חומר רקע
מדינת ישראל
משרד החקלאות ופ
יתוח הכפר
הלשכה המשפטית
.דרך המכבים ראשל"צ, ת.ד30
בית דגן, מיקוד50250
., טל9485378
–
03
:פקס9485705
–
03
[email protected]
י
"ג אלול, תש"פ
2
,ספטמבר2020
לכבוד
נ עה
(וגנר) בן-שבת, היועצת המשפטית לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת
:הנדון גביית מע"מ על אגרות
פיקוח–
הצעת חוק התאגיד לפיקוח וטרינרי (תיקוני חקיקה), התש"ף–
2020
במענה למכתבך מיום17.8.20, ובהמשך לשיחות
ינו בעניי.ן, להלן התייחסותי
הצעת החוק
שבנדון כוללת מארג של הוראות לתיקון החקיקה המסדירה את פעולותיו של התאגיד
לפיקוח וטרינרי, שתכליתן, בין היתר, להבהיר את מעמדו המיוחד של התאגיד ואת אופיים של
.התשלומים והאגרות שהוא גובה בעד שירותי הפיקוח הווטרינרי שהוא מספק
כפי שיפ
ורט להל
ן
, העמדה ה משפטית המגולמת בהצעת החוק היא כי אין קושי להתייחס למתן
השירות שהתאגיד מספק ולגביית התשלום בעדו כאל "עסקה בידי עוסק", אף שמדובר בתאגיד
.המבצע פיקוח וטרינרי ציבורי בכפיפות לרגולטורים במשרדי הממשלה
להלן.תפורט עמדה זו
א.
רקע
(1) הרפורמה בפיקוח הווטרינרי על מוצרים מן החי
התאגיד לפיקוח וטרינרי (להלן–
)התאגיד'הוקם לפי פרק ו1 לחוק הרופאים הווטרינריים, התשנ"א–
1991
(להלן–החוק המקים). החוק המקים נ חקק במסגרת"רפורמ
ת הקורנפלקס", ר
פורמה
מקיפה
בשוק המזון , המעוגנת
ב חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו–
2016
(להלן–
)חוק המזון
שנחקק במסגרת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנות התקציב
2015
- ו-
2016), התשע"ה-
2015
.
חוק המזון כלל ,, בין היתר
רפורמה מקיפה ב
פ יקוח,הווטרינרי על בשר ומוצריו
המצוי באחריות משרד
החקלאות ופיתוח הכפר (להלן–
משרד החקלאות) ומשרד הבריאות (שניהם ביחד להלן-
משרדי
)הממשלה , שעיקריה
הקמת
,מערכת פיקוח מודרנית
ה
פועלת על פי אמות מידה אחידות ועדכניות1 .
כדי לאפשר למפעלי המזון מן החי להיערך ליישום הרפ
ורמה ,נקבע
ה
בחוק תקופת מעבר בת ארבע
שנים ,שהסתיימה
ביום1
במרס2020
2.
1
להרחבה בעניין תכליות הרפורמה בפיקוח הווטרינרי, ר' דברי ההסבר לפרק ז' להצעת חוק התכנית הכלכלית
(תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב2015
ו-
2016
), התשע"ה–
2015
,
ה"ח הממשלה
'תשע"ה מס951
1352
', בעמ1466
עד1470
.
2
'ס223
לחוק המזון.
2
.דרך המכבים ראשל"צ, ת.ד30
בית דגן, מיקוד50250
., טל9485566
–
03
:פקס9485836
–
03
[email protected]
"בתום תקופת המעבר בוטלו "בדיקות המשנה-
בדיקות שנערכו על ידי רופאים וטרינריים עובדי
הרשויות המקומיות
ל מוצרי בשר שהובלו מהמפעלים
לנקודות המכירה3 .ביטול בדיקות המשנה ייתר
את הצורך לשנות את מסלולי ההובלה של המוצרים לצורך עריכת הבדיקות
ובהתאמה את העלויות
המשקיות הכרוכות בהן ,
.והיה בשורה מרכזית ברפורמה
לשם יישום הרפורמה היה צורך להקים מערך פיקוח וטרינרי
ציבורי
יעיל, יציב
ו מקצועי
שיפעל
בכפיפות
ל משרדי.הממשלה פיקוח
וטרינרי
ציבורי בוצע עוד טרם הר פורמה, במפעלים המפוקחים על
ידי
משרד החקלאות , לפי פקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ"ה–
1985
(להלן–
פקודת
מחלות בעלי חיים) והחוק לפיקוח על יצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי, תשי"ז–
1957
(להלן–
)החוק לפיקוח על יצוא , באמצעות
עובדים שהועסקו
על ידי
רשו
ת מקומית או
על ידי המועצה לענף
הלול4
. בתום תקופת המעבר
עברו עובדים
.אלה להיות מועסקים על ידי התאגיד
,בנוסף עם סיום תקופת המעבר נכנסו לתוקף הוראות חדשות הנוגעות למפעלים שבאחריות משרד
,הבריאות. לפיכך
החל מיום1 במרס
2020, לראשונה, מ
בוצע פיקוח וטרינרי ציבורי
באמצעות רופאים
וטרינריים
המועסקים על ידי התאגיד ,
גם במפעלים שבאחריות
משרד הבריאות5 .
(2) הצורך בהקמת התאגיד ותפקידיו
,במצב שקדם לרפורמה בו
הועסקו
רופאים וטרינריים לפיקוח על מפעלים שבאחריות משרד
החקלאות בעיקר על ידי הרשויות המקומיות, נוצרה תלות של המפעלים ושל ה
משרד
בנכונותן
וביכולתן של הרשויות המקומיות להעסיק עובדים אלה באופן סדיר ונאות, וכן לפקח על מצבים בהם
.מתעורר חשש לניגוד עניינים בהעסקתם
כאמור
,לעיל בנוסף על הצורך בפיקוח וטרינרי שלטוני סדיר ויציב מכוח החקיקה
הקיימת
שבאחריות
,משרד החקלאות הקמת התאגיד נדרשה
גם לצורך העסקת עובדים שי
בצ עו פיקוח וטרינרי ציבורי גם
באתרי הייצור וה
שיווק., המצויים באחריות משרד הבריאות
כיום התאגיד מ עסיק מאות עובדים-
רופאים וטרינריים ופקחים. חלק מהעובדים
מועסקים
בתאגיד
על בסיס משרות ה
ה עסקה
שהיו קיימות ברשויות המקומיות ובמועצה לענף הלו
ל,
וחלקם על בסיס
משרות חדשות שנדרשו מכוח
הרפורמה.
3
סימן ו' בפרק ח' לחוק המזון, סעיפים223
עד242
.
חקיקת ההוראות בעניין ביטולן ההדרגתי של בדיקות
המשנה היתה פועל יוצא, בין היתר, של התחייבות המדינה שניתנה בבג"צ917/14
מילו עוף אינטגרציית פטם
'אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ' מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ואח.
