חומר רקע

1 www.phr.org.il נייר עמדה ניתוק בכפייה השפעתה של מדיניות ההיתרים על הפרדת ילדים מהוריהם בעת קבלת טיפול רפואי 2019 נובמבר 2 . רקע1 ילדים וילדות מרצועת עזה המופנים לטיפול רפואי בבתי חולים מחוץ לרצועה, בין אם מדובר בבדיקה, באשפוז או בניתוח, זקוקים לליווי נדרש להיתר מעבר - בדרך כלל הורה- של אדם מבוגר. אותו מבוגר ישראלי כדי לצאת מהרצועה דרך מעבר ארז ולהגיע לגדה המערבית, לירושלים המזרחית, לישראל או לחו"ל. מכאן, שיציאתם של ילדים מהרצועה לטיפולים חיוניים ואף דחופים תלויה במנגנון ההיתרים הישראלי. דחיית בקשותיהם של הורים להיתר מעבר, ומניעתם מליווי ילדיהם הקטינים לטיפולים רפואיים, היא פרקטיקה פוגענית נוספת מני רבות של מנגנון זה. בדוח זה אנו עוסקים בילדים שקיבלו היתר ויכולתם של ההורים ללוותם לטיפול. חשוב לציין עם זאת כי יש וגם ההיתר שנתבקש עבור הקטין עצמו אינו מאושר והקטין לא יצא לטיפול הרפואי. ממידע שקיבלה רופאים לזכויות אדם (להלן: רל"א) ממתאם פעולות עולה כי בתקופה שבין פברואר לספטמבר 1)הממשלה בשטחים (מתפ"ש בלבד מהבקשות להיתרים שהוגשו על ידי הורים של 44%-, כ2018 קטינים וקטינות שהופנו לטיפול רפואי מחוץ לרצועת עזה אושרו; גם , שבה חלה, עפ"י המתפ"ש, 2019 ליולי2018 בתקופה שבין אוקטובר עלייה מסוימת בשיעור ההיתרים שניתנו להורים מלווים, הגיע נתון בחודשים 2018 הנתונים שהתקבלו מלמדים שבשנת2. בלבד79%-זה ל היתרים בלבד להורים מלווים 1,859 פברואר עד ספטמבר הונפקו היתרים 4165 הונפקו2019 היתרים עבור קטינים. בשנת4,581 לעומת היתרים עבור קטינים. 5289 להורים מלווים לעומת תהליך קבלת ההיתר לליווי הילד או הילדה כרוך בבדיקה ביטחונית מטעם רשויות מעבר ארז. מאחר שהבדיקה אורכת לעיתים זמן רב, ועלולה כאמור להסתיים בדחיית הבקשה, קורה לא אחת שהגעתם של ילדים לטיפולים או לניתוחים מתעכבת במשך חודשים ארוכים, או אף מבוטלת לחלוטין. כתוצאה מכך החלה להתפתח תופעה שבמסגרתה הורים שלא קיבלו היתר יציאה מעזה שולחים את ילדיהם לבתי חולים - בהיעדר ברירה אחרת- מרוחקים בליווי קרובי משפחה אחרים, או בליווי אדם זר. . ראו: לינק תשובה לבקשת חופש מידע2018 במסגרת תשובה לבקשת חופש מידע שהגישה רל"א באוקטובר1 .2018 .2019 ראו: לינק לבקשת חופש מידע2 3 . יציאת ילדים וילדות לטיפול עם מלווה שאיננו הורה2 החלו להתקבל ברופאים לזכויות אדם (רל"א) יותר ויותר2017 בשנת פניות של הורים תושבי רצועת עזה, שבקשותיהם לליווי ילדיהם לטיפולים רפואיים נדחו, או נותרו ללא מענה תקופה ארוכה. רבים מההורים סיפרו שבמשך חודשים נאמר להם כי בקשותיהם מצריכות התנהלות החורגת באופן משמעותי מהוראות - בדיקה ביטחונית נוספת מנהלת התיאום והקישור (מת"ק) של עזה בנוגע לזמן ההמתנה לתשובה חלק מההורים מסרו 3. יום23 לבקשת היתר שלא אמורה לעלות על שקיבלו לסירוגין תשובה אחת שעל פיה בקשתם נדחתה, ואחרת שהיא נמצאת בבדיקה, ובפעמים אחרות לא נענו כלל. פנתה לרל"א א. מ., תושבת רצועת עזה ואם לתינוק 2018 בחודש אוגוסט בן שנה שאושפז בבית החולים אלמקאצד בירושלים המזרחית. התינוק, מ., , בהיותו 2018 סבל מבעיות במעי הגס ואושפז לראשונה באלמקאצד במרץ - יום, שבמהלכם עבר ניתוח לכריתה של המעי14 בן שבעה חודשים, למשך כל זאת ללא נוכחות אמו. בקשותיה של האם ללוות את בנה במהלך הטיפול המסובך נדחו ע"י הרשויות הישראליות, ובסופו של דבר נאלצה לשלוח אותו לירושלים בליווי סבתו, על מנת שלא לעכב את הניתוח. כאמור בחודש אוגוסט, לאחר הניתוח, פנתה לרל"א האם, על מנת לצאת עם הילד להמשך טיפול בביה"ח אלמקאצד. לאחר שבמשך חודשים נענתה שבקשתה נמצאת תחת "בדיקה", ובחלק מהבקשות נאמר לה שהיא "מסורבת ביטחונית". כך נסע הילד שוב בליווי סבתו, והפעם שהה איתה בבית החולים למעלה מחודשיים. כשפנתה א.