חומר רקע
אוקטובר
2020
הפחתה משמעותית בשימוש בפחם באמצעות הפעלה עונתית והקדמת הפסקת השימוש בפחם
1
.
הפעלה עונתית–
הפחתת ה שימוש בפחם לייצור חשמל, נקודות תומכות ליישום החל מסתיו2020
עד סוף שנת2019
התבסס המשק הישראלי על הפקת גז ממאגר בודד (מאגר תמר) בגיבוי של אוניה
.מגזזת
מתחילת שנת2020
השתנו באופן מהותי שני תנאי יסוד , כך שבאופן מעשי זמינות היצע הגז הטבעי לצרכי
ייצור החשמל אינה
מוגבלת ביחס לכלל צרכי משק החשמל הישראלי .
בנוסף, הרזרבה בתחנות הכוח לייצור
( חשמל הינה ברמת שיא כל הזמנים30%
.)
1.1
.
החל משנת2020
, שינוי מהותי בתנאי יסוד
•
תחילת הזרמת גז ממאגר לוויתן, בנוסף למאגר תמר
ולאוניה
.המגזזת
•
זמינות ואמינות מאגר לוויתן במהלך הרבעון האחרון–
98%
.
למרות שינויים מהותיים אלו–
,בפועל השימוש בפחם לא פחת משמעותית
טווח הזמן המיידי
1.2
.
החלטות נדרשות להפחתת השימוש בפחם
שינויי מדיניות נדרשים
על מנת להפחית את השימוש בפחם ללא פגיעה באמינות
ה :אספקה
•
ביטול מגבלת75%
בשימוש בגז טבעי לייצור חשמל .
•
קביעת
רגולציה המאפשרת הפסקת יחידות פחמיות .
1.3
.
ביטול הגדרתMUST RUN
ליחידות הפחמיות
קביעת עקרונות להפעלת יחידות פחמיות וקביעת יעדי
ייצור חשמל מפחם
•
הפעלת יחידה פחמית אחת בכל זוג
–
בשבעת חודשי עונות המעבר ניתן, ויש להפעיל יחידה
אחת בכל זוג יחידות. היחידות .המופסקות יהיו בעתודה, בהתאם לדרישת מנהל המערכת
•
תפוקה מקסימלית ליחידה פחמית –
בחמשת חודשי הקיץ והחורף יקבע מקדם תפוקה מקסימלי
של75%
., מעומס המינימום שהוכתב על ידי משרד האנרגיה סטייה תתאפשר בתנאים חריגים
ובכפוף להחלטות מנהל המערכת .
יישום נקודות אלו יאפשר הפחתה של8-9
טרה-וואט מייצור פחמי
בשנה,
ללא פגיעה באמינות האספקה
טווח הזמן הבינוני
2
.
הפחתת השימוש בפחם
והקדמת לו"ז הפסקת השימוש
בו
ניתן לבצע צמצום משמעותי נוסף ב שימוש בפחם עד ,להסבת היחידות הפחמיות לשימוש בגז
המתוכנן כיום
לשנים2025-2026
. במקביל ניתן לקצר את פרק הזמן עד להפסקת השימוש בפחם
לשנת2024
.
•
לו"ז הסבת הפחמיות
–
יישום תהליך
.לקיצור לוחות הזמנים להסבת היחידות הפחמיות לגז
•
הזמנה מיידית של
PRMS
–
יש להקדים לו"ז הזמנת תחנותPRMS
(לחיבור לגז) שנמצאות
במסלול הקריטי ,מהלך מהותי ,חשוב ודחוף .
•
קביעת סדר הסבה כנגזרת מתוכנית הפעלה עונתית
–
שינוי סדר ה
הסבה
כך שיוסבו תחילה
יחידה אחת מכל זוג יחידות פחמיות .
המשך הפעלת היחידות הפחמיות תהיה
בהתאם לעקרונות
,ההפעלה העונתית
כך ש
יופעלו היחידות המוסבות ל גז והיחידות הצמודות שטרם הוסבו יהיו
.בעתודה
3
.
