חומר רקע
1
__________________________________________________________
רח' דניאל פריש10, תל-
אביב64731
., טל03-6362202
.פקס03-6918696
פ ו ר ו ם ה ו צ א ה ל פ ו ע ל
:יו"ר הפורום
עו"ד יוסף ויצמן
עו"ד ליאור שפירא
עו"ד אבישי ריינמן
עו"ד סורין גנות
: מ"מ
עו"ד קובי כהן
עו"ד קובי לוי
עו"ד גיא וגנר
עו"ד קובי בן איון
: סגן
עו"ד פרג טאהא
עו"ד קליר סעד
עו"ד אבירם מזיוב
עו"ד מיכל סנה צרסון
עו"ד עידן למדן
עו"ד יורם פלץ
עו"ד בתאל מנור עזר
עו"ד עידו דן
עו"ד מארי חורי חנא
עו"ד אביב רז
:ממונה תחום
עו"ד שמעון לפיד
ת"א, ב' חשוון תשפ"א
20
אוקטובר
2020
15958/20
לכבוד
ח"כ מיקי חיימוביץ
יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה
הכנסת
ירושלים
,חברת כנסת נכבדה
:הנדון 'הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס149
,)) (חברות גבייה
התש"ף-
2020
/(מ1344
)
נייר עמדה
לקראת הדיון ביום21.10.20
בשעה9:00
בוועדת הפנים בראשותך
בהכנה לקריאה שניה ושלישית
:של הצעת החוק שבנדון, להלן עמדתנו
דחיית הצעת החוק עקב העלאת נושא חדש שלא הוזכר בקריאה הראשונה
בפתח הדברים יטען כי נוסח הצעת החוק שעומד לפני קריאה שניה ושלישית שונה באופן מהותי
מהנוסח שאושר בקריאה הראשונה. נוסח הצעת החוק שאושר ב
קריאה ראשו נה עסק באופן העסקת
חברות גבייה ויחסי הגומלין בינן לבין הרשויות המקומיות ואילו נוסח הצעת החוק שמועלה לקריאה
שנייה ושלישית עוסק בין היתר במסלול גבייה אזרחי אל מול מסלול הגביה המנהלי, קביעת כללים
בדבר נקיטת הליכים, קביעת מסלול מקוצר כהליך חובה
וביטו ל דה פקטו של תשלום הוצאות
ריאליות ושכר טרחת עורכי דין וזאת ללא כל בדיקה מינמאלית של המשמעויות בהצעות הנ"ל כפי
שיפרט בהרחבה להלן .
2
__________________________________________________________
רח' דניאל פריש10, תל-
אביב64731
., טל03-6362202
.פקס03-6918696
בהתאם לתקנה85
(א) לתקנון הכנסת החלטות בענייני נוהל כללי האתיקה והחלטות ועדת האתיקה
ניתן לתקן סעיפי חוק שלא נזכרו בנוסח ה הצעה ובלבד שהתיקנים לא יחרגו מגדר הנושא של הצעת
החוק. לפי תקנה85
(ג) לא ניתן להעביר את הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית ללא החלטת ועדת
."הכנסת בטענת "נושא חדש
למיטב הבנתנו ועדת הכנסת כלל לא דנה בטענת "נושא החדש" ולפיכך, קיימת מניעות להעביר את
הצעת החוק ל .קריאה שנייה ושלישית
בהצעת החוק קיימת פגיעה של ממש בפררוגטיבה של הרשות בנקיטת הליכי
הגבייה
,רשות מקומית רשאית לפעול לגביית ארנונה ותשלומי חובה שונים הן בהליך של גבייה מנהלית
בהתאם לפקודת העיריות ופקודת המסים (גביה), והן בהליך של גביה משפטית הגשת תביע ות לבתי
המשפט, הגשת פסקי דין לביצוע בלשכת ההוצל"פ או הגשת תובענות ישירות ללשכת ההוצאה לפועל
בהתאם לסעיף81
.א לחוק ההוצאה לפועל
ההלכה לעניין השימוש בהסדרים השונים לגביית חובות כאמור היא שהרשות רשאית לבחור בין שני
ההליכים, אך משפתחה בהליכי גביה מכוח אחד הח יקוקים עליה למצותו לגבי אותו חוב. ראה לעניין
זה סעיף317
.לפקודת העיריות
גם היועץ המשפטי לממשלה קבע בהנחיותיו לעניין הפעלת הליכי גביה מינהליים לפי פקודת המסים
.(גביה) כי לרשות הפררוגטיבה לבחור בסוג ההליכים לנקיטת גביית חובות
והנה, רק ביום19/11/18
ני תן פסק הדין מפי בית המשפט העליון בעע"מ3068/17
'עיריית תל אביב נ
מיכקשוילי במסגרתו נפסק כי עירייה רשאית לעבור בין מסלולי הגבייה השונים העומדים לרשותה
– היינו בין גבייה מנהלית לגבייה אזרחית, ולהפך.
