חומר רקע
אל 14.10.2020
חברי שולחן המשנה
הנדון: סיכום ישיבת שולחן המשנה לקבלת תמונת מצב עדכנית –"גל שני"
ביום 21.6.2020 הוגש דו"ח המשנה לשולחן העגול הבין-מגזרי, בנושא ילדים ונוער בסיכון, למשרד ראש הממשלה. רבות מהמלצותיו הוטמעו, בסיוע חברי השולחן, בחקיקה ובתקנות השונות לעניין התמודדות עם נגיף הקורונה.
ביום 11.10.2020 התקיים מפגש מקוון של מליאת שולחן המשנה בעקבות הסגר השני שהוטל במדינת ישראל, עקב עלייה בתחלואה מנגיף הקורונה. בדיון השתתפו 63 משתתפים ממשרדי הממשלה, שלטון מקומי, החברה האזרחית והפילנתרופיה.
הדיון נועד לצורך עדכון תמונת המצב הנוכחית, בחינת יישום ההמלצות שהגיש השולחן בשלהי הסגר הקודם ובחינת הנדרש להשלמתן. עוד נועד הדיון לשיתוף יוזמות חיוביות לצורך למידה הדדית והזדמנות לחיבורים ושיתופי פעולה. לקראת הדיון הופצה טבלה כמצע לדיון, המצ"ב.
להלן יובאו עיקרי הדברים שעלו במפגש:
השארת המענים גם בזמן הסגר
עלה כי חל שיפור משמעותי בסגר הנוכחי, לעומת הסגר הקודם, ביחס לפתיחתם של מענים ומסגרות לילדים ונוער בסיכון, וזאת נוכח תיקוני החקיקה שהתבססו במידה רבה על המלצות השולחן.
לצד זאת עלה כי עדיין קיימת עמימות לגבי מענים מסוימים ונדרשת הבהרה לשטח. כך למשל ביחס לשירותים הפסיכולוגים החינוכיים ברשויות המקומיות, וכך לגבי פעילות כיתות לילדים ונוער בסיכון.
משרד החינוך, עדכן כי יצאה הבהרה לגבי עבודת הפסיכולוגים החינוכיים וככל שיש צורך נוסף הוא יטופל נקודתית. כמו כן, מנהל התכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון עדכן, כי אישור החלק הארי של התקציב סייע להחזרת המענים כך שהחסמים שהיו בהקשר זה צומצמו מאד. לצד זאת עלה מצד חברי שולחן אחרים כי יש רשויות שלא משלימות את התקצוב מבחינתן ולכן המענים בחלקם סגורים.
עוד עלה הצורך להבהיר את ההנחיה המשפטית ביחס למרכזי הנוער, הן של מנהל חברה ונוער במשרד להשכלה גבוהה, והן של פרויקט שיקום שכונות במשרד השיכון והבינוי, שחלקם נסגרו בהעדר הכרה ספציפית בהם. מרכזים אלה אינם תחת אחריות משרדי הרווחה או החינוך אך כן נותנים מענה לנוער בסיכון.
הוצע לרכז באופן רשמי ומתעדכן את רשימת המענים המוחרגים וכן למי מותר לעבוד באמצעות אישור רשמי מטעם המדינה, במיוחד עבור שירותים שפועלים לא בתוך מבנה תחום.
באשר ללמידה של נוער נושר ובסיכון, המסגרות עצמן פתוחות, אולם לא נרשמה נוכחות מלאה של התלמידים. ככל הנראה הדבר נובע מערים אדומות שסוגרות את כלל המסגרות, חרדה מצד הורים ומורים, והקושי של בני נוער להגיע לבתי ספר בעוד שחבריהם לא מגיעים. ההנחה היא שאחרי החגים הנוכחות תעלה.
העדפת מפגש ישיר ולא מקוון:
עלה כי הוועדות הפסיכיאטריות של ילדים ובני נוער עדיין מתקיימות באופן מקוון. בין הגורמים לכך צוינו הן הקושי במציאת חברי ועדה שיגיעו פיזית לדיונים, והן במציאת חדר גדול מספיק שיעמוד בתנאי התו הסגול. נציגת משרד הבריאות מסרה שתבדוק את הנושא.
