדת הבחינות להקשיח את תנאי המעבר של הבח ינה בכדי לשמור על
.הגילדה
25
.
כידוע, גם במועדי הבחינה מדצמבר17
וכלה בשנת2018, עמדו אחוזי המעבר על כ-
30%
מעבר
בבחינה, כאשר במועדים אלה התבטא יו"ר הלשכה דאז, עו"ד אפי נווה, בדבר רצונו "לסגירת שערי
המקצוע" וצמצום הכני .סה של עורכי דין חדשים לתוכו
26
. א ו אז, ובעקבות לחץ ציבורי רב של המתמחים דאז, התכנסה הוועדה הנכבדה בכנסת ישראל ולאחר
שדנה רבות בנושא, המליצה לשר המשפטים (חברת הכנסת איילת שקד דאז), להורות על תיקון
תקנות הבחינה ו/או שינוי חוק לשכת עורכי הדין (לרבות רטרו אקטיבי ת), כך שציון המעבר אשר
עד אז עמד על ציון65
, יופחת לכדי ציון של60
,. כל זאת, במטרה להעלות על אחוזי המעבר העגומים
אשר עמדו עד אז על כ-
30%
.כאמור לעיל
27
.
שרת המשפטים דאז, קיבלה את המלצות הוועדה הנכבדה וממשלת ישראל ו/או כנסת ישראל הורו
על תיקון / שינוי התקנות ו החוק הרלוונטי, כך שציון המעבר הופחת, רטרו אקטיבית, לכדי ציון
מעבר של60
.נקודות
28
. מ עשה נכון וראוי זה, מצד כנסת ישראל ושרת המשפטים, אכן הביא לעלייה מינורית באחוזי המעבר
של הבחינות בשנת2018
, אך הפלא ופלא, בחלוף הזמן, והחל מהבחינה של מועד דצמבר19
ועד
לבחינה של אוגוסט20, חזרו אחוזי המעבר לעמוד על כ-
30%
בלבד, עד כי בבחינה הנוכחית אחוז
המעבר עמד על34%
עוברים בלבד, כאשר הציון הממוצע בבחינה הינו ציון נכשל! כל זאת, על אף
שציון המעבר הופחת (כאמור) לציון60
.
29
. ה
נה כי כן, כאשר האג'נדה של קברניטי הלשכה גוברת על הכל, ה רי שאין זה משנה שכנסת ישראל
מחליטה להפחית את ציון המעבר ב-5
נקודות, והלשכה באמצעות הוועדה הבוחנת שלה, מחמירה
ומקשה את הבחינה, עד כדי היותה בלתי סבירה בעליל, על מנת שאחוזי העוברים שלה יתאימו
לדרישותיה–
.קרי צמצום הכניסה למקצוע
30
. י
וצא איפוא, שהלשכה מתעלמת מה נחיות הוועדה הנכבדה ועל אף הביקורת של הוועדה על אחוזי
המעבר הנמוכים (כפועל יוצא מבחינות בלתי סבירות בעליל), מה שהוביל להפחתת ציון המעבר
ואפילו רטרו אקטיבית, הלשכה ממשיכה בשלה ועורכת שתי בחינות אחרונות, באופן מקשה ובלתי
סביר, עד כי שוב אחוזי המעבר הינם עגומ .ים ובאופן קיצוני
~
5 ~
31
. ה לשכה וודאי תטען להגנתה, כי אחוז הנכשלים הגבוה, משקף את איכותם הירודה של הנבחנים
באותו מועד, אך אין לתת יד לטיעון מקומם ומופרך שכזה. כאמור, הציון הממוצע בבחינה זו, הינו
ציון נכשל! משמע, הנבחן הממוצע בבחינה (לאחר שקלול כל הנבחנים–
בין שלמדו באוניברסיטה
.ובין שלמדו במכללה) נכשל בבחינה והיא הנותנת
32
.
