חומר רקע

:כתיבה רינת בניטה :אישור ,שרון סופר ראש צוות בכירה ו' ניסן תשע"ה 14 פברואר2017 מקרי מוות פתאומי ובלתי מוסבר של תינוקות עד גיל שנה בישראל הכנסת מרכז המחקר והמידע הכנסת, מרכז המחקר והמידע קריית בן- גוריון, ירושלים91950 :'טל 8240 640 - 02 :פקס 6103 649 - 02 www.knesset.gov.il/mmm מוגש לוועדה לזכויות הילד עמוד1 מתוך11 הכנסת מרכז המחקר והמידע מסמך זה נכתב לבקשת הוועדה לזכויות הילד של הכנסת . המסמך הוא עדכון של מסמך קודם בנושא מקרי מוות פתאומי ובלתי מוסבר של תינוקות עד גיל שנה בישרא ל ש הוגש במסגרת דיון של הוועדה לזכויות הילד בכנס באר שבע במהלך ימיה של הכנסת ה- 18 . 1 במסמך ייסקרו הפעולות שנעשו על ידי משרד הבריאות בנושא זה מאז ה דיון .האמור כמו כן יוצגו בו .תכניות מניעה והדרכה, הן כלליות והן ייעודיות, לצמצום שיעורי המוות בעריסה בישראל 1. רקע2 על-פי ההגדרה המקובלת בספרות מקצועית, תסמונת ""מוות בעריסה ( Sudden Infant – SIDS Death Syndrome )היא מוות פתאומי של תינוק שגילו מתחת לשנה אשר סיבתו נותרה לא ידועה ,לאחר חקירה יסודית של המקרה ובכלל זה נתיחת ה גופה, בחינה של זירת האירוע ובדיקה של ה היסטוריה ה רפואית ( לעתים נדרשת גם בחינת ה.)היסטוריה רפואית של המשפחה על- פי ממצאים בעולם, מוות פתאומי ו בלתי מוסבר של תינוקות עד גיל שנה מתרחש על- פי רוב ,בלילה, בזמן השינה בעיקר בחורף. מקרי מוות אלו נפוצים בקרב בנים יותר מאשר בקרב בנות. ,על פי משרד הבריאות למרות המחקר בנושא לא נמצאה סיבה המסבירה את התופעה. 3 בישראל אין חובה לבצע נתיחה לאחר המוות בכלל, ובמקרי מוות של תינוקות עד גיל שנה בפרט . הדבר נכון גם כש סיבת המוות של תינוק אינה מוסברת ו אינה ידועה, כל עוד לא נמצאו סימנים להיפגעות או .להתעללות ואין דרישה של המשטרה או בקשה של המשפחה לביצוע הנתיחה בנוסף, מסיבות שיפורטו בהמשך המסמך, ועל אף ניסיונו של משרד הבריאות להחיל נוהל מחייב לקיום סדרת בדיקות רפואיות קבועות במקרים של מוות פתאומי של תינוקות ע ,ד גיל שנה אין כיום נוהל כזה בבתי ה חולים. 4 גורמי מקצוע סבורים שכל עוד לא בוצעו את כל הבדיקות הנדרשות על מנת לקבוע שאכן מדובר במקרה של "מוות בעריסה", ובהן נתיחה לאחר המוות, לא ניתן לקבוע בוודאות שכל ה מקרי ם הנחשבים בישראל ל""מוות בעריסה אכן שייכים לקטגוריה זו . על פי גורמים אלו, יותר נכון לקרוא ל מקרי מוות אלו כ"מוות פתאומי ובלתי מוסבר". 5 1 מ ,ריה רבינוביץ מקרי מוות פתאומי ובלתי מוסבר של תינוקות עד גיל שנה בישראל , ,מרכז המחקר והמידע של הכנסת 12 בפברואר2012 . 2 ,אלא אם צוין אחרת, חלק זה מתוך: מריה רבינוביץ מקרי מוות פתאומי ובלתי מוסבר של תינוקות עד גיל שנה בישראל , ,מרכז המחקר והמידע של הכנסת12 בפברואר2012 . 3 :משרד הבריאות המלצות לסביבת שינה בטוחה לתינוק למניעת "מוות בעריסה" ומוות במהלך השינה ; אתר האינטרנט :של המשרד, כניסה אחרונה8 בפברואר2015 . 4 ד"ר ליזה רובי ן, מנהלת המחלקה לאם, לילד ולמתבגר ב משרד הבריאות ,, שיחת טלפון5 בינואר2015 . 5 ד"ר יורם בן יהודה, יושב ראש החברה הישראלית למניעת התעללות והזנחת ילדים, ההסתדרות הרפואית בישראל, שיחת ,טלפון18 בפברואר2015 . ,פרופ' יונה אמיתי רופא ילדים, יושב ראש החברה הישראלית לרפואת ילדים- האיגוד לרפואי ילדים, מנהל ה מחלק ה לאם, לילד ולמתבגר ב משרד הבריאות בשנים 2008-1999 , ,שיחת טלפון5 בפברואר2012 ; ד"ר ענת ,שץ מייסדת מרפא ה רב- תחומית נשימה– שינה לתינוקות ולילדים בסיכון להפסקת נשימה והפרעות בדרכי נשימה בבית- החולים שערי-צדק, יו שבת-ראש עמותת "עת יד", חברת הנהלה בארגוןISPID העולמי לחקר מקרי מוות פתאומי של תינוקות ו ,רופאת אף אוזן גרון, שיחת טלפון6 בפברואר2011 עמוד2 מתוך13 הכנסת מרכז המחקר והמידע 1.1 . גורמי סיכון ומניעה של מקרי מוות פתאומי של תינוקות עד גיל שנה6 המנגנון של אירוע מוות פתאומי ובלתי מוסבר או מוות בעריסה אינו ברור, והוא שנוי במחלוקת. אף שנערכו מחקרים רבים בתחום, עדיין לא נמצא הסבר או גורם שאפשר לזהותו ועל- פיו לנבא שתינוק נתון בסיכון. תיאוריה אחת גורסת שהדבר נובע מפגם או מכמה פגמים שקשה לאתרם, ורק בנסי בות מסוימות ובתקופה בחיי התינוק שבה הוא פגיע ביותר ההשפעה המצטברת של פגמים אלו גורמת .למותו בשנת2006 פרסם משרד הבריאות חוזר מנכ"ל בנושא "עדכון המלצות להפחתת הסיכון למות בעריסה". בחוזר הוצגו גורמי סיכון למוות פתאומי ובלתי מוסבר, ובהם גורמים בריאותיים וס .ביבתיים הגורמים הבריאותיים שהוצגו הם בין השאר פגות, מומים מולדים, משקל לידה נמוך, סדר לידה עולה .)