:וכדברי בית המשפט
"יישום הכלל לסוגיה דנן הוא, כי הרשות המק ומית רשאית לבחור, לפי שיקול דעתה, אם לנקוט
בהליכי גביה מינהליים או בהליכים משפטיים ("גביה משפטית") כדי לגבות חובות ארנונה, וככלל
אין גם מניעה כי הרשות תחליט מטעמים ענייניים להמיר הליכים משפטיים בהם החלה לנקוט
בהליכים מינהליים, או להיפך; זאת, כל עוד אין בכך
,בנסיבות הענין משום שימוש לרעה בסמכות
או פגם אחר בהפעלת שיקול הדעת המינהלי בהתאם לכללי המשפט המינהלי. מובן כי הטוען
".לפגם כזה עליו נטל ההוכחה
בהצעת החוק יש פגיעה של ממש בסמכות הרשות לבחור את דרך גביית החובות. לא זו אך זו, בנוסח
הצעת החוק יש כדי לכפות ע ל הרשות לנקוט במסלול המקוצר במסגרת "המסלול האזרחי" באופן
המפלה רשויות מיתר ציבור הנושים ובכלל זה בנקים, חברות מסחריות וכיוצ"ב. וכן, כופה על
הרשות לנקוט הליכים שאינם יעילים כפי שיפורט בעמדה זו, מונע קבלת סעדים נוספים כגון זמניים
ותכופים עוד התיקון, כופה על הרשות לשאת בהוצאות נקיטת הליכים להבדיל מהשטת עלויותיהן
על החייב בניגוד לנושים אחרים והלכה למעשה פוגע בזכויות המהותיות והדיוניות של הרשויות
.בגביית החובות
3
__________________________________________________________
רח' דניאל פריש10, תל-
אביב64731
., טל03-6362202
.פקס03-6918696
הצורך בייצוג משפטי בגביית חובות ארנונה
גביית חובות ארנונה אינה זהה במהותה לגביית חובות של חברות מ סחריות ונושים אחרים שכן יש
,)חשיבות רבה לבחינה משפטית של מהות החוב (ארנונה, היטלים, אגרות ותשלומי חובה אחרים
.מהות החייב (יחיד או חברה, עמותה, שותפות, הקדש) ועד כהנה וכהנה סוגיות
כך למשל: בחובות מסוג אגרות והיטלי פיתוח החלים על בעלי נכסי מקרקעין יש חשיב ות רבה
.)בהטלת עיקולי מקרקעין על זכויות החייבים (הליך שלא ניתן לביצוע בהליך המקוצר
בחובות של חברה תבחן מידת אחריותו של בעלי השליטה בחברה לפי הוראת סעיף8
ג לחוק
ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי תקציב) התשנ"ג-
1992
על אחת כמה וכמה
כשמדובר בחברה .שחדלה מלהחזיק בנכס והותירה חובות
קיימת חשיבות לבחינת קיום הליכי השגה, ערר, ערעור מנהלי או עתירה מנהלית ומהות הטענות
המועלות בהליכים אלה. לצורך כך יש לנתח את הטענות המשפטיות המועלות בערכאות המנהליות
ולחלץ מהן את החובות שאינם שנויים במחלוקת ולנקוט הליכי .גביה בגינם
לעיתיים רבות עם נקיטת הליכי גבייה פונים החייבים בבקשות למתן פטורים ו/או הנחות, באופן
המחייב בחינה עובדתית ומשפטית של מהות הטענות, פניה אל הממונה על המחוז במשרד הפנים לפי
)פקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פיטורין1938, ועדת הנחות עפ"י תקנות הה סדרים במשק
המדינה (הנחה מארנונה) התשנ"ג-
1980
.ועוד
לא אחת מתקבלים לגבייה חובות של נישומים שנפטרו, שקיים שיבוש במספר הזהות, חסרה ספרת