רק כדי לסבר את האוזן, הרי שלפי הודעה הלשכה לעיתונות, גם אחוזי המעבר של הנבחנים אשר
להם זו הבחינה הראשונה, היו פחות מחצי ועמדו על47%
.בלבד משמע, גם רוב הנבחנים שלהם
,עסקינן בבחינה הראשונה .כשלו בבחינה והיא הנותנת בדבר חוסר סבירותה ו/או הגינותה
33
. ג ם לעניין טענות הלשכה (כפי שנטענו בעבר), בדבר אחוזי כישלון גבוהים של ציבור הנבחנים שלמד
במכללות (לעומת ציבור הנבחנים שלמד באוניברסיטאות), הרי שמעבר לטיעון המבזה ואשר פוגע
בציבור האזרחים אשר מתגורר בפ)ריפריות (שהרי האוניברסיטאות ממוקמות בערים הגדולות ,
נראה כי אין לו לטיעון זה שום אחיזה במציאות. בהתאם להודעות הלשכה לעיתונות, גם אחוזי
המעבר של ציבור הנבחנים שלמד באוניברסיטאות, הינו נמוך במועד זה באופן משמעותי, לעומת
.מועדי בחינות קודמים והיא הנותנת
34
. המתמ חים סבורים, כי לאור הנתונים החריגים שבמועד זה (ציון ממוצע נכשל!), הרי שכפי
שהתערבה הוועדה הנכבדה בעבר לתיקון המחדל, הרי שוודאי וודאי יש להתערב גם עתה וביתר
.שאת, באמצעות קבלת הסעדים המבוקשים בנייר עמדה זה
הבחינה הנוכחית (מועד אוגוסט20
) :
35
.
כאמור וכפי שאף התבטאו חלק מקברניטי הלשכה עצמה, עסקינן היה בבחינה קשה להחריד, לא
.מידתית ובלתי סבירה בעליל. אין זה פלא, כאמור, כי הנבחן הממוצע קיבל ציון נכשל
36
.
:נקדים ונאמר, כי מתכונת הבחינה הינה כדלקמן80
שאלות (כלומר80
נקודות) במתכונת רב ברירה
(כלומר שאלו ת "אמריקאיות"), כאשר מעבר לכך ישנה מטלת כתיבה שבה על הנבחן לנסח תביעה
ו/או בקשה בהקשר לטקסט שניתן בבחינה ואשר הציון המקסימאלי במטלה עומד על20
.נקודות
37
.
בבחינה נצפו שאלות רבות (אמריקאיות) עם מלל רב, שאלות שהתשובה להן אינה ברורה, שאלות
שאף אחת מבין התשובות ה מוצעות לבחירה אינה נכונה, שאלות שהתשובה אשר נבחרה להן כנכונה
ע"י הוועדה הבוחנת–
כלל לא נכונה, שאלות אשר עוסקות בנושאי א
י זוטריה אשר רוב רובו של
ציבור עורכי הדין כלל לא נדרש לו בחיי היום יום של המקצוע, שאלות על פסקי דין ישנים מלפני
.עשורים רבים ועוד
38
.
בהקשר ,לכך יצוין, כי פסיקת בתי המשפט (לרבות בית המשפט העליון) הביעה לא אחת את עמדתה
כי על הלשכה לנסח שאלות ברורות, אשר התשובה שלהן הינה ברורה וחד משמעי, כאשר מטרת
.הבחינה היא לבחינת ידע בלבד ולא מעבר לכך
~
6 ~
39
. כ
ך למשל פסק בית המשפט העליון , בתיק עע"ם6806/17
לשכת'עורכי הדין ואח' נ' יונס אסד ואח
(תיק בו ייצגו
הח"מ :)
,"נחזור עתה למבחן המוצע. עולה, כי הנורמה המחייבת לא מושפעת מן הידע. דהיינו לּו
היה
מבחן בתחום אחר בו התשובה הנכונה לשאלה הנקודתית אינה מופיעה בין האפשרויות היה
ראוי לפסול את השאלה. זוהי דוגמה לש "אלה שגרמה ל"טעות ומבוכה–
כלשון הפסיקה–
בבחירת התשובה השגויה פחות. לפיכך, דינה של השאלה להיפסל.
"
ראה סעיף7
.לפסק הדין
40
.
