חומר רקע

اللجنة القطرية لرؤساء السلطات المحلية العربية في إسرائيل הוועד הארצי לראשי הרשויות המקומיות הערביות בישראל אפריל 2020 ,לכבוד עו"ד ארז קמיניץ המשנה ליועמ"ש הממשלה- אזרחי ,שלום רב :הנדון"מסמך הכנה לקראת שיתוף הציבור הסרת חסמים בתחום הדיור והמקרקעין בחברה הלא יהודית" - משרד המשפטים- התייחסות וועדת הדיור של וועד ראשי הרשויות הערביות בישראל להלן התייחסות ה של ועדת הדיור הפועלת מטעם וועד ראשי הרשויות הערביות בישראל, והמורכבת מנציגי וועד ראשי הרשויות וארגוני חברה אזרחית המתמחים בקידום תכנון בחברה הערבית1 , ,למסמך שבכותרת )"(להלן: "המסמך :הכל כפי שיפורט להלן :המסמך להלן מחולק לשני חלקים חלק ראשון הכולל התייחסות כללית רוחבית לנושאים המהווים חסמים בתחום הדיור והמקרקעין ותהליך בדיקת חסמים אלו; וחלק שני אשר מתייחס באופן מפורט לנושאים שהועלו במסמך שהועבר אלינו על ידי נציגים של משרד המשפטים. ר אוי לציין כי בימים אלו, אנו עורכים ב דיקה מעמיקה ,הבוחנת את המצב התכנוני של הישובים הערבים התכנון המפורט, שיווק הקרקעות ועוד . בנוסף לכך, אנו מקיימים ישיבות עבודה עם אנשי מקצוע שמקדמים תכנון בחברה הערבית מהמגזר הציבורי (רמה מקומית) והמגזר הפרטי כדי לבדוק את .החסמים בקידום התכנון בחברה הערבית ממצאי הבדיקות יהיו מוכנים בטווח החודש הקרוב ויהיו כלי עזר חשוב מאוד לניתוח המצב הקיים ו בסיס ל.גיבוש המלצות רוחביות וצעדי המשך חלק ראשון -התייחסות רוחבית והמלצות עקרוניות :לגיבוש מתווה פעולה עתידי 1. תהליך העבודה וגיבוש:המסמך בשני העמודים הראשונים של המסמך קיים פירוט של שיטת העבודה להכנת המסמך שכללה ישיבות עם גורמי ממשלה רחבים, ישיבות עם נציגי ציבור מהחברה הערבית .ונציגי ארגוני המגזר השלישי בנוסף לסקר דעות קהל וקיום של כנס ועוד. אנו מעריכים את התהליכים אותם יזם משרד המש פטים ובכל זאת, אנו מעלים סוגיות ושאלות :מרכזיות א. התהליך המתואר הינו תהליך של יידוע ו לא :שותפות בקבלת החלטות 1 "המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי ו"סיכוי– .העמותה לקידום שוויון אזרחי כלל התהליכים המתוארים הם תהליכים שכללו בעיקר יידוע של הציבור הערבי על ,התהליכים ו קבלת הערות וחוות דעת מקצועיות , אולם בשום שלב לא הייתה שותפות של הציבור הערבי בקבלת ההחלטות להמלצות או לכל הצעה שפורטה ההצעות לפתרונות. לדעתנו מדובר בתהליכים ראשוניים של בניית ראייה התחלתית לבחינת הנושא, ומצפים כי תהליך גיבוש ההחלטות וקביעת מדיניות ההמשך בקידום פתרונות תכנון ודיור בחברה הערבית יהיה תוך שותפות והשתתפו ת מלאה בקבלת ההחלטות לגופם. רק תהליך כ זה יבטיח בניית הסכמות והחלטות י שימות ומתאימות לצרכים המקומיים של החברה הערבית וסגירת פערים ועמידה במטרת החלטת ממשלה922 והמלצות צוות120 הימים. ,חשוב להדגיש כי כיום, ראשי הרשויות בחברה הערבית מאוגדים ומיוצגים על ידי וועד ראשי הרשויות )הערביות בישראל (ע"ר , אשר הקים , ,בשותפות עם ארגוני חברה אזרחית המתמחים בקידום תכנון ודיור וועדת משנה מקצועית לענייני התכנון והדיור .)"(להלן: "ועדת הדיור , אנו מבקשים כי כל תהליכי הבחינה, והגיבוש של מדיניות התכנון והדיור הממשלתית יתנהלו בשק יפות ותוך ,התייעצות ,בניית הסכמות.שיתוף ושותפות מלאים עם ועדת הדיור ב. העדר התייחסות ליעילות מנגנון יישום החלטת ממשלה922 :בין משרדי הממשלה תהליך יישום החלטת הממשלה922 כ.לל מעורבות של הרבה משרדי ממשלה תוכן המסמך מתבסס, בין היתר, על"ישיבות ."עם גורמי ממשלה רחבים בהקשר זה נשאלת השאלה האם נערכה בחינה של התפקיד והתפקוד של כל משרד מ משלתי ו/או הסנכרון ביניהם וזרימת ההחלטות ?למען יישום החלטת הממשלה האם קיימים חסמים או פוטנציאלים בשיטת העבודה בין משרדי הממשלה? האם נבדק יישום מדיניות שונה במשרדי המ משלה ברמה המחוזית? נושאים אלו הם נושאים מהותיים ש ראוי שיבדקו ויבחנו בעיקר על ידי גוף ממשלתי . חיוניות בדיקה זו מתעצמת ל נוכח העובדה כי חלק .גדול ממהנדסי הרשויות המקומיות מעלים קשיים וחסמים בנושאים אלו אנו נפרט נושאים אלו במסמך המקיף עליו אנחנו עומלים בימים אלה. ג. מחסור בבדיקת ההתאמה בין:מנגנון הקצאת הכספים לבין מנגנון קבלת ההחלטות באותו ההקשר של הסעיף הקודם, האם נבחן הקשר בין משרדי הממשלה לבין מקבלי :ההחלטות התכנוניות, כלומר ?