חומר רקע
אל-ספאם ע.ר.
580607182
"בניין ש.א.פ.", רחוב היצירה3
,
רמת גן5252141
07.10.2020
לכבוד
ח"כ יעקב מרגי, יו"ר ועדת הכלכלה
, שלום רב
:הנדון
הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון -
איסור על שיווק טלפוני למספר הרשום במאגר "אל
תתקשרו אלי"), התש"ף-
2020
ו
הצעת חוק הגנת הצרכן
'(תיקון מס62
) (מאגר צרכנים להגבלת
שיחות שיווק מרחוק), התש"ף-
2020
)"(להלן ביחד: "הצעות החוק
: לאחר שעיינו בהצעות החוק הנ"ל, להלן התייחסותנו, לרבות הערותינו לסעיפי הצעות החוק
על העמותה
עמותת אל-
ספאם נוסדה בשנת2015
ומאז היא פועלת להילחם בתופעת דואר הזבל והט רדת הציבור
באמצעים שונים. העמותה פעילה ברשתות החברתיות, פועלת להנגיש מידע משפטי בתחום הספאם
,כלפי הציבור, מסייעת באיתור ראיות בעניין זהותם של "ספאמרים" הפועלים להסוות את זהותם
ואף נוקטת בעצמה בהליכים משפטיים, כגון הצטרפות להליכים כידיד בית משפט, הגשת תובענ ות
ייצוגיות והתנגדויות להסדרי פשרה לא ראויים בהליכים ייצוגיי
ם
.בעניין ספאם
נכון להיום, העמותה מונה11
חברים ועשרות מתנדבים, והיא מרכזת מידע בנושא ספאם והטרדה
טלפונית בישראל. במסגרת הרשתות החברתיות, העמותה מהווה מוקד לתלונות האזרחים בעניין
פניות שיווקיות טו .רדניות, לרבות שיחות טלמרקטינג
ראוי לציין כי
מזה כ-7
שנים, פעילי ומתנדבי העמותה מעורבים באופן אישי בהליכים משפטיים
אשר מתנהלים כנגד קבוצת
חברות
"המכונה "אור הקסם1
שאחראית לחלק ניכר מתופעת הספאם
וההטרדה הטלפונית בארץ בשנים האחרונות– החל מספאם בסמסים ("הלו ואות בצ'קים"), וכלה
בשיחות טלמרקטינג מטרידות(
'"ביטוח למוצרי חשמל ביתיים" וכו)
. מדובר בקבוצה מתוחכמת
שהסתתרה תחת שמות בדויים
ושמות מסחריים2
,
,תוך שהיא מטרידה את מרבית אזרחי ישראל
כאשר פניות לנמענים (ביצוע השיחות השיווקיות ומשלוח המסרונים )נעשו על בסיס מאגרי מידע
לא
.חוקיים הקיימים ברשותה החברות הציעו, לכאורה בלבד, שירות של ביטוח למוצרי חשמל
ביתיים, שירות של מחזור הלוואות, שירות של גביית שיקים חוזרים, וכן שירותים אחרים, כאשר
בפועל בפעמים רבות החברות לא העניקו
כלל
שירות כלשהו, אלא רק ניסו
להתעשר על חשבו ן
אזרחים תמימים. בעקבות פעילות שיווקית זו, החברות הוציאו במרמה כספים בהיקף מיליוני
שקלים, בעיקר מאוכלוסיות מוחלשות, כגון
ניצולי שואה וקשישים
. כעת,
מתנהלים נגד7
מהחברות הנ"ל הליכי פירוק/חדלות פירעון בבית המשפט המחוזי חיפה, כאשר במסגרת אותם
הליכים, פועלים ח ברי ומתנדבי העמותה כנושים של החברות, ומספקים מידע שאספו על החברות
למפרק ולכונס הנכסים הרשמי. בעקבות המידע שסופק ע"י חברי העמותה, הועבר מתפקידו
1
.כוללת, למשל, את אור הקסם בע"מ, צריכה ומיגון ישיר בע"מ
2
'כגון "הקש על השש", "בית הטכנאים", "סימפל מימון" וכו
1
אל-ספאם ע.ר.
