חומר רקע

הכנסת– מרכז המחקר והמידע עריכה לשונית: מערכת דברי הכנסת www.knesset.gov.il/mmm תשתיות אינטרנט המושתתות על סיבים אופטיים הו דור ה חמישי – תועל ו ת כלכלי ו ת וכלי מדיניות כתיבה: נעם בוטוש, רועי גולדשמידט, מאיר אזנקוט | אישור: עמי צדיק, מנהל המחלקה לפיקוח תקציבי :תאריך "א כ ב תמוז ,תש"ף13 ביולי2020 סקירה כלכלית תשתיות אינטרנט המושתתות על סיבים אופטיים והדור החמישי– תועלות כלכליות וכלי מדיניות | 1 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תוכן ה עניינים תמצית ................................ ................................ ................................ ................................ ....... 2 1. תיאור תשתיות אינטרנט ................................ ................................ ................................ ...... 3 1.1 אינטרנט נייח ................................ ................................ ................................ ................... 3 1.2 אינטרנט ה מבוסס על תשתית סלולרית ................................ ................................ .............. 8 תשתיות ................................ ................................ ................................ ............... 8 נתונים על פריסת מוקדי שידור סלולר בישראל ................................ .............................. 9 נתונים על גלישה בסלולר................................ ................................ ........................... 10 1.3 רשתות הדור החמישי(5G) ................................ ................................ ............................. 11 רקע טכנולוגי וסוגיות ביישום ................................ ................................ ....................... 11 תדרי הפעלה (ספקטרום) לרשתות ה דור החמישי ................................ ........................ 13 הגנת סייבר וביטחון לאומי ................................ ................................ .......................... 13 מידע על פריסת רשתות ה דור ה חמישי בעולם ................................ ............................. 14 2. תיאור שוק התקשורת ................................ ................................ ................................ ........ 15 2.1 תיאור מגזרי הפעילות והמפעילים העיקריים ................................ ................................ ..... 15 קבוצת בזק ................................ ................................ ................................ ............. 17 קבוצת סלקום ................................ ................................ ................................ ........... 19 קבוצת פרטנ ר ................................ ................................ ................................ ........... 20 קבוצת הוט ................................ ................................ ................................ ............. 22 סיכום ניתוח הנתונים כספיים של הקבוצות ................................ ................................ .. 23 2.2 שוק התקשורת הנייחת ................................ ................................ ................................ .... 26 רפורמת השוק הסיטונאי ................................ ................................ ............................ 27 מנויי אינטרנט בחיבור לרשת סיבים אופטיים ................................ ............................... 32 2.3 שוק התקשורת הניידת ................................ ................................ ................................ .... 33 2.4 השקעה בתשתיות תקשורת ................................ ................................ ............................ 36 3. תועלו ת כלכליות בגין הקמת תשתיות אינטרנט ................................ ................................ ...... 38 4. כלי מדיניות אפשריים לעידוד השקעות בתשתית אינטרנט נייחת ................................ ............. 43 4.1 חובת אוניברסליות (פרי ס ה כלל- )ארצית ................................ ................................ .......... 43 4.2 כדאיות כלכלית של פריסת רשת סיבים אופטיים ................................ ............................... 44 4.3 מודלים בעולם לפריסת רשת סיבים אופטיים כלל-ארצית ................................ .................. 47 4.4 המלצות הצוות– הקמת קרן ייעודית ומתווה לפרי ס ה כלל-ארצית ................................ ...... 50 4.5 עמדות חברות התקשורת בדבר מתווה משרד התקשורת ................................ .................. 52 5. סיכום ודיון ................................ ................................ ................................ ....................... 54 תשתיות אינטרנט המ ושתתות על סיבים אופטיים והדור החמישי– תועלות כלכליות וכלי מדיניות | 2 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תמצית מסמך זה נכתב לבקשת חבר הכנסת עידן רול ו ו עדת הכלכלה לקראת דיון ב- 14 ביולי2020 בנושא: תשתיות אינטרנט המושתתות על סיבים אופטיים ו ה דור ה חמישי – תועלות כלכליות וכלי מדיניות . המסמך כולל נתונים על פריסת סיבים אופטיים ועל מהירויות גלישה בישראל ובמדינות המפותחות, התפתחות שוק התקשורת בשנים האחרונות, התועלת הכלכלית למשק מתשתיות אינטרנט מתקדמות, כלי מדינות לעידוד השקעות בתשתיות אינטרנט מתקדמות וניתוח הצעת הממשלה ל עידוד פריסת סיבים.אופטיים ברחבי הארץ לתשתיות אינטרנט מהירות יש תועלות כלכליות רבות , לרבות צמיחה כלכלית, הגדלת הפריון, עידוד תעסוקה ואפשרויות עבודה ולימודים מרחוק. במצב ש בו ההשקעות של המגזר העסקי נמוכות מההשקעות המביאות לרווחה חברתית מרבית , עשוי להיווצר כשל שוק המצדיק התערב.ות ממשלתית יש מודלים אחדים בדבר התערבות ממשלתית לעידוד פריסה של תשתיות אינטרנט מהירות , ואפשר לתאר אותם על רצף מ עידוד התחרות החופשית ופעולות רגולטוריות להסרת חסמים בשוק עד השקע ות ציבוריות ישירות בתשתיות.אלו בבחינת מצב שוק התקשורת מתברר כי בשנים2014 – 2018 חלה ירידה של17.3% בהכנסות השוק, כאשר ב ענף הסלולר ההכנסות ירדו ב- 26.2% . ארבע בשוק הפועלות העיקריות הקבוצות .התקשורת הן: בזק, הוט, סלקום ופרטנר בלוח מוצגים נתונים על התפלגות שוק התקשורת לפי קבוצות אלו מעודכן לשנת 2019 (נתוני חברת הוט נכונים לשנת2017 .), למעט שיעור מנויי האינטרנט שיעור מנויי האינטרנ ט של ספקיות השירות (חברות ללא תשתית נייחת) עלה לכ- 26% בשנת2019 ,, בעיקר על חשבון הקיטון בשיעור המנויים של חברת בזק בעקבות.רפורמת השוק הסיטונאי סוגיה מרכזית העומדת בפני הממשלה היא כיצד לעודד פרי ס .ה של רשת סיבים אופטיים שתגיע לכלל חלקי הארץ על פי מסמך משרד התקשורת, שאומץ בטיוטת ה תוכנית הכלכלית של הממשלה לשנת2020 , מוצג מתווה לסוגיה זו , בשני שלבים : בשלב הראשון חברת בזק בוחרת את האזורים הכלכליים לפריסת רשת סיבים אופטיים; ,בשלב השני פריסת רשת סיבים אופטיים ב ,אזורים שלא נבחרו על ידה תתוקצב על ידי קרן ש תמומן מ הכנ .סות חברות התקשורת ב אותם אזורים יוכלו להשתתף ב פריסת רשת ה סיבים ה אופטיים שאר חברות התקשורת אך לא .חברת בזק על פי החישוב המוצג במתווה, הכנסות הקרן בכל שנה יהיו כ- 90 מיליון ש"ח. ההשקעה הנדרשת באזורי התמרוץ היא כחצי מיליארד ש"ח עד מיליארד "ח ש . אפשר ללמוד מכך כי כדי לפרו ס תשתית סיבים אופטיים בכל אזורי התמרוץ יי דרשו לקרן כחמש עד עשר שנ ים . מודל זה יוצר :כמה נקודות לדיון אופן תקצוב הקרן המסתמך לחלוטין על המגזר העסקי; אופן מנגנון תפעול הקרן ו חוסר שקיפות בפעילות הקרן ה עשויים להוביל להתארכות משך זמן פריסת תשתית ה סיבים האופטיים, ובסופו של דבר לאי- השלמת הפריסה ב יישובים ש בהם ה כדאיות ה כלכלית נמוכה, על אף המימון של הקרן. נתון בזק הוט סלקום פרטנר הכנסות 9,789 4,201 3,708 3,234 EBITDA 2,901 1,716 940 853 רווח /הפסד נקי -1,087 262 -107 19 יתרת רכוש קבוע 6,096 2,907 1,432 1,430 שיעור מנויי אינטרנט 43% 31% 12% 14% תשתיות אינטרנט המושתתות על סיבים אופטיים והדור החמישי– תועלות כלכליות וכלי מדיניות | 3 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 1. תיאור תשתיות אינטרנט מקובל להבחין בין תשתיות אינטרנט נייחות לבין תשתיות סלולר יות . בהכללה, אינטרנט נייח מבוסס על חיבור קווי עד הבית, ו אינטרנט בסלולר מבוסס על תשתית אנטנות המספקת גישה אלחוטית לטלפוניה ולתקשורת נתונים. להלן מידע ונתונים על פריסת תשתיות אלו ו על השימוש .בהן 1.1 אינטרנט נייח1 יש שלושה סוגים עיקריים של תשתיות קווית המשמשות לחיבור לאינטרנט נייח , ה בנויות על טכנולוגיה שונה ונפרסו במקור למטרות מגוו נות : תשתיות טלפוניה קוויתDSL) ); תשתיות כבלים (Cable) ; ( תשתיות סיבים אופטייםFiber). בפועל, כיום רשתות כבלים ורשתות טלפוניה של ( זוגות נחושת ראו ל )הלן משתמשות .בחלק מן המקטעים בתשתיות סיבים אופטיים  תשתית ה מבוססת על)רשתות טלפוניה קווית (זוגות נחושת: ככלל, מהירות הגלישה באמצעות תשתית זו(רוחב הפס,) נקבע ת בהתאם לאורכו של מקטע קווי הנחושת. ככל שאורכו של מקטע הנחושת גדול יותר, מהירות הגלישה נמוכה יותר. התאמות טכנולוגיות מסוימות שנעשו במשך .השנים ברשתות אלה אפשרו להעלות את מהירות הגלישה טכנולוגיות מתקדמות המבוס סות על תשתית זו הגדילו את רוחב הפס ובהתאמה את מהירות הגלישה באמצעות קיצור מקטע הנחושת. טכנולוגייתG.fast מקצרת את מקטע הנחושת כך הוא ש יהיה רק במקטע שבין לובי הבניין לבית הלקוח וכך מאפשרת רוחב פס גבוה עד1.6 גיגה ביט לשנייה ( Gbps .) טכנולוגיות המבוססות על תשתית זו הן : DSL , ADSL , ADSL2 , VDSLN .  :תשתית כבלים תשתית פס רחב המבוססת על רשת כבלים קואקסיאליים. 2 רשתות אל ו נבנו במקור לצורך העברת שידורי טלוויזיה, ו הן עוברות התאמות טכנולוגיות כדי להעביר אינטרנט בפס רחב. רשת הכבלים מבוססת על חלוקה לסגמנטים גיאוגרפיים של ,לקוחות ו כל סגמנט לקוחות מקבל סיב אופטי ש ממנו מופץ האות על גבי כבל קואקסיאלי אל ה בתי ם. בדומה לתשתית ה מבוססת על טלפוניה קווית, גם ברשתות כבלים מודרניות, נעשה שילוב של סיבים ( אופטיים וקיצור המקטע הקרוב לבית הלקוחLast Mile .) באמצעות שימוש בתקןDocsis 3.1 אפשר לספק בתשתית כבלים קצב הורדה של כ- GBps 1 . בישראל מספקת חברת "הוט" ללקוחותיה קצב הורדה של עד500 ps b M (חצי גיגה) בתקןDocsis 3 . 3 1 ,איתמר מילרד תשתיות אינטרנט: נתונים, תועלת כלכלית למשק וכלי מדיניות לעידוד הקמתן , מרכז המחקר והמידע של ,הכנסת18 ביוני2017 ; ,משרד התקשורת המלצות הצוות הבין- משרדי לבחינת מדיניות פריסת תשתיות תקשורת אולטרה רחבות- פס נייחות במדינת ישראל– להערו ת הציבור , נובמבר2019 , 'עמ20 – 25 . 2 סוג של כבל תקשורת שבו .שתי שכבות מוליכות המבודדות זו מזו 3 ,משרד התקשורת המלצות הצוות הבין-משרדי לבחי נת מדיניות פריסת תשתיות תקשורת אולטרה רחבות- פס נייחות במדינת ישראל– ,להערות הציבור נובמבר2019 ', עמ25 - 20 . תשתיות אינטרנט המושתתות על סיבים אופטיים והדור החמישי– תועלות כלכליות וכלי מדיניות | 4 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm  תשתית סיבים אופטיים(Fiber) : איכות תשתית הסיבים האופטיים וקיבולת מעבר המידע מוגדרים בין השאר על סמך המרחק של הסיב האופטי ללקוח. רשת סיבים עשויה להיות עד ( המרכזייהFTTN ( ), עד הארוןFTTC ( ), עד הבנייןFTTB ( ) או עד הביתFTTH אוFTTP .) 4 כאשר מדובר על רשת אופטית, לרוב( הכוונה היא לרשת עד הבנייןFTTB ) או עד הבית ( FTTH .)ב רשת סיבים אופטיים אין מגבלת תשתית אמיתית על מהירות גלישה והיא תלויה במרחק בין המחשב לסיב האופטי ובשירות שמספק ספק האינטרנט. בין היתרונות של תקשורת אינטרנט ה מבוססת על סיבים אופטיים: רוחב פס גבוה, גודל פיזי קטן, איכות תמסורת טובה , שיהוי נמוך, חסינות בפני הפרעות אלקטרומגנטיות ועלות תחזוקה שוטפת .נמוכה ,עם זאת במקרה של קרע חיבור סיב אופטי הוא יקר ומורכב יותר מחיבור של כבלי .נחושת חברות בין- לאומיות עורכות מחקרים ו סקרים בתחום מהירות הגלישה . למקורות אלו יש להתייחס בביקורתיות, שכן הם עשויים לכלול הטיות כאלה ואחרות .ומהימנותם מוגבלת בהצגת נתונים על חיבור לסיב ים אופטיים יש ל ציין תש י תכונות : עד היכ ן מגיע החיבור – עד ( המרכזייהFTTN ,) עד( הארוןFTTC ,) עד( הבנייןFTTB ) או עד( הבית/P H FTT ); ע שי ור המנויים בפועל או שיעור הנגישות5 ( אלו ה יכולים להתחבר אך אינם.)מתחברים ב תרשים1 להלן מוצגים נתונים על שיעור המנויים לסיבים אופטיים עד הבית או ה בניין מכלל המנויים לאינטרנט בפס רחב ב יוני2017, ב יוני2019 והשינוי בנקודות ה.אחוז 4 המושגים מתארים למעשה את מידת הקרבה לבית הלקוח מהרחוק לקרוב: מרכזייה–ארון–בניין– בית. כאמור, ככל שחיבור הסיבים האופטיים קרוב יותר לבית, מקטע הנחושת .קצר יותר והמהירות גדולה יותר 5 יש הגדרות אחדות לשיעור הנגישות – אם אפשר להתחבר מיידית או תוך פרק זמן קצוב. תשתיות אינטרנט המושתתות על סיבים אופטיים והדור החמישי– תועלות כלכליות וכלי מדיניות | 5 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תרשים1 – שיעור המנויים לתשתית סיבים אופטיים מכלל המנויים לאינטרנט בפס רחב )(באחוזים6 מהתרשים ומנתונים נוספים אפשר ל הסיק כד להלן:  ב יוני2019 ,שיעור המנויים בישראל ל סיבים אופטיים ( עד הביתFTTH/P ) או עד הבניין ( FTTB) מכלל המנויים לאינטרנט בפס רחב היה כ- 2% בהשוואה לכ- 26.8% בממוצע ב מדינות ה- OECD . 7 שיעור המנויים בישראל ביוני2019 היה השלישי הנמוך, לאחר יוון ( 0.2% ( ) ובלגיה1% ( ). המדינות המובילות הן קוריאה81.7% ( ), יפן79% ( ), ליטא74.6% ) ( ושבדיה68.9% .)לפי הערכת חברת בז ק ,באמצע שנת 2020 יש בישראל כ- 160 אלף משקי הבית המחוברים לסיבים אופטיים, קרי כ- 6.2% .  השינוי ב ין חודש יוני2019 ל חודש יוני2017 בישראל היה נמוך יחסית, כ- 2 נקודות ה ,אחוז .המדינה השביעית הנמוכה ביותר מדינות ש בהן השינוי בתקופה זו היה גבוה יחסית הן ספרד ( 22.5 נקודות האחוז ), ניו- ( זילנד22.2 ( ), איסלנד20.7 ( ), לוקסמבורג19.6 ( ) וצ'ילה13.6 .)  ,לפי משרד התקשורת ב יולי 2019 , שיעור הנגישות לסיבים אופטיים בישראל היה כ- 22% ממשקי הבית ב השוואה ל- % 2.7 בספטמבר2017 . 8 לפי הדוחות הכספיים של פרטנר וסלקום, נכון ל תחילת2020 ,שיעור הנגישות לסיבים אופטיים היה כ- % 34.8 ממשקי הבית. 9 6 OECD broadband statistics update, Percentage of Fiber Connections in Total Fixed Broadband, June 2019, March 2020. Data for Israel are OECD estimates. 7 ב שנת2018 כ- % 74.9 ממשקי הבית בישראל היו מחוברים לאינטרנט. ,הלמ"ס ממצאים ראשונים מסקר הוצאות משק הבית2018 , תרשים7 – אחוזי בעלות על מינוי לאינטרנט ומינוי לטל וו יזיה בכבלים ולווי ין , 26 בנובמבר2019 . 8 לפי משרד התקשורת, נכון לספטמבר2018 שיעור הנגישות בישראל ה י ה% 9, בהשוואה ל- % 36 במדינותEU28, ו- % 48 במדינות EU39 . ,משרד התקשורת המלצות הצוות הבין- משרדי לבחינת מדיניות פריסת תשתיות תקשורת אולטרה רחבות- פס נייחות במדינת ישראל– ,להערות הציבור נובמבר2019 ', עמ25 - 20 . 9 ,הבורסה, חברת פרטנר דוח שנתי- 2019 , 26 במרץ2020 ; ,חברת סלקום דוח שנתי– 2019 , 23 במרץ2020 . 22.1% 26.8% 2.0% 4.7 2.0 0 2 4 6 8 10 12 14 16 18 20 22 24 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 90% קוריאה יפן ליטא שבדיה לטביה ספרד איסלנד פינלנד נורווגיה ניו-זילנד פורטוגל לוקסמבורג אסטוניה סלובניה דנמרק סלובקיה OECD צ'ילה הונגריה מקסיקו טוורקיה פולין שוויץ צרפת צ'כיה אוסטרליה הולנד ארה"ב קנדה קולומביה אירלנד איטליה גרמניה אוסטריה אנגליה ישראל בלגיה יוון יוני2017 יוני2019 שינוי בנקודות אחוז(ציר ימני) נכון ליוני2019 , שיעור המנויים בישראל לסיבים אופטיים עד הבית היה כ- 2% בהשוואה לכ- 26.8% בממוצע מדינות ה- OECD . תשתיות אינטרנט המושתתות על סיבים אופטיים והדור החמישי– תועלות כלכליות וכלי מדיניות | 6 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm  הפער בין שיעור המנויים לבין שיע ו ר הנגישות בישראל עשוי ללמד כי החיבור לסיבים אופטיים אינו תלוי רק בצד ההיצע , קרי ב פריסה של החברות , אלא גם בצד הביקוש של משקי הבית, קרי בהעדפות הצרכנים ובמחיר השירו.ת  לפי משרד התקשורת והדוחות הכספיים של קבוצת ,בזק שיעור הפריסה של החברה עד ( לארונות הרחובFTTC ) הוא כ- 60% .ממשקי הבית בתרשים2 להלן מ ים צג ו נתונים על מנויים לגלישה באינטרנט קווי לפי התפלגויות של מהירויות גלישה, נכון ל חודש יוני 2019 . תרשים2 – מנויים* לגלישה באינטרנט קווי, לפי מהירויות גלישה (יוני2019 ) 10 *שיעור סך המנויים ל- 100 .