חומר רקע

תל- :אביב רח' נחלת בנימין75, ת" ד2319 מיקוד61022 'טל :ישיר 054-5800819 פקס : 03-6179022 :אתרwww.kavlaoved.org.il דוא"ל : [email protected] 16.10.2020 לכבוד עו"ד אסי מסינג יועמ"ש משרד האוצר ב אמצעות אתר התזכירים הממשלתי :הנדון ה ערותינו ל תזכיר חוק לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התשפ"א- 2020 הרינו פונות בשם הארגונים קו ,לעובד, האגודה לזכויות האזרח בישראל איתך- ِ مَعَك משפטניות למען צדק חברתי , הקליניקה לזכויות ,בעבודה במרכז הבינתחומי בהרצליה הקליניקה לזכויות עובדים באוניברסיטת תל אביב ושדולת הנשים בישראל , בנוגע.לתזכיר שבנדון א. זהות העובדים והמעסיקי ם המושפעים מההסדר 1. ,לתזכיר שבנדון יש השפעה אדירה על זכויות העובדים והמעסיקים .ואנו נמקד את טענותינו בזכויות העובדים העובדים שצפויים להיות מושפעים במיוחד מההסדר הם העובדים המוחלשים ביותר במשק– עובדים שאינם יכולים לבצע את עבודתם ממקום בידודם , כלומר עובדים שרובם הם עובדי כפיים ועובדים אחרים בעבודות ,פיזיות ו עובדים הנדרשים בעבודה עם קהל. הדברים עולים גם מזהות המעסיקים שעתרו נגד הסדר תעודת המחלה הגורפת בבג"ץ1633/20 סל שירותי סיעוד ורפואה נ' מדינת ישראל ובבג"ץ2070/20 התאחדות התעשיינים בישראל ואח' נ' מדינת יש ראל " :(להלן יכונו יחד בג"ץ תעודת המחלה )" – מעסיקי ם של עובדי סיעוד, עו.בדי תעשיה ומלאכה ועובדי ניקיון 2. אלו עובדים אשר חלק ניכר מהם מועסק בשכר לא גבוה, פעמים רבות בהעסקה לא יציבה, במשרות חלקיות וללא ותק , וכפועל יוצא מכך– רבים מהם בעלי ימי מחלה צבורים מעטים, אם בכלל. ,זאת ועוד נשים מהוות ור ב בקרב העובדים בשכר נמוך ובמשרות חלקיות ועל כן לא זו בלבד שיש לפגיעה היבט מגדרי, אלא בהינתן שבמרבית המקרים נשים, כאחראיות עיקריות לטיפול ביל דים, הן שייאלצו להישאר עם ילדים שנדרשים גם הם .בבידוד, קיים חשש להעמקת הפגיעה בהן יש לתת את הדעת למאפיינים אלו של העובדים והעובדות שצפויים להיות מושפעים מן התזכיר, שכן מתווה "עיוור" למאפיינים אלה, אשר לכאורה מיועד לחול על כלל ציבור העובדים במשק מבלי להתייחס ל פערים הרלבנטיים במאפייני ההעסקה של ק ,בוצות עובדים מוביל לפגיעה לא מאוזנת בנטל הכלכל.י המוטל על כל צד ליחסי העבודה 3. יש לתת את הדעת גם לזהות המעסיקים שיושפעו מ ההסדר .ולהשלכותיו עליהם אין דין מעסיק גדול בעל .מחזור הכנסות גדול, כדין מעסיק קטן המצוי בסכנת קריסה, סגירה ופיטורי עובדים ספק רב אם עסק קטן או בינוני יכול לצלוח את הנטל הכלכלי המוטל עליו במסגרת ההסדר ; רבים מעסקים אלו גם אינם יכולים תל- :אביב רח' נחלת בנימין75, ת" ד2319 מיקוד61022 'טל :ישיר 054-5800819 פקס : 03-6179022 :אתרwww.kavlaoved.org.il דוא"ל : [email protected] להימ נע ממגע עם קהל (מספרות, גנים, חנויות) ו על כן צפוי כי ההסדר יכביד עליהם במיוחד– באופן שייפגע .