מ. לרל"א היא מסרה כי הסבתא נאלצה לשוב לביתה ברצועת עזה בשל בעיה בריאותית שפקדה אותה, כך שהתינוק מ. נשאר ללא כל ליווי בביה"ח. רק לאחר התערבות רל"א האמא קיבלה היתר מספר ימים אחרי והצטרפה לבן שלה. אכן, פעמים רבות מחליטים ההורים בלב כבד לשלוח את ילדיהם אל מחוץ לרצועה בלוויית קרובי משפחה אחרים, שבקשותיהם להיתר אושרו, עם אנשים זרים לחלוטין, שמסיבות שונות - בלית ברירה- או אף (כמו גיל מבוגר) פטורים מהצורך בבדיקה ביטחונית, או שהבדיקה בעניינם קצרה יותר. על פי הנאמר לרל"א מפי רבים מההורים, הם מקווים כי במהלך האשפוז יתקבל האישור לבקשת ההיתר שלהם והם יוכלו להצטרף לילדם, או שיגישו בקשה חדשה בתקווה לקבל תשובה אך זהו תהליך שאורך זמן רב, ובדרך כלל אינו נושא - שונה וחיובית תוצאות. כזה הוא למשל המקרה של ק. נ., פעוט בן שלוש וחצי החולה , קובע שהחלטה בנוגע לבקשת היתר2017 נוהל מנהלת התיאום והקישור של עזה, שנכנס לתוקף באוקטובר3 . יום לכל היותר23 תתקבל בתוך 4 יום בבית43 במשך2019 מאי-בלוקמיה, אשר שהה בחודשים אפריל החולים אלנג'אח בשכם לצורך קבלת טיפול כימותרפי, ללא נוכחות , הגישה במהלך חודש אפריל מספר בקשות 27 הוריו. אמו של הילד, בת לצאת מעזה כמלווה לבנה, אולם לא קיבלה היתר. אי לכך, ועל מנת שהילד לא יחמיץ את מועד הטיפול הדחוף שנקבע לו, הוגשה בקשה להיתר עבור סבתו. גם לאחר יציאתם של הילד והסבתא, כשהאם הגישה בקשתה לא - אישה מבוגרת וחולה בעצמה- בקשה להחליף את המלווה נענתה כלל. כיוון שידוע שתהליך קבלת ההיתר ליציאה מרצועת עזה הוא ארוך , וכי פעמים רבות הוא מסתיים ללא תוצאות, הורים רבים 4ומסורבל מעדיפים לוותר מראש ולהגיש בקשה להיתר עבור אחד מקרובי משפחה האחרים של הילד (לרוב סבא או סבתא), במקום אחד מהוריו. זאת, מאחר שלסבא או לסבתא המבוגרים יש סיכוי גבוה יותר לקבל היתר בתוך פרק זמן קצר יותר, מה שיזרז את הגעת הילד או הילדה לטיפול של הורים הניצבים בפני שתי ברירות גרועות - הרפואי. תופעה זו ונאלצים לעשות בחירה שתשפיע קשות הן על נפש ילדם או ילדתם והן היא ביטוי להשלכות העומק ההרסניות של משטר - על הקשר ההורי ההיתרים על החברה הפלסטינית בכלל, וברצועת עזה בפרט. הילדים והילדות המאושפזים בבתי חולים מרוחקים, לעיתים במשך תקופות ארוכות, נאלצים אפוא להתמודד לא רק עם מחלתם ועם קשיי הטיפול הרפואי, אלא גם עם הניתוק מההורים, שמהווה טראומה בפני עצמו. הורים לילדים בגיל הרך, שפנו לרל"א בבקשה לעזרה בקבלת וזאת לאחר שהילד או הילדה יצאו - היתר לליווי ילדיהם לטיפול סיפרו שהמלווים החלופיים דיווחו להם כי - בעבר בליווי אדם אחר הילדים ביקשו שוב ושוב לראות את הוריהם, וסירבו לאכול ולתקשר עם הסביבה במהלך שהותם בבית החולים. תגובות אלו התקבלו אפילו במקרים שבהם הילדים לוו על ידי קרובי משפחה; לא כל שכן כאשר יצאו