4
המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק) היא תאגיד סטטוטורי שהוקם מכוח חוק המועצה לענף הלול (ייצור
ושיווק), התשכ"ד–
1963
. במועצה הועסקו פקחים וטרינריים
ורופאים וטרינריי ם שביצעו פיקוח וטרינרי בבתי
שחיטה לעופות, בהתאם לתקנות מחלות בעלי חיים (בתי שחיטה לעופות), תש"ך–
1960
ותקנות לפיקוח על
יצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי (מוצרי עוף), תשל"ז–
1976. העסקה זו בוצעה
במסגרת תפקידיה של
המועצה לפי
ה חוק שהקים אותה
שתוקן אף הוא במסגרת הרפורמה, כך שתפקידים אלה
בוטלו
בתום תקופת
.המעבר
5
.ובכלל זה בבתי קירור וברכבי הובלה
3
.דרך המכבים ראשל"צ, ת.ד30
בית דגן, מיקוד50250
., טל9485566
–
03
:פקס9485836
–
03
[email protected]
תפקידי התאגיד6
:הם
(1)
להעסיק פקחים
וטרינריים ורופאים וטרינרים מפקחים לשם פיקוח לפי דין על מזון מן החי וכן
לשם פיקוח וטרינרי נוסף הנעשה לבקשתם של מפעלים המייצאים מזון מן החי
(מפעלים בהם נדרש
פיקוח וטרינרי צ ,יבורי לצורך ייצוא
ש
לא מכוח הורא
ות ה
דין
הישראלי אלא מכוח דרישת מדינת
)היעד;
(2)
;לייעץ לשרי החקלאות והבריאות בקשר להפעלת הפיקוח הווטרינרי על מזון מן החי וייעולו
(3)
לגבות אגרו
ת ותשלומים בעד הפיקוח הווטרינרי
בכפוף לאמור בסעיף32
מח לחוק המקים
ולהעבירם לפי הו ראות סעיפים218
ו-
243
לחוק
המזון (תפקיד ה
העבר ה
נוגע רק ל
אגרות
שהתאגיד
יגבה עבור רשויות מקומיות בעד פיקוח וטרינרי בשווקים שמבוצע על ידי עובדיהן).
(3) המסגרת המשפטית למימון פעילות התאגיד
לפי סעיף32מח(א) לחוק המקים, פעילותו של התאגיד תמומן במלואה מ"אגרות ומתשלו
מים"
:
"
האגרות והתשלומים, והם בלבד, ישמשו במלואם לתקציב התאגיד לשם מילוי
תפקידיו לפי סעיף32
."ה
חריג לכך הוא
תקציב ההקמה של התאגיד, שנדרש
'להיערכות לתחילת פעילתו. לפי ס32
מח(ב) לחוק
המקים:
"לשם
היערכות התאגיד לתחילת פעילותו, תעמיד המדינה לרשות
ו תקציב
הולם
ש ישמש אותו להתקשר בעסקאות הנדרשות לשם כך, ובכלל זה עסקאות לרכישת
שירותים וציוד, והכול על פי הסכם בין התאגיד ובין המדינה באמצעות החשב
."הכללי במשרד האוצר
הסכם כאמור נחתם בין התאגיד לבין המדינה ביום26.12.2019
, ומכוחו הועבר לתאגיד תקציב בהיקף
כולל של6.4
מיל יון₪
,אשר נועד לאפשר לתאגיד להיערך ל
תחילת פעולתו ביום
סיומה של תקופת
המעבר . היערכות זו כללה ,איוש עובדי מטה ותשלום שכרם עד ליום תחילת פעילותו של התאגיד
שכירת משרדים, ציוד, הכשרה לרופאים וטרינריים ולפקחים.ועוד
המקור למימון פעיל
ו תו
השוטפת
,של התאגיד
שעיקרה
,מימון שכר הרופאים הווטרינריים והפקחים
" הוא כאמור
האגרות והתשלומים" ה 'מוגדרים בס32
:א לחוק המקים
"אגרות ותשלומים על פי החיקוקים המנויים בתוספת השלישית וכן תשלומים
."בעד פיקוח וטרינרי נוסף שנעשה לבקשתם של מפעלים המייצאים מזון מן החי
6
'ס32
.ה לחוק המקים
4
.דרך המכבים ראשל"צ, ת.ד30
בית דגן, מיקוד50250
., טל9485566
–
03
:פקס9485836
–
03
[email protected]
(א)
אגרות
האגרות הן תשלומי
חובה, הנגבות מכוח חוק או על פיו7
. אגרות אלה נגבות לפי החיקוקים המנויים
,בתוספת השלישית לחוק המקים
כמפורט
.להלן
(1)
סעיפים214
ו-
215
לחוק המזון , שעניינם אגרות בעד פיקוח וטרינרי במפעל ואגרות בעד פיקוח
וטרינרי בשווקים, בהתאמה
, המבוצעים על ידי רופאים וטרינריים המ מונים על ידי הרגולטור
המוסמך במשרד הבריאות .
,אגרת הפיקוח הווטרינרי במפעל
נקבעת בהתאמה לסכו ם האגרה הבסיסי הקבוע בסעיף213
לחוק המזון, כסכום.המייצג את עלות ההעסקה של רופא וטרינר מוסמך
אגרת הפיקוח
הווטרינרי בשווקים ,
שהיא אגרה חודשית בסך0.08
₪בעד ק"ג בשר מ ,שווק או מיובא אף היא
נקבעה בהתאם לעלות ההעסקה של רופא וטרינר מוסמך
( (ר' פסקה
ג)) להלן .