ועדות התכנון המקומיות, המחוזיות והארציות המנגנון של הקצאת ה משאבים ה כספיים על ידי משרדי הממשלה קשור באופן הדוק בקידום אישור תכניות מפורטות וקידום יחידות דיור שמתבצע על ידי ועדות התכנון ברמות שונות: ארצי, מחוזי ומקומי. בחינה של יישום מדיניות התכנון במערכת קבלת ההחלטות התכנוניות הינה מאוד חשובה. גם בנושא זה מועלות טע נות מצד אנשי מקצוע מהרשויות המקומיות על חסמים רבים ואי יישום מדיניות התכנון ש מתבטאת בהמלצות צוות120 הימים, ואשר מקבלות ביטוי בתקציבים השונים המוקצים דרך החלטת ממשלה922 . ד. נושאים ללא התייחסות : קיימים נושאים חשובים שלא נסקרו בתוך המסמך, ואשר היו חלק מהחלטת ממשלה922 כמו: הרחבת תחומי שיפוט ותהליכי העבודה של הוועדות הגיאוגראפיות הקבועות שהוקמו תוך יישום של המלצות צוות120 הימים והחלטה922 (הוועדות הוקמו, אולם התהליכים מתמשכים מעבר לצפי, וההחלטות ןנ אי מתבסס ות על ה שיקולים ש מלכתחילה הביאו ל המלצה על הקמת ועדות אלו , שמטרתם להטיב עם מצוקת הדיור בחברה הערבית. זהו נושא ה)מחייב בדיקה; הסבסוד והמימון של הפרט (לרבות משכנתאות )ותכניות מימון ייעודיות ; יישום התכניות המפורטות ומימון של הפיתוח של השכונות , בפרט על ק רקע פרטית ; תהליכי התחדשות עירונית ,, שיווק קרקעות בבעלות מדינה ועוד . חלק שני– :התייחסות לנקודות המועלות במסמך 1. 'נקודה מס1 במסמך– " הסכמים אסטרטגיים ביישובי מיעוטים להקמת שכונות בבנייה רוויה" : כאמור לעיל, היום אנו עורכים מחקר ובדיקה מקיפה לגבי קידום התכניות המפורטות במוסדות התכנון: הליכים, חסמים ופוטנציאלים. הנתונים יהוו גם את הבסיס לאפיין את הסיבות העיקריות שעומדות מאחורי 'אי העמידה בתנאים למעבר משלב א' לשלב ב של חלק מהרשויות המקומיות הערביות . המסמך מטיל את האחריות בהקשר זה רק על הרשויות המקומיות כאשר בפועל ה אחריות והחסמים משותפים. :ולגופו של התהליך בנובמבר2019 החליטה ועדת ההיגוי של החלטת ממשלה 922 להעביר10 רשויות מתוך15 רשויות לשלב ב' ורוב הרשויות קיבלו פטור מהעמידה בתנאים (מציינים כי בח לק )גדול קבלת הפטור היא זאת שתרמה לנושא המעבר, ולא מילוי התנאים על פי החלטת הממשלה . כיום נדרש פתרון מיידי וכולל לחמש הרשויות שלא עברו שלב. הרשויות שעברו נדרשות למלא 'תנאים למעבר לשלב ג. :חשוב להעיר בסוגיה זו 1.1 נדרשת בחינת תנאים ו מתן הקלות גם עבור התנאים'למעבר לשלב ג . ביצוע הבחינה המחודשת חייב להתאים לתהליכי התכנון והצרכים בכל רשות, יש לבחון את התנאים על ידי פורום יותר רחב שכולל מתכננים , תוך למידת התרחשות וממצאים של החומש האחרון. 1.2 אישור החלטת הממשלה922 היה בשנת2015 . העברת התקציבים וההרשאות התקציביות של ש לב א' לרשויות המקומיות, או התנעת התהליך על ידי משרד השיכון (במקרים הרבים בהם משרד השיכון בוחר את הצוותים התכנוניים מטעמו ), נעשתה לאורך שנת2016 , 2017 וחלקם במהלך שנת 2018 . אנו מציעים כי הבדיקה של משרד השיכון לנושא התנאים תכלול גם בדיקה של תהליכי יישום העבר ת התקציבים וההרשאות התקציביות . 1.3 ה עיקרון של תימרוץ הרשויות המקומיות ל י זום ולאשר תכניות בתחומן, ושמירה על שלטון החוק הינו עיקרון אשר אומץ במספר של רשויות מקומיות שיכלו לייש מו במסגרת תכניות שקודמו בעיקר בותמ"ל (טווח זמן קצר לאישור התכנית, וקיום )הבטחות מול התושבים למתן מענה לדיור הולם . העיקרון הוא שמירה על שתי היוזמות ביחד ובמקביל: תכנון מפורט ושמירה על שלטון החוק בתוך האזור שעובר תכנון , וזאת על מנת שהכלי של האכיפה יהיה ישים ונבנה על יחסי אמון עם הציבור הערבי .ועל מנת לייצור אכיפה תומכת תכנון ומונעת סיכולו לצערנו, קיים פער גדול :ביישום של שתי היוזמות רשויות האכיפה כבר פועלות ליישום יותר יעיל ומסודר לפי תיקון116 לחוק, בחברה הערבית בכל האזורים (מעקב, כוח אדם, כנסות , צווים מנהליים )ועוד , בעוד שמוסדות התכנון עדיין לא הצליחו להתגבר על חסמים מהותיים בתוך מנגנון הפעולה הפנימי שלהם ,ו טרם יישמו תפיסת מדיניות ממשלתית שונה .מהתפיסה המסורתית בה עבדו למשך עשרות שנים ובנוסף לזה , רשות מקרקעי ישראל .לא מצליחה לספק את המענה הדרוש של דיור למחוסרי קרקעות המיועדות לפיתוח לא ניתן ליישם אכיפה לאזורים לא מתוכננים ולא עוברים תכנון מפורט (צריך לייזום )תכנון קודם , ובלי לתת מענה ב טווח הקצר לאוכלוסייה מחוסרת קרקעות (דיור להשכרה, שיווק מקרקעין לבניית יחידות דיור , סיוע לפרט בהשגת דיור .)ועוד קיים צורך לבדוק את האפשרות של יישום שתי היוזמות במקביל, כאשר האחריות ,הינה משותפת של כל הגופים שעוסקים בתכנון בחברה הערבית: רשויות מקומיות משרדי ממשלה (מטה ומחוזות), וועדות תכנון (ארצי, מחוזי ומקומי), וגופים נוספים .