בליווי אנשים זרים. חלק מההורים שפנו לרל"א סירבו לשלוח את ילדיהם לטיפול עם קרובי משפחה אחרים, וזאת במיוחד במקרים של תינוקות יונקים. כך עשתה , אמה של התינוקת ל., בת שנה ושלושה חודשים, 37 למשל מ. נ., בת לבית 2017 שסובלת מבעיות בלב מאז לידתה. התינוקת הופנתה ביולי תל השומר לצורך הכנה לניתוח, אולם בקשת אמה ללוות -החולים שיבא אותה לא אושרה ע"י הצבא בטענה שהיא מצריכה בדיקה ביטחונית ,, רופאים לזכויות אדם2 ; ע'סאן מטר, מסורבים2015 , מחמוד אבו ערישה, מסורבים, רופאים לזכויות אדם4 .2016 5 ,נוספת. רק אחרי המתנה של חמישה חודשים, ובעקבות התערבות רל"א האם קיבלה היתר יציאה מעזה וליוותה את בתה במהלך הניתוח. . החשיבות של נוכחות ההורים 3 עם ילדיהם בעת טיפול רפואי נוכחות ההורה לצד הילד או הילדה במהלך הטיפול הרפואי היא חיונית סוציאלי -הן ביחס לתוצאות הטיפול עצמו והן ביחס למצב הפסיכו של הילד/ה. ישנה חשיבות רבה לליווי, לתמיכה הנפשית, להקשבה ולטיפול של ההורה בעת התמודדות הילד/ה עם מחלתו/ה; התפשרות על ליווי זה היא התפשרות על סיכויי ההחלמה של הילד/ה, והיא פוגעת בזכותם לבריאות. מאמרים רבים הצביעו על כך שהפרדת ילדים מהוריהם מסכנת את התפתחות הילד/ה ואת תהליך ההתקשרות שלהם, וגורמת לתחושה של פחד, חוסר ביטחון וחוסר הגנה, וכן לתחושות מצוקה וחוסר אונים 5.העלולות להוביל לטראומה מומחה בפסיכולוגיה רפואית ומתנדב ברל"א, 6,בחוות דעתו של אורן להק הוא מדגיש כי ההורים הם המשאב העיקרי של הילד או הילדה, במיוחד בקרב תינוקות וילדים צעירים. המשאבים הפנימיים של ילדים בגילאים צעירים עדיין לא הבשילו, ואין להם פונקציות מרגיעות ומנחמות, ולכן הצורך בהורים שימלאו תפקידים אלה הוא חיוני. עוד צוין בחוות הדעת, כי מחקרים רבים תומכים בהפיכתם של ההורים לחלק בלתי נפרד מהטיפול בילד/ה החולה, וכי ילדים המתמודדים עם המערכת הרפואית ללא ליווי הוריהם נמצאים בסיכון לפתח דיכאון וחרדה. להק כותב בחוות דעתו: " ילד המתמודד עם מחלה כרונית או פציעה וכתוצאה מכך נדרש לפרוצדורה רפואית במסגרת בית חולים, הכרוכה באשפוז, בשיקום ובשינוי הסטינג המוכר, זקוק להוריו וזאת על מנת לשמור על שגרת חיים מוכרת עד כמה שניתן ולמנוע פסיכופתולוגיה שעלולה להתפתח כתוצאה מהיעדרם, וכן על מנת לשפר את השיקום (מבחינה נפשית וגופנית) ואת החזרה לשגרה ". Wood, L. C. (2018). Impact of punitive immigration policies, parent-child separation 5 and child detention on the mental health and development of children. BMJ Paediatrics )Open, 2(1 . חוות הדעת של אורן להק צורפה במלואה כנספח לנייר עמדה זה6 6 מחקרים בנושא מראים, כי הפרדה של תינוק או של ילד מהוריו יכולה להביא ל"חרדת הניתוק", המוגדרת במדריך האבחון הפסיכיאטרי ) כחרדה חריפה הנובעת מניתוק מהאנשים שלילד יש DSM4( האמריקאי חרדה זו מלווה בסימפטומים גופניים 7.