חומר רקע

חקירות אפידמיולוגיות לקטיעת שרשרות ההדבקה בנגיף הקורונה | 3 תקציר מרכיב מרכזי וחיוני במאבק בנגיף הקורונה שנועד להפחית את מקדם ההדבקה ה וא קטיעת שרשרות ההדבקה . ניהול מערך ה חקירות האפידמיולוגיות יעיל ומהיר מסייע למניעת התפרצויות רחבות של נגיפים ולקטיעת שרשרות ההדבקה לפני שהן יוצאות מכלל שליטה. המידע המצטבר מתוצאות חקירות מאפשר לגבש תמונת מצב על אודות פיזור התחלואה והיקפה , ל זהות מוקדי ם של ההתפרצות ו לאמוד את היקפ .ם מידע זה חיוני למ קבל י ה החלטות המתמודדים עם התפשטות המגפה ומאפשר להם לתת הנחי ות מושכלות לציבור: כניסה ל בידוד, נקיטת צעדים לריחוק חברתי , ,סגר .או הנחיות אחרות מערך חקירות יעיל ומהיר ,חיוני במיוחד בעת התפשטותה של מגפת הקורונה כדי להקל את העומס המוטל על הרופאים ועל מחלקות האשפוז ו לאפשר למערכת הבריאות להתמודד טוב יותר עם.המגפה הב יקורת בדוח זה נעשתה בחודשים מאי עד אוגוסט 2020 , בעת שמגפת הקורונה התפשטה בצורה משמעותית וגרמה להשפעות מרחיקות לכת על המשק, על החברה ועל כל פרט ופרט בישראל ובעולם כולו. מדובר בביקורת שמתבצעת בזמן שהנתונים משתנים ומתעדכנים וההחלטות מתקבלות בהתאם לנסיבות המתפתחות באופן שוטף. הממצאים .המוצגים בדוח הם ממצאי ביניים המתבססים בעיקר על תקופת הביקורת 4 |דוח ביניים מיוחד בנושא התמודדות מדינת ישראל עם משבר הקורונה 106,888 5,622 ( 5.3% ) 1 ל- 9,000 4.9 , 3.4 מספר החקירות האפידמיולוגיות מפרוץ המגפה ועד25.8.20 חקירות שלא הסתיימו מפרוץ המגפה ועד25.8.20 היחס בין מספר החוקרים למספר התושבים ,בישראל (לעומת1 ל- 4,000 בגרמניה ו- 1 ל- 2,200 )באנגלייה בתחילת ספטמבר2020 לפי נתוני מפקדת אלון בפקע"ר במחצית ספטמבר2020 , מספר המגעים הממוצע המדווח בחקירות שלהם הוא4.9 ; מספר המגעים המדווח בחקירות משרד הבריאות הוא 3.4 . זאת למול יעד של מפקדת אלון להגעה ל- 10 מגעים מדווחים .בממוצע 48-24 כ- 64% כ- 74% שעות- פרק הזמן היעיל לביצוע חקירה אפידמיולוגית ,לחולה ממועד קבלת תוצא ה חיובי ת של בדיקת מעבדה ועד לסיום החקירה והוראה על בידוד המגעים של החולה מ- 76 חקירות שבדק משרד מבקר המדינה במחוז ירושלים בחודשים יוני עד יולי2020 החלו רק לאחר יותר מארבעה ימים ממועד קבלת תוצא ה חיובית של בדיקת מעבדה שיעור ה חולים שאותרו כמגעים עם חולה מאומת בחקירות האפידמיולוגיות ו/או ב פעולות הסיוע של שב"כ בתקופה 1.7.20 - 26.8.20 חקירות אפידמיולוגיות לקטיעת שרשרות ההדבקה בנגיף הקורונה | 5  מערכת לניהו ל חקירות אפידמיולוגיות - נכון לתקופת הביקורת למשרד הי לא הבריאות י יעילה מערכת תה החקירות מערך של איכותי לניהול האפידמיולוגיות. בספטמבר2020 , לאחר החבירה למפקדת אלון, הוחל בהטמעת מערכת מעודכנת לניהול חקירות, שתוכל ל סייע בביצוע איכותי של חקירות ו ב ניהול מבוקר .שלהן רק בתחילת חודש נובמבר2020 המערכת מתוכננת להיות מופעלת .במלואה  איתור חולי ם לצורך חקירתם ושיתוף הפעולה שלהם עם החקירות - מתוך 76 חקירות , שבוצעו בחודשים יוני- יולי2020 ו שנבדקו במחוז ירושלים , 22 תיעדו רק את מגעי הנחקר עם בני משפחתו, או שלא תועדו מגעים כלל. בארבע מהחקירות נרשם ;שהנחקר לא שיתף פעולה לפי נתוני משרד הבריאות ל- 25.8.20 , מתוך106,888 ,חקירות אפידמיולוגיות שבוצעו לחולים5,622 לא הסתיימו- ( עם רובם61% ) לא נוצר .קשר והיתר התנגדו להיחקר או לא אותרו  פרק הזמן לתחילת חקירה אפידמיול ו גית - כ- 4% מ- 76 החקירות האפידמיולוגיות שנבדקו במהלך הביקורת התח ילו בתוך יום אחד ממועד קבלת ת,שובה חיובית לבדיקת המעבדה בס ך הכ ול מעט יותר מ- 5% מהחקירות התחילו בתוך48 שעות; כ- 64% .מהחקירות החלו לאחר ארבעה ימים ויותר  תיעוד נתוני החקירות - תיעוד החקירות בחודשים יולי- אוגוסט2020 , נעשה בחלק ,גדול מהמחוזות באמצעות טפסים ידניים. רק לאחר שתוגבר מערך החוקרים עברו .חלקם להזנת הפרטים ישירות למחשב חלק מהפרטים הוזנו בטופס החקירה בשיטה של הזנת מלל חופשי ולא כטופס ממוחשב "חכם" ובחירה מתוך רשימה. שיטה כזו היא איטית, אינה יעילה, אינה מבוקרת, דורשת לכפל של משאבי כוח אדם ו בעלת פוטנציא ל רב לטעויות.  א יתור בני משפחה של הנחקרים - בשל חוסר השיטתיות ב תהליך ,החקירה לעיתים מתבצעות במקביל חקירות ,לכמה בני משפחה על ידי ,חוקרים שונים בלי שהם יודעים ש מדובר בעצם בבני משפחה אחת, ובלי שנוצר ידע חדש המצביע על הדבקה של בני משפחה .  חיבור מערכת ניהול החקירות לנתוני משרד החינוך - המערכת לניהול ה חקירות של משרד הבריאות אינה מקושרת למערכת לניהול נתוני התלמידים של .משרד החינוך לכן לא ניתן לאחזר נתונים באופן מקוון על אודות תלמידים שיש פוטנציאל שנחשפו לתלמיד חולה בכיתתם או בבית ספרם או בכל מוסד חינוכי אחר בו ש הם לומדים (גני ילדים ,ישיבות ,פנימיות וכד)' , אלא בדרך של ביצוע פעולות של .החוקרים מול המוסדות החינוכיים והנהלותיהם  מחסור בצוותי החוקרים האפידמיולוגים- גם לאחר תגבור מספר החוקרים האפידמיולוגים, בספטמבר2020 , עדיין היה מספרם ביחס לאוכלוסייה קטן ביחס למספרם במדינות אחרות. מספר החוקרים משפיע על פרקי הזמן להשלמת .החקירות, על איתור מגעים פוטנציאליים ועל יעילות קיצור שרשרות ההדבקה  פעילות המשרד בקשר לאיכוני שירות הביטחון הכללי - מספר האנשים שהיו במגע קרוב עם חולה אשר הועלה ב פעולות הסיוע של השב"כ מ- 1.7.20 עד26.8.20 , 6 |דוח ביניים מיוחד בנושא התמודדות מדינת ישראל עם משבר הקורונה היה גדול פי שלושה מהמספר שהועלה ב חקיר ות ה אנושי ות. כ- 7% בלבד מ ה אנשים שנמצא שהיו במגע קרוב עם חולה הו עלו הן בחקירה אנושית והן ב פעולות הסיוע.  מוקד הפניות לבירורים והשגות - כ- 62% מהשגות הפונים, על הוראה להיכנס לבידוד שהוגשו ל מוקדי משרד הבר יאות מ- 1.7.20 ועד26.8.20 ,התקבלו, ורק כ- 13% ן מה נדחו. .השאר נסגרו מסיבות שונות  מומלץ כי משרד הבריאות ומפקדת אלון בפקע"ר יפעלו בתיאום ו בשיתוף פעולה מלא ומתואם כדי להצליח להגיע ליעד שקבעו, ולפיו בתחילת נובמבר2020 תפעל מערכת ממוחשבת יעילה ואיכותית לתפעול וניהול של .