המשפיעים על התכנון: קק"ל, גופים ירוקים ועוד יש צורך להסתכלות ר וחבית ע ל הצרכים של התושבים, ולתת מענה לקבוצות השונות ב טווחי הזמן השונים, תוך הבנה שמטרת העל הינה מתן מענה למצוקה קיימת שנבעה בעיקרה מ העדר תכנון והקצאת קרקעות למשך עשרות של שנים . הכללת ההקשר המקומי תוך הבנת הצרכים )הממשיכים של דיור (שלא ניתנים להקפאה לשנים ארוכות הינם מהותיים ביישום .אכיפה תומכת תכנון 1.4 ,למרות שהנקודה מתייחסת לישובים הערביים הכלולים בהסכמים אסטרטגיים החלטת הממשלה922 גם כוללת ה תייחסות לישובים נוספים. האם נבחנו החסמים והסוגיות המרכזיות בישובים אלו (קידום ההרשאות התקציביות, קידום התכנון ?)ועוד 2. נקודה 'מס2 במסמך– "התקדמות הליכי התכנון" לדעתנו אפיון הנקודות המוצג בסעיף זה אינו ברור במיוחד בסקירה של מספר גורמים שונים . כדי :להתייחס באופן מפורט נחלק לסוגים השונים 2.1 :הגדרת הבעיה צוות120 :הימים התייחס לצורך במלאי של יחידות דיור לצרכים שונים א. הסדרה של הבנייה הקיימת: להלן הציטוט מדו"ח צוות120 הימים ההמלצה בעניין זה קיבלה ביטוי גם בהחלטת ממ ש לה922 , כאשר הוקצו משאבים .ותקציבים לתכניות מסדירות ב. :קידום תכנון על קרקע פרטית למען אספקת מענה לצרכי הדיור בישוב דו"ח צוות 120 הימים הקדיש הרבה התייחסות לקידום תכנון ותכניות גדולות על קרקע בבעלות .פרטית ג. :קידום פתרונות דיור בקרקע מדינה מתוך התייחסות והדגש על מחוסרי הדיור בישובים הערביים (אנשים שאינם בעלים של קרקע ו/או אנשים שיש להם קרקע שאינה בשטח המיועד לפיתוח), הודגש הצורך ל שיווק קרקע מדינה. אחד הסעיפים צוות בדו"ח המהותיים120 : לנושא שהתייחס הימים קידום של התכנון והתכניות המפורטות בשלושת המסלולים הוא מאוד חשוב וחיוני למתן מענה לצרכי הדיור בישובים הערביים, תוך מתן מענה לקבוצות האוכלוסייה השונות (בעלי קרקע פרטית ומחוסרי קרקע), דב ר שיכול לתת פתרון מיידי לכל הקבוצות מצד אחד, תוך ראייה עתידית שהוא גם ישפיע ויעודד שוק קרקעות בתוך הישובים הערביים (למשל, בטווח המיידי: מתן מענה למי שיש לו קרקע שאושרה כשטח לפיתוח, ומי ש אין ברשותו קרקע יקבל מענה בקרקעות מדינה, או אפילו כפתרון זמני בקרקע מדינה בשכירות, כפתרון פוטנציאלי .)למניעת בנייה בלתי חוקית הסעיף במסמך אינו מתייחס לצרכים אלו, ומתמקד בעיקר בסוג הראשון והשני, ללא מתן דגש על מענה למחוסרי דיור, ולמתן פתרונות זמניים של שכירות או מימון בכל אמצעי .להשגת דיור העדר פתרו נות דיור מגוונ ים כמו יוזמות של דיור להשכרה מהווה סוגיה מרכזית שמשרדי הממשלה יכלו להשקיע ולהוביל בה בצורה מידית עם אישור החלטת הממשלה בשנת2015 ., כאשר היזם ובעלי הקרקע הוא רמ"י, והתקציבים הם ממשלתיים מתן מענה ליוזמות כאלו שתלויות בעיקר במשאבים של משרדי הממשלה, יכל להוביל לאספקת צרכים רבים, ואפילו בשינוי השיח של עקרונות.קידום התכנון ההמשך של קידום פתרונות הדיור בישובים הערביים חייב להיות תוך ראייה רחבה ואסטרטגית למתן מענה לשלושת הסוגיות והמסלולים שהוצגו לעיל .הנגשת הדיור, ודיור בר השגה ח ייב להיות מלווה בפתרונות רוחבי ים מגוונ ים , שלא רק מתבסס ים על הבנייה בקרקע פרטית, אלא גם על תכנית ממשלתית ממוקדת שמתייחסת לפתרונות מגוונים ולטווחי זמן שונים (דיור להשכרה, דיור ציבורי ורכישת מלאים קיימים, תכניות מימון ,לסיוע לרכישת דיור שווק של קרקעות פרטיות בסבסוד ממשלתי הולם למחוסרי הקרקעות (הקצאה של רמ"י לרשות המקומית ועוד), תכנון מהיר של קרקעות בבעלות מדינה כשכונות חדשות בסט רדנ)טים תכנוניים איכותיים למחוסרי הדיור במספר של ישובים ועוד. לצערנו המחשבה על דיור בר השגה במאמץ שהושקע על ידי משרדי הממשלה התמקד ה בעיקר בפתרון צר של בנייה בקרקע פרטית, כאשר ידוע שזה לא הפתרון היחידי שיש לקדמו ושהוא תלוי במגוון חסמים והליכים שקושרים את זכויות הקניין לתכנון. לדעתנו, יש לדון בתכנית ממשלתית לפתרונות מהירים, פחות מורכבים, באופן מקביל, על מנת להבטיח שי נוי .בשוק הדיור והבטחת מענה לצרכי הדיור בישובים הערביים 2.2 התייחסות ל סעיף2.א במסמך – "מרחק מהשטח" : :עולות כאן שתי נקודות חשובות ומהותיות שנרצה לפרט ולהתייחס להמלצות לגביהם 1. .