(2)
סעיף23(א1)(1) לפקודת מחלות בעלי חיים ,
לעניין אגרות בעד פיקוח וטרינרי במפעלים לבשר
גולמי (
כהגדרתם בסעיף177
לחוק המזון )
,או בתחנות מיון ואריזה של ביצים המבוצע באמצעות
.רופאים וטרינריים הממונים על ידי הרגולטור המוסמך במשרד החקלאות
(3)
סעיף15
)(ב לחוק לפיקוח על ייצוא
, לעניין אגרות בעד פיקוח וטרינרי במתקנים לייצו
א
תוצרת
מן
"החי. "תוצרת מן החי
היא
תוצרת ששר החקלאות הכריז עליה ככזו, לשם הטלת פיקוח על
יצואה לחוץ לארץ. נכון להיום
,הוכרזו כ"תוצרת מן החי", המוצרים הבאים: ביצים, דגים, יענים
.דבש, חלב ומוצריהם ומוצרי עוף
( ההוראות המנויות בפסקאות2) ו-(3) לעיל
,מסמיכות את השר הרלוונטי בהסכמת שר האוצר
ובאישור
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת
(להלן–
)הוועדה , לקבוע את סכום האגרה
שע
ל המפעלים האמורים לשלם לתאגיד ובלבד ש אגרה בעד פיקוח בשעות העבודה הרגילות תיקבע
"בהתאם" לסכום האגרה הבסיסי, ה .מייצג את עלות ההעסקה של רופא וטרינר מוסמך
(ב)
תשלומים
מקום בו מתבקש פיקוח וטרינרי ציבורי שלא מכוח הוראות הדין, התאגיד מוסמך לספק עובדים
שיבצעו את הפיק וח הווטרינרי הנדרש, וזאת לבקשת המפעלים המייצאים מזון מן החי. במקרים
אלה, מדובר בפיקוח וטרינרי ציבורי המוחל על המפעל לא מכוח חובה שבדין אלא
באופן וולונטרי ,
בשל רצונם של המפעלים המייצאים לעמוד בדרישות הרגולטוריות של הרשויות המוסמכות במדינת
.היעד
(ג)
כיצד נקבעו?סכומי האגרות
בדיוני ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, שנערך ביום1
נובמבר2015
, הסביר מר רון
7
סעיף1
.(א) לחוק יסוד: משק המדינה
5
.דרך המכבים ראשל"צ, ת.ד30
בית דגן, מיקוד50250
., טל9485566
–
03
:פקס9485836
–
03
[email protected]
אייפר, נציג משרד ראש הממשלה, כיצד נקבעו סכומי האגרות בחוק המזון. לדבריו-
"בנוגע לאגרות. החישוב של0.08
הוא חישוב מאוד מאוד פשוט והיה חשוב לנו
שהוא יהיה פשו .ט ואני אספר לכם איך זה קרה. זאת מתמטיקה מאוד פשוטה
אמרנו שהפיקוח בשווקים, ניקח את כל הרופאים הווטרינרים שנצטרך לפיקוח
בשווקים כאשר ההערכה כאן היא שאלה130
רופאים וטרינרים שנצטרך לפיקוח
..בשווקים בכל הארץ
...
130, מאה אחוזי משרה. לקחנו כמה קילוגרמים מוצ רים מן החי שווקו בישראל
בשנת2014
.לקחנו את עלות העסקה של וטרינר כפי שאנחנו מעריכים שתהיה ,
הכפלנו את זה במספר הרופאים הווטרינרים שנצטרך וחילקנו את זה בקילוגרם
בשר שמשווק בארץ. חשוב להגיד שעלות העסקה של וטרינר כוללת כבר את
התקורות למיניהן שיהיו על התאגיד, ה .רכב, הוצאות מינהלה וכדומה
....
כך הגענו ל-
0.08
.
....
זה רק בהיבט של הפיקוח בשווקים. חוץ מזה, יש לנו גם הערכה של כמה יעלה
הפיקוח במפעלים לפי מספר המפעלים והאגרה שם היא הרבה יותר פשוטה. זה
פשוט עלות העסקה של וטרינר עם התקורה על פי אחוז המשרה שהוא צריך לשמ ש
"בה
)(ההדגשות הוספו.
(ד)
עדכון סכומי
האגרות והתשלומים
בעת חקיקת החוק המקים נלקחה בחשבון האפשרות שיהיו שינויים בעלויות השכר של הרופאים
'הווטרינריים, אשר יחייבו שינוי של סכומי האגרות שנקבעו בחוק. בס32
מח(ד) לחוק המקים נקבע
כי
סכומי האגרות והתשלומים ייבחנו אחת לשלוש שנים לפחות ויעודכנו, ככל שיידרש , בשים לב
לתכניות העבודה של התאגיד ולהוצאותיו בשלוש השנים האחרונות ומתוך מטרה שלא ייצברו
בתאגיד, לאורך זמן, גירעונות או עודפים שהתאגיד לא עושה בהם שימוש למילוי תפקידיו .
'בהתאמה, נקבע בס213
לחוק המזון לעניין סכום האגר 'ה הבסיסי ובס215
לחוק המזון לעניין סכום
אגרת הפ יקוח
הו וטרינרי בשווקים, כי שר הבריאות בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, רשאי
,לשנות סכומים אלה, בשים לב להיקף הפיקוח הנדרש, למשקל הבשר המיוצר או המיובא לעלות
ההעסקה של רופא וטרינר מוסמך ולתקורה הכרוכה בהעסקה
, ל.פי העניין
6
.דרך המכבים ראשל"צ, ת.ד30
בית דגן, מיקוד50250
., טל9485566
–
03
:פקס9485836
–
03
[email protected]
ב.
מעמדו של התאגיד כ"עוסק" לעניין חוק מס ערך מוסף
בתאגיד מתקיימים מספר מאפיינים עסקיים, וזאת אף שהוא ספק בלעדי של שירותי פיקוח וטרינרי
שלטוני. דואליות זו בפעילותו של התאגיד היתה נדבך מרכזי בחוק המקים, והיא פועל יוצא של
המסגרת המשפטית למימון פעולותי
ו לפי החוק. מ סגרת זו
מאפשרת לו,
,מחד לגבות "אגרות
"ותשלומים בעד השירותים שהוא מספק
ו ,מחייבת אותו, מאידך ,להתנהל כמשק כספי סגור ועצמאי
.שאינו נסמך על תקציב המדינה
,כלומר
השירות אותו מספק ה תאגיד, הוא אכן ,שירות ציבורי שלטוני
אך
התנהלותו התקציבית היא עצמאית ונדרשת לע מוד באמות מידה כלכליות המקובלות בעולם
.העסקי
להלן יפורטו מאפייני
ו העסקיים של התאגיד.
(1) התנהלות כעסק
א.
משק כספי סגור ועצמאי המתנהל לפי אמות מידה עסקיות
,לפי החקיקה שתוארה לעיל
האגרות בעד פיקוח וטרינרי במפעלים שבאחריות ,משרדי הממשלה
נקבעות או
צריכות להיקבע בתקנו
ת בהתאמה
לסכום האגרה הבסיסי, המייצג את עלויות
ההעסקה של רופא וטרינר מוסמך כפי שהיו צפויות ב שנת2015, ב
עת חקיקת חוק המזון .
אשר
,על כן הן
לפי לשון החוק ו הן לפי
תכליתו
כעולה מדברי ההסבר ומדיוני
הוועדה , אגרות אלה
משקפות)קשר ישיר בין העלות הריאלית (העלות בפועל
,של הפיקוח הווטרינרי לתשלום אותו
נדרשים
.המפעלים לשלם בעדו
כפי שהובהר, עיקר הוצאות התאגיד נובעות מהעסקת עובדים בתפקידי פיקוח וטרינרי. אף
שמדובר בתאגיד
סטטוטורי המספק שירות שלטוני, הרי ש ,הוא תאגיד בעל עצמאות תקציבית
שאינו נסמך על תקציב המדינה בפעילותו השו ,טפת. עקב כך מיד עם הקמתו ועוד טרם החל
בפעילותו, נדרש התאגיד להתמודד עם שינויים שחלו בעלויות העסקת העובדים, וזאת באמצעים
כלכליים המקובלים בעולם ה
עסקי ., בדומה לעסקים במגזר הפרטי
בצד ההוצאות , התאגיד
נדרש לקלוט את
עובדי מועצת הלול
ועובדי הרשויות המקומיות
, בא ותו
שכר ובאותם תנאי עבודה
שחלו עליהם כדין, ערב קליטת
ם
בתאגיד, ובהתאם להיקף המשרה
בתאגיד8. נמצא, כי תנאי השכר ו עבודה בהם הועסקו עובדי מועצת הלול
שיקפו
עלות שכר
חודשית ממוצעת כוללת של כ-
49,000
₪
(כולל בגין עבודה בשעות שמחוץ לשעות העבודה
הרגילות). עלות זו
מת בטאת
באגרות שג
בתה
המועצה מהמפעלים
לפי ת קנות המועצה לענף הלול
(אגרת שירותים), תשע"ד–
2014
, לפיהן האגרה בעד עבודת רופא וטרינר בשעות העבודה
הרגילות, עמדה על סך
47,563
₪
,בתוספת מע"מ.