כך למשל פסק בית המשפט העליון, בתיק עע"ם941/14
עבד אל רחמאן עתאמלה נ' לשכת עורכי
'הדין ואח
:(תיק בו ייצגו עורכי הדין) כי
כשלעצמנו ס
בורנו, כי אין התשובה לשאלה זו ברורה דיה, ומכל מקום בו
ו ,דאי מדובר במקרה גבולי
ונוסיף–
המצוי גם
באיזוטריה
."מבחינה מעשית :ובהמשך "נוכח זאת החלטתנו–
כחריג
למדיניות אי–
ההתערבות שאינו מעיד על הכלל, וגם
כאיתות למשיבות
כי חשוב, כל עוד קיימת
השיטה הנוכחית של הב חינות, לשקוד על שאלות שהתשובה להן ברורה כל עוד מדובר בשאלון רב
– ברירה-
להורות על פסילתה של שאלה68
"
41
.
כך למשל בתיק עע"ם18
-
3717
ד"ר פרץ ואח' נ' לשכת עורכי הדין
(תיק בו ייצגו עורכי הדין) נקבע
:כי
"
בהינתן מדד ההבחנה השלילי והאחוז הנמוך של המשיבים נכונה; בהינתן אי הבהירות לגבי
הכללת דיני ההפקעה במסגרת דיני הקניין; בהינתן שגם מהוראת החיקוק עצמו לא ניתן לדלות
את התשובה הנכונה; ובהינתן הפסיקה הנרחבת בנושאי הפקעה–
בהינתן ובהצטבר כל אלה, אני
סבור כי דין השאלה להיפסל מחוסר סבירות"
42
. אולם, נראה איפוא , כי הלשכה אינה מבינה את המסר מפי מדרשו של בית המשפט העליון ולפיכך
.אין מנוס אלא לפנות אל כבודכם, כנציגי הציבור
43
.
מעבר לנדרש יצוין, כי על התערבות בית המשפט העליון באמצעות פסילת שאלות, הרי שלאור
:"הלכת אי ההתערבות" (ראה בבג"צ7505/98
גלעד קורינאלדי נ' לשכת ע
ורכי הדין,
) וכיבוד בית
,)המשפט את החלטות הלשכה כרשות מנהלית, הרי שמדובר על מקרים מועטים בלבד (באופן טבעי
כאשר במקרים רבים ואחרים, על אף התבטאות שופטי בתי המשפט בדבר הטעות בשאלה שניסחה
הלשכה, לא נעשתה התערבות כלשהי על ידי כבוד השופטים, לאור כיבוד הלשכה כרשו .ת מנהלית
~
7 ~
44
. ע וד יצוין, כי גם במקרים המעטים בהם נפסלו שאלות על ידי בית המשפט, הדבר הצריך את ציבור
הנבחנים בגיוס משאבים כלכליים רבים (תשלום אגרת בית משפט, הפקדת עירבון לקופת בית
המשפט, תשלום שכ"ט עו"ד ועוד), כמו גם במשך זמן רב וממושך עד להכרעה סופית של בתי
המ שפט, כאשר בזמן הרב הנ"ל הם לא היו מוסמכים כעורכי הדין ולא יכלו לעבוד ו/או להתפרנס
.מהמקצוע אותו הם למדו
45
.
אך ברור הדבר, כי תיקון מחדלים בדיעבד באמצעות פנייה לבתי המשפט, אינו יעיל ומכאן נדרשת
.התערבות הוועדה הנכבדה, בקבלת הסעדים המפורטים בנייר עמדה זה
46
. א
לא ש .מעבר לשאלות האמריקאיות, הדברים מתעצמים נוכח הציון אשר ניתן בגין מטלת הכתיבה
47
.