תלות בהם, או מניתוק מהבית כגון כאבי ראש ובטן, בחילות, הקאות, דפיקות לב מואצות וכאבים בחזה. כמו כן, המחקר מצביע על סימפטומים התנהגותיים כגון תלות מוגברת, בכי ותלונות בעת הניתוק, פגיעה בהתפתחות, חרדה מתמדת כתוצאה מאובדן אדם יקר או ציפייה לנזק או לאירוע רע, סיוטים בלתי פוסקים, חוסר רצון והתנגדות עיקשת ללכת לבית הספר או לכל מקום אחר, וסירוב מתמיד ללכת לישון שלא בקרבת מי שהילד פיתח תלות רבה בו. "חרדת הניתוק" המתאפיינת בסימפטומים של חרדה וזעם הופכת בשלב מאוחר יותר לאדישות ולייאוש. מערכת הבריאות בישראל מכירה בחשיבותה של נוכחות ההורים בעת טיפול רפואי של ילדיהם. דוגמא אחת שממחישה הכרה זו היא הניטור של ביקורי הורים בפגיות: הצוות הטיפולי בפגיות ותינוקיות מעודד את ההורים לבקר את התינוקות כמה שיותר, ולהניח אותם על גופם, על מנת לחזק אותם ולסייע בהתפתחותם. כמו כן, עובדות ועובדים סוציאליים מטעם בתי החולים אחראים לנהל מעקב קבוע אחר נוכחות ההורים בעת הטיפול בילדיהם. ועדת האו"ם בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות הדגישה אף היא את הצורך בנוכחותם של הורים לצד ילדיהם בעת קבלת טיפול רפואי, והביעה דאגה לנוכח המספר הגדול של ילדים וילדות מרצועת עזה שעוברים טיפולים רפואיים חיוניים ללא נוכחות הוריהם. הועדה דרשה שישראל תבטיח שכל הילדים והילדות המופנים לטיפול מחוץ 8.לרצועה יגיעו אליו במועד המיועד, ובליווי אחד ההורים לפחות . נתונים4 נתוני המתפ"ש: כאמור, מהנתונים שנמסרו לרל"א עולה כי בין פברואר מהילדים יצאו לטיפול רפואי מחוץ לרצועה ללא 56% 2018 לספטמבר 2019 עד יולי2018 ליווי על ידי הוריהם, ובתקופה שבין אוקטובר , מספר ההיתרים 2018 . בין פברואר לאוקטובר21% האחוז עמד על החודשי הממוצע שניתן לקטינים ולקטינות לצורך קבלת טיפול רפואי Figueroa, A., Soutullo, C., Ono, Y., & Saito, K. (2012). Separation anxiety. IACAPAP 7 e-textbook of child and adolescent mental health. Geneva: International Association ‏.for Child and Adolescent Psychiatry and Allied Professions .See: Concluding observations on the fourth periodic report of Israel 8 7 . לעומת זאת, מספר ההיתרים שניתנו486.25 מחוץ לרצועת עזה היה 9. לחודש215 להורים מלווים לקטינים, באותה תקופה, עמד בממוצע על מהבקשות להיתרים 44% כלומר, בהיעדר מידע נוסף ניתן לומר שרק שהוגשו על ידי הורים של קטינים וקטינות שהופנו לטיפול רפואי מחוץ לרצועת עזה אושרו. לעומת זאת, מהנתונים שהעביר המתפ"ש בנוגע עולה שמספר ההיתרים החודשי 2019 עד יולי2018 לחודשים אוקטובר , 536.4 הממוצע לקטינים וקטינות מרצועת עזה עמד בתקופה זו על משמע כמאות 10.420.6 ואילו מספר ההיתרים שניתנו למלווים היה פעמים בחודש ילדים יצאו ללא ליווי של אחד מהוריהם. סביר להניח שהעלייה במספר ההיתרים המאפשרים ליווי הילדים על ידי הוריהם באה כתוצאה מיצירתו של היתר מיוחד עבור הורים מלווים, שהנפקתו ).10 'נעשית בהליך מזורז יחסית (ראו עמ פניות מהורים 25- טופלו ברל"א כ2017 פניות לרל"א: בשנת שבקשותיהם ללוות את ילדיהם לטיפול רפואי מחוץ לרצועת עזה טופלו נכון לרגע כתיבת 2019 פניות. בשנת22 - 2018 נדחו, ובשנת פניות של הורים מלווים. אם כן, ניתן לראות 32 )שורות אלו (אוקטובר שבמקביל לעלייה הכוללת בשיעור ההיתרים שניתנו להורים מלווים בשנה האחרונה, נרשמה גם עלייה במספר הפניות לרל"א על רקע קושי של הורים לקבל היתר יציאה מעזה לליווי ילדיהם. בשלב זה לא ברור האם מגמה זו נובעת מעלייה במספר הבקשות לליווי שנדחו (יתכן, למשל, שיותר בקשות נדחו באופן רשמי במקום להיות מעוכבות או מגורם אחר, כמו עלייה - )בבדיקות ממושכות, כפי שהיה בעבר במספר האבסולוטי