הן בבעל העסק והן בעובדיו ב. הסדר מבוסס ימי מחלה לא תואם את מאפייניה הייחודיים של תקופת הבידוד 4. "הבחירה לקדם הסדר המבוסס על ימי מחלה ועל חוק דמי מחלה, תשל ו- 1976, משמרת א ת הרציונל שהנחה את המדינה עד כה ו נדחה בפסק דינו של בית המשפט העליון ב בג"ץ תעודת המחלה מיום27.7.2020 (ר' סעיפים 26-25 לפסק דינו של השופט שטיין). הסדר ימי המחלה ביקש להתמודד עם סיטואציה שבה ה עובד אינו מסוגל ,לבצע את עבודתו בעוד שבמקרה של בידוד, ה וא מסוגל אך המדינה אוסרת עליו לעשות זאת מטעמים של שמירה של בריאות הציבור .ה הסדר המתאים למצב זה דומה יותר להסדר הקיים בחוק ביחס לימי מילואים שבהם נדרש עובד, אז זכאי העובד למימון מלא של ימי העבודה (ומעסיקו זכאי לשיפוי מלא בגינם) ושלא על חשבון מכסת ימי המחלה (בדומה למילואים, גם כאן מדובר בפיצוי של עובד המפסיד ימי עבודה לדרישת )המדינה ולטובת הכלל , בניגוד לעובד המפסיד ימי עבודה בשל כך שהוא אינו בקו הבריאות. 5. ,כמו כן :לבידוד יש מאפיינים ייחודיים נוספים מצטברים יותר ויותר מקרים בהם אדם מחו יב בבידוד מספר פעמים תוך תקופה קצרה, במיוחד כשמדובר בהורה לילדים; ויותר ויותר מקומות עבודה נאלצים להסגר כליל בשל מגע עם חולה מאומת וכניסת כלל העובדים לבידוד. 6. ניצול ימי המחלה הצבורים של העובד והשתת עלויותיו עליו ועל מעסיקו, לצורך מימון בידוד שמטרתו שמירה על בריאות הציבור, מביא ים לפגיעה הן בעובד, שמפסיד למעשה את ימי מחלתו בגין הבידוד (כמו גם הפסד .בשווי שני ימי עבודה על כל תקופת בידוד), והן במעסיק 7. לאור השוני במאפיינים שתוארו בין בידוד למחלה , ונוכח הפגיעה בעובד ובמעסיק שכרוכה בניצול ימי המחלה ,לשם מימון הבידוד אין להישען על מודל ד ,מי המחלה ויש לקבוע הסדר בחקיקה נפרדת לעניין בידוד שגם אם תאמץ עקרונות מסו ימים הרלוונטיים לתקופת מחלה, תיתן ביטוי להבדלים בין מצבי מחלה לבין מצבי בידוד , ותספק מענה נפרד וייחודי לסיטואציה הנ ו כחית. ג. ההסדר המוצע יותיר עובדים רבים ללא ימי מחלה צבורים (שהם זכ )ות קוגנטית הנתונה מכוח חוקי המגן ויפגע בסופו של דבר בבריאות הציבור 8. ,תכליתם של דמי המחלה היא להבטיח כי שכרם של עובדים אשר חלו ואינם מסוגלים לעבוד בשל כך לא יפגע וכפי שנכתב בדברי ההסבר להצעת חוק דמי מחלה, תשל"ו- 1975 (הצ"ח1210 , 20.10.1975 ): "הצעת חוק זו נועדה להבטיח המשך תשלום שכר לעובדים אלה ב עת ."מחלתם ומצוקתם ,חוק דמי המחלה הוא חוק מגן .וככזה הזכויות המוקנות בו לעובדים לא ניתנות לוויתור על ידם תל- :אביב רח' נחלת בנימין75, ת" ד2319 מיקוד61022 'טל :ישיר 054-5800819 פקס : 03-6179022 :אתרwww.kavlaoved.org.il דוא"ל : [email protected] 9. גריעת ימי הבידוד מימי המחלה הצבורים של העובד צפויה להותיר את העובדים המוחלשים במשק ללא ימי מחלה דווקא כשבאמת י חלו ויזדקקו להם : עובדים במשרות חלקיות, עובדים זמניים , עובדים חדשים , עובדים שמועסקים בענפים ללא יציבות תעסוקתית– כל אלו הם עובדים שמכסת ימי המחלה הצבורים שלהם היא קטנה מלכתחילה (מספר ימי מחלה מקסימלי בשנת עבודה מלאה הוא18 בלבד לעובד , לרבות הימים שניתן לנצ ל במקרה של מחלת ילד) ובמקרים רבים די יהיה בבידוד אחד מלא כדי לנצל אותה לחלוטין . ,אם לא די בכך ניסיון התקופה האחרונה מלמד שאדם יכול להיכנס לבידוד מספר פעמים בתוך תקופה קצרה (במיוחד עובדים )בעלי משפחות. 