מערך החקירות האפידמיולוגיות מומלץ כי הם יקיימו מעקב אחר ביצועי המערך וככל שנדרש ימשיכו בעדכון .המערכת מומלץ גם לשפר את ניהול נתוני החקירות ואת הבקרה עליהם, כך שיהיה בידי המשרד ב סיס נתונים אמין ההכרחי לצורך קבלת החלטות מבוסס ות בכלל ולצורך קטיעת שרשרת ההדבקה בפרט .  מומלץ ש משרד הבריאות ומפקדת אלון יקבעו את המתכונת הראויה להפעלת מערך החקירות האפידמיולוגיות. בכלל זה ראוי שייקבע מספר המגעים הסביר, שיש לאתר בכל חקירה, בתלות במאפייני הנחקר וכי יינתנו בידי החוקרים כלים להשיג יעד זה. עוד מומלץ שיגובשו כלים טכנולוגיים ואחרים לאיתור מגעים ושיכשירו את החוקרים להתמודד באופן מקצועי עם קושי בקבלת שיתוף פעולה מלא מהנחקרים. בנוסף מומלץ לקיים בקרה ומעקב עיתיים אחר תפוקות החקירות, הן בהיבט הכמותי והן .בהיבט האיכותני  מומלץ ש משרד הבריאות, ב ,שיתוף מפקדת אלון י נתח ו את פרקי הזמן הנוגעים לחקירות ו י עמד ו על ה חסמים אשר גורמים לעיכוב בביצוע ן וכי יושם דגש על הצורך החיוני להתייעלות של תהליכי החקיר ות , ובכלל זה קיצור פרקי הזמן בין ה שלבים השונים בתהליך, וזאת בלי לפגוע באיכות ביצוע ן .  מומלץ שמשרד הבריאות, ,בשיתוף מפקדת אלון ישימו דגש על הסברת החשיבות של החקירות האפידמיולוגי תו ותרומתן לטובת הציבור כולו ובייחוד לקרובים לנחקר. מומלץ שהם ישפרו את שיטת התיעוד והדיווח של הנתונים הנאספים בחקירות וכן שישלימו את הטמעת המערכת המעודכנת לניהול החקירות בכלל המחוזות, לרבות טופס החקירה החדש והטופס לתחקור עצמי ישירות למחשב.  ,מומלץ שמשרד הבריאות בשיתוף מפקדת אלון ישלימו את גיבוש מאגר החוקרים ,האפידמיולוגים בהתאם להיקף הנדרש. מומלץ גם שהמשרד יתאים, ככל הניתן, את החוקרים למאפייני האוכלוסייה- הרקע התרבותי שלה, נגישותה השפת ית וכד ,' בפרט נוכח הפערים בדבר שיתוף הפעולה של האוכלוסיות השונות בישראל. עוד מומלץ שהמשרד יבחן את הסיבות להיקף הניכר של ההשגות המוצדקות ויפעל לטייב את שיטות האבחון השונות מפעם לפעם, מתוך מטרה לצמצמן, כדי להקטין את נטל .הבידודים שמוטל על הציבור שלא לצורך  מ ומלץ כי משרד הבריאות יקבע כללים בנוגע לזהות המחוז שרצוי ש יחקור את החולה - האם יהיה זה המחוז שבו אירעה ההדבקה או מחוז מגורי החולה. בנוסף נחוץ שיוודא שהמערכת המעודכנת לניהול החקירות מאפשרת לדייק את מקום ההדבקה מבחינת חקירות אפידמיולוגיות לקטיעת שרשרות ההדבקה בנגיף הקורונה | 7 הגדרתו (כגון אירוע, מוסד חינוכי, מכון כוש ר, מפעל) ומיקומו הגיאוגרפי. עוד מומלץ שמשרד הבריאות ישלים את הרחבת מערך החקירות כך שיפעל בשיתוף הרשויות .המקומיות בהתאם למיקום ההדבקה כפי שנעשה במדינות אחרות בעולם  מומ לץ ש משרד הבריאות ומשרד החינוך ישלימו את גיבוש ה מתווה ל העברת המידע בין הגופים והסדרת ו , תוך הקפדה על שמירת הפרטיות, בהתאם להוראות תקנות ,)הגנת הפרטיות (תנאי החזקת מידע ושמירתו וסדרי העברת מידע בין גופים ציבוריים התשמ"ו- 1986 . .עוד מומלץ להסדיר ממשק ישיר מול קובץ מרשם האוכלוסין  מומלץ שמשרד הבריאות ימצה את היקף החקירות האפידמיולוגיות לצד פעולות הסיוע של השב"כ ,ופעולות איתור נוספות די כ שהדבר יסייע באיתור מי שעשוי להיות חולה. מומלץ שהמשרד וגורמי האכיפה יפעלו לוודא שמי שנמצא שהיה במגע קרוב עם חולה, יבודד מסביבתו, על מנת שלא תיווצר הדבקה פוטנציאלית, וזאת כל עוד לא .נשללה האפשרות שהוא אכן חולה 8 |דוח ביניים מיוחד בנושא התמודדות מדינת ישראל עם משבר הקורונה חקירה אפידמיולוגית1 (להלן גם - חקירה )נועדה להתחקות אחר התפרצות מגפה (פנדמיה2) ברמת הפרט כדי .למנוע את התפשטות ההדבקה החקירות האפידמיולוגיות כוללות זיהוי מגעים ( Contact Tracing ) 3 ונעשות באמצעות תשאול החולה וכן באמצעות שימוש בטכנולוגיות המאפשרות איכון של החולה- .למשל איכון מכשיר הטלפון שלו סמכויות החוקרים האפידמיולוגים4 (להלן גם- )החוקרים נקבעו ,בפקודת בריאות העם1940 והן מאפשרות להם בין היתר לדרוש מכל אדם למסור מידע מזהה לאיתור ה מקום או ה זמן שבו שה ו חולה ומי שבא עימו במגע קרוב לשם צמצום התפשטות הנגיף . זיהוי מגעים, בהקשר של נגיף הקורונה, נועד לאתר אנשים שהיו במגע הדוק5 עם חולה מאומת בנגיף (להלן גם- ,)חולה לאפשר בידוד מהיר של אלו יש יתכן ש נדבקו בנגיף ולאתר חולים נוספים שגרמו להדבקת החולה הנחקר. החקירות נערכות בשגרה ב שבע לשכות הבריאות המחוזיות של משרד הבריאות (להלן- המחוזות). ניהול מערך חקירות יעיל ומהיר מסייע ל מניעת התפרצויות רחבות של נגיפים ולקטיעת שרשרות ההדבקה לפני שה ן יוצאות מכלל שליטה . על פי צוות המומחים המייעץ למל"ל (המטה לביטחון לאומי ,)יעילות החקירות מתבטאת בשיע ור הנדבקים שהן מזהות כמגעים הדוקים של החולים המאומתים6, דהיינו שיעור החולים שזוהו קודם לכן כמגעים בחקירות פ הא ידמיולוגיות ., מתוך כלל החולים חשיבות נוספת ומהותית יש לחקירות נוכח העובדה שהמידע המצטבר מתוצאותיהן מאפשר לגבש תמונת מצב על אודות פיזור התחלואה וזיהוי מוקדי ההתפרצות והיקפה- מידע החיוני לקבלת החלטות על אופן ההתמודדות עם הצורך בצמצום התחלואה - כמו הנחיות על בידוד וסגר, נקיטת צעדים לריחו ק חברתי וכן קביעת מדיניות והקצאת משאבים .לביצוע בדיקות וחקירות מדינות שונות בעולם, כגון יפן, סינגפור, גרמניה וצ'כיה, פועלות לזיהוי מקורות ההתפרצות .וקטיעת שרשרות ההדבקה באמצעות מרכזי חקירות אזוריים בשיתוף הרשויות המקומיות כך למשל, בגרמניה וביפן מופעלים מא ות מרכזים הפרוסים ברחבי המדינה ומנהלים את .החקירות באמצעות צוותים המכירים את האוכלוסייה ומאפייניה התרבותיים והשפתיים מדינות אחרות, כמו אנגליה ואוסטרייה, מפעילות גוף מרכזי האוסף ומנתח את הנתונים של כל החולים במדינה המגיעים מגופים הפרוסים בשטח. ניהול אחוד זה מאפשר לרכז נתונים רבים, לנתח אותם ועל סמך זאת לגבש המלצות ברמה הלאומית. יש מדינות בעולם המערבי ובמזרח אסיה שבהן משתמשים בחקירה באמצעים טכנולוגיים כדי להתחקות ,אחר תנועת החולים, למשל בטופס דיגיטלי למילוי עצמי, באיכון טלפוני, בשעונים חכמים במידע מאפליקציות שונות, במידע מכרטיסי אשראי ובמידע משימוש בתחבורה ציבורית7 . 