בנוסף, נמצא כי תנאי השכר בהם הועסקו
8
'ס322
.לחוק המזון הוראה דומה קיימת ביחס לרופאים וטרינריים המועסקים ברשויות המקומיות לצורך
ביצוע פיקוח בשו וקים, אולם הפעלת המתווה בעניין עובדים אלה מותנית בהודעת הרשות המקומית למנהל
הכללי של משרד הבריאות על כך שהיא מעוניינת שכל הרופאים הווטרינריים שיהיו מוסמכים לבצע פיקוח
'וטרינרי בשווקים בתחום שיפוטה, לא יהיו מקרב עובדיה, לפי ס195
.לחוק המזון
7
.דרך המכבים ראשל"צ, ת.ד30
בית דגן, מיקוד50250
., טל9485566
–
03
:פקס9485836
–
03
[email protected]
הרופאים הווטרינריים ברשויות המקומיות
שי
קפו עלות שכר חודשית כוללת של כ-
48,000
₪
.בממוצע
בצד ההכנסות ,
,כאמור בעד פיקוח וטרינרי במפעלים
ה
וסמך התאגיד לגבות אגר ות, שצריכות
.להיקבע בהתאמה לסכום האגרה הבסיסי המייצג את עלות ההעסקה של רופא וטרינר מוסמך
כזכור, סכום זה נקבע על יסוד ההערכות שבוצעו בעת חק
יקת החוק באשר
לעלות ההעסקה
הצפויה של רופא וטרינר, והוא עומד על34,000
₪
.בלבד
מצב דברים זה
שיקף פער משמעותי
בין ההוצאות בהן חויב התאגיד לפי החוק לבין
הכנסות ,יו
שנוצר עקב חלוף הזמן ושינוי הנסיבות מאז חקיקת חוק המזון ועד למועד יישום הרפורמה. בין
היתר, במהלך ,תקופה זו נחתם הסכם קיבוצי חדש
לפיו
הועלה שכר הרופאים הווטרינריים
ברשויות המקומיות בכ-
30
אחוזים9.
כפי שהובהר, התקציב שהוקצה להיערכות התאגיד לתחילת פעילותו, לפי ההסכם שנחתם בין
המדינה לתאגיד ביום26.12.19
,
סיפק את העלויות הנדרשות להקמת התאגיד ולפעילותו
ע ד ליום
1
במרס2020, ולא היה בו כדי לתת
.מענה לפער התקציבי המתואר לעיל
טיפולו של התאגיד בפער ההכנסות בוצע באמצעים כלכליים ופיננסיים המקובלים במגזר
העסקי. הדבר בא לידי ביטוי בראש ובראשונה בדיונים שנערכו בישיבות
מועצת התאגיד,
בהן
התקבלו החלטות כלכליות ופיננסי ות, המאפשרות עד היום את המשך פעולתו. להלן יפורטו חלק
מהישיבות הרלוונטיות והנושאים שנדונו בהן:
1.
ישיבת מועצת התאגיד מיום11.12.19
–
'ס4
'בעניין הצורך בעדכון תעריפי האגרות, ס9
לעניין תקציב ההקמה
ו 'ס10
;לעניין הפער התזרימי בתקציב הפעילות השוטפת
2.
ישיבת מועצת ה תאגיד מיום1.1.20
–
'ס3
בעניין אישור תקציב2020
, הצגת פער ההכנסות
'המובנה והתנאים ללקיחת אשראי, רק אם האגרות מותאמות לעלויות ההעסקה, ס6
לעניין
;פתיחת חשבון בנק לאחר בחינת הצעות ממספר בנקים
3.
ישיבת מועצת התאגיד מיום13.2.20
–
'ס4 בעניין אישור תקציב
, חלופו
ת ייחו
ס
התקורה
'אחוזית ושקלית ביחס לסוגי העובדים המקצועיים ותזרים מזומנים, ס5
בעניין התקשרות
;עם מרכז סליקה בנקאי
4.
ישיבת מועצת התאגיד מיום17.3.20
–
ס' ב' בעניין שעבוד שוטף וקבוע לטובת בנק מזרחי
טפחות כנגד מסגרת אשראי, תנאי הריבית, משיכה כנגד פערי תשלומים;מול תקבולים
5.
ישיבת מועצת התאגיד מיום29.3.20
–
אישור הסדר אשראי ובטחונות מול בנק מזרחי
9
הסכם קיבוצי מיום19
ספטמבר2016
, בעניין שכרם ותנאי עבודתם של הרופאים הווטרינריים המועסקים
ברשויות המקומיות, שתוקפו עד ליום31.12.19. ההסכם משקף בממוצע תוספות שכר בהיקף של כ-
30%
:
p://www.mashab.org.il/article
htt
/נחתם-הסכם-עם-ארגון-הרופאים-הוטרינריים
8
.דרך המכבים ראשל"צ, ת.ד30
בית דגן, מיקוד50250
., טל9485566
–
03
:פקס9485836
–
03
[email protected]
;טפחות, קביעת מסגרת אשראי על פי תחזיות הגביה
6.
ישיבת מועצת התאגיד מיום7.5.20
-
הצורך בקידום החקיקה לעניין גובה האגרות, הצגת
;מתווה גבייה ותחזית גבייה
7.
ישיבת מועצת התאגיד מיום8.7.20
–
,דו"ח מנכ"ל: שכר אגרות, תזרים, גבייה; מדיניות
.גבייה, מינוי רו"ח מבקר
אופן התנהלות זה מוכיח כי ניהול התאגיד מתבצע ,לפי אמות המידה המקובלות בעולם העסקים
תוך שימוש בכלים כלכליים להתמודדות עם שינויים חיצוניים
.ולקידום מטרות התאגיד
יצוין כי
פער ה
הכנסות וההוצאות שהתברר מיד עם תחילת פעילותו של התאגיד , ואשר נדון
בדיוני מועצת התאגיד, הציף את הצורך הדחוף בתיקון החקיקה בעניין סכומי האגרות, על מנת
למנוע כניסה של התאגיד למצב של גירעון. לצד יתר הצעדים שננקטו על ידי התאגיד, נערכו
דיונים בוועדה המייעצת לפי ס עיף32
מח(ה) לחוק המקים ובמועצת התאגיד, אשר הובילו לכך
שנציגי הממשלה במועצת התאגיד הניעו את עבודת המטה במשרדי הממשלה לצורך קידום
.הצעת החוק דנן
ב.