של הבקשות לליווי שהוגשו למת"ק, או הגברת החשיפה לפעילותה של רל"א, וכן הלאה. הצרכים הרפואיים שבגינם הופנו הילדים לטיפול מחוץ לרצועת עזה החל מבדיקות לצורך - במקרים שבהם התבקשנו לסייע היו מגוונים אבחון, דרך ניתוחים וכלה בטיפולים מצילי חיים כגון כימותרפיה. שנים. 18 טווח הגילאים של הילדים היה בין שבעה חודשים ועד בחינה של הפּ ניות שהגיעו לרל"א מהורים מלווים חושפת שוב את השרירותיות של מנגנון ההיתרים הישראלי, עליה הצבענו פעמים רבות . יש לציין ששיעור ההיתרים שניתנו להורים בחודש2018 ראו: לינק תשובת מתפ"ש לבקשת חופש מידע9 בשאר החודשים. יתכן שההסבר לכך51% ), וזאת לעומת שיעור של11%- היה נמוך מאוד (כ2018 פברואר נעוץ בעובדה שהתחילו להבחין בין בקשות ליווי רגילות לבין בקשות הורים לליווי רק בפברואר, ולכן לא היה תיעוד לכל בקשות הליווי שסומנו כבקשות של הורים. .2019 ראו: לינק תשובת מתפ"ש לבקשת חופש מידע10 8 לא אחת קרה שבקשות של הורים להיתר יציאה מעזה שנדחו11:בעבר בתחילה, אושרו בעקבות התערבות רל"א ולאחר הפעלת לחצים במישור הציבורי, התקשורתי או המשפטי. מידע מבתי חולים: בתי החולים הפלסטיניים בירושלים המזרחית, שאליהם מופנים רבים מהמטופלים והמטופלות תושבי הגדה המערבית ועזה שהטיפול הדרוש להם אינו זמין באזור מגוריהם, נאלצים להתמודד לעיתים קרובות עם ההשלכות של הפרדת ילדים וילדות מהוריהם במהלך הטיפול. מבית החולים אלמקאצד נמסר כי במהלך פעוטות וילדים 56- טיפל בית החולים ב2019 ועד מאי2018 שנת בביה״ח 12.ששהו בביה"ח ללא הוריהם במשך חלק מהתקופה או כולה אוגוסטה ויקטוריה, שנותן את המענה העיקרי לטיפולים אונקולוגיים לחולים וחולות מעזה, הצביעו על תופעה דומה ודיווחו על מספר קטן . 2018 של ילדים/ות שהגיעו בליווי אמהותיהם במהלך שנת מרבית הילדים והילדות שהוריהם לא קיבלו היתר ללוותם מהרשויות - הישראליות מגיעים בליווי בני משפחה רחוקים יותר או מבוגרים שאינם מסוגלים לטפל בהם בפועל. לעיתים - בעיקר סבא או סבתא אף קורה שעקב תשישות או מחלה, נאלצים המלווים המבוגרים לעזוב את הילדים ולחזור לרצועה על מנת לקבל טיפול רפואי בעצמם. בשני המקרים התוצאה היא שהצוותים הרפואיים בבתי החולים מוצאים את עצמם ממלאים את מקום המלווים, ונשארים אחרי שעות עבודתם על מנת לטפל בילדים ולדאוג שלא יהיו לבד. הדבר מוסיף לקשיים ולעומס הרב שממנו סובלים הצוותים הרפואיים ממילא. בשיחה עם אבתיסאם ע'ריב, האחראית על האחים והאחיות במחלקת היא סיפרה כי 13,"הטיפול הנמרץ לילדים בבית החולים "אלמקאצד ניתן להבחין בשוני בתגובה לטיפול בילדים מעזה שמגיעים ללא ליווי הוריהם, בהשוואה לילדים אחרים שמגיעים בליווי הוריהם (למשל ילדים מהגדה המערבית). לדבריה, ילדים המלווים על ידי הוריהם מגיבים מהר יותר לטיפול והסימנים החיוניים אצלם חזקים יותר. ע'ריב מצביעה גם על תופעות נלוות להפרדת ילדים מהוריהם בעת טיפול, ובהן ניתוק פתאומי של תינוקות יונקים מאמהותיהם, הגורם להשלכות נפשיות קשות ולהתארכות תהליך הטיפול. , רופאים לזכויות2 ; ע'סאן מטר, מסורבים2015 , מחמוד אבו ערישה, מסורבים, רופאים לזכויות אדם11 .2016 ,אדם מידע שנמסר לנציגת רל"א בשיחה טלפונית עם ד"ר חאתם חמאש, מנהל מחלקת ילדים בביה"ח אלמקאצד, 12 .16.7.19 בתאריך שיחה של נציג רל"א עם אבתיסאם ע'ריב, האחראית