חומר רקע

1 סעדיה גאון26 תל-אביב- ,יפו :'טל03-6123990 , :פקס03-6123991 www.iwn.org.il , :דוא"ל[email protected] 25/10/2020 עמדת שדולת הנשים בישראל בעקבות פרסום טיוטת תקנות למניעת הטרדה מינית (חובות גוף ,)ספורט ה"תש ף- 2020 שדולת הנשים בישראל מברכת על פרסום טיוטת ה תקנות למניעת הטרדה מינית (חובות גוף ,)ספורט ה"תש ף- 2020 " :(להלן התקנות החדשות)". כ פי שפירטנו ב עמדתנו ב מסגרת הליך שיתוף הציבור החשוב שקדם לפרסום התקנות החדשות ,הטרדה מינית בעולם הספורט ,בין ה עובדים ,הספורטאים ,המאמנים , המטפלים, נותני השירותים ושותפים אחרים לרבות אוהדים/ות ומעריצים/ות, היא סוגיה רבת משקל והשפעה שראוי שתקבל התייחסות מיוחדת ומתאימה במסגרת הדין. זאת ,במיוחד על רקע פרשות שונות בארץ ובעולם של הטרדות ופגיעות מיניות בספורט, ובכלל זה הפרשה הקשה האחרונה של ניצול קטינות בידי כדורגלנים, שהעלתה בצורה החדה ביותר את הצורך ל אמץ מדיניות רוחבית, מחייבת וברורה של אפס סבלנות לאלימות מינית ומגדרית כלפי נשים ונערות ובכלל גם ב עולם ה ספורט . התקנות החדשות מבקשות להטיל חובות על גופי הספורט השונים(כ פי שהם מוגדרים בסעיף1 ל חוק הספורט ,תשמ"ח- 1988 ) אשר כוללות: קיום הכשרות והדרכות למאמנים, מטפלים ונותני שירותים , בין אם הם מועסקים על יד י גופי הספורט ובין אם לא; יצירת סביבת פעילות מוגנת מהטרדה מינית, ובכלל זה בהעדר תמונות מבזות או משפילות; והעמקת ההכשרות של האחראיות על מניעת הטרדה מינית. מנגנון המעקב היחידי אחר היישום הוא הגשת דין וחשבון אחת לשנה לרשות לקידום מעמד האישה ולוועדה לקי ד ום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בכנסת. ה צעדים האמורים הם חשובים ביותר, בפרט נושא המעקב ,, ואולם ,נוכח עומק והיקף התופעה לעמדתנו אין .בהם די יש לנקוט בפעולה נחרצת וחד משמעית ולקבוע כי ה חובות החלות על מעסיק מכח ה חוק למניעת הטרדה מינית ,תשנ"ח- 1998 וה ,)תקנות למניעת הטרדה מינית (חובות מעסיק תשנ"ח- 1998 יחולו על התארגנויות הספורט השונות לפי העניין:, תוך התייחסות לנקודות הבאות  החלת מנגנון הבירור והטיפול הפנימי בתלונות שאינן נופלות בגדרי יחסי עובד-מעסיק: החוק והתקנות למניעת הטרדה מינית מחייב ים את כלל המעסיקים לסביבת עבודה נקייה מהטרדה מינית ,מניעה של מעשי הטרדה מינית או התנכלות על רקע הטרדה מינית וטיפול יעיל ומהיר בתלונות על הטרדה מינית .גופי הספורט הינם מקומות עבודה לכל דבר וענין, גם אם מערכת היחסים בין הצדדים המעורבים עם גוף הספורט ו/או בינם לבינם אינה מוגדרת כיחסי ם בין עובד- מעסיק או בין עובדים )(למשל בין מטפל לספורטאי . בנסיבות אלה, מאחר ולפי האמור בתקנות ,החדשות, אין בהן כדי לפגוע בתחולת תקנות חובות מעסיק, למען הסר ספק ו יש להחיל באופן מפורש חובת בירור וטיפול על גוף הספורט (בדומה למעסיק) של כל תלונה על הטרדה מינית שנודע לו עליה ולר אות לעניין זה את המשתתפים השונים בפעילות הספורט המאורגנת כ"עובדים" או "ממונים מטעם" לפי נסיבות העניין . החלת חובת הכשרות והדרכות למי שאינם מועסקים על ידי גוף הספורט אין בה די בהקשר זה .  :החלת מנגנוני אכיפה וענישה בהתאם לאמור, על מנת שניתן יהיה לשים סוף להטרדות המיניות בעולם הספורט יש להבטיח אכיפה של חובות גוף הספורט, בדו מה למנגנונים הקיימים ביחס למעסיקים . בכל הנוגע לסנקציות מצד גוף הספורט כלפי מי שייחשב עובדו או ממונה מטעם .שהטריד מינית, יש לייצר מדרג ענישה, תוך התייחסות גם לפן המשמעתי כל זאת, ביחס למשתת .פים השונים בפעילות הספורט, כאמור לעיל 2 סעדיה גאון26 תל-אביב- ,יפו :'טל03-6123990 , :פקס03-6123991 www.iwn.org.il , :דוא"ל[email protected]  הגדרת יחסי ספורטאי עם מאמן/מדריך ספורט/ :מטפל כיחסי מרות או תלות 'ס3 ()(א6 ) לחוק למניעת הטרדה מינית מגדיר הטרדה מינית כ הצעות או התייחסויות בנסיבות של יחסי מרות או תלות , גם אם המוטרד לא הראה למטריד כי אינו מעונין בהצעות או בהתייחסויות האמורות. יש יסוד סביר להניח כי מעשים של ניצול מיני של דמויות חזקות או ברות סמכא כלפי ספורטאים (בדומה ל פרשת ה ניצול ה מיני של רופא הנבחרת הלאומית בארה"ב) קיימים גם במחוזותינו , אף אם אינם מדווחים, ו נוכח טיב יחסי התלות והמרות שבין ספורטאי (לא רק כשהוא קטין, אלא גם בהיותו צעיר) לבין מאמן ו/או מדריך ספורט ו/או מטפל, יש להבהיר ש גם הצעות או התייחסויות ל ספורטאי במסגרת אימון, ייעוץ או טיפול הנוגע ל פעילות ספורט מאורגנת – תוך ניצול יחסי מרות או תלות מצד מאמן ו/או מדריך ספורט ו/או מטפל ,מהווים הטרדה מינית ,אף אם המוטרד לא הראה למטריד כי אינו מעונין בהצעות או בהתייחסויות האמורות.  :טיפול בסוגיות הנוגעות לאוהדים/מעריצים התקנות החדשות נעדרות כל התייחסות לאחריות של גופי הספורט ביחס להתנהגות של אוהדים או לקשר שבין המשתתפים השונים בפעילות הספורט המאורגנת ע .ם אוהדים/מעריצים הטרדות מיניות ,בעיקר מילוליות ,שנעשות במגרשים בזמן משחקים או בקשר איתם במרחב הציבורי וברשתות החברתיות (למשל קריאות שמטרתן השפלה וביזוי מבחינה מינית לשחקנים/נושאי משרה בקבוצות תוך כדי משחקים ,או רדיפה אכזרית ברשתות ובאמצעי תקשורת אישיים של הקטינות שנוצלו בידי הכדורגלנים בפרשייה האחרונה ) אינן ו מט פלות או גורר ות לסנקציות. התנהגויות אלו זולגות לחיי היומיום ,מקבלות עידוד וחיזוק וכבר הפכו לדבר שבשגרה .הדבר יוצר סביבה אלימה ומסוכנת במגרש ומחוצה לו ותורם לנרמול של אלימות מגדרית ומינית ב .מרחב הציבורי בכלל ראוי כי במסגרת חובת גוף ספורט לשמור על סביבת פעילות ספורט מאורגנת ו בטוחה כאמור בתקנה2 (ד) לתקנות החדשות, תהיה התייחסות מפורשת גם למרחב הדיגיטלי ולהתבטאויו ת מילוליות, ולרבות להתנהגות אוהדים ול אפשרות להטיל סנקציות כלפי הקבוצה ו/או כלפי אוה דים(כגון בנוגע לכניסה למשחקים) .ב ,נוסף נוכח פרשיית ניצול הקטינות האחרונה בידי הכדורגלנים , אשר המחישה בצורה הקשה ביותר את הכוח הציבורי ,שיש לספורטאים ידוענים אנו רואות חשיבות גם בהחלת החובות כוח מ החוק והתקנות למניעת הטרדה מיני ת גם על יחסי הקבוצה עם אוהדיה , בין אם על ידי הרחבת המונח ""עובד כך שיחול גם על אוהד/מעריץ ובין אם התייחסות אחרת מפורשת לסנקציות כלפי גוף הספורט ועל ידי גוף .הספורט כלפי הספורטאי בנושא נשמח ל הרחיב על ההצעות האמורות , לתרום מן הידע והניסיו ן .שלנו ולסייע במה שניתן