1 י אפ דמיולוגיה- ענף ב מדע הרפואה .העוסק בחקר הגורמים למחלות ברמת האוכלוסייה לצורך מניעתן 2 פנדמיה- מגפה )(אפידמיה המתפשטת בקרב האוכלוסייה באזורים נרחבים בעולם. 3 זיהוי מגעים משמעותו תהליך של זיהוי של אדם שעלול היה להיות במגע עם חולה קורונה, מעקב ואיסוף מידע ,על אודות אותם מגעים.בידוד, טיפול באנשים שנדבקו וזיהוי נוסף של המגעים של אותם אנשים 4 חוקר אפידמיולוגי הוא רופא מחוזי, סגן רופא מחוזי, אחות או עובד אחר של משרד הבריאות שהמנהל הסמיך לכך , (מתוך ,פקודת בריאות העם1940 .) 5 מ גע הדוק מוגדר על ידי משרד הבריאות כשהייה של פחות מ- 2 מטר למשך15 דקות לפחות עם חולה חיובי לקורונה , לרבות חשיפה במוסד רפואי לחולה; עבודה עם עובדי בריאות שחלו; שהייה בחדר עם חולה ללא מיגון; עבודה בסמוך לחולה או שהייה בכיתה עם חולה; נסיעה עם חולה במרחק של עד שני מושבים ממקום מושבו; בני ביתו של החולה או כל מגע ק רוב עם חולה שמעלה חשש להידבקות. צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה), התש"ף- 2020, פורסם ב- 2.2.20 . 6 צוות המומחים המייעץ למל"ל להתמודדות עם מגפת הקורונ ,ה דו"ח מס ,6 דו"ח מסכם" :ראייה שלמה לניהול השוטף של המגפה ," 10.5.20 . 7 מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה, "מערכי חקירות אפידמיולוגיות בעולם חוזקו, כמרכיב מרכזי 'בהכלת התפרצויות מקומיות ובניתוק שרשראות הדבקה", מסמך מס158 , 16.7.20 . חקירות אפידמיולוגיות לקטיעת שרשרות ההדבקה בנגיף הקורונה | 9 נוכח התמודדות מדינת ישראל עם התרחבות משמעותית של מגפת הקורונה ב ארץ פעלה הממשלה מ- 15.3.20 להסמיך את שירות הביטחון הכללי (להלן- שב"כ או השירות) לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות הנגיף, וזאת על ידי איסוף ועיבוד מידע טכנולוגי לסיוע למשרד הבריאות בביצוע החקירות האפידמיולוגיות . בעניין התנהלות שב"כ במסגרת ,פעולות הסיוע למשרד הבריאות ראו :את הפרק "הפעלת יכולות טכנולוגיות של שירות "הביטחון הכללי לסיוע למשרד הבריאות בביצוע חקירות אפידמיולוגיות במאבק בקורונה .בדוח מיוחד זה נוכח העלייה בהיקפי התחלואה , מינה ראש הממשלה ב- 22.7.20 את מנהל המרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי לפרויקטור הלאומי לטיפול במשבר הקורונה (להלן- .)הפרויקטור זמן קצר לאחר מכן גיבש הפרויקטור את ""מגן ישראל- תוכנית לאומית לטיפול במשבר הקורונה שמ .טרתה הורדת מקדם ההדבקה ושימורו ברמה נמוכה בתחילת אוגוסט2020 , החלה לפעול בפיקוד העורף של צה"ל (להלן- )פקע"ר "מפקדת אלון "לקטיעת שרשרות ההדבקה (להלן- ,)מפקדת אלון במטרה לקצר את לוחות הזמנים בכל הנוגע לאיסוף הדגימות ,לתהליכי המעבדה ,לחקירות האפידמיולוגיות ול בידוד החולים והמגעים וכדי לבצע הערכות מצב וניתוח המידע הנדרשים ל קביעת מדיניו ת8 . מפקדת אלון צפויה להתחיל לפעול בצורה מלאה בתחילת חודש נובמבר2020 .ה מפקד ה פועלת בהובלת פ קע"ר וגופים נוספים בצה"ל ובשיתוף משרד י הב טחון ,, גופי ביטחון שונים משרד הבריאות והרשויות המקומיות9 . כמתואר בתרשים שלהלן חקירה י אפ דמיולוגית תתבצע ב קרב כל מי שנמצא כחולה מאומת בבדיקת קורונה. 8 מפקדת אלון כוללת מלבד מערך חקירות ומגעים בין היתר גם מרכז דיגום; מרכז שליטה בידודים ומשל"ט ;מלוניות; מכלול הערכה מערך הסברה ועוד. 9 אתר האינטרנט של צה ,"ל4.8.2020 . 10 |דוח ביניים מיוחד בנושא התמודדות מדינת ישראל עם משבר הקורונה תרשים 1 :תהליך ביצוע חקירה אפידמיולוגית חקירות אפידמיולוגיות לקטיעת שרשרות ההדבקה בנגיף הקורונה | 11 המערכת לניהול החקירות האפידמיולוגיות בדוח ביקורת קודם , שהתפרסם במרץ2020 ועסק בנושא "טיפול מערכת הבריאות במחלות מתפרצות ומתחדשות" (להלן- )הביקורת בנושא מחלות מתפרצות כבר העיר מבקר המדינה על ליקויים במערך החקירות האפידמיולוגיות של הטיפול במחלת החצבת . " בין השאר צוין בדוח זה, בהתייחס לחקירות המחלה, כי חקירות אלה לא בוצעו כנדרש נוכח עומס הע בודה שנוצר בשיאה של ההתפרצות ". משרד הבריאות השיב על כך "כ י בלי תוספת כוח אדם לא מתאפשר מענה מושלם בכל המקרים" . המשרד אף ציין שהוא נמצא תב הליך פיתוח של מערכת ממוחשבת לדיווח וחקירה של מחלות כמו החצבת, ד בר ש צפוי להקל על צוותי ה חקירות ולסייע בגיבוש תמונת מצב ב.זמן אמת משרד מבקר המדינה המליץ למשרד הבריאות ל מחשב את אופן עריכת החקירות האפידמיולוגיות10 . ממצאים שעלו בבדיקה הנוכחית מצביעים על כך, שבתקופת הביקורת (מאי- אוגוסט 2020 )למשרד הבריאות לא הייתה מערכת יעילה לניהול איכותי של מערך החקירות האפידמיולוגיות .מצופה שמערכת כזו תתבסס על מתודולוגיה סדורה לביצוע החקירות ,תסייע לחוקר בביצוע חקירה שיטתית ,יוזנו בה בצורה יעילה נתונים על הנחקר ועל תוצאות החקירה ושהמערכת תבצע טיוב נתונים ותאפשר ליצור דוחות .מנהלים למעקב ובקרה התוצר של המערכת יה הי מאגר מידע איכותי על מגעים עם .הסביבה של מי שאומת כחולה בסיכום של ראש צוות המכלול לקטיעת שרשרות ההדבקה11 ממאי2020 הוא הצביע על כמה פערים אשר פגעו ,ביכולת לקטוע קטיעה אפקטיבית את שרשרות ההדבקה. הוא ציין בין היתר, ה כי מערכת של משרד הבריאות לא יא פשרה מעקב יעיל אחר מגעים, ולכן החקירה האפידמיולוגית הייתה מוגבלת ביכולותיה. עוד הוא ציין כי מערכת מידע שלמה התומכת בתהליך כולו מצויה בשלבי פיתוח [היא המערכת המעודכנת- ראו להלן] והיא .תאפשר ייעול של תהליכי הניהול והבקרה בתשובה שמסר משרד הבריאות למשרד מבקר המדי נה על ממצאי הביניים באוקטובר 2020 (להלן- תשובת משרד הבריאות) הוא ציין כי מיד עם פרוץ המגיפה הוא הקים בסיוע ,צה"ל מערכת תפעולית לניהול חקירות אפידמיולוגיות (להלן גם- המערכת המקורית ). על בסיס טכנולוגיה שאיפשרה את הקמתה המהירה. המערכת עוברת שינויים ושיפורים באופן רציף בהתאם לצרכים המשתנים , כל זאת תוך מתודולוגיה ו תהליכים סדורים, מנגנוני תיקוף והצפת מידע ממקורות שונים ל פני החוקר. המערכת גם מאפשרת הפקת דוחות מנהלים- תפעוליים, ניהוליים ואסטרטגיים לניטור שרשרות הדבקה ולהצגת מגעים אפשריים עם הסביבה של מי שאומת כח .