ביקורת, חדל להיות תושב אז נדרש לבחינה של הדברים ברישומי משרד הפנים, ברשם לענייני ירושה
ובבתי המשפט לענייני משפחה ולעיתים
.נדרש להסתייע בחוקרים פרטיים
רק כדי לסבר את האוזן עבודה מול רשויות מקומיות דורשת עבודה שיטתית, מובנת ומסודרת אל
מול בחינה דקדקנית בכל תיק ותיק. בפתיחת כל תיק נבדקים פרטי החייב (שם, ת.ז. וכתובת) ופרטי
,החוב (גובה החוב, מהות החוב, תקופות החיוב, מס' משלם מס' פיזי) תוך השוואה לרישומי
העירייה, מסמכים פנימיים, מסמכים ממחלקות הנדסה רישוי עסקים, פניה למתן פרטים מבעלי
הנכסים לפי סעיף287
.לפקודת העיריות ועוד
עם משלוח מכתבי התראה, מתקבלות עשרות ואף מאות פניות של נישומים, בכתב ובע"פ, חייבים
שמיוצגים ושלא מיוצגים , במסגרתן נטענות טענות רבות הדורשות מענה הולם תוך בחינה עובדתית
ומשפטית של הטענות, עריכת הסכמי פשרה, חוו"ד למחיקת חובות לפי סעיפים338
ו-
339
לפקודת
העיריות ולפי נוהל מנכ"ל משרד הפנים חוזר המנהל הכללי5/12
.ועוד ועוד
חשוב לציין כי עפ"י נתונים סטטיסטים
יש
נם חובות רבים ה מוסדרים עם קבלת משלוח מכתב
התראה בטרם הגשת תביעה משפטית, חתום ע"י עו"ד כשעלות משלוח ההתראה הינה13.80
₪
לפי
הכרעת בית המשפט בת"צ4768-08-15
,אבני נ' עיריית רמת גן. עניינו הרואות כי בעלות סמלית
השווה לכל נפש מחד ומאידך, כשתוצאות הגביה ניכרות .על פניהן מדובר בהליך בעל יתרון רב
להבדיל מהמסלול המקוצר אז יצטבר לחובו של החייב כ-
200
.₪
הנוסח המוצע העומד כרגע לפני הוועדה נשלח פחות מ48
שעות לפני הדיון המתוכנן ועולה כי
."הנושאים החדשים" נשלחו ללא כל בדיקה ובחינה אף לא שטחית ביותר
4
__________________________________________________________
רח' דניאל פריש10, תל-
אביב64731
., טל03-6362202
.פקס03-6918696
האם יוזם ההצעה פנה לגזברי הרשויות ולמנהלי הארנונה כדי לבחון מה הם השירותים הניתנים על
ידי עורכי הדין וכפועל יוצא על מערכת היחסים היום יומית ועל התקשורת היום יומית בין מנהלי
.?הארנונה למשרדי עורכי הדין
אין כל ספק שאם היה נעשה כן הייתה עולה תמונה ולפיה אין ביכולתה של רשו ת האכיפה להעניק
את השירותים הנדרשים וסביר כי מלכתחיחלה לא הייתה עולה הצעה הכופה על הרשות להעביר
.חובות לטיפול במסלול המקוצר בכל סכום שהוא
בפועל וכפי שפורט לעיל הטיפול הנדרש ממשרדי עורכי הדין במיוחד בטיפול בחובות שוטפים לרשות
המקומית הינו טיפול מורכב ודינ מי שבחלק ניכר מהמקרים מצריך שיתוף פעולה הדוק הן ביחס
לענייני שומה, בקשות שונות ומגוונות העולות מצד התושבים וכמובן הטיפול מייצר התמודדות עם
!סוגיות משפטיות רבות ומגוונות. האמור רלוונטי לכל חוב שהוא
בכלל נדמה כי .ההצעה הנ"ל נשענת על הנחות עבודה שגויות מיסודן
.חוב הארנונה ובכלל תשלומי החובה שונים במס' מישורים מחוב הקנס הפלילי שהפך לחלוט