10 . ימי המחלה נועדו בראש ובראשונה לה גן על העובד בתקופ ת מחלה אמיתית, שלו או של בני המשפחה הקרובים ,שלו בין אם מחלת הקורונה ובין אם מחלה אחרת. על פי התזכיר עובד שמיצה את ימי המחלה הצבורים שלו עדיין יהיה זכאי לדמי בידוד חלקיים (ב אמצעות שיפוי מעסיקו וב היקף של% 70 מיום הבידוד הרביעי,) אך אם לאחר תום תקופת הבידוד,יחלה במחלה כלשהי הוא א,ו בני משפחתו הוא לא יהיה זכאי למימון כלשהו של ימי מחלה בפועל. כלומר, עבור עובדים רבים, תוצאת ההסדר בפועל תהיה פשוט שלילת זכאותם לדמי מחלה בעת מחלה אמיתית. 11 . הדברים האמורים רלוונטיים במיוחד לנשים עובדות, שהשתתפותן בשוק התעסוקה נפגעה דר מטית כתוצאה מן המשבר. השפעת התזכיר עליהן כפולה: נשים מהוות רב בקרב העובדים בשכר נמוך ובמשרות חלקיות . מעבר לכך, ברור שהמתווה יפגע באופן כולל בהורים עובדים, א ך הפגיעה החריפה תהיה באימהות העובדות– במרבית משקי הבית נשים הן עדיין האחראיות העיקריות למטלות הטיפול בילדים, ועל כן מנצלות ברגיל יותר ימי מחלת ,ילד שבאות על חשבון המכסה הצבורה שלהן, קרי, מלכתחילה מכסתן עלולה להיות קטנה יותר וכעת במשבר סביר שתידרשנ ה .להיות עם ילדים שיאלצו להיכנס לבידוד גם הם 12 . לפי ה תזכיר, יכול לה י ווצר מצב אבסורדי ממש, במקרה בו אדם עם ימי מחלה צבורים מעטים נכנס לבי דוד וממצה את ימי המחלה שלו, ואפילו במהלך הבידוד יתברר כי הוא נדבק בקורונה – יחזור לחול ההסדר הרגיל של חוק דמי מחלה , אולם ללא ימי מחלה צבורים . כלומר אותו אדם מיצה את ימי המחלה שלו ,בעת הבידוד ועם סיומם לא יהיה זכאי לתשלום בגין ימי מחלה, אפילו אם מדובר בקורונה והוא ממילא חייב גם .בבידוד 13 . על כן, יש כאמור לקבוע את הסדר ימי הבידוד כהסדר נפרד להסדר ימי המחלה, בחקיקה נפרדת ובמכסת ימי בידוד נפרדת וללא תלות בצבירת ימי מחלה או מיצויים. הדבר אף מתיישב עם פסק דינו של בית ה משפט העליון ב בג"ץ תעודת המחלה., לפיו כיסוי ביטוחי שרכש מעסיק בגין מחלת עובדיו, לא בהכרח יכסה בידוד 14 . ,מבלי לגרוע מהאמור לעיל לכל הפחות , וככל שייקבע שימי הבידוד יבואו על חשבון ימי המחלה, יש לקבוע מכסה מינימאלית (ומוגדלת במק )רה של עובדים הורים של ימי מחלה ככמות מספרית ( ולא כאחוז מימי מחלה )צבורים שממנה לא ניתן יהיה לנצל ימים לתקופת בידוד, ובשלב זה יהיה הבידוד על חשבון המדינה . לטעמנו יש לקבוע כי התשלום עבור בידודם של עובדים שנותרו להם7 ימי מחלה ופחות (ומספר גבוה יותר כאשר מדובר תל- :אביב רח' נחלת בנימין75, ת" ד2319 מיקוד61022 'טל :ישיר 054-5800819 פקס : 03-6179022 :אתרwww.kavlaoved.org.il דוא"ל : [email protected] בהורה)לילדים , יהיה במתכונת שמוצעת למימון ימי בידודם של עו בדים שלא נותרו להם ימי מחלה כלל ,, דהיינו שלא על חשבון ימי מחלה ובמימון מלא מצד המדינה . לנושא זה חשיבות עליונה מבחינת בריאות הציבור, שכן פתרון שמותיר עובדים חלשים ללא ימי מחלה צבורים מהווה תמריץ שלילי להישאר ב בית ולהחלים, ויעודד עובדים להגיע חולים ל מקום.עבודתם 15 . כמו כן, ומ אחר שאין מדובר בימי מחלה אמיתית ומכיוון שהמעסיק נו,שא אך בעלותם של חלק מימי הבידוד יש להבהיר כי בגין ימי הבידוד הראשונים שהעובד נשא בעלותם, ובגין חלקם היחסי של ימי הבידוד שהמדינה נ שאה בעלו.