תושבים 10 OECD Broadband Portal, Fixed broadband subscriptions per 100 inhabitants, by technology, June 2019. נתוני ישראל הם לפי אומדן של ה- OECD. במדינות שלא הציגו נתונים מפולחים לפי מהירות, צוינו רק נתוני סך שיעור מנויים. שוויץ46.1 6.1 16.2 18.4 5.4 צרפת43.7 29.8 4.2 9.7 דנמרק43.4 13.7 13.6 15.7 0.4 הולנד43.1 4.3 19.9 18.9 קוריאה41.9 0.5 4.4 35.0 2.1 נורווגיה41.9 12.7 14.8 14.0 0.4 גרמניה41.7 18.8 14.6 8.3 בריטניה40.2 14.6 18.1 7.5 בלגיה39.8 4.0 14.0 21.7 שבדיה39.3 7.3 2.9 27.9 1.2 קנדה39.1 11.1 14.3 12.6 1.2 איסלנד39.0 2.5 12.3 12.4 11.7 יוון37.7 31.0 6.4 0.2 פורטוגל37.6 7.6 3.0 26.4 0.5 לוקסמבורג37.3 14.5 7.8 15.0 אוסטרליה34.8 0.0 זילנד-ניו34.4 1.4 22.7 9.6 0.7 ב"ארה34.4 8.1 7.6 18.2 0.5 ספרד32.3 8.3 0.6 4.4 19.0 הונגריה32.2 6.8 7.1 18.3 אסטוניה32.1 16.8 10.5 4.8 יפן32.0 0.0 פינלנד31.9 15.7 4.8 11.2 0.3 OECD 31.4 0.0 כיה'צ30.8 14.2 8.8 7.9 אירלנד29.7 0.0 סלובניה29.6 15.7 8.0 5.9 אוסטריה28.4 17.2 8.0 3.3 איטליה28.4 15.6 7.6 5.2 סלובקיה28.3 22.5 5.8 0.0 ישראל28.1 7.4 19.8 1.0 ליטא28.1 7.0 8.1 13.1 לטביה26.8 8.6 2.4 15.8 פולין19.7 7.5 4.7 7.5 ילה'צ18.1 6.8 5.8 5.5 0.0 טורקיה16.9 15.4 1.5 מקסיקו15.1 12.0 2.7 0.4 0.0 קולומביה13.8 12.6 0.7 0.0 0.5 מדינה סך הכול שיעור מנויים לאינטרנט קווי בפס רחב בכלל המהירויות-מהירות נמוכה מ 25/30Mbites מהירות בין - ל25/30Mbits 100Mbits מהירות בין - ל100Mbits 1000Mbits -מהירות גבוהה מ 1000Mbits התפלגות המנויים לפי מהירות גלישה תשתיות אינטרנט המושתתות על סיבים אופטיים והדור החמישי– תועלות כלכליות וכלי מדיניות | 7 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm אפשר לראות כי בישראל כ- 28.1 מנויים לאינטרנט קווי ל- 100 תושבים בהשוואה לכ- 31.4 בממוצע מדינות ה- OECD . רוב המנויים לאינטרנט קווי בישראל גולשים במהירויות שאינן גבוהות מ- 100 מגהביט ( Mbits ), ורק חלק קטן מאוד גולשים במהירות גבוהה מ- 100 מגה ביט . בתרשים3 להלן מ ים צג ו נתונים על מהירות ממוצעת של הורדה באינטרנט ה קווי ב- 45 מדינות ב עולם , נכון ל חודש יוני 2020 . תרשים 3 – מהירות גלישה ממוצעת באינטרנט ה קווי (יוני20 20 ) 11 11 Speedtest Global Index, June 2020. 208.2 192.1 171.4 164.3 163.5 158.8 146.8 144.6 143.9 143.3 141.2 136.1 133.6 131.3 129.9 122.6 120.7 118.9 117.4 114.3 113.5 113.3 108.2 107.1 106.6 106.5 102.3 99.7 98.1 94.6 93.7 93.1 91.7 83.9 80.3 78.3 76.4 67.8 66.7 64.4 62.0 58.1 51.6 40.5 33.4 30.0 26.3 0 50 100 150 200 סינגפור הונג קונג תאילנד שוויץ רומניה קוריאה דנמרק צרפת שבדיה ארה"ב ספרד הונגריה סין נורווגיה קנדה טאיוון ניו-זילנד לוקסמבורג איחוד האמירויות הולנד פורטוגל ליטא צ'ילה לטביה מלטה יפן ממוצעOECD ישראל פולין גרמניה קטר פינלנד בלגיה סלובקיה אירלנד ממוצע עולמי סלובניה בריטניה אסטוניה איטליה צ'כיה אוסטריה אוסטרליה מקסיקו קולומביה יוון טורקיה תשתיות א ינטרנט המושתתות על סיבים אופטיים והדור החמישי– תועלות כלכליות וכלי מדיניות | 8 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm בתרשים אפשר לראות כי ב יוני2020 מהירות הגלישה הממוצעת ב ישראל באינטרנט הקווי הייתה כ- 99.7 Mbps ,בהשוואה ל- 102.3 Mbps בממוצע מדינות ה- OECD ול- 78.3 Mbps .בממוצע עולמי ישראל ממוקמת במקום31 מקרב174 מדינות בעולם במהירות גלישה .באינטרנט הקווי 1.2 אינטרנט המבוסס על תשתית סלולרית12 תשתיות :נהוג לחלק את תשתיות רשת הסלולר ואת מכשירי הטלפון הניידים לדורות, כמפורט להלן  דור 1 ( 1G ) : הטלפונים הניידים הראשונים פעלו ברשתות אנלוגיות שסיפקו שירות טלפוניה .אלחוטי במחיר גבוה יחסית ובכיסוי מוגבל בהיקפו  דור 2 ( G 2 ) : הדור השני פעל ברשתות דיגיטליות (מערכות מקודדות ה יכולות להעביר תקשורת נתונים) וא .פשר לא רק שיחות טלפונים, אלא גם הודעות טקסט  דור 3 ( G 3 ) : אפשר שירותי שיחות, מידע(data) וגלישה באינטרנט, כולל דואר אלקטרוני ווידאו. המעבר ל- G 3 הוביל ל שינוי בדפוסי השימוש, עם חדירת ה טלפונים ה חכמים והגדלת השימוש ב ל הם שימושים שבעבר נעשו באמצעות מחשבים, כ מו צריכת מדיה למטרות בידור .ועסקים  דור4 ( LTE ) : א פשר גלישה בפס רחב בטלפון הנייד ו שימוש בשירותים עתירי( נתונים דאטה) כמו תוכן וידאו, מוזיקה ומשחקי רשת. מערכתLong Term Evaluation יכולה לתמוך בקצב הורדה של עד300 Mbps , כולל גם מערכת מתקדמת הנקראתLTE-Advanced (המכונה גם דור4.5 ), היכולה לתמוך במהירות של עד1 GBps . הטכנולוגיה מאפשרת גם צבירת ( תדריםcarrier aggregation ), המציעה רוחב פס מצירוף של רצועות פס לא עוקבות, ובכך מא פשרות לחברות הסלולר גמישו ת .רבה יותר באספקת רוחב פס לצרכנים ,בניגוד לרשתות בדורות הראשון והשני שהתמקדו בהגדרת יעדים מבחינת ביצועים (מהירות רמת כיסוי וכ דומה ), מהדור השלישי ואילך החלו מדינות וחברות תקשורת להתבסס על סטנדרטים בין-ל אומיים משותפים בעיצוב ארכיטקטורת הרשת והתשתיות שלה, וכך אפשרו .ייעול של תהליכי ייצור, שיווק והטמעה  דור 5 ( G 5 ): רשתות הדור החמישי מפותחות ונפרסות כדי לאפשר את העלייה בדפוסי הצריכה של תעבורת אינטרנט סלולרי מהירה (יותר משתמשים, יותר מכשירים ויותר תעבורה). טכנולוגיית דור5 נבדלת מ דור4 :בשלושה מרכיבים 12 ,איתמר מילרד תשתיות אינטרנט: נתונים, תועלת כלכלית למשק וכלי מדיניות לעידוד הקמתן ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת18 ביוני2017 . Jill C. Gallagher and Michael E. DeVine, Fifth-Generation (5G) Telecommunications Technologies: Issues for Congress, Congressional Research Service, January 30th 2019, accessed: June 30th 2020. תשתיות אינטרנט המושתתות על סיבים אופטיים והדור החמישי– תועלות כלכליות וכלי מדיניות | 9 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm  מהירות העברת מידע: עד למהירות מרבית של10 – 20 גיגהבייט לשנייה.  קיבולת ( capacity ): יכולת לחבר מספר גדול מאוד של מכשירים, לפי רשות התקשורת ( הבריטיתOfcom ) אפשר יהיה לחבר עד מיליון מכשירים לק טר מ ילו .מרובע  השהיה קצרה ( low latency ) – זמן השהיה קצר של1 מילישנייה, כך שהעברת המידע כמעט רציפה – .תכונה חשובה ליישומי תקשורת חדשניים13 נוסף על כך , הן נועדו לאפשר יישומים עתידיים שפריס תם והטמע תם בהיקפים גדולים צפויה בשנים הבאות, ו בהם יישומיIOT (האינטרנט של הדברים) ו"ביג דאטה" כגון : "ערים חכמות"; כלי רכב חכמים, מקושרים ואוטונומיים; בריאות דיגיטלית; תחבורה ולוגיסטיקה; ניטור סביבתי; רשתות אנרגיה חכמה; .חקלאות חכמה המאפיין המשותף למגמות א לו הוא ריבוי חיישנים וחיבורם לאינטרנט, כך שיתאפשר לקבל החלטות מרחוק. כדי לתמוך בריבוי מכשירים מחוברים לרשת ולאפשר פעולות באמצעות ,החיישנים נדרשת תשתית אינטרנט מהירה ויציבה עם קיבולת גבוהה. מבחינה טכנולוגית תדריG 3 ו- G 4 כבר אינם מספקים בצורה רציפה את הביקושים ל"דאטה", ו במצבי חירום .צרכנים נתקלים בנפילות רשת או בקצבים איטיים רשתותG 5 אמורות לאפשר רוחבי פס גבוהים פי10 עד פי100 מאלו הזמינים כיום ב- G 4 , וזמני המתנה קצרים משמעותית עד ( לטעינה1 – 2 מילישניות לעומת50 מילישניות ב- G 4 ) ובכך לאפשר פיתוח שלל מוצרים שיסופקו על גבי.תשתיות הללו במדינות רבות בעולם כבר הוקצו תדרים והחלו בהכנות ל יס פר ת רשתות דור5. בישראל טרם הוקצו תדרים . להרחבה בנושא דור5 ראו להלן סעיף1.3 . נתונים על פריסת מוקדי שידור סלולר י בישראל ב מאי2020 היו כ- 7,736 מוקדי שידור של כלל חברות ה תשתית הסלולר ית ברחבי הארץ. מספר מוקדי השידור בישראל כיום נמוך בכ- 20% ממספר מוקדי השידור בשנת2014 . עם זאת, מצב זה אינו מעיד בהכרח על פגיעה באיכות השירות בסלולר, אלא על מגמת שיתוף רשתות שנעשתה בשיתוף משרד התקשורת בו עידוד ו. 14 ב תרשים4 להלן מוצגים נתונים על מוקדי שידור פעילים בסלו לר בארץ בחלוקה לפי מפעילים בחודשים אוקטובר2018 ו מאי2020 . 13 Georgina Hutton, "5G", House of Commons Library, September 2019, accessed June 30th 2020; Jill C. Gallagher and Michael E. DeVine, "Fifth-Generation (5G) Telecommunications Technologies: Issues for Congress Congressional Research Service, January 30th 2019, accessed: June 30th 2020. 14 ,להרחבה ראו: אלירן זרד תשתיות אנטנות הסלולר בישראל- מסמך עדכון, ,מרכז המחקר והמידע של הכנסת 29 בנובמבר2018 . רשתותG5 אמורות לאפשר רוחבי פס גבוהים פי10 עד פי 100 מהזמינים כיום ב- G4 . תשתיות אינטרנט המושתתות על סיבים אופטיים והדור החמישי– תועלות כלכליות וכלי מדיניות | 10 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תרשים4 – מוקדי שידור פעילים בסלולר בארץ בחלוקה לפי מפעילים (אוקטובר2018 , מאי2020 ) 15 אפשר לראות כי נכון למחצית2020 י ש שלוש תשתיות בפריסה רחבה, ,של החברות פלאפון סלקום16 ו-פרטנר- PHI . הוט מובייל, שהחזיקה בשנת2018 ,כמה מוקדי שידור פועלת כיום על רשת משותפת עם פרטנר– PHI , שהיא הרחבה ביותר מבחינת פריסת התשתיות ומחזיקה כמה מאות מוקדי שידור יותר מפלאפון וסלקום . מספר מוקדי השידור של שלוש בעלות תשתית הסלולר עלה בכמה עשרות בודדות של מוקדי שידור ב.כל חברה נתונים על גלישה בסלולר י המקור השיטתי והמקיף לנתונים על רמת הכיסוי ואיכות השידור של רשתות התקשורת הסלולרית בישראל.הוא דיווחי החברות למשרד התקשורת17 בבדיקה של פרסומי איגוד הטלקומוניקציה הבין- לאומיITU) )ושל מאגרי המידע של ה- OECD לא נמצאו נתונים משווים בקשר למהירויות גלישה בסלולר . חברות בין- לאומיות עורכות סקרים בנושא . למקורות אל ה יש ,להתייחס ביתר ביקורתיות שכן הם עשויים ל כלול הטיות כאלה ואחרות .ומהימנותם מוגבלת מקורות אלה מובאים תוך הסתייגות, כדי לספק אינדיקציה על המהירויות בשוק ש בו המידע הרשמי מוגבל. בתרשים 5 להלן מוצג ות מהירויות גלישה סלולרי במדינות אחדות. 15 ,אנטנות סלולריות המשרד להגנת הסביבה :, כניסה28 ביוני2020 .. הנתונים אינם כוללים אנטנות במיקומים מסווגים או אנטנות בהקמה 16 סלקום פ ו עלת כחלק מתאגידCMG .שבו חברות גם אקספון וגולן טלקום 17 ,אלירן זרד תשתיות אנטנות הסלולר בישראל – מסמך עדכון, ,מרכז המחקר והמידע של הכנסת 29 בנובמבר2018 . 2,735 2,474 2,434 178 7,821 2,776 2,510 2,450 7,736 0 1,000 2,000 3,000 4,000 5,000 6,000 7,000 8,000 9,000 PHIפלאפון סלקום הוט מובייל סה"כ 2018 2020 תשתיות אינטרנ ט המושתתות על סיבים אופטיים והדור החמישי– תועלות כלכליות וכלי מדיניות | 11 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תרשים5 – מהירויות גלישה סלולרית במדינות אחדות ב נתונים אפשר לראות כי מהירות הגלישה הממוצעת בישראל באינטרנט ה נייד ביוני2020 הייתה כ- 21.8 Mbps, בהשוואה ל- 49.9 Mbps בממוצע מדינות ה- OECD . ישראל ממוקמת במקום92 מתוך138 .במהירות גלישה באינטרנט הנייד18 1.3 רשתות הדור החמישי (5G) רקע טכנולוגי וסוגיות ביישום19 בשלבים הראשונים צפוי כי הקמת רשתות דור5 תתבסס על מוקדי שידור סלולרי קיימים, תוך שדרוג ם כך שיתאימו לדור5. בטווח הארוך נראה כי רשתות דור5 ידרשו את השימוש ב"תאים 18 Speedtest Global Index, June 2020. 19 Georgina Hutton, "5G", House of Commons Library, September 2019, accessed June 30th 2020; Jill C. Gallagher and Michael E. DeVine, Fifth-Generation (5G) Telecommunications Technologies: Issues for Congress, Congressional 110.1 107.5 103.7 83.8 71.6 71.0 70.2 70.0 59.5 57.0 56.8 55.3 52.7 52.7 52.6 50.4 50.2 49.9 49.4 49.4 48.8 48.3 47.8 46.7 46.6 44.9 42.3 42.2 41.8 40.0 39.2 38.8 38.7 38.5 37.2 35.6 35.6 35.4 35.4 34.7 34.0 33.0 31.1 27.6 21.8 19.0 17.7 0 20 40 60 80 100 120 קוריאה איחוד האמירויות סין קטר קנדה הולנד נורווגיה אוסטרליה שוויץ סינגפור ניו-זילנד הונג קונג אוסטריה ליטא דנמרק צרפת שבדיה ממוצעOECD לוקסמבורג טאיוון בלגיה אסטוניה צ'כיה פינלנד מלטה ארה"ב יוון סלובניה הונגריה איטליה רומניה פורטוגל גרמניה סלובקיה טורקיה יפן בריטניה ספרד פולין ממוצע עולמי לטביה תאילנד מקסיקו אירלנד ישראל קולומביה צ'ילה תשתיות אינטרנט המושתתות על סיבים אופטיים והדור החמישי– תועלות כלכליות וכלי מדיניות | 12 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm קטנים" בצפיפות גדולה יותר ובהיקף רב יותר .מהשימוש כיום20 "בניגוד ל"תאים גדולים (Macro cells) , שהם מוקדי שידור סלולרי המספקים כיסוי רחב שיכול להגיע לעשרות ( קילומטרים, "תאים קטנים" מספקים כיסוי סלולרי לאזורים בהיקף קטן יותר עשרה מטרים עד שני ק ילומטרים.) 21 כבר כחלק מן הפריסה של הדור הרביעי השתמשו ב"תאים קטנים" כדי לשפר את הכיסוי והקיבולת ברשתות סלולר באזורים צפופים. עם זאת, רשתותG 5 , ובפרט יישומיG 5 בתדרים גבוהים, צפויים לדרוש פריסה של "תאים קטנים" בהיקפים גדולים יותר. הסיבה לצ ורך בפריסה מרובה היא כי לצד היתרונות של יישום בתדרים גבוהים, ש ,בהם מהירויות גבוהות מאוד זמני המתנה קצרים ואמינות גבוהה, שידור בתדרים גבוהים פועל רק למרחקים קצרים יחסית .)ואיננו חודר מבנים או מחסומים טבעיים (כגון עצים, גבעות וכדומה מעבר לסוגיית העלות הכלכל ית של פריסת תשתיות, פועל יוצא של הצורך בפריסה נרחבת של תאים קטנים הוא סוגיית אתרי הפריסה, תהליכי האישור ושאלת המעורבות הציבורית .בהחלטות על אתרים למיקום אנטנות או התקנים אחרים בסוף2019 קיימה ממשלת בריטניה הליך היוועצות כדי לבחון הקלות בכללי התכנון כדי לא פשר פריסת תשתיות דור5. 22 בספטמבר2018 החליטה רשות התקשורת הפדרלית ( FCC ) בארצות הברית על כללים חדשים בקשר לפריסה של תשתיות דור5 ,ו בהם: איסור על מדינות למנוע מספקי שירותי תקשורת חדשים (כגון דור5 ) לפעול באזורן; הגבלות על גובה התשלום ב עבור תהליכי האישור שגובות ;המדינות.הגבלות חדשות על משך הזמן לאישור של מוקדי שידור קטנים חדשים או קיימים23 אתגר תשתיתי נוסף הוא הצורך בחיבור של מוקדי השידור הסלולריים עצמם, כולל "תאים קטנים", לתשתיות הרשת המרכזיות(backhaul) .שדרוג תשתיות מוקדי השידור כך שיתאימ ו ל- G 5 ובפרט שימוש ברשת צפופה של תאים קטנים, ידרוש פ ריסה נרחבת יותר של סיבים אופטיים. 24 על כן, יש קשר בין פריסת תשתיות נייחות ליישום נרחב של רשתות דור5. Research Service, January 30th 2019, accessed: June 30th 2020; Colin Blackman and Simon Forge, 5G Deployment: State of Play in Europe, USA and Asia, European Parliament, April 2019, accessed: June 30th 2020. 20 לצורך פעילות רשת סלולר ית "שטח המדינה מחולק לאלפי יחידות גיאוגרפיות בשם "תאים - cells – ומכאן מקור השם "תקשורת סלולרית". התאים משיקים זה לזה בפעילותם, עם חפיפה קלה ביניהם, ויוצרים רצף של כיסוי ת.קשורתי 21 Jill C. Gallagher and Michael E. DeVine, Fifth-Generation (5G) Telecommunications Technologies: Issues for Congress, Congressional Research Service, January 30th 2019, at p. 23. 22 Georgina Hutton, 5G, House of Commons Library, September 2019. 23 Jill C. Gallagher and Michael E. DeVine, Fifth-Generation (5G) Telecommunications Technologies: Issues for Congress, Congressional Research Service, January 30th 2019. 24 Georgina Hutton, 5G, House of Commons Library, September 2019. תשתיות אינטרנט המושתתות על סיבים אופטיים והדור החמישי– תועלות כלכליות וכלי מדיניות | 13 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תדרי הפעלה (ספקטרום) לרשתות ה דור החמישי בעוד היצע תדרי ההפעלה של רשתות דור3 ו דור4 מוגבל, המעבר לדור5 אמור לפתוח תדרי הפעלה חדשים וכך להקל על התעבורה ברשת ועל האפשרות לחבר מספר רב של חיישנים או .מכשירי קצה לרשת בכל הקשור לתדרי הפעלה לדור5 מקובל להתייחס לשלוש קבוצות תדרי:ם25  ספקטרום התדרים הנמוכים : נמוך מ-1 גיגה הרץ (להלןGhz ) לרוב בטווחי700-600 Mhz , מאפשר כיסוי סלולר י לאזורים נ רחבים יחסית ; טכנולוגיה מוכרת ותשתיות פחות יקרות.  ספקטרום הביניים : 3 – 5 Ghz , ;פנוי יחסית, אך עם פשרות ביחס לרמת הביצוע והכיסוי  ספקטרום התדרים הגבוהים : 20 – 100 Ghz , מאפשר מהירות גבוהה וזמני המתנה קצרים מאוד, אך טווח ה כיסוי הוא למרחק קצר בלבד. טווח תדרים זה מכונה גלים מילימטריים (MMwave) . מעיון במסמכי המכרז שפרסם משרד התקשורת לשירותי רט"ן (רדיו- )טלפון נייד בשיטה תאית ברוחבי פס מתקדמים (שמקובל לכנות מכרזG 5 ), נראה כי בשלב זה המשרד פרסם מכרז רק בקשר ל חלק מספקטרום התדרים הנמוכים (ב תדרי700 מה"ץ); ו מ ספקטרום הביניים (תדרי 2600 , טווח התדרים3,500 – 3,600 מה"ץ וטווח התדרים 3,600 – 3,800 ), אך הוא טרם פרסם .מכרז לספקטרום הגבוה הגנת סייבר וביטחון לאומי בדוחות של גופי מחקר של הפרלמנט האירופי ושל בית הנבחרים הבריטי ציינו החוקרים כי ההטמעה של טכנולוגיות תקשורת חדשות, כגוןG 5 , עשויה לחשוף מדינות לאיום חיצוני מצד חברות המספקות טכנולוגיות בכל שרשרת האספקה, החל מציוד לרשתות תקשורת וכלה .במכשירי קצה בפרסומים רשמיים בארצות הברית נטען כי האיום המדובר יכול לנבוע, בין השאר, מתלות ב מעט משתתפים מפעילים י (ה עדר שוק מגוון); וחששות מפגיעו יות(vulnerabilities) של רשתותG 5 על ידי שירותי ביטחון של מדינות זרות. במסמך "אסטרטגיית הביטחון הלאומי", שפרסם נשיא ארצות הברית בשנת2017 , צוין בין השאר כי יש לשפר את התשתית הדיגיטלית על ידי פריסת יכולות G 5 מאובטחות ברחבי ארצות הברית .כולה ,עוד נטען, כי לצד האפשרויות הרבות הגלומות בפריסה רחבה של רשתות תקשורת וחיישנים צפויים סיכונים רבים לשימוש לרעה, פגיעה ושיבוש, כולל חשש מדיסאינפורמציה, חדשות כזב (פייק ניוז) וכדומה. במסמכי המדיניות של ארצות הברית הובע חשש מפני דומיננטיות של 25 Colin Blackman and Simon Forge, 5G Deployment: State of Play in Europe, USA and Asia, European Parliament, April 2019, at p, 10. תשתיות אינטרנט המושתתות על סיבים אופטיים והדור החמישי– תועלות כלכליות וכלי מדיניות | 14 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm חברות סיניות ומעורבות של הממשל הסיני בחברות הללו, תוך התמקדות בחברות מסוימות אשר בשנת2019 נאסר על ראשי סוכנויות פדרליות ב ארצות הברית ל רכוש מהן ציוד תקשורת או שירותים. 26 בשנת2020 חוקק הקונגרס חוק ש כותרת ו " secure 5G and beyond 2020 ,"ו לפיו על הנשיא לפתח אסטרטגיה להגנה על מערכות ה דור ה חמישי ולסייע למדינות בעלות ברית במאמצי ההגנה שלהן. במרץ2020 .פורסמה אסטרטגיית הדור החמישי של ארצות הברית27 גם באוסטרליה הוטלו מגבלות על רכש בתחום רשתות תקשורת, ללא ציון שמות של חברות .ספציפיות28 מידע על פריסת רשתות ה דור ה חמישי בעולם אירופה: 29 להלן מידע על פריסת רשתות דור5 לפי מידע שפרסמה הנציבות האירופית:  עד סוף מרץ2020 , 17 ממדינות האיחוד הקצו תדרי דור5.  גרמניה, פינלנד, הונגריה ואיטליה הקצו לפחות60% מהספקטרום של רשתות דור5 .  בסוף מרץ2020 , שירותים מסחריים של דור5 היו זמינים ב תשע ,מדינות: אוסטריה, גרמניה פינלנד, הונגריה, איטליה, אירלנד, ספרד, רומניה ובריטניה. עם זאת, לא צוין בדוח מה היה .