(הסיכון קטן יותר בילד ראשון ועולה בהדרגה בילדים הבאים אחד הגורמים הסביבתיים שהוצגו הם שכיבה על הבטן: פרסום המלצה להשכיב תינוקות על הגב בסוף שנות ה- 90 של המאה ה- 20 הביא להפחתת מקרי המוות בעריסה במדינות המערביות ב70%-50% . ;גורמים נוספים שמצוינים בחוזר המנכ"ל: חימום יתר של החדר עישון בסביבת התינוק ; כימיקלים רעילים בסביבת התינוק; שימוש של האם בסמים או באלכוהול ומעמד משפחתי סוציו- ;אקונומי נמוך .עונת חורף בחוזר המנכ"ל המלצה לשמור על סביבת שינה בטוחה ולהימנע מגורמי ם מסכנים חיים לתינוק . ,למשל שימו ש במזרן קשיח ולא רך ושמירה על מיטת התינוק נקייה מכל חפץ– .)'צעצוע, כרית וכו גורמי הגנה נוספים מפני מוות פתאומי של תינוקות עד גיל שנה המפ ו רטים בחוזר המנכ"ל הם שימוש במוצץ (החל )מגיל חודש , שינה משותפת באותו החדר עם ההורים אך בנפרד ממיטתם .והנקה 2. "קביעת מוות פתאומי ובלתי מוסבר בתינוקות כ"מוות בעריסה 2.1 . מעורבות הרשויות במקרה של מוות פתאומי ובלתי מוסבר בתינוקות על-פי משרד הבריאות, כל מקרי ה פטיר ה מדווחים ללשכות הבריאות המחוזיות, ומשם למשרד הבריאות. פטיר ה פתאומית ולא מוסברת של תינוק אינה מחייבת בהכרח חקירה פלילית ורק כאשר מתעורר ד חש להתעללות או ל אלימות כלפי תינוק נמסר דיווח לפקיד הסעד או למשטרה . ,ככלל רי שיונות קבורה מונפקים על-ידי לשכות הבריאות או על-ידי בתי-החולים שהוסמ כ ו להוציא יר שיונות קבורה לפי פקודת בריאות העם, 7 אולם במקרים שבהם מתעורר חשד של אלימות או התעללות כלפי ,תינוק לא מונפקים ר י שיונות קבורה ללא אישור המשטרה. בכל מקרה של מוות בבית בכלל, ושל תינוק עד גיל שנה בפרט, כשהמשטרה מגיעה למקום האירוע, נפתח תיק במשטרה - בין שמדובר באירוע פלילי ובין שלא מדובר באירוע פלילי . ,במקרה של חשד למעשה פלילי, מנוהל המקרה לפי החלטות המשטרה 6 ,מתוך: מריה רבינוביץ מקרי מוות פתאומי ובלתי מוסבר של תינוקות עד גיל שנה בישראל , מרכז ה מחקר ו ה מידע של הכנסת , 12 בפברואר2012 . 7 פקודת בריאות העם, חלק ג': הודעות לידה ופטירות ורישומן, בתי עלמין, סעיף8 . עמוד3 מתוך13 הכנסת מרכז המחקר והמידע שבדרך כלל נוטלת לידיה את כל הרשומה הרפואית. במצב כזה, צוות משרד הבריאות נזהר מכל מעורבות וביצוע תחקירים, מחשש לשיבוש הליכי חקירה ומחכה להנחיות המשטרה או בית.המשפט8 2.2 . נתיחה לאחר המוות9 ,במרבית מדינות המערביות מוות פתאומי ו בלתי מוסבר של תינוקות עד גיל שנה נקבע לאחר סדרת בדיקות רפואיות ואחרות, בהן נתיחת ה גופה , בחינה של זירת האירוע ובדיקה של ה היסטוריה ה רפואית. נתיחה לאחר המוות היא פרוצדורה של ניתוח א י ברי המת, בדיקתם באמצעים שונים וניסיון להגיע למסקנה ברורה מה היו הגורמים שהביאו למותו. בנתיחה נלקחות דגימות של נוזלי הגוף ורקמות כדי לבצע בדיקות ,שונות.כגון בדיקות רעלים בישראל נתיחות לאחר המוות נעשות במכון לרפואה משפטית. המכון שייך ל משרד הבריאות ומסונף ל פקולטה לרפואה באוניברסיטת תל- .אביב הוא נותן שירותים רפואיים משפטיים, והוא היחיד מסוגו במדינה. במכון נעשות מדי שנה כ- 2,500 בדיקות של מקרי מוות פתאומי ובלתי צפוי. נתיחות לאחר המוות בישראל נעשות בהסכמת ה של משפח,ת המת ב או צו בית-משפט כאשר נערכת חקירה של מקרה המוות ולא כהליך של שגרה. 10 ככלל, ביהדות יש איסור הלכתי ל נתח גווי הי '. פרופ כרמי ,, בין השאר מייסד האגודה לרפואה ולמשפט ,בישראל מציין כי איסור זה מבוסס על הטעמים הבאים : 1. ניוול11 המת וביזיונו; 2. איסור לא תלין, קרי איסור השהיית קבורה; 3. אי סור הנאה מן המת; 4. מצוות קבורה שתיעשה כדין. לדבריו , ההלכה מתנגדת לנתיחת מתים משום שהיא רואה בכך זלזול בכבוד האדם שחבים בו הן בחיי ו .והן במותו רוב.הפסקים מותירים זכות התנגדות למשפחה12 ב ,חוק האנטומיה והפתולוגיה ה תשי"ג- 1953 , נקבע כי אם השאיר הנפטר בני משפחה לא תנותח גווייתו אלא בנסיבות מיוחדות המפורטות בחוק. החוק קובע כי מותר לנתח גו וי יה לשם קביעת סיבת המוות. בדיקה או ניתוח ששופט חוקר הורה עליהם על- ,פי חוק חקירת סיבות מוות ה תשי"ח- 1958 , ניתן לבצעם גם על- ידי מומחה שאינו רופא (סעיף26). אין ל שופט סמכות להורות על בדיקת גווי י ה אלא .במסגרת חקירה שעליה הורה כדין יצוין, כי יש הבחנה בין "בדיקה" לבין "ניתוח": "סמכותו של השופט 8 ,מתוך: מריה רבינוביץ מקרי מוות פתאומי ובלתי מוסבר של תינוקות עד גיל שנה בישראל , מרכז ה מחקר ו ה מידע של הכנסת , 12 בפברואר2012 . 9 ,מתוך: מריה רבינוביץ מקרי מוות פתאומי ובלתי מוסבר של תינוקות עד גיל שנה בישראל , מרכז ה מחקר ו ה מידע של הכנסת , 12 בפברואר2012 . 10 ,משרד הבריאות המכון לרפואה משפטית, כניסה אחרונה: 18 בינואר2015 . 