תם, לא ינוכו ימי מחלה ממכסת ימי המחלה הצבורים של העובד 16 . ל בסוף, ובאופן ספציפי ביחס למי שנדרש ים בבידוד בשל היותם חולה קורונה מאומת ,ים הותרתם ללא מכסת ימי מחלה והחרגתם במקביל מהגדרת "עובד השוהה בבידוד", אינה מתקבלת על הדעת. חלק ניכר מחולי הקורונה אינם סימפטומטיים כלל ו הם נדרשים בבידוד על מנת להגן על סביבתם, ולא משום שאינ ם יכולים או .רוצים לעבוד מובן כי קיים גם אינטרס ציבורי ממשי לתמרץ עובדים אלו להקפיד על הורא ות הבידוד ולא ,לפגוע בפרנסתם בתקופה בה נאסר עליהם לעזוב את ביתם. על כן בנוסף ,לאמור לעיל יש לשנות את ה גדרת "עובד השוהה בבידוד" או את ה גדרת( "חולה" בפסקה2 ,) להגדרה האמורה באופן ש חולי קורונה ולכל הפחות אלו מהם שאינם סו ,בלים מתסמינים יהיו חלק מההסדר ו הם ומעסיקיהם יזכ ו בתשלומים שמוצע ים .בתזכיר ד. ה גנה על העובד מפני נשיאה בפועל ב חלק ניכר מעלויות הבידוד 17 . על פי התזכיר , העובד יישא ב עלות יום הבידוד הראשון ובעלות חלקית של ימי הבידוד השני והשלישי, בדומה להסדר הקבוע בחוק דמי מחלה (דהיינו, מתוך תקופת בידוד של14 יום, העובד יישא בעלות היומיים הראשונים .)לבידוד ביתר תקופת הבידוד יישאו המעסיק והמדינה בשכרו .שווה בשווה 18 . לטעמנו אין מקום לחייב עובד שנאסר עליו לצאת לעבודתו, לשאת בעלויות ימי הבידוד כלל, ועל המדינה לקחת אחריות על כך ולממן זאת. עם זאת, גם אם נדרש ת "חלוקת נטל" בין העובד למדינה (והמעסיק), המנגנון המוצע :אינו משקף חלוקת נטל ראויה עובד יכול להיד ,רש להיכנס לבידוד מספר פעמים בתוך תקופה קצרה ובפועל ,לשאת בעלויות הבידוד של מספר גבוה של ימי בידוד2 עבור כל אחד מ"הסבבים" . בחלק לא מבוטל מהמקרים העובד נדרש להימצא בבידוד מספר ימים בלבד ובמקרים אלה התוצאה בפועל תהא ששיעור ההשתתפות של ה עובדים בעלויות הבידוד , יהיה גבוה מאד ביחס ל זה של המעסיקים וה.מדינה 19 . נדגים למשל באמצעות המקרה הבא: עובד ש נדרש לשהות בבידוד שלוש פעמים, כל פעם למשך4 ימי בידוד (סה"כ12 )ימי בידוד במצטבר, יידרש לשאת בעלויות של6 ימי בידוד (2 )עבור כל אחד משלושת סבבי הבידוד – מחצית מהתקופה המצטברת , בעוד שמעסיקו והמדינה יידרשו לשאת כל אחד רק בעלויות3 .ימי בידוד 20 . אימוץ מנגנון זה מחוק דמי מחלה, יוצר מראית עין של ח "לוקת הנטל הכלכלי בין הצדדים כך שהעובד נושא "רק בעלותם של2 ימי בידוד, אבל כמתואר לעיל, בשל האפשרות הנפוצה של תקופות בידוד קצרות וחוזרות , בפועל תל- :אביב רח' נחלת בנימין75, ת" ד2319 מיקוד61022 'טל :ישיר 054-5800819 פקס : 03-6179022 :אתרwww.kavlaoved.org.il דוא"ל : [email protected] הוא יטיל על העובדים החלשים ביותר (אשר עבודתם כוללת מגע תכוף עם אנשים וסיכון גבוה יותר לה י דרש לבידודים תכופים, כג )ון עובדות סיעוד, עובדות הוראה, עובדים בחנויות, עובדים במסעדות לכשיפתחו עלות גדולה הרבה יותר של ימי הבידוד, באופן שלא תואם את פערי הכוחות בין הצדדים ואת החשיבות במתן תמריץ .