היקף הפריסה והכיסוי של רשתות כאלה  מספר הערים ש בהן פעלו רשתותG 5 או הוכרז על הקמתן או על נ יסויים ליישוםG5 עד לינואר 2020 ( בפילוח לפי מדינות: ספרד24 ( ); צרפת15 ( ); איטליה13 ( ); בריטניה12 ( ); גרמניה11 ;) ( אירלנד10 ( ); פינלנד9 ( ); יוון7 ( ); בלגיה4 ( ); הולנד4 ( ); פולין3 ( ); ליטא3 ( ); לטביה2 ;) ( שבדיה2 ( );אסטוניה1 .) ארצות הברית: לפי סקירה של הפרלמ נט האירופי מאפריל2019 , ארבע מפעילות הסלולר הגדולות ב ארצות הברית ( AT&T, Verizon, Sprint, T-Mobile )ערכו ניסויים בציוד בו טכנולוגייתG 5 ו הן היו אמורות לאפשר שירותים מסחריים עד לסוף2019 . 30 לפי דוח של שירותי המחקר של הקונגרס ב ארצות הברית , חברתVerizon באוקטובר2018 החלה לספק שירותיG 5 26 Jill C. Gallagher and Michael E. DeVine, Fifth-Generation (5G) TelecommunicationsTechnologies: Issues for Congress, Congressional Research Service, January 30th 2019 27 CRS, National Security Implications of Fifth Generation (5G) Mobile Technologies, June 5, 2020. 28 Georgina Hutton, 5G, House of Commons Library, September 2019. 29 European Commission, Digital Economy and Society Index (DESI) 2020, Connectivity, Pp 22-23. 30 Colin Blackman and Simon Forge, 5G Deployment: State of Play in Europe, USA and Asia, European Parliament, April 2019, Pp 13-15. תשתיות אינטרנט המושתתות על סיבים אופטיים והדור החמישי– תועלות כלכליות וכלי מדיניות | 15 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm נייחים31 ;בארבע עריםAT&T הציעה בדצמבר2018 שירותיG 5 במובייל ב- 12 ערים , והייתה אמורה להציע שירותים כאלה ב- 19 ערים נוספות . T-Mobile פורסת רשתותG 5 ב- 30 ערים והייתה צפויה להציע שירותי ם ב מהלך2019 . Sprint התכוונה להציע שירותי G 5 בתשע ערים בשנת2019 . 32 ,לפי הסקירה של הפרלמנט האירופי ארצות הברית מתקדמת לדפוס מסוים של פריסת רשתות G 5 אך לא באופן הוליסטי ומתוזמן, אלא יותר כמהלכים פרסומיים שחלק מ הם למעשה הם מיתוג מחדש של רשתותLTE (דור4). 33 עם זאת, במרץ2020 פורסמה אסטרטגיית הדור החמישי של ארצות הברית. ייתכן ש חלק מן הבעיות שבאו לידי ביטוי ב ביקורת ש נמתחה בסקירה נפתרו במסגרת האסטרטגיה האמורה. 2 . תיאור שוק התקשורת 2.1 תיאור מגזרי הפעילות והחברות המרכזיות34 :שוק התקשורת נחלק לשישה מגזרים( טלפוניה ניידת)סלולרי ;שידורי טלוויזיה רב- ;ערוצית טלפוניה נייחת; ( תשתית אינטרנט נייחת פס רחב) ; ( שירותי גישה לאינטרנטISP ) ; טלפוניה בין- ל .אומית ב לוח1 להלן מוצגת התפלגות הכנסות השוק על פי מגזרים בשנים2014 – 2018 . לוח 1 – הכנסות שוק התקשורת על פי מגזרי פעילות (במיליארדי ש"ח ,ללא מע"מ) 35 מגזר פעילות 2014 2015 2016 2017 2018משקל שינוי מצטבר סלולר 10.5 9.6 8.6 8.2 7.8 42.1% -26.2% שידורי טלוויזיה 3.7 3.7 3.6 3.5 3.2 17.5% -13.4% טלפוניה נייחת 3.6 3.5 3.5 3.2 3.2 17.1% -11.9% תשתית אינטרנט נייחת 2.0 2.1 2.2 2.2 2.2 12.1% 11.1% ( שירותי גישה לאינטרנטISP ) 1.4 1.4 1.6 1.4 1.4 7.7% 2.3% טלפוניה בין-ל אומית 1.1 0.9 0.8 0.7 0.6 3.5% -40.6% סך-הכול 22.3 21.3 20.3 19.2 18.4 100% -17.3% ב לוח אפשר לראות כי סך הכנסות שוק התקשורת בשנת2018 היו כ- 18.4 מיליארד ש"ח, ו התפלגו כך : סלולר כ- 7.8 מיליארד ש"ח ( 42.1% ); שידורי טלוויזיה כ- 3.2 מיליארד ש"ח 31 Fixed 5G services – הכוונה להתקנה של אנטנה או "ראוטר" ללא חיבור קווי, בבניין, בבית או בבית עסק, לשם גישה אלחוטית לאינטרנט במהירות גבוהה (ולא דווקא לשם אספקת אפשרות שירותי מ.)ובייל 32 Jill C. Gallagher and Michael E. DeVine, Fifth-Generation (5G) TelecommunicationsTechnologies: Issues for Congress, Congressional Research Service, January 30, 2019 33 Colin Blackman and Simon Forge, 5G Deployment: State of Play in Europe, USA and Asia, European Parliament, April 2019, p. 15 34 ,משרד התקשורת המלצות הצוות הבין- משרדי לבחינת מדיניות פריסת תשתיות תקשורת אולטרה רחבות-פס נייחות במ דינת ישראל– להערות הציבור , 5 בנובמבר2019 . 35 ,משרד התקשורת פרסומים , הכנסות שוק התקש :ורת לשנים שונות, כניסה24 ביוני2020 . תשתיות אינטרנט המושתתות על סיבים אופטיים והדור החמישי– תועלות כלכליות וכלי מדיניות | 16 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm ( 17.5% ); טלפוניה נייחת כ- 3.2 מיליארד ש"ח ( 17.1% ), תשתית אינטרנט נייחת כ- 2.2 מיליארד ש"ח ( 12.1% ), שירותי גישה לאינטרנט כ- 1.4 מיליארד ש"ח ( 7.7% ) וטלפוניה בין- ל אומית כ- 637 מיליון ש"ח ( 3.5% .) בשנים2014 – 2018 ירד סך ההכנסות בכ- 17.3% , :בחלוקה זו במגזר הטלפוניה ה בין-ל אומית חלה ירידה של כ- 40.6% ; במגזר הסלולר חלה ירידה של כ- 26.2% ; במגזר בטלפוניה הני יחת חלה ירידה של כ- 11.9% ; במגזר תשתית אינטרנט נייחת חלה עלייה של כ- 11.1% . ב לוח2 להלן מוצג ת מפת החברות המרכזיות .בשוק התקשורת לוח2 – מפת החברות המרכזיות ( בשוק התקשורת2019 ) 36 מגזר פעילות קבוצה בזק הוט סלקום פרטנר סלולרי פלאפון הוט מובייל סלקום פרטנר טלפון נייח בזק ובזק בין-ל אומי הוט טלקום סלקום ונטוויז'ן פרטנר ו- 012 סמייל תשתית אינטרנט נייחת בזק הוט טלקום IBC פרטנר ספק שירותי אינטרנט בזק בין-ל אומי הוט-נט סלקום ונטוויז'ן פרטנר ו- 012 סמייל שיחות בין-ל אומיות )(נייח וסלולרי בזק בין-ל אומי הוט מובייל סלקום ונטוויז'ן פרטנר ו- 012 סמייל טלוויזיה רב-ערוצית ( די.בי.אסyes ) הוט שידורים סלקוםTV פרטנרTV אפשר לראות כי יש במשק ארבע קבוצות תקשורת גדולות.הפועלות בחמישה מגזרי פעילות במגזר תשתית אינטרנט נייחת פועלות בעיקר שתי קבוצות, ,בזק והוט אולם גם החברות סלקום ופרטנר הח לו לפרו ס .סיבים אופטיים ב תרשים6 להלן מוצגים ההכנסות של קבוצות ה תקשורת והרווח הנקי של הן. תרשים6 – התפלגות הכנסות ורווחי שוק התקשורת לפי קבוצות (במיליוני ש ,"ח2017 ) 37 תרשים6 א– הכנסות תרשים6 ב– רווח נקי בתרשימים א פשר לראות כי ההכנסות של קבוצת בזק בשנת2017 כ היו- 46.3% מהכנסות כלל הקבוצות, ואילו נתח הרווח הנקי של קבוצת בזק היה כ- 71.5% .מכלל הקבוצות 36 ,משרד התקשורת המלצות הצוות הבין-משרדי לבחינת מדיניות פריסת תשתיות תקשורת אולטרה רחבות- פס נייחות במדינת ישראל– להערות הציבור , 5 בנובמבר2019 . 37 ,הבורסה דיווחי חברות בזק, הוט, סלקום ופרטנר :, כניסה12 ביולי2020 . 46.3% 9,789 19.9% 4,201 15.5% 3,268 18.3% 3,871 בזק הוט פרטנר סלקום 71.5% 1,235 15.2% 262 6.8% 117 6.5% 113 בזק הוט פרטנר סלקום בשנים2014 – 2018 ירדו הכנסות שוק התקשורת בכ- 17% . מגזר הסלולר ירד בכ- 26% . תשתיות אינטרנט המ ושתתות על סיבים אופטיים והדור החמישי– תועלות כלכליות וכלי מדיניות | 17 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm קבוצת בזק קבוצת בזק היא בעלת נתחי השוק הגדולים ביותר בשוק התקשורת הנייחת. לחברה יש תשתיות תקשורת נייחת והיא מספקת שירותי תקשורת נייחת ללקוחות (טלפון, תשתית אינטרנט וספק אינטרנט). חברת בזק הייתה בעבר בבעלות ממשלתית, וכיום היא חברה ציבורית הנסחרת בבורסה לני ירות ערך בתל אביב. בזק מוכרזת כמונופולין בשירותי טלפון בסיסי, במתן שירותי תשתיות ותק שורת, בשירותי העברה ותמסורת של שידורים לציבור ובאספקת שירותי גישה .בקצב מהיר באמצעות רשת הגישה למנוי ורשת הבזק הציבורית המרכזית בשל כוחה בשוק, על חברת בזק נאסר להציע סלי שירותים הכוללים שירותי בזק וטלוויזיה רב- .ערוצית בהנחה, בשונה ממתחרותיה על פי תנאי הרישיון שלה חברת בזק מחויבת בפריסה אוניברסלית, כלומר ב ,הגעה לכל בית בישראל. על פי משרד התקשורת קבוצת בזק היא השחקן הדומיננטי בשוק התקשור ת בישראל ,ו ,כוחה בשוק נובע מהתשתיות שבבעלותה ובהן :  מערך תשתית פסי בית בפרי ס ה ארצית מלאה– .קנים, גובים (בורות), קופסאות ועמודים תשתית זו מאפשרת לחברת בזק לפרו ס תשתיות תקשורת בקלות וללא צורך בעלויות ואישורים הנדרשים מחברות שאין להן תשתית כ .זו נכס זה של החברה הוא הייחודי ביותר , ו הוא נותן לה יתרון תחרותי גדול בשוק התקשורת.  רשת תקשורת נייחת ה מבוססת על נחושת בפרי הס של כ- 24 אלף ק "מ ורשת ליבה בהיקף של כ- 8,000 ק ה "מ מבוססת על סיב ים אופטיים.  רשת גישה של סיבים אופטיים בפריסה ארצית של כ- 60% .ב נובמבר 2019 ,רשת זו פרוסה עד לבניין או עד לארון התקשורת ברחוב ( FTTC ,)אך לא הושלמה הפריסה במקטע האחרון לבתים ( Last Mile )ולא ניתנים שירותי אינטרנט המבוססים על סיב ים אופטיים ללקוחות. במגזר ה תקשורת הנייד ת בזק פועלת במסגרת חברת פלאפון. בזק נכנסה כשותפה בפלאפון בשנת1994 וכיום פלאפון בבעלות ה ה מלאה . לפלאפון רשת סלולרית בדור3 (טכנולוגי י ת UMTS/HSPA ) ודור4 (טכנולוגייתLTE ) בפריסה ארצית ל.לא שיתוף עם מפעילות אחרות38 עד לכניסת סלקום לשוק הסלולרי בשנת1994 , חברת פלאפון הייתה .הבלעדית בשוק לו ב ח3 .להלן מוצגים נתונים עיקריים מהדוחות הכספיים המאוחדים של הקבוצה לוח3 – נתונים כספיים של קבוצת בזק בשנים2017 – 2020 (ב)מיליוני ש"ח39 סעיף 2017 2018 2019 שינוי2017 – 2019 רבעון ראשון2020 הכנסות 9,789 9,321 8,929 -8.8% 2,187 הוצאות -7,679 -9,869 -7,940 3.4% -1,721 38 מערכת מאי"ה, בזק, דוחות כספיים לשנת2019 :, כניסה25 ביוני20 20 39 מערכת מאי"ה, בזק, דוחות כספיים לשנת2018 , 2019 ו רבעון ראשון של שנת2020 :, כניסה25 ביוני2020 . יש לציין כי סעיף "מיסים על הכנסה" הוא סעיף חשבונאי מבוסס על תקינה חשבונאית וכולל מרכיבים רבים כך שהוא לא משקף רק את הסכומים שהועברו לרשות המיסי.ם באותה השנה EBITDA – .רווח לפני מימון, מיסים, פחת והפחתות יחס שוטף מוגדר כיחס שבין הנכסים השוטפים ביום המאזן .(היום האחרון בשנה) להתחייבויות השוטפות שיעור רווח תפעולי הוא ה.יחס בין הרווח התפעולי להכנסות באותה השנה על פי משרד התקשורת, קבוצת בזק היא השחקן הדומיננטי בשוק התקשורת בישראל . כוחה נובע בעיקר ממערך התשתית הפסיבית הפרוס .בארץ תשתיות אינטרנט המושתתות על סיבים אופטיים והדור החמישי– תועלות כלכליות וכלי מדיניות | 18 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm סעיף 2017 2018 2019 שינוי2017 – 2019 רבעון ראשון2020 רווח (הפסד) תפעולי 2,110 -548 989 -53.1% 466 מימון -417 -435 -549 31.7% -34 רווח (הפסד) לפני מס 1,688 -986 438 -74.1% 432 מיסים על הכנסה -453 -80 -1,525 236.6% -100 רווח (הפסד) נקי 1,235 -1,066 -1,087 -188.0% 332 מדד EBITDA 3,825 1,641 2,901 -24.2% 651 דיבידנד שחולק 1,286 686 - - - ( יתרת עודפים גירעון ) בתום תקופה -2,423 -4,159 -5,279 117.9% -4,923 יחס שוטף 123% 95% 98% 24.5 - נ.א 111% שיעור רווח תפעולי 21.6% -5.9% 11.1% 10.5 - נ.א 21.3% סך רכוש קבוע לפי ה)עלות (יתרה בסוף שנה 21,930 22,569 22,953 4.7% - פחת והפסד ירידת ערך (יתרה בסוף שנה) 15,132 - -16,355 -16,857 11.4% - )רכוש קבוע (יתרה בסוף שנה 6,798 6,214 6,096 10.3% - - את הנתונים שב לוח אפשר לסכם כך :  בשנת2017 ההכנסות של בזק היו כ- 9.8 מיליארד ש"ח ו בשנת2019 הן היו כ- 8.9 מיליארד ש"ח– ירידה של כ- 8.8% ; הרוח התפעולי בתקופה זו ירד בכ- 53.1% , והרווח הנקי לאחר מס ירד מכ- 1.2 מיליארד ש"ח בשנת2017, להפסד של כ- 1.1 מיליארד ש"ח בשנת2019 .  בשנת2019 מדד ה- EBITDA היה כ- 2.9 מיליארד ש"ח – ירידה של כ- 24.2% לעו מת שנת 2017. ה- EBITDA בשנים2017 ה עד רבעון ה ראשון של שנת 2020 היה כ- 9 מיליארד ש"ח.  יתרת הרכוש הקבוע של הקבוצה בסוף 2017 הייתה 6,798 מיליון ש"ח ו בשנת2019 הייתה 6,096 מיליון ש"ח– ירידה של כ- 10.3% . כלומר, בשנים2017 – 2019 כלל הרכישות החדשות הי ו נמוכות באופן מצרפי סך מ הגריעות ,הוצאות הפחת ההו פסדים מירידות .ערך  יתרת העודפים (הרווחים המצטברים) של הקבוצה בתום ה שנים2017 – 2019 וכן בתום הרבעון הראשון של שנת2020 היא שלילית, .כלומר מדובר בגירעון בהון ,יתרה מזאת יתרת ה גירעון בשנים2017 – 2019 הלכה וגדלה. בשנת 2017 היתרה הייתה2,423 - מיליון ש"ח ובשנת2019 היא הייתה5,279 - מיליון ש"ח. כלומר, יתרת ה גירעון גדלה בכ- 118% . ברבעון הראשון של שנת2020 חל שיפור מסוים והיא הייתה4,923 - .מיליון ש"ח  בשנים2017 ו- 2018 הקבוצה חילקה לבעלי מניות דיבידנד של כ- 1.3 מיליארד ש"ח וכ- 0.7 מ יליארד ש"ח בהתאמה ,על אף היתרה השלילית של העודפים . בשנת2019 וברבעון הראשון של שנת2020 .החברה לא חילקה דיבידנד לפי ה דוחות הכספיים ,ב- 27 במרץ 2019 החליט הדירקטוריון על ביטול חלוקת דיבידנדים עד לבחינה מחדש, וכי הצפי ב עבור השנתיים הקרובות הוא שלא תהיה עמידה.בתנאי החלוקה בהתאם לחוק החברות40  בשנת2016 סך ההשקעות של פלאפון היה כ- 241 מיליון ש"ח, ו בשנת2019 כ- 292 מיליון ש"ח– עלייה של כ- % 21 . סך ה השקע ות ב אותן שנים היה כ- 1.1 מיליארד ש"ח. 41 40 חוק החברות, התשנ"ט– 1999 .. פרק שני: שמירת ההון וחלוקה 41 ,עו"ד עידו רוזנברג, משנה ליועץ המשפטי וממונה על קשרי ממשל, חברת פלאפון תקשורת בע"מ, דוא"ל2 ביולי2020 . תשתיות אינטרנט המושתתות על סיבים אופטיים והדור החמישי– תועלות כלכליות וכלי מדיניות | 19 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm קבוצת סלקום קבוצת סלקום עוסקת בתחומי ם אלה : סלולר, תקשורת אינטרנט , טלוויזיה רב-ערוצית ושירותי טלפוניה נייחת באמצעות VOB ( voice on broadband ) . הקבוצה נכנסה לשוק עם זכייתה במכרז תדרים שערך משרד התקשרות בשנת1994 . לקבוצה רשת סלולרית בדור3 ובדור4 ,בפריסה ארצית ו.בין האנטנות הסלולריות מחברים סיבים אופטיים42 משנת 2015 ,עם השקת רפורמת ה שוק הסיטונאי ( ראו פירוט להלן ,)משווקת החברה שירותי תשתית אינטרנט נייחת על ידי רכישת גישה מחברת בזק ( BSA .)בשנת 2017 החלה החברה לפרוס תשתית סיבים אופטיים על ידי שימוש במערך התשתית הפסיבית של חברת בזק . שימוש במערך התשתית הפסיבית התאפשר הודות לתיקון ל חוק התקשורת (בזק ושידורים ,) התשמ"ב– 1982 שנעשה במסגרת חוק ה תוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו- 2018 ,)התשע"ז– 2016 ,ש בו נ קבע כי מפעיל פנים- ארצי :(להלן מפ"א )יאפשר למפ"א אחר להשתמש במערך התשתית הפסיבית שלו , לשם תסי פר כבלים או סיבים אופטיים. 43 מיזם הסיבים האופטיים ( IBC )עוסק ב הקמת תשתית תקשורת נייחת מבוססת על סיב ים אופטיים על בסיס תשתית חברת החשמל .בתחילת פעילות המיזם הוא היה מחויב בפריסה אוניברסלית. בשנת 2019 עודכן רישיון החברה כך שהופחתה חובת הפריסה שלה ל- 40% ממשקי הבית .ביולי 2019 רכשה סלקום, ביחד עם קרן תשתיות ישראל (תש"י), 70% ממניות ה מיזם ,ו- 30% הנותרים הם בבעלות חברת החשמל .במקביל להסכם לרכישת IBC ,מכרה חברת סלקום את יתרת הסיבים האופטיים שפרסה לחברת IBC . 44 על פי עמדת חברת פרטנר, הבלעדיות של חברתIBC על תשתית חברת החשמל, אף על פי שהופחתה חובת הפריסה שלה, אינה סבירה והיא גורמת ל בזבוז משאבי תשתית ציבורית .שיכולים לעודד פריסה של רשת סיבים אופטיים45 בלוח4 .להלן מוצגים נתונים עיקריים מהדוחות הכספיים המאוחדים של קבוצת סלקום לוח4 – נתונים כספיים של קבוצת סלקום בשנים2017 – 2020 (ב)מיליוני ש"ח46 סעיף 2017 2018 2019 שינוי2017 – 2019 רבעון ראשון2020 הכנסות 3,871 3,688 3,708 -4.2% 892 הוצאות -3,543 -3,587 -3,684 4.0% + -874 42 המלצות הצוות הבין- משרדי לבחינת מדיניות פריסת תשתיות תקשורת אולטרה רחבות- פס נייחות במדינת ישראל– להערות הציבור , 5 בנובמבר2019 . 43 ,להרחבה: איתמר מילרד הדדיות בשימוש בתשתיות הפסיביות בשוק התקשורת הנייחת– מעודכן, ,מרכז המחקר והמידע של הכנסת 4 בדצמבר2016 . 44 ,הבורסה ,חברת סלקום דוח שנתי– 2019 , 23 במרץ2020 . 45 נורית מייק, חברת פרטנר– ,אגף רגולציה, דוא"ל9 ביולי2020 . 46 מערכת מאי"ה, סלקום, דוחות כספיים לשנת2018 , 2019 ו רבעון ראשון של שנת2020 :, כניסה25 ביוני2020 . תשתיות אינטרנט המוש תתות על סיבים אופטיים והדור החמישי– תועלות כלכליות וכלי מדיניות | 20 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm סעיף 2017 2018 2019 שינוי2017 – 2019 רבעון ראשון2020 רווח תפעולי 328 101 24 -92.7% 18 מימון -175 -171 -144 -17.7% -64 )רווח (הפסד לפני מס 153 -70 -130 -185.0% -51 מיסים על הכנסה -40 6 23 -157.5% 8 רווח (הפסד) נקי 113 -64 -107 -194.7% -43 מדדEBITDA 884 687 940 6.3% + 244 דיבידנד שחולק – – – - - ( יתרת עודפים גירעון ) בתום תקופה 1,436 1,339 1,236 -13.9% 1,197 יחס שוטף 142% 176% 151% 9.0 .נ.א+ 162% שיעור רווח תפעולי 8.5% 2.7% 0.7% -7.8 .נ.א 2.0% )רכוש קבוע לפי העלות (יתרה בסוף שנה 5,662 5,806 5,728 1.2% + - פחת והפסד ירידת ערך (יתרה בסוף שנה) 4,064 - 4,154 - 4,296 - 5.7% + - )רכוש קבוע (יתרה בסוף שנה 1,598 1,652 1,432 -10.4% - מ הנתונים ב לוח אפשר ללמוד דברים אחדים:  בשנת2017 הכנסות סלקום היו כ- 3.9 מיליארד ש"ח ובשנת2019 כ- 3.7 מיליארד ש"ח – ירידה של כ- 4.2% .הרווח הנקי בשנת2017 היה כ- 113 מיליון ש"ח . בשנת2019 וברבעון הראשון של שנת2020 היה הפסד נקי של כ- 107 מיליון ש"ח וכ- 43 .מיליון ש"ח בהתאמה  בשנת 2019 היה מדדEBITDA כ- 0.9 מיליארד ש"ח – י עלי ה של כ- 6.3% לעומת2017 . סך ה- EBITDA בשנים2017 ה עד רבעון ה ראשון של 2020 היה כ- 2.8 מיליארד ש"ח.  יתרת הרכוש הקבוע בשנת2017 הייתה כ- 1,598 מיליון ש"ח ו בשנת2019 הית רה הייתה כ- 1,432 מיליון ש"ח – ירידה של 10.4% . ,כלומר כלל הרכישות החדשות של רכוש קבוע היה נמוך מסך הפחת והגריעות .  בתום שנת2017 יתרת העודפים הייתה כ- 1,436 מיליון ש"ח; בתום שנת2019 ובתום רבעון ראשון של שנת2020 יתרת העודפים הייתה1,236 מיליון ש"ח ו- 1,197 מיליון ש"ח– ירידה של13.9% ו- 16.6% בהתאמה. קבוצת פרטנר קבוצת פרטנר עוסקת בתחומי ם אלה : סלולר, תקשורת אינטרנט ,טלוויזיה רב-ערוצית ושירותי טלפוניה נייחת באמצעות שירותVOB ( voice on broadband ). בדומה לחברת סלקום, החל משנת2015 , חברת פרטנר משווקת שירותי תשתית אינטרנט נייחת על ידי רכישת גישה מחברת בזק (שירותBSA .)נוסף על כך , עם התיקון ב חוק התקשורת (בזק ושידורים ,)התשמ"ב– 1982 שהוזכר לעיל , החל משנת2017 החברה פורסת תשתית סיבים אופטיים על מערך התשתית .