צוותי התכנון צוותי התכנון אשר נבחרים להכין, לתכנן ולהגיש את התכנית לוועדות התכנון, נבחרים בדרך כלל על ידי נציגי משרד השיכון (במחוזות בעיקר) ומתוך המאגר הרשום של המשרד )(במקרים מסוימים בהסכמה עם נציג הרשות המקומית . לאור ההערה הכתובה במסמך ע ל ,המרחק מהשטח ,ובצדק אנו מציעים לבחון את אופן הרישום והבחירה של ,המתכננים לתכניות הספציפיות. נושא נוסף שלא הוזכר הוא החברות המנהלות תפקודן ועלות .שירותיהן נושא בחירת המתכננים על ידי נציגי משרד השיכון ומתוך המאגר (מחייב בדיקה של יעילות )ועמידה בלו"ז , ועניין החברות המנהלות מחי יב בדיקה לעומק, כאשר במחקר שאנו עורכים .היום חלק מהממצאים יתייחסו לנושא זה הענין של צוותים שמובלים על ידי אנשי מקצוע ,מהחברה הערבית אינו פתור ואינו רלוונטי רק לתהליך הכשרתם , אלא גם לצורך ב עזרה בגיבוש מתווה שיאפשר למספר של אנשי מקצוע להתאגד לצוותים ולעמוד ב קריטריונים .הדרושים להובלת התכניות 2. הרכב וועדות התכנון . המסמך מציין כי "צוותי התכנון והרכב ועדות התכנון אינם כוללים נציגים מהחברה שהלא יהודית" . כן נטען, כי" התחושה באוכלוסייה היא שהמדיניות שמגיעה "מלמעלה" איננה מחוברת דיה לצרכי השטח ולמאפיינים המיוחדים של ." המגזר הלא יהודי טענות אלו אנו שומעים ורואים כל הזמן בשטח. ובתהליכי קידום תכניות והיא מבוססת על :שלושה נושאים שמחייבים טיפול והמלצות לפעולה  ייצוג של האוכלוסייה הערבית ב הרכב הוועדות ב מוסדות התכנון. היום נעדר ייצוג הולם בתוך וועדות התכנון (בעיקר ברמה המחוז ית והארצית). הקול המקומי לא נשמע בתוך השיקולים .להחלטות הסוגיה של הייצוג מבחינת חברי הוועדה והייצוג המקצועי הוא מאוד קריטי וחשוב לבניית מערכת אמון ומחייבת מנגנון מחייב לשינוי (חקיקה בעיקר). הנושא הינו חשוב להעצמת הקול המקומי של מהנדסי הרשויות/ הוועדות המקו מיות דבר שמתלווה בהעצמה .של סמכויות ומחויבויות למעקב וקידום הנושא התכנוני  ייצוג בתוך לשכות התכנון המקצועיות בוועדות התכנון (מחוזיות וארצית) בדרג של מקבלי החלטות, ובדרג של ממליצים לתכניות. בדיקת התכניות וקבלת ההמלצות המקצועיות הן נושא קריטי להצגת העמדה המקצועית מול חברי ועדת התכנון והבניה. העדר של אנשי מקצוע מהחברה הערבית מהווה חסם מהותי בפני הכללת היבטים חברתיים וידע מקומי חשוב בתוך .ההמלצות.הנושא מחייב התערבות וחקיקה מחייבת המרחק מהשטח וממוסדות התכנון והחלטות הממשלה של חברי וועדות התכנון : המדיניות הממשלתית בנושא התכנון בחברה הערבית עברה מספר של תפניות חשובות, ובעיקר לאחר המלצות צוות120 הימים והחלטת ממשלה922 .חלק גדול מ חברי וועדות התכנון אינם מעודכנים במדיניות זו, ואינם מכירים בתמריצים החדשים שהממשלה מקדמת דרך מדיניות ממשלתית חדשה ואינם מקבלים הנחיות בעניין זה . חברים אלו כמו נציגי: קק"ל, ארגונים ירוקים, רמ"י , נציגי משרדי הממשלה שונים ועוד עדיין עובדים לפי הנחיו ת ומדיניות תכנונית ישנה, דבר שמהווה חסם מהותי בקידום החלטות תכנוניות שיתאימו לצרכים של ההתקדמות .באספקת יחידות דיור בחברה הערבית 2.3 סעיף מספר 2.2 במסמך– .מקצועיות צוותי תכנון ומחלקות ההנדסה הנושא הינו חשוב ו .מחייב בדיקות מאוד מעמיקות בשותפות עם הרשויות המקומיות :התייחסות להצעות  "קיום ימי עיון ." יש לקחת בחשבון בפרט א ת קהל י היעד:הבאים חברי וועדות, לשכות תכנון וצוותים מקצועיים, מתכננים מחוזות וצוותים מקצועיים של משב"ש, רמ"י, קק"ל– בעלי עניין בקרקע- ניהול או .בעלות אנו מבקשים כי ימי עיון אלו י בת צעו בשיתוף פעולה מלא עם ועד ראשי הרשויות ואנשי המקצוע שעובדים איתו על מנת להציג את התמונה הרחבה מול .חברי הוועדה שכוללת נקודת מבט מקומית  קידום תכנון בותמ"ל . הותמ"ל הוא מוסד תכנון מרכזי שהצליח לאתגר את מערכת התכנ ון הקיימת בכל מה שקשור לתכנון בחברה הערבית, ו שנחל הצלחה בקידום ההמלצות והמדיניות של החלטת ממשלה922 . לדעתנו יש מקום לתמוך בהמשך קיומו של הותמ"ל תוך שיתוף הציבור משלבי התכנון הראשוניים ושיתוף פעולה מלא עם הרשויות המקומיות והצוותים .המקצועיים  איוש תפקיד מתכנן א סטרטגי קידום אנשי מקצוע והכשרות ברשויות המקומיות מהווה צעד חשוב .בחיזוק מחלקות ההנדסה ובקידום תכנון מהיר ואיכותי  ייצוג הולם בקרב צוותי תכנון: – "צוותי תכנון שיכללו נציגים מהמגזר, וככל שניתן מהאוכלוסיה שהתכנית רלוונטית אליה, תוך העדפת צוותי תכנון כאלו על פני צוותי תכנון שאינם כוללים אנשי מקצוע מהמגזר". כאמור לעיל, המנגנון הקיים אינו מאפשר הובלת אנשי :מקצוע לצוותי התכנון וזה בשל מספר של גורמים כמו הרישום של משרד הבינוי והשיכון , אופן בחירת הצוותים ללא שיתוף נציגי ה רשויות המקומיות בבחירת המתכננים ועוד. יש מקו ם לבחון את המאגר הקיים, אפשרויות הרישום, ומתן תמיכה/ עזרה למתכננים ערביים להתאגדות ושילוב כוחות לעמידה בתנאים המקצועיים הנדרשים (נדרשת תכנית פעולה ייעודית משותפת.) 