580607182
"בניין ש.א.פ.", רחוב היצירה3
,
רמת גן5252141
,המפרק הקודם של אחת החברות
הוחלף במפרק אובייקטיבי, והליכי הפירוק של החברות השונות
אוחדו
. עוד הצליחו חברי העמותה ל
עצור את העברת התשלומים ע"י חברות האשראי לחברות
הנ"ל, בגין עסקאות שבוצעו לכאורה במרמה ע"י החברות עם אזרחים תמימים, בעיקר מאוכלוסיות
מוחלשות
, ו
כספים רבים שהוצאו במרמה צפויים להיות מושבים לנפגעים בזכות פעילות זו
.
רקע
המצב בארץ
:
הצעת החוק מבקשת להתמודד עם נציג
י שיווק טלמרקטינג המבצעים שיווק אגרסיבי
במיוחד. תופעה זו רווחת בישראל, ומתקשרת עם התנהלות בלי חוקית אחרת. כך, פעמים רבות
בעלי עסקים שמייצרים לחץ בלתי הוגן על מי שעונה לטלפון, גם לא מספקים את השירות עצמו או
מבצעים עבירות אחרות. בין היתר, אנו עדים לתופעה של טלמרקטינג אגרסיבי במסגרת פניות
שקשורות בהלוואות שוק אפור, מכירת ביטוחים עבור מכשירי חשמל, והצטרפות לחברות תקשורת
דוגמת פלאפון3 או קבוצת הוט4 .
בישראל הוגשו כבר מספר הליכים ייצוגיים בגין התנהלות זו. כך למשל, במסגרת
צ ( "ת
מחוזי
מרכז)
13
-
11
-
50462
ארסבן נ' ה וט- מערכות תקשורת בע"מ
,(נבו31.01.2019
) ניתן פסק דין בעניין חברת
הוט בגין הטרדות טלפוניות שקידמו את עניינה של חברה זו5 .[1]
ההטרדות בוצעו על ידי משווקים
.רבים ושונים של חברת הוט. חרף פסק הדין, העמותה עדיין מקבלת תלונות על חברה זו
דוגמאות נוספות להליכים בעניינים שכאלה הינם: ת"צ
(
מחוזי
לת-אביב
) 17
-
11
-
47795
'בלינזון נ
הוט מובייל בע"מ6
תלוי ועומד והוא עוסק בהטרדה דומה שנטען כי ביצעה חברת הוט מובייל; ת"צ
(מחוזי
תל-
)אביב14
-
05
-
38577
גנסין נ '
012
סמייל טלקום בע
"מ תלוי ועומד והוא עוסק בהטר דות
טלפוניות נטענות שביצעו חברות012
סמייל טלקום בע"מ ופרטנר תקשורת בע"מ. הליך ת"צ (מחוזי
תל-
)אביב14
-
02
-
15429
בן סימון נ 'פלאפון תקשורת בע
"מ
שעניינו הטרדות טלפוניות שביצעה
חברת פלאפון, נדחה לאור הקביעה כי ההטרדות בוצעו על ידי משווקי משנה ולא באחריות פלאפו ן
,(נבו28.05.2019
.)
דוגמא קיצונית נוספת היא קבוצת "אור הקסם" המוזכרת לעיל, ש
ממשיכ
ה
לבצע
שיחות
טלמרקטינג גם לאחר
)נקיטת הליכי פירוק (לרבות לאחר מתן צו פירוק–
וכל זאת בחסות חברות
,התקשורת
הנהנות
מרווחים נאים
מאספקת קווי טלפון ו
ציוד קצה לביצוע שיחות הטלמרקטינג .
,בהתאם, חברות התקשורת עוצמות עיניהן מעצם היות החברות בפירוק / תחת צו פתיחת הליכים
,כל עוד חשבונות הטלפון של חברת התקשורת ממשיכים להיות משולמים. כך, לחברי העמותה נודע
כי בשנת2018
( חברת פרטנר הגישה תביעה אזרחית כנגד אחת החברות בקבוצה קליניק טבע
בע"מ )
בגדר הליך ת"א (שלום תל-
)אביב18
-
12
-
38753
פרטנר תקשורת בע"מ נ 'קליניק טבע בע"מ , בה נטען
3
" ראו, לדוגמה, קבוצת
פלאפון - תפסיקו להתקשר אליי !