כלכלי ברור לעובדים לשמור על כללי הבידוד על מנת להגן על בריאות הציבור 21 . על כן ,, וככל שיוחלט להטיל על העובד את עלויות שני ימי הבידוד הראשונים יש לוודא כי אכן תעשה חלוקה הוגנת של הנשיאה בנטל העלויות . למשל, ניתן לקבוע שבסבב הבידוד השני, העובד יישא בעלויות ימי הבידוד ה- 13 ו-ה- 14; או לקבוע כי העובד יישא בעלויות שני ימי הבידוד הראשונים מ תוך כל14 ימים מצטברים של בידוד שבהם חוייב ; או לקבוע שעובד המחויב לשהות בבידוד מתחת למספר ימים מסוים, לא יישא בנטל של הימים .הראשונים ויקבל תשלום מהיום הראשון ניתן גם לחשוב על חלופות אחרות, שיחלקו את הנטל באופן שונה והוגן ., במקרים של סבבי בידוד חוזרים ה. תשלום דיפרנציאלי של שכר העובד בהיעדר ימי מחלה 22 . על פי התזכיר עובדים שאין לרשותם ימי מחלה שניתן לנצל בתקופת הבידוד, יקבלו דמי מחלה מלאים מהמעסיק ובשיפוי מלא מצד המדינה, אולם החל מיום הבידוד הרביעי יקבלו רק70% .משכרם מנוסח התזכיר .משתמע עוד, שעבור שלושת ימי הבידוד הראשונים, העובד לא יקבל דבר 23 . ראשית ;, הנוסח המוצע אינו ברור, שכן על פניו הוא מתייחס לעובד שהתחיל את הבידוד ללא ימי מחלה כלל אולם עובד יכול גם לאבד את ימי מחלתו באמצע הבידוד, למשל לאחר7 ימי בידוד כשנותרו לו עו ד7 ,. על פניו מהנוסח הקיים עשוי להשתמע שבמצב זה, העובד לא יקבל מימון כלשהו על ימי הבידוד 10-8 , וזאת לאחר שנשא גם בעלות ימי הבידוד3-1 . 24 . שנית ,הפחתת השכר במצב זה ב- 30% פוגע ת ב עובדים החלשים במשק, שאינם צוברים מספר גבוה של ימי מחלה(בין היתר בשל תחלופה גבוהה של מקומות עבודה כתוצאה מהע סקה לא יציבה ואי צבירת ותק .) הם בעיקר אלו שייאלצו להסתפק בשכר חלקי בלבד,, והחל מהיום הרביעי בלבד לפי המנגנון המוצע, גם כאשר .שכרם נמוך ממילא ובמקרים רבים עומד על שכר המינימום יצויין כי לדבר השפעה לא רק על שכרם של העובדים, אלא גם על צבירת זכויותיהם בתקופה ז.ו, לרבות ימי מחלה חדשים 25 . יש לקבוע מנגנון פרוגרסיבי בהתאם לשכר העובדים, בדומה למנגנון הקיים ביחס לדמי אבטלה, ולפיו ככל ששכרו של תובע דמי האבטלה היה נמוך יותר, שיעור דמי האבטלה ביחס לשכרו יהיה גבוה .יותר 26 . כך, ביחס לעובדים החלשים במשק– בוודאי אלו שמשתכרים שכר מינימום ומתחת לו– על המדינה לתת כיסוי מלא לימי הבידוד כולם . ככל שהדבר נדרש מטעמים תקציביים, ניתן לקבוע שיעורים אחרים לעובדים המשתכרים שכר גבוה יותר. תל- :אביב רח' נחלת בנימין75, ת" ד2319 מיקוד61022 'טל :ישיר 054-5800819 פקס : 03-6179022 :אתרwww.kavlaoved.org.il דוא"ל : [email protected] ו. עובדים שחויבו בבידוד בשל מגע עם חולה מאומת במסגרת עבודתם 27 . לכל הפחות, יש לייחד הוראות ביחס לעובדות ועובדים שחויבו בבידוד בשל מגע עם חולה מאומת במקום עבודתם,. עובד שנדבק בנגיף הקורונה במקום עבודתו מוכר כיום כנפגע תאונות עבודה. בדומה לכך, יש להעניק הגנה מיוחדת למי שחויב בבידוד עקב מגע עם חולה מאומת ב מקום עבודתו ויש לשפותו כבר החל מהיום הראשון ו באופן מלא מצד המדינה . 28 . הדברים נכונים גם מהיבט נוסף, והוא היבט המעסיק– במקרה בו עובד נדרש להיכנס לבידוד עקב מגע עם חולה מאומת במקום העבודה, סביר להניח ש הוא לא יהיה היחיד שיידרש בכך ובמקרים אלה גדל הסיכוי להשבתה מוחלטת של ה.