הפסיבית של חברת בזק הקבוצה נכנסה לשוק התקשורת בשנת1998 באמצעות מכרז תדרים שערך משרד התקשורת ו הייתה המתחרה השלישית בשוק הסלולר. לקבוצה יש רשת סלולרית תשתיות אינטרנט המושתתות על סיבים אופטיים והדור החמישי– תועלות כלכליות וכלי מדיניות | 21 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm בפריסה ארצית ובתאגיד משותף עם חברת הוט מובייל. בתשתית סלולרית זו יש אנטנות וסיבים אופטיים שמחברים ביניהן. 47 בלוח5 .שלהלן מוצגים נתונים עיקריים מהדוחות הכספיים המאוחדים של קבוצת פרטנר לוח5 – נתונים כספיים של קבוצת פרטנר בשנים2017 – 2020 (ב)מיליוני ש"ח48 סעיף 2017 2018 2019 שינוי2017 – 2019 רבעון ראשון2020 הכנסות 3,268 3,259 3,234 -1.0% 807 הוצאות -2,953 -3,143 -3,147 6.6% + -771 רווח תפעולי 315 116 87 -72.4% 36 מימון 180 53 68 -62.2% -19 רווח (הפסד) לפני מס 135 63 19 -85.9% 17 מיסים על הכנסה -21 -7 – - 7 רווח (הפסד) נקי 114 56 19 -83.8% 10 מדד EBITDA 917 722 853 -7.0% 215 דיבידנד שחולק – – – - – ( יתרת עודפים גירעון ) בתום תקופה 491 563 576 17.3% + 592 יחס שוטף 111% 109% 112% +0.7 .נ.א 132% שיעור רווח תפעולי 9.6% 3.6% 2.7% -6.9 .נ.א 4.5% סך רכוש קבוע – )לפי העלות (יתרה בסוף שנה 2,926 2,885 3,255 11.2% + פחת והפסד ירידת ערך (יתרה בסוף שנה) 1,746 - 1,674 - 1,825 - 4.5% + )רכוש קבוע (יתרה בסוף שנה 1,180 1,211 1,430 21.2% + מ הנתונים ב לוח אפשר ללמוד דברים אחדים :  בשנת2017 סך ההכנסות של פרטנר היה כ- 3.27 מיליארד ש"ח ובשנת2019 היה כ- 3.23 מיליארד ש"ח – ירידה של כ- 1% . ברבעון הראשון של שנת2020 סך הכנסות היה כ- 807 .מיליון ש"ח הרווח הנקי בשנת2017 היה כ- 114 מיליון ש"ח ו בשנת2019 כ- 19 מיליון ש"ח – ירידה של כ- 83.8% .  בשנת2019 מדדEBITDA היה כ- 0.9 מיליארד ש"ח, עלי י ה של כ- 7% לעומת2017 . סך ה- EBITDA בשנים2017 עד רבעון ראשון2020 היה כ- 2.7 מיליארד ש"ח.  בסוף שנת2017 יתרת הרכוש הקבוע הייתה1,180 מיליון ש"ח סוף בו שנת 2019 יתרת הרכוש הקבוע הייתה1,430 מיליון ש"ח – עלייה של 21.2% .מכיוון ש יתרת הרכוש הקבוע עלתה בשנים2017 – 2019 אפשר להסיק כי סכום הרכישות החדשות של רכוש קבוע היה גבוה יותר .מסך הפחת המצטבר  בתום2017 יתרת העודפים הייתה כ- 491 מיליון ש"ח, בתום שנת2019 ובתום ה רבעון ה ראשון של שנת2020 יתרת העודפים הייתה576 מיליון ש"ח ו- 592 מיליון ש"ח– עלייה של 17.3% ו- 20.6% בהתאמה . יש לציין כי בדוחות ה כספיים של הקבוצה נכתב כי מאז שנת 47 ,משרד התקשורת המלצות הצוות הבין- משרדי לבחינת מדיניות פריסת תשתיות תקשורת אולטרה רחבות- פס נייחות במדינת ישראל– להערות הציבור , 5 בנובמבר2019 . 48 מערכת מאי"ה , פרטנר, דוחות כספיים לשנת2018 , 2019 ו רבעון ראשון ש ל שנת2020 :, כניסה25 ביוני2020 . תשתיות אינטרנט המושתתות על סיבים אופטיים והדור החמישי– תועלות כלכליות וכלי מדיניות | 22 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 2013 הקבוצה לא חילקה דיבידנד – דבר ה עשוי להסביר את העלייה ביתרת העודפים .משנה לשנה קבוצת הוט קבוצת הוט עוסקת בתחומים אלה : טלוויזיה רב- ,ערוצית, שירותי טלפוניה תשתית אינטרנט נייחת ו( תקשורת ניידת סלולר) .ל קבוצה יש נתחי ם משמע .ותיים בשוק התקשורת הנייחת לקבוצת הוט יש תשתית נייחת על בסיס רשת הכבלים השייכת לה, ובמקביל היא גם מספקת שירותי תקשורת נייחת ללקוחותיה (טלפון, תשתית אינטרנט וספק אינטרנט). חברת הוט מוכרזת כמונופולין באספקת שידורי טלוויזיה רב- ערוצית בתשלום בכל אחד מאזורי הזיכיון לשידור בהם היא פועלת. על קבוצת הוט נאסר להציע סלי שירותים הכוללים שירותי"טריפל" ביחד עם ש ירותי סלולר או ספק אינטרנט. חברת הוט מחויבת בפריסה אוניברסלית, והתשתית שלה פרוסה בפריסה ארצית רחבה, אך היא אינה מלאה (כ- 90% .)ממשקי הבית להלן מנויים חלק מ :נכסי התשתית של החברה  רשת תקשורת נייחת המבוססת על כבלים בפריסה ארצית המגיעה אל כ- 90% ממשקי הבית בישרא ל .באמצעות רשת זו מסופקים שירותי טלוויזיה ,תשתית אינטרנט וטלפוניה נייחת .קצב ההורדה המרבי באמצעות תשתית זו מגיע לכ- 500 מגה ביט החל מאמצע שנת 2019 .  מערך תשתית פסיבית. על פי הערכת משרד התקשורת, מערך זה הוא חלקי ומגיע לכשליש ממשקי הבית בישראל. בשאר האזורים משתמשת הוט ברשת הפסיבית של חברת בזק או באמצעות .השחלת הכבלים בקרקע ללא צנרת פסיבית הקבוצה נכנסה לשוק התקשורת הסלולרית לאחר שזכתה במכרז תדרים בשנת2012 . לקבוצה יש רשת סלולרית (הוטמובייל– מותג "מירס" לשעבר) בדור3 בו דור4 , וכאמור התשתית שלה היא בשיתוף פעולה .עם קבוצת פרטנר49 בלוח6 להלן מוצגים נתונים מ ה דוחות ה כספיים המאוחדים של הקבוצה בשנים2016 – 2017 בו מחצית ה ראשונה של שנת2018 (מחודש ספטמבר2018 הפכה ה חברה ל.)פרטית ואינה מפרסמת דוחות כספיים לוח6 – נתונים מדוחות כספיים של הוט50 סעיף 2016 2017 שינוי2016 – 2017 1-6/2018 הכנסות 4,054 4,201 3.6% 2,055 הוצאות -3,736 -3,617 -3.2% -1,839 רווח תפעולי 318 584 83.6% 216 הוצאות מימון -193 -197 2.1% -91 רווח לפני מיסים 125 387 209.6% 125 49 המלצות הצוות הבין- משרדי לבחינת מדיניות פריסת תשתיות תקשורת אולטרה רחבות- פס נייחות במדינת ישראל– להערות הציבור , 5 בנובמבר2019 . 50 :מאי"ה, דוחות כספיים של הוט מערכות תקשורת בע"מ לשנים2017 ו- רבעון שני של שנת2018 :. כניסה29 ביוני20 20 . תשתיות אינטרנט המושתת ות על סיבים אופטיים והדור החמישי– תועלות כלכליות וכלי מדיניות | 23 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm סעיף 2016 2017 שינוי2016 – 2017 1-6/2018 מיסים על הכנסה -84 -125 48.8% -45 רווח נקי 42 262 523.8% 80 מדדEBITDA 1,645 1,716 4.3% 771 דיבידנד שחולק - - - - יתרת עודפים בתום תקופה 54 300 455.6% 491 יחס שוטף 31.3% 26.7% נ.א-4.7 31.7% שיעור רווח תפעולי 7.8% 13.9% נ.א +6.1 10.5% סך רכוש קבוע – )לפי העלות (יתרה בסוף שנה 12,216 12,543 +2.7% - פחת והפסד ירידת)ערך (יתרה בסוף שנה 9,086 - 9,636 - % 6.1 + - )רכוש קבוע (יתרה בסוף שנה 3,130 2,907 -7.1% - מ הנתונים ב לוח אפשר ללמוד דברים אחדים :  בשנים2016 ו- 2017 הכנסות הקבוצה היו כ- 4.1 מיליארד ש"ח וכ- 4.2 מיליארד ש"ח בהתאמה – עלייה של3.6% . במחצית הראשונה של שנת2018 הכנסות הקבוצה הי ו כ- 2,055 .מיליון ש"ח  ב שנת2017 מדדEBITDA היה כ- 1.7 מיליארד₪ – י עלי ה של כ- 4.3% לעומת2016. ה- EBITDA בשנים2016 ועד מחצית2018 היה כ- 4.1 מיליארד ש"ח.  בשנת2016 הרווח הנקי לאחר הוצאות מימון ומיסים היה כ- 42 מיליון ש"ח, בשנת2017 הרווח הנקי ה יה כ- 262 מיליון ש"ח– עלייה של כ- 524% . במחצית הראשונה של שנת2018 הרווח הנקי היה כ- 80 .מיליון ש"ח  בסוף שנת2017 יתרת הרכוש הקבוע הייתה כ- 2,907 מיליון "ח ש ו בסוף שנת 2016 היתרה הייתה כ- 3,130 מיליון ש "ח– ירידה של7.1% . ,כלומר סך הרכישות החדשות של רכוש קבוע היה נמוך מסך הפחת המצטבר. סיכום ניתוח הנתונים כספיים של הקבוצות הרפורמ ות ב שוק התקשורת (שוק סיטונאי בנייח ושוק וירטואלי ב סלולר) הקל ו על ניידות של לקוחות בין החברות, הפחית ו תעריפים ללקוחות, והגביר ו ,את התחרות בשוק. מצד אחד בשני ם האחרונות קבוצות התקשורת חוו ירידה מההכנסות )(בזק) או יציבות (סלקום ופרטנר, ו מצד אחר הן פונות לשווקים חדשים כדי להגדיל את הכנסותיהן ואת תחומי פעילותיה ן. כך, סלקום ופרטנר פנו לשוק הטלוויזיה הרב-ערוצית ו לשוק חבילות אינטרנט נייח. בלוח7 להלן מוצג מדדEBITDA של הקבוצות בשנים2017 – 2020 ,פמכ ורט בלוחות לעיל. מדד EBITDA נועד לבחון נזילות תזרימית של החברה ואיתנות תפעולית שוטפת. למעשה מדובר ברווח תפעולי (כלומר, לפני הוצאות מימון ומס) בנטרול פחת והפחתות, שהם סעיפים .חשבונאיים ולא תזרימיים ה מדד אינו מבוסס על תקן חשבו ,נאי שיוצר אחידות מתודולוגית ולכן ייתכן ש המדד אינו מחושב באופן אחיד בכל החברות, ואף באותה החברה בשנים,אחרות ועשוי ליצור פער מסוים. על כן, מדד זה הוא.רק אחד המדדים המקובלים בניתוח דוחות כספיים תשתיות אינטרנט המושתתות על סיבים אופטיים והדור החמישי– תועלות כלכליות וכלי מדיניות | 24 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm לוח7 – מדדEBITDA על סמך הנתונים הכספיים של הקבוצות קבוצה 2017 2018 2019 רבעון ראשון2020 EBITDA משקל EBITDA משקל EBITDA משקל EBITDA משקל בזק 3,825 52.1% 1,641 53.8% 2,901 61.8% 651 58.6% סלקום 884 12.0% 687 22.5% 940 20.0% 244 22.0% פרטנר 917 12.5% 722 23.7% 853 18.2% 215 19.4% הוט 1,716 23.4% - - - - - - סך הכול 7,342 100% 3,050 100% 4,694 100% 1,110 100% ב לוח אפשר לראות כי המשקל של קבוצת בזק במדד ה- EBITDA הכולל גבוה משמעותית מיתר הקבוצות והוא כ בין- 52.1% בשנת2017 (כולל חברת הוט) לבין כ- 61.8% בשנת2019 (ללא חברת הוט). בשנת2017 משקל קבוצת הוט במדד ה- EBITDA היה23.4% . כמו כן, משקלם של סלקום ופרטנר במדד ה- EBITDA היה כ- 41% מעודכן ל רבעון הראשון של שנת2020 (ללא נתוני .)חברת הוט ב תרשים7 להלן מוצג השינוי בהכנסות וברווח הנקי של בזק, פרטנר וסלקום בשנים2017 – 2019 . תרשים 7 – הכנסות ורווחי חברות בזק, סלקום ופרטנר "(במיליוני ש ח , 2017 – 2019 ) תרשי ם7 א– הכנסות תרשים7 ב– רווח נקי ב נתונים שבתרשים אפשר לראות כי הכנסות חברת בזק ירדו בשנים2017 – 2019 ב- 8.8% , ו הכנסות.פרטנר וסלקום נותרו יציבות בבחינת הרווח הנקי אפשר לראות ה כי חברות בזק וסלקום עברו למצב של הפסד נקי (בחברת בזק חלק מהירידה נבע שמ)ערוך , והרווח הנקי של פרטנר ירד ב- 83.8% . ב תרשים8 להלן מוצגת התפתחות שערי המניות של שלוש החברות בשנים2010 עד יו נ י2020 . 9,789 3,268 3,871 9,321 3,259 3,688 8,929 3,234 3,708 - 2,000 4,000 6,000 8,000 10,000 12,000 בזק פרטנר סלקום 2017 2018 2019 1,235 117 113 -1,066 56 -64 -1,087 19 -107 -1,500 -1,000 -500 - 500 1,000 1,500 בזק פרטנר סלקום 2017 2018 2019 תשתיות אינטרנט המושתתות על סיבים אופטיים והדור החמישי– תועלות כלכליות וכלי מדיניות | 25 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תרשים 8 – שיעור השינוי המצטבר ( בשערי המניות של חברות בזק, סלקום ופרטנר סוף תקופה) אפשר לראות כי בשנים2010 – 2020 חלה ירידה מצטברת של71% בשער ה מנייה של חברת בזק , ירידה מצטברת של75.3% בשער המנייה של חברת פרטנר וירידה של85.6% בשער .מניית חברת סלקום בלוח8 להלן מוצגת יתרת הרכוש הקבוע של ה קבוצות בשנים2017 – 2019 . לוח8 – יתרת סעיף רכוש קבוע בשנים2017 – 2019 (ב)מיליוני ש"ח51 קבוצה 2017 משקל 2018 משקל 2019 משקל שינוי ב- % בזק 6,798 71.0% 6,214 68.5% 6,096 68.1% -10.3% סלקום 1,598 16.7% 1,652 18.2% 1,432 16.0% -10.4% פרטנר 1,180 12.3% 1,211 13.3% 1,430 16.0% 21.2% הוט 2,907 סך-הכול ללא הוט 9,576 100% 9,077 100% 8,958 100% -6.5% מהלוח אפשר ללמוד כי יתרת הרכוש הקבוע בקבוצות בזק וסלקום ירדה בשנים2017 – 2019 ב- 10.3% ו- 10.4% בהתאמה, ועלתה בקבוצת פרטנר ב- 21.2% . סך הירידה של יתרת הרכוש הקבוע בשלוש הקבוצות (בזק, סלקום ופרטנר) בשנים2017 – 2019 ירדה כב- 6.5% . משקל הרכוש הקבוע של חברת פרטנר גדל מ- 12.3% בשנת2017 לכ- 16% בשנת2019 , על חשבון קיטון .במשקל של קבוצת בזק בדוחות הכספיים של החברות מפורטים נתונים על חלו .קת יתרת הרכוש הקבוע לפי תחומים עיון בחלוקה מעלה שני נתונים בולטים על כיווני ההתפתחות של שלוש הקבוצות : בשנים2016 – 2019 יתרת הרכוש הקבוע של חברת פרטנר ב נכסים המשויכים לסיבים אופטיים עלתה ב- 51 יתרת רכוש קבוע: רכוש קבוע מצטבר במונחי עלות פחות סך הגריעות, הוצאות הפחת המצטברות והפסדים מירידות ערך. -35.5% -60.5% -45.6% -35.8% -20.8% -32.3% -51.7% -66.3% -74.4% -71.0% -39.6% -67.9% -49.2% -64.0% -74.3% -67.1% -62.0% -76.5% -88.3% -85.6% -49.3% -64.0% -48.6% -67.4% -72.4% -70.3% -64.7% -70.5% -75.3% -75.3% -100% -90% -80% -70% -60% -50% -40% -30% -20% -10% 0% 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 יולי2020 בזק סלקום פרטנר תשתיות אינטרנט המושתתות על סיבים אופטיים והדור החמישי– תועלות כלכליות וכלי מדיניות | 26 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 84.5% , יתרת הרכוש הקבוע של חברת סלקום ב ציוד ותשתית לטלוויזיה עלתה ב- 54.7% ויתרת הרכוש הקבוע של חברת בזק ב ציוד ותשתיות לטלוויזיה רב-ערוצית ירדה ב- 81% . 2.2 שוק התקשורת הנייחת החברות העיקריות בשוק התקשורת הנייחת הן ,בזק והוט שיש להן תשתית אינטרנט נייחת ב פריסה של100% וכ- 90% .בהתאמה בשנים האחרונות סלקום ופרטנר פורסות תשתית סיבים .אופטיים נוסף על כך ,לחברות העיקריות יש מספר ספקי גישה לאינטרנט דוגמת 018 ,)(אקספון 011 ו- 099 ,ש בהן לא נעסוק ב .מסמך זה תרשים8 להלן מוצגת התפתחות נתחי השוק של מנויי האינטרנט הנייח בשנים2014 – 2019 . תרשים8 – נתחי השוק של מנו( יי האינטרנט הנייח2014 – 2019 ) 52 ב תרשים אפשר לראות כי בשנת2014 , טרם כניסת רפורמת השוק הסיטונאי לתוקף (הסבר להלן בסעיף2.2.1 ), מנויי האינטרנט התפלגו בין חברת בזק66% , לבין חברת הוט34% . מאז כניסת הרפורמה לתוקף בשנת2015 , אפשר לראות את השינוי בנתחי השוק, כך שחברת בזק ירדה מנתח של כ- 66% בשנת2014 לכ- 43% בשנת2019 . בשנת2019 , חברות סלקום ופרטנר ,(וחברות קטנות נוספות), המספקות שירותי אינטרנט דרך השוק הסיטונאי כ הן- 26% מכלל מנויי האינטרנט. חברת הוט ירדה במקצת מכ- 34% בשנת2014 לכ- 31% בשנת2019 , אך נראה כי רפורמת השוק הסיטונאי לא השפיעה באופן ניכר על נתח ה שוק שלה (ראו להלן ב סעיף 2.2.1 .) בחינת התפלגות המנויים ברמה הסיטונאית (כלומר איזו חברה מספקת את שירותי התשתית ,)עצמם מראה כי נתח השוק של חברת בזק הוא כ- 69% , גבוה מנתח השוק שלה בשנת2014 . ייתכן ש נתון זה נובע מכך ששירותי השוק הסיטונאי של חברת בזק החלו בשנת2015 לעומת 52 ,הבורסה דיווחי חברות בזק, הוט, סלקום ופרטנר , שנים שונות. חברת הוט הפכה להיות חברה פרטית בספטמבר2018 ולכן נתוני חברת הוט לשנת2018 נכונים לחודש יוני2018 ואילו נתוני2019 .הם אומדן על בסיס נתוני משרד התקשורת והחברות האחרות 66% 57% 52% 47% 44% 43% 34% 32% 31% 30% 30% 31% 7% 10% 13% 15% 14% 5% 7% 9% 11% 12% 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 90% 100% 2014 2015 2016 2017 2018 2019 בזק הוט פרטנר ואחרים סלקום מאז שנת2015, שבה החלה רפורמת השוק הסיטונאי, נתח השוק של חברת בזק במנויי אינטרנט ירד מ- 66% ל- 43% . בשנת2019 , נתח השוק של ספקיות השירות (חברות ללא תשתית) הוא כ- 26% .ממנויי האינטרנט תשתיות אינטרנט המושתתות על סיבים אופטיים והדור החמישי– תועלות כלכליות וכלי מדיניות | 27 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm שירותי חברת הוט, שהחלו להינתן מאוחר יותר .יתר על כן, כפי שיוצג להלן, שיעור נמוך של מנויי .האינטרנט משתמשים בתשתית הסיבים האופטיים של חברות סלקום ופרטנר רפורמת השוק הסיטונאי53 באוקטובר2011 הגישה הוועדה לבחינת מבנה תעריפי חברת בזק ועדכונם ולקביעת תעריפי שי רותים סיטונאיים בתחום התקשורת הנייחת, בראשות רו"ח אמיר חייק (להלן: ועדת חייק), את .המלצותיה54 בין ההמלצות: בעלי מפ"א כללי י י תנו שירות ויאפשרו שימוש בכל התשתיות הנדרשות כדי לאפשר פעילויות של בעלי רישיונות תקשורת אחרים באספקת שירותים ללקוחות קצה, לרבות תשתיות פסיביות ושירותי גישה לרוחב פס , ו יפרסמו את מיקו ם התשתית; בעלי רישיון מפ"א כללי יגיעו להסכמים עם בעלי רישיונות אחרים לשימוש בסוגי השירותים; הגורם המסדיר רשאי לקבוע תעריפי שירותים אם.החברות אינן מגיעות להסדרים במאי2012 אומצו עיקרי המלצות הוועדה על ידי משרד התקשרות ב מסמך מדיניות בעניין "הרחבת התחרות בשוק התקשורת הנייחת– ."השוק הסיטונאי55 בהחלטת ממשלה במאי2013 נקבעו סמכויות שר התקשורת ליישום מסמך המדיניות56 ובנובמבר2014 התקין שר התקשורת את תקנות התקשורת (בזק ושידורים (שימוש ברשת ,)בזק ציבורית של מפ"א התשע"ה– 2014 (להלן– תקנות התקשורת). בתקנות נקבעו חובת המחזיקות ב תשתית לספק שירותים סיטונאיים, וכן התעריפים המרביים בגינם, ברשת של חברת בזק (ביוני2017 ,נוספו לתקנות תעריפי השירותים הסיטונאיים ברשת הוט ו עד אותו מועד ספקיות השירות יכלו לרכוש שירותים סיטונאי .)ים בהתאם לתעריפים שנקבעו על ידה בהמשך נקבע ברישיונן של המחזיקות ב תשתית כי השירותים יוצעו החל משנת2015 . החל מפברואר2015 , החלו החברות ללא תשתית להציע שירותי אינטרנט וטלפוניה מבוססת .אינטרנט ללקוחות פרטיים, על ידי קניית רוחב פס מחברת בזק השירותים הסיטונא יים שנקבעו בתקנות נבנו על פי גישת""סולם ההשקעות . ,כך השירותים הסיטונאיים שמוצעים לספקיות השירות מאפשרים להן לבחור אילו שירותים ה ן בוחרות לרכוש "על פני מעין "סולם השקעות – החל משירותים שאינם דורשים השקעה גדולה מציד ן ( שירותי אינטרנט וטלפוניה ללקוחות) על ידי רכישת רוחב פס מבעל תשתית; לאחר מכן תשלום בעבור ( שימוש בתשתית פיזית קיימת של בעל תשתית, כגון סיב אפל או אורך גל מונחים ש יוסבר ו ,)להלן ולבסוף שימוש במערך התשתיות הפסיביות של המחזיק ב ,תשתית כדי לפרוס סיבים אופטיים .על ידי ספקיות השירות 53 ,מבקר המדינה"יישום רפורמת "השוק הסיטונאי , יולי2017 . 54 הוועדה לבחינת מבנה תעריפי חברת בזק ועדכונם ולקביעת תעריפי שירותים סיטונאיים בתחום התקשורת הנייחת , אוקטובר2011 . 55 ,משרד התקשורת מסמך מדיניות בנושא הרחבת התחרות בתחום התקשורת הנייחת– שוק סיטונאי , מאי2012 56 החלטה157 של הממשלה ה- 33 ,עיגון סמכויות שר התקשורת לצורך יישומו של שוק סיטונאי ב תקשורת , 13 במאי2013 . תשתיות אינטרנט המושתתות על סיבים אופטיים והדור החמישי– תועלות כלכליות וכלי מדיניות | 28 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm אפשר לחלק את ס:וגי השירותים הסיטונאיים לשלושה תיקי שירות שונים שירות גישה לאינטרנטBit Stream Access (להלןBSA ) – במסגרת תיק שירות זה ספקיות השירות יכולות לרכוש מבעלת תשתית גישה לתשתית אינטרנט נייחת ולספק ללקוחותיה חבילה הכוללת שירותי תשתית אינטרנט ושירותי גישה לאינטרנט (ספק). בתקנות התקשורת נקבע ש הרגולטור קובע את המחיר שמשלמות ספקיות השירות לבעלות התשתית (בזק והוט )ב עבור שירות זה. באמצעות שירות זה, ספקיות השירות יכולות לספק גם שירותי טלוויזיה ללקוחות באמצעות האינטרנט (סלקוםTV ופרטנרTV ). שירות זה ניתן על ידי חברת בזק החל מפברואר 2015 ועל ידי חברת הוט החל מיוני2017 :. חבילות האינטרנט העיקריות המוצעות ללקוחות הן חי וב מפוצל: הלקוח רוכש שירותי תשתית בנפרד מבעל תשתית ושירותי גישה לאינטרנט בנפרד מספק גישה; בנדל: הלקוח יוצר התקשרות אחת מול חברת תשתית ו רוכש חבילה הכוללת שירותי .