על האחים והאחיות בחדר הטיפול הנמרץ לילדים 13 .24.9.18 בבית החולים אלמקאצד, בתאריך 9 :. אחראים נוספים5 הוועדה האזרחית ובתי החולים הפלסטיניים הגם שישראל נושאת באחריות העיקרית לתופעה של הפרדת ילדים מהוריהם במהלך טיפול רפואי, חשוב לציין גם את חלקם של המוסדות הגוף הרשמי - הפלסטיניים בכך. לוועדה האזרחית הפלסטינית בעזה שדרכו מוגשות הבקשות להיתרים של תושבי עזה, ושמעביר את הבקשות יש השפעה על מנגנון ההיתרים. לא אחת קורה, למשל, - למת"ק ארז שהוועדה מתאימה את עצמה להנחיות של הצד הישראלי, וממליצה להורים לא להגיש כלל בקשות להיתר לליווי ילדיהם כי הסיכוי שאלו להגיש בקשות בשם הסבא או הסבתא. - יאושרו הוא נמוך, ובמקום זאת בכך, הוועדה חוסמת מראש כל אפשרות של ההורים ללוות את ילדיהם. במקרים אחרים, הוועדה מתמהמהת בהגשת בקשות עבור הורים מלווים כאשר הילד או הילדה כבר מאושפזים בבית חולים בגדה המערבית או שכן גם כאן מוצאת הוועדה שהסיכוי לקבל אישור הוא נמוך, - בישראל ולכן אין כל טעם להגיש את הבקשות. כך, במקום להיאבק במדיניות הישראלית ולהגן על זכויות התושבים הפלסטינים, הוועדה האזרחית נוטה ליישר קו עם נוהלי כוחות הביטחון הישראליים, והופכת למעין קבלן משנה המוציא לפועל את מדיניותם. גם בתי החולים לא תמיד מסייעים להורים המלווים: פעמים רבות, כאשר ילד או ילדה פלסטיני/ת מגיעים לבית חולים ישראלי בליווי - בין אם קרוב משפחה או אדם זר- אדם מבוגר שאיננו אחד מהוריו בית החולים לא מתעקש מול הרשויות הישראליות על כך שתותר הגעת ההורים. הרושם שנוצר הוא שיש סוג של הפנמה מדאיגה, גם בקרב אנשי ונשות הרפואה, שצורכי הביטחון גוברים על שיקולים רפואיים. נכונותם של צוותי הבריאות להתאים ולהנמיך את דרישותיהם כאשר הם ניצבים מול הממסד הביטחוני גורמת לכך שלמעשה מתקיימים סטנדרטים טיפוליים שונים בתכלית על פי סוג האוכלוסייה; מציאות זו משקפת לא רק פגיעה בזכויותיהם ובבריאותם של המטופלים, אלא גם הפרה של כללי האתיקה הרפואית. בעיה נוספת, שקיימת בעיקר בבתי החולים הפלסטיניים בירושלים המזרחית, היא שבמקרים רבים, אין להם מקום מוסדר שבו יכולים המלווים להתארח לצד הילדים המאושפזים. הצוות הרפואי חסר אונים, - כיוון שאינו יכול לשכן את ההורים דרך קבע בבתי החולים עצמם ובלית ברירה, מעביר להם מסר כי לא יוכלו להישאר לצד ילדיהם לכל אורך הטיפול הרפואי. 10 :. מדיניות חדשה של המתפ"ש6 היתר מזורז להורים מלווים בתשובה לבקשת חופש מידע של רל"א מהמתפ"ש, צוין כי החל קיים סוג חדש של היתר, המכונה "היתר הורה מלווה", 11.2.2018-מ וכי בקשות של הורים מלווים מטופלות כעת בתהליך מואץ ובעדיפות יתכן שמדיניות זו אומצה בעקבות הלחצים המתמשכים 14.גבוהה ,על 15שהפעילה רל"א, אם ישירות ואם באמצעות פרסומים בתקשורת הרשויות הישראליות בנושא זה, אשר כללו פניות חוזרות ונשנות למת"ק עזה ולמתפ"ש, שבהן הדגשנו את חשיבות נוכחותם של הורים לצד ילדיהם בעת טיפול רפואי. ), הקטגוריה החדשה הביאה כנראה לעלייה 6 'כפי שפירטנו קודם (ראו עמ 44%- מ- מסוימת בשיעור ההיתרים המונפקים להורים מלווים מעזה לאורך התקופה שנדגמה ע"י רל"א. עם זאת, מהפניות המגיעות 79%-ל לרל"א עולה כי מדיניות חדשה זו אינה מיושמת בפועל באופן גורף, אינה מביאה לשינוי משמעותי בשטח. כך לדוגמא, במאי - ועל