חומר רקע
יב
באדר התשפ"ה
12
במארס2025
לכבוד: חה"כ פנינה תמנו-שטה, יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
נייר עמדה לקראת דיון בנושא המענים והטיפול במסורבות גט ועגונות
יום העגונה2025
___________________________________________________________________
הקדמה: משבר מתמשך של עגינות וסרבנות גט בישראל
בעיית העגינות, ובכללה בעיית סרבנות הגט, נוגעת לכל הציבור היהודי בארץ. לפי החוק, יהודים יכולים
,להתגרש אך ורק בבית הדין הרבני. אף שעגינות פוגעת בנשים ובגברים כאחד, עבור נשים הבעיה קשה יותר
שכן בניגוד לגבר שיכול לקבל היתר לנישואין וילדיו מקשר חדש
)(גם ללא נישואין
יהיו כשרים -
אישה עגונה
אינה יכולה להתחתן מחדש1
; אם תיכנס לקשר חדש היא תיחשב לנואפת, וילדים מקשר זה ייחשבו ממזרים
.ותישלל מהם הזכות להינשא בישראל
עגונות נתונות במלכוד משפטי, משפחתי ורגשי. הן כבולות לנישואין שאינם מתקיימים, תוך ניהול סכסוך
משפחתי עצים. נמנעת מהן הזכות ל
אוטונומיה -
הן
אינן
יכולות להינשא מחדש, או ללדת ילדים 'כשרים'. הן
חוות טראומה מתמשכת של השפלה, כפיית שליטה וחוסר אונים שפוגעים באמון במוסדות, ופגיעה אנושה
.בביטחון העצמי וביכולת לשאת תקווה
,למרות המאמצים המשותפים של ארגוני נשים, קובעי מדיניות, בתי הדין הרבניים, ופעילות ציבורית רחבה
,השיפור במצבן של נשים מסורבות גט ועגונות הוא איטי ומתסכל. אנו פוגשים את הבעיה מחדש מדי שנה
.כיוון שטרם התחולל שינוי משמעותי במצבן של הנשים הנפגעות
הבעיה המערכתית: הבנת המורכבות של התופעה
לפי נתוני בתי הדין הרבניים, רק67
נשים וגברים הם מסורבי גט. אלא ש עמדה זו מבוססת על פרשנות צרה
של בתי הדין הרבניים .
2
,בפועל ככל הנראה אלפי אנשים, ובייחוד נשים, מתמודדים עם תהליכי גירושים
מתמשכים או סחטניים. המספר המדויק אינו ידוע משום שבתי הדין אינם נדרשים להציג את התופעה במלוא
.מורכבותה
הפער בין הנתונים נובע מההגדרה הצרה של .בתי הדין לשיטתנו, גם מי שפתחה בהליך גירושין, אך לא ניתן
בעניינה החלטה באחת מדרגות החיוב הגבוהות
)(החלטה הנובעת משיקולים הלכתיים , ואולם בן זוגה מסרב
לתת לה גט , היא מסורבת גט. יתירה מכך, מי שנדרשה לקנות את גטה, גם במחיר של ויתור על זכויות
.מרחיקות לכת, לא תיחשב כנראה מסורבת גט, אף שברור שמדובר בפגיעה אנושה בזכויותיה נתונים אודות
.סחטנות גט כלל אינם בנמצא, ולא ניתן להגיע אליהם ללא מחקר שיטתי ומקיף
1 ריבוי
,נישואין מהווה גם עבירה פלילית לפי חוק העונשין
תשל
"ז-
1977
,גם אם
הנישואין נערכו בחו
"ל .גבר
אשר
קיבל היתר לשאת
אשה
.שנייה לפי דין תורה לא יורשע בעבירה זו
2
https://bit.ly/3DnWFrf
בהתאם לאמור בדו"ח
:"הגדרת סרבנות גט, בהתקיים כל התנאים הבאים1 )
ניתן בתיק
.פס"ד לגירושין, בנוסח מצווה, חיוב או כפיה2)
.נקבע מועד דיון לסידור גט או שחלפה חצי שנה ממועד פסק הדין3
)
.תיק תביעת ה גירושין פתוח4) הצדדים לא התגרשו ."