כאמור לעיל, שוויה של מטלת הכתיבה הינו20
נקודות, כאשר מי שבודק אותה הינו נציג / בודק
מטעם הוועדה הבוחנת ו/או הלשכה, כאשר משום מה ובניגוד להוראות הדין, לציון אשר ניתן
.במטלה אין כל הנמקה, כך שעסקינן בציון שרירותי לכל דבר ועניין
48
. בהקשר לכך יוער, כי עורכי הדי ן הבחינות במקרים רבים של מטלות, אשר על אף העובדה כי הן
עונות על מרבית הרכיבים אשר נדרשו במחוון שפרסמה הלשכה, שהציון אשר ניתן לאותן מטלות
.הינו נמוך באופן קיצוני (ביחס למטלות הספציפיות) ואשר כלל הפחתות ניקוד רבות, שלא לצורך
49
. א לא שהנבחן אינו יודע על שום ומה ולמה הפחיתו לו נקודות, באשר בודק המטלה לא נדרש במתן
.הנמקה ואפילו לא בתמצית, לסיבה בגינה הנבחן נכשל
50
. ו אכן, במקרים רבים, הבדיקה של מטלת הכתיבה–
היא היא הסיבה לכישלון בבחינה. כאשר
עסקינן ב-
20
נקודות אשר "מונחות על הכף", וכאשר הבדיקה הינה שרירותית ובלא כל הנ מקה, אך
ברור הדבר כי כל בודק "הישר בעיניו ייעשה" והתוצאה הבלתי מתקבלת על הדעת הינה של אחוזי
.מעבר כה נמוכים, כמו בבחינה דנן
51
. ב הקשר לכך יצוין עוד, כי בניגוד להתערבות המועטה של בתי המשפט בכל הנוגע לשאלות
אמריקאיות, הרי שבכל הנוגע למטלות הכתיבה, בית המשפט העל יון כלל אינו מתערב, באשר
לשיטתו הבדיקה של המטלה הינה "הוליסטית" ונתונה לשיקול דעתו הבלעדי של הבודק, מבלי
שניתן לערער עליו. גם במקרים שבהם ניתן היה לראות בבירור, מטלות כתיבה אשר היו אמורות
לקבל ציון שלך לפחות18/20
נקודות, בעוד הן "זכו" לציון נמוך של10/20
נקודות, הורה בית
.המשפט העליון שלא להתערב, לאור אותה הלכה של אי ההתערבות וכיבוד הלשכה כרשות מנהלית
:ראה לעניין זה עע"ם8281/18
לשכת עורכי הדין נ' פומס ., למשל
52
. ה נה כי כן, ללשכה ו/או לוועדה הבוחנת ניתן הכשר בדמות שיקול דעת מוחלט, אשר חולש על20
נקודות בבחינה , בלא כל פירוט ו/או הנמקה, מה שוודאי "תורם" לאחוזי המעבר הנמוכים. לו
הבודק היה יודע, כי הוא צריך לנמק את הציון שנתן במטלה ו/או לו היה יודע הוא, כי בית המשפט
רשאי להתערב ולשנות מהציון שהוא נתן במטלה, ייתכן והבדיקה הייתה הוגנת וסבירה יותר, מה
שעשוי היה להשפי .ע על אחוזי המעבר הנמוכים
~
8 ~
53
.
,לפיכך אין מנוס מהתערבות הוועדה הנכבדה, באמצעות המלצה לשר המשפטים הנוכחי, לשנות
את התקנות ולהורות ללשכה לנמק את הציון שניתן בגין מטלות הכתיבה. נימוק שכזה, עשוי אף
לתרום לאותו נבחן שכשל, בכך שיוכל להפיק לקחים ולהשתפר לקראת הבחינה .הבאה שלו
הסעדים המבוקשים :
54
.
אשר על כן ולאחר פירוט כל הכשלים הרבים והנסיבות, כמו גם הנתונים החריגים בבחינת אוגוסט
20
, כמו גם בבחינת דצמבר19
, מתבקשת הוועדה הנכבדה להמליץ לשר המשפטים, כמו גם לכנסת
:ישראל, להורות כמפורט להלן
א.
להורות כי בבחינות של דצמבר19
ו אוגוסט20
, ציון המעבר יופחת לציון של50
.נקודות
ב.
להורות כי כל מי שקיבל ציון בבחינות אלה, בין40
ל-
49
נקודות, יזכה לקבל מועד בחינה מיוחד
ולאלתר (כל עוד החומר טרי בראשו), בדומה לקביעת הוועדה הנכבדה משנת2018
, בדבר עריכת
.מועדים מיוחדים
ג.
ל .הורות על מתן הנמקה של בודקי מטלות הכתיבה, בכל מקרה שבו הנבחן כשל בבחינה
ד.
להורות על ה
עברת תחום הבחינות ישירות למשרד המשפטים באותו המתווה ש נהוג למשל
.במועצת רואי החשבון
55
.
.יהא זה מן הדין ומן הצדק להיעתר למבוקש
56
.
עורכי הדין עומדים לרשות חברי הוועדה בכל פנייה והם סמוכים ובטוחים בדבר נכונותה לסייע
.לציבור הנבחנים, בשעה קשה זו
"כ ב קבוצ
ת הנבחנים