11 פירוש המושג ניוול הוא פעולה או מחדל שגורמים ב יזיון למת. 12 'פרופ אמנון כרמי, בריאות ומשפט , שער12 :': השתלות וקבורות, פרק ב,ניתוחי מתים, קורבנות והשתלות מן המת ,הוצאת נבו2003 , 'עמ1519-1518 . עמוד4 מתוך13 הכנסת מרכז המחקר והמידע החוקר מכוח חוק חקירת סיבות מוות לצוות על'ניתוח' מותנית, מכוח חוק האנטומיה והפתולוגיה (סעיף9), בקיומו של יסוד סביר, לדעת הש ופט, לחשש שהמוות נגרם בעבירה או ברשלנות או בהזנחה". 13 " פרופ' כרמי מציין כי בנוסחה זו ראה המחוקק את האיזון הראוי בין חירויות הדת והמצפון ."והרצון לכבד את המת, לבין הרצון להגן על האינטרס הציבורי ולחשוף עבירות ועבריינים14 ,כאמור בישראל לא מתקיימת נתיחה לאחר המוות במקרה של תינוקות שנפטרו וסיבת פטירתם לא .ידועה, אלא אם ישנה דרישה של המשטרה או בקשה של המשפחה לביצוע נתיחה 2.3 . הסדרת נוהל לבירור מקרי מוות בעריסה כמוזכר, במרוצת פברואר2012, במסגרת כנס באר שבע לשלום הילד, התקיים דיון של הווע דה לזכויות הילד של הכנסת בנושא מקרי מוות של תינוקות בישראל. בדיון עלתה סוגיית המורכבות של בדיקת ,מקרים של מוות פתאומי ובלתי מוסבר בתינוקות ובעייתיות של קביעת סיבת המוות כמוות בעריסה בהיעדר נתיחה שלאחר המוות. כמו כן נמתחה ביקורת על משרד הבריאות על שלא קידם עד כה נוהל .אחיד לכלל בתי החולים שיחייב בדיקה מעמיקה של מקרי מוות פתאומי ובלתי מוסבר בתינוקות15 עוד קודם לדיון שהתקיים בוועדה בנושא, משרד הבריאות פעל ל ה סדרת הבירור של מקרי המוות בעריסה באמצעות החלת נוהל אחיד שיביא לבירור הסיבות בכל מקרה של מוות פתאומי של תינוקות עד גיל שנה. טיוטת הנוהל שגיבש משרד הבריאות הופצה לגורמים מקצועיים במהלך שנת2014 , ואינה כולל ת נתיחה לאחר המוות . טיוטת הנוהל קובעת סדרה של בדיקות רפואיות שונות, בהן בדיקות נוזל ( עמוד השדרה, בדיקות דם ושתן וכן בדיקות הדמיהCT אוMRI ,) של כל הגוף שמטרתן להחליף את הצורך בנתיחה לאחר המוות. לדבריה של ד"ר ליזה רובין, מנהלת המחלקה לאם ולילד במשרד הבריאות, הנוהל הוצג כעמדת פשרה, בשל ההנחה כי לא ניתן יהיה לחייב נתיחה לאחר המוות בכל מקרה של מוות פתאומי ובלתי מוסבר בתינוקות וכי החלת חובה כזו תיצור קושי עקב ,סיבות תרבותיות .דתיות, ומשפטיות16 ד"ר רובין מציינת כי טיוטת הנוהל העלתה התנגדות עזה בקרב הגורמים המקצועיים, בהם מנהלי בתי החולים, מנהלי מחלקות המיון, האיגוד לרפואה דחופה ואיגוד הפתולוגיים. המועצה לפדיאטריה תמכה בנוהל כפשרה לעניין הנתיחה לאחר המוות. אולם, כ תוצאה מן ההתנגדות הגורפת, לא קודמה הטיוטה לכדי חוזר מחייב של משרד הבריאות. לגישתם של הגורמים ,המקצועיים שצוינו לעיל, ובהם גורמי מקצוע במשרד הבריאות יש לחייב באמצעות חקיקה ביצוע נתיחה לאחר המוות כשגרה בכל מקרה של מוות פתאומי בתינוקות, כמקובל במדינות המפותחו ת .בעולם לפי אותם גורמים כל ויתור על נתיחה לאחר המוות בנסיבות של מוות פתאומי ובלתי מוסבר הינה סטייה מ- good practice . 17 .עם זאת, המשרד אינו פועל כעת לגיבוש הצעת חוק בנושא ,יצוין, כי המועצה לשלום הילד יוזמת גם היא קידום חקיקה לבירור סיבת מקרי מוות של פעוטות שעיקרה מינוי ועדה שתפקידה יהיה לברר בזמן אמת את סיבת מקרי המוות של פעוטות. על פי הצעת 13 .שם 14 .שם 15 'הוועדה לזכויות הילד, פרוטוקול מס168 , מקרי מוות של תינוקות בישראל- ?מחלה, תאונה או התעללות , 12 בפברואר 2012 . 16 .ד"ר ליזה רובין, המחלקה לאם ולילד, משרד הבריאות, שיחה טלפונית5 בינואר2015 . 17 ,מירי כהן, לשכת משנה למנכ"ל משרד הבריאות, דוא"ל4 בינואר2015 . עמוד5 מתוך13 הכנסת מרכז המחקר והמידע החוק, הועדה תחקור כל מקרה מוות של פעוט עד גיל שלוש שנים .על מנת לברר את סיבת המוות חברי הועדה יכללו נציג של משרד הבריאות (שיכהן גם כיושב ראש הועדה), רופא מומחה ברפואת ילדים, רופא אפידמיולו ג ועובד סוציאלי. לאחר חקירה הכוללת איסוף מסמכים וזימון הורי הפעוט שנפטר לצורך .מסירת מידע רלוונטי אודות נסיבות מקרה המוות תגיש מסקנותיה לשר הבריאות18 יו דגש, כי בהצעת החוק שהמועצה לשלום הילד מקדמת אין התייחסות לנושא הנתיחה לאחר המוות. לדברי ד"ר ליזה .רובין, הקמת ועדה כזו לא תפטור את הצורך בבירור רפואי הכולל נתיחה19 3. נתונים על שיעורי תמותת תינוקות והיקף התופעה של מוות בעריסה בישראל 3.1 . תמותת תינוקות בישראל שעור ת מותת תינוק תו הוא המדד השכיח והמקובל ביותר להעריך את בריאות הילוד והתינוק. נתוני תמותת תינוקות מהווה בסיס למדיניות בריאות מבוססת ראיות . לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת2012 נולדו בישראל170,940 תינוקות. שיעור תמותת התינוקות הכללי לשנה זו עמד על3.6 ל- 1,000 לידות חי, כאשר השיעור בקרב היהודים (ללא אחרים) עמד על2.7 ל- 1,000 לידות חי ובקרב המוסלמים היה7.0 ל- 1,000 .