חשוב לציין כי בשנים האחרונות על פי נתוני בית הדין רוב רובם של התיקים מסתיימים תוך פרק זמן של
שנתיים. עם זאת, הניסיון שלנו כארגוני שטח מלמד,
שהמציאות הרבה יותר מורכבת. אנחנו מלוות נשים
רבות מדי שנה במאבק על הגט, ומתמודדות עם מצבים שבהם כדי להימנע מעגינות ממושכת, נשים נאלצות
לקנות את חירותן בו
ו
יתורים מרחיקי לכת. יתרה מכך, במקרי הקצה של עגינות קשה,
בהם הבעל ברח לחו"ל
או מצוי בנבצרות רפואית או מנטלית, נשים נותרות בעיגונן במשך שנים רבות וקשות מנשוא ללא כל פתרון
.באופק
.בתי הדין אינם מאמצים פסיקה מקלה המאפשרת לבטל את הקידושין עבור אותם מקרים קשים, ואף להפך
הרכבים שפסקו באופן מקל ואמיץ היו נתונים לביקורת קשה ולחץ ציבורי ותקשורתי שגרם להם לחזור
.מפסיקתם ולהימנע מפסיקות דומות במקרים קשים אחרים
לצורך מיגור התופעה נדרש פתרון מקיף ועמוק.
קריאה לפעולה: אחריות מדינתית והקמת מנגנון מערכתי
ברא
ש
ובראשונה, האחריות לשינוי מוטלת על בתי הדין הרבניים, אשר קיבלו מהמחוקק סמכות כמעט בלתי
מוגבלת ליישם את הדין העברי על פי ראות עיניהם בתיקי גירושין. אך מכיוון שהם נמנעים
מפסיקות מקילות
,במקרי עיגון קשים כמו גם הגדרתם המצמצמת ל"סרבנות גט", תוך מניעת שימוש בסמכויות הנתונות להם
,לסייע באותם מקרים
אין מנוס מהתגייסות הרשויות האזרחיות לפתרון הבעיה .
ראוי אם כן לפעול בכל המישורים-
אם באמצעות מחקרים להגדרת היקפה הריאלי של התופעה, על מאפייניה
והשלכותיה, אם באמצעות פיקוח ובקרה על בתי הדין הרבניים, ואם באמצעות יישום פתרונות גם מחוץ לבתי
הדין. על כן יש להרחיב את השיח, ולשלב את כלל הגורמים הנוגעים בדבר סביב
שולחן הדיונים. יש למפות
את ההשלכות הרגשיות, הכלכליות והחוקיות של העגינות וסרבנות הגט, ולגבש אסטרטגיות פעולה
.הוליסטיות, משותפות ומקצועיות
:הצעדים המומלצים הם
מיפוי מקיף
;של התופעה
גיבוש פתרונות
,מערכתיים בדגש על מניעה (באמצעות
,)הסכמים מקדימים
שיפור התנהלות בתי הדין )(באמצעות מינוי דיינים ראויים, הגדרת נהלים ברורים ופיקוח
ויצירת פתרונות גם במערכת האזרחית
)(לסיום העגינות במקרים מתאימים ולצמצום השלכותיה
כגון: הקמת
נציבות במשרד המשפטים שתעסוק בפתרונות לבעיה ברמה המערכתית ; הקצאת
תקציבים
;לפתרונות
ופיקוח
.על יישומם
סיכום
,שיפור המצב עבור העגונות ומסורבות הגט בישראל יכול להתאפשר רק באמצעות גישה מערכתית וכוללת
בה נושאים משפטיים, הלכתיים, כלכליים ורגשיים מטופלים יחד במקביל. המאמץ המשותף של כל הגורמים
יוכל להבטיח שינוי אמיתי. כך, בשנה הבאה, נוכל לבחון את השינויים הממשיים שנעשו
ולראות את השיפור
.המיוחל עבור הנשים המסורבות גט והעגונות בישראל