ולה המשרד הוסיף ,ש עם הקמת מערך החקירות במפקדת אלון הוחלט לעבור לשימוש בטכנולוגיה שונה להקמת מערכת חדשה לניהול חקירות על בסיס המערכת המקורית , שאפשרה גם השקת טופס חקירות חדש (להלן- המערכת )המעודכנת. מפקד מערך החקירות הלאומי במפקדת אלון מסר לצוות הביקורת באוקטובר2020 כי בהמשך ל הפקת לקחים שבוצע ה על הפעלת מהמערכת המקורית ו כחלק מהשיפורים שהוכנסו בה, הושקה בספטמבר2020 , בשיתוף משרד הבריאות, מעטפת ניהולית חדשה [היא המערכת המעודכנת ], שהתבססה על המערכת המקורית . על פי ההסברים , 10 דוח שנתי70א ( 2020 '), עמ515 . 11 המכלול- צוות של קציני צה"ל ואנשי צבא, חיצוני למשרד הבריאות, שפעל במאי2020 כחלק מהמשל"ט המרכזי של משרד הבריאות על ידי המטה לביטחון לא ומי (מל"ל) כדי לסייע בניהול מהיר של קטיעת שרשרות .ההדבקה 12 |דוח ביניים מיוחד בנושא התמודדות מדינת ישראל עם משבר הקורונה ה טכנולוגיה של המערכת המקורי ת הייתה מיושנת יחסית ואיטית ולא התאימה לעבודה בעומס רב- עם מספר גדול של ח קירות ;עוד צוין כי נכון ל תחילת אוקטובר2020 בו צע פיילוט ראשו ן להפעלת המערכת ב כמה נפות :של משרד הבריאות ,חיפה, חדרה, רמלה ,פתח תקווה ונתניה וכי בהמשך הוא יתרחב ל יתר ה נפות . עוד הוסבר ש המערכת המעודכנת מייעל ת, משפרת ומקצר ת את תהליך ה:חקירה כלהלן 1 . המערכת המעודכנת מאפשרת תי עדוף של ה חקירות והקצאה יעילה שלהן ,לחוקרים הן מבחינת יכולת מיצוי המשאבים כדי שיהיה אפשר לבצע מספר רב יותר של חקירות והן מבחינת ההתייחסות המתאימה למאפייני החקירות- ל ה שפ יילו שוב ה מגורים ;של הנחקר 2 . המערכת מאפשרת ניהול סדור של ה חקירות תוך שילוב של מנגנון בקרה על עבודת החוקרים , באמצעות קביעת מדדים ויעדים, למשל בנוגע לפרקי הזמן הנדרשים לכל שלב בחקירה ובנוגע למספר המגעים העולים בכל חקירה, וכן מעקב אחר יצירת ;קשר עם אותם מגעים 3 . כח לק מהמערכת המעודכנת, נבנה טופס חקירה חדש, באמצע ספטמבר2020 הוחל להשתמש בו כפיילוט, ובראשית נובמבר2020 הטופס אמור להיכנס לשימוש בפריסה ;ארצית 4 . המערכת כוללת מנגנון לזיהוי ומיפוי אוטומטי על מפה גיאוגרפית, של מקום השהייה של מגעי הנחקר, דבר שהיה חסר במערכת המקורית; 5 . .באמצעות המערכת המעודכנת אפשר להפיק דוחות מנהלים על פי הצורך מתשובת משרד הבריאות עולה כי בעת פרוץ המגפה הוא פעל אומנם לשיפור המערכת המקורית לניהול החקירות, אך מגבלות המערכת לא א יפש רו לשפר אותה ביסודיות ולהביא לכך, שה חקירות יהיו יעילות הן מבחינת היקפי החקירות שנדרשו .נוכח התפשטותה מהירה של המגפה, והן מבחינת יכולותיה התפעוליות והניהוליות לפי כך,, חצי שנה לאחר פרוץ המגפה למשרד הבריאות עדיין לא ה י יתה מערכת חקירה מעודכנת לניהול יעיל של מערך החקירות האפידמיולוגי ו .ת בספטמבר2020 , ,לאחר החבירה למפקדת אלון הוחל בהטמעת מערכת מעודכנת לניהול חקירות , שתוכל לסייע בביצוע איכותי של חקירות בנ ו יהול מבוקר שלהן ו בתחילת חודש נובמבר2020 המערכת צפויה להתחיל לפעול בצורה מלאה . משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד הבריאות ולמפקדת אלון, לפעול ב תיאום וב שיתוף פעולה מלא כדי להצליח לה גיע ליעד שקבעו, ולפיו ב תחילת נובמבר2020 תפעל מערכת יעילה ואיכותית לתפעול וניהול של מערך החקירות האפ י .דמיולוגיות מומלץ כי הם יקיימו מעקב אחר ביצועי המערך וככל שנדרש ימשיכו בעדכון המערכת. חקירות אפידמיולוגיות לקטיעת שרשרות ההדבקה בנגיף הקורונה | 13 תפעול מערך החקירות האפידמיולוגיות מספר החקירות האפידמיולוגיות שלא הסתיימו נתונים נכו נים ל- 25.8.20 : לפי נתונים שמסר משרד הבריאות לצוות הביקורת ב- 9.9.20 , מספר החקירות מפרוץ המגיפה ועד 25.8.20 היה 106,888 12 ,נוסף על כך ציין המשרד ש- 5.3% מהחקירות האלו לא :הסתיימו בסופו של דבר מסיבות המפורטות בתרשים שלהלן תרשים 2 :פירוט של מספר החקירות האפידמיולוגיות שלא הסתיימו ב- 25.8.20 הציגה נציגת שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות לפני ועדה מיוחדת שהקימה הכנסת ה- 23 במרץ2020 לעניין הקורונה (להלן- ועדת הקורונה) נתונים שלפיהם כ- 4% מהנחקרים מסרבים להשיב על שאלות החוקרים והמשרד אינו מצליח לאתר כ- 1% - 2% .מהחולים עוד היא הביאה כדוגמה שבשבוע 10.7.20 - 16.7.20 או מתו בס לכה ך 7,998 ,חולים אך רק ל- 5,120 ( מהם כ- 64% ,) בוצעו חקירות לכ- 3% לא ניתן היה לבצע חקירה, ולגבי יתר כ- 33% החולים לא נמסרה סיבה מדוע לא בוצעה החקירה ולא ידוע אם החקירה בוצעה באיחור או שלא בוצעה כלל13 . משרד ה בריאות ציין בתשובתו כי היכולת לבצע חקירות אפידמיולוגיות בתנאי תחלואה שונים קשור ה להיקף כוח האדם העומד לרשות מערך החקירות ,. לפי הנתונים שברשותו בחוד שים יולי ואוגוסט 2020 , בוצעו כ- 89%-92% מהחקירות באופן מלא . לדבריו, חלק 12 למוחרת, ב- 10.9.20 מסר המשרד שהמספר המעודכן של המאומתים באותו מועד- 25.8.20 היה106,850 . 13 לפי נתונים אחרים שפרסם משרד הבריאות באתר שלו, בתקופה זו אומתו9,533 חולים, דהיינו קיימים עוד 1,535 חולים .שאומתו בשבוע זה 14 |דוח ביניים מיוחד בנושא התמודדות מדינת ישראל עם משבר הקורונה מהנתו נים המשקפים שהחקירות כביכול לא החלו, אינם נכונים, ובפועל החקירות הח לו והסתיימו, אלא ש לא הי י תה הקפדה מספקת על הזנת נתונים מסודרת במערכת לניהול .החקירות המשרד ציין ש לאחר תהליך עבודה עם מחוזות ה ,משרד הנתונים מראים כי בשבוע שהחל ב- 16.8.20 , רק כ- 4% מהחקירות לא החלו. ע ל משרד הבריאות לשפר את ניהול נתוני החקירות ואת הבקרה עליהם, כך שיהיה בידיו ב סיס נתונים אמין ההכרחי לצורך קבלת החלטות מבוססות בכלל ולצורך .קטיעת שרשרת ההדבקה בפרט איתור חולים לצורך חקירתם ושיתוף הפעולה שלהם עם החקירות ביצוע החקירה ומהימנותה תלויים רבות באיתור הנחקר ובנכונותו לשתף פעולה בתהליך החקירה וכן באיתור כל מי שבא עימו במגע שעלול להידבק .