3. נקודה 'מס3 במסמך– "תכניות איחוד וחלוקה" איחוד והחלוקה הוא כלי תכנוני מרכזי .בתכנון בחברה הערבית, אולם אינו מהווה הכלי היחידי מדובר בכלי ש .לא הצליח במידה מסוימת להתמודד עם מאפיינים והיבטים מקומיים אנו ממ ל יצים על שני אופני פעולה בתחום זה: הרחבת הכלי ומתן סל כלים רחב לשימוש המתכננים ואנשי ,המקצוע כמו גם כלי עבודה גישוריים וכלים לבנ ,יית הסכמות או לחלופין התבססות על כלי חלוקה שונה, אשר מבטיח צדק חלוקתי בין התושבים ת וך בניית הסכמות למען הבטחת הפרשות הולמות .לצרכי ציבור המדיניות של922 ו על פי המלצות צוות120 הימים ניתחה באופן עקרוני את ה בנייה ללא היתרים כתופעה שקרתה בין היתר בגין העדר תכנון למשך שנים )(תוך אבחנה בין סוגים שונים ,. לעמדתנו תהליך ההסדרה אינה תהליך של "ענישה", אלא של הבטחת תכנון איכותי שיתן מענה לצרכים הבסיסיים, תוך מתן כלים נוספים להקצאות ציבוריות (קרקע מדינה והפרשות יותר גדולות מקרקע המדינה). נקודת ההתחלה למתן כלים צריכה להתבסס על עמדה זו , כך שהתושבים יקחו חלק אינטגרלי בתהליך ויפעלו לקידומו, ו לא על עמדה מענישה שבאה לסגור את "החשבון" עם התושב .לאחר שבנה שהעדר תכנון ב דוגמאות מ ו צלחות של תכניות צודקות לאחר הקפאת המצב ההתחלתי של התכנון (שמירה על )שלטון החוק , נעשה חישוב כמה הפרשות ניתנות בתוך המרקם הבנוי , תוך בחינת המצבAS-IS ( ולפי חישוב ההפרשות הנתונות אפשר פחות מ- 40% ). אותו האחוז של ההפרשות לצרכי ציבור נעשו מהאזורים הלא בנויים כמעין צדק פנימי ובתנאי שזה עונה על הצרכים הציבוריים השכונתיים . מקרקע המדינה הופרשו אחוזים יותר ג דולים, אשר סיפקו מענה לצרכים הציבוריים וסגרו פער .במידת הצורך ניתן לאמץ שיטה זו או שיטות חלופיות נוספות .בהתאם לצורך ולמקום יש לציין כי המדריך החדש להקצאת שטחי הציבור, ו כ כלל הכלים התכנוניים החדשים הרווחים כיום ,בעולם מיישמים שיטות של עירוב שימושים והקצאות- דבר אשר מאפשר הפרשות מידתיות ובהמשך, מעלה את שיעורי המימוש של תכניות אלה וניצול השטחים הציבוריים . ,בנוסף לזה הסדרה של שכונות קיימות הן מעין תכניות להתחדשות עירונית, שמחייביות ראייה תכנונית וכלים תכנוניים שונים המתאימים למרקם קיים. כלים אלו כוללים הקלות ו הפרשות סבירות מותאמות .לצרכי הציבור הסדרה של בנייה קיימת היא מעין איפוס של המצב הקיים, ומניעת בנייה חדשה " תוך בנית התחלה חדשה" מוכרת ומוסכמת על כולם. אם לא נאפס את המצב במנגנון צודק ללא הטלת סנקציות על הציבור , הנושא לא יהיה ישים, ויוספו עוד ק נסות והיטלים ע ל אנשים ש אין באפשרותם לשלם אנו מאמינים כי ניתן להגיע לצדק חלוקתי פנימי וחיצוני ללא שימוש בסנקציות לתושבים שסבלו מ.העדר תכנון במשך שנים זו נקודת ההנחה שאמורה להיות בסיס לכל הכלים התכנוניים המוצעים ב מסגרת .איחוד וחלוקה בהתבסס על נקודת ההנחה לעיל, איחוד וחלוקה הוא נושא חשוב, אבל הוא לא המהותי ביישום של 922 .או של התכנון בחברה הערבית המנגנונים המוצעים הם אפשריים באופן תיאורטי , א ך לא ישימים בכל המקומות ו לא מיישמים צדק בכל מקום . הבחינה שלהם היא רק בעת היישום, תוך בניית הסכמות ו ל.לא אכיפה מלמעלה לכל מקום יש תנאים אחרים וקיימת חשיבות לגמישות ולהבנה שונה של יישום הכלים, שיש צורך לדיון בהם עם מקבלי ההחלטות והשמאים במוסדות התכנון (גם בארצי, מחוזי ומקומי– )בדומה להערות לעיל , ולכן במסמך זה לא נדון בכל אחד ואחד ,מהכלים המוצעים:אולם נדגיש את העמדה שלנו לגבי שני כלים שאינם מתאימים ליישום "מתן תמריצים להיכלל בתכניות איחוד וחלוקה :"מצב בו מתמריצים את מי שהסכים ל הי כלל ב תכנית בשלביה הראשונים עלול ל גרום להפרשות יתר לא צודקות למי שלא נתן הסכמתו. בנוסף ,לכך לבעלי הקרקעות הזכות להתנגד לתכנון המוצע מבלי שתהיה לכך השפעה על שיעור ההפרשה . הצעה זו מהווה ענישה על השימוש בזכות החוקית של בעלי הקרקעות להתנגד לתכנית , ומסיבה זו .