:" בפייסבוק, בכתובת
https://www.facebook.com/groups/845490405481666
4
" ראו, לדוגמה, קבוצת
הוט מובייל - תפסיקו להתקשר אליי !
:" בפייסבוק, בכתובת
s://www.facebook.com/groups/1587231508239035
http
/
5 מעיון בתיק באתר "נט-
המשפט" עולה, כי מעל15
חברי קבוצה ביקשו לצאת מהקבוצה (עניין בקשות ליציאה
מהקבוצה מוזכר בסעיף7
לפסק-
.הדין), תופעה שאינה מתרחשת דרך כלל ומלמדת על היקף ההטרדה מהוט
6
למען הגילוי הנאות: אחד.מחברי הועד המנהל של העמותה הוא מבין המבקשים בהליך זה
2
אל-ספאם ע.ר.
580607182
"בניין ש.א.פ.", רחוב היצירה3
,
רמת גן5252141
כי חברת
קליניק
טבע
לא שילמה לחברת פרטנר בגין שימוש בקווי טלפון בין השנים 2017-2018
,
וציוד קצה שנרכש על-
ידה בשנים2012-2016
. אלא, שחברת
קליניק טבע
נמצאת בפירוק כבר משנת
2012
, ואסור היה לה לקיים פעילות עסקית כלשהי ללא אישור בית המשפט. מיותר לציין, כי קווי
.הטלפון וציוד הקצה שימשו את אשכול החברות, בין היתר, לביצוע שיחות טלמרקטינג אגרסיביות
רק בזכות התערבות חברי העמותה, באמצעות הגשת בקשה לעיכוב הליכים בתיק זה, הודתה חבר ת
פרטנר כי היא "הוטעתה" כלשונה, וכי אסור היה לה לספק שירות לחברה שנמצאת בפירוק. חברת
פרטנר לא ציינה עם זאת, כי חברי העמותה פנו אליה עוד בחודש מרץ2017
בדרישה להפסיק את
המטרד ולנתק את הקווים של החברה המטרידה, אך חברת פרטנר סירבה לפנייתם והמשיכה לספק
את השיר ות לחברת
קליניק טבע
.עוד במשך שנה שלמה[2]
בנוסף
לכל הטכניקות הנהוגות ע"י חברות השיווק האגרסיביות קיימת טכניקה
הידועה בכינוי
"צלתוק" או "צנתוק"7
ועיקרה צלצול לרשימות תפוצה גדולות וניתוק בתקווה שמי שמבחין
ש"חיפשו אותו" ישיב לטלפון ויגיע לנציג מכירות. במסגרת
ת"
)א (ת"א1586/09
איילת חיות נ' טלרן
מסרים מיידים בע"מ
נפסק כי מדובר ב"ספאם". למיטב ידיעת העמותה, שיטה זו ממשיכה
להתקיים גם היום תוך שימוש בנצ .יג אנושי העונה למי שחוזר למספר הטלפון
המצב בארה"ב
:
הרעיון של מאגר "אל תתקשרו אלי" אינו חדש. בארה"ב, הדין הפדראלי הקים
מאגר שכזה. אלא, שהניסיון לימד שהמאגר אינו אפקטיבי באמת. במסגרת מחקר אחד, נקבע כי
המאגר יכול להרתיע חברות טלמרקטינג מקומיות שמכבדות את הח וק, אך הוא אינו אפקטיבי כנגד
( ספאמרים שמתקשרים מחו"ל, עושים שימוש במספרים מחולליםspoofed numbers
)
8
,. ואכן
בהתאם לדיווחים שונים, חרף קיומו של המאגר, בשנים האחרונות חל גידול מתמיד במספר
השיחות בניגוד לחוק שמופנות כלפי מספרי הטלפון שבמאגר הפדראלי, וכיום כמחצ ית מכלל
השיחות בארה"ב הן שיחות אוטומטיות, המכונותRobocalls
9 .
התייחסות להצעות החוק המונחות בפני
ועדת
הכלכלה
:
1.