ביצוע יעיל של פעולה זו חיוני כדי לקטוע את שרשרת ההדבקה . בביקורת קודמת של מבקר המדינה בנושא מחלות מתפרצות נמצא כי חוקרים לא ביקשו מ הנחקרים פרטים על כל מי ו בא ש עימם ,במגע אלא על מגע עם בני המשפחה הקרובים .בלבד גם בבדיקה זו עלה שיש חקירות המתעדות מגעים עם בני ה משפחה ה קרוב ים בלבד, כמו כן עלה שיש חולים שאינם משתפים פעולה עם החוקרים, וכי יש חולים :שהחוקרים אים מצליחים לאתרם, כלהלן במדגם שבדקה הביקורת עלה כי מתוך76 ,חקירות שנבדקו במחוז ירושלים22 תיעדו רק את מגעי הנחקר עם בני משפחתו או שלא תועדו מגעים כלל , ב- 4 מהחקירות נרשם ;שהנחקר לא שיתף פעולה מחוז תל אביב העריך שכ- 10% מהחולים אינם משתפים פעולה ועוד כ- 20% משתפים פעולה באופן חלקי ; בכנס של רופאי מחוזות משרד הבריאות שהתקיים ביוני2020 ,ציין ה רופא ה מחוז י בלשכת בריאות מחוז ד רום כי חלק מ הנחקרים במחוז אינם מוסרים מידע אמין ,וזאת כדי למנוע הכנסת מי שבא איתם במגע לבידוד . מפקד מפקדת אלון מסר לצוות הביקורת ב- 14.9.20 כי מספר המגעים הממוצע ש עליו מדווחים הנחקרים בחקירות נמוך דו מא ועומד על4.9 מגעים , בחקירות שביצעו חוקרי מפקדת אלון, ו- 3.4 מגעים בחקירות שביצעו חוקרי משרד הבריאות. הוא ציין שמספר המגעים הממוצע הסביר כאשר יש יכולות חקירה גבוהות הוא כ- 40 מגעים ועם היכולות הקיימות כ- 20 ; לדעתו אחת הסי בות למספר הנמוך של המגעים המדווחים היא הימנעות מהצורך שאלו שזוהו כמגעים, יי כנסו לבידוד. הוא הוסיף וציין שמפקדת אלון הציבה יעד להגדיל מספר זה לממוצע של10 .מגעים שעליהם ידווח הנחקר חקירות אפידמיולוגיות לקטיעת שרשרות ההדבקה בנגיף הקורונה | 15 משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד הבריאות ולמפקדת אלון לקבוע את המתכונת הראויה להפעלת מערך החקירות האפידמיולוגיות כך שה חקירות יהיו יעילות .בכלל זה ראוי שייקבע מספר המגעים הסביר שיש לאתר בכל חקירה לפי ה מאפיינים הרלוונטיים של ה ,נחקר וכי יינתנו בידי החוקרים כלים להשיג יעד זה כדי שהחקירה תבוצע בשלמות ה .עוד מומלץ שהם יגבשו כלים טכנולוגיים ואחרים לאיתור מגעים ושיכשירו את החוקרים להתמודד באופן מקצועי עם קושי בקבלת שיתוף פעולה מלא מהנחקרים. נוסף על כך מומלץ לקיים בקרה ומעקב עיתיים אחר תפוקות החקירות , הן בהיבט הכמותי והן בה י בט האיכותני, ולפעול להסרת חסמים המונעים השגת .תפוקות רצויות דגש יש לתת להסברת החשיבות של החקירות האפידמיולוגיות ותרומתן לטובת הציבו ר כולו ובייחוד לקרובים לנחקר . משרד הבריאות מסר בתשובתו כי הוא מקבל את המלצת משרד מבקר המדינה ופועל .ליישמה הוא ציין שהוא מ בצע בקרה על מש תנים שונים בחקירה ובהם על מספר המגעים שעולים בכל חקירה, ו בכלל זה על חקירות שמעלות שאין דיווח על מגעים, וכן הוא בוחן את מילוי מלוא פרטי הנחקר לרבות תסמינים ומחלות רקע שיש לו. עוד הוא ציין כי בתקופות בהן כמות החולים ,עולה על יכולת התחקור של המערכת הנחייתו היא ,לבצע קודם כ ו ל, חקירות של החולים האחרונים , שכן בנוגע אליהם היכולת לקט ו ע את שרשרת הה דבקה היא הגבוהה ביותר. המשרד גם בוחן כלים הסברתיים יעילים בהתאם למאפייני האוכלוסייה במטרה להעביר את מסר הח שיבות של ה.חקירות פרק הזמן מקבלת תוצאה חיובית של בדיקת מעבדה עד לתחילת חקירה אפידמיולוגית קיצור פרק הזמן להשלמת איתור המגעים בחקירה האפידמיולוגית נדרש כדי להבטיח את קטיעת שרשרת ההדבקה ,מהר ככל האפשר , וכן כדי להבטיח ש הנחקר יזכור כמה שיותר מידע ופרטים הרלוונטיים לחקירה. מכאן שככל שהחקירה מתבצעת מוקדם יותר, התועלת ממנה .רבה יותר חוזרים שונים של ה משרד וגורמים מייעצים קבעו כי פרק הזמן היעיל לתהליך כולו הוא24 עד 48 שעות: מ מועד קבלת תוצאה חיובית של בדיק ת המעבדה14 ועד לסיום החקירה והוראה על בידוד המגעים15. מבקר המדינה ה צביע ב דוח על מחלות מתפרצות בהקשר למחלת החצבת, על עיכוב גדול בביצוע החקירות ה אפידמיולוגיות שנבדקו ב ביקורת, ובביקורת זו נבדק פרק הזמן מקבלת תוצאה חיובית של בדיקת מעבדה ועד לתחילת החקירה . איתור המגעים בחקירות האפידמיולוגיות מתבצע בהתאם לזמינות החוקרים האפידמיולוגים (להלן גם- )החוקרים, ז מינות הנחקר ושיתוף הפעולה שלו, מורכבות המקרה, מספר המגעים שהיו לנחקר וה זמינות בהשגת נתונים . נציגת שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות דיווחה לוועדת הקורונה בכנסת ב- 25.8.20 כי בדרך כלל נפתחת חקירה ביום שבו מתקבלת תוצאה חיובית לבדיקת המעבדה, החקירה נמשכת בין שעה לכמה שעות 14 " ראו בדוח מיוחד זה בפרק על מערך הדגימות ובדיקות המעבדה לאבחון ."קורונה 15 הכוונה למי שבא במגע עם חולה. כך למשל, על פי חוזר משרד הבריאות שהתייחס למחלות חצבת, אדמת וחזרת, היעד להתחלת ח קירה אפידמיולוגית הוא48 ש עות מקבלת הדיווח הראשוני על לפחות80% מהמקרים החשודים .חוזר ראש שירותי בריאות הציבור , הנחיות לאבחון ודיווח מקרים של חצבת, אדמת וחזרת, מרץ 2017 :, מס' חוזר4/2017 . על פי צוות המומחים במינוי( המטה לביטחון לאומי המל"ל) להתמודדות עם מגפת הקורונה בנושא "הקמת גוף תחקור מהיר לניהול השוטף של המגפה" מ- 12.4.20 ;צוות המומחים הרב- תחומי לתמיכה בקבלת ההחלטות כסיוע לניהול המערכה הלאומית בוירוס הקורונה, דו"ח מס 6 :, דו"ח מסכם בנושא ""ראייה שלמה לניהול השוטף של המגפה 10.5.20 . 16 |דוח ביניים מיוחד בנושא התמודדות מדינת ישראל עם משבר הקורונה והממוצע הוא 4 - 6 שעות וכי90% מהחקירות מסתיימות באותו יום עבודה. מנהלת שירותי בריאות הציבור לשעבר16 מסרה באוגוסט2020 לצוות הביקורת כי פרק הזמן הממוצע מקבלת פרטי חולה בלשכה המחוזית הרלוונטית ועד לסיום החקירה הוא25 .שעות צוות הביקורת בדק אקראית76 מה חקירות שבוצעו בחודשים יוני ויולי2020 בלשכת הבריאות המחוזית בירושלים; בבדיקה נמצא כי כ- 64% מהחקירות החלו לאחר יותר מ- 4 ימים ממועד קבלת תוצאה חיובית של בדיקת מעבדה17 . להלן תרשים המציג את התפלגות פרקי הזמן ממועד קבלת תוצא ה חיובית לבדיקת מעבדה ועד תחילת החקירה האפידמיולוגית בנוגע ל- 76 .