נטילת הלוואה
,כאמור
אף שמדובר בתאגיד סטטוטורי המבצע תפקידים ציבוריים, הכנסותיו אינן נסמכות על
תקציב המדינה. בדומה לעסקים
במגזר הפרטי, מקום בו נוצר פער בהכנסותיו, נדרש התאגיד
לפעול לנטילת אשראי מתאים למימון פעולותיו. לפיכך ערך התאגיד פניה לקבלת הצעות ממספר
בנק
ים לצורך קבלת מסגרת אשראי ל
מימון פעולתו השוטפת , ובהמשך נקבעה לו מסגרת אשראי
.ובטחונות, לאחר שהציג ערובות מתאימות
לצורך
הבטחת פעילותו במועד שנקבע בחוק והמשכה הרציף לאחר מכן, אישרה מועצת התאגיד
פתיחת מסגרת אשראי בנקאי בהיקף של20
מליון ,₪
וכן שעבוד של חשבון הבנק השוטף של
התאגיד, אליו יוזרמו האגרות והתשלומים וממנו ישולמו כלל הוצאות התאגיד לרבות שכר
העובדים. החלטה זו נת מכה בחוות דעתו של רו"ח יהודה מלול, יועץ פיננסי לתאגיד, לפיה דרישת
הבנק לשעבוד חשבון הבנק הינה סבירה נוכח העבודה שמדובר בתאגיד חדש, ללא ערבויות בעלים
וללא בטחונות אחרים.
,נטילת ההלוואה שתאפשר את המשך פעילותו השוטפת של התאגיד, כנגד הצגת תחזיות הכנסה
גבייה וב
טוחות מתאימות היא סממן מובהק ל כך שהתנהלותו הכלכלית של התאגיד היא בעלת
.אופי עסקי
ג.
גביית מחיר עד לקביעת אגרות
כפי שהוזכר במכתבך, על יסוד חוות דעתי מיום12.1.20
,
שאושרה על ידי המשנה ליועץ המשפטי
לממשלה (משפט ציבורי- חוקתי) ו"שעיקריה הוצגו גם בתגובת המדינה לבג צ בתיק535/20
9
.דרך המכבים ראשל"צ, ת.ד30
בית דגן, מיקוד50250
., טל9485566
–
03
:פקס9485836
–
03
[email protected]
'התאחדות מפעלי הבשר הקטנים והבינוניים נ' משרד הבריאות ואח10
, גובה התאגיד
מחיר
(במקום אגרה)
.עבור הפיקוח הווטרינרי שהוא מספק לחלק מהמפעלים
,לפי חוות הדעת בנסיבות החריגות שנוצרו עקב אי כינונה של הוועדה במהלך תקופת הבחירות
לכנסת ה-
22
וה-
23, והי עדר ההתכנות להקמתה עד למועד תחילת פעילותו של התאגיד כקבוע
בחוק (שחל יום אחד לפני יום הבחירות לכנסת ה-
23
), ניתן לקבוע כי התאגיד יהיה רשאי לגבות
מחיר בעד השירותים שיספק למפעלים, במסגרת
הסכמית , בדומה לאופן בו גבו הרשויות
המקומיות תשלום בעד שירות זה עד הרפורמ .ה
כפי שהובהר בחוות הדעת ובעמדת המדינה
לבג"צ, מדובר
בהסדר זמני
שנדרש לצורך קיום
הוראות החוק ולאפשר את יישומה של הרפורמה. מובן, כי גם מטעם זה ישנה דחיפות רבה
.בקידום הליכי החקיקה של הצעת החוק שבנדון
,מכל מקום אבקש להבהיר
ביחס לסעי פים5-6
ו-
9-10
,במכתבך כי מקובלת עלי קביעתך לפיה
הסכומים המשולמים בעד הפיקוח הווטרינרי שמבוצע לפי דין הם ."אגרות ואינם "מחיר
מוב ן
כי עם התקנת התקנות לעניי
ן האגרות, התשלומים שישולמו לפיהן
הם.אגרות לכל דבר ועניין
עם זאת, כפי ש
ציינת ב 'ס5 למכתבך, ייתכנו אגרות בעלות אופי "מעורב", ש יש להן מאפיינים של
.מחיר
חוות הדעת נועדה להאיר את ההיבטים ה"מחיריים" באגרות אלה, וזאת כדי ל בסס את
ההצדקה
ל ,גביית מחיר במקום אגרה ,באופן חריג ויוצא דופן בנסיבות הייחודיות שנוצרו עד
.להתקנת התקנות
כפי שפורט בחוות הדעת, ישנם תימוכין לעמדה לפיה מקום בו לתשלום יש זיקה הדוקה לתמורה
המתקבלת ממנו, הוא יסווג כמחיר אף אם ניתן לרכוש את השירות המסוים מידי ספק אחד
בלבד ,. זאת כיוון שקביעת גובה התשלום תיעשה
בהתאמה לעלות ההעסקה הריאלית בפועל ,
.לשם ייעול מערך הפיקוח הווטרינרי והוזלת יוקר המחיה, ולא לשם מקסום רווחי התאגיד
בנ וסף, כעולה מפסק הדין
בעניין מרכז השלטון המקומי11
,
העובדה שמדובר בתשלום בעד
שירות ציבורי חיוני אינ ה מביאה אוטומטית לסיווגו כאגרה, ויש ששירותים ציבוריים חיוניים
יסופקו גם תמורת מחיר , במיוחד כאשר מדובר בתשלום שהוא "שווה ערך שוק" באופן המדמה
תנאי תחרות מסחריים ו.ללא ניצול מעמד מונופוליסטי
בסיס נוסף
,לעמדה זו ניתן למצוא בהוראות החוק המקים, המאפשר לתאגיד לגבות, בהסכמה
תשלומים בעד פיקוח וטרינרי שניתן באופן וולונטרי למפעלים המבקשים זאת, וזאת על אף
היעדר מרחב הבחירה באשר לספק השירות או באשר לגובה התשלום
'(כמוזכר בס11
)למכתבך .
10
.התגובה מפורסמת באתר האינטרנט של התאגיד
11
בבג"צ1195/10
מרכז השלטון המקומי
'נ
הרשות הממשלתית למים ולביוב , פסק דין מיום13.11.14
, פורסם
'בנבו, בעמ40
.
10
.דרך המכבים ראשל"צ, ת.ד30
בית דגן, מיקוד50250
., טל9485566
–
03
:פקס9485836
–
03
[email protected]
ד.
תשלום מע"מ על מענקים
,כאמור לעיל
'לפי ס32
מח(ב) לחוק המקים, לצורך היערכות התאגיד לתחילת פעילותו נחתם
,הסכם בין התאגיד לבין המדינה ומכוחו הועבר לתאגיד תקציב בהיקף כולל של6.4
מיליון₪
,
ששימשו את התאגיד להיערכות
לתחילת פעולתו.