צמצום השימו ש בפחם באמצעות מעבר להפעלה עונתית–
היבטים כלכליים משקיים
יישום הצעדים הרגולטורים וההחלטות הנדרשות למעבר להפעלה עונתית, כפי שמופיע בסעיף1
, יאפשרו
לצמצם ייצור חשמל באמצעות פחם בהיקף שנתי של9
טרה-
וואט. צמצום ייצור חשמל פחמי בהיקף זה הינו
שווה ערך להגדלת השימוש בגז טבעי בהיקף של כ-
2
BCM
.בשנה
הקטנת השימוש בפחם ב-
9
טרה-
= וואט2
BCM
התמורה הכלכלית לאוצר המדינה1
,
ללא חישוב ערכה הכלכלי של התמורה הסביבתי
ת :
הכנסות המדינה משימוש ב-
2
BCM
ממאגר תמר
) בשנת₪ לעומת השימוש בפחם (מיליוני2021
2
גז טבעי פחם
בלו
24
163
תמלוג מדינה
144
היטל שישנסקי
222
מס חברות
148
סה"כ הכנסות המדינה
573
163
עודף הכנסות המדינה כתוצאה ממעבר לשימוש בגז374
4
.
הפסקת השימוש בפחם–
היבטים כלכליים
הסבת תחנות הכוח הפחמיות תאפשר, בנוסף למעבר להפעלה עונתית, הפסקה כמעט מלאה של השימוש
בפחם ושימוש נוסף של גז טבעי בהיקף של כ -
3
BCM
.מדי שנה
התמורה הכלכלית לאוצר המדינה3
,
:ללא חישוב ערכה הכלכלי של התמורה הסביבתית, תהיה
הכנ
סות המדינה משימוש ב-
3
BCM
ממאגר תמר
) בשנת₪ לעומת השימוש בפחם (מיליוני2024
4
גז טבעי פחם
בלו
36
219
תמלוג מדינה
216
היטל שישנסקי
576
מס חברות
195
סה"כ הכנסות המדינה
1,023
219
עודף הכנסות המדינה כתוצאה
ממעבר לשימוש בגז
804
יישום תכונית הפעלה עונתית והקדמת לו"ז הפסקת השימוש בפחם לשנת2024
,
תגדיל
את הכנסות
המדינה בכ -
2
מיליארד ₪
1
.לא כולל תרומה לתוצר המקומי הגולמי ולמאזן התשלומים
2 שיעור המיסוי נמצא בעליה, כחלק מנוסחת שישנסקי, לכן ה
כנסות המדינה ממכירת כמו
ת
.דומה של גז צפויות לעלות
החישוב בוצע על פי
מחיר גז ממוצע של5
דולר למיליון יחידות חום; בלו פחם–
46.09
לטון₪; על פי החלטת וועדת הכספים החל מתארי
ך ה-
1.1.21
יעלה
הבלו על הפחם ל -
102
, אך חשוב להדגיש כי העלאה זו נדחית משנת₪
2018
;ביחס ל-
2019
.
3 לא כולל תרו .מה לתוצר המקומי הגולמי ולמאזן התשלומים
4
החישוב בוצע על פי מחיר גז ממוצע של5
דולר למיליון יחידות חום; בלו פחם–
46.09
לטון; ביחס ל₪
-
2019
.
5
.
צמצום \
הפסקת השימוש בפחם היבטים סביבתיים
–
פליטת מזהמים
וגזי חממה
אחת התמורות המשמעותיות ביותר של הקטנת\
הפסקת השימוש בפחם
(הפעלה עונתית והפסקת השימוש
בפחם ב-
2024
)
, היא צמצום
דרמטי ב פליטת המזהמים בתהליך
.ייצור החשמל
בישראל פועלות10
:יחידות ייצור פחמיות המרוכזות בשני אתרים6
יחידות ייצור בתחנת הכוח "אורות
רבין "
בחדרה, ו-
4
יחידות ייצור בתחנת
הכוח "רוטנברג "
.באשקלון
מדו"ח המפל"ס5
)(מרשם פליטות לסביבה
שפורסם בחודש ספטמבר2020
על ידי המשרד להגנת הסביבה
עולה כי
תחנות הכוח הפחמיות אחראיות
לכ-
42%
מנזקי זיהום האוויר של התעשיה ומשק האנרגיה בישראל6.