בדומה עלה כי קיימת בעיה לקיים טיפול קבוצתי (בהקשר של קטינים פוגעים מינית למשל), בשל הריחוק הנדרש בין המשתתפים על רקע גודל המקום המשמש לטיפול וקושי לעמוד בתנאי התו הסגול.
שימור מסגרות למפלט מחיי רחוב: הלנות החירום מוגבלות ל-12 מקומות בשל תנאי התו הסגול והדבר מוביל למחסור בפתרונות חלופיים לצעירים ונוער.
זיהוי ואיתור ילדים ונוער במצבי סיכון: עלה כי אי ההגעה למסגרות החינוך יוצרת אתגר באיתור וזיהוי ילדים בסיכון, נוכח החשיבות שבקיום שיח ישיר של הילדים עם אנשי חינוך וחבריהם לכיתה. על רקע זה הוצע לקיים מפגשים עיתיים מחוץ לבית, גם כאשר לא מתקיימת שגרת לימודים רגילה (פיזית). עוד נמסר כי זוהתה ירידה במספר המשפחות המגיעות למרכזי הגנה בשל החשש מיציאה מהבית.
סוגיות נוספות שעלו
אוספות ותנים מענה הכרה ספציפית בהם. הן של מנהל חברה ונוער במשרד להשכלה גבוהה, והן של פרויקט שיקום שכונות במשרד השיכון והבינוי,שפוז קטינים
עלה כי במחלקות האשפוז של קטינים, נאסר על ביקורי משפחות ועל יציאה לחופשות. נציגת משרד הבריאות עדכנה כי הוצאו הנחיות בנוגע לביקורים, וככל שעולות בעיות בשטח, מזמינה לפנות אליה לבדיקה פרטנית. לעניין החופשות נדרשת בחינה מעמיקה יותר.
סוגיות שנוגעות לאכיפה ומפגש עם המשטרה
השתת קנסות לבני נוער בסיכון נעדרי עורף משפחתי, עקב חריגה ממגבלת הקילומטר מכתובת מגורי הוריהם.
לעיתים מגיעות צעירות נפגעות טראומה להפגנות השונות, אשר מגיבות בצורה מאוד קשה לגורמי האכיפה והתנאים לשחרורם לא רלוונטים אליהן. בנוסף, עובדי נוער לעתים מגיעים על מנת לדבר עם הנערות ולנסות להרחיק אותן מתוך הבנה שזה לא מקום מתאים עבורן, אך הם בעצמם נתקלים בקושי מול המשטרה.
עלתה דוגמא של נער שהיה בדרך ללמידה במסגרת שהוחרגה, אך השוטר הורה לו לחזור לביתו בטענה שאין למידה בסגר. צוין בהקשר זה, כי לעתים קיים צורך באישורים ברורים למי שמוחרג מהגבלות התנועה.
ביחס לכל האתגרים לעיל, תיקבע פגישה מצומצמת של הגורמים הנוגעים בדבר, יחד עם משטרת ישראל, וחשיבה משותפת לצורך פתרונות לסוגיה.
סוגיית הביטחון התזונתי –בישיבה עלה כי קיימת בעיה משמעותית בכל הקשור להבטחת ביטחון תזונתי לילדים ונוער ובני משפחותיהם. צוין, כי החרגת המסגרות לנוער נושר ובסיכון והותרתן פתוחות בסגר הנוכחי, סיפקה מענה תזונתי לקבוצת בני נוער אלה. לצד זאת, ביחס לתלמידי מסגרות שלא הוחרגו דוגמת יול"א, יוח"א ומיל"ת, ככלל לא ניתן מענה הזנה חלופי. קבוצות ילדים ובני נוער נוספות שאין להם מענה הזנה ייעודי הם למשל מתמודדי הנפש, שאינם בהכרח מוכרים ברווחה. לצד אלה, עלה כי ישנן קבוצות וילדים ונוער שהם ומשפחותיהם נזקקים לסיוע, והן אינן מוכרות לשירותי הרווחה. צוין, כי ניתנה לרשויות המקומיות גמישות תקציבית ביחס לחלוקת סלי מזון. מאידך צוין, כי העומס המוטל עליהם הוא בלתי אפשרי.