בהמשך, במס"גרת ההסכמות בבג צ535/20
הגדילה המדינה את תקציב ההקמה של התאגיד ב-
6
מליון ₪
נוספים, בהם נעשה שימוש במהלך שלושת החודשים הראשונים ,לפעילות התאגיד
בהתאם ל
הסדר הביניים שהוצג בתגובת המדינה. התקציב הנוסף אפשר לתאגיד לשאת ב-
50%
מעלויות האגרות שהוטלו על המפעלים ה חדשים, במשך3
החודשים הראשונים לפעולתו, כחלק
'מהכשרת צוותי הפיקוח הווטרינרי (ר' ס8
.)לתגובת המדינה
שני המענקים שהעב ירה המדינה לתאגיד לצורך תחילת פעילותו
חויבו במס ערך מוסף , לפי
'ס
12(א) לחוק מס ערך מוסף ,
תשל"ו–
1975
(להלן–
)חוק מס ערך מוסף המחשיב
"תרומ ה, תמיכה
או סיוע אחר שקיבל
עוסק"" כחלק מ
מחיר עסקאותיו."
ה.
אפשרות ל
הפקת
)"רווחים ("עודפים
יוזכר
כאן שוב 'ס32
)מח(ד לחוק המקים לפיו סכומי האגרות והתשלומים ייבחנו אחת לשלוש
שנים לפחות ויעודכנו, ככל שיידרש, בשים לב לתכניות העבודה של התאגיד ולהוצא ותיו בשלוש
השנים האחרונות ומתוך מטרה שלא ייצברו בתאגיד, לאורך זמן, גירעונות או עודפים שהתאגיד
לא עושה בהם שימוש למילוי תפקידיו.
מהוראת סעיף
זה
עולה שאין מניעה
שהתאגיד יצבור
( עודפים ובלשון אחר–
,)רווחים ובלבד
.שהתאגיד יעשה בהם שימוש למילוי תפקידיו
באשר לחשש ה 'מוזכר בס6 למכתבך, ה משתמע מהוראה זו, לפיה
התאגיד רשאי לפעול להגד יל
א
ת הכנסות,יו
הרי שבהצעת החוק מוצע
לג
דר ולדייק א ת "גבולות הגזרה" להתנהלותו
הכלכלית של התאגיד . לפי הצעת ,החוק יובהר כי התאגיד נדרש לפעול בניהול תקציבו ביעילות
על יסוד חישובים כלכליים כמשק כספים סגור ותוך מזעור עלויות הפיקוח הווטרינרי. בדברי
ההסבר
נכתב לעניין זה כי הור אה זו נדרשת לצורך הלימת התנהלות"התאגיד ל"מטרת העל
של הרפורמה בשוק המזון-
.התייעלות והורדת יוקר המחיה
מכאן, שיש בהסדר המוצע ב הצעת החוק כדי להסיר את החשש לפיו התאגיד יפעל להגדלת
,הכנסותיו: אף שיכול שייצברו בתאגיד עודפים או רווחים
זו אינה מטרתו .
התאגיד נועד לספק
לציבור פיקוח וטרינרי ציבורי"יעיל, יציב ו"רזה. החוק המוצע יבהיר
כי על התאגיד לפעול
,משיקולי יעילות כלכלית ,ולמזער את עלויות הפיקוח הווטרינרי באופן המדמה קיומו של שוק
תחרותי,
וזאת
אף ש
הוא תאגיד סטטוטורי ה מספק שירותי פיקוח וטרינרי ציבורי.באופן בלעדי
11
.דרך המכבים ראשל"צ, ת.ד30
בית דגן, מיקוד50250
., טל9485566
–
03
:פקס9485836
–
03
[email protected]
(2)
כניסה בנעליה של
המועצה לענף הלול לעניין אספקת שירותי פיקוח וטרינרי
לפי סעיף 3(7) ל חוק המועצה לענף
הלול
(ייצור ושיווק), תשכ"ד–
1963
,, שבוטל במסגרת הרפורמה
תפקיד
ה של המועצה לענף הלול היה, בין היתר, "לפקח על תהליכי הטיפול בעופות ובת
וצ רת הלול כפי
שיורה שר החקלאות או מי שהוא הסמיך, למעט פיקוח על עיבוד של עופות שנעשה לאחר התקנתם;
אולם שר החקלאות רשאי להורות כי תפקיד זה יהיה בידי מי שפורש בהוראה ."
הוראה זו מעגנת את
תפקידה
של המועצה כזרועו הארוכה של משרד החקלאות
לצורך ביצוע פיקוח וטרינרי בבתי שחיטה
.לעופות
כידוע, המועצה לענף הלול היתה
רשומה כעוסק מורשה לעניין מס ערך מוסף גם לצורך פעילות
פיקוחית-
שלטונית זו, שביצעה בכפיפות לרגולטור המוסמך במשרד החקלאות, והיא גבתה אגרות
בעד פעילות זו
בתוספת מס ערך מוסף
(תקנה4
לתקנות המועצה לענף הלול (אגרת שירותים), תשע"ד
–
2014
.
,כאמור מיום תחילת פעילותו של התאגיד ,ובהתאם לחוק
עובדי המועצה לענף הלול שהועס קו בפיקוח
וטרינרי.על מוצרים מן החי הועברו להעסקה על ידי התאגיד
בהתאמה, התאגיד הוסמך לגבות אגרות
בעד שירותי הפיקוח הווטרינרי שהוא מספק, בדומה לאגרות שגבתה המועצה לענף הלול בשנים
.שמילאה תפקיד זה
לפיכך, קשה לקבל מדוע פעילות שהוכרה כ"עסקה" למתן שירותי פיקוח וטרינרי ציבורי, ואשר בוצעה
על ידי המועצה לענף הלול כתאגיד סטטוטורי כזרועו הארוכה של משרד החקלאות מכוח תפקידי
ה
לפיו,חוק המועצה לענף הלול
ואשר בגינה שולמו אגרות בתוספת מס ערך מוסף, משנה את אופיה
כ"עסקה" כאשר היא מתבצעת על ידי התאגיד. כיוון שהתאגיד נכנס בנעל יה של המועצה לענף הלול
בכל הנוגע למוצרים מן החי שיוצרו מעופות ומתוצרת לול, הן לעניין פעילות הפיקוח, הן לעניין אופן
.המימון והן לעניין העסקת העובדים, מן הראוי לגזור גזירה שווה למועצה ולתאגיד בעניין זה
(3)
מניעת התייקרות
והטלת כפל מס על צרכני מוצרי הבשר
,כאמור"
מטרת העל" בחקיקת חוק המזון במסגרת חוק התכנית הכלכלית לשנים2015
ו-
2016
היא
לאפשר את ייעול הפיקוח הווטרינרי ולהוזיל את יוקר המחיה. העברת הרופאים הווטרינריים
שהועסקו ,על ידי עשרות רשויות מקומיות שונות, להיות עובדי התאגיד נועדה להפחית משמעותית
את עלויות התקור ה הכרוכות בהעסקתם באמצעות "איגום" השירות בידי גוף מרכזי אחד. איגום זה
אפשר
הן הפחתה של עלויות התקורה הכרוכות בהעסקה והן שימוש יעיל יותר במשאבי הפיקוח
.הווטרינרי הציבורי
,כידוע
מס ערך מוסף במהותו אמור להי
גבות פעם אחת לאורך שרשרת הייצור
, מ
הצרכן הס
ופי בלבד ,
וזאת בהתבסס על עקרון היסוד במדיניות מסים המחייב ל הימנע ממיסוי כפול של אותה הכנסה או
פעילות .