לפי הדו"ח82%
מפליטות תחמוצות הגופרית ו -
48%
מפליטות תחמוצות החנקן
מקורן בתחנות הכוח הפחמיות7
עלות הנזק מפליטת מזהמים (עלויות חיצוניות) בתחנות הפחמיות בשנת2019
–
2.6
מיליארד ש"ח
הערך הכספי המבטא את הה שפעה השלילית של פליטות
המזהמים
על בריאות האדם והסביבה (עלויות
חיצוניות , כפי שמחשב המשרד להגנת הסביבה )
של
מערך הייצור הפחמי ה סתכם
בשנת8
2019
ב
–
2.6
₪ מיליארד (סך כל העלויות החיצוניות מפליטות מזהמים המדווחות במפל"ס
–
6.2
)₪ מיליארד .
מעבר להפעלה עונתית\
הקדמת הפסקת השימוש בפחם
(כפי שתואר בסעי פים1
ו-
2
) יביא
להקטנה דרמטית
ב .פליטות מזהמים עיקריים
שווי החיסכון הכלכלי השנתי ,למשק כ תוצאה מהפחתת הנזק הסביבתי עקב
הפעלה עונתית\הפסקת
השימוש בפחם
י
היה :
שוו יו הכלכלי של
ה נזק
ה
בריאותי ו
ה
סביבתי
)(עלויות חיצוניות שייחסך
כתוצאה מ
צמצום\הפסקת השימוש בפחם מדי שנה9
)₪ (מיליוני
הפעלה עונתית
הפסקת השימוש בפחם
תחמוצות גופרית
308
776
תחמוצות חנקן
227
572
חלקיקים
18
44
סה"כ
552
1,392
תחנות הכוח הפחמיות
מהוות
את
הרכיב המרכזי בפליטות גזי החממה
.בישראל מדו"ח המפל"ס עולה כי
41%
מפליטות גזי החממה בתעשי
יה ו
ב משק האנרגיה הישראלי מקורם בפעילות התחנות הפחמיות . בחינה
זו נעשתה ל-
4
גז י
:חממה עיקריים
,פחמן דו חמצני, מתאןN2O
ו -
SF6
.
הדוח מציין כי
פליטות גזי החממה מפעילות הפקת הגז בישראל בשנת2019
(פרו )ייקט תמר,
היוו
0.22%
בלבד מכלל .פליטות גזי החממה בדוח
5
"מרשם פליטות לסביבה דו"ח שנתי" הוגש לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת לפי סעיף13
לחוק הגנת
( הסביבה פליטות
והעברות לסביבה–
חובות דיווח ומרשם), תשע"ב-
2012
.
https://www.gov.il/he/departments/publications/reports/prtr_report
6 ב
מפל"ס מ וצגות פליטות המזהמים של569
.המפעלים הגדולים בישראל
7
שימוש בגז טבעי אינו מייצר פליטות של תחמוצות גופרית ומקטין .משמעותית את פליטות תחמוצות החנקן
8
עלויות אלו מורכבות מפליטה של18
.חומרים מזהמים
9
החישוב בוצע באמצעות
המודל
)(קובץ האקסל
שפורסם על ידי רשות החשמל במסגרת "התייעצות לקראת קביעת מדיניות להפחתה עד
כדי הפסקה מלאה של השימוש בפחם–
טיוטת ניתוח כלכלי להתייחסות
הציבור" וכן באמצעות "הספר, הירוק, הערכה ומדידה של עלויות
סביבתיות (יולי2020
.) שפורסם על ידי המשרד להגנת הסביבה
הפעלה עונתית\
הקדמת הפסקת השימוש בפחם (כפי שתואר בסעיפים1
ו-
2
)
תביא
להקטנה משמעותית
.בפליטת גזי החממה במשק
שווי החיסכון הכלכלי השנתי, כתוצאה
מ הקטנת\
:הפסקת השימוש בפחם תהיה
היקף העלויות החיצוניות
)(מפליטת גזי חממה שייחסך
כתוצאה
מצמצום\הפסקת השימוש בפחם מדי שנה10
)₪ (מיליוני
הפעלה עונתית
הפסקת השימוש בפחם
גזי חממה
591
1,490
6
.