לידות חי על פי דו"ח תמותת תינוקות ותמותה פרינטאלית בישראל לשנים2011-2008 של משרד הבריאות , בשנים אלו נולדו בישראל בסך הכל650,516 תינוקות. 20 שיעור תמותת התינוקות הכללי הממוצע ל תקופה זו היה3.71 ל- 1,000 לידות חי, כאשר השיעור בקרב אוכל ו סיית היהודים ואחרים עמד על 2.72 ל- 1,000 לידות חי והשיעור בקרב אוכל ו סיית הערבים היה6.78 , גבוה פי2.5 לערך. לפי דו"ח משרד הבריאות , בין השנים2011-2008 , דווחו150 .מקרים שנקבעו לאחר חקירה של המשרד כמוות בעריסה מוו ת בעריסה הייתה הסיבה השלישית בשכיחותה לתמותת תינוקות (שיעור0.23 ), אחרי פגות (שיעור 1.72 ) ומומים ומחלות גנטיות (שיעור1.29 .) 21 על פי נתוני הלמ"ס, בין השנים2008 - 2011 נרשמו109 מקרי מוות של תינוקות עד גיל ש נה שסווגו כמוות בעריסה, ובשנת2012 נרשמו35 מקרים כאלו. 22 ,כמו כן( באותן השנים2011-2008 ) נרשמו במשרד הבריאות43 מקרים שסווגו כמוות מסיבה לא ,ידועה ובלשכה המרכ זית לסטטיסטיקה146 מקרים שסווגו כ ך. ניתן לראות, כי קיימים פערים בין נתוני הלמ"ס ונתוני משרד הבריאות הן ביחס לסיווג של מוות בעריסה והן ביחס לסיווג כמוות מסיבה לא ידועה . לאור זאת, יוצגו להלן הנתונים שהתקבלו משני מקורות המידע וכן התייחסותם לעניין .הפערים בנתונים 18 ,עו"ד רחלי הכהן, המועצה לשלום הילד, שיחה טלפונית17 בנובמבר2014 . 19 ד"ר ליזה רובין, המחלקה לאם ,ולילד, משרד הבריאות, שיחה טלפונית5 בינואר2015 . 20 :מתוך דו"ח תמותת תינוקות ותמותה פרינטאלית בישראל לשנים2011 - 2008 :. כניסה אחרונה18 בפברואר2015 . נתון זה נמצא בהלימה עם נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה :. כניסה אחרונה18 בפברואר2015 . 21 דו"ח תמותת תינוקות ותמותה פרינטאלית בישראל לשנים2011 - 2008 :. כניסה אחרונה18 בפברואר2015 . 22 הלמ"ס, תחום בריאות ותנועה טבעית, עיבוד מיוחד של נתונים על הסיבות לתמותת תינוקות וילדים בישראל בשנים 2012-2008 ,הוכן לבקשת מרכז המחקר והמידע של הכנסת , 22 בינואר2015 . עמוד6 מתוך13 הכנסת מרכז המחקר והמידע 3.2 . מוות בעריסה: נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לצורך כתיבת מסמך זה השתמש מרכז המחקר והמידע של הכנסת בעיבוד מיוחד של נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה( להלן: הלמ"ס) על הסיבות לתמותת תינוקות וילדים בין השנים2012-2008 . .יצוין, כי לפי הלמ"ס, המושג "תמותת תינוקות" נוגע לתינוקות שנולדו בלידת חי ונפטרו לפני גיל שנה הלמ"ס מקודדת את סיבות המוות המופיעות בטופסי הודעות הפטירה בישראל. מאז1998 סיבות המוות מסומלות לפי המהדורה העשירית של "הסיווג הסטטיסטי הבין לאומי של מחלות וסיבות נלוו "ת ( ICD-10 ) שמפרסם ארגון הבריאות העולמי. העיבוד המיוחד בלמ"ס נעשה על בסיס רשימת תמותה2 (תמותה כללית) של ארגון הבריאות העולמי והנתונים מוצגים בחלוקה לפי דת. טבלה מספר1 מציגה את מספר ושיעור מקרי המוות בעריסה ומוות מסיבה לא ידועה בין השנים 2012-2008 . טבלה מספר1 : מקרי מוות בעריסה ומוות בלתי מוסבר של תינוקות עד גיל שנה בישראל (מספר ושיעור ל- 1,000 )לידות חי- נתוני הלמ"ס23 מוות בעריסה סיבה לא ידועה שנה שיעור ל- 1,000 לידות חי מספר שיעור ל- 1,000 לידות חי מספר יהודים ואחרים ערבים סך הכל יהודים ואחרים ערבים סך הכל יהודים ואחרים ערבים סך הכל יהודים ואחרים ערבים סך הכל 2008 0.09 0.33 0.15 11 13 24 0.18 0.68 0.31 21 27 48 2009 0.06 0.35 0.13 7 14 21 0.23 0.35 0.26 28 14 42 2010 0.11 0.27 0.15 14 11 25 0.12 0.47 0.26 15 19 44 2011 0.20 0.35 0.23 25 14 39 0.04 0.18 0.07 5 7 12 2012 0.09 0.57 0.20 12 23 35 0.14 0.27 0.17 18 11 29 ,על פי נתוני הלמ"ס בין השנים2011-2008 נרשמו109 מקרי מוות של תינוקות עד גיל שנה שסווגו כמוות בעריסה, ובשנת2012 נרשמו35 מקרים כאלו . הנתונים מצביעים על כך ששיעור מקרי המוות בעריסה בקרב ערבים בתקופה שבין2012-2008 נע בטווח של0.57-0.27 מקרים ל- 1000 ל ידות חי, שהם עד פי שישה משיעור מקרי המוות בעריסה בקרב יהודים והאחרים (שיעור של0.2-0.06 מקרים ל- 1000 לידות חי). גם שיעור המקרים שבהם לא ידועה סיבת המוות בקרב האוכלוסייה הערבית גבוה ממשמעותית לעומת שיעור המקרים בקרב יהודים ואחרים, אולם הוא נמצא במגמת ירידה מאז2008 . 3.3 . מוות בעריסה: נתונים של משרד הבריאות בנוסף לנתוני הלמ"ס, נעזר מרכז המחקר והמידע לצורך עדכון מסמך זה בנתונים מתוך דו"ח תמותת תינוקות ותמותה פרי נטאלית בישראל לשנים2011-2008 של משרד הבריאות. על פי הדו"ח, הנתונים נאספו מד י ווח שוטף של פטירות תינוקות מלשכות הבריאות למחלקה לאם לילד , ו ייחוד ו בשל העיון .