כל פנים פנינו למת"ק עזה ולמתפ"ש בדרישה לאשר מיידית את יציאתן 2019 כמלוות לילדים שהופנו- שלוש אמהות וסבתא אחת- של ארבע נשים לטיפול רפואי מחוץ לרצועה. בפנייתנו, שהגיעה לאחר שהילדים נמנעו מקבלת הטיפול עקב אי מתן היתרי יציאה מעזה להוריהם, הסברנו את החשיבות של ליווי ההורים ואת המשמעות הרגשית עבור הילד/ה של יציאה לטיפול ללא ההורים. מאז, הגם שפנייתנו לא זכתה לכל מענה, שלוש האמהות קיבלו היתרי יציאה מעזה. בקשתה של הסבתא לא אושרה והילדה לא יצאה לטיפול. . סיכום ודרישות 7 מנתוני המתפ"ש עולה כי גם כיום, לאחר כניסתו לתוקף של נוהל חדש שנועד להקל על יציאת הורים מלווים מעזה לטיפולים רפואיים יחד עם ילדיהם, רבים מההורים עדיין מתקשים לקבל אישורים והיתרי מעבר מהרשויות הישראליות בתוך פרק זמן סביר, וכתוצאה מכך, בתקופה שבין מהמקרים יצאו הילדים והילדות שהופנו 56%- ב2018 פברואר לספטמבר 2018 לטיפולים מחוץ לרצועה ללא ליווי ההורים ובתקופה שבין אוקטובר (תלוי בתקופה ובמדיניות המת"ק) 21% האחוז עמד על2019 עד יולי .2018 לינק תשובת מתפ"ש לבקשת חופש מידע14 על תינוק עזתי שאושפז ארבעה חודשים ללא אמו בביה"ח מקאצד במזרח13 כתבה במהדורת חדשות15 .ירושלים 11 מחקרים מצאו כי נוכחות ההורים במהלך טיפול רפואי בילדיהם משפרת באופן משמעותי את התגובה שלהם לטיפול ואת סיכויי החלמתם. הפרדת הילדים והילדות מהוריהם בעת הטיפול פוגעת בזכות לבריאות ובזכויות הילד המעוגנות באמנות בינלאומיות, והיא מנוגדת להמלצות רפואיות ברורות של גופים בינלאומיים מובילים בתחום הבריאות, וכן להמלצותיה של ועדת האו"ם בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות. הפרדה זו, על תוצאותיה הפיזיות והרגשיות ארוכות הטווח, היא דוגמא נוספת ואכזרית במיוחד להשלכות העמוקות ושל - שנמשך זה למעלה מעשור- של המצור הישראלי על רצועת עזה משטר ההיתרים השרירותי על החברה הפלסטינית ברצועה. על רקע הידע המקצועי הקיים בישראל אודות חשיבותה של נוכחות ההורים לצד ילדיהם במהלך טיפול רפואי, ולנוכח ההכרה הרשמית כפי שהיא משתקפת בנוהל - של המתפ"ש בחשיבות ליווי ההורים הנתונים על היקף הילדים והילדות שיוצאים - החדש שגובש בנושא זה לטיפול רפואי ללא הוריהם הם בלתי נתפשים. נתונים אלה מצביעים על מדיניות הפוגעת באופן שיטתי ומתמשך בזכותם לבריאות של ילדים וילדות מרצועת עזה ובסיכויי החלמתם. על מנת שאף ילד או ילדה לא יגיעו לבדיקה או לטיפול רפואי ללא הוריהם, על כל הגורמים המעורבים להציב את הנושא בראש סדר העדיפויות: על הוועדה האזרחית הפלסטינית לפעול למען יציאת הורים עם ילדיהם לטיפולים רפואיים, ללא קשר להנחיות הישראליות; ועל בתי החולים לדרוש בתוקף שהורים יורשו ללוות את ילדיהם, וכן לפעול למציאת פתרונות לשיכון ההורים בקרבת בית החולים בעת הטיפול. על מדינת ישראל להסיר את המצור על רצועת עזה ולחדול - מעל הכל מהטלת הגבלות על חיי התושבים והתושבות בה, לרבות הגבלות הפוגעות בבריאותם ובזכותם לטיפול רפואי; על ישראל להבטיח שכל הילדים והילדות המופנים לטיפול מחוץ לרצועה יגיעו אליו במועד המיועד, ובליווי אחד ההורים לפחות. כמו כן, במערכת בריאות המדגישה את תרומתו של הקשר ההורי להחלמת הילד/ה ולרווחתם במהלך אשפוז וטיפול רפואי, מן הראוי שיקומו קולות מתוך הקהילה הרפואית בישראל ויתריעו