מערכת היחסים של התושב מול הרשות בהקשר לחיובים אלו הינה מערכת יחסים "מתגלגלת" עם
.'מערך שלם של הנחות, פטורים, השגות , עררים וכו
הלכות רבות נפסקו בעניין שאלת סופיות השומה, ומגמת בתי המשפט הינה לאפשר עד כמה שניתן
לנישום להעלות טענותיו גם בשלבים מאוחרים בכלל, ובוודאי במקרים מורכבים של חיוב בעלי
'שליטה, יורשים, וכו
הדיאלוג עם הנישום מול עורכי הדין נוצר כבר עם משלוח המכתב הראשוני ו
לאורך כל חיי התיק
השיח היום יומי פועל גם מכיוונה של הרשות מול המשרדים כך במקרים של תשלום חלקי או מלא
במשרדי הרשות, פניות המגיעות למחלקות המשפטיות , ולמנהלי הארנונה המצריכות התייחסות
!! ומענה מיידי
יש עוד לזכור כי חלק ניכר אם לא מרבית הרשויות המקומיות פ ועלות בהתאם לסרגל אכיפה ולפיו
בשלב ראשון הרשות מפעילה הליכי אכיפה מנהליים מכוח פקודת המיסים גבייה ובאלו שהאכיפה
.המנהלית לא צלחה מועבר הטיפול לעורכי הדין
כפועל יוצא מהאמור ככלל ובוודאי במרבית המקרים מעבירה הרשות לעורכי הדין את התיקים
המורכבים ביותר הן בנו שאי שומה כגון איתור נישומים ובעלי הזיקה הקרובה ביותר לנכס, תז
.שגויות וכ' והן בנושאי אכיפה
אנו מבקשים
להעלות תמיהה כיצד עולה הצעה הכופה על הרשויות לוותר על מסלול האכיפה
.המשפטי על ידי עורכי הדין בזמן שלא נעשתה ולו בדיקה מינמיאלית של היתכנות הדבר
תמיהה זו עוד מקבלת משנה תוקף לאור העובדה כי בדיונים הקודמים בוועדה שנערכו על ידי סגן שר
הבריאות מר יואב קיש מסרה עיריית תל אביב מידע קונקרטי לוודעה ולפיו פיילוט שהעבירה לרשות
.נכשל כישלון מוחץ
5
__________________________________________________________
רח' דניאל פריש10, תל-
אביב64731
., טל03-6362202
.פקס03-6918696
לא זו אף זו, מדוע הצעה זו
מנסה למנוע מהרשות את האפשרות כפי שקיימת
לה היום למצות מסלול
אכיפה ולעבור למסלול אכיפה אחר ובכך למקסם את הגבייה ? בוודאי לאחר ש
דר ך עבודה זו כבר
עברה ביקורת שיפוטית של בית המשפט העליון שתמך באפשרויות הנ"ל של הרשות המקומית
.כמפורט לעיל
לסיכום, קיימת חשיבות רבה לקבלת ייצוג משפטי בהליכי גבייה של רשות מקומית הכוללת מתן
ייעוץ משפטי למנהלי הגביה בבחירת ההליכים המתאימים לגביית החוב ואיתור מידע, מענה
.לחייבים וב"כ, בכתב ובע"פ, הכנת חוו"ד משפטיות, הסכמי פשרה, השתתפות בפגישות ועוד
הוצאות ושכר הטרחה–
33
ו (ג) להצעה
אנו מתנגדים להצעה כפי שעלתה בסעיף הנ "ל בוודאי מבלי שיוזמי ההצעה בחנו את משמעותה
.הכספית אשר בפועל הינה השתת עלויות הטיפול המורכבות הנדרשות על כתבפי הרשות המקומית
מנוסח ההצעה הנ"ל ולפיה יש לבטל את תשלום שכר טרחת עורכי הדין כפי שנפסקו על ידי בתי
המשפט ורשמי ההוצל"פ עולה אחת מהאפשרויות הנ"ל :
יוזם ההצעה סבור כי אין כל הצדקה כלכלית בתשלום שכר הטרחה הנ"ל שנקבע בהתאם (לכללי