לעומק בקביעת סיבת המוות מחברי הדו"ח מציינים כי נעשה מאמץ לברר סיבות המוות בכל מקרה 23 הלמ"ס, תחום בריאות ותנועה טבעית, עיבוד מיוחד של נתונים על הסיבות לתמותת תינוקות וילדים בישראל בשנים 2012-2008 ,הוכן לבקשת מרכז המחקר והמידע של הכנסת , 22 בינואר2015 . עמוד7 מתוך13 הכנסת מרכז המחקר והמידע של אי בהירות בהודע ת הפטירה , וכי סיבת המוות נקבעה לאח ר עיון בסיכומי לידה וא שפוז, רשומות טיפות חלב וקופת חולים, גיליוני מד"א וראיון המשפחה . כמו בשיטת הקידוד של הלמ"ס, גם סיבות המוות שהפורטות בדו"ח סווגו על פי קודי ה- ICD-10 . מספר ושיעור המקרים של תמותה כתוצאה ממוות בעריסה בין השנים2008-2011 על פי נתוני משרד הבריאות מוצגים בטבלה2 .שלהלן טבלה2 : מקרי מוות בעריסה של תינוקות עד גיל שנה בישראל (מספר ושיעור ל- 1,000 לידות ח י)- נתוני משרד הבריאות מוות בעריסה סיבה לא ידועה24 שנה שיעור ל- 1,000 לידות חי מספר שיעור ל- 1,000 לידות חי מספר יהודים ואחרים ערבים סך הכל יהודים ואחרים ערבים סך הכל יהודים ואחרים ערבים סך הכל יהודים ואחרים ערבים סך הכל 2008 0.19 0.38 0.24 22 15 37 0.03 0.20 0.08 4 8 12 2009 0.15 0.38 0.19 18 15 33 0.03 0.25 0.09 4 10 14 2010 0.11 0.42 0.19 14 17 31 0.01 0.07 0.02 1 3 4 2011 0.27 0.38 0.29 34 15 49 0.06 0.15 0.09 7 6 13 בהתייחס לסוגיית התמותה ממוות בעריסה, מציינים המחברים כי למחלק ה לאם ולילד במשרד הבריאות חו ו דו בסך הכל188 מקרי מוות פתאומי בתינוקות בתקופה שבין2011-2008 . בכל מקרה של מוות פתאומי בתקופה זו הוזמן מהמחוז דו"ח מד"א, גיליון מיון או אשפוז של התינוק ודו" ח ראיון המשפחה. הס י ווג לקבוצת" מוות ב עריסה" נעשה על סמך הנתונים שנאספו ועל פי הודעת פטירה ספציפית שנרשם ב ה " מוות ב עריסה" ., גם בהעדר ניתוח לאחר המוות או חומר אחר לפי הדו"ח, לאחר ,חקירה מוות ב עריסה הוגדר ב- 150 תינוקות(עור יש ממוצע: 0.23 ) מתוך כלל המקרים של מוות פתאומי בין השנים2011-2008. במידה ונרשם בהודעת פטירה מוות פתאומי בהעדר כל חומר ,אחר המקרה לא סווג כ מוות ב.עריסה ראיון עם המשפחה בוצע ב- 58% מהמקרים ,שהוגדרו כמוות בעריסה ו מטרתו איתור גורמי הסיכון למות עריסה, השלמת נתונים והתרשמות המראיין ממצב המשפחה אחרי האירוע . מבין התינוקות שנפטרו כתוצאה מ ומ ב ות עריסה, ב- 48% מהם דווח שהתינוק לא הושכב לישון על הגב, ב- 21% התינוקות הושכבו לישון יחד עם ההורים במיטת מבוגרים וב- 54% מהמקרים דווח על הורה או הורים מעשנים . יצוין, כי ישנם הבדלים בין נתוני הלמ"ס לבין הנתונים שנמסרו למרכז המחקר והמידע על ידי משרד הבריאות הן ביחס למספר מקרי המוות של תינוקות כתוצאה ממוות בעריסה והן ביחס למספר מקרי ,המוות שסיבתם לא ידועה. אולם בשני בסיסי הנתונים ניתן לראות מגמה בולטת של שיעורי תמותה גבוהים יותר כתוצאה ממוות בעריסה ומ מוות שסיבתו לא ידועה בקרב המגזר הערבי לעומת היהודים .והאחרים 24 ."לקטגוריה זו אוחדו קבוצת "ללא מידע" ו"לא נמצאה סיבת המוות עמוד8 מתוך13 הכנסת מרכז המחקר והמידע בתשובה לפניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת אל משרד הבריאות ביחס לפערי הנתונים נמסר, כי חקירה נוספת שמתבצעת על ידי המשרד הובילה לירידה במספר התינוקות שאין מידע אודות סיבת פטירתם, בעוד הלמ"ס מסתמך ב קידוד על הכתוב בתעודות הפטירה בלבד, שלפי משרד הבריאות הוא .מדד חסר25 מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נמסר כי הקידוד להודעות הפטירה מבוצע בהתאם לכללי הסיווג הבינלאומי של מחלות ( ICD-10 ) ומשמש את הל מ"ס לצרכים סטטיסטיים . עוד נמסר כי הלשכה מסתמכת על הרשום בהודעה ועל ת יקונים שנאספים על ידה ממקורות שונים. אחד ממקורות התיקון הוא תיקונים שבוצעו בלשכות בריאות בעיקר בעקבות חקירת מקרים של תמותת תינוקות, אך במשך השנים כמות התיקונים ממקור זה פחתה. עד לנתוני שנת2010 לא התקבלו על ידי הלמ"ס תיקונים מהמחלקה לאם, לילד ולמתבגר של משרד הבריאות . החל מנתוני שנת2011 מקבל ת הלמ"ס את תוצאות החקירות ממקור זה ומתקנ ת את הקידוד בהתאם . עם זאת, מציינים בלמ"ס כי הקידוד שמבוצע על יד י המחלקה לאם ולילד לסיבות המוות ובחירת סיבת המוות היסודית אינ ו בהכרח זהה לקידו די הלמ"ס , ש נאמ ן לכללי הסיווג הבי.