אנו לא רואים בה תמריץ, אלא פגיעה מהותית ובלתי צודקת "תיקון התקינה השמאית" :אחת הבעיות המוצגת במסמך הינה כי התפיסות המסורתיות בחברה הערבית מייחסות לקרקע ערך רב הרבה מעבר לערכו הכלכלי ,ומוצע פתרון ע"י תיקון התקינה השמאית ,כך שניתן יהיה להתחשב במאפייני הקרקע הייחודים ביישובים אלו. הפתרון המוצע לא נותן מענה מספק לתפיסה המסורתית בחברה הערבית הנותנת ערך למיקום הקרקע ולמטעים הקיימים מאחר ולערך הרגשי הקיים והרצון לשמירה על קרקעות המשפחה לא ניתן לפתור בפיצוי כספי , יש לבחון את את ההצעה והיכול ת ליישום בשטח על ידי פורום יותר רחב ,שכולל מתכננים ובעלי קרקעות והרשויות המקומיות. בנוסף לאמור לעיל, במסמך נעדרת התייחסות ל חסמים ולסרבול הקיים באישור תכניות איחוד וחלוקה במוסדות תכנון .כיום, ברוב הגדול של המקרים ,הוועדות המחוזיות לא מתמודדות עם נושא הבעלות ומאשרות תכניות מפורטות בקרקע פ רטית שלא ניתן מכוחם להוציא היתרי בנייה ,אלא לאחר אישור תכניות איחוד וחלוקה בסמכות ועדה מקומית. יש להדגיש כי למרות זאת הוועדה המחוזית מעקבת את תהליכי קידום התכנית תוך הקפדה ודיון בעניין ההקצאות המפורטות שיכולים להשתנות בתכניות איחוד וחלוקה. ואז מתחילים את התהלי ך מחדש בוועדה המקומית במקרה שיהיו תקציבים ויזמים, ואז בוחנים מחדש אם התכנית ניתנת לאישור בסמכות .ועדה מקומית, בגין שינויים בשטחי ציבור בשל אי ההתאמה למבנה הבעלויות ולמאפייני השטח המצב הנוכחי יצר מקרים רבים של תכניות "צבועות" כשטחי מגורים, ללא אפשרות למתן ה יתרי בנייה, ועם מגבלות וחסמים רבים לאישור התכניות של איחוד וחלוקה. ומצד שני, תכניות איחוד וחלוקה במסכות מקומית מחייבות תקציבים, ולרוב מחייבים שינויים בהקצאות ובייעודים .השונים, ובמקרים רבים התכנית חוזרת להיות סמכות ועדה מחוזית מצב מסורבל זה של כפילות בטיפול בתכניות, אי יעילות של מוסדות התכנון, כפילות במשאבים .הכספיים וההשקעות בשתי תכניות מהווה חסם מהותי שמחייב פתרון המצב הנוכחי מחייב חקיקה וליווי על מנת לאפשר אישור תכנית ומתן מענה להיתרי בניה במסלול יותר קל ומהיר. הצעה אחת יכול ה להיות לתקצב שתי תכניות במקביל, עם מתן הקלות לאישור תכנית ברמה "שלדית" בסמכות הוועדה המחוזית שקובעת פרוגראמה וכתם שטח פיתוח, ללא הקצאת מיקום מדויק של שטחי הציבור. הקביעה המדויקת תוך התחשבות במבנה הבעלויות המקומי תהיה תכנית בסמכות מקומית שתתוכנן ותתוקצב במ קביל. אנו מודעים כי מנגנון זה יכול תיאורטית לפעול במקרה של תכנית כוללנית מאושרת וועדה מקומית מוסמכת. אולם, רוב הוועדות המקומיות טרם הוסכמו, ותכניות כוללניות הן סוגיה מורכבת שגם מחייבות דיון ביעילותן ודרך .אישורן לכן, במצב זה, מתעצם הצורך בפתרון חוקתי ראוי לפתרון המצוקה המתוארת לעיל. הקמת צו ותי ליווי הוא מנגנון טוב (בלי להגביל במחוזות), ואז ניתן להכשיר ולצייד אותם בסל כלים שכולל את כל הנאמר לעיל, עם אפשרות לכלים "חוזיים" אשר מגמישים את החוק וגמישות יותר גדולה. ואז בכל תכנית הפעולה תהיה בהתאם תוך יישום מדיניו ת מפצה וצודקת . האנשים שיוכשרו (צוותים מלווים) חייבים להיות מהחברה הערבית, עם הכשרה וידע במאפייני התכנון המקומי ובמדיניות הממשלתית לפי צוות120 הימים ועם הדרכה כי מדובר במדיניות גמישה שבאה לתקן .לקונה תכנונית וליצור התחלה חדשה הדגש על הצורך בעבודה משותפת של צוותים אלו עם .השמאים בוועדות התכנון ברמות השונות 4. נקודה מספר4 במסמך- "רישום מקרקעין" נושא הרישום הוא נושא מאוד חשוב ומהותי. אולם, מבדיקה של הנושא ובגין המורכבות והצורך בתכנית ייחודית, יצירת קשר בין תכנון לבין רישום .מקרקעין מהווה חסם מהותי בקידום התכנון במקביל לתכנית ממשלתית ממוקדת מתוקצבת לפתרון בעיות הרישום, יש צורך להוביל לשיטות .אלטרנטיביות (בעיקר חוזיות) כבסיס לקידום התכנון יש להדגיש כי התקציבים שהוקצו לרישום במסגרת922 הם תקציבים מאוד מעטים שהוקצו ללא כלים לייש ום, ובחלקם הגדול לא נוצלו, דבר .שמעיד כי ההקצאה נעשתה ללא בחינה של גודל ומורכבות הבעיה :להלן הערות ממוקדות תצ"ר, תת"ג, והסדרי רישום: פעולות חשובות שיש לתכנן עבורם פרויקט ממשלתי שיעבדו בו כלל הרשויות: מנהל התכנון, משרד המשפטים, האוצר, רשות המיסים, מרכז מיפו ;י לישראל ועוד מדובר במספר רב של חסמים לרישום לאחר שמתגברים על נושא החלוקה בין האנשים: עלויות .הכנת תצ"רים/תת"גים, עלויות הרישום לרבות סגירת הנושא של המיסים הנושא התחיל בכמה מקומות ולא המשיך בשל מגבלות אלו, שלא ברור איך מתחלקת האחריות בנושאים אלו, והאם יש .מספיק תקציבים למעורבות מוסדות הממשלה בנושא זה התכניות שאושרו בועדות המיעוטים ואשר התנו את אישור התכנית באישור התצ"ר: חלקם לא התקדם בגלל נושא זה, היה מחסור ב ,)מתן כלים לפתרון בעיות (תקציביות ופרוצודריאליות היזמים ובעלי הקרקעות נתקלו בבעיות של עלויות וריש .