חומר רקע
תוכנית לפיתוח אופק תעסוקתי לצעירים בישראל
נייר עמדה לדיון בוועדת הקורונה - אוקטובר 2020
פורום ארגוני תעסוקת צעירים
ביולי 2020 הוקם פורום ארגוני תעסוקת צעירים, המונה כ-40 ארגוני מגזר שלישי מגוונים, בפריסה ארצית, העוסקים כולם בסוגיות של תעסוקת צעירים. הפורום מבקש לצור חיבור בין ארגוני השטח למקבלי ההחלטות ולהביא בפניהם מענים מותאמים, מדויקים, יצירתיים ואפקטיביים להתמודדות עם המשבר הקשה שפוקד את הצעירים בישראל.
בפורום חברים הארגונים: אג'יק , אוניברסיטה בע"מ, אחרי, אלומה, אלפאנר, ארץ עיר, בעצמי, גוונים, ג'וינט תב"ת, דואליס, המקפצה, התאחדות הסטודנטים הארצית, התאחדות מרכזי הצעירים, ה121 מובילות, טק קריירה, ידידים, ילדים בסיכוי, מומנטום-מנוע הצמיחה של מקצועות הרכב, מומנטום למשתחררים, מונא, מכללת ארז, מנהיגות צעירה, מרכז מעשה, מרכז הלל, מרכז שלם, עולים ביחד, עתידים, קו אימפקט, פורום המכללות הטכנולוגיות, צופן, ציונות 2000, קו משווה, קרן קמח, תופסים כיוון, תוצרת הארץ, תמר, תפוח.
משבר תעסוקת צעירים בעקבות הקורונה
מגפת הקורונה יצרה משבר תעסוקה חסר תקדים במשק הישראלי. אחת מהקבוצות שנפגעו בצורה החריפה ביותר הם הצעירים בגילאי 18-34. יותר ממחצית (51%) מדורשי העבודה בשירות התעסוקה הם צעירים עד גיל 34. הפגיעה הקשה באפשרויות התעסוקה של צעירים גורמת להם מצוקה מידית, ויותר מכך - מהווה סיכון אסטרטגי למשק ולחברה הישראלית בטווח הארוך.
מחקרים מראים כי הנזק שנגרם לצעירים בעת משבר משפיע בצורה משמעותית על הצלחתם בשוק התעסוקה גם עשורים לאחר סיומו. כתוצאה מכך, אם לא תנקט פעולה דחופה, ישראל צפויה לשלם את המחיר הכלכלי על מחדל זה שנים ואף עשורים קדימה.
בניגוד למדינות מפותחות אחרות, ישראל נכנסה למשבר הנוכחי עם תשתית מאוד מוגבלת לקידום תעסוקת צעירים. גם אחר פרוץ המשבר, היא הגיבה באיטיות רבה ובהיקף מצומצם לעומת מדינות אחרות. רבים מהצעדים שנקטו עד היום לא הביאו בחשבון ולא נתנו מענה לצרכיהם של צעירים בשוק העבודה.
פיתוח אופק תעסוקתי לצעירים בישראל
אנו קוראים לממשלת ישראל להכריז על תוכנית חירום למען פיתרון משבר תעסוקת הצעירים בישראל. על סמך ניסיוננו בהפעלת עשרות תוכניות תעסוקה, אנו מציעים מספר צעדים מיידיים וקונקרטיים שיש לכלול בתוכנית הממשלתית:
1. הרחבה והתאמה של תוכניות קיימות להכוון תעסוקתי ולליווי לתעסוקה
יש להרחיב מיידית תוכניות שהוכיחו את האפקטיביות שלהן ואשר מאות צעירים מתדפקים כיום על דלתם. בהן, לדוגמא: המודל האיזורי שפותח במסגרת "עובדים ביחד" בדרום, תופסים כיוון, מרכזי צעירים ברשויות המקומיות, מרכזי השמה וקריירה במוסדות אקדמיים, ומרכזי התעסוקה לאוכלוסיות שונות (לאוכלוסייה הערבית והחרדית ולמטופלי רווחה). רוב התוכניות האלו ממוקדות באוכלוסיות בסיכון, מכירות את צרכיהן ויודעות לדבר בשפה הייחודית המותאמת עבור כל קבוצה (לדוגמא: בדואים, חרדים, עולים חדשים, יוצאי אתיופיה, צעירי הפריפריה). תוכניות אלו פועלות כיום לרוב במודל של עבודה אינטנסיבית ברמת הפרט, ומיועדות לאנשים שזקוקים למשאבים משמעותיים של הכוונה וליווי. יש להבטיח שתוכניות אלו יורחבו באופן מיידי, כדי לתת מענה לצרכים הגדלים של האוכלוסיות אותן הן משרתות.