נלאומי של המחלות המיועד לצרכים סטטיסטיים26 4. תכניות הדרכה ומניעה כפי שעולה מהנתונים שהתקבלו משני מקורות המידע , שיעור התמותה ממוות בעריסה גבוהים עד פי שישה בקרב האוכלוסייה הערבית לעומת האוכלוסייה היהודית והאחרים. לפיכך, מעבר לחשיבות של הגברת המאמץ למזער את ג ורמי הסיכון באופן כללי, יש ערך במיקוד המאמץ לצמצום שיעורי המוות ,בעריסה באוכלוסייה זו. בחלק זה ייסקרו התכניות שמפעילים גורמים שונים העוסקים בתחום ומטרתן להדריך ולצמצמם ככל האפשר את מקרי המוות בעריסה הן באוכלוסייה הכללית והן .באוכלוסייה הערבית 4.1 . משרד הבריאות מחקרים מראים כי ה שכבת התינוק לישון על הגב בלבד, עשויה להפחית בין% 50 ל- % 70 ממקרי ה מוות ב עריסה. 27 עם זאת, סקר ארצי שבוצע על ידי המרכז הלאומי לבקרת מחלות ושרותי בריאות הציבור בשנת2009 העלה כי בין האימהות היהודיות רק כמחצית השכיבו את התינוק על הגב, ובקרב האימ הות הערביות .רק כחמישית עשו זאת,לאור הממצאים בוצע מחקר משולב ראיונות עומק וסקר אינטרנטי בנושא השכבת תינוקות על הגב בכדי לנסות להבין החסמים למימוש המלצות המשרד. על סמך הממצאים עודכן עלון הסברה בנדון שפורסם ב מרוצת שנת2013 .והוא מופיע באתר משרד הבריאות28 25 ,משרד הבריאות, לשכת משנה למנכ"ל, דוא"ל4 בינואר2015 . 26 ,נעמה רותם, ראש תחום בריאות ותנועה טבעית, הלמ"ס, דוא"ל12 בינואר2015 . 27 Gilbert, R., Salanti, G., Harden, M., & See, S. (2005). Infant sleeping position and the sudden infant death syndrome: systematic review of observational studies and historical review of recommendations from 1940 to 2002.International journal of epidemiology, 34(4), 874-887. 28 ,משרד הבריאות המלצות לסביבת שינה בטוחה לתינוק למניעת."מוות בעריסה" ומוות במהלך השינה :כניסה אחרונה 16 בנובמבר2014 . עמוד9 מתוך13 הכנסת מרכז המחקר והמידע כמוזכר, מכיוון שלא מתבצעת בישראל נתיחה שלאחר המוות כנוהל לאחר תמותת תינוק באופן פתאומי .ובלתי מוסבר, יש קושי לקבוע באופן וודאי שסיבת המוות היא מוות בעריסה בדיוני הועדה לזכויות הילד עלתה הטענה לפיה במצב העניינים הקיים כיום לא ניתן להבחין בין מוות כתוצאה ממו ות .)"בעריסה לבין מוות כתוצאה בלתי מכוונת של טלטול התינוק ("תסמונת התינוק המנוער זאת, משום .שההורה שטלטל, ברוב המקרים לא יודה בכך, ועל פני גופו של הילד לא יהיו סימני חבלה חיצוניים29 בכנס באר שבע לשלום הילד האחרון, שהתקיים בחודש פברואר2015, הוכרז על הקמת המ רכז למניעת טלטול תינוקות, בשיתוף עם המועצה הלאומית לשלום הילד. ד"ר יורם בן יהודה, יו"ר המרכז, מציין כי התופעה של טלטול תינוקות קשורה למצבי מצוקה הנגרמים בגלל בכי תינוקות. מטרת המרכז היא להקטין ולמנוע מצב של טלטול תינוקות באמצעות הדרכה ומניעה30, בין היתר באמ צעות התכנית "טלטולא ", שאחד מתוצריה הוא חוברת שהופקה בשיתוף עם משרד הבריאות והמועצה הלאומית לשלום הילד. על פי משרד הבריאות, הצוותים המקצועיים בתחנות לאם ולמשפחה (טיפות חלב) מונחים לתת הדרכה להורים הן ביחס למניעת מוות ובעריסה והן ביחס לסכנה שבטלטול תינוקות, אך לא חלה חובת השתתפות בהדרכות על ההורים. בתשובה למרכז המחקר והמידע של הכנסת, מסר משרד הבריאות כי סרטונים מאוירים בנושא טלטול תינוקות והשכבת תינוקות על הגב נמצאים בשלבי היגוי אחרו נים לקראת סיום והפצה. כמו כן, הוכנו והופצו חוברות מותאמות למגזר החרדי. עלון הסברה בתרגום לערבית בנושא השכבת תינוקות על הגב נמצא בשלבים אחרונים מזה כחצי שנה. 31 בדיקה חוזרת שביצע מרכז המחקר והמידע של הכנסת העלתה כי הן הסרטונים והן עלוני ההסבר בשפה הערבית טר ם הופ צו נכון ל מועד .סגירת המסמך32 ,בנוסף ממשרד הבריאות נמסר כי במשך כשנה לא מוצעים קורסים .של עזרה ראשונה והחייאה להורים מטעמם וזאת בשל יציאה למכרז לבחירת מפעיל לקורסים33 כמו כן, בתשובה לפניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת בנוגע לפעולות שהמשרד נוקט להורדת שיעו רי " תמותת התינוקות באוכלוסייה הבדואית בדרום נמסר ממשרד הבריאות כי לשכת הבריאות המחוזית בדרום מפעילה ביחד עם אוניברסיטת בן גוריון תכנית למזעור תמותת תינוקות באוכלוסייה הבדואית בדרום. התוכנית מתרכזת בחינוך לבריאות, מניעת מומים מולדים ומחלות מטבוליות שחלקם אם לא מזוהים ומאובחנים יכולים לגרום למוות פתאומי." 34 במסגרת התכנית שפעלה בדרום במשך למעלה מעשור, הוכשרו מגשרות ומתורגמניות רפואיות שעבדו בתחנות לאם ולילד במסגרת שירותי טיפת חלב לצורך הנגשת השירותים הניתנים בתחנות לאוכלוסייה הבדואית. המגשרות הוכשרו לתת הדרכה לנשים מן המגזר הבדואי הן במהלך תקופת ההיריו ן והן לאחר הלידה. במהלך הפרויקט, הועסקו כ- 15 מגשרות שפעלו בכ- 18 טיפות חלב ברחבי מחוז הדרום. בשנים האחרונות, הפרויקט תוקצב בכ- 600 אלף ש"ח לשנה ע ל ידי משרד הבריאות. עם זאת, בשיחה עם פרופ' אילנה שוהם- ורדי שניהלה את הפרויקט 29 'הוועדה לזכויות הילד, פרוטוקול מס168 , מקרי מוות של תינוקות בישראל- ?