ום סופי :התייחסות להצעות  "קידום תכניות לצרכי רישום (תצ"ר) במימון ממשלתי." יש להבטיח תכנית ממשלתית ייעודית מתוקצבת עם כל שמרדי הממשלה הרלוונטיים (ללא קשר לתקציבי922 .)  "קידום תשריטי תיעוד גבולות (תת"ג) במימון המדינה ." התת"ג מחיל סדר, אולם אינו פותר את בעיית הרישום עם כל ההשלכות שלה. יש לבחון שילוב מאמצים למען יצירת תצ"רים .(בתהליכי שונים) ורישומו. כלל התהליך חייב להיות במקביל ובמנותק מהתכנון  "הליכים דמויי הסדר" – .הכלי הוא מאוד חשוב לתהליך תכנון בשיטה שונה  הסברה אקטיבית לוועדות המקומיות . ממליצים לערב את מרכז מיפוי לישראל. קיימים תהליכים מקצועיים מאוד חשובים שיזמו במחוז חיפה (כגון ימי הסברה פתוחים שהתקיימו )בוועדות המקומיות לכלל הציבור של אנשי המקצוע ולאנשי המקצוע בתוך הוועדה והרשויות.  נושא נוסף חשוב שיש לה ת ייחס אליו הוא ש השלמת הליך של רישום זכויות על נכס מותנה .בהסדרת תשלומי המס עבור הנכס המוסדר אך הסעיף במסמך אינו מתייחס לנושא מס ר כוש , ומתמקד בעיקר הסדרת גבולות המגרשים. צוות120 :הימים המליץ כי יידרש תשלום רק בגין העסקה האחרונה, להלן ההמלצה ( סעיף87 ) מיסוי כתנאי לרישום– הצוות ממליץ כי תנותק הזיקה בין תשלום חובות ישנים של מס רכוש להיתר לרישום הנכס, ובבוא הפרט לרשום את הזכויות בנכסיו לא יידרש ממנו אישור על תשלום בגין חובות אלו. בנוסף, על מנת לקבל את אישור רשויות המס כי שילם את חובותיו יידרשו מהפרט תשלומי המסים השונים רק ב גין העסקה האחרונה .שבוצעה בנכס ולא עבור כל שרשרת העסקאות שבוצעו בו מאז ומעולם לפי דוח מבקר המדינה, היעדר הסדרה של הזכויות על מקרקעין ואי- רישומן ברישום הרשמי מהווים חסם מרכזי בנושא פיתוח שוק האשראי והמשכנתאות וכפועל יוצא מהווים חסם לפיתוח שוק הדיור ביישובים הערביים. בנובמבר2015 תוקן חוק מיסוי מקרקעין בהתאם, אך תיקוני החקיקה שאושרו לא השיגו את מטרתם לעודד את האוכלוסייה הערבית לרשום את זכויותיהם על מקרקעין, ורק3 .מקרים שבהם נעשה שימוש בתיקוני החקיקה אנו ממליצים, לבחון את יישום ויעילות המלצת צוות120 ,הימים ולבחון הצעות נוספות לפתרון נושא הקנסות וחובות עבר לרשות המקומית ולמדינה., תוך שיתוף הציבור הערבי ועידוד השימוש בכלים במסע הסברה מתאים 5. נקודה 'מס5 במסמך- "קרקעות מדינה" 5.1 מבדיקה בשטח עולה כי הכלי של הפרשת היקף גדול של קרקע בניהול רמ"י לצרכי ציבור אינו מיושם ב .מלאו במקרים בהם הייתה הפרשה בהיקף רחב, הדבר סייע מאוד בגיבוש התכניות . מאחר ולא ברור אם קיימת החלט ת מועצת רמ"י בנדון , קיים צורך לשלוח ולעדכן את אנשי המקצוע (מתכנני המחוזות ו/או חברי הוועדה מטעם רמ"י', חברה אזרחית, צוותי תכנון וכו ) בהחלטה .ולהפיץ אותה ככלי עבודה חשוב 5.2 :התייחסות להצעות ""הקצאת צרכי ציבור בבנייה רוויה בקרקע מדינה- קרקע מדינה בישוב ערבי הינה פוטנציאל לפתרון חסמי תכנון רבים. מדובר במלאי שכדאי לנצלו לצרכי ציבור ולמחוסרי דיור וככלי להשפעה על שוק הדיור גם בקרקע פרטית . עולות שתי שאלות מההמלצות: למה שימושים מעורבים? קיים .צורך לעודד הקצאות ציבוריות בקרקע ציבורית למטרות שונות ובהיקפים גדולים ככל האפשר ולמה בבנייה רוויה בלבד? הבינוי המוצע חייב להתאים למאפיינים התכנוניים של הישוב. כל מקרה לגופו ובכל ישוב הנושא שונה. יש מקום להבטיח תמהיל ושונות במגוון יחידות הדיור שמוקצה .מטעם המדינה "קיום בחינה בנושא שיווק לבני מקום ביישובים הלא יהודיים" - יש מקום לבחון ולדון ב נושא לעומק. עמדתנו נגד הדרה או אפליה בין האוכלוסיות. למרות זאת, הסבל והמחסור בקרקעות לאספקת יחידת דיור בתוך כלל הישובים הערביים, והתחרות הגדולה שנוצרה עקב לקונה תכנונית זו גרם ל מצוקה קשה. נושא זה מחייב בחינה מעמיקה ואיזון בין עקרונות העל של שוויון וצדק לבין הזכות לאספקת צרכים חיוניים של תושבי הישובים, תוך ה תחשבות במצוקה הקיימת ובהדרה .תכנונית למשל שנים 6. נקודה 'מס6 - מימוש:ויישום בנייה :הערה כללית בנייה רוויה ובצפיפות גבוהה צריכה לחול ב ישובים גדולים ש עוברים תהליך עיור . מדיניות אחידה תגרום ללקונה ועוול תכנוני והתפתחותי לישוב. כלל הישובים הערביים הם מעל ל- 3,000 /נפשות. אין ישובים כפריים (לפי הגדרות תמ"א35 /1 ), והישובים היהודיים הקטנים בתוך מועצות אזוריות אינן מרחב דיור אופציונלי מבחינת האוכלוסייה הערבית (ועדות קבלה ועוד .) אנו ממליצים על הבחנה בין יישובים שאופיים כפרי לבין אלו העירוניים, שכן אין מקום לבנייה רוויה .