הצעות החוק מציעות מנגנון של הקמת מאגר ארצי שמאפשר למי שאינו מעוניין לקבל שיחת
טלפון שיווקיות "להגן" על עצמו באמצעות מסירת פרטיו, כך שהוא יסומן בתו ר מי שאין
.להתקשר אליו לצרכים שיווקים
נוכח הדימיון בין שתי הצעות החוק, ולמען הבהירות
( והקצרנות, מסמך זה מתייחס מפורשות לנוסח הצעת החוק הממשלתית הצעת חוק הגנת
'הצרכן (תיקון מס62) (מאגר צרכנים להגבלת שיחות שיווק מרחוק), התש"ף-
2020
.)
2.
לטעמנו, המנגנון המוצע שג
וי מיסודו , ותחת מנגנון שלout
-
opt
,
יש להעדיף מנגנון של-
opt
in
,בו יירשם רק מי שיבקש לקבל שיחות שיווקיות . במילים אחרות–
מי שלא רוצה שיתקשרו
7 ניתוק+הלחם המילים צלצול.
8
H. Tu et al, “SoK: Everyone Hates Robocalls: A Survey of Techniques against Telephone Spam”
. זמין
:בכתובתhttps://ieeexplore.ieee.org/stamp/stamp.jsp?tp=&arnumber=7546510
. ראו פרקC
בעמוד
328
.
9
:ראו-
and
-
increase
-
ttps://www.greenbaypressgazette.com/story/news/2019/11/20/robocalls
h
/
them/4238093002
-
stop
-
do
-
can
-
you
-
lot
-
not
-
theres
.כדוגמה לדיווח שכזה
3
אל-ספאם ע.ר.
580607182
"בניין ש.א.פ.", רחוב היצירה3
,
רמת גן5252141
אליו, לא צריך לעשות כלום. רק מי שמעוניין לקבל שיחות שיווקיות
–
צריך להירשם אקטיבית
למאגר.
כפי שמוסבר בהצעת החוק, התיקון נועד בראש ובראשונה להגן על אלו שבשל מצוקה
או מגבלה אחרת מהווים "טרף קל" לשיטות השיווק הטורפניות. אלא, שאלו בדיוק
.האוכלוסיות שיתקשו להירשם למאגר המוצע, ולכן ספק אם ההצעה תועיל להם
( עיצוב לפרטיותprivacy by design): המאגר המוצ ,ע, אשר בהגדרתו מונגש לעסקים
יוכל בקלות להיפרץ, ולהעמיד את פרטיות האנשים הרשומים בו בסיכון. גם אם לא
יעבירו את המידע שבו, הרי שלפני כל פנייה טלפונית למספר טלפון יהיה צורך לבדוק
למול המאגר האם המספר כלול בו או לאו (סעיף14ה2
(ג) המוצע). כיוון שמרחב מספרי
הטל פון אינו גדול, במונחים של מחשבים, והוא כולל כמה עשרות מיליוני מספרים לכל
היותר10
( , אזי באמצעי פשוט של גירוד מידעscrapping
) באמצעות מספר שרתים
שונים, יהיה ניתן בקלות לייצר העתק של המאגר על ידי בדיקת כל אחד מהמספרים
במרחב המספרים–
.האם הוא קיים במאגר או לא
מאגר של
in
-
opt
–
גם אם ייפרץ–
לא יפגע בפרטיות האנשים הרשומים בו ולא יגרום
לפנייה אליהם
בניגוד לרצונם , שכן דליפה שכזו תכיל רק את פרטיהם של מי שמבקשים
שיתקשרו אליהם ממילא. על כך נוסיף כי וודאי יהיה מדובר במאגר קטן בהרבה
ממאגר של כל האנשים
שאינם מעוניינים ב.שיחות שיווקיות
3.
הקושי האינהרנטי הקיים בפתרון המוצע הוא שהחברות שהחוק מבקש לעצור הן חברות
שממילא עוסקות בפעילות שלכל הפחות גובלת בפעילות בלתי חוקית: חברות שממילא בוחרות
לבצע הטרדה חוזרת ונשנית של אנשים גם לאחר שהם מבקשים כי פרטיהם יימחקו; חברות
שפועלות לנצל
מצוקתו של קשיש, עולה חדש וחסר ישע; חברות שאינן מעניקות שירות אמיתי
,אלא מבקשות לגזור קופון ולהיעלם. בנסיבות אלה לא ברור מהיכן מגיעה ההנחה כי אלו
יחדלו משיטות שיווקיות
פסולות רק כי ישנו מאגר ממשלתי שקובע שעליהם לחדול מכך .
