הודעה לעיתונות
הכנסת
דוברות הכנסת
דובר הוועדה לענייני ביקורת המדינה
אלימות במשפחה - דוח מבקר המדינה 52ב - הטיפול בתופעת האלימות בין בני זוג
יו"ר הוועדה, ח"כ שלח:
"מבקר המדינה חייב לבדוק איך החלטות ממשלה לטיפול באלימות במשפחה לא תוקצבו – דווקא בתקופת הקורונה, אין נושא דחוף מזה"
המשנה למנכל המשרד לבט"פ: "רק כשמגבלות הקורונה היו בתקש"ח, ניתן היה למנוע שחרור מנהלי של גברים אלימים"
בעקבות התרבות אירועי אלימות במשפחה שעלו בימי הסגרים שנקבעו עקב משבר הקורונה, ולאחר שני מקרי רצח הנשים בשבוע האחרון, התכנסה הוועדה לענייני ביקורת המדינה בראשות ח"כ עפר שלח לדון בטיפול הרשויות בעלייה המשמעותית במקרי האלימות, והסיוע לנשים במצוקה ע"י הרשויות בימים אלו שנגיף הקורונה מותיר אותן שעות רבות חשופות יותר לפגיעה בבית.
יו"ר הוועדה, ח"כ עפר שלח: "הנתונים מראים שבתנאים של סגר ואי ודאות ולחצים מאוד גדולים של חרדות כלכליות וקיומיות, האלימות בתוך המשפחה עולה באופן מדאיג והמספרים מדברים בעד עצמם. המציאות הבעייתית זו תוצאה של אי מימוש כושל של תכניות שקיימות לטיפול. המשבר הכלכלי הולך ומחריף, אי הודאות רק גדל אל מול סגרים חוזרים ונשנים.
אם היו השבוע שני נרצחים מטרור האדמה הייתה רועדת. זה צריך להיות מהנושאים הכי דחופים בתקופה הזו. הפער בנושא זה בין חשיבותו ודחיפותו, לבין הטיפול של המבקר - הוא הגדול מכולם. צריך לדחוף באופן מעשי את הנושא הזה. מבקר המדינה חייב לבדוק איך החלטות ממשלה לטיפול באלימות במשפחה לא תוקצבו ובכלל לא מתקיימות – דווקא בתקופת הקורונה, אין נושא דחוף מזה ואני לא רואה על השולחן משהו יותר חשוב מזה שיטופל במשרד המבקר ובדיוק פה שיש כשלים של החלטות ממשלה שלא מתקיימת. אני כאן בכנסת אפעל לקדם את הפעולות שלמדנו בדיון שצריכים לעשות כאן בבית כדי שסוגיית השחרור המנהלי לגברים אלימים יימנע בהקדם".
סגנית מנהלת אגף במשרד מבקר המדינה, שירי מילוא לוקר אמרה בפתח הדיון כי אכן הדו"ח שיש למבקר על הטיפול בתופעת האלימות בין בני זוג הינו ישן וחלקו אינו רלוונטי. לדבריה, "בימים אלה משרד המבקר עומל על דוח חדש בנושא שיתפרסם תוך מספר חודשים".
משנה למנכ"ל המשרד לבט"פ, אליעזר רוזנבאום: "בעקבות משבר הקורונה נתנו הנחיות במדיניות השר והמפכ"ל כדי לוודא שאותן נשים מאוימות לא ייפגעו. יש שולחנות בכל התחנות שדנות כיצד לשפר בימים כאלו את הטיפול בנשים. השר דאג לכך שלא ישוחררו גברים אלימים לחופשות. שוחררו אסירים שלושה ארבעה חודשים קודם הזמן במסגרת שחרור מנהלי, אבל רק במסגרת התקש"ח יכולנו למנוע שגברים אלימים לא יקוצר להם גם התהליך. היום אנחנו כבר זקוקים לתקנות שיאושרו כאן בכנסת. בכלל, קיימת בעיה משמעותית בכל הסיפור הזה כאשר בהתראה קצרה של השחרורים המנהליים, גברים אלימים שבים לביתם ללא כל תכנון.