תשתית ושירותי גישה לאינטרנט :בנדל סיב הלקוח יוצר התקשרות עם ספק גישה ורוכש חבילה של תשתית מבוססת על סיב .אופטי ושירותי גישה לאינטרנט שוק סיטונאי: הלקוח יוצר התקשרות מול ספק גישה ורוכש חבילה הכוללת שירותי תשתית ( ושירותי גישהBSA ). שירותי התשתית נרכשים על ידי הספק מבעלות .התשתית ב תרשים9 להלן מוצגת התפלגות חבילות האינטרנט בישראל נכון לנובמבר2019 . תרשים 9 – התפלגות הצריכה של חבילות האינטרנט בישראל (נובמבר 2019 ) 57 ב תרשים אפשר לראות כי42% מ צריכת חבילות האינטרנט היא ב ,חיוב מפוצל26% ב שוק סיטונאי , 21% ב חבילות בנדל (של הוט ובזק) ו- 11% בנדל סיב או חבילות אחרות. מ כך אפשר ללמוד כי רפורמת השוק הסיטונאי אכן עשתה שינוי בשוק הנייח: חבילות האינטרנט ב שוק 57 ,משרד התקשורת סוגי ותעריפי חבילות שירותים בתחום האינטרנט , ינואר2020 . חיוב מפוצל , 42% שוק סיטונאי , 26% בנדל , 21% בנדל סיב /אחר , 11% תשתיות אינטרנט המושתתות על סיבים אופטיים והדור החמישי– תועלות כלכליות וכלי מדיניות | 29 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm סיטונאי הן כרבע מכלל ה צריכ ה, אם כי עדיין כ- 42% מהצרכנים צורכים שירותי אינטרנט בחיוב מפוצל, אשר לפי נתוני משרד התקשורת מחירו הוא הגבוה ביותר ו ה מורכב יותר, כיוון שהלקוח נדרש להתמודד מול מספר חברות ולא מול חברה אחרת, כמו בחבילה של שירותי תשתית .וספק58 ב תרשים0 1 להלן מוצג המחיר הממוצע לחבילות השימוש באינטרנט במהירות הורדה של100 Mbps נכון לינואר2020 . תרשים0 1 – מחיר ממוצע של חבילות גלישה במהירותbps 100 M ,(בש"ח, כולל מע"מ ינואר2020 ) 59 אפשר לראות כי המחירים בחבילות ה מבוססות על תשתית בזק: ב חיוב מפוצל – 105 ש"ח (תשלום ב עבור התשתית לחברת בזק ובעבור)שירותי גישה לספק האינטרנט; בנדל – 98 ש"ח (תשלום לחברת בזק בעבור תשתית ושירותי גישה ו)חלק מהסכום מועבר לספק האינטרנט; שוק סיטונאי – 87 ש"ח (תשלום לספק האינטרנט ו חלק מועבר לחברת בזק בעבור השימוש .)בתשתית המחירים בחבילות המבוססות על תשתית חברת הוט: ב חיוב מפוצל – 92 ש"ח; בנדל– 77 ₪ ; שוק סיטונאי– 105 ש"ח. עולה מכך כי מבין החבילות הקיימות המבוססות על התשתית של ,חברת בזק מחירי החבילות דרך שירות השוק הסיטונאי הם הנמוכים ביותר ,. לעומת זאת מבין החבילות המוצעות דרך ,התשתית של חברת הוט מחירי שירותי השוק הסיטונאי (המוצעים על ידי ספקיות השירות) הם הגבוהים ביותר ואינם תחרותי ים בהשוואה ל שירותי בנדל או חיוב מפוצל המוצעים על ידי חברת הוט . על פי משרד התקשורת, מצב זה אינו סביר ומצביע על כך שיש .ליקויים באסדרה של תעריפי השוק הסיטונאי שנקבעו לחברת הוט60 ב לוח9 להלן מוצגים( תעריפי השוק הסיטונאיBSA) ברשת בזק ו ב.רשת הוט 58 .שם 59 .שם 60 .שם 105 98 87 92 77 105 70 80 90 100 110 חיוב מפוצל בנדל שוק סיטונאי בזק הוט מחירי חבילות השוק הסיטונאי דרך תשתית בזק נמוכים בהשוואה למחירים .דרך תשתית הוט תשתיות אינטרנט המושתתות על סיבים אופטיים והדור החמישי– תועלות כלכליות וכלי מדיניות | 30 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm לוח 9 – תעריפי השוק הסיטונאי– BSA (יולי 2020 ) 61 שירות בזק הוט הפרש תשלום חודשי קבוע לחיבור עד200 Mbps 36.0 ש"ח ללקוח 41.7 ש"ח ללקוח 15.8% תשלום חודשי קבוע לחיבור מעל200 Mbps - 56.0 ש"ח ללקוח - תשלום בעבור העברת נתונים ברשת 10.2 ש"ח למגה ביט 15.7 ש"ח למגה ביט 53.9% ב לוח אפשר לראות כי תעריפי השוק הסיטונאי ב .רשת הוט גבוהים מהתעריפים ברשת בזק תעריפי תשלום חודשי קבוע לחיבור גבוהים ב- 15.8% ותעריפי העברת נתונים ברשת גבוהים ב- 53.9% . בדצמבר2019, פרסם משרד התקשורת שימוע בנושא עדכון תעריפי שירות ה- BSA ,ברשת הוט י כד .לתקן מצב זה62 ב- 5 ביולי2020 , פרסם משרד התקשורת הצעה של חברת הוט לעדכון תעריפי השוק הסיטונאי כך שהתשלום החודשי הקבוע לחיבור של עד200 Mbps יופחת ל- 39 ש"ח, והתשלום בעבור העברת נתונים ברשת יופחת ל- 12.5 .ש"ח למגה ביט63 תעריפים אלו הם תעריפים גבוהים ביחס לתעריפי השוק הסיטונאי ברשת .בזק שירותי טלפוניה קווית64 – שירות זה מאפשר לספקיות השירות להציע ללקוחות שירותי טלפוניה דרך השוק הסיטונאי. עד אוגוסט2018 , חברת בזק יכלה להציע שירות זה לספקיות באמצעות "מתכונת של "מכירה חוזרת , כלומר ספק השירות .רוכש מחברת התשתית קו ודקות שיחה מ אוגוסט2018 מחויבת חברת בזק לספק את שירות הטלפוניה במתכונת סיטונאית– השירות מסופק .באמצעות המתג של חברת בזק, אך השיחה עוברת גם דרך המתג של ספקית השירות מתחילת שנת2019 ערוכה חברת בזק לספק את שירות הטלפוניה הסיטונאי באופן מלא .בהתאם לתיק השירות שנקבע על ידי משרד התקשורת ב תרשים11 להלן מוצג שיעור משקי הבית שבבעלותם קו טלפון ביתי נייח בשנים2019 – 2010 . תרשים1 1 – שיעור משקי בית שבבעלותם קו טלפון ביתי נייח65 61 תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ"א), תשע"ה– 2014 . 62 ,משרד התקשורת שימוע – עדכון תעריפי שירות ה- BSA ברשת הוט :, כניסה29 ביוני2020 . 63 משרד ,התקשורת אישור בקשה לשיווק סלי שירותים משותפים בקבוצת הוט והצעה וולונטרית של הוט להפחתת תעריפיBSA , 5 ביולי 2020 . 64 הבורסה, חברת בזק , דוח שנתי– 2019 , 18 במרץ2020 . 65 .שם ,הלמ"ס ממצאים ראשונים מסקר הוצאות משק הבית2018 , 26 בנובמבר2019 . 82.2% 80.9% 79.6% 76.4% 72.9% 69.2% 65.0% 62.1% 56.0% 53.0% 50% 60% 70% 80% 90% 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 תשתיות אינטרנט המושתתות על סיבים אופטיים והדור החמישי– תועלות כלכליות וכלי מדיניות | 31 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm ב תרשים אפשר לראות כי ב שנים2010 – 2019 חלה ירידה של כ- 29.2 נקודות האחוז בבעלות של משקי בית על קו טלפון ביתי נייח. מכך מובן ,כי הביקוש במגמת ירידה. להערכת חברת בזק מצב זה נובע בעיקר מהעלייה בשימוש בטלפונים ניידים ומהעלייה במספר השיחות ב אמצעות רשת ( האינטרנטVOB ,). אמנם חלה ירידה במספר בעלי טלפון קווי, אך על פי משרד התקשורת ,התפלגות נתח השוק ורמת התחרות לא השתנו מאז כניסת רפורמת השוק הסיטונאי לתוקף ו הסיבה המרכזית לכך היא אי- הצלחת יישום הרפורמה ב חברת בזק בתיק שירות זה. 66 שימוש בתשתיות פיזיות – :תיק שירות זה כולל שלושה מרכיבים שכירת סיב אפל – ספקיות השירות יכולות לשכור מבעלת התשתית סיב שאינו בשימוש (סיב .אפל), מתוך הסיבים שבכבל האופטי ועל גבי סיב זה לספק שירותי אינטרנט שכירת אורך גל אופטי – ספקיות השירות יכולות להשתמש באורך גל מסוים מתוך כלל אורכי .הגל הקיימים בסיב אופטי גישה לתשתית פסיבית – ספקיות השירות יכולות להשתמש במערך התשתית הפסיבית של החברה בעלת התשתית. מערך זה כולל את הקנים, הגובים (בורות), הקופסאות והעמודים של בעלת התשתית. ספקיות השירות יכולות לפרוס רשת סיבים אופטיים בעצמן תוך שימוש במערך התשתית הפסיבית, וכך לספק ללקוחותיהם שירותי אינטרנט בלי להשתמש כלל בתשתית .הסיבים האופטיים של בעלת התשתית במסגרת חוק ה תוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב2017 ו- 2018), התשע"ז– 2016 , נקבע עקרון ההדדיות בשימוש במערך תשתיות פסיביות. כאמור, מערך התשתית הפסיבית של חברת בזק ה וא הייחודי ביותר, ונותן לה יתרון תחרותי גדול בשוק התקשורת, ולכן מתן אפשרות להסדר הדדיות בשימוש במערך זה בין החברות יוצר יתרונות מבחינת התפתחות שוק האינטרנט הנייח, ובהם השימוש במערך תשתית פסיבית, ה מאפשר למתוח סיבי תקשורת בעלות נמוכה משמעותית לעומת עלות הקמת מערך תשתית פסיבית חדש. אחד מחסמי הכניסה המשמעותיים לשוק תשתית האינטרנט הנייחת הוא הצורך בהקמת מערך תשתית פסיבית . הקמת תשתית כזו ,כוללת עלויות תכנון והקמה יקרות, אישורים מגורמים רבים והתחשבות בגורמי ם .סביבתיים והפרעה לציבור הרחב בשל עבודות החפירה מתן אפשרות להדדיות בשימוש בתשתיות פסיביות עשוי לעודד כניסה של מתחרים נוספים לשוק .ולהרחיב את התחרות בשוק מצומצם67 66 ,משרד התקשורת סיכום הכנסות שוק התקשור ת לשנת2018 , יוני2019 . 67 ,להרחבה: איתמר מילרד הדדיות בשימוש בתשתיות הפסיביות בשוק התקשורת הנייחת– מעודכן , מרכ ,ז המחקר והמידע של הכנסת4 בדצמבר2016 . תש תיות אינטרנט המושתתות על סיבים אופטיים והדור החמישי– תועלות כלכליות וכלי מדיניות | 32 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm מנויי אינטרנט בחיבור לרשת סיבים אופטיים משנת2017 פורסות חברות סלקום ופרטנר רשת סיבים אופטיים , נוכח הקביעה כי יש לאפשר .לספקיות שירות לפרוס רשת סיבים אופטיים במערך התשתית הפסיבית של חברות התשתית ,לפי נתוני החברות ב מרץ2020 היה היקף פריסת הסיבים של פרטנר כ- 600,000 משקי בית ה.יכולים להתחבר לרשת הסיבים האופטיים של החברה68 ביולי2020 , היקף פריסת הסיבים של חברתIBC ( 35% בבעלות חברת סלקום) הגיע לכ- 400,000 משקי בית היכולים להתחבר לרשת הסיבים האופטיים של החברה. 69 על פי חברתIBC , פוטנציאל משקי הבית היכולים להתחבר לאינטרנט באמצעות סיבים אופטיים הוא כ- 800,000 משקי בית ,שהם כ- 31% ממספר משקי הבית בישראל נכון ל- 2018 (לפי החברה, בחלק מהבניינים נפרסה תשתית של שתי החברות במקביל, ולכן סך הפוטנציאל נמוך מסכום משקי הבית הכולל– כמיליון משקי ב.)ית70 ב תרשים12 להלן מוצגים מחירי חבילות הגלישה באינטרנט ה מבוסס על סיבים אופטיים של .חברות סלקום ופרטנר תרשים2 1 – מחירי חבילות אינטרנט מבוסס על סיב ים אופטיים המוצעות על ידי סלקום ופרטנר )(בש"ח71 ב תרשים אפשר לראות כי חברת פרטנר מציעה חבילות גלישה בשלוש מהירויות– 200 , 500 ו- 1000 Mbps במחירים של70 , 80 ו- 90 ש"ח בהתאמה. חברת סלקום מציעה חבילות גלישה במהירויות של500 ו- 1000 Mbps במחירים גבוהים יותר. בהשוואת מחירים אלו עם המחירים 68 ,הבורסה, חברת פרטנר דוח שנתי 2019 , 26 במרץ2020 . 69 חברתIBC , חברת הסיבים האופטייםIBC הגיעה ל- 400 אלף בתי אב ומשיקה אתר חדש , 13 ביולי2020 . 70 שם; ,הלמ"ס משקי בית ומשפחות: תכונות דמוגרפיות2018 על פי סקרי כוח אדם , 16 במרץ2020 . 71 ,סלקום סופר פייב ר :, כניסה5 ביולי2020 ; ,פרטנר סיבים אופטיים :, כניסה5 ביולי2020 . 70 80 90 105 119 60 70 80 90 100 110 120 200 MBPS 500 MBPS 1000 MBPS פרטנר סלקום תשתיות אינטרנט המושתתות על סיבים אופטיים והדור החמישי– תועלות כלכליות וכלי מדיניות | 33 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm המוצגים בתרשים10 לחבילות אינטרנט במהירות נמוכה יותר של100 Mbps אפשר לראות כי מחירי החבילות המבוססות על סיבים אופטיים נמוכים .יותר כאמור, על פי נתוני ה- OECD , מספר המנויים המחוברים לרשת הסיבים האופטיים בפועל הוא כ- % 2 בלבד ממשקי הבית בישראל, 72 ועל פי הערכת נציגי חברת בזק, מספר משקי הבית המחוברים בפועל לרשת סיבים אופטיים בישראל הוא כ- 160 ,אלף כ- % 6.2 ממשקי הבית בישראל. 73 נשאלת אפוא השאלה מדוע הביקוש בפועל לחיבור לרשת סיבים אופטיים נמוך מהפוטנציאל , כפי שמובן מנתוני החברות ובהינתן רמת מחירים נמוכה יו תר בהשוואה לאפשרויות החיבור האחרות. ייתכן כי הצרכנים עדיין אינם רואים את הצורך בגלישה במהירויות .גבוהות מאוד 2.3 שוק התקשורת הניידת ,בישראל פועלות ארבע קבוצות תקשורת עיקריות: קבוצת בזק (חברת פלאפון), קבוצת סלקום קבוצת פרטנר וקבוצת הוט. ב- 10 ביוני2020 אישרה רשות התחרות את המכירה של גולן טלקום (ש.בבעלות אלקטרה מוצרי צריכה בע"מ) לקבוצת סלקום74 ,כמו כן פועלות בשוק התקשורת הניידת בישראל חברות קטנות נוספות הנותנות שירותי תקשורת סלולרית, לרבות רמי לוי ואקספון (תחת מותגWe4G ). חברות אלו משתמשות בתשתיות שאינן בבעלותן למתן השירותים ללקוחות. כך, חברות אקספון וגולן טלקום משתמשות בתשתית של סלקום; הוט מובייל משתמשת (חלקי ת ) בתשתית של פרטנר, על ידי שיתוף פעולה בתאגיד משותף ( PHI Networks (2015) Limited Partnership ). בתרשים13 להלן מוצגים נתח השוק ומספר .המנויים של כל חברה תרשים3 1 – שוק הסלולר לפי נתח )(מיליוני מנויים75 72 OECD broadband statistics, Percentage of Fiber Connections in Total Fixed Broadband, June 2019, March 2020. 73 ,ארז חסדאי, סמנכ"ל חטיבת כלכלה ורגולציה, חברת בזק, שיחת טלפון8 ביולי2020 . 74 ,מאי"ה, דיווח מיידי לבורסה רשות התחרות אישרה את מכירת גולן טלקום לסלקום , 10 ביוני2020 . 75 מאי"ה, דוחות כספיים לרבעון ראשון של2020 :קבוצת בזק ,קבוצת סלקום ,קבוצת פרטנר ,אלקטרה מוצרי צריכה בע"מ ; מספר המנויים של הוט מובייל והחברות הקטנות הוא אומדן ל- 30 בספטמבר2019 של חברת פלאפון, דוח כספי בזק2019 ', עמ82 . 2.75 ,סלקום , 25.2% 2.68 ,פרטנר , 24.5% 2.37 ,פלאפון , 21.7% 1.58 , הוט מובייל , 14.5% 0.9 ,גולן , 8.3% אחרות , 5.9% מחירים נמוכים של חבילות אינטרנט באמצעות סיבים אופטיים מעלים את השאלה מדוע הביקוש בפועל לחיבור לסיבים אופ טיים נמוך .מהפוטנציאל תשתיות אינטרנט המושתתות על סיבים אופטיים והדור החמישי– תועלות כלכליות וכלי מדיניות | 34 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm מהתרשים אפשר ללמוד ש ב סוף חודש מרץ2020 היו בישראל כ- 11 מיליון מנויי סלולר . ל חברת סלקום יש נתח שוק של כ- 25.2% (כ- 2.75 )מיליון מנויים; לח ברת פרטנר יש נתח שוק של כ- 24.5% (כ- 2.68 ,)מיליון מנויים לח ברת פלאפון יש נתח שוק של כ- 21.7% (כ- 2.37 מיליון ,)מנויים ולחברת הוט מובייל יש נתח שוק של כ- 14.5% (כ- 1.58 ,)מיליון מנויים לחברת גולן טלקום יש נתח שוק של כ- 8.3% (כ- 0.9 מיליון מנויים) וליתר החברות הקטנות יש נתח שוק של כ- 5.9% (כ- 0.64 .)מיליון מנויים משרד התקשורת מפרסם מדי שנה נתונים על הכנסות הקבוצות בשוק התקשורת על פי מגזרים, לרבות ענף התקשרות הניידת, הנייחת ושידורים. השוק הסלולרי מתאפיין בשיעור צמיחה נמוך בשל רוויה בשיעור המנויים ביחס לגודל האוכלוסייה, כלומר לרוב המוחלט של האוכלוסייה כבר יש מנוי בחברה סלולרית . בדוח הכספי של בזק לשנת2019 נכתב כי ב- 30 בספטמבר2019 היחס בין מספר המנויים לסך האוכלוסייה הוא כ- 120% . בתרשים14 שלהלן מוצגים נתוני הכנסות של שוק הסלולר בשנים2014 – 2018 . תרשים4 1 – מחזור הכנסות של שוק הסלולר בשנים2014 – 2018 (ב מיליוני ש"ח )שוטפים76 מהתרשים אפשר ללמוד ש ה הכנסות ממגזר הסלולר של קבוצות התקשורת פחתו בשנים האחרונות: בשנת2014 סך ההכנסות משוק הסלולר היה כ- 10.5 מיליארד ש"ח, בשנת2018 היה כ- 7.6 מיליארד ש"ח – ירידה של כ- 26.2% בחמש שנים. יש לציין כי מגמת הירידה בשוק הסלולר נמשכת כעשור. עקב הרפורמה בענף הסלו ,לר, ההכנסות של קבוצות פרטנר וסלקום ,שעיקר פעילותן היה בשוק הסלולר נשחקו בכ- 50% ,בעשור האחרון והן פנו לתחומי תקשורת 76 :משרד התקשורת, דוחות על הכנסות שוק התקשורת בשנים 2016 , 2017 ו- 2018 :. כניסה25 ביוני2020 . 10,512 9,621 8,611 8,222 7,758 7,000 7,500 8,000 8,500 9,000 9,500 10,000 10,500 11,000 2014 2015 2016 2017 2018 תשתי ות אינטרנט המושתתות על סיבים אופטיים והדור החמישי– תועלות כלכליות וכלי מדיניות | 35 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm אחרים, לרבות תחומי האינטרנט והטלוויזיה הרב- .ערוצית77 בתרשים5 1 להלן מוצג שיעור הנטישה של לקוחות שוק הסלולר ותשלום חודשי ממוצע כולל מע"מ בשני ם2006 – 2018 . תרשים5 1 – )שיעור נטישה ותשלום חודשי ממוצע כולל מע"מ (מחירים שוטפים78 מהתרשים אפשר ללמוד כי בשנת2006 התשלום החודשי הממוצע היה כ- 175 ש"ח ובשנת 2018 היה כ- 64 ש"ח– ירידה של כ- 63.4% .נוסף על כך , בשנים2006 – 2010 הייתה יציבות מסוימת ברמת התשלומי ם החודשיים הממוצעת; בשנים2011 – 2015 הייתה ירידה משמעותית ברמת המחירים; ובשנים2016 – 2018 .התשלום החודשי הולך ופוחת באופן מתון במקביל לירידה של התשלומים הממוצעים, חלה עליה בשיעור הנטישה של הלקוחות את החברות ומעבר לחברה מתחרה. מעברים אלו בין החברות יצרו תחרות עזה שהובילה, כאמור ,לעיל לירידת מחירים. בשנת2006 שיעור הנטישה היה כ- 15% ובשנת2018 היה כ- 36% – עלייה של כ- 21 נקודות האחוז .נוסף על כך , בשנים2006 – 2010 הייתה עלייה מתונה באופן יחסי. בשנים2011 – 2014 הייתה עלייה חדה בשיעור הנטישה והוא הגיע לשיא של כ- 40% . בשנים 2015 – 2018 שיעור הנטישה התייצב על כ- 36% – 38% . להלן מוצגות עמדות חברות התקשורת באשר לשוק התקשורת הניידת: סלקום – ,חברות התקשורת נמצאות במצב של הפסדים מתמשכים בשוק התקשורת הניידת דבר המקשה עליהן להשקיע .השקעות חדשות בתשתיות נוסף על כך , מבחינה רגולטורית 77 המלצות הצוות הבין- משרדי לבחינת מדיניות פריסת תשתיות תקשורת אולטרה רחבות- פס נייחות במדינת ישראל– להערות הציבור , 5 בנובמבר2019 . 78 משרד התקשורת, דוח על הכנסות שוק התקשורת בשנת 2018 :. כניסה25 ביוני2020 . 175 172 170 167 167 126 109 96 87 75 72 68 64 15% 15% 17% 17% 19% 26% 31% 35% 40% 38% 36% 35% 36% 15% 20% 25% 30% 35% 40% 60 80 100 120 140 160 180 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 תשלום חודשי ממוצע כולל מע" מ(מחירים שוטפים)שיעור נטישה ממוצע תשתיות אינטרנט המושתתות על סיבים אופטיים והדור החמישי– תועלות כלכליות וכלי מדיניות | 36 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm המדינה מקשה על החברות להקים אתרי סלולר, ולכן משך הזמן הנדרש להקמת אתר סלולרי מגיע לכשלוש .שנים כדי לקדם פריסה של רשתות סלולר מתקדמות יש ל נקוט ב מדיניות רגולטורית המקלה על החברות בכל הקשור להקמת אתרי סלולר ולאפשר לרשתות ליצור שיתוף של אתרי סלולר, שיאפשר להן לשפר את הכיסוי והשירות המסופק על יד יה ן. כמו כן, אגרות התדרים הנגבות על ידי המדינה בגין תדרים סלולריים מסתכמות ב כ- 300 מיליון ש"ח בשנה ו על .