:ההיפך הוא הנכון אם המאגר יצליח ויירשמו בו אותם אנשים חלשים עליהם אנחנו מבקשים
להגן, הרי שניצור במו ידינו אוסף "לידים" עבור אותם גופים. גם הניסיון בארה"ב מלמד כי
מאגרDo Not Call
.אינו יעיל כנגד חברות מפרות חוק
4.
עוד נציין כי קושי דומה אנו חווים במלחמה הסיזיפית בספאמרים שעוש ים שימוש במסרונים
לשיווק מרכולתם: חרף קיומו של חוק ידוע וברור, עדיין ישנן חברות עברייניות ששולחות
"ספאם. לרוב, הדבר כרוך גם בעבירות אחרות. כך, למשל, היה בעניינה של קבוצת "אדמה
שנודעה בהודעות "אדמות בכרכור" ששלחה לכל עבר. חברה זו קרסה ולימים התברר כי היו
מע
ורבים שם עבירות של קבלת דבר במרמה, רישום כוזב והלבנת הון11
. דוגמה נוספת היא
" קבוצת חברות
אור הקסם ", עליה הרחבנו לעיל. קבוצה זו הפיצה מאות מיליוני הודעות ספאם
10
כל מתחם מספרים מהסוגXXXX
-
XXX
-
052
מאפשר עד7
10
מספרים אפשריים, כלומר10,000,000
מספרים
אפשריים. ישנם מספר
( מוגבל של קידומות052
,
053
,
054
,
055
.וכו'). ולכן מדובר בעשרות מילוני מספרים
11
:מקור לדוגמה
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001314948
4
אל-ספאם ע.ר.
580607182
"בניין ש.א.פ.", רחוב היצירה3
,
רמת גן5252141
בנושא הלוואות, ולכאורה ביצעה מעשי הונאה, בעיקר כלפי קשישים וקבוצות מוחלשות
באוכלוסיי
ה12. ספק אם אותם
גופים אשר מפרים היום את הוראות סעיף30א ל חוק התקשורת
(בזק ושידורים) התשס"ח–
2008
" :(להלן
חוק הספאם ") כמו גם חוקים פליליים חמורים
.בהרבה, יפסיקו את פעולתם ויכבדו את הוראות החוק[3]
5.
כדי להבין עד כמה משתלם כלכלית לעבור על החוק יצוין כי בדו"ח שהוכן בתיק הפירו ק פש"ר
16
-
10
-
32332
, פר"ק16
-
09
-
42293
(מחוזי ת"א) בעניין הזנק להצלחה בע"מ ואיתי סלע
של
" חברה הידועה בשם "סמוקלס", ציין המפרק
מנהל
החברה
ציין בחקירתו בפני
מפרק החברה
"כי עת החלה החברה בשיווק שירותיה באמצעות משלוח הודעת "ספאם
לציבור הרחב ,חל
גידול משמעותי בהי
קף הכנסותיה.
,". כנגד חברה זו, שביצעה הפרות חוק משמעותיות
הרשויות לא פעלו כלל. ברם, כנגד חברה זו התבצעה אכיפה פרטית אפקטיבית והוגשו נגדה
.מאות תביעות לפי חוק הספאם בגין מעשיה, והדבר גרם להפסקת המטרד הציבורי
6.
קיימים גם קשיים מהותיים באכיפת ההסדר המוצע .מי שח לש דיו כדי ליפול טרף קל לידי
משווקים טורפניים שיתעלמו מן החקיקה הזו, חלש מדי כדי לבקש את אכיפתו של החוק. סביר
שאדם שכזה
אפילו לא יהיה מודע לקיומו של החוק
, וסביר אף יותר שגם אם י
י
דע על קיומו,
לא יהיו בידיו האמצעים ל
דרוש
את אכיפתו
על ידי הגורמים המנהליים .
7.
אכיפה מנהלית לא תהיה אפקטיבית בלי תקציבים משמעותיים.