לשכת עורכי הדין שכ"ט המינימאלי המומלץ תש"ס-
2000
) ואין הלימה בין ההוצאות הנדרשות
.מהמשרדים לבין השכ"ט שנקבע
האם נערכה בדיקה בעניין בטרם עלתה ההצעה ? התשובה לכך ברורה.ואם הייתה נערכת בדיקה
שכזו היה לומד מגיש ההצעה כי הדרישות המקצועיות וכן הדרישות הרבות והמגוונות של הרשויות
.המקומיות מצריכות ממשרדי עורכי הדין השקעות עצומות בצוותים משפטיים ומנהלתיים
האפשרות ההשנייה אולי אף גרועה יותר ולפיה מכיר יוזם ההצעה את המערך הנדרש לטפ ל במסלול
האכיפה המשפטית בחיובים שוטפים עבור הרשות המקומית, ומטרת ההצעה הנ"ל הינה השתת
העלויות על קופת הרשות. גם עבור אפשרות זו לא נערכה כל בחינה ומה המשמעות הכלכלית
מהרשויות לשאת בעלויות אלו
מעבר לכל אלו גם לא ברורה הדרישה להתאים את עלות ההוצאת המשפטיות לעלות ההוצאות
באכיפה המנהלית. ההוצאות הרי .כוללות אגרות שנקבעות על ידי המדינה וכן הוצאות ששונות
במהותן מההוצאות במסלול המנהלי כך לדוג' הדרישות של רשות האכיפה בנושא המסירה
.המשפטית של מכתבי ההתראה ושל מסירת כתבי בית הדין
המשמעות של קבלת הצעה זו הינה פגיעה
מהותית וברורה ביכולותיה של הרשות למקסם הליכי
הגבייה. כך לדוג' ישנם הליכים רבים ומגוונים שאינם מתאימים באופיים למסלול האכיפה המנהלי
, )כגון : חיוב בעלי שליטה , תביעות עזבון (נושא מרעזי מאוד בעולם האכיפה של תשלומי החובה
צירוף נתבעים לאחר קבלת עמדת הנישום ה רשום בספריה, ובכלל אפשרויות האכיפה הנמצאות
.בחוק ההוצאה לפועל ושאינם נמצאים במסלול המנהלי
מניעת המעבר בין המסלולים כפי שפועלות כיום הרשויות וכפי שאושר על ידי בית המשפט העליון
.תוביל בהכרח לפגיעה משמעותית ביכולותיה של הרשות למקסם את גביית החובות כלפיה
6
__________________________________________________________
רח' דניאל פריש10, תל-
אביב64731
., טל03-6362202
.פקס03-6918696
ה מרכז לגביית קנסות–
סעייף33
ה
הלשכה תבקש למסור התנגדותה העקרונית להחלת אפשרות של גביית תשלומי חובה באמצעות
.המרכז לגביית קנסות
כפי שתואר בהרחבה על ידי עו"ד מוסקוביץ בדיון האחרון שנערך בפני וועדה זו, הרי שלמרכז
,לגביית קנסות כלים רבים ומגוונים לגבייה
לרבות מאגרי מידע בהם יוכל לעשות שימוש המרכז
.ביחס לכל חוב שהועבר לטיפולו
עוד הסביר עו"ד מוסקוביץ כי כלל הפעולות שנעשות על ידי המרכז לגביית קנסות נעשות ללא כל
ביקורת ובחינה שיפוטית
.התוצאה של האמור מדאיגה ומטרידה
כך זכויותינו הבסיסיות ביותר כאזרחים י ירמסו ובכלל זה הזכות לפרטיות, בו בזמן שלמדינה יש את
האפשרות ללא כל ביקורת או פיקוח שיפוטי לקבל כמעט כל מידע עלינו וזאת בשל חובות שמעמדם
רחוק מלהיות המעמד של קנסות פליליים חלוטים
היתרון בהליכים משפטיים של תביעה לסכום קצוב אל מול המסלול המקוצר
המסלול המ קוצר נכנס לספר החוקים בשנת2008
ועד עתה לא הוצגו נתונים השוואתיים סטטיסטים