עסק ועקב כך לפגיעה קשה במעסיק 29 . מסיבו ת אלו יש לקבוע כאמור כי בידוד עקב מגע עם חולה במסגרת העבודה, לא יהיה על חשבון ימי המחלה של העובד, יהיה במימון מלא, ומצד המדינה. הדברים נכונים במיוחד כאשר מדובר בעובדים חיוניים, שהמדינה מעוניינת בהמשך עבודתם גם בתקופות סגר, ושחלק ניכר מהם עובדים במקומות הומ י אדם כמו מרכולים או .בתי מרקחת ובאים במגע ישיר ויומיומי עם קהל 30 . משכך, אנו מציעות לקבוע סעיף נוסף בתזכיר, ולפיו עובד שחוייב בבידוד בשל בעקבות מגע עם חולה מאומת במסגרת עבודתו, יהיה זכאי למימון ימי הבידוד באופן מלא והחל מהיום הראשון, בדומה להסדר הזכאות המוצע בסעיף3 )ג(ב לתזכיר., על חשבון המדינה ז. עובדים שיצאו לחו"ל לצרכים מיוחדים 31 . התזכיר מחריג מהגדרת "עובד השוהה בבידוד", עובדים שיצאו לחו"ל ונדרשים בשל כך בבידוד עם חזרתם (למעט נסיעת עבודה). אלא שיש להבחין ,בין מקרים בהם העובד נוסע לחו"ל לצורכי נופש, לבין מקרים אחרים כגון: טיפולים ;רפואיים; מצב רפואי של בן משפחה מדרגה ראשונה המתגורר בחו"ל; לוויה ביקור משפח ה .גרעינית של מהגרי עבודה או עולים; ועוד 32 . במקרים אלה, שהם מקרים בהם לא ניתן לצפות שאדם סביר יידחה עד אין קץ את נסיעתו או שיסתכן באבדן מחצית משכרו , יש לקבוע כי יחול ההס דר הכללי במלואו או באופן חלקי. ח. מהגרי עבודה שנכנסים ל תחילת עבודה ב ישראל 33 . התזכיר מבהיר כי עובד הוא גם מהגר עבודה לפי חוק עובדים זרים, תשנ"א- 1991 , אך למעט " אם הוא חוזר כהגדרתו בצו בריאות העם לצורך תחילת העסקתו בישראל ."מ דברי ההסבר לחוק עולה כי הכוונה היא ל תקופת הבידוד הראשונית ש בה מחוייב העובד בגין הגעתו לישראל לשם תחילת עבודתו בה ., בלבד 34 . ,עם זאת ה נוסח הקיים "להגדרת "עובד אינו תואם את דברי ההסבר והוא מחריג עובד זה גם ביחס לתקופות בידוד נוספות שהוא עשוי להיות מחוייב בהן בהמשך במהלך עב וד תו וללא קשר להגעתו מחו"ל , למשל בגין מגע תל- :אביב רח' נחלת בנימין75, ת" ד2319 מיקוד61022 'טל :ישיר 054-5800819 פקס : 03-6179022 :אתרwww.kavlaoved.org.il דוא"ל : [email protected] .עם חולה מאומת זאת ועוד: חלק ממהגרי העבודה כלל אינם מח וייבים בבידוד בגין הגעתם לישראל ( למשל עובדי חקלאות מתאילנד שהוספה ל"רשימת המדינות הירוקות" אינם מחוייבים כיום בבידוד) ואין כל סיבה להחריגם מההגדרה. 35 . ,משום כך יש לתקן את הנוסח "להגדרת "עובד ולהבהיר , שהעובד מוחרג מההגדרה רק ביחס ל שלב הבידוד הראשוני בגין כניסתו לישראל לשם תחילת עבודה, ככל שהוא מחוייב בו. ט. החרגת מעסיקי "מסתננים" מחובת השיפוי 36 . התזכיר מחריג את זכאותם של מעסיקים לשיפוי מצד המדינה, בגין מימון הבידוד לעובד "מסתנן". על פי דברי ,ההסבר לחוק" הבסיס לכך הוא מכיוון שהעסקה כאמור היא בניגוד לדין, ואין מקום לשפות מעסיק בעבור העסקה שלא כדין." 37 . משמעות הדבר היא פגיעה אנושה במעסיקיהם של עובדים המוגדרים כ"מסתננים", אשר לצד חובתם לממן את ,ימי הבידוד של העובדים .