סוכם כי נדרש דיון ייעודי ודחוף לסוגיה חשובה זו.
ילדים חסרי מעמד – תוארה תמונת מצב קשה הקשורה, בין היתר, להעדר זכאות לתנאים סוציאליים, שמוביל למחסור קיצוני. בנוסף, העדר אמצעי קצה ותשתית אינטרנט בבתים, לצד חוסר שליטה בשפה העברית, מחריפה את הקשיים הקיימים ממילא ליצירת קשר חברתי ומגדילה את הפער הלימודי.
סוכם כי נדרש דיון ייעודי ודחוף לסוגיה חשובה זו.
פלטפורמה מובנית להיוועצות מקצועית בזמן אמת וגיבוש קווים מנחים: לישיבה הצטרפה ד"ר שגית ארבל אלון, רופאה ראשית במשרד הרווחה, אשר תפקידה החדש מאפשר היוועצות מקצועית בזמן אמת בכל הנוגע לסוגיות בתוך משרד הרווחה. ביחס לגיבוש קווים מנחים עלה כי ברבים מהתחומים גושו קווים מנחים כאמור, עם זאת עלה שעדיין חסרות הנחיות למשפחות אומנה. מפקחת אומנה ארצית במשרד הרווחה מסרה כי תעביר את ההנחיות שהוצאו.
פיתוח תשתיות ומיומנויות למעבר לקשר מקוון:
צוין, כי עדיין קיים מחסור משמעותי באמצעי קצה ותשתיות אינטרנט שיאפשרו הן את הלמידה מרחוק והן שמירה על קשר עם גורמי חינוך וחברים ללימודים.
עוד עלה שעדיין נדרשת הכשרה לשימוש באמצעי קצה.
משרד החינוך מפתח קורסים מקוונים מקצועיים לנוער בסיכון. צפי להשלמה: בשבועות הקרובים.
משרד החינוך מפתח מענים וירטואליים לילדים ונוער בסיכון שיספקו למידה פורמלית ובלתי פורמלית. אלו יוכלו לשמש גם לאחר משבר הקורונה לצמצום פערים בפריפריה גיאוגרפית וחברתית. צפי המוכנות לתכנית הוא כשנה.
השפעת הסגר המתמשך על בריאותם הנפשית של כלל הילדים ובני הנוער
בישיבה עלתה דאגה מהשפעת הסגר המתמשך על כלל הילדים והנוער. נציגת משרד החינוך עמדה על כך ששולחן המשנה יש פוטנציאל להיות החיישן שמתריע על תהליכים צפויים ולא רק על מה שנראה כעת לעין.
הודגש, כי בכל חשיבה על מתווה יציאת מערכת החינוך מהסגר יש לקחת בחשבון היבטים שקשורים בתחום בריאותם הנפשית של התלמידים. צוין כי קיימת חשיבות למפגש פיזי, גם כאשר לא מתקיימת שגרת לימודים פיזית.
בנוסף עלה כי נדרש מענה של החינוך הבלתי פורמלי עבור ילדים ובני נוער שלא צולחים את הלמידה מרחוק.
לבסוף הועלתה החשיבות שבהכרת מענים שונים לתמיכה נפשית, כמו למשל מוקד תמיכה נפשית טלפונית של קופות החולים מטעם משרד הבריאות שנפתח על רקע משבר הקורונה.
התנדבות בני נוער
עלה כי יש רצון מצד בני נוער להירתם לפעילות התנדבותית וסיוע בחירום.
פלטפורמה לשיתוף יוזמות
כאמור לעיל, אחת ממטרות השולחן בעת הזו היא למידה הדדית של יוזמות ופרקטיקות (What works) והזדמנות לחיבורים ושיתופי פעולה. נפיץ בהמשך פלטפורמה שתוכל לשמש לכך.
בברכה,
מיכל גולד, עו"ד ורד וינדמן, עו"ד
מתאמת בין משרדית למניעת עבריינות נוער מנכ"לית המועצה לשלום הילד
משרד המשפטים
מובילת השולחן מצד הממשלה מובילת השולחן מצד החברה האזרחית