דרשנו במשרד שכל המאבטחים שיצאו לחל"ת שיחזירו את הנשקים לחברות האבטחה. כאשר יש מידע על גבר אלים – רישיונו נשלל. המידע מגיע מיד ממשרד הרווחה לאבטחה ומיד שוללים את הנשק שיילקח.
לצערי המשרד לביטחון הפנים לא קיבל את התקציב שהוא ביקש לנושא המאבק באלימות במשפחה אבל אנחנו בכל מקרה הפעלנו את כל התכניות".
רמ"ח נוער ומשפחה במשטרה, עופר מסינג: "קיימת עלייה של 12.8% בתלונות לאלימות בין בני זוג – הנתונים קיימים אף לפי כל חתך ומחוז במדינה, אך השינויים הם מינוריים ובאחוזים קטנים. בכולם העלייה די זהה. אנו בטוחים שיש הרבה מקרים של תת דיווח וגם את אלו אנו מנסים לאתר ע"י הקמת עוד תחנות ובפרט במגזר הערבי. ברור לנו שתקופת הקורונה עושה משהו ליחסים בין בני הזוג. אנחנו מודעים לכך ופועלים בהתאם לטייב את הטיפול גם במניעה ע"י קשר טלפוני של התחנות לנשים שהתלוננו. כמו"כ הוספנו את האופציה לתלונה מקוונת עבור נושאי אלימות במשפחה".
יעל סיני משדולת הנשים אמרה בדיון כי לדעתה יש לדרוש עתה לפחות 100 מיליון שקלים לתוכנית העבודה בנושא כיוון שסכום זה הובטח בעבר ועדיין לא תוקצב על כך, ,היו אמורים להיות מוקצים תקנים לתכלול העבודה במניעת אלימות כנגד נשים וזה לא קרה".
מנכ"לית ארגון נשים נגד אלימות, נאילה עואד: "בתקופת הקורונה מוציאים את האוכלוסייה לסגר ואין כל תכנית לסיוע בנושא - התוצאה היא שיש עלייה מעל ל-60 אחוזים במקרי האלימות במשפחה. במחצית השנה הראשונה הגיעו אלינו דיווחים על כ-700 מקרי אלימות כאשר בכל השנה הקודמת היו כ-800 מקרים.
מדברים כל השנים על התכניות ואין כל תכנית. צריך ועדת חקירה פרלמנטרית שתבדוק אייך למרות כל ההבטחות, לא נעשה כלום. 83% ממקרי האלימות במגזר הערבי נסגרים. יש תפקוד לקוי וזלזול בחייהם של אנשים.
מנכ"לית ויצו, מירה מינס: התחושה שלנו בנושא הזה שמגלגלים את הדבר מגורם לגורם. אנחנו לא צריכים עכשיו דו"חות, נתונים וסטטיסטיקות. יש החלטות ממשלה וצריך לבצע. צריך להרים רשות מיוחדת לנושא כמו הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. רק ככה הנושא יתוכלל ויבוצעו הדברים".
ראש מינהל לשירותים אישיים וחברתיים במשרד הרווחה, איריס פלורנטין: "קו 118 מרכז את כל הפניות עבור נשים שרוצות לפנות למקלטים. אנחנו עובדים ב50 מיליון ₪ ובתוכם ה20 מיליון של החלטת הממשלה. בינואר 19 הממשלה אישרה תקציב לתכנית ואנחנו קיבלנו את הסכום ומשתמשים בו. בתוכנית העבודה נקבע שיוקצו 6 וחצי תקנים להפעלת התוכנית ונכון להיום מאוישים 3 תקנים".
רפרנט רווחה באגף התקציבים באוצר, נתנאל אשרי: "התוכנית למניעת אלימות במשפחה מתוקצבת בסה"כ ל-50 מיליון ₪ בהתאם להחלטת הממשלה. מדובר בתקציב שלא נמצא בבסיס התקציב. בעתיד הכוונה להכניס את הנושא לבסיס התקציב".