חקירות אלו בהמשך מובא תרשים המציג את הנתונים שמסר משרד הבריאות בנוגע לחקירות שבוצעו בתקופות 10.7.20-10.6.20 (להלן- התקופה הראשונה) וב- 15.8.20-16.7.20 (להלן- התקופה )השנייה : תרשים 3 : התפלגות שיעור החקירות לפי פרקי הזמן ממועד קבלת תוצא ה חיובי ת ל בדיק ת מעבדה ועד תחילת החקירה האפידמיולוגית ב- 76 חקירות שנבדקו במחוז ירושלים ושבוצעו בתקופה הראשונה (יוני ויולי2020 ) על פי נתוני משרד הבריאות בעיבוד משרד מבקר המדינה מהתרשים עולה כי רק כ- 4% מהחקירות האפידמיולוגיות שנבדקו התחילו בתוך יום אחד ממועד קבלת תוצאה חיובית של בדיקת מעבדה; ובסך הכול מעט יותר מ- 5% מהחקירות החלו בתוך יומיים וכ- 64% מהחקירות החלו לאחר ארבעה ימים ויותר. 16 כיהנה בתפקיד עד יולי2020 . 17 בדיקת המעבדה מתבצעת כמה שעות או ימים לאחר קבלת ההפניה לבדיקה מרופא בהתאם לזמינות התורים .למעבדות ו רא ב פרק בנושא""דגימות ובדיקות קורונה. חקירות אפידמיולוגיות לקטיעת שרשרות ההדבקה בנגיף הקורונה | 17 תרשי ם4 : התפלגות שיעור החקירות לפי פרקי הזמן ממועד קבלת תוצא ה חיובי ת לבדיקת מעבדה ועד תחילת החקירה האפידמיולוגית בשתי התקופות על פי נתוני משרד הבריאות ,בעיבוד משרד מבקר המדינה. מהתרשים עולה כי בתקופה השנייה (שבה בוצעו פי2.5 יותר חקירות מהתקופה ,הראשונה) התקצר פרק הזמן עד לביצוע החקירות ואולם עדיין כמחצית מהן, החלו לאחר יותר מ- 48 שעות ממועד קבלת תוצא ה חיובי ת לבדיקת ה מעבדה . כמו כן, בעוד שבתקופה הראשונה רק18% מהחקירות החלו תוך48 שעות בתקופה השנייה49% מהחקירות החלו בפרק זמן זה. בנוסף, בעוד שבתקופה הראשונה44% מהחקירות לא הושלמו או שלא נרשם מועד סיומן, בתקופה הש ניה רק17% מהחקירות היו .כאלו. הדבר מצביע על שיפור בניהול מערך החקירות הסבר אפשרי לכך הוא .תוספת חוקרים למערך, כמפורט בהמשך משרד הבריאות מסר בתשובתו כי משך הזמן שעובר מקבלת תוצאה חיובית של בדיקת מעבדה ועד לתחילת חקירה וסיומה, הוא אכן קריטי להצלחה בקטיעת ש רשרות הדבקה . הוא ציין כי בחלק מה מחוזות הזנת נתוני החקירה הייתה ישירות למערכת המחשב, ואילו ב מחוזות אחרים נאספו נתוני החקירות ורק מאוחר יותר הם הוזנו למערכת. עוד ציין המשרד שב יוני ו ב יולי2020 החלו המחוזות להזין את נתוני החקירות ישירות ל מערכת . המשרד הוסיף כי עד סוף יולי2020 , הדיווח במערכת המקורית על סטטוס החקירה (באמצעות )הזנת נתון לשדה שיוחד לכך ,ש אמור /להציג סטטוס מעודכן של החקירה (האם החלה נמצאת בטיפול/ הסתיימה), "אינו משקף את המציאות בשטח "וזאת בשל שימוש לא מדויק שנעשה ב שדה .עוד הוא הוסיף ש לקראת סוף יולי ובמהלך חודש אוגוסט הושם דגש על עבודה נכונה עם המערכת והחל מהמחצית השנייה של אוגוסט2020 השימוש בשדה נכון .יותר ומשקף טוב יותר את המצב הקיים 18 |דוח ביניים מיוחד בנושא התמודדות מדינת ישראל עם משבר הקורונה מהאמור לעיל עולה כי עד אמצע אוגוסט2020 , דיווחי משרד הבריאות על פרקי הזמן הנוגעים לביצוע החקירות האפידמיולוגיות לא היו אמינים דיים. משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד הבריאות, בשיתוף הגורמים הרלוונטיים במפקדת אלון, לנתח את פרקי הזמן הנוגעים לחקירות, ולעמוד על חסמים אשר גורמים לעיכוב בביצוען. ראוי גם כי יושם דגש על הצורך החיוני בהתייעלות של תהליכי החקירה, ובכלל זה קיצור פרקי ,הזמן הנדרשים לשלבים השונים בתהליך .וזאת בלי לפגוע באיכות ביצועם תיעוד ידני של פרטי החקירה נמצא כי עד לחודשים יוני- יולי2020 החוקרים במחוזות ירושלים, דרום, צפון, חיפה, תל אביב ובחלק מהנפות במחוז מרכז, תיעדו את פרטי החקירה בכתב יד, לאחר מכן הם הוזנו .למחשב בידי גורם אדמיניסטרטיבי אחר במהלך הביקורת מסרו מחוזות משרד הבריאות לצוות הביקורת, כי בעקבו ת תגבור מערך החוקרים עברו חלקם להזנה של הפרטים ישירות למחשב (ראו להלן- תרשים5 בנושא .)תגבור מערך החוקרים בנוגע לכך יצוין כי ביולי2020 פנה איגוד רופאי בריאות הציבור ו פורום בריאות הציבור במכתב להנהלת ההסתדרות הרפואית בישראל וציין בפניו כי קיימת בעיה בכך ש החקירות מתועדות באופן ידני ורק לאחר מכן הן מוזנות למערכת ניהול החקירות. תיעוד ידני של פרטים ולאחר מכן העתקתם והזנתם למחשב עלול ים להיות מקור לטעויות, הן ב של אי- .הבנה של כתב היד הן בשל הקלדה לא נכונה של הפרטים דבר זה יכול לגרום ל שיבוש של החקירה ועיכוב בהשלמת ה בשל הצורך בטיוב הנתונים . משרד הבריאות מסר בתשובתו כי הוא מקבל את הערת הביקורת. לדבריו ,אכן ב תחילת הדרך חלק ניכר מהחקירות האפידמיולוגיות תועדו ידנית ו לאחר מכן הוז נו למערכת המחשב ;הדבר תאם את הכלים הטכנולוגי םי שעמדו לרשות החוקרים ו לא פגע באיכות .החקירה משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד הבריאות להשלים מעבר של כל המחוזות להזנה ישירה למחשב של הנתונים הנאספים במהלך החקירות האפידמיולוגיות ובכך לייעל את התהליך. הזנת הנתונים הנאספים בחקירה האפידמיולוגית הזנת פרטי החקירה בטופס - בביקורת עלה ,שחלק מהפרטים על החולה והמגעים שנאספו בחקירות, הוזנו בטופס החקירה (אם בטופס הידני ואם כהזנה ישירה בטופס שבמחשב ) ב אמצעות הזנת מלל חופשי ולא ב :"טופס ממוחשב "חכם הזנה של נתונים נבחרים מתוך רשימה. למשל : בחירה של כתובת המגורים- העיר ,הרחוב ומספר הבית ; בחירה של מקום החשיפה האפשרי- ;בחירה מרשימה: בית, מקום עבודה, אירוע כמו כן חקירות אפידמיולוגיות לקטיעת שרשרות ההדבקה בנגיף הקורונה | 19 לא שולבה בדיקה אוטומטית של הנתונים בעת הזנתם, :למשל בדיקת תקינות של מספר תעודת זהות ו מספר טלפון .כתוצאה ,מכך לא ניתן היה להבטיח, שהנתונים המוזנים נבדקים ומטויבים כבר בעת איסופם והזנתם, למניעת טעויות . שיטת תיעוד נתוני החקירות ,כפי שנעשתה באמצעות טפסים ידניים המוזנים בהמשך למערכת לניהול החקירות, לרבות על ידי הזנת מלל חופשי ,היא שיטה לא יעילה ; היא יא טית ,נדרשת לכפל של משאבי כוח אדם ,היא לא מבוקרת ,בעלת פוטנציאל רב לטעויות .