חומר רקע

19 ב אוקטובר2020 לכבוד ח"כ חיים כץ יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות כנסת ישראל ,שלום רב יצרניות המזון מברכות על הסדרת הפיקוח הווטרינרי והרפורמה שבמסגרתה החל לפעול התאגיד הווטרינרי ב- 1.3.20 . אין ספק כי איכות המזון ובטיחות הצרכנים עומדים בראש סדר העדיפויות של יצרניות המזון בישראל, וכי הווטרינרים המפקחים הינם שותפים מלאים למטרות חשובות אלה. שמירה על רווחתם וזכויותיהם של הווטרינרים חשובה וחיונית ביותר ליצרנים, כ ל זאת .במסגרת מערכת יחסים ושותפות ארוכת שנים ,עם זאת בעקבות ה מעבר להעסקה באמצעות התאגיד הווטרינרי האמירו עלויות הפיקוח בחודשים האחרונים בעשרות אחוזים. טיוטת החוק העומדת לפתחינו תיצור עלייה נוספת במחירי הפיקוח .וייקור נוסף של עלויות הייצור ברור לכל כי אנו נ מצאים בתקופה קריטית, בה המשק הישראלי נמצא במהלכו של משבר כלכלי .עמוק, צמיחה שלילית ואחוזי אבטלה מטרידים ביותר ייקור עלויות הפיקוח עלול לפגוע בתעסוקה במפעלים, בייצוא מוצרים מהחי, ויהווה פגיעה אנושה במפעלים הקטנים והבינוניים . מדובר בפגיעה חמורה בוודאות העסקי ת של המפעלים המפוקחים שגם כך נאלצו לספוג התייקרות משמעותית ביותר במחירי הפיקוח עקב הקמת התאגיד. זאת ועוד, תמוהה בעיננו העובדה כי הצעת החוק הנ"ל עולה על סדר היום בו בעת בה גורמים רבים בממשלה עומלים ימים כלילות על תוכניות כלכליות, מענקי סיוע והקלות על מנת לאושש את המשק הישראלי. מדובר באבסורד ואנו מבקשים מוועדת הכנסת לא לתת מקום להשתת עלויות נוספות על התעשייה המקומית, שגם כך כורעת תחת נטל הרגולציה ועלויות היצור הגבוהות , .,ובוודאי לא על הצרכן ובאופן שמשפיע על יוקר המחיה בנוסף לעמדתנו העקרונית נבקש מהוועדה לת :ת את הדעת על הסוגיות הבאות 1. תיקון חוק הרופאים הווטרינרים : ביטול סעיף32מז- ההצעה לבטל את הסעיף הנ"ל מהווה ביטול פיקוח של משרד האוצר, ולמעשה העדר כל פיקוח חיצוני, על התנהלותו .הכספית של התאגיד לא יתכן כי גוף ציבורי, אשר התנהלותו ה פיננסית הינה בעלת השלכות מרחיקות לכת על עלויות הייצור ועלויות המזון במדינת ישראל יעדר כל פיקוח חיצוני בנ וגע ל התנהלותו ה כספית . 2. )תיקון חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון- :להלן חוק המזון - הה צעה לשנות את סכום האגרה הבסיסי מ– 34,000 ₪ )(כולל מע"מ ל- 36,000 ₪ (לא כולל מע"מ, דהיינו42,120 ) כולל מע"מ₪באמצעות תיקון החוק מהווה עקיפה של המנגנון " שנקבע בחוק עצמו לדרך בה יש לשנות את סכום האגרה ,באמצעות שר הבריאות בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה " ומהווה למעשה ניסיון לעקוף את הצורך בהסכמת .שר האוצר כמו כן מדובר ב עקיפה של חוק הו ו טרינרים שקובע כי ה צורך בשינוי האגרות ידון אחת לשלוש שנים על בסיס הוצאות בפועל של התאגיד .למעשה אנו עדים ל ניסיון לשנות לאור ניסיון של שבעה חודשים. - מנגנון הצמדה אוטומטי– מנגנון זה כבר נדון בעבר ,ונדחה לפני חקיקת החוק. במקום זה .נקבע מנגנון בחינה אחת לשלוש שנים - סעיף214 – אגרה בעד פיקוח במפעל– בטיוטה מוצע נוסח.שכבר נדחה בעבר ההצעה היא " להחליף את הביטוי לפי סכום האגרה הבסיסי " לביטוי- ""בזיקה לסכום האגרה הבסיסי . שינוי הנוסח מקנה שיקול דעת חופשי ש ל השר ו אנו מתנגדים לכך .קיימת התייחסות לאגרה שונה בלילה– אך היה צ ורך להתקין תקנות שלא ה ותקנו .לגבי התוספת הנדרשת - סעיף215 – אגרה בשווקים– עקיפה של מנגנון לשינוי הסכום שקבוע בסעיף215 )(ב- מדובר שוב ב עקיפה של הצורך בפיקוח ו.בהסכמת שר האוצר 3. נ בקש ללוות את טיוטת החוק בדו"חRIA ,הבוחן השלכות כלכליות ,חלופות אפשריות .דו"ח היתכנות, עלויות והשלכות של דבר החקיקה, כמקובל ומתחייב ע"פ חוק ,בברכה עו"ד גליה שגיא , מנהלת איגוד תעשיות המזון התאחדות התעשיינים