יישומו של עקרון זה מבוצע באמצעות קיזוז או החזר של מס התשומות (מס הערך המוסף
ששילם העוסק בעד נכסים או שירותים לצרכי עסקו), ששילמו
העוסקים הנמצאים כ"חולי
ו ת
ה
ביני
ים" ב
שרשרת הייצור
'בדרך אל הצרכן הסופי. כפי שציינת בס6
למכתבך, אחת מתכליות הצעת
החוק היא אכן לאפשר קיזוז של מס התשומות שמשלם התאגיד, וכך למנוע השתת כפל מס על הצרכן
12
.דרך המכבים ראשל"צ, ת.ד30
בית דגן, מיקוד50250
., טל9485566
–
03
:פקס9485836
–
03
[email protected]
הסופי
(כפל מס הכולל הן את מס הערך המוסף על המוצר והן את מס השכר שיידרש לשלם התאגיד
,כמלכ"ר.)חלף מס ערך מוסף, ואשר אינו ניתן לקיזוז
יצוין כי
היקף עלויות השכר החייבות במס שכר בתאגיד מהוות כ-
95%
מעלויותיו הכוללות, ועליהן
יושת
מס שכר בשיעור
7.5%, שאינו ניתן לקיזוז. מ ס זה
"יגולגל" ל אגרות שיגבה התאגיד ודרכן
למחירי מוצרי הבשר לצרכן הסופי
. בנוסף, התאגיד לא י וכל לקזז את מס התשומות ששילם במסגרת
הוצאותיו האחרות שאינן שכר
, ה המהוות כ-
5%
.מתקציבו
יצוין כי מניעת השתת כפל מס על הצרכן הסופי היה שיקול מרכזי בהחלטת רשויות מס ערך מוסף
ל
רשום איגודי ערים לביוב כ"עוסקים", אף ש
הם מסווגים כמל
כ"ר לפי חוק מס ערך מוסף12
.
ג.
החשש לפגיעה בהרמונ
יה החקיקתית
מכל הטעמים שפורטו לעיל, נראה כי השיקול המרכזי המצוין 'בס6
,למכתבך
הנוגע ל חשש לפגיעה
בהרמונ
יה החקיקתית
בשל חוסר ההלימה בין פעילות הפיקוח השלטונית של התאגיד להתייחסות
,"לשירותי הפיקוח והתשלום בעדם כאל "עסקה
אינו יכול לבדו להצדיק ה
י
מנעות מאימוץ ה הסדר
.בהצעת החוק
לצד הוראות חוק מס ערך מוסף בהן נקבעו "הגדרות "עוסק" ו"מוסד ללא כוונת רווח
ו שפורטו
,במכתבך, ישנן הוראות נוספות בחוק המאפשרות להכיר בייחודיות של מוסדות ועוסקים שונים
ול
רשום
אותם
בהתאם למאפייני עיסוקיהם
, אף שלא בהתאם לסיווגם המקורי . לפי סעיף58
לחוק
מס ערך מוסף-
,"המנהל רשאי, לפי בקשת מי שנמנה עם סוג פלוני של חייבי מס או ביזמת עצמו
לרשום אותו כנמנה עם סוג אחר, הן לכל עיסוקיו או פעילויותיו והן למקצתם, אם
."ראה שמהותם קרובה יותר לסוג האחר
כמו כן, על אף סיווגו לפי חוק מס ערך מוסף כמלכ"ר, הו כר התאגיד כ"עוסק מורשה" לפי סעיף52
)(א
לחוק, שזו לשונו–
"דא ם שהוכיח, להנחת דעתו של המנהל, שהוא מקים עסק, רשאי להירשם כעוסק
ומשנרשם דינו לכל דבר וענין כדין עוסק".
מכאן, שמכוח הוראות חוק מס ערך מוסף עצמו, ניתן לרשום תאגיד סטטוטורי שהוא מלכ"ר על פי
,ההגדרה כ"עוסק", בהתאם למאפייני עיסוקיו ופעילותו. כך הוכרה המועצה לענף הלול, וכך הוכרו
( תאגידים ציבוריים נוספים ,)דוגמת מועצת הצמחים, הפועלת לפי חוק מועצת הצמחים (ייצור ושיווק
תשל"ג–
1973
, ורשות שדות התעופה כמוזכר במכתבך). מכאן, שההסדר המוצע ביחס לתאגיד בהצעת
החו
ק, משתלב בהוראות חוק מס ערך מוסף ו
אין בו כדי לפגוע בהרמוניה החקיקתית.
12
ר' כללי איגודי ערים
(תעריפים לשירותי ביוב שמספקים איגודי ערים לביוב), תשע"ה-
2014
13
.דרך המכבים ראשל"צ, ת.ד30
בית דגן, מיקוד50250
., טל9485566
–
03
:פקס9485836
–
03
[email protected]
למעלה מן הצורך, יצוין שבפסיקה נקבעו קריטריונים לסיווג עוסקים ומלכ"רים, תוך שלצד הדיון
:בקריטריונים אלה הובהר שהם
"אינם קונקלוסיביים, ואין
בהתקיימותו של אחד מהם,
כדי להציב תמונה חד
משמ
ית ע לצורך סי
גוו,ו של הגוף הנבחן ככלל
. מלים אחרות, אין הסיוו
ג כ"מלכ
ר
או כ עוסק יכול להיקבע
מבלי בחינת התמונה הכוללת , ומבלי עמידה
על האופי
הארגוני והניהולי של הגוף הע
ו
מד למבחן , כמו גם על טיבו וטיב העסקים שהוא
מנהל " (ע"ש1/96
מכבי שירותי בריאות נ' מנהל מס ערך מוס
ף ,, פורסם בנבו
;)ההדגשה הוספה
וכן–
"יש להדגיש שהקריטריונים הללו אינם נוקשים ובודאי לא בלעדיים ובסופו של
דבר אין מנוס מלהזקק לניסיון החיים ולהגיון הכלכלי העומד מאחורי הגוף
המשפטי העומד לבחינה ולסיווג( "
ע"ש185/89
,פי-
'נר הקמה וניהול בע"מ נ
מנהל המכס ומע"מ ,
.)פורסם בנבו, ההדגשה הוספה
'עוד אבקש להתייחס לטיעון בס11
למכתבך, לפיו
פע ילות הפיקוח אינה מקימה ערך מוסף שכן אין
היא מיועדת או עשויה להפיק רווחים .ראשית, שירותי ה פיקוח
הו
וטרינרי ה ם
בעל
י
,ערך מוסף מובהק
הנובע מכך ש
המוצרים המיוצרים בפיקוח כזה עומדים בסטנדר ט הבטיחות והבריאות הנדרשים לפי
דין. שנית, אמנם תכליתו של התאגיד אינה להפיק רווחים אך פעילותו
עשויה
להפיק רווחים
("עודפים"), כפי שהוסבר לעיל. שלישית, אכן התאגיד אינו יכול לבחור אם לצמצם או להרחיב את
פעילות הפיקוח שהוא מבצע שכן היקפיה של פעילות זו נקבעים על ידי הרגולטורים במשרדי
,הממשלה, אך כיוון שהרגולטורים חברים במועצת התאגיד ונושאים באחריות לאיתנותו הפיננסית
הרי שיש בכוחה של מועצת התאגיד להניע את התהליכים הנדרשים, לפי החקיקה הרלוונטית, לצורך
.התאמת מצבו הכספי של התאגיד להיקפי הפיקוח הנדרשים ממנו
בהמשך לכך
ו
לשם השלמת התמונה , יצוין כי בחינת מאפייני התאגיד לפי הקריטריונים שנקבעו
בפסיקה אף היא מעלה
שניתן
.לסווג את פעילותו של התאגיד בהיבטיה הכלכליים כפעילות עסקית
:להלן יימנו בקצרה הקריטריונים הרלוונטיים
(1)
מבחן ה
מטר
ה:
האם מטרת עיסוקו של החייב במס, אינה הפקת רווחים ,
אלא, מטרה
,ציבורית
התנדבותי
ת, כאשר המחירים הנקבעים במסגרת עיסוק זה, הם מחירים הנמוכים ,
דרך קבע, ממחירי השוק?