בכל ישוב התכנון והקצאת יחידות דיור בקרקע מדינה הוא מהותי ואמור לעבוד לפי כללי התכנון .המאפיינים את הישוב ""חיזוק שוק השכירות ככלי לדיור בר השגה – הנושא מאוד חשו ב ומהותי (כאמור לעיל, גם מהווה פתרון וכלי עבודה למיזעור הבנייה הלא מוסדרת). אולם יש צורך בהתערבות: הקצאת קרקע מדינה לרשות המקומית, והוצאה לפועל של פרויקטים של דיור להשכרה או דיור ציבורי. הנושא בוצע בפרויקט שלווה ע"י המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי בג'לג'וליה שבו חברה להשכיר מימנה פרויקט של תכנון בקרקע מדינה לדיור בהשכרה. הדיור אמור לעבור לניהול הרשות המקומית כמשאב כלכלי, תוך ניהול הדיור והמרחבים הציבוריים . יש מקום לתמוך ולשכפל פרויקטים אלו. דיור להשכרה בקרקע פרטית הוא תהליך שקורה/ יקרה מכוחות השוק. יש מקום לתכ נית ליווי פיננסית .ומתן סובסידיה ממשלתית. אבל הוא לא העיקר מדגישים כי מודל מחיר למשתכן שאמור היה להבטיח דיור מוזל למחוסרי דיור לא הוכח כאפקטיבי .באזורי הפרפריה בכלל ובחברה הערבית בפרט בשל העדר הכדאיות הכלכלית וסיבות נוספות בנוסף, נושא תנאי הזכאות לדיור בר השגה מחייב חשיבה מחודשת מתבססת על התאמה לדפוסי הבנייה, ולמאפיינים החברתיים של מבקשי הדיור. בשנה שעברה חלה התקדמות בנושא אולם יש .צורך לעבד ולהתאים את ההגדרות הנושא מעצים את הצורך בחשיבה שונה, ובייזום פרויקטים ייעודיים שיציעו מגוון דיור בר השגה בתמהילים שו נים ובמגוון של מודלים מותאמים על מנת לספק מענה למחוסרי הדיור ולהתניע את .שוק הדיור בחברה הערבית :הסעיף של מימוש ויישום הבנייה חסר התייחסות לנושאים חשובים נוספים, להלן נפרט :תקצוב הפיתוח בקרקע פרטית הסבסוד הקיים הי ו ם הינו רק עבור קרקע מדינה , דבר שמהווה חסם מהותי למימוש התכנית ומתן ההיתרים בקרקע הפרטית ו מונע פיתוח נאות בשכונות המגורים . בנוסף הדבר יוצר מצב לא צודק בין בעל/ קונה של הקרקע הפרטית, לבין הרוכש של .דירה/מגרש מקרקע המדינה בשטח נטו, עם פיתוח נאה, תשתיות מוכנות ופיתוח שכונתי שלם קיימת השפעה שלילית.על שוק הדיור ועל איכות החיים בשכונות השונות הנושא מחייב בדיקה על מנת להבטיח מנגנון סבסוד רחב לסבסוד פיתוח בקרקע פרטית, באמצעות הלוואות תקציביות מסובסדות בהיקף50% בהתאם למנגנון ששימש בפיתוח תשתיות הביוב. יש לבחון הקמה של מנהלת פיתוח ארצית (במקביל למנהלת הביוב), שתפקידה הענקת הלוואות .מסובסדות לרשויות מקומיות לפיתוח השכונות :עידוד הוצאת היתרים בשכונות הקיימות שעברו הסדרה בשל העדר התכנון למשך שנים בישובים הערביים, חלק גדול מהתכניות שאושרו בשנים האחרונות כוללות בנייה קיימת שטרם הוצאו לה היתרים. קיים צורך ל עודד קידום פרויקטים של רישוי יזום / מבצע רישוי, אשר כולל הקלות לתושבים ולתהליכים הבירוקרטיים שיעודדו את קידום ההיתרים. תהליכים כאלו התבצעו ברכס הכרמל ובכמה מקומות, ביוזמות מקומיות ללא תמיכה ממשלתית, ונתקלו בקשיים וחסמים לא מעטים. קידום פרויקטים כאלו מהווה תהליך חשוב להסדרה, ולתשלום החובות המחייבות על פי חוק (היטל השבחה) על מנת לעזור בהקצאת תקציבי פיתוח עתידיים. יש לעודד תהליכים אלו .)ולקצות עבורם את המשאבים הדרושים (חוקים תומכים, תקציבים, כול אדם מקצועי ועוד תקצוב ממשלתי לנוכח ניצול לא מלא ומיטבי של התקציבים ליישובים הערביים אנו מבקשים כי ההקצאה בתכנית הממשלה תשוריין ליישובים הערביים בלבד ,כך שניתן יהיה לשנות ייעוד תקציבי בין הסעיפים השונים ,אך לא מחוץ למסגרת החלטת הממשלה . 7. 'נקודה מס8 במסמך -מודעות והסברה: המרכז החינוכי שעובד בסח'נין מהווה פיילוט טוב שניתן ללמוד ממנו. אנו תומכים כאמור בהקמה של עוד מרכזים .ומסגרות לחינוך והסברה בתוך החברה הערבית ובהובלה שלה בנושא התכנון יש לציין כי יש צורך רב ב הדרכה, הסברה או העצמה מקצועית. יש צורך לשלב את הרשויות המקומיות, הוועדות המקומיות, הוועדות המחוזיות וכל גורם בתוך מסגרת אחת. יש מקום שהחלוקה תהיה גאוגרפית אבל חוצה משרדים, וזאת על מנת לאפשר שיתוף פעולה ולמידה .משותפת اللجنة القطرية لرؤساء السلطات الم حلية العربية في إسرائيل הוועד הארצי לראשי הרשויות המקומיות הערביות בישראל :טלפון 6013323 / 04 – :טלפקס6013322 / 04 – :פלאפון4645547 / 054 [email protected] המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי .ת.ד571 עילבון :טלפון04-6783636 :פקס04-6782394 ap.org - www.ac Website: ap.org - mail: ac -E