כן יש לשקול מחדש את חובת תשלום אגרות התדרים או לפחות להפחית את גובה התשלום79 פלאפון – על פי עמדת החברה יש סוגיות אחדות בעניין:שוק התקשורת הניידת  ס פרי ת דור5 תחייב הוספת אתרי תקשורת רבים (בעיקר בערים), חיזוק תרנים קיימים .וכדומה כדי לאפשר פרי ס ה זו בזמן מהיר יחסית, יש צורך בכמה פתרונות רגולטוריים מהירים, לרבות הכרזה על תשתית הסלולר כתשתית ל אומית לשם ;הסדרי רישוי מהירים הסדר להוספת אנטנות למערכים קיימים בהיתר בהליך פטור מהיתר בנ י;יה80 הסדר לשדרוג מתקני גישה קיימ י ם והקמת מתקני גישה חדשים בהליך פטור ייעודי; מתן פטור זמני .מאגרות קרינה לפרויקט הקמת הרשת  בשנים האחרונות התחרות בשוק הסלולר היא עזה וה ובילה להקצאה לא יעילה של משאבים, לפגיעה בצרכנים ו לפגיעה בהתפתחות ה ענף . יש למצוא דרכים ל אפשר לחברות בשוק להשקיע בתשתיות.ולקבל תשואה נורמטיבית על ההון  בעניין דור5 ., נכון למועד המענה לא הוקצו תדרים לחברת פלאפון נוסף על כך , לחברה אין מכשירים סלולריים התומכים בדור5. החברה צופה כי בחודשים הקרובים יחלו להגיע אליה מכשירים תואמי דור5. מידת התפוצה של המכשירים החדשים תואמי דור5 צפויה להיות .בתלות של ביקוש הציבור והיקף ההיצע בשוק פרטנר – בשוק הסלול יש ר תחרות עזה וה חברה תומכת ב עמדת משרד התקשורת ש לפיה "נדרש ב שנים הקרובות להגיע לנקודת איזון חדשה בין רמת התחרות הטכנולוגית ובין רמת התחרות על המחיר, כך שלחברות הסלולר יעמוד תמריץ מספק לערוך את ההשקעות הגדולות הנדרשות מהן בשדרוג רשתות דור4 ובמעבר לדור5 ." 81 2.4 השקעה בתשתיות תקשורת תרשים16 להלן מוצגת ההשקעה המקומית הגולמית בתשתיות תקשורת בשנים2010 – 2019 . 79 ,לפי משרד האוצר במכרז הדור החמישי נכלל מ ודל תמרוץ בהיקף של חצי מיליארד שקלים, המורכב מהפחתה ב תשלום אגרות תדרים והחזר התשלומים בגין רכישת התדרי ם, כתלות בעמידה ביעדי פרי ס ה של רשת הדור החמישי. ,עמרי בן חורין, משרד האוצר, דוא"ל7 ביולי2020 . 80 ,לפי משרד האוצר לפני כשנתיים וחצי הממשלה קדמה אסדרה של פטור מהיתר בני י ה להקמת אתרי סלולרsmall cells . ,עמרי בן חורין משרד האוצר, דוא" ,ל7 ביולי2020 . 81 ,משרד התקשורת סיכום הכנסות שוק התקשורת לשנת2018 , יוני2019 . תשתיות אינטרנט המושתתות על סיבים אופטיים והדור החמישי– תועלות כלכליות וכלי מדיניות | 37 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תרשים6 1 – ( השקעה גולמית בתשתית תקשורת ב מיליוני )ש"ח, מחירים קבועים82 בת רשים אפשר לראות כי ההשקעה הגולמית בתשתיות תקשורת ירדה מכ- 3.17 מיליארד ש"ח בשנת2010 לכ- 3 מיליארד ש"ח בשנת2019 – ירידה בשיעור רי אלי של5.2% . בתקופה זו האוכלוסייה גדלה בכ- % 18.8 והתוצר גדל בשיעור ריאלי של כ- % 37 . 83 ,כמו כן אפשר לראות כי בשנת2016 ההשקעה בתשתיות תקשורת הייתה הנמוכה בעשור האחרון ו הייתה כ- 2.38 מיליארד ש"ח . בשנים2016 – 2019 חלה עלייה ריאלית של כ- 26.5% בהשקעות בתשתיות תקשורת .ב לוח10 להלן מוצגת ההשקעה המקומית הגולמית בתשתיות לפי ענף כלכלי בשנים 2010 ו- 2019 . לוח10 – השקעה גולמית בתשתית לפי ענף )כלכלי (במיליוני ש"ח, מחירים שוטפים84 ענף כלכלי 2010 2019 שיעור ה שינוי 2010 – 2019 סכום משקל סכום משקל תחבורה 8,404 38.0% 18,699 49.2% 122.5% תקשורת 2,990 13.5% 2,835 7.5% -5.2% מים 1,965 8.9% 2,726 7.2% 38.7% אנרגיה 8,535 38.6% 13,018 34.3% 52.5% פיתוח מראש 217 1.0% 715 1.9% 228.7% סך הכול השקעות 22,111 100% 37,992 100% 71.8% תוצר מקומי גולמי 874,904 1,408,827 61.0% סך השקעה מהתוצר 2.5% 2.7% השקעה בתקשורת מהתוצר 0.34% 0.2% ב נתונים ש בלוח אפשר לראות כי ההשקעה הגולמית גדלה מכ- 22.1 מיליארד ש"ח בשנת 2010 לכ- 38 מיליארד ש"ח בשנת2019 – עלייה בשיעור של71.8% , בהשוואה לעלייה בכ- 61% .בתוצר נוסף על כך , אפשר ,לראות כי מכל ענפי התשתית רק בענף התקשורת חלה ירידה נומינלית בהשקעות: בענף התחבורה חלה עלייה של122.5% ; בענף המים ההשקעה 82 ,הלמ"ס השקעה גולמית מקומית בנכסים קבועים בענפי המשק לשנת2019 , לוח2 – השקעה מקומית גולמית בתשתיות , 16 במרץ2020 . 83 ,הלמ"ס הירחון הסטטיסטי לישראל– מאי2020 , 4 ביוני2020 . 84 ,הלמ"ס השקעה גולמית מקומית בנכסים קבועים בענפי המשק לשנת2019 , לוח2 – השקעה מקומית גולמית בתשתיות , 16 במרץ2020 ; חשבונות לאומיים: אומדן שני לרבעון הראשון של שנת2020 , שנים שונות. פיתוח מראש– השקעה בתשתיות של שטחים לרבות הכנת .השטח להקמת עסקים 3,175 2,954 3,276 2,709 3,037 2,694 2,381 2,528 3,026 3,011 2,200 2,400 2,600 2,800 3,000 3,200 3,400 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 תשתיות אינטרנט המושתתות על סיבים אופטיים והדור החמישי– תועלות כלכליות וכלי מדיניות | 38 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm גדלה ב- 38.7% ; בענף האנרגיה ההשקעה גדלה ב- 52.5% ; בענף התקשורת ההשקעה קטנה ב- 5.2% . משקל ההשקעות בתשתיות תקשורת בשנת2019 היה7.5% , לעומת13.5% בשנת 2010. משקל ההשקעות בתקשורת בתוצר ירד מכ- 0.34% בשנת2020 לכ- 0.2% בשנת2019 . 3 . תועלות כלכליות בגין הקמת תשתיות אינטרנט על פי ספרות המחקר, להקמת תשתיות פס רחב והרחבתן יש מגוון תועלות חיוביות. בסעיפים שלהלן .נסקור את חלקן צמיחה כלכלית מחקרים אחדים .מראים כי הרחבת תשתיות התקשורת מביאה לצמיחה כלכלית85 מחקר של הבנק העולמי מצא כי עלייה של10% בשיעור החדירה של תשתית פס רחב קבו עה, תביא לעלייה של כ- 1.21% .בתוצר של מדינות מפותחות ב מחקר נוסף נ מצא כי עלייה דומה תביא לעלייה של כ- 1.35% .בתוצר לנפש של מדינות מפותחות ב מחקר שנערך ב- 25 מדינותOECD נ מצא כי התוצר לנפש במדינות אלו צמח בשיעור של בין כ- 2.7% לכ- 3.9% לאחר פריסת תשתית פס רחב. על פי מחקר שפורסם ב שנת2018 , בשנים 2002 – 2016 חל גידול ממוצע במספר החיבורים לאינטרנט ל- 100 איש ב מדינות ה- OECD שנבדקו – מכ- 3.8 בשנת2002 לכ- 31.3 בשנת2016 . על פי המחקר, השפעת גידול זה הייתה גידול מצטבר של4.34% בתוצר בממוצע במדינות שנבדקו. במחקר נבדק גם הקשר בין השינוי במהירות האינטרנט לגידול בתוצר, ונמצא כי שינוי ממהירות של0.75 ps Mb ל- 12.85 s p Mb תרם לגידול של% 1.32 בתוצר. 86 הצמיחה הכלכלית נובעת, בין השאר, בש ל השקעות בפועל שנעשות, בשל עלייה בפריון וביעילות הכלכלית, בגין .יצירת משרות והרחבת מעגלי התעסוקה ב מחקרים אחדים נמצא כי ההשפעה של תשתיות אינטרנט מהירות על הצמיחה דומה לפונקציית פרבולה הפוכה, בשלבים ראשונים של הקמת התשתית ההשפעה הגדולה ביותר על הצמיחה, עד לנקודת שיא )(נקודת רוויה של השוק. מההגעה לנקודת השיא התרומה השולית של תשתיות אינטרנט הולכת ופוחתת. על פי המחקרים נקודה זו נמצאת כאשר שיעור החדירה של התשתיות הוא% 60 - % 20 ., בתלות בגורמים אחרים87 85 Michael Mings, Exploring the Relationship between Broadband and Economic Growth, Digital Dividends, World Bank, January 2015. 86 Ofcom, The economic impact of broadband: evidence from OECD countries, April 2018. 87 ITU, The economic contribution of broadband, digitization and ICT regulation, 2018. ב מחקר של הבנק העולמי נ מצא כי עלייה של10% בשיעור החדירה של תשתית פס רחב קבועה, תביא לעלייה של כ- 1.21% בתוצר של מדינות מפותחות. תשתיות אינטרנט המושתתות על סיבים אופטיים והדור החמישי– תועלות כלכליות וכלי מדיניות | 39 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm במחקר ש בו נ בדק ו ההשפעות של תשתיות אינטרנט בחלוקה לתשתית נייחת ות שתית ניידת )(סלולר נמצא כי גידול בשיעור של אחוז בחדירה של תשתית נייחת מוביל לגידול של0.08% בתוצר, וגידול בשיעור של אחוז בחדירה של תשתית ניידת מוביל לגידול של0.15% בתוצר. עוד נמצא כי ההשפעה של תשתית נייחת על הצמיחה חזקה יותר במדינה מפותחות ואילו ההשפעה של תשתית ניידת חזקה יותר במדינות .מתפתחות88 הגדלת הפריון פריון משמש מדד ליעילות ו אפשר להגדירו ככמות המיוצרת על ידי יחידת גורם ייצור (כמו עבודה או הון) בזמן נתון. פריון העבודה מחושב על ידי חלוקה של התמ"ג (הערך המוסף) בסך שעות העבודה. הנתונים מלמדים כי פריון הע בודה בישראל בשנת2018 היה 44.6 דולר לשעת עבודה לעומת57.2 דולר לשעת עבודה בממוצע מדינות ה- OECD – כלומר הפריון בישראל היה נמוך בשיעור של כ- % 22 . 89 מחקר של איגוד הטלקומוניקציה הבין- לאומי( ITU ) , הראה את הקשר בין התפתחות דיגיטלית .לבין פריון העבודה ב מחקר נ מצא כ י עלייה של אחוז במדד דיגיטל משוקלל (הכולל רמות התפתחות של דיגיטל בכלל מגזרי המשק: ,)תשתיות, משקי בית, תעשייה, מסחר מקוון ועוד תוביל לעלייה של % 0.26 בפריון העבודה. 90 מחקר של מכון אהרן במרכז הבינתחומי בהרצליה הראה את המרכזיות של ההשקעות הציבוריות בענפי מידע ותקשורתICT) ) בתרומה לצמיחה כלכלית ולפריון. השקעה ממשלתית ב- ICT מקדמת את הדיגיטציה של המגזר הציבורי ואת יעילותו, ובכך מקדמת את רמת החדשנות של המשק כולו, שכן המגזר הע סקי מעדכן את התשתיות הדיגיטליות שלו, כדי לאפשר .ממשק יעיל מול המגזר הציבורי על פי המחקר, כמות ההון המושקעת בענפי מידע תקשורת לנפש בישראל נמוכה בכ- 58% מהממוצע במדינות הסמן של המחקר (מדינות הדומות לישראל מבחינת רמת הפתיחות למסחר ואופי הצמיחה בהן– ,אוסטריה בלגיה, דנמרק, אירלנד, הולנד, פינלנד ושבדיה). על פי ,ניתוח אמפירי של הגורמים לתרומה לפער הפריון בישראל אל מול מדינות הסמן מלאי ההון הציבורי בענפי מידע ותקשורת תורם כ- 3.2% לפער הפריון , השווים לשני אחוז ים מהתוצר בישראל – כ- 25 מיליארד ש"ח בשנה. במחקר ניתנה המל צה לעריכת תוכנית כך שעד2030 תושווה רמת ההשקעה הציבורית ב- ICT לרמת ההשקעה במדינות הסמן, ועל ידי כך וצי מצם .פער הפריון בין ישראל למדינות אלו91 88 Ibid. 89 OECD, Level of GDP per capita and productivity, accessed: July 1 2020. 90 ITU, The economic contribution of broadband, digitization and ICT regulation, 2018. 91 ,מכון אהרן למדיניות כלכלית אסטר טגיה לצמיחת המשק2019 , נובמבר2019 . תשתיות אינטרנט המושתתות על סיבים אופטיים והדור החמישי– תועלות כלכליות וכלי מדיניות | 40 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm עסקים תשתית פס רחב מאפשרת לעסקים להרחיב את קהל הלקוחות שלהם, הן בשוק המקומי והן בשוקי י י צוא, ולאפשר להם לקנות ולמכ ור מוצרים ושירותים בקלות, בחיסכון וביעילות הן במשק .המקומי והן בעולם בדרך זו עסקים יכולים לרכוש שירותים שלא יכלו לרכוש בעלות סבירה בעבר כמו פרסום גלובלי, שירותי חשבונאות ושירותי ייעוץ משפטי על בסיס פס רחב, ולהתמקד בליבה .העסקית לעיתים, עסקים קטנים ובינונ יים מתקשים להרחיב את קהל לקוחותיהם ובחלק ניכר מהם מבוזבז זמן ניהול רב על פעולות שאינן קשורות לליבת העסק. שימוש בטכנולוגיות פס רחב עשוי לחסוך להם זמן רב ובעקבות הזמן שייחסך ת גדל תפוקתם ותתרחב .פעילותם על פי נתוני ה- OECD, ברוב מדינות ה- OECD יש פער בשיעור העסקים המחוברים לתשתית פס .רחב בין עסקים גדולים לקטנים92 כמו כן, קיימים פערים בין עסקים קטנים לגדולים בשימושים שונים בתשתיות האינטרנט– עבודה על נתוני עתק ( Big Data ), שימוש בתוכנות ניהול מידע ( ארגוניERP .) וניהול שרתי העסק דרך שירותי ענן93 בישראל, הסוכנות ל עסקים קטנים ובינוניים נותנת מענק של1,000 ש"ח ,לעסקים בעבור חיבורם לתשתית אינטרנט ה מבוססת על סיב.ים אופטיים94 תעסוקה הקמת תשתית פס רחב והרחבתה עשויה להשפיע לחיוב על שוק העבודה ב אופנים אחדים , ו:בעיקר יצירת משרות תשתית פס רחב והרחבתה מייצרת משרות חדשות בצורה ישירה ובצורה עקיפה, כ ד:להלן משרות ישירות : הרחבת התשתית עצמה מצריכה עובדים בענף התשתיות האזרחיות כמו .הנדסאים, מהנדסי תקשורת, וטכנאים ובענף ייצור מוצרי התקשורת והתקנתם משרות עקיפות : הרחבת התשתית עשויה להביא ליצירת משרות חדשות ב עקי פין . מחקרים מצביעים כי על כל משרה ישירה הנוצרת מהקמת התשתית נוצרות עוד1.4 עד3.6 משרות .נוספות, כתלות באופן המדידה ובמדינה95 כמו כן, הגדלת החדירה של תשתית פס רחב ב- % 1 מביאה לעלייה של0.2% – 0.3% בשיעור המועסקים ולצמיחה של0.14% – 5.32% במספר 92 OECD, Data Analytics in SMEs: Trends and Policies, January 2019. 93 Ibid. 94 ,הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים סיוע במימון תשתית אינטרנט בסיב אופטי :, כניסה5 ביולי2020 . 95 ITU (ארגון הטלקומוניקציה הבינלאומי), Impact of Broadband on the Economy, April 2012. תשתיות א ינטרנט המושתתות על סיבים אופטיים והדור החמישי– תועלות כלכליות וכלי מדיניות | 41 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm המועסקים– תלוי בתעשי.יה96 בקנדה, צפויה עלייה של כ- % 2.9 בהיקף המועסקים בעקבות .פריסת רשת סיבים אופטיים97 בצרפת, ברשויות ש בהן יש רשתות סיבים אופטיים נפתחו כ- % 4.8 יותר מיזמי סטארט- .אפ98 עבודה ולימודים מרחוק תשתית פס רחב .והרחבתה מגדילה את האפשרות לעבוד מהבית או ממיקום מרוחק מהמשרד פס אינטרנט רחב מאפשר לעובדים מהבית להתקשר עם המשרד, לנהל שיחות מצולמות מרחוק ולמלא משימות באמצעות מחשב, הדורשות נפח זיכרון נרחב מהבית או ממשרד רחוק .מהמשרד הראשי עבודה מהבית או ממשרד מרוחק מהמ שרד הראשי עשויה, בין השאר, לצמצם את זמני הנסיעה למקום העבודה, לצמצם את עומס ה תחבור ה בשעות השיא ולהגדיל את הפרודוקטיביות של .העובדים. כמו כן, תשתיות פס רחב מאפשרות הרחבת מעגל התעסוקה כך למשל עשויות להיכנס למעגל התעסוקה אוכלוסיות המעוניינות במשרה חלקית ומעוניינות לצמצם את שעות הנסיעה (לדוגמה אימהות ואבות), אוכלוסיית בעלי ה מוגבלויות המתקשה להגיע למקום ה עבודה ואוכלוסייה המתגוררת בפריפריה ה מתקשה להתגבר על המרחק הפיזי מהמוקדים הכלכליים הראשיים. ב ארצות הברית , מנויי אינטרנט ברש ת סיבים אופטיים עבדו בממוצע שני .ימי עבודה נוספים מהבית בחודש לעומת מנויים אחרים99 תשתיות אינטרנט מהירות יכולות לקדם שיווין הזדמנויות בחינוך דרך מערכת של לימודים ,מרחוק הדורשת חיבורי אינטרנט מהירים. בשבדיה ש בה כ- 67% מהרשויות המקומיות מחוברות לרשת סיבים אופ ,טיים וכך גם ,מוסדות חינוך ואוניברסיטאות. בשבדיה ש בה יש אזורים יג אוגרפיים מרוחקים, מעודדים לימודים דיגיטליים המאפשרים הזדמנויות השכלה שוות לכלל .האזרחים ללא תלות במקום מגוריהם100 בעקבות התפרצות נגיף הקורונה וה משבר שנוצר בעטייה , הפכה העבודה מהבית (וגם לימודים וצריכה מהבית) לכלי משמעותי להמשך פעילות המשק, בישראל ובעולם כולו. על פי דוח שהוכן בעבור ה משרד להגנת הסביבה, יישום רחב יותר של הסדר עבודה מרחוק בקרב עובדי המגזר הציבורי כ ולו – יש בו כדי להעלות את התועלת המשקית עד כדי850 מיליון ש"ח בשנה. על פי 96 Ibid. 97 Wik Consult, The socio-economic impact of FTTH, 5 February 2018. 98 Ibid. 99 Ibid. 100 Wik Consult, The socio-economic impact of FTTH, 5 February 2018. תשתית אינטרנט מהירה היא כלי הכרחי לעידוד מספר רב של משקי בית לעבודה ולמידה מ .רחוק תשתיות אינטרנט המושתתות על סיבים אופטיים והדור החמישי– תועלות כלכליות וכלי מדיניות | 42 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm דוח ה- OECD התפרצות נגיף הקורונה עשויה להביא לכך שהשימוש הנרחב שנעשה בעבודה .מרחוק עשוי להישאר כמאפיין קבוע של סביבת העבודה101 מסקר שערך משרד התקשורת שנבדקו בו ,השימושים השונים באינטרנט בתקופת משבר הקורונה אפשר ללמוד כ כי- 53% דיווחו כי הם משתמשים באינטרנט הנייח כדי לבצע עבודה מרחוק ו- 70% דיווחו כי השתמשו בו .לצורך לימודים מרחוק102 מנתונים אלו נראה כי תשתית אינטרנט מהירה היא הכרחית כדי שמספר רב של משקי בית ומשתמשים .(כפי שקרה במהלך משבר הקורונה) יוכלו לעבוד וללמוד מרחוק שירותי בריאות דיגיטליים כלי חשוב נוסף ש אפשר לעשות בו שימוש על ידי תשתיות אינטרנט מהירות הוא מתן טיפול וי י עוץ בריאותי דרך האינטרנט ובמיוחד לאוכלוסייה מבוגרת. בשבדיה, במקומות ש בהם יש תשתית סיבים אופט יים נרחבת אפשר להשתמש ,בשירותי בריאות דיגיטליים באמצעות עריכת שיחות ,וידאו עם המטופלים שליחת .התראות דיגיטליות על מצב המטופל והשגחה מרחוק על מטופלים תשתית זו עשויה לאפשר אשפוז ביתי של מטופלים , אשפוז ש העשוי לחסוך עלויות רבות .למערכת הבריאות בהולנד, באזור נ ינן, האוכלוסייה המבוגרת צפויה לה י ות כ- 21% בשנת2040 .כדי להתכונן לשינוי דמוגרפי זה החלו להשתמש בשירותי אוטומציה דיגיטליים לאוכלוסייה המבוגרת דרך רשת .סיבים אופטיים נוסף על כך , אחד מספקי הבריאות באזור מציע שירותי בריאות דיגיטליים .לאוכלוסייה המבוגרת103 הפחתת עלויות המחיה הקמת תשתית תקשורת נרחבת על ידי גורמים אחדים ,ש יכולים להתחרות זה בזה, עשויה להביא להגדלת התחרות, להפחתת עלויות ולהורדת מחירים לצרכנים גם בעבור שירותי תקשורת וגם בעבור שירותים נוספים התלויים ברוחב הפס. תשתיות תקשורת מתקדמות מאפשרות להעביר שידורי טלוויזיה ברשת התקשורת ועשויה לייתר הקמת תשתית ייעודית נרחבת (כמו רשת כבלים או רשת קבלה והפצה של שירותי טלוויזיה בלוויין). מסחר מבוסס אינטרנט (בין עסקיםB 2 B, ובין עסקים לצרכניםB2C ,) עשוי לאפשר דילוג על גורמי תיווך להפחית עלויות ולהוביל לירידת מחירים. שירו תי אינטרנט מהיר יכולים לספק למפעלים ולמשקי 101 ,רינת בניטה עבודה מהבית במגזר הציבורי והפרטי נוכח משבר הקורונה- תמונת מצב בישראל ומבט משווה , מרכז המחקר והמידע של ,הכנסת25 ביוני2020 . 102 מ ,שרד התקשורת דוח שימושים באינטרנט בתקופת הקורונה , 18 במאי2020 . 103 Wik Consult, The socio-economic impact of FTTH, 5 February 2018. תשתיות אינטרנט המושתתות על סיבים אופטיים והדור החמישי– תועלות כלכליות וכלי מדיניות | 43 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm בית את האפשרות להשתמש בטכנולוגיותIOT ,שונות המפחיתות את הוצאותיהם. בסקנדינביה שירותי בית חכם הובילו לחיסכון פוטנציאלי של75 - 425 .