יישום מדיניות הפעלה עונתית והקדמת
הפסקת השימוש בפחם
–
השפעה סביבתי ת דרמטי ת
אימוץ מדיניות הפעלה עונתית ובהמשכה הקדמת הפסקת השימוש בפחם תביא לתוצאות גבוהות בהקשרי
שיפור הסביבה בציר הזמן
. ההשפעה החיובית הינה מהותית
גם
בהשוואה ל היקפי הקטנת פליטת המזהמים
וגזי החממה
הצפויים ב-
2030
.לאחר יישום העלאת יעדי היקף האנרגיות המתחדשות עליהן הוחלט לאחרונה
זאת לצד, הגדלת הכנסות המדינה
כתוצאה מהשימוש בגז טבעי .
בחנו את
המשמעות הסביבתית מצמצום\
הפסקת השימוש בפחם באופן הבא–
מדידת האימפקט הסביבתי
הצפוי בשלושה מקרים שונים :
1
.
קיטון בפליטת המזה .מים וגזי חממה באמצעות מעבר להפעלה עונתית
2
.
.קיטון בפליטת מזהמים וגזי חממה עם הפסקה מוחלטת של השימוש בפחם
3
.
קיטון בפליטת מזהמים וגזי חממה בשנת2030
עקב הגדלת יעדי ייצור החשמל מאנרגיה מתחדשת מ -
17%
ל -
30%
.
בגרף להלן מצוין השינוי הצפוי
בפליטות מזהמים וגזי החממה עבור כל אחד
מהמקרים שתוארו :
(נתונים פליטות המזהמים הם במונחים של אלפי טון שנה
, ופליטות הפחמן הדו חמצני (גז חממה) מתוארים במיליוני טון
שנה )
הקיטון בפליטות המזהמים וגזי החממה הוא המשמעותי
ביותר
בתרחישי צמצום \
הפסקת השימוש הפחם
הקיטון בפליטת גזי החממה עקב צמצום השימוש בפחם באמצעות הפעלה עונתית הינו שווה ערך להורדה
מהכביש של כרבע מצי הרכבים במדינת ישראל
הפסקה של השימוש
בפחם
באמצעות הסבת תחנות הכוח הפחמיות לשימוש בגז טבעי הינה שוות ערך
להורדה מהכביש של כשני שליש מצי הרכבים בישראל11
10
החישוב בוצע באמצעות המודל (קובץ האקסל) שפורסם על ידי רשות החשמל במסגרת "התייעצות לקראת קביעת
מדיניות להפחתה עד כדי הפסקה מלאה של השימוש בפחם–
,טיוטת ניתוח כלכלי להתייחסות הציבור" וכן באמצעות "הספר
הירוק, הערכה ומדידה של עלויות סביבתיות (יולי2020
) שפורסם.על ידי המשרד להגנת הסביבה
11
בהשוואה לפליטת גזי החממה בסטור התחבורה כפי
שהוערכה
על ידי המשרד להגנת הסביבה
במסמך "
הפחתת פליטות
גזי חממה בישראל" שפורסם בנובמ בר2018
.
-19.77
-10.55
-0.57
-10.64
-7.83
-4.18
-0.23
-4.22
0.00
-1.92
-0.21
-4.00
-25.00
-20.00
-15.00
-10.00
-5.00
0.00
תחמוצות גפרית
תחמוצות חנקן
חלקיקים
פד"ח
קיטון בפליטות(
לעומת שנת2019
)עם הפסקת השימוש השוטף בפחם
קיטון מיידי אפשרי בפליטות(
לעומת שנת2019
)עם מעבר להפעלה עונתית וצמצום השימוש בפחם
הקיטון בפליטות בשנת2030
עם העלאת יעד מתחדשות מ-
17%ל-
30%