)אכיפה מנהלית (וגם פלילית
דורשת השקעת משאבים של המדינה. מצד שני, הוספת אפשרות בחוק לאכיפה פרטית במתווה
,שנעשה בחוק הספאם הוא הפתרון הנכון שיאפשר לציבור לאכוף את הפרות החוק בעצמו
מקום בו למדינה לא יהיו מש אבים מספיקים לכך. במסגרת חוק הספאם, קיים אפיק אכיפה
אזרחי ואפיק אכיפה פלילי. בין השנים2016-2019
הוגשו כ-
10,000
תביעות אזרחיות מכוח חוק
הספאם[4]
. לעומת זאת, לא הוגש באותה תקופה ולו כתב אישום אחד המייחס עבירה על חוק
הספאם למאן דהוא[5]. למעשה, אף כאשר הוגש
כתב אישום כנגד
קובי אורן
" וקבוצת
אדמה ,"
( וחרף העובדה שעבירת משלוח ספאם תוארה שם
סעיף
13
לאישום השני[6])
, כתב האישום
לא כלל ציון של עבירה לפי חוק הספאם ברשימת העבירות המיוחסות לנאשם. דוגמה זו
ממחישה היטב את הצורך לאפשר אכיפה אזרחית אפקטיבית בכדי שהציבור י וכל להילחם
.בתופעה בעצמו, ולא להידרש למנגנוני אכיפה מסורבלים ויקרים, שלרוב אינם אפקטיביים
אכיפה כזו תחייב לא רק קביעה כי מדובר בעוולה, אלא אף קביעת פיצויים לדוגמה בהיקף
משמעותי בגין הפרת החוק, בדומה למנגנון שקבוע ב
סעיף
31א
.לחוק הגנת הצרכן
8.
קושי ראייתי
: אח ד הקשיים הגדולים ביותר במאבק בספאם הוא הקושי הראייתי. זיהוי הגוף
העומד מאחורי הודעת הסמס, דורש לעיתים מספר צווים כנגד חברות תקשורת, ולעיתים מוביל
,ל"קופים" ולחברות שכבר פורקו. נדרש לייצר כלים אפקטיביים שיאפשרו איסוף ראיות. כך
,למשל
משווק שמתקשר, או שהוא מ ,)זדהה בשם חברת סלולר שהוא משווק אותה (ולא בשמו
או שהוא מזדהה באיזשהו שם בדוי שלא קיים בכלל. כך שאם אזרח ירצה להגיש עליו תלונה
לרשות להגנת הצרכן / לרשות להגנת הפרטיות / או למשטרה, התלונה כנראה תיסגר מחוסר
ראיות, כי אין לו הוכחה מי הגורם שהתקשר אליו
, ואף אכ יפה אזרחית הינה עניין סבוך
12
:מקור לדוגמה
46335f3b3ef9961006.htm
-
weekend/Article
-
https://www.mako.co.il/finances
5
אל-ספאם ע.ר.
580607182
"בניין ש.א.פ.", רחוב היצירה3
,
רמת גן5252141
בעקבות זאת. נציין כי נכון להיום חברות הסלולר אף אינן מוכנות להעביר פלט של שיחות
נכנסות למספר המנוי ללא קבלת צו בית משפט (להבדיל מפלט של שיחות יוצאות). קושי
ראייתי בולט נוסף הוא הוכחת תוכן השיחה. גם בתחום הספאם הכתוב
–
מסרונים ומי
ילים
–
קיים ויכוח מתמיד על השאלה האם מדובר ב"דבר פרסומת". אלא, שבניגוד למקרים אלה, שם
המסר קיים וברור, בשיחות טלמרקטינג, אם הנמען אינו מקליט את השיחה, אין בידו תיעוד
לתוכן השיחה. על כן, יש לכלול בהצעה כלים לפתור קושי זה:
זכות לקבל פלט שיחות נכנסות, וזכות
לקבל זיהוי של מנוי הקצה העומד מאחוריהן .
כיוון שקיים חשש לפגיעה בפרטיות בעניין זה, ניתן להגביל את הזכות בכפוף להצהרת
.המנוי בכתב כי המידע דרוש לו לשם הגשת תלונה במשטרה ו/או תביעה אזרחית
לחלופין, ניתן לאזן את הפגיעה בפרטיות בהגבלת הזכות כך שזו תופנה כלפי מוק די
)טלמרקטינג (אותם ניתן לזהות בקלות לאור היקף השיחות היוצאות היומיות
"יצירת חזקה כי כל שיחה לאדם מגוף שאינו בקשר איתו היא "שיחת שיווק , והעברת
.הנטל להוכחת תוכן השיחה לגורם המתקשר
חובת מסירת פרטים מזהים מדויקים בתחילת כל שיחת שיווק, לרבות שם התאגיד
או האדם
.העומד מאחורי העסק, מספר עוסק מורשה, וכתובת
9.