הסקירה
לעיל מעלה כי לתאגיד אמנם מטרה ציבו רית, אך שהיא
,אינה התנדבותית
הו תשלומים והאגרות שהוא
גובה
מדמים את מחירי השוק ואינם נמוכים
.מהם
(2)
"חוקת" התאגיד:
האם היא קובעת כי
נכסי
ו ו הכנסותיו
מי ועדים
אך ורק למטרותיו שלו ,
תוך
איסור על
חלוקת רווחים?
,כאמור
אין בחוק המקים איסור על צבירת עודפים, ובלבד שהם
משמשים למטרות התאגיד.
(3)
המקורות למימון
גרעון תפעולי:
האם עשויים לבוא
מתקציב ממשלתי , או
ממוסדות ציבור ,
מ או
תרומותיהם של יחידים?
,כאמור
המקורות לכיסוי גירעון תפעולי, אם ,ייווצר בתאגיד
אינם יכולים לבוא,, ככלל מתקציב ממשלתי ולא מ תרומה. ככל שנוצר גירעון על התאגיד
14
.דרך המכבים ראשל"צ, ת.ד30
בית דגן, מיקוד50250
., טל9485566
–
03
:פקס9485836
–
03
[email protected]
לפעול בכלים עסקיים להתייעלות, לנטילת אשראי ובמקרים המתאימים-
ובאמצעות נציגי
.הממשלה במועצתו, לעדכון גובה האגרות והתשלומים
(4)
מהות
הפעילות: אם
עיסקית
ו ,תחרותית יש לרשמו
כעוסק, על מנת ל מנוע הפלייתו לטובה
לעומת.עוסקים אחרים כמותו במשק
,מחד
אין חשש להפליית עוסקים אחרים לרעה, שכן לא
קיימים במשק עוסקים אחרים
כמותו. מאידך, אין מניעה ל קבלת שירותי פיקוח וטרינרי
פרטי
ים
,)(שלא לפי דין
ש אכן נרכשו על ידי חלק מהמפעלים
באופן וולונטרי ,
טרם
הרפורמה .
,בנוסף כפי שפורט לעיל ,בהרחבה
התנהלותו התקציבית ש
ל התאגיד היא עסקית ומדמ ה
פעילות בתנאי שוק תחרותי.
(5)
הפר דה
מינהלית וארגונית בין העיסוקים השונים:
קיימת בתאגיד הפרדה ארגונית
בין
מתן
השירות השלטוני, שמב
צו ע על ידי
עובדי התאגיד
הפועלים בכפיפות מקצועית ישירה
לר גולטורים במשרדי הממשלה, ואינם כפופים להנהלת התאגיד, לבין הפעילות הכלכלית של
התאגיד
המבוצעת על ידי עובדי המטה שלו והנהלתו–
גביית האגרות ו ניהולו התקציבי
.והפיננסי
(6)
העדר פגיעה
בלתי מוצדקת בהכנסות האוצר
בעקבות שינוי הרישום:
,כמוסבר מדובר
בתאגיד חדש שהחל בפעילותו לפני מספר חודשים, ו רישומו
כעוסק אינו מעלה חשש לגריעת
.הכנסות
,עם זאת רישום התאגיד כעוסק צפויה בוודאות
לה
יטיב עם הציבור , בכך שתימנע
הטלת כפל מס על צרכני מוצרי הבשר.
,לסיכום
העמדה המשפטית המגולמת בהצעת החוק משקפת את
הדואליות ו ,המורכבות שבפעילות התאגיד
בגינה ניתן להכיר בפעילותו הכלכלית כפעילות
עסקית, הן בשל אופיו ומהותו של התאגיד והן בשל
.ההיגיון המשפטי והכלכלי העומד ביסוד החוק שהקים אותו עמדה זו אף עולה בקנה אחד עם הוראות
חוק מס ערך מוסף, המאפשרות לסווג את פעילותם של מוסדות שונים בהתאם ל אופים הניהולי
והארגוני ויתר
מאפייני עיסוקיהם ,ו לפיכך
אינה מעלה חשש לפגיעה בהרמוניה החקיקתית.
,בברכה
אפרת אביאני
היועצת המשפטית
:העתקים
ד"ר נחום איצקוביץ, מנכ"ל משרד החקלאות ופיתוח הכפר
פרופ' איתמר גרוטו, יו"ר התאגיד לפיקוח וטרינרי ומשנה למנכ"ל משרד הבריאות
ד"ר תמיר גושן ,
,מנהל השירותים הווטרינריים משרד החקלאות ופיתוח הכפר
תמר
לוי בונה, מ"מ יו"ר התאגיד, משרד האוצר
ד"ר תניב רופא, מנכ"ל התאגיד לפיקוח וטרינרי
עופר זיו, מ"מ חשב התאגיד לפיקוח וטרינרי וחשב משרד החקלאות ופיתוח הכפר
עו"
ד
שרון גוטמן, סגנית בכירה ליועץ המשפטי, שירות המזון והתזונה, משרד הבריאות
עו"ד נירה דרור- לזר, היועצת המשפטית, התאגיד ל
פיקוח וטרינרי
עו"
ד
שי סומך
, ייעוץ וחקיקה
, משרד המשפטים
עו"
ד
ליהי קושנר גינוסר, ייעוץ וחקיקה
, משרד המשפטים