בה בעת, יש לייצר גרסאות מצומצמות וממוקדות יותר המיועדות עבור אוכלוסיות שצרכיהן פחות מורכבים, ובהתאם לכך ניתן להפעילן בהיקפים רחבים יותר. לשם כך, מומלץ להישען על הגופים שכבר פיתחו תוכניות אלו בעבר, ולתת להם מענקי חירום שיאפשרו להם לפתח במהירות את הגרסאות החדשות. יש להבטיח שהקולות הקוראים יהיו פתוחים למגוון גופים שיש להם ניסיון בשדה, ולאפשר להם להפעיל את התוכניות בצורה גמישה, מבלי להכתיב להם את מתכונת העבודה. כך, הם יוכלו להשתמש בכלים חדשניים שפותחו, ובידע הספציפי שיצרו מתוך עבודתם.
2. חיזוק התשתיות המקומיות העומדות לרשותם של צעירים.
בכל מרכז צעירים מקומי יתוקנן תקן לרכז תעסוקה רשותי. בנוסף יש לתקנן רכז מעסיקים איזורי, שיעבוד בסנכרון מלא עם הרכזים הרשותיים. רכז התעסוקה ורכז המעסיקים יהיו אחראים על הפעלת "שולחן תעסוקה עירוני" שיתכלל את כל פעילויות התעסוקה ברשות. כדי לעשות זאת, יש להזרים תקציבים נוספים ייעודיים לרשויות המקומיות, שיאפשרו להם להעסיק את בעלי התפקידים האלו, וגם יאפשרו להם משאבים גמישים לרכישת תכניות שונות (הכשרה, סדנאות וכו') מגורמים חיצוניים.
מעבר לכך, יש לוודא כי כלל הגופים הממשלתיים משתפים פעולה ומידע עם הרשויות המקומיות בנושא תעסוקת צעירים, ובכלל זה גופים כמו שירות התעסוקה, זרוע העבודה, הקרן להכוונת חיילים ועוד.
יש לוודא שכלל הרכזים האלו מקבלים את הכלים הנדרשים כדי ללוות צעירים בתחום התעסוקה.
3. פיתוח של כלים מקוונים וטכנולוגיים הן לשימושם של הצעירים עצמם והן לשימושן של תכניות התעסוקה. פנייה פרו-אקטיבית לצעירים כדי לעודד שימוש בשירותי ההכוונה והליווי ובכלים הטכנולוגיים המוצעים להם.
יש להקים תשתיות ארציות ו/או איזוריות אשר יכללו בין היתר: ריכוז והנגשת מידע על משרות פנויות, כישורים נדרשים ותכניות לימוד והכשרה רלבנטיות; מנגנונים להתאמה אוטומטית בין צעירים לבין מקומות עבודה או תכניות לימודים; או הדרכות מקוונות.
במקביל, יש לבצע קמפיין נרחב לצעירים כדי לעודד שימוש בשירותי ההכוונה והליווי ובכלים הטכנולוגיים המוצעים להם. יש לבצע פנייה פרואקטיבית לצעירים במגוון ערוצים: טלפונים, מסרונים ורשתות חברתיות.
4. הרחבת מערך ההכשרות וסבסודן
קורסים אלו יוצעו לצעירים אשר עומדים בתנאי הפתיחה שלהם, מעוניינים ובשלים לבחור מסלול מקצועי מסויים, אך אינם מעוניינים או יכולים לפנות ללימודים ממושכים יותר.