המעידים כי למסלול המקוצר יתרונות בולטים אל מול הליכי ההוצל"פ הכללים מכוח חוק ההוצאה
.לפועל
הרשות לאכיפה וגבייה אינה ערוכה לטפל בכמות משמעותית של תיקים. למיטב הבנתנו ולידיעתנו
כבר
,שנים תלויים ועומדים עשרות אלפי תיקים של שטרות, התחייבויות של בי"ח ממשלתיים בארץ
.שהוגשו במסלול המקוצר, כ"אבן שאין לה הופכין" והם כלל לא טופלו
בנוסף, עקרון בולט בחוק ההוצל"פ הוא כי הוצאות הגבייה יחולו על החייב, סרבן התשלום (סעיפים
9ו-
10
,)לחוק ההוצל"פ "מנגנון המסלול המקוצר "גוזר3%
מקרן החוב שישולמו ע"י הזוכה לרשות
האכיפה והגבייה. כך יוצא שציבור משלמי המסים כדת וכדין הם אלה אשר נושאים בפועל במימון
הוצאות הגבייה לא רק שהדבר חוטא להרמוניה החקיקתית אלא שיש בו כדי ליצור חוסר צדק יוצר
.ועיוות של ממש
לא ז :ו בלבד, במסגרת ההליך המקוצר ניתן לנקוט בשני הליכים בלבד
1
.'. עיקולי כספים של החייב וזכויות לקבלת כספים מצדדי ג
2י . ע .קול רכבו של החייב
במסגרת המסלול המקוצר לא ניתן לנקוט הליכי ביצוע חיוניים נוספים כגון: הטלת הגבלות אישיות
על החייב (עיכוב יציאה מהארץ , הנפקת דרכון, הנפקת רישיון נהיגה, כהונה כבעל שליטה בתאגיד
וכו'), עיקול מקרקעין, תפיסת נכס, צווי הבאה, כינוס נכסים, חקירת יכולת, צווי מידע מהמל"ל
.'ומלשכת רישום מקרקעין וכו
במילים אחרות, מגוון ההליכים במסלול המקוצר הוא מצומצם מאוד אל מול הליכי ההוצל"פ
הכל .ליים
מכאן עולה המסקנה המתבקשת כי להגשת תביעה לפי סעיף81
א1
לחוק ההוצאה לפועל יתרון בולט
.על פני ההליך לפי המסלול המקוצר
7
__________________________________________________________
רח' דניאל פריש10, תל-
אביב64731
., טל03-6362202
.פקס03-6918696
לכך נוסיף כי לפי סעיף20
( )ו (א1
) לחוק ההוצאה לפועל התיק במסלול המקוצר יסתיים באופן
אוטומטי בתוך8 חודשים מיום המצאת האזהרה לחיי ב, ייסגר תיק ההוצל"פ לאלתר. מיותר לציין
.כי מדובר בפגיעה קשה ברשות שתידרש לנקוט מחדש בהליכים לשאת בהוצאות גבייה נוספות
לסיכום ,
,פורום הוצאה לפועל של לשכת עוה"ד סבור
כי השינויים המוצעים לא זו בלבד שהינם
בגדר
"נושא חדש" שלא הוזכר בנוסח החקיקה שאושר בקריאה הראשונה, אלא יוצר דבר חקיקה
הפוגע בפררוגטיבה של הרשות בנקיטת הליכי גבייה, באי מתן ייצוג משפטי הולם לרשויות
.המקומיות ומצמצם באופן ניכר את מגוון הליכי הגבייה ויוצר נזק רב
ב ב ר כ ה,
ליאור שפירא
, עו"ד
יו"ר משותף
מ"מ ראש לשכת עוה"ד
אבישי ריינמן, עו"ד
יו"ר משותף
העתקים:
עו"ד
אבי חימי –
.ראש לשכת עורכי הדין
עו"ד יוסף ויצמן–
.יו"ר (משותף) פורום הוצל"פ, לשכת עוה"ד
עו"ד סורין גנות–
.יו"ר (משותף) פורום הוצל"פ, לשכת עוה"ד
מר אורי אלפרסי–
.מנכ"ל לשכת עוה"ד
עו"ד שמעון לפיד–
מנהל
מחלקת הו
ועדות המקצועיות., לשכת עוה"ד
.מזכירות ועדת הפנים