לא יהיו זכאים לשיפוי מצד המדינה כלל כפועל יוצא, הדבר יוביל גם לפגי עה בעובדים עצמם, אשר במצב זה יר סב שלא יקבלו כלל תשלום מהמעסיק בהיעדר שיפוי מהמדינה (דבר שיש בו סכנה לבריאות הציבור, כעולה מהתזכיר עצמו ). מובן גם שלהטלת מלוא הנטל על המעסיק יהיו השלכות על עתידו של העסק, באופן שיפגע הן במעסיק והן בעובד , וזאת במיוחד בענפים פגיעים ממילא שבהם מועסקים מבקשי מקלט )רבים (חברות ניקיון, מלונות, מסעדות . לא למותר להזכיר גם את מצבם הקשה של מבקשי המקלט שאיבדו את .עבודתם, בהיעדר זכאות לדמי אבטלה 38 . .פגיעה זו אינה יכולה לעמוד מבחינה משפטית אנשים רבים העומדים בתנאי הגדרת "מסתנן" מחזיקים בידיהם יר שיונות ישיבה מסוג/ב1 שהם באופן מובהק רישיונות עבודה (כי הוכרו כקורבנות סחר; כי הם מצויים בהליכי איחוד משפחות עם אזרח ישראל; במסגרת מכסות הומניטאריות שהמדינה קבעה לאזרחי סודן יוצאי חבלי דרפור, הרי הנובה והנילוס הכחול; במסגרת המדיניות ביחס לאזרחי קונגו; בעקבות המלצות הוועדה הבינמשרדית למתן מעמד מטעמים הומניטאריים; ועוד). אין חולק כי עובדים אלו זכאים לעבוד , אף לשיטת המדינה, ואין כל מקום לפגוע במעסיקיהם או בהם. 'כמו כן, חלק ניכר מיתר ה"מסתננים" הגישו בקשות פרטניות למקלט (ר סעיף46 לפסק דינה של הנשיאה חיות בבג"ץ2293/17 גרסגהר נ' הכנסת , ניתן ב יום23.4.2020 ) /ו .או שוהים בישראל תחת הגנה זמנית העסקתם של אנשים אלו התאפשרה "הלכה למעשה מכח "מדיניות אי האכיפה עליה הודיעה המדינה לבית המשפט ו ש הפכה מזה עשור למציאות חייהם של אלפי עובדים ומעסיקים .ואכן, לאנשים אלו זכות לקיים את עצמם בכבוד לפי המשפט הבינלאומי שמדינ ת ישראל צד לו ( סעיף6 ל ,אמנה בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות1966 , ש חלה ,גם על מי שאינו אזרח המדינה החתומה לפי סעיף2 )(ג ; סעיף17 ,לאמנה בדבר מעמדם של פליטים1951 .) תל- :אביב רח' נחלת בנימין75, ת" ד2319 מיקוד61022 'טל :ישיר 054-5800819 פקס : 03-6179022 :אתרwww.kavlaoved.org.il דוא"ל : [email protected] העובדה ש זכויותיהם ממוסכות ב ""ערפל נורמטיבי ,שיצרה המדינה כפי שתיאר זאת בית המשפט הע ליון לא פעם , אינה מאיינת.את זכויותיהם ,נזכיר כי בית המשפט העליון קבע אך לאחרונה, כי מעסיקיהם של בעלי רישיונות 'ישיבה לפי ס 2 ()(א5 ) לחוק ,הכניסה זכאים לאותן הטבות מס לה ן זכאים מעסיקיהם של עובדים בעלי רישיון עבודה /ב1 , בענפים בהם חלה ההטבה (ע"א6893/19 חברת בית אבות שלמה המלך בע"מ נ' פקיד שומה גוש דן , ביום4.8.2020 .) עוד נזכיר שבבג"ץ6312/10 קו לעובד נ' ממשלת ישראל ( 16.1.2011 ) עצמו , בו אושר הסדר "אי האכיפה" ביחס למבקשי מקלט ומי שזכאים להגנה זמנית, נקבע כי הסדר זה הוא סביר לשעתו בהיותו הסדר זמני , וכי דלתות בית המשפט העליון פתוחות בנוגע לשאלת זכותם של מבקשי המקלט לע.