יש להבטיח נגישות של צעירים להשתתפות בהכשרות באמצעות דמי קיום או הלוואות. בניגוד לעובדים מבוגרים יותר, שרובם יכולים להתקיים מדמי אבטלה בזמן ההכשרה, לצעירים רבים אין אפשרות כזו. חלקם לא עבדו לפני המשבר מכיוון שנכנסו לשוק העבודה רק בסמוך אליו, וחלקם עבדו במשרות בהיקף נמוך מאוד ועל כן מקבלים דמי אבטלה נמוכים בהתאם. על כן, יש צורך בהקמה דחופה של מנגנון סיוע תוספתי לאלו שאינם זכאים לדמי אבטלה או מקבלים דמי אבטלה נמוכים. מוצע שמנגנון זה יופעל על ידי ארגוני מגזר שלישי היכולים להבטיח אפשרות אמיתית להשתתפות בלימודים לצעירים שמעוניינים בכך. זאת, בניגוד למנגנוני הסיוע הקיימים שאינם מספקים מענה אמיתי בשל רמת הסיוע הנמוכה והקשיים הבירוקרטיים שהם מציבים.
במסגרת ההכשרה יש לכלול כלים מעשיים במגוון של תחומים, כולל כישורים רכים (כמו עבודת צוות, הצגה בעל פה, יכולות למידה), מיומנויות יסוד (כמו אנגלית, עברית, מתמטיקה, כישורי מחשב ודיגיטל) או כישורי חיים (כמו אוריינות פיננסית, ניהול זמן, מיצוי זכויות). השקעה ביכולות כלליות יותר תסייע לצעירים בטווח הארוך, ומהווה בכל מקרה חלופה מועדפת לחוסר מעש והתנתקות מעולם התעסוקה.
5. התמחות אחרי סיום לימודים או הכשרה
התמחויות הן כלי אשר מאפשר לצעירים לרכוש ניסיון תעסוקתי אשר יאפשר להם להתקדם בעתיד. בעת המשבר הנוכחי, התמחויות הן כלי נחוץ וחשוב במיוחד. בתקופה בה מעסיקים רבים חוששים מהרחבת כוח העבודה הקבוע שלהם, וצעירים עומדים בפני הסיכון של חוסר מעש, תקופה של כ-6 חודשים שמטרתה לצבור ניסיון מועיל, נותנת מענה הן לצרכי הצעירים והן לצרכי המשק.
אנו מציעים להתמקד באוכלוסיית הצעירים המצויים עד 3 שנים מסיום לימודים או הכשרה, ללא ניסיון תעסוקתי. ההתמחות תוצע לצעירים שסיימו את לימודיהם במוסד אקדמי, מכללה טכנולוגית, או מוסד להכשרה מקצועית ואינם מצליחים להשתלב בשוק העבודה. התמחות כזו תאפשר להם לצבור ניסיון בתחום בו הם למדו, להכין תיק עבודות ןלרכוש קשרים בתחום שבו הם מבקשים לעסוק ובכך תקל על כניסתם לשוק העבודה. מכיוון שהמתמחים הינם בעלי כישורים רלבנטיים למעסיק, ההתמחות צריכה להתבצע בשכר מלא. למרות זאת, אנו מציעים כי הממשלה תציע תמריץ כספי למעסיקים שיעסיקו מתמחים מסוג זה. ניתן לעשות זאת באמצעות ממשק מקוון, פשוט ונגיש, בו המעסיקים יוכלו למלא טופס קצר ולקבל מענק על בסיס הצהרתם לגבי היקף ואופי ההתמחות. כדי להבטיח שתכניות אלו יהיו נגישות לצעירים הבאים מהפריפריה או מאוכלוסיות מוחלשות, ניתן לקבוע שהתמריץ יהיה גבוה יותר עבור קבוצות אלו.
לפרטים נוספים:
שיר גור
מנהלת פורום תעסוקת צעירים
053-8280448