"הגדרת "שיחת שיווק" : הצעת החוק מגדירה "שיחת שיווק" בתור פניית שיווק מרחוק באמצעות
טלפון, לרבות פנייה של עוסק לצרכן במטרה לשכנעו להיגרע מהמאגר".
הגדרה זו מתבססת על
הגדרת "שיווק מרחוק" בסעיף14ג(ו) לחוק הגנת הצרכ" ן. שיווק מרחוק מוגדר כך פניה של עוסק
לצרכן באמצעות דואר, טלפון, רדיו, טלויזיה, תקשורת אלקטרונית מכל סוג שהוא, פקסימיליה, פרסום
קטלוגים או מודעות, או באמצעי כיוצא באלה, במטרה להתקשר בעסקה שלא בנוכחות משותפת של
הצדדים, אלא באחד האמצעים האמורים". העמותה סבור .ה כי מדובר בהגדרה צרה מדי
;ראשית, נציין כי מדובר בהגדרה המתייחסת רק ליחסים מסחריים (עוסק וצרכן
)מטרת התקשורת בעסקה–
ולכן היא אינה כוללת מטרדים קיימים רבים כגון פניות
של עמותות בבקשת תרומה או במטרה לשכנע להצטרף למאבקים ציבוריים, פניות של
סקרים וכיוצא באלה. נראה כי מהותה של מגבלה זו נובעת מהכללת סעיפים אלה
.בחוק הגנת הצרכן ולא בחוק התקשורת
ההגדרה גם אינה מתייחסת לתרחישים מסחריים רבים. ההגדרה דורשת כי מטרת
השיחה היא להתקשר בעסקה "שלא בנוכחות משותפת של הצדדים". כלומר, הצעות
"של "פגישה ראשונה חינם–
הצעות שכיחות בספאם, מתוך מטרה ליצור קשר ראשוני
עם לקוח פוטנציאלי, אינן בגדר "שיחת שיווק". כך, עו לה מכתב האישום בעניין קבוצת
"אדמה ", מטרת שיחות הטלפון היזומות שנערכו הייתה להביא קורבנות לפגישת
מכירה במשרדים. כלומר, שיחות אלה לא יהיו בגדר שיחת שיווק, כאשר אין כל סיבה
.לאפשר שיחות טורדניות שכאלה
6
אל-ספאם ע.ר.
580607182
"בניין ש.א.פ.", רחוב היצירה3
,
רמת גן5252141
10
.
,העמותה מבקשת להצטרף אף לאמור במאמר הדעה של עו"ד ברוורמן ,אחד החתומים מטה
אשר תיאר בהרחבה חלק מהקשיים הנעוצים בהצעת החוק13
.
סיכום
עמותת אל-
ספאם סבורה כי הצעת החוק הינה צעד בכיוון הנכון, שכן יש צורך מהותי לחסום את
ההטרדה הבלתי פוסקת על ידי מוקדנים טלפוניים. יחד עם זאת, בכדי שהמנגנון יהיה יעיל
ואפקטיבי, ובכדי שזה
ישיג את מטרתו ויגן על אוכלוסיות מוחלשות, יש לקבוע כלל של opt-in
" ולייצר מאגר
התקשרו אלי ", כמו גם לקבוע כללים שיאפשרו אכיפה אזרחית אפקטיבית (בנוסף
.)לאכיפה פלילית / מנהלית
,בברכה
טל קונסטנטין לדרמן, עו"ד
יונתן ברוורמן, עו"ד
חבר ועד מנהל
יועץ משפטי בתחום דיני הפרטיות
זיו גלסברג, עו"ד ועורך פטנטים
יוגב עזרא
חבר ועד מנהל
רכז חופש מידע
13
:מאמר הדעה זמין בכתובת3849658,00.html
-
ps://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L
htt
7