מחלה, תאונה או התעללות , 12 בפברואר 2012 . 30 ,ד"ר יורם בן יהודה, יו"ר המרכז למניעת טלטול תינוקות, שיחת טלפון18 בפברואר15 20 . 31 ,מירי כהן, מנהלת תחום בכיר שירותי הצלה ועזרה ראשונה, משרד הבריאות, מכתב14 ביולי2014 . 32 ,משרד הבריאות, לשכת משנה למנכ"ל, דוא"ל14 ביולי2014 . 33 ,מירי כהן, מנהלת תחום בכיר שירותי הצלה ועזרה ראשונה, משרד הבריאות, מכתב14 ביולי2014 . 34 משרד הבריאות, לש ,כת משנה למנכ"ל, דוא"ל14 ביולי2014 . עמוד10 מתוך13 הכנסת מרכז המחקר והמידע מטעם המחלקה לאפידמיולוגיה באוניברסיטת בן גוריון בנגב נמסר, כי עבודת המגשרות הופסקה החל מחודש פברואר2015 ., בשל העובדה שמשרד הבריאות הפסיק את תקצובו35 על פי אילן פתחי, מנהל מחלקת קי דום בריאות באג'יק מכון הנגב36 , פנה המכון בחודש ינואר2015 אל מנכ"ל ד שר מ ,הבריאות ,פרופ' ארנון אפק, על מנת שימנע סגירת התכנית ויפעל להבטחת המשכה. מתשובת המנכ"ל עולה כי אכן התכנית הופסקה בשל קשיים תקציביים אולם יש בכוונת המשרד לצאת למכרז על מנת לאפשר את המשך.פעילותה37 4.2 . שירותי טיפות החלב בקהילה קופות החולים מפעילות מרכזי טיפות חלב בקהילה, המעניקות שירותים הדומים לאלו שניתנים על ידי המרכזים לאם ולילד שתחת משרד הבריאות , ובהם ליווי הריון, מעקב גדילה של התינוק, הדרכות ומתן חיסונים . להלן יוצגו ה נתונים שהתקבלו מקופות החולים ,מאוחדת38 ,לאומית39 מכבי שירותי בריאות40 ,ושירותי בריאות כללית41 על שירות.י טיפות החלב בקהילה מכבי לאומית מאוחדת כללית מספר ה תחנות 43 48 25 קרוב ל- 400 מספר תינוקות בשנה 8,779 42 2,800 5,200 43 26,412 על פי הנתונים יש בסך הכול למעלה מ- 500 תחנות הנותנות שירותי טיפת חלב בקהילה שלא כחלק משירותי משרד הבריאות הממלכתיים, לכ- 43,000 תינוקות שהם כ רבע מכלל התינוקות הנולדים בשנה בישראל. 44 כמו כן, מהטבלה עולה כי מספר תחנות טיפות החלב של שירותי בריאות כללית גדול משמעותית בהשוואה ליתר קופות החולים, כמו גם מספר .התינוקות המגיעים לקבלת טיפול בהן משירותי בריאות כללית ביקשו להדגיש בתשובתם כי השירות ניתן ללא הסדרה רגולטורית, וכחלק .ממגמה של מתן מענה מצד הקופה עקב צמצום השירות שניתן על ידי המדינה45 מתשובת קופות החולים למרכז המחקר והמידע של הכנסת , עולה כי אנשי הצוות המק צועי בטיפות החלב השונות קיבלו הדרכה בנושא "תסמונת התינוק המנוער" במסגרת ימי הדרכה המתקיימים לאחיות טיפות החלב מטעם הקופות. בחלק מהקופות, ה דרכה זו הועברה על ידי נציגי המוע צה לשלום הילד . כמו כן, האח יות ,מדריכות כל הורה עם תינוק חדש בנושאי שינה בטוחה לתינוק מניעת מוות בעריסה ומניעת טלטול 35 פרופ' אילנה שוהם- ,ורדי, המחלקה לאפידמיולוגיה, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, שיחת טלפון12 במרץ2015 . 36 אגי'ק מכון הנגב הינו ארגון פיתוח ערבי-יהודי ללא מטרות רווח . המחלקה לקידום בריאות באג'יק– מכון הנגב החלה את פעילותה בשנת2008 במטרה לפתח תכניות הנותנות מענה למגוון הצרכים של החברה הערבית- בדואית בנגב בתחום הבריאות :. לפירוט עבודת הארגון ראו א'גיק מכון הנגב :. כניסה אחרונה12 במרץ2015 . 37 ,פרופ' ארנון אפק, מנכ"ל משרד הבריאות, מכתב9 ב פברואר2015 .נמסר על ידי אילן פתחי, מנהל המחלקה לקידום .בריאות באג'יק מכון הנגב 38 ,דורית גולדמן, מנהלת אגף הסיעוד, חטיבת הרפואה, מאוחדת, מכתב18 במרץ2015 . 39 ברוריה שרמן ,מנהלת הסיעוד ,, לאומית, מכתב11 במרץ2015 . 40 מיכל זגון-רוגל ,מח לקת דוברות וקשרי ממשל ,, מכבי שירותי בריאות11 במרץ2015 . 41 ,כלנית קיי, ראש אגף סיעוד בקהילה, שירותי בריאות כללית, מכתב23 במרץ2015 . 42 נתונים מעודכנים לחודש מרץ2015 . 43 נתוני שנת2014 . 44 על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת2013 שהיא השנה האחרונה שלגביה יש נת ונים על מספר לידות החי בישראל , נולדו171,444 .תינוקות 45 ,כלנית קיי, ראש אגף סיעוד בקהילה, שירותי בריאות כללית, מכתב23 במרץ2015 . עמוד11 מתוך13 הכנסת מרכז המחקר והמידע .תינוקות מ מכבי שירותי בריאות וכן מ שירותי בריאות כללית נמסר כי במסגרת שירותי ליווי הריון מתקיימים.מפגשים שבהם מוסבר נושא המוות בעריסה והסכנה שבטלטול תינוקות הקופות עושות שימוש בחומרים של משרד הבריאות, המועצה לשלום הילד ועמותת .עתיד בנוגע לשאלת מרכז המחקר והמידע של הכנסת לגבי התאמה של תכניות הדרכה ומניעה של מוות בעריסה וטלטול תינוקות לאוכלוסיות ומגזרים שונים, נמסר ככל שישנם חומרי הדרכה ייעודיים של משרד הבריאות, הם מופצים ,לאוכלוסיות הרלוונטיות וכי ההדרכה ניתנת בהתאמה התרבותית ה נדרשת. עם ,זאת מן התשובות עולה כי טיפות החלב שתחת קופות החולים לא מספקות שירות הדומה לזה שהיה פעיל בעבר בתחנות ,משרד הבריאות ב.