חומר רקע
62 באוקטובר, 2020
לכבוד
ועדת הפנים והגנת הסביבה
שלום רב,
הנדון: פעולות השחתה בחזירים וריסון חזירות
1. תקנה 31 לתקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (גידול חזירים והחזקתם לצרכים חקלאיים), תשע"ה-2015 (להלן: "תקנות החזירים" או "התקנות") קובעת כי עד חודש אפריל 2017, היה צריך שר החקלאות לדווח לוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת על תוצאות מחקרים שנעשו על ידי משרדו במטרה לבחון חלופות שימנעו את הצורך בפעולות הריסון, קיטום הזנבות, קיטום ושיוף הניבים והסירוס. בהתאם לתיקון 11 (הוראת שעה) לחוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), תשנ"ד-1994 (להלן: "חוק צער בעלי חיים"), על הדיווח על תוצאות המחקרים להיעשות תחת זאת לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.
2. דיווח כזה טרם נעשה, למרות שהמחקרים בנושא כבר בוצעו, ועולה מהם שהן פעולות ההשחתה והן פעולות הריסון שמתירות התקנות מיותרות ואף מזיקות, וקיימות להן חלופות מספקות. תוצאות המחקרים אף הוצגו לוועדה המייעצת לתחום בעלי חיים במשרד החקלאות.
3. נזכיר שכ-200,000 חזירים בממוצע נשלחים מדי שנה לשחיטה בישראל. החזיר הוא הנבון מבין בעלי החיים במשקים החקלאיים, ותבונתו עולה על זו של כלב. במבחני אינטליגנציה שונים, חזירים הגיעו להישגים גבוהים יותר מחלק מהשימפנזים. חזירים מתאפיינים בקשרים החברתיים המורכבים שהם יוצרים, ובסקרנות ושובבות יוצאות דופן. מדובר בבעלי חיים רגישים ואינטליגנטיים ביותר. למרות שהתקנות לא יכולות לספק את צורכיהם הטבעיים של החזירים המוחזקים במשקים החקלאיים, תכליתן היא לצמצם את סבלם ומצוקתם.
4. ביחס לסירוס חזרזירים, פעולה שנועדה למנוע את טעם הלוואי של בשרם של חזירים זכרים שנובע מהתפתחות הורמונלית, קיימת חלופה פשוטה, זולה ומוכרת: תכשיר בשם IMPROVAC, שמונע את ההתפתחות ההורמונלית, הוכר על ידי פיקוח התכשירים של השירותים הווטרינריים, ועלותו נמוכה. ביחס לקיטום זנבות ושיוף שיניים, שנועדו למנוע פציעות ונשיכת זנבות, מחקרים שבוצעו בנושא, העלו שמניעת צפיפות ומתן העשרה סביבתית הם אמצעים מניעתיים יעילים. ממחקר שנעשה בחסות משרד החקלאות עלה שהימנעות מפעולות ההשחתה משפרת את כל מדדי הרווחה והיצרנות של חזירים.1
5. גם ביחס לשאלת הריסון התבצע מחקר, שתוצאותיו טרם התפרסמו, אך הוצג בישיבת הוועדה המייעצת לתחום בעלי חיים במשרד החקלאות. ריסון מותר כיום, כמופיע בתמונה, נעשה בסמוך להמלטה ומותר עד 14 ימים לאחריה. אמור להפחית את התמותה של החזרזירים מרמיסה על ידי האם. מהמחקר, שהוצג לוועדה המייעצת ביום 4.4.2019, וצפוי להתפרסם בקרוב, כמו גם ממחקרים אחרים, עולה שקיצור משמעותי (ואף ביטול) של הריסון, משפיע השפעה חיובית הן על רווחת החזירות והחזרזירים, והן על יצרנותם.
6. הדיווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה הוא לא הליך פורמלי בלבד. תקנה 31 היא תולדה של פשרה ביחס לתקנות הנוגעות לריסון ולפעולות השחתה (סירוס, קיטום זנבות וחיתוך ושיוף של שיניים), לפיה אלו יותרו בתקנות, אך בכפוף לבחינה חוזרת של הצורך בהן שנתיים לאחר כניסת התקנות לתוקף, מתוך הכרה בכך שמדובר בפרקטיקות שנחיצותן הייתה לכל הפחות שנויה במחלוקת בקרב מומחים בארץ ובעולם. המחקרים שהתבצעו תומכים במסקנה זו, ויש להצר על כך שהדיונים בנושא מתקיימים רק עכשיו, ולפעול במהירות על מנת לתקן את המצב ולצמצם ככל הניתן את הסבל שנגרם מפעולות אלה.
7. נכון להיום, בהתבסס על המחקר המדעי, פעולות ההשחתה והריסון המותרות בתקנות הוכחו כבלתי נחוצות. בשל הסבל הרב שנגרם לחזירים, יש להזדרז ולהעביר את המסקנות בנושא אל הוועדה, ובמקביל יש לפעול לתיקון התקנות בהתאם ביחס לנושאים אלו, ולנושאים אחרים העולים מהמחקר המדעי ומיישומן של התקנות בשטח מאז כניסתן לתוקף.
8. כפי שנפסק בבג"ץ 9232/01 נח נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח', בעניין התקנות המתירות פיטום של עופות מים, תקנות לפי חוק צער בעלי חיים אינן יכולות לעמוד בניגוד לאיסור ההתעללות שבסעיף 2(א) לחוק צער בעלי חיים. בפסק הדין נקבע הדבר גם ביחס ל"פרקטיקות חקלאיות מקובלות" – שאינן חסינות מפני החובה להימנע מהתעללות או התאכזרות. התעללות נקבעה ברע"א 1684/96 תנו לחיות לחיות נ' מפעלי נופש חמת גדר ואח' כגרימת סבל בלתי מוצדק, גם אם מדובר בסבל קל. ענייננו בסבל קשה שנגרם בהשחתה גופנית ובכליאה בריסון, שאין לו כל הצדקה, אפילו לא כלכלית (ויצוין שגם הצדקה כלכלית לא בהכרח תגבר על רווחת בעלי החיים).
על כן עמדתנו היא כי על שר החקלאות לפעול בדחיפות, בשיתוף עם ועדת הפנים והגנת הסביבה, על מנת לתקן את התקנות, באופן שיאסור פעולות השחתה וריסון חזירים באופן גורף, בהתאם למסקנות העולות המחקרים המדעיים שנעשו בנושא.