חוסר השיטתיות בהזנת המידע מהחקירות עלול לפ גו ע ביכולת לזהות את מי שעלול היה להידבק מהחולה ; למשל אם נמסרה כתובת לא נכונה, ובהסקת .המסקנות לגבי הנחייתם לבידוד משרד הבריאות מסר בתשובתו כי יצירת טופס חקירה יעיל ו ,ידידותי לנחקר אשר לא ישבש את המסקנות שיעלו ממנו מבח ינה אפידמיולוגית, היא תהליך מורכב, אשר יושלם במהלך אוקטובר2020 . עוד הוא מסר כי המערכת המעודכנת ת אפשר ,, בין השאר לאתר מקומות פוטנציאליים להדבקה באמצעות סיווג מקום אפשרי לחשיפ ה לחולה ו כן לאתר ( ""מפיצי על חולים .)המדביקים מספר גדול של אנשים מפקד מפקדת אלון מסר לצוות הביקורת בספטמבר 2020, כי טופס ה חקירה החדש אמור להאיץ ולי י על את תהליך הפניית החקירות לחוקרים, את ביצוע החקירות עצמן ו את ת הזנ ,הפרטים למערכת כך שניתן יהיה לעבד את ה נתונים ול גבש תמונת מצב שתאפשר קבלת .החלטות מבוססות טופס לתחקור עצמי - במטרה לייעל את זמנם של החוקרים הוקם בחלק מהמדינות , למשל ב אוסטר י יה ובאנגלייה , מערך חקירות ממוכן שמאפשר לנחקרים לבצע בעצמם את מרבית החקירה באמצעות מילוי ט ו .פס מקוון ביישומון, אשר נתוניו מוזנים למערכת לתחקור עצמי יתרונות רבים: קיצור הזמן לתחילת ביצוע החקירה ושיפור מהימנותה באמצעות שחזור הפרטים מוקדם יותר הן של החולה והן של מגעיו; דיוק בפרטים כגון שמות ומספרים ;הפניית המשאבים ל ביצוע חקירות בקרב אוכלוסיות ש אינן נגישות לטכנולוגיה וצי לב ו ע בקרות על התחקורים העצמיים בקרב כלל הא .וכלוסייה בתחילת אוגוסט 2020 הח ל משרד הבריאות להפעיל פיילוט של טופס חקירה ממוחשב ,לתחקור עצמי מקדים, שנשלח לחולה בסמוך לקבלת תוצאה חיובית לבדיקת המעבדה כשאימות הפרטים והשלמתם נעשים בחקירה עצמה. ובראשית נובמבר2020 ,כאמור הטופס אמור להיכנס לשימוש בפריסה אר צית. משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את הנחיית משרד הבריאות להזנת הנתונים ישירות למחשב . מומלץ שיוודא כי הדבר נעשה בכל החקירות . מומלץ שהמש רד יפעל ב ,יחד עם מפקדת אלון כדי להשלים את הפיתוח וההטמעה של ה מערכת המעודכנת לניהול החקירות האפידמיולוגיות, לרבות טופס החקירה החדש והטופס לתחקור עצמי .בכלל זה חשוב שהמערכת תשלב הזנת נתונים מתוך רשימה (טופס חכם )ותמעט במלל חופשי, תפעל תחת מנגנוני בקרה שיבטיחו שלמות הנתונים ואמינותם ושתכלול מנגנון למניעת הזנה של ערכים שגויים .מערכת אמינה ועמידה היא חוליה מרכזית ויסודית הנדרשת לצורך קטיעת שרשר תו הדבקה וכלי חיוני לצורך בניית תמונת מצב על רמת התחלואה ו רמת ההדבקה הפוטנציאלית ולצורך קבלת החלטות מושכלות. 20 |דוח ביניים מיוחד בנושא התמודדות מדינת ישראל עם משבר הקורונה עוד מומלץ להשלים את הפיילוט של טופס ה חקירה ה ממוחשב לתחקור עצמי מוקדם, ובהתאם לתוצאותיו להחליט על יישומו . ראו י שהטמעת השימוש בטופס תקודם בפרט בקרב אוכלוסיות להן נגישות טכנולוגית גבוהה , כך ש יתי יעל הליך החקירות. איתור פרטים של בני משפח ו ת הנחקרים ,כחלק מתהליך החקירה נדרש לאתר את האנשים הנמצאים במעגל הראשון של החולה בדרך כלל בני משפחה קרובים. מי שנמצא כי היה עם החולה במגע קרוב נדרש להיכנס לבידוד ובמקרים מסוימים אף להיבדק בעצמו. לצורך ביצוע החקירה נעזרים החוקרים בקובץ מרשם האוכלוסין, שממנו הם יכולים .להפיק את פרטי בני משפחת החולה עלה כי המערכת המקורית ,לניהול החקירות ואף המערכת המעודכנת אינ ן מ תממשקות באופן ישיר לקובץ מרשם האוכלוסין. לכן, כדי להשלים מידע שהנחקר לא יכול היה לספק על בני משפחתו ,נדרש החוקר להיכנס לק ובץ האמור, בתהליך נפרד מתהליך החקירה, ו.להזין שאילתות שיספקו לו את המידע הנדרש יצוין שבשל חוסר השיטתיות ב תהליך ,החקירה לעיתים יכולות להתבצע במקביל חקירות ,לכמה בני משפחה על ידי חוקרים שונים, בלי שהם יודעים ש מדובר בעצם בבני משפחה אחת, ובלי שנוצר ידע חדש המצביע על הדבקה של בני משפחה . לעובדה זו י כולה להיות משמעות בהקשר להבנת התנהלות המגפה ולקבלת .החלטות רלוונטיות משרד הבריאות מסר בתשובתו כי הוא מקבל את הביקורת ו בוחן הסדרה משפטית וטכנולוגית ל הקמת ממשק מול קובץ מרשם האוכלוסין וזאת כדי שניתן יהיה לקבל את פרטי בני משפחות הנחקרים לאיתורם כמגעים בחקירה .עם השלמת ההסדרה, המשרד יספק פ י תרון גם לאיחוד חקירות של בני משפחה ויפעל כדי לרכז "צבר חקירות" של בני .משפחה אצל חוקר אחד באופן ממוכן בשלב זה ההנחייה ללשכות הבריאות המחוזיות ולגורמים המתחקרים הי א לנסות ולרכז חקירות של בני משפחה אצל חוקר אחד. איתור פרטי ת למידי מוסדות חינוך חלק מהמידע הנדרש לשם השלמת חקירה אפידמיולוגית הוא מידע על תלמידים חולים .ותלמידים שנחשפו אליהם חקירות אפידמיולוגיות לקטיעת שרשרות ההדבקה בנגיף הקורונה | 21 עלה שהמערכת המקורית לניהול החקירות, ,כמו גם המעודכנת ן אינ מקושר ו ת אל .מערכת נתוני התלמידים של משרד החינוך לפיכך לא ניתן לאחזר נתונים על אודות תלמידים שיש פוטנציאל שנחשפו לתלמיד חולה בכיתתם או בבית ספרם או בכל מוסד חינוכי אחר ש בו הם לומדים (גני ילדים ,ישיבות ,פנימיות וכד '). לצורך קבלת המידע נדרש החוקר לפנות אל המוסד החינוכי ולקבל ממנו את רשימת תלמידי הכ יתה ובית הספר שבו לומד התלמיד החולה ו ליידע את מי שעשוי היה להיחשף אליו. לחלופין נדרש החוקר להודיע למנהל המוסד החינוכי על התלמיד החולה .ולבקש ממנו ליידע את הנחשפים הפוטנציאליים לחולה זהו תהליך בלתי יעיל ולא ,מפוקח בייחוד כאשר מדובר באירוע הדבקה המוני במוסד ה חינוכי .יצוין כי כבר בדוח על מחלות מתפרצות הצביע מבקר המדינה על כך שלמערכות משרד הבריאות אין מ משק למערכות רלוונטיות של מ.שרד החינוך ב ספטמבר2020 מסר משרד הבריאות לצוות הביקורת כי הוא דן בדרכי העברת מידע למשרד החינוך במסגרת הוועדה להעברת מידע בין גופים ציבוריים18 וכי הוא מגבש מתווה מתאים. בתשובתו מסר משרד הבריאות כי הוא ו משרד ה חינוך מצויים בשלבים אחרונים להסדרת ממשקים ממוכנים בין מערכותיהם, כך שתתאפשר העברת המידע הנדרש לצורך מיצוי ה חקירות האפידמיולוגיות . עד להשלמת המהלך המשרד הסדיר תהליך זמני המקשר בין לשכות הבריאות המחוזיות לבין מוסדות החינוך, לצו רך העברת מידע על מגעים של חולים .