מסגרתו שירותי תרגום ותיווך ניתנו לאוכלוסיות שאינן דוברות עברית 4.3 . ארגון בטרם46 הארגון מפרסם המלצות לשמירה על בריאות התינוק ולהפחתת הסיכוי למוות בעריסה. כמו כן, הארגון היה שותף לדיונים ביחס להסדרת נוהל הטיפול במקרים של מוות פתאומי בתינוקות שהוצגה בפני המועצה הלאומית לפדיאטריה והגישה הערותיה לפרופ' איתמר גרוטו, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות ביום16 ביוני2014 . כמוזכר, בשל התנגדותם של גורמים מקצועיים תהליך הסדרת .הנוהל והחלתו הוקפא 4.4 . עמותת עתיד47 עתיד– )עמותה ישראלית לחקר ומניעת מוות פתאומי בתינוקות (המכונה מוות בעריסה– היא ארגון שלא למטרות רווח שנוסד באוגוסט1999 ומופעל על ידי מתנדבים. ,לפי ד"ר ענת שץ, מנהלת העמותה סקר שבוצע על ידי העמותה בקרב6 מחלקות יולדות וכלל120 אחיות אם וילד מראה כי כ- 85% מההורים נעזרים במידע על אודות בטיחות והטיפול בתינוק בבית החולים באמצעות אחיות בית החולים, מתנדבים וכוח עזר, או במסגרות של התחנות לאם ול משפחה (טיפת חלב). הממצאים מדגישים את החשיבות של אנשי המקצוע במניעה ובהדרכה בנוגע לטיפול מתאים לתינוק שיכול להפחית את .שיעור המקרים של מוות בעריסה. הסקר יורחב בקרוב למחקר לאומי48 ,כמו כן מתוך שאיפה ל הגיע אל אוכלוסיות רחבות ככל האפשר ב נושא מוות בעריסה פעלו עב מותה לתרגום תכני האתר לשפה הערבית , ואלו זמינים באת ר העמותה החל מחודש דצמבר2014 ., בנוסף לשפות עברית, אנגלית ורוסית 5. נקודות לדיון מן המסמך עולות הנקודות הבאות, שיש לתת עליהן את הדעת הן ביחס לסוגיית קביעת מוות פתאומי ובלתי מוסבר בתינוקות כמוות בעריסה והן ביחס למניעת התופעה וצמצומה, בעיקר במגזר הלא יהודי: 46 תוכן ההמלצות מפורט באתר הארגון :. כניסה אחרונה8 בדצמבר2014 . 47 :אתר העמותהhttp://atidbaby.org :/. כניסה אחרונה8 בד צמבר2014 . 48 ,ד"ר ענת שץ, שיחת טלפון17 בנובמבר2014 . עמוד12 מתוך13 הכנסת מרכז המחקר והמידע  בניגוד ל מרבית המדינות המפותחות,בעולם בישראל אין חובה לבצע נתיחה לאחר המוות בכלל, ובמקרי מוות של תינוקות עד גיל שנה בפרט , גם כש סיבת המוות של תינוק אינה מוסברת ו אינה ידועה, אלא אם ישנה דרישה של המשטרה או בקשה.של המשפחה לביצוע נתיחה  גורמי מקצוע סבורים שכל עוד לא בוצעו את כל הבדיקות הנדרשות על מנת לקבוע שאכן מדובר במקרה של "מוות בעריסה", ובהן נתיחה לאחר המוות, לא ניתן לקבוע בוודאות שכל ה מקרי ם הנחשבים בישראל ל""מוות בעריסה אכן שייכים לקטגוריה זו.  משרד הבריאות פעל ל הסדרת הבירור של מקרי המוות בעריסה באמצעות החלת נוהל אחיד שיביא לבירור הסיבות בכל מקרה של מוות פתאומי של תינוקות עד גיל שנה. טיוטת הנוהל שגיבש משרד הבריאות הופצה לגורמים מקצועיים במהלך שנת2014 , ואינה כוללת נתיחה .לאחר המוות ,אולם בעקבות התנגדות של גורמים אלו לנוהל המוצע , הנוהל לא קודם לכדי .חוזר מחייב  נכון למועד סגירת המסמך, משרד הבריאות לא מקדם הסדרה של חיוב ביצוע נתיחה במקרים של מוות פתאומי ובלתי מוסבר, על אף העובדה שישנה הסכמה רחבה לכך שזוהי הפרקטיקה הטובה ביותר לקביעת מוות בערי סה ככזה, ועל מנת לשלול סיבות אחרות, ביניהן כתוצאה .מתסמונת התינוק המנוער  ישנם הבדלים בין נתוני הלמ"ס לבין הנתונים שנמסרו למרכז המחקר והמידע על ידי משרד הבריאות הן ביחס למספר מקרי המוות של תינוקות כתוצאה ממוות בעריסה והן ביחס למספר מקרי המוות שסיבתם לא ידוע ה , בשנים שנבדקו . מתשובת גופים אלו עולה כי רמת התיאום ביניהם ביחס לאופן קידוד סיבת המוות נמוכה.  ,למרות הפער בשני בסיסי הנתונים ניתן לראות מגמה בולטת של שיעורי תמותה גבוהים יותר כתוצאה ממוות בעריסה וממוות שסיבתו לא ידועה בקרב המגזר הערבי לעומת היהודים והאחרים , שהוא עקבי לאורך השנים שנבדקו.  למרות הצהרות משרד הבריאות על כך ש כ חלק מן המאמץ להקטין את שיעורי התמותה כתוצאה ממוות פתאומי בקרב האוכלוסייה מן המגזר הלא יהודי , לשכת הבריאות המחוזית בדרום מפעילה ביחד עם אוניברסיטת בן גוריון ת ו כנית למזעור תמותת תינוקות באוכלוסיי ת הבדואים בדרום , בדיקת מרכז המחקר והמידע של הכנסת מעלה כי ת ו כנית זו הפסיקה להתקיים בשל בעיות תקצוב, החל מחודש פברואר2015 .  כמו כן, עולה כי נכון למועד סגירת המסמך לא הופצו עלונים מעודכנים בשפה הערבית לעניין השכבת תינוקות על הגב, שלה תרומה משמעותית בצמצום את התמותה כתוצאה ממוות ,בעריסה אף על פי שמתשובת משרד הבריאות עולה כי עלונים נמצא ים מזה כ חצי שנה בשלבי .היגוי מתקדמים