יורו לנפש בשנה104 4 . כלי מדיניות אפשריים לעידוד השקעות בתשתית אינטרנט נייחת כאמור, לרשת פס רחב יש השפעות חיוביות על הכלכלה ועל משקי הבית. לפי הספרות המקצועית, מצב ש בו למוצר או לשירות יש השפעות חיוביות חיצוניות , כגון השקעות טכנולוגיות, והשוק העסקי לא מספק רמה גבוהה של מוצר או שירות, נקרא כשל שוק . במצב זה ,השקעות ציבוריות עשויות להביא לגידול ברווחה החברתית. על כן יש הרואים חשיבות בהתערבות ממשלתית בשוק, בעיקר באמצעות כלי מדיניות לעידוד כוחות השוק להגדיל את השקעתם, בעיקר באזורים ש בהם אין שירות פס רחב, בגין חוסר ודאות אם יש לספקים כדאיות כלכלית במתן שירותים אלו . על פי משרד התקשורת, מטרותיו המרכזיות בשוק התשתית הנייחת הן עידוד באופן פעיל של ;פריסת תשתיות אינטרנט אולטרה רחבות פס (רשת סיבים אופטיים) לכלל משקי הבית בישראל יצירת תחרות במגזר התקשורת הנייחת כך שייווצרו תמריצים להמשך פיתוח ושדרוג תשתיות התקש ורת; .מתן שירות מתקדם, איכותי ובמחירים תחרותיים ללקוחות105 להלן מובאות סוגיות אחדות ,בנושא עידוד פריסת רשת סיבים אופטיים בעקבות המלצות הצוות הבין-משרדי לבחינת מדיניות פריסת תשתיות תקשורת אולטרה רחבות- פס נייחות במדינת .)ישראל (להלן: מסמך המלצות הצוות106 4.1 חובת א וניברסליות (פרי ס ה כלל- )ארצית חובת הפרי ס ה כלל-ארצי ת (חובת האוניברסליות) היא החובה להקים, רשת תקשורת ציבורית הפרו ס ה בכל חלקי הארץ לקיי מה ולהפעיל,ה ולספק שירות לכלל הציבור. חובה זו חלה על בעלי רישיונות המפעילים "רשת בזק ציבורית", ומאפיינת שירותים חיוניים כגון שירותי חשמל, מים ו .דואר חובת האוניברסלי ו ת חלה על שתי חברות התשתית בעלות רישיון כללי למתן שירותי מפ"א, בזק והוט (גם חברתIBC הייתה מחויבת בפרי ס ה אוניברסלית, אך בשנת2019 עודכן רישיון החברה כך ש החובה הופחתה ל- % 40 ממשקי הבית107). כאמור, הרשת של חברת בזק פרו סה ב- % 100 מכלל משקי הבית בישראל והרשת של חברת הוט פרו ס ה בכ- 90% ממשקי הבית . ב מאי2019 104 Ibid. 105 ,משרד התקשורת המלצות הצוות הבין-משרדי לבחינת מדיניות פריסת תשתיות תקשורת אולטרה רחבות- פס נייחות במדינת ישראל– להערות הציבור , 5 בנובמבר2019 . 106 .שם 107 ,משרד התקשורת( רישיון לאיי. בי. סי. איזראל ברודבאנד קומפני2013) בע"מ :, כניסה29 ביוני2020 . תשתיות אינ טרנט המושתתות על סיבים אופטיים והדור החמישי– תועלות כלכליות וכלי מדיניות | 44 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm היו כ- 219 יישובים שבהם לא הייתה .תשתית של הוט טלקום108 על פי ה- OECD רק בישראל ובלטביה יש חובת אוניברסליות לפריסת תשתית אינטרנט נייחת. 109 חובת האוניברסליות חלה על החברות בכל הקשו ר לפריסת התשתית הקיימת שלהן, בזק – בתשתית כבלי הנחושת והוט– בתשתית הכבלים הקואקסיאליים, אך במקרה שישיקו שירות .המבוסס על סיבים אופטיים למשקי בית, הם יצטרכו לספק שירות זה לכלל משקי הבית בישראל חובת ה פריסה האוניברסלית של רשת סיבים אופטיים היא אחד הגורמים המשפיעים על החלטת חברות התשתית על שדרוג התשתית הקיימת לרשת סיבים אופטיים , שכן מבחינתן היא משיתה עליהן עלויות גבוהות גם באזורים שאין להם כדאיות כלכ לית לממן את עלויות ההקמה. על פי התייחסות חברת בזק למתווה הסיבים של משרד התקשורת, אין לה כדאיות כלכליות ל פריסה אוניברסלית של רשת סיבים אופטיים, בגין הסיבות שלהלן:  התחרות באזורים בעלי כדאיות כלכלית. פרטנר וסלקום (באמצעותIBC ) כבר פורסות תשתיות סיבים אופטיים.על ידי שימוש במערך התשתיות הפסיביות של חברת בזק  הפעלת שירות סיטונאי על רשת הסיבים האופטיים. על פי המתווה המוצע, מ י יד לאחר ,הפעלת שירותי אינטרנט על גבי סיבים אופטיים הרגולטור יחייב את חברות התשתית למכור חלק מרוחב הפס לספקיות שירות ללא תשתית, כפי שנעשה כיום ב.תשתית הקיימת  הוראות ההפרדה המבנית .החלות על חברת בזק הוראות אלו אוסרות על בזק לשווק סל של שירותים (טריפל), ובכך, לטענת החברה , הן מקשות עליה ב מילוי.חובת האוניברסליות חברת בזק טוענת כי רמת הרווחיות של רשת הסיבים האופטיים במקומות עם כדאיות כלכלית לא תספיק כדי לסבסד את האזורים נטולי הכדאיות הכלכלית, ועל כן ככל שלא תשונה חובת ה פריסה האוניברסלית של רשת סיבים אופטיים, אין בכוונתה לספק שירותי אינטרנט באמצעות .סיבים אופטיים למשקי בית בישראל נוסף על כך , עלות השדרוג הרשת לרשת סיבים אופטיים מושפעת מאוד ממספר משקי ה בית באזור וצפיפותם. אזור בעל בניינים רבי- .קומות עשוי להיות כדאי כלכלי לעומת אזור בעל בתים צמודי קרקע שאינו צפוף 4.2 כדאיות כלכלית של פריסת רשת סיבים אופטיים במסמך המלצות הצוות נעשתה אומדן של העלות והכדאיות הכלכלית של חברת תשתית לפרוס רשת סיבים אופטיים ב פריסה כלל-ארצי,ת. על פי המסמך ל חברת בזק, שלה יש רשת ליבה של כ- 8,000 ( ק"מ של רשת סיבים אופטיים המגיעים עד לארונות הרחובFTTC) ורשת גישה של כ- 24,000 ,ק"מ של כבלי נחושת י ידרשו השקעות נוספות של השחלת סיבים אופטיים, שדרוג ציוד .הרשת האקטיבי ועיבוי הקיבולת ברשת הליבה כדי להשלים את פריסת רשת הסיבים האופטיים, חברת בזק תידרש לפרו ס סיבים אופטיים 108 ,משרד התקשורת שימוע – חובת פרי ס ה אוניברסלית , מאי2019 . 109 OECD, BRIDGING THE RURAL DIGITAL DIVIDE, February 2018. חובת האוניברסליות היא אחד הגורמים המשפיעים ביותר על החלטת ח ברות התשתית בכל הקשור להקמת תשתית .סיבים אופטיים תשתיות אינטרנט המושתתות על סיבים אופטיים והדור החמישי– תועלות כלכליות וכלי מדיניות | 45 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm במקום או לצד רשת כבלי הנחושת הקיימת מארונות הרחוב לא ה .בניינים ובתוך הבניין עצמו אמנם, לחברת בזק יש יתרון משמעותי בכך שיש לה מערך תשתית פסיבית קיים המאפשר ,פריסת רשת סיבים אופטיים אך עדיין יש עלויות גבוהות כדי לעמוד ביעד ה הס פרי, ה מוערכת בכ- 33.6 אלף ק"מ של סיבים אופטיים לכ- 2.6 ,מיליון משקי בית. על פי המסמך הערכת העלות הכוללת של פריסת רשת סיבים אופטיים כלל-ארצי( ת עד לביתFTTH ) בעבור חברת בזק היא כ- 3 .מיליארד ש"ח כאמור , חברת בזק כבר פ רסה סיבים אופטיים ל ארונות הרחוב לכ- 60% .ממשקי הבית ב תרשים17 להלן מוצגת התפלגות עלויות הפרי הס, לפי חלוקה של האזורים הג י אוגרפיים בישראל לעשירונים, כאשר העשירון התחתון הוא העשירון שבו עלויות הפרי ס ה הן הנמוכות .ביותר תרשים7 1 – התפלגות מצטברת של עלויות ה פריסה , לפי עשירונים גאוגרפיים110 בת רשים אפשר לראות כי בעבור העשירון הפריסה הגיאוגרפי התחתון(ש בו ההשקעות הן )הנמוכות ביותר, בגין צפיפות בניינים עלויות הפרי ס ה יהיו6.2% לכמ ל העלויות, בעוד שהעלויות בעשירון הפריסה הגיאוגרפי ה עליון(ש בו ההשקעות הן ה גבוהות ביותר, בגין בתים צמודי קרקע )ואזורים כפריים י יה כ ו- 23.4% מכלל עלויות הפרי ס .ה מכאן ש העלויות אינן מתפלגות באופן זהה, וכי עלויות הפרי ס לכ ה- 70% ממשקי הבית יהיו כ- 52.2% לעומת עלות נותרת של כ- 48% לכ- 30% ממשקי הבית שמתאפיינים במיעוט אוכלוסייה ובבניה צמודת קרקע ו.לא רוויה במסמך נבדקו שלושה תרחישים להתפתחות התחרות בשוק בכל הקשור להיקפי הפרי ס ה של .רשת סיבים אופטיים על ידי חברות התקשורת בשנים הקרובות תרחיש מורחב: חברות התקשורת שאינן בזק יפרסו בתוך כשלוש שנים רשת סיבים לכ- 50% .ממשקי הבית בישראל כדי ש חברת בזק תוכל להי ,ות מספיק תחרותית היא תציע ללקוחות 110 ,משרד התקשורת המלצות הצוות הבין-משרדי לבחינת מדיניות פריסת תש תיות תקשורת אולטרה רחבות- פס נייחות במדינת ישראל– להערות הציבור ', עמ42 , 5 בנובמבר2019 . 0.0% 6.2% 12.9% 19.8% 27.0% 34.7% 43.0% 52.2% 63.0% 76.7% 100.0% 0% 20% 40% 60% 80% 100% 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 90% 100% שיעור מצטבר-עלויות פריסה עשירוני פריסה גאוגרפיים תשתיות אינטרנט המושתתות על סיבים אופטיים והדור החמישי– תועלות כלכליות וכלי מדיניות | 46 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm חבילת שירותי אינטרנט ה מבוססת על סיב בעלות של95 .)ש"ח (ללא מע"מ בשנת2025 נתח שוק האינטרנט מבוסס על סיב ים היה י כ- 54% ונתח השוק מבוסס נחושת יהיה46% . תרחיש ביניים: חברות התקשורת שאינן בזק יפרסו בתוך כשלוש שנים רשת סיבים לכ- 40% ממשקי הבית. חברת בזק תציע ללקוחות חבילת שירותי אינטרנט מבוססת על סיב בעלות של 105 .)ש"ח (ללא מע"מ בשנת2025 נתח שוק האינטרנט מבוסס על סיב ים יהיה כ- 47% ונתח השוק מבוסס נחושת יהיה 53% . תרחיש מצו מצם: חברות התקשורת שאינן יפרסו בתוך שלוש שנים רשת הסיבים לכ- 30% ממשקי הבית. חברת בזק תציע ללקוחות חבילת שירותי אינטרנט מבוססת על סיב בעלות של 115 .)ש"ח (ללא מע"מ בשנת2025 נתח שוק האינטרנט מבוסס על סיב ים יהיה כ- 41% ונתח השוק מבוסס נחושת יהיה 59% . במסגרת המ סמך נערך ניתוח רגישות לירידה בהכנסות בזק מהמגזר העסקי, ,שכן בעקבות הפעלה של רשת סיבים אופטיים למשקי בית, ייתכן ש החברה תאלץ להוריד מחירים גם למגזר העסקי, שכיום משלם מחירים גבוהים יותר בעבור שירותים המבוססים על סיב .ים אופטיים ב לוח11 להלן מוצגים שיעורי התשואה הפנימיים של פרויקט פריסת רשת סיבים אופטיים ארצית בהתבסס על ההכנסות מהפרויקט בהשוואה ל עלויות שלו, בהנחה שאורך חיי הפרויקט הוא25 .שנים לוח1 1 – הערכת שיעורי התשואה הפנימיים של פריסת רשת סיבים כלל-ארצית לחברת בזק111 אומדן הירידה בהכנסות בזק מ המגז ר העסקי לשנה תרחיש מצומצם תרחיש ביניים תרחיש מורחב 50 מיליון ש"ח 14.0% 9.2% 3.3% 100 מיליון ש"ח 10.2% 5.2% שלילי 150 מיליון ש"ח 6.6% 1.1% שלילי ב לוח אפשר לראות כי בהתקיים התרחיש המורחב שיעור התשואה הפנימי של פריסת רשת סיבים אופטיים אוניברסלית לחברת בזק שלילי, או חיובי עם שיעור תשואה נמוך של3.3% . על פי ההערכה במסמך, סך כדאיות כלכליות לפרויקט מסוג זה בעבור חברת בזק הוא כ- 10% תשואה לפחות. מכך נובע כי רק בהתקי ים התרחיש המצומצם, והפגיעה בהכנסות המגזר העסקי תהיה לכל היותר100 מיליון ש"ח, תהיה כדאיות כלכלית לחברת בזק לצאת לפרויקט .פריסת רשת סיבים אופטיים על פי המסמך, המסקנה מניתוח זה היא כי ב ס פרי ה כלל-ארצית של רשת סיבים אופטיים בסבירות גבוהה אין כדאית כלכלית בעבור חברת בזק , ולכן כל עוד היא מחויבת ב פריסה אוניברסלית היא לא תפרו ס כלל רשת סיבים אופטיים . 111 .שם על פי משרד התקשורת, ב ס פרי ה כלל- ארצית של רשת סיבים אופטיים אין כדאיות כלכלית ב עבור חברת בזק. תשתיות אינטר נט המושתתות על סיבים אופטיים והדור החמישי– תועלות כלכליות וכלי מדיניות | 47 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 4.3 מודלים בעולם לפריסת רשת סיבים אופטיים כלל-ארצית על פי המסמך, בעולם יש ,חמישה מודלים לעידוד פריסת רשת סיבים אופטיים על ידי ממשלות והם מצויים על ציר שבין תחרות חופשית לבין פריסת הרשת במימון ציבורי מלא. להלן יוצגו מודלים אלו והמדינות המשתמשות :בהן מודל תחרותי – במודל זה עידוד ה פריסה נעשה על ידי קידום התחרות בשוק התקשורת ויצירת שוק תחרותי כך שלחברות התקשרות יהיה כדאי כלכלית להשקיע בפריסת סיבים או .פטיים בדנמרק , המונופולTDC וחברות הטלפוניה סירבו לפרו ס תשתית אופטית, אך תהליכים של עידוד התחרות בשוק האנרגיה הובילו לכך שחברות תשתיות וחשמל החלו לפרו ס תשתיות סיבים אופטיים, במקביל להנחת כבלי חשמל תת- קרקעיים. הממשלה פעלה להסרת חסמים והגברת התחרות בשוק התק .שורת שהוביל להגברת התחרות בין סוגי טכנולוגיות של תשתיות אינטרנט נוסף על כך ,כדי לעודד את הביקושים לתשתיות רחבות פס מהירות, הממשלה עברה לשירות .דיגיטלי מלא של רשויות מקומיות ומשרדים ממשלתיים הממשלה אף יצירה דרישה לתשתית פס רחב מהירה של מוסדות בריאות, ממשל וחינוך . כדי לעודד פרי ס ה של רשת סיבים אופטיים באזורים דלילי אוכלוסייה, שבהם אין כדאיות כלכלית ולכן ייתכן ש מנגנוני השוק החופשי לא יביאו לתוצאה הרצויה, הוקמה קרן במימון ממשלתי בערך של40 מיליון אירו המממנת פריסה באזורים אלו. מודל מימון עקיף – במודל זה המדינה תומכת באופן עקיף בפריסת התשתית בדרך של מתן הטבות ל השקעות של חברות התקשורת, ולא באמצעות סבסוד ישיר. ההטבות הן בדרך של הקלות ברגולציה והטבות במיסוי בתמורה לפרי סת .התשתיות על ידי החברות בגרמניה , המדינה מנסה לעודד פרי ס ה באזורים ש בהם הכדאיות הכלכלית נמוכה על ידי הפחתת מיסים על השקעות .בתחום התקשורת נוסף על כך , המדינה מפעילה פרויקטים דיגיטליים ציבוריים כדי להגדיל את הביקוש .לתשתיות אינטרנט מהירות בברזיל הציעה המדינה הקלות מס לחברות שישתתפו בפריסת התשתיות לכל הערים שיש בהן יותר מ- 30 אלף תושבים ו כן מתן אשראי מוזל. החברה שזוכה במכרז מקבלת זיכיון להפעלת התשתית לאחר הקמתה. בפועל, נטען כי מודל זה לא קידם מספיק תחרות בשוק וכי תוצאות הפרי ס.ה לא היו מספקות )מודל מימון ישיר (סובסידיות – במודל זה, מועבר ס בסוד ישיר מגופים ציבוריים ל מגזר ה עסקי כדי .לעודד את פריסת רשת התשתית בבריטניה( , הופעל מודל מימון הפערGap Funding Model ), שיהפוך את ההשקעה בתשתית באזורים דלילי אוכלוסין לכדאית בעבור ,הגוף הפרטי. מודל זה נעשה באמצעות מימון ציבורי כך שכל סכום שהרשות המקומית משקיעה בפרויקט מושווה על ידי הממשלה המרכז ית. הרשות .המקומית בוחרת את ספק התשתית שיוביל את הפרויקט באזורה תשתיות אינטרנט המושתתות על סיבים אופטיים והדור החמישי– תועלות כלכליות וכלי מדיניות | 48 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm ,נוסף על כך הממשלה מממנת פעילויות לקידום פריסת סיבים אופטיים והשקעותG 5 . בשנת 2016 החליטה הממשלה על תקציב של740 מיליון ליש"ט להשקעות בסיבים אופטיים ובטכנולוגייתG 5 , מתוכם200 מיליון ליש"ט ב- G 5 , בעיקר לבדיקות בטיחות, יישומי תנועה בכבישים, יישומים בתעשייה וחיבור אזורים כפריים. חברות הסלולר קראו לממשלה להגדיל את ההשקעות ב- G 5 .ולהשוות אותן להשקעות בפריסת סיבים אופטיים112 ביפן ,ש בה תשתיות האינטרנט הן מהמתקדמות בעולם (ראו ב תרשים1) , התשתית נפרסת על יד י הרשות המקומית שמקבלת מימון של כשליש מהעלות מהממשלה. הפרי ס ה מתבססת על מערך התשתית הפסיבית של ה- Incumbent (החברה הוותיקה בשוק). לאחר הפרי ס ה, יוכלו חברות פרטיות להשתמש .בתשתית על ידי תשלום לרשויות המקומיות במסגרת שוק סיטונאי בדרום קוריאה ,ש בה תשתיות האינטרנט הן מהמתקדמות בעולם (ראו ב תרשים1 ,) בחודש יוני 2020 הציגה ממשלה מתווה כלכלי לתקופת פוסט- " קורונה בשםThe New Deal " בהיקף של 33 מיליארד דולר. ה מטרה היא ודיק ם השימוש ברשתות אלחוטיותG 5 ובינה מלאכותית ב ענפי המשק ועידוד הדיגיטציה באזורים פחות.מפותחים ה תוכנית קובעת שלושה תחומי עסקים, על בסיס תשתיות האינטרנט המתקדמות במדינה: תשתיות דיגיטליות מבוססות בינה מלאכותית ו- 5 G ; הרחבת תעשיית ה"שירותים ללא מגע יד אדם"; הקמת מערכות ניהול חכמות לכבישים ולמסילות רכבת. זו דוגמה לתוכנית ממשלתית המבוססת על תשתיו ת אינטרנט מתקדמות ,ועל פריסה רחבה של סיבים אופטיים שנועדה לקדם את הכלכלה בתקופת המשבר ה כלכלי. 113 בקנדה , הוקמה קרן ממשלתית שנועדה לממן פרויקטים לפריסת אינטרנט מהיר בגובה 750 מיליון דולר קנדי ( שיוענקו במשך חמש שנים100 מיליון דולר בשנה הראשונה ותוספת של25 מיליון דולר בכל שנה אחריה). רשות התקשורת קובעת את הסובסידיה השנתית בהתאם ליעדי ה פריסה שנקבעו. הקרן בוחרת את הפרויקטים ש בהם היא משקיעה מדי שנה, בהתאם לתבחינים של: מיקום הפרויקט, היקף הפרי ס ,ה.כמות משקי הבית שיחוברו, המחיר ועוד שותפות ציבורית-פרטית – במודל זה הממשלה פועלת בשיתוף עם המגזר ה עסקי להקמת תשתיות תקשורת. מטרת המודל היא לנצל הן את היתרונות היחסיים של המדינה– מתן גישה לתשתיות וקביעת אסדרה מקלה שתאפשר פריסה בצורה מהירה – והן את היתרונות של הגופים ה עסקיים – הידע, הניסיון והמשאבים לקידום פריסה .בצורה יעילה 112 Georgina Hutton, "5G", House of Commons Library, September 2019, accessed June 30th 2020. 113 Bloomberg, South Korea Unveils $62 Billion ‘New Deal’ to Reshape Post-Virus Economy, 1 June 2020. תשתיות אינטרנט המושתתות על סיבים אופטיים והדור החמישי– תועלות כלכליות וכלי מדיניות | 49 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm ,בניו זילנד הוקמה קרן ממשלתית למימון פריסת התשתית. הקרן חתמה על הסכם עם חברות אנרגיה ותשתיות להקמת רשת סיבים אופטיים, כאשר חלק מהמימון לפרויקט הגיע מהקרן .בדרך של הלוואות ומימון ישיר בשב דיה , רשתות הסיבים נמצאות בבעלות הרשויות המקומיות. הרשויות משקיעות במערך תשתית פסיבית, תשתית אקטיבית ובחיבור הלקוח לתשתית. המדינה מספקת גם סובסידיות לפריסת התשתית. ספקיות השירות משלמות לרשויות המקומיות על השימוש בתשתית (שוק סיטונאי). בבתים פרטיים התמיכה היי תה עקיפה בלבד ובעלי הבתים שהשקיעו בפריסת סיבים אופטיים קיבלו החזרי מס של עד15% מעלות הפרי ס.ה בתמורה לכך תשתית ציבורית – השקעה בתשתיות תקשורת היא ,עתירת הון ולעתים גם עתירת סיכון. על כן חברות עסקיות אינן מעוניינות לעיתים להשקיע בהקמת תשתיות חדשניות, למרות התועלת ,הכלכלית הכרוכה בהשקעה כזו למשק. כאמור, מצב זה קרוי בספרות המקצועית כשל שוק ועשוי לשמש הצדקה להשקעה ממשלתית ישירה. במודל זה, המדינה אחראית על פריסת התשתית. המדינה מקימה את הרשת ומפעילה אותה וספקיות השירות משלמות על השימוש .)בתשתית (שוק סיטונאי באוסט רליה קיים מודל זה והממשלה רוכשת לעיתים נכסי תשתית .מחברות התקשורת לצורך המשך פריסת התשתית שלה .במסגרת המסמך מוצג מודל של הקמת קרן ייעודית לצורך מימון פריסת רשת סיבים אופטיים להלן מוצגים:שני מודלים של אופן מימון הקרן, בהתאם למודלים של עידוד פריסת הרשת קרן הממומנת מתקציב המדינה והרשויות המקומיות – במודל זה, הקרן ממומנת באופן מלא על ידי גופים ציבוריים. מודל זה של הקרן יושם ביפן ובשבדיה .כפי שהוצג לעיל קרן הממומנת על ידי חברות התקשורת – בקרן זו, כספי הקרן מגיעים כתשלומי חובה מתוך הכנסות מגוון החברות בשוק התקשורת. יש מודלים אחדים בדבר החברות הנדרשות לממן את הקרן : ממימון על ידי חברה יחידה שהיא הדומיננטית והוותיקה בשוק ועד למימון על ידי כלל .החברות בשוק התקשורת ב ארצות הברית( , רשות התקשורת הפדרליתFCC ) מפעילה קרן למימון פריסת אינטרנט מהיר. הרשות בו חנת את צפי העלויות של תוכניות הפרי ס ה ואת צפי ההכנסות של חברות התקשורת, וקובעת את הסכום שכל חברה צריכה להפריש לקרן כשיעור מסוים מהכנסותיהן הצפויות. מפעילים קטנים שיש להם הכנסות נמוכות פטורים מהתשלום .