על הוויתור האוטומטי כמעט על קשר זה כאשר מדובר במשפחות פלסטיניות מהגדה המערבית ובעיקר מרצועת עזה. 12 נספח 2019 יולי על החשיבות של ליווי הורים בטיפול בילד חולה מדריך-מאת אורן להק, פסיכולוג רפואי מומחה משפחתו ובעיקר הוריו של ילד/ה הינם המשאב העיקרי שלו, במיוחד בקרב תינוקות וילדים צעירים. לילדים המשאבים הפנימיים עדיין לא הבשילו ולא ניתן לדבר על פונקציות מופנמות מרגיעות ומנחמות, שכן הילד בהתאם לגיל ולשלב ההתפתחותי שלו, עדיין בתהליך הבשלה כאמור. ילד המתמודד עם מחלה כרונית או אקוטית (ניתוח או פרוצדורה רפואית אחרת), נאלץ לפגוש אנשי רפואה (רופאים, אחיות וצוותים רפואיים) שאינו מכיר, לעיתים השפה אינה השפה המוכרת לו וכמובן הסטינג הרפואי שכולל מראות, ריחות, קולות וכו׳ שאינם מחיי היום יום המוכרים לו. לפיכך הילד זקוק למעטפת המשפחתית/הורית שהינה חלק בלתי נפרד מחיי היום יום שלו. ילד המתמודד עם מחלה כרונית או נדרש לניתוח או פרוצדורה רפואית, זקוק לתיווך בינו לצוות הרפואי ולנחמה מדמויות מוכרות (הוריו), בשל כאב פיזי שהינו בלתי נפרד מהיות ילד חולה המטופל במערכת רפואית (זריקות, בדיקות, טיפולים פולשניים וכיו״ב). מחקרים רבים מאששים את האמור לעיל ותומכים בשילוב עקבי ובלתי נפרד של ההורים כחלק מהטיפול בילד החולה. כיום למשל לא נהוג להפריד ילדים חולים מהוריהם לפני ניתוח, כך שהפרוטוקול הינו שההורים נמצאים עם הילד משלב ההרדמה וכן כאשר הוא מתעורר מהניתוח. מחקרים רבים מוכיחים כי נוכחותם של הורים בשלב ההרדמה של הילד השפעה מיטיבה לבריאותו של הילד, הן מבחינה נפשית (מניעה של הפרעת דחק פוסט טראומתית למשל) והן מבחינה גופנית (שיקום ).Sadejhi et al, 2017( )והחלמה מהירה יותר יתרה מכך, מחקרים מראים שילדים המתמודדים עם המערכת הרפואית ואשר לא מלווים על ידי הוריהם, נמצאים בסיכון לפתח דיכאון וחרדה. שמטרתו family-centered care לפיכך בעולם מקובל טיפול הנקרא 13 שמירה על אחידות המשפחה במצב בו הילד מתמודד עם אשפוז וטיפול רפואי וזאת כדי לשמור על שגרה המוכרת לילד בסביבתו המוכרת ). Palmer SJ, 1993( לסיכום, ילד המתמודד עם מחלה כרונית או פציעה וכתוצאה מכך נדרש לפרודצורה רפואית במסגרת בית חולים, הכרוכה באשפוז, בשיקום , וזאת על מנת Caregivers-ובשינוי הסטינג המוכר, זקוק להוריו כ לשמור על שגרת חיים מוכרת עד כמה שניתן ולמנוע פסיכופתולוגיה שעלולה להתפתח כתוצאה מהיעדרם וכן על מנת לשפר את השיקום (מבחינה נפשית וגופנית) ואת החזרה לשגרה. Kristensson-Hallström, I. (2000). Parental Participation in Pediatric Surgical Care. AORN Journal Volume 71, Issue 5,  Pages 1021, 1023-1024, 1026-1029 Palmer SJ. (1993). Care of sick children by parents: a meaningful role. J Adv Nurs. Feb;18(2):185-91 Sadejhi et al. (2017). Impact of parental presence during induction of anesthesia on anxiety level among pediatric patients and their parents: a randomized clinical trial. Neuropsychiatr Dis Treat. 12: 3237–3241 כתיבה: מור אפרת וע'אדה מג'אדלי תחקיר: חוסאם ליפתאוי עריכה: רעות כ"ץ ) גיא שלו, דנה מוס Phd( תודה ל: הדס זיו, רן גולדשטיין, ד"ר ) יותם רוזנר על הערותיהם החשובות, ולאורן להק Phd( וד"ר על חוות הדעת הפסיכולוגית.