בוד 39 . למעלה מן הצורך נציין שהסדר "אי האכיפה" כשלעצמו יוצר פיקציה בלתי ראויה לפיה לכאורה העובד אינו רשאי לעבוד, על אף שבפועל הוא יכול. רק לאחרונה הסירה רשות האוכלוסין וההגירה את הכיתוב "אינו מהווה רישיון עבודה" מרישיונות הישיבה של אזרחי אריתריאה וסודן. החרגתם של מעסיקי "מסתננים" מהסדר השיפוי מהווה ניסיון פסול להכביד על מחייתם של העובדים שהוגדרו על- ידי בית המשפט העליון כמי שמשתייכים לאחת האוכלוסיות המוחלשות ביותר בישראל, שאין להן נגישות למנגנוני התמיכה הסוציאלית במדינה והחשופה לניצול , ו שכל פגיעה בשכרם של עובדים אלה עלולה להשפיע במידה רבה על חייהם . טעם זה עמד בין היתר, בבסיס פסילתו של החוק במקרה ב בג"ץ גרסגהר ,(שם פיסקה43 .) 40 . ,בכל אופן הנימוק המוזכר בדברי הה סבר לחוק מפתיע גם על רקע העובדה שהמדינה משפה ברגיל מעסיקים של עובדים אשר נכללים"בהגדרת "מסתנן . למשל, עובד שנפגע בתאונת עבודה מקבל ממעסיקו תשלום בגין ימי מחלה עד לשלב ההכרה בו בידי המוסד לביטוח לאומי כנפגע תאונת עבודה , ומעסיקו זכאי לשיפוי בדיעבד מהמדינה לאחר ההכרה– "וזאת גם במקרים בהם העובד עונה להגדרת "מסתנן . ,כמו כך במקרים בהם מעסי ק של עובד פשט רגל או פורק, המדינה משלמת לעובד את זכויותיו בגין העסקתו,במקום מעסיקו לרבות שכר עבודה בשנה האחרונה להעסקה ו פיצויי פיטורים בגין כל תקופת העסקתו– וכך גם כאשר מדובר בעובדים "העונים להגדרת "מסתנן. 41 . אין כל היגיון אם כן, שדווקא בהסדר ימי הבידוד, כא שר בריאות הציבור מונחת על הכף, המדינה תפלה ותחריג את מבקשי המקלט ותפגע בהם ובמעסיקיהם. יש לבטל הוראה זו, ולנהוג כפי שנהוג ברגיל ביחס לתשלומים לו.שיפויים שהמוסד לביטוח לאומי מעניק לעובדים אלו ולמעסיקיהם בגין עבודתם י. עובדים שנדרשים לעבוד במהלך ימי הבידוד 42 . כידוע, עובדים רבים יכולים באופן תיאורטי לבצע את עבודתם במהלך הבידוד, ורבים מבקשים לעשות כן או מתבקשים לעשות כן על ידי מעסיקיהם. חרף זאת, אין בתזכיר כמעט כל התייחסות לסיטואציה זו, למעט הוראת סעיף3 .ו הקובע שמי שעבד בשכר בתקופת בידודו לא יהיה זכאי לדמי בידוד תל- :אביב רח' נחלת בנימין75, ת" ד2319 מיקוד61022 'טל :ישיר 054-5800819 פקס : 03-6179022 :אתרwww.kavlaoved.org.il דוא"ל : [email protected] 43 . אנו סבורות כי יש לחזק את ההגנה על העובדים במצב זה, נוכח פערי הכוחות בינם לבין המעסיקים והעובדה .)שלא כולם יכולים לבצע את עבודתם במהלך הבידוד (בעיקר כאשר מדובר בהורים המצויים בבידוד עם ילדיהם 44 . משכך, יש לתקן את סעיף3 ו לתזכיר ולקבוע בו גם:את ההוראות הבאות א. עובד.שעבד בתקופת בידודו יהיה זכאי לשכר עבודה בגין עבודתו ב. עבודה בתקופת הבידוד תהיה בהסכמת העובד והמעסיק, תוך התחשבות ביכולתו של העובד לבצעה במהלך .הבידוד ג. תשלום שכר בגין עבודה שבוצעה ב חלק מתקופת הבידוד לא יביא לקטיעת רצף תקופת הבידוד בבחינת תשלום דמי הבידוד ולהת חלתם מחדש למשך יתרת ימי הבידוד (דהיינו, עובד אשר עבד ביום ה-5 ,לבידודו ימשיך לקבל תשלום ביום ה-6 לבידוד כאילו מדובר ביום ה-6 .), ולא כאילו מדובר ביום הראשון מהתחלה בכבוד רב, אלעד כהנא, עו"ד – קו לעובד דבי גילד- חיו, עו"ד– האגודה לזכויות האזרח מהא שחאדה סויטאת, עו"ד – איתך- ِ مَعَك, משפטניות למען צדק חברתי הגר זוסמן שהי, עו"ד– הקליניקה לזכויות בעבודה , המרכז הבינתחומי בהרצליה עידית צימרמן, עו"ד– הקליניקה לזכויות עובדים באוניברסיטת תל אביב שי אוקסנברג, עו"ד– שדולת הנשים בישראל