לקרן כמו כן, יש לציין כי בתקופת משבר הקורונה ממשלות רבות מגדילות באופן חד את תקציביהן כדי לתמוך בכלכלה, תוך ניצול הריבית הנמוכה ,הנוהגת לצורך גיוסי חוב, בין היתר בעידוד השקעות התשתיות תקשורת מתקדמות (כמו שתואר לעיל בעניין.)דרום קוריאה תשתיות אינטרנט המושתתות על סיבים אופטיים והדור החמישי– תועלות כלכליות וכלי מדיניות | 50 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 4.4 המלצות הצוות– הקמת קרן ייעודית ומתווה לפרי ס ה כלל-ארצית מהניתוח שערך משרד התק שורת נראה כי לחברת בזק אין כדאיות כלכלית ל פריסה אוניברסלית של רשת סיבים אופטיים. בהתאם לכך, הצוות ממליץ כי תבוטל חובת האוניברסליות על פריסת רשת סיבים אופטיים .המוטלת על חברה אחת כדי לקדם פרי ס ה אוניברסלית של רשת סיבים אופטיים מוצע לחלק את הפרי ס ל ה מספר חברות באמצעות אסדרה באופן זה: בשלב הראשון תיערך חלוקה של אזורים ג י אוגרפיים בארץ על פי הגדרות הלמ"ס ל כ- 3,000 אזורים סטטיסטיים. חברת בזק תוכל לבחור מבין אזורים אלו את האזורים שבהם היא מתחייבת לפרו ס רשת סיבים אופטיים על פי הכדאיות הכלכלית, ואזורים אל ה יי .קבעו כחובה ברישיון שלה שאר האזורים הסטטיסטיים יוגדרו""אזורי תמרוץ ויינתנו בהם תמריצים כלכליים לחברות ,תקשורת אחרות כדי שיפרסו רשת סיבים אופטיים לכלל משקי הבית באזורים אלו. כך, בזק תוכל לבחור את האזורים הכדאיים לה כלכלית, אך היא תהיה מחויבת לפרו ס ב תוך חמש שנים סיבים אופטיים ל- 100% ממשקי הבית ב אותם אזורים, גם למשקי בית שפחות כדאיים לה .כלכלית, כגון בתים צמודי קרקע באזורי התמרוץ, בזק לא תוכל להתמודד על מכרזים לפריסת רשת סיבים אופטיים אלא רק בחלוף שלוש שנים ו היא ת לא קבל כלל תמריצים כלכליים. הרעיון ש מאחורי הג בלה זו הוא שאם בזק תוכל גם לפרוס סיבים אופטיים באזורי התמרוץ, מבחינה כלכלית יהיה לה עדיף לצמצם ככל ה אפשר ,את בחירת האזורים הגאוגרפיים בשלב הראשון כדי להגדיל את אזורי התמרוץ .ולקבל תמריצים כלכליים גם באזורים הכדאיים לה כלכלית בשלב השני תוקם קרן למימון פריסת רשת סיבים אופטיים באזורי התמרוץ, בהתאם למודלים שהוצגו לעיל, של קרנות למימון פריסת סיבים אופטיים ב כמה מדינות. משרד התקשורת ממליץ להקים קרן כזו בעבור אזורים בארץ שאין לחברות התקשורת כדאיות כלכלית לפרו ס בהם סיבים .אופטיים במסגרת שוק תחרותי המשרד מציע להקים קרן ייעודית שמימונה יגיע מ הטלת תשלומי חובה על בעלי רישיונות תקשורת וזו תממן את עלויות הפרי ס ה באזורי התמרוץ. על פי הערכת המשרד, התקציב הדרוש למימון אזורי תמרוץ יהיה בין חצי מיליארד ש"ח למיליארד ש"ח . מוצע כי כדי ל ממן את עלויות הפרי ס ה הנדרשות י שלמו חברות התקש ורת (כולל בזק) תשלו ם חובה לקרן מדי שנה בשיעור של % 0.5 מ ההכנסה השנתית. 114 הכנסות שוק התקשורת ב שנת2018 היו כ- 18 מיליארד ש"ח, 115 ו על כן אומדן הגבייה לקרן הוא כ- 90 מיליון ש"ח בשנה . חברות שיש להן הכנסה שנתית של פחות מ- 10 .מיליון ש"ח לא יחויבו בתשלום לקרן 114 .הכנסה שנתית מוגדרת כהכנסה של החברה בניכוי תשלומים בגין קישורי גומלין 115 ,משרד התקשורת סיכום הכנסות שוק התקשורת לשנת2018 , יוני2019 . תשתיות אינטרנט המושתתות על סיבים אופטיים והדור החמישי– תועלות כלכליות וכלי מדיניות | 51 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm ב תרשים18 להלן מ ו צג אומדן של התפלגות תשלומי החובה לקרן בין ארבע חברות התקשורת ,הגדולות מעודכן ב נתוני ההכנסות בשנת2019 . תרשים8 1 – ,אומדן של תשלומי החובה לקרן (במיליוני ש"ח2019 ) 116 בתרשים אפשר לראות כי סך תשלומי החובה של ארבע החברות הגדולות, על בסיס הכנסותיהן בשנת2019 כ היו- 100.4 מיליון ש"ח . התשלומים מתפלגים באופן זה : 44.6 מיליון ש"ח ( מחברת בזק44.5% ,) 21 מיליון ש"ח ( מחברת הוט20.9% ,) 18.5 מיליון ש"ח מחברת סלקום ( 18.5%) ו- 16.2 מיליון ש"ח ( מחברת פרטנר16.1% .) אומדן זה נעשה על ההכנסה ברוטו של חה ,ברות ו תשלומי החובה הם בניכוי קישורי גומלין, ולכן מדובר בכ- 90 .מיליון ש"ח מוצע כי אופן הקצאת כספי הקרן למימון הפרי ס ה באזורי תמרוץ יהיה על פי הכדאיות הכלכלית של החברות הזוכות באזורי התמרוץ, וללא התערבות ממשלתית בשיקו לים של סדר ומיקום הפרי ס ה. סדר בחירת האזורים יעשה על ידי המתמודדים באזורי התמרוץ, ובהתאם להליך תחרותי שבו אזורים כדאיים כלכליות יותר, ייפרסו לפני אזורים כדאיים כלכלית פחות ,כדי להגיע ליעילות בהיקף וזמן ה פריסה .דרך הקצאת מקורות באמצעות מנגנון שוק תחרותי נוסף על כך , מוצע כי תהיה חובת שירות סיטונאי ברשת .הסיבים האופטיים שתקום באזורי התמרוץ "לסיכום, הרעיון הכלכלי העומד מאחורי הצעה זו נובע מ תורת המשחקים " – בשלב הראשון ית אפשר לחברת בזק לקבוע מה הם האזורים ה כדאיים כלכל ית ב עבורה לפריסת רשת סיבים אופטיים, אך היא יודע ת שבאזורים שלא תבחר במסג רת השלב הראשון היא לא תוכל לפרו ס .סיבים אופטיים נוסף על כך , מצד אחד עומדת בפניה החובה לממן את הקרן הייעודית שתקום (כמוצג לעיל, כ- 45% מהתשלומים לקרן יושתו עליה), אך מצד אחר היא לא תוכל ליהנו ת מכספי הקרן. כך, מצד אחד יש לה אינטרס לבחור רק באזורים הכלכליים לה, אך מצד אחר ככל שתבחר בפרי ס ה מצומצמת יותר, היא תאלץ לשלם יותר ל קרן בשלב השני – מודל זה עשוי לעודד את חברת בזק 116 ,הבורסה דיווחי חברות בזק, הוט, סלקום ופרטנר , דוח כספי לשנת2019 . נתוני חברת הוט מחושבים על בסיס הכנסותיה לשנת2017 . 44.6 21.0 18.5 16.2 0 10 20 30 40 50 בזק הוט סלקום פרטנר תשתיות אינטרנט המושתתות על סיבים אופטיים והדור החמישי– תועלות כלכליות וכלי מדיניות | 52 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm בשלב הראשון לבחור גם אזורים ש פחות כדאיים לה כלכלית, כדי לצמצם את היקף תשלומיה ל.קרן הייעודית במסגרת טיוטת הצעת מחליטים של ה תוכנית הכלכלית שצפוי שתוגש לאישור הממשלה והכנסת ביחד עם תקציב המדינה לשנת2020 , אומץ מתווה משרד התקשורת בכל הקשור לעידוד פריסת רשת סיבים אופטיים כפי שהוצג לעיל ,ב שינויים אחדים ( ובהם הארכת התקופה שבזק לא תורשה להת)מודד באזורי התמרוץ לחמש שנים. 117 4.5 עמדות חברות התקשורת בדבר מתווה משרד התקשורת בזק – יש מספר בעיות במתווה המוצע על ידי משרד התקשורת , כמפורט להלן: במסגרת המתווה המוצע ננקט מודל אגרסיבי של תמריצים שליליים נגד חברת בזק . החברה טוענת כי מדיניות האסדרה צריכה לייצר מערך תמריצים בעבור ,כל החברות הפועלות בענף באופן שתעודד אותן לקבל החלטה לפרי ס ה רחבה ככל האפשר .נוסף על כך , מתן האפשרות לחברת הוט, שהיא גם בעלת רישיון מפ"א ובעלת תשתית נייחת, לקבל מימון מהקרן לאזורי התמרוץ ולהשתתף במכרזים לפריסה באזורי תמרוץ, אינה סבירה ויש בה יתרון תחרותי בלתי .הוגן כלפי חברת בזק מדיניות ש לפיה חברת כבלים יכולה להשתמש בשירותBSA של חברות טלקום לא מקובלת במדינות אחרות, ובמיוחד כאשר מדובר בחברת תשתית שיש לה אפשרויות אחדות.לשדרוג הרשת לטכנולוגיות מתקדמות ,כמו כן חובת שירות השוק הסיטונאי על בסי ס מערך התשתית הפסיבית גורמת לבזק לחוסר כדאיות כלכלית ב השקעה ו ב הקמת תשתיות, שכן היא נושאת בכל עלויות ההקמה ושאר החברות נהנות מכך, ו במיוחד לא סביר שחברת הוט, שהיא עצמה חברת תשתית, יכולה להשתמש .בתשתיות הפסיביות של חברת בזק נוסף על כך, חוסר הוודאות בכל הקשור לתעריפי השוק הסיטונאי ברשת ה סיבים ה אופטיים מקשה ע ל ה חברה לבחון את ה כדאיות הכלכלית של .הקמת רשת סיבים אופטיים ,על פי החברה חובת הפריסה של חברת בזק, בהיקף של100% באזורים הכדאיים כלכלית ב תוך חמש שנים אינה אפשרית נוכח המורכבות הכרוכה בהספקת שירות למאות אלפי.בניינים קבלת מסמך המלצות הצוות, כפי שהוצג לעיל, עשוי להקטין את היקף האזורים שבהם לבזק תהיה כדאיות כלכלית להקים תשתית סיבים אופטיים. על כן, החברה מציעה כי לא יינתן לחברת הוט להשתמש בשירותBSA ברשת סיבים ,אופטיים וכן ככל שהוט תהיה רשאית לגשת למכרזים ו להשתמש במנגנון הקרן האוניברסאלית, יש.לאפשר גם לחברת בזק לעשות כן 117 ,משרד האוצר הערות הציבור על טיוטת הת ו כנית הכלכלית , 2 ביולי2020 . ת שתיות אינטרנט המושתתות על סיבים אופטיים והדור החמישי– תועלות כלכליות וכלי מדיניות | 53 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm פרטנר – רבים מהצעדים שהוצעו במסגרת המלצות הצוות הם צעדים נכונים ואף הכרחיים כדי להביא להאצת ה פריסה של תשתיות תקשורת נייחות מהירות. עם זאת, יש כמה סוגיות בהמלצות הצוות הדורשות מענה על פי החבר:ה הקרן למימון אזורי התמרוץ – אופן מימון הקרן צריך להיות על ידי המדינה או על ידי חברות )התשתית הנייחת (בזק והוט, ,או לכל הפחות המימון צריך להיות כשיעור מרווחים ולא מהכנסות .שכן המימון (שהוא מעין מס) כשיעור מהכנסות פוגע בעיקר במתחרים החדשים שאינם רווחים נוסף על כך , לדעת החברה יש להקדים את תחילת פעילות הקרן ,על ידי מימון מתקציב המדינה כדי .לקדם במהירות פריסת רשת סיבים אופטיים תעריף שוק סיטונאי סיב – יש לקבוע תעריף מופחת לשימוש במערך התשתיות הפסיביות של ,חברת בזק באזורי התמרוץ כדי להפחית את עלויות הפריסה לחברות שיפרסו באזורי התמרוץ .ולעודד את קצב פריסת הסיבים באזורים אלו נוסף על כך , על פי החברה חוסר ב מנגנון של סנקציות על חברת בזק, במקרה של אי- עמידה בלוחות הזמנים לפריסת תשתית סיבים באזורים הסטטיסטיים ש בהם חברת בזק התחייבה לפרוס , עשוי להובי.ל לעיכוב בפריסת תשתית סיבים באזורים אלו סלקום – החברה תומכת במדיניות משרד התקשורת כפי שעולה מהמתווה, אך לעמדתה יש :מספר כשלים במתווה המוצע על ידי משרד התקשורת ובהם  מדיניות לא עקבית – מצד אחד יש מצב ש בו ניתן פטור לחברות תשתית האינטרנט הנייחת מחובת פריסה אוניברסלית, ו מצד אחר המדינה מחייבת פריסה אוניברסלית של שלוש רשתות סלולריות מתקדמות. במקומות ש בהם אין כדאיות כלכלית לפריסה של רשת סלולרית מתקדמת, אין לחייב פריסה של שלוש רשתות, ,אלא מספיק שתוקם רשת אחת ועל כן החברה מציעה כי יקודם מתווה שיבטיח פריסת תשתית מת קדמת– גם נייחת וגם ניידת– .למקומות שבהם אין כדאיות כלכלית  בשנתיים האחרונות קצב פריסת הסיבים בישראל הואץ באופן משמעותי עד לרמה של פי 3 – 4 מהממוצע במדינות אירופה ובהינתן המשך הפריסה בקצב הזה , היקף פריסת הסיבים האופטיים בישראל יגיע לממוצע ההיקף במדינות אירופ ב ה תוך שנה ,. על פי החברה כלל תשתית הסיבים האופטיים שלה נמכרה לחברתIBC , במסגרת ההסכם לרכישת35% ממניות חברתIBC .על ידי חברת סלקום  הקרן למימון אזורי התמרוץ – יש ,אינטרס ציבורי למעבר לתשתיות אינטרנט מתקדמות ו על כן על המדינה לממן את ההשקעה הנדרשת בתשתיות וכן לממן את הקרן לאזורי התמרוץ . מימון הקרן על ידי חברות התקשורת יטיל עליהן .נטל כספי נוסף נוסף על כך , החברה חוששת כי המתווה המוצע על ידי משרד התקשורת מורכב מדי ויגרום לעיכוב בפריסת התשתית באזורי התמרוץ ולכן החברה מציעה כי מנגנון הקצאת הכספים י היה בצורה תשתיות אינטרנט המושתתות על סיבים אופטיים והדור החמישי– תועלות כלכליות וכלי מדיניות | 54 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm פש וטה יותר, למשל באמצעות עריכת מכרז גדול על פריסה למספר משקי בית רבים ככל האפשר. 5 . סיכום ודיון :מצב השוק בעשור האחרון נעשו כמה רפורמות בשוק התקשורת. בשוק הסלולר יושמה רפורמה של כניסת מפעילים וירטואליים לשוק בשנת2011, כך שחבר ו ת ללא תשתית סלולרית יכולות לפעול ולהציע שירותים לצרכנים. מצב זה הביא לכך שרמת התחרות בשוק זה היא גבוהה ומחירי ,הסלולר לצרכן נמוכים. על פי אתר המשווה את מחירי הגלישה הממוצעים בסלולר מחיר הגלישה באינטרנט דרך הסלולר בישראל הוא במקום השני הנמוך ביותר בעולם , לא חר .הודו118 לפי חברות התקשורת, מצב זה הוביל את החברות ל הפסדים בשנים האחרונות ולכן יש להן קושי ב.השקעות חדשות בתשתיות מתקדמות בשוק התקשורת הנייחת נראה כי רפורמת השוק הסיטונאי בשנת2015 הגבירה את התחרות ,בשוק וב שנת2020 כ- 26% ממנויי האינטרנט מחוברים דרך חברות ללא תשתית הרוכשות שירותי שוק סיטונאי .מבעלות התשתית כמו כן, רפורמה זו עזרה לקדם את השימוש במערך התשתית הפסיבית של חברת בזק, כך שהחברות האחרות יכולות לפרוס תשתית סיבים אופטיים בצורה .מהירה ובעלויות נמוכות על פי נתוני חברותIBC ופרטנר תשתית הסיבים האופטיים שלהן נגישה לכ- 800,000 שקי בית בישראל , כ- 31% ממשקי הבית. אך עדיין בזק שולטת בשוק והמדדים הפיננסיים מלמדים כי .רוב הרווח הנקי ותזרים המזומנים הם של בזק התחרות הגוברת בכלל ענפי שוק התקשורת הובילה לכך שבשנים האחרונות ההכנסות של חברת בזק ירדו , ,ושל חברות סלקום ופרטנר נותרו יציבות ו לעומת זאת הרווחים של כולן ירדו ו של חלקן אף הפכו להפסדים . יתר על כן, תזרימי המזומנים של החברות הפנויים להשקעות חדשות קטנו. :תועלות כלכליות להקמת תשתיות אינטרנט מהירות יש תועלות כלכליות רבות ,ובהן ,: גידול בתוצר, הגדלת הפריון ,מתן אפשרות לעסקים לצמוח ובמיוחד לעסקים קטנים ובינוניים עידוד שוק התעסוקה וצמצום ,אבטלה על ידי יצירת משרות ישירות ועקיפות מתן אפשרות לעבודה לו לימודים מרחוק (במיוחד ,)בתקופות כגון משבר הקורונה הרחבת שירותי בריאות דיגיטליים והפחתת עלויות המחייה. 118 Cable.co.uk, Worldwide mobile data pricing: The cost of 1GB of mobile data in 228 countries, accessed: July 12th 2020. תשתיות אינטרנט המושתתות על סיבים אופטיים והדור החמישי– תועלות כלכליות וכלי מדיניות | 55 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm בישראל, כמות ההון ה ציבורי המושקעת בענפי מידע תקשורת נמוכה , והגדלת מלאי ההון עשויה לתרום לצמצום פער הפריון ב.ין ישראל למדינות מפותחות אחרות :כלי מדיניות )בעשור האחרון יושמו רפורמות להגברת התחרותיות בשוק הנייח (רפורמת השוק הסיטונאי והשו ק הנייד (רפורמת השוק הווירטואלי). האינטרס הציבורי הוא להמשיך במבנה השוק התחרותי ש נוצר ולהגבירו, תוך עידוד החברות ב מגוון דרכים להגדיל את ההשקעות בתשתיות אינטרנט מתקדמות, ו תוך יצירת מצב ש בו התחרות תוביל להשקעות אלו ולשיפורים טכנולוגיים .מתמידים בשוק הגברת הת חרות בשוק התקשורת על ידי הרגולטורים מביאה לכך שנגרמת שחיקה בהכנסות החברות וברווחיהן מצד אחד, ומצד אחר יש אינטרס ציבורי ברור להשקעה בתשתיות תקשורת מתקדמות )(השפעות חיצוניות חיוביות . מצב זה, ה גורם לכך שהחברות משקיעות בהתאם לכדאיות הכלכלית שלהן, אך השקעה זו נמוכה מההשק עה הנדרשת על פי האינטרס הציבורי , נקרא.כשל שוק ,לפי הספרות המקצועית מצב זה מצדיק התערבות של הרגולטורים בכלים מגוונים כדי להביא להגדלת ההשקעות .בתשתיות אינטרנט מהירות ואכן, במדינות רבות מיישמים כלי מדיניות לעידוד השקעות בתשתיות אינטרנט, לרבות הש .קעות ציבוריות ישירות בהתאם לכך, הוצע בישראל.מתווה לעידוד פריסת רשת סיבים אופטיים על ידי משרד התקשורת במתווה מוצע כי תבוטל חובת האוניברסליות הקיימת, כך שחברות התשתית (בזק והוט) לא יחויבו בפריסה אוניברסלית של תשתית סיבים אופטיים, שכן מהלך זה אינו כדאי להן כלכלית וממילא אין להן אינטרס לקדמו. במקום חובה זו , מוצע מהלך בשני שלבים, שבו בשלב הראשון חברת בזק תבחר מה הם האזורים שיש לה בהם כדאיות כלכלית לפריסת רשת סיבים אופטיים ובשלב השני, האזורים שלא נבחרו על ידה, ימומנו באמצעות קרן אוניברסלית שמקור הכספים בה יושתת על הכנסות חברות התקשורת. באזורים אל ה יוכלו להשתתף שאר חברות התקשורת אך לא.חברת בזק להלן מוצגות כמה :נקודות לדיון בהקשר למתווה המוצע על ידי משרד התקשורת  חובת האוניברסליות תבוטל ,, כך שבזק תשקיע באזורים שתבחר. כאמור על פי ה- OECD רק בישראל ובלטביה יש חובת אוניברסליות לפריסת תשתית אינטרנט נייחת . כמו כן, לפי ,המתווה המוצע הוראות ההפרדה המבנית החלות על חברת בזק לא יבוטלו. ביטול ההפרדה המבנית עשוי לחזק את כוחה של בזק בשוק התקשורת, וכך הירידה בת חרות עשויה לא לה וביל להשקעות בתשתיות אינטרנט מתקדמות ולשיפורים טכנול.וגיים מתמידים בשוק  מקור הכספים של הקרן – על פי הצעת משרד התקשורת, מקור הכספים של הקרן יסתמך לחלוטין על הכנסות של חברות התקשורת, כלומר על השוק הפרטי. במקרים מסוימים במסמך משרד התקשורת נדונות :כמה סוגיות ובהן ביטול חובת האוניברסליות, אופן מימון הקרן לאזורי התמרוץ ומנגנון הקרן, ומשך הזמן הנדרש להקמת רשת סיבים אופטיים .במתווה המוצע תשת יות אינטרנט המושתתות על סיבים אופטיים והדור החמישי– תועלות כלכליות וכלי מדיניות | 56 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm ש בהם נדרשת השקעה בתשתיות ויש לכך ,אינטרס ציבורי יש מנגנון של מימון ציבורי .להקמת התשתיות כאמור לעיל ,ב מדינות אחדות ש בהן יש אזורים שבהם אין לחברות בשוק הפרטי כדאיות כלכלית , הממשלה מתערבת ומשקיעה כספים ציבוריים בעידוד הקמת תשתית אינטרנט מהירה (סבסוד ישיר על ידי תקציב המדינה, השתתפות במנגנון תקצוב .)הקרן וכן מימון על ידי רשויות מקומיות עלות של מימון הקרן על ידי השוק הפרטי היא למעשה הטלת מס נוסף על החברות . היא עשוי ה להוב יל לעליית מחירים ובסופו של דבר להתגלגל לעלויות המושתות על הצרכנים, בעיקר בשוק הנייח שנהוגה בו רמת תחרותיות נמוכה מ זו שב.שוק הנייד  פישוט של פעילות הקרן ושקיפותה– יש חשש כי מורכבות בהפעלת הקרן ובאופן הקצאת הכספים שלה לעידוד פרי ס ת תשתית סיבים, תגרום לחוסר יעילות ואיטיות בהקמת תשתית זו. על פי הערכות משרד התקשורת, הקרן תידרש לממן פריסה בהיקף של חצי מיליארד ,עד מיליארד ש"ח ו ההכנסות הצפויות לקרן הן כ- 90 מיליון "ח ש .בשנה מכאן אפשר להסיק כי לקרן י י דרשו כחמש עד עשר שנות פעילות כדי לפרוס תשתית סיבים אופטיים .בכל אזורי התמרוץ מנגנון מורכב של פעילות הקרן ושאינו שקוף מספיק עשוי לספק חוסר ודאות לחברות התקשורת, כך שייתכן ש תקופת הפעילות של הקרן תתארך מעבר לזמן זה ואף ייתכן כי ה פריסה באזורים מסוימים לא תושלם כלל, עקב חוסר כדאיות כלכלית, על אף .המימון של הקרן  עידוד רכישת שירותי תקשורת על ידי המדינה– מעבר של המגזר הציבורי לשירות .דיגיטלי מלא עשוי לעודד את הביקושים לתשתיות רחבות פס מהירות מתן עדיפות במכרזים של המדינה לתשתיות תקשורת ה מבוססות על סיבים אופטיים, ובמיוחד באזורי פריפריה, עשויה לספק ,ודאות גדולה יותר לחברות בפריסת תשתית ולספק להן תמריצים להקים תשתית סיבים אופטיים גם באזורים ה אל.