השייכים למערכת החינוך בתשובת משרד החינוך מאוקטובר2020 הוא ציין כי נכון למועד זה אושר מתווה מוסכם בין ,)"משרדי החינוך והבריאות להעברה של הנתונים במתכונת מסויימת מאובטחת ("כספות וזאת עד שמשרד הבריאות ישלים את פיתוח הממשק המ מוכן. באופן הזה אמור לעבור המידע, על אודות תלמידים מאומתים עד גיל19 . עוד ציין כי במסגרת זו הוסכם כי מידע על אודות חולים מאומתים שהם עובדי הוראה יועבר לאחר אישור ועדה במשרד הבריאות ובהתאם למתווה שאושר. משרד החינוך ציין שהיועץ המשפטי לממשלה אישר את המתווה ה.זמני דוגמה להדבקה המונית במוסד חינוכי: ב סוף מאי2020 התפרצה הדבקה המונית בגימנסיה העברית בירושלים, מוסד חינוכי על- אזורי. בשלב הראשון נדבקו בגימנסיה יותר מ- 150 תלמידים ועובדי הוראה (כ- 10% מה תלמידי ם ומצוות .)ההוראה בגימנסיה בנוסף , נדבקו רבים מהמעגל ים הסובב ים אותם- בתי ספר נוספים, גני ילדים, חוגים ופעילויות נוער. כתוצאה מכך נסגרו עשרות מוסדות חינוך .בירושלים במקרה זה נדרש קשר טלפוני של החוקר עם מנהלי מוסדות החינוך כדי ש הם ימשיכו לטפל בקטיעת שרשרות ההדבקה . משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד י הבריאות והחינוך להשלי ם את גיבוש ה מתווה ל העברת המידע בין הגופים וזאת ,תוך הקפדה על שמירת הפרטיות בהתאם להוראות הרלוונטיות לנושא, לרבות תקנות הגנת הפרטיות (תנאי החזקת מידע ושמירתו וסדרי העברת מידע בין גופים ציבוריים), התשמ"ו- 1986 . 18 הוועדה להעברת מידע בין גופים ציבוריים פועלת מכוח תקנות הגנת הפרטיות (תנאי החזקת מידע ושמירתו וסדרי העברת מידע בין גופים ציבוריים), התשמ"ו- 1986 . בסמכותה של הוו עדה להיעתר לבקשות למסירת .מידע מגופים ציבוריים ולאשר הגשת בקשות של הגוף הציבורי לקבלת מידע מאת גוף ציבורי אחר 22 |דוח ביניים מיוחד בנושא התמודדות מדינת ישראל עם משבר הקורונה חקירת אירוע הדבקה לפי אזור מגורי החולה מדינות ש ונות בעולם, בהן יפן, סינגפור, גרמניה וצ'כיה, פועלות לזיהוי מקורות ההתפרצות .וקטיעת שרשרות ההדבקה באמצעות מרכזי חקירות אזוריים בשיתוף הרשויות המקומיות כך למשל, בגרמניה וביפן מופעלים מאות מרכזים הפרוסים ברחבי המדינה ומנהלים את החקירות באמצעות צוותים המכירים .את האוכלוסייה ומאפייניה התרבותיים והשפתיים מדינות אחרות, כמו אנגלייה ואוסטרייה, מפעילות גוף מרכזי האוסף ומנתח את הנתונים של כל החולים במדינה המגיעים מגופים הפרוסים בשטח. ניהול אחוד זה מאפשר לרכז נתונים רבים, לנתח אותם ועל סמך זאת לגבש המלצות ברמה הלאומית19 . בביקורת עלה שהחקירה האפידמיולוגית בישראל מתבצעת על ידי חוקר השייך למחוז שבו מתגורר הנחקר על פי הרשום במרשם האוכלוסין. בפועל, חלק מההדבקות מתרחשות במקומות או באירועים, אשר בהם קיים פוטנציאל הדבקה רחב, למשל במוסד כמו פנימייה או ישיבה ובאירוע כמו חתונה או הופעה. לא פעם מדובר במקום שאינו מקום מגוריו של החולה, ולכן למחוז החוקר- המחוז שבו מתגורר החולה כאמור, אין קשר ישיר לפוטנציאל .מגעי ההדבקה שלו, ואנשים אלו יכולים להתגורר במחוזות אחרים ממחוז מגורי החולה נוסף על כך, במקרים כאלו קיימת אפשרות שחקירות של חולים שכולם נדבקו באותו ,המקום ,או באותו האירוע יי חקרו על ידי חוקרים ממחוזות שונים בהתאם למקום מגורי החולים, בלי שהחוקרים יגלו .שמדובר למעשה בגורם הדבקה אחד כך ל דוגמה - למרות היתרון שב חקירה מרוכזת, חקירות של חולים שנדבקו בפנימייה או בישיבה, אין חובה שיתבצעו ע ל די י חוקר אחד ואף לא במחוז אחד- המחוז שבו התקיימה ההדבקה, אלא הן עלולות להתבצע ע ל די י .כמה חוקרים ממחוזות שונים כך למשל מחוז ירושלים מסר ל צוות הביקורת ב תחילת אוגוסט2020 כי במקרים שבהם אותרו חולים שנדבקו באותו מקום ובאותו מועד, הם נחקרו ע די י ל מחוזות שונים בלי שנתוני .החקירות הוצלבו אגף המחשוב שבמשרד הבריאות מסר לצוות הביקורת בסוף אוגוסט 2020 .כי המערכת המעודכנת לניהול החקירות כבר יכולה להצליב מידע כזה משרד מבקר המדינה ממליץ ל משרד הבריאות לקבוע כללים בנוגע לזהות המחוז שרצוי יחקור את החולה- האם יהיה זה המחוז שבו אירעה ההדבקה או מחוז מגורי החולה. בנוסף נחוץ שיוודא שהמערכת המעודכנת לניהול החקירות מאפשרת לדייק )את מקום ההדבקה מבחינת הגדרתו (כגון אירוע, מוסד חינוכי, מכון כושר, מפעל .ומיקומו הגיאוגרפי ניהול החקירה באופן הזה עשוי להיות אפקטיבי יותר, שכן הוא מאפשר הסקת מסקנות מערכתיות בנוגע לאירוע ההדבקה, מיקוד האיתור של המגעים הפוטנציאליים מקרב מי שהשתתף באותו אירוע או שהה באותו המקום, .קבלת החלטה לגבי המשך פעילות המוסד שבו נעשתה ההדבקה ועוד משרד הבריא ות מסר בתשובתו כי הוא מקבל את המלצ ה ת ביקורת, וכי החקירות מתבצעות במחוזות שבהם אירעו אירועי ההדבקה (למשל במוסדות חינוכיים) וזאת גם אם חלק מה חולים מתגוררים בי י שובים שאינם משתייכים לאותו המחוז. עוד הוא ציין כי ל עיתים מ תגלה בדיעבד, לאחר ביצוע חקירות נפרדות , כי בעצם מדובר בהתפרצות מוסדית (בעיקר בישיבות של בני17 )ומעלה; במקרים ו אל כ מתקיים תיאום בין הלשכות שחקרו את האירועים בשיתוף מטה המשרד. המשרד הוסיף ש המערכת המעודכנת לניהול 19 מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה, "מערכי חקירות אפידמיולוגיות בעולם חוזקו, כמרכיב מרכזי בהכלת התפרצויות מקומיות ובניתוק שרשראות הדבקה", מ 'סמך מס158 , 16.7.20 . חקירות אפידמיולוגיות לקטיעת שרשרות ההדבקה בנגיף הקורונה | 23 החקירות מאפשרת תיעוד וניתוח של מקומות ההדבקה באמצעות כלים טכנולוגיים ( מתקדמייםBig Data ) .לניטור שרשרות ההדבקה עוד מומלץ שמשרד הבריאות ישלים את הרחבת מערך החקירות כך שיפעל בשיתוף הרשויות המקומיות בהתאם למיקום ההדבקה כפי שנ .עשה במדינות אחרות בעולם מחסור בצוותי החוקרים האפידמיולוגים לפני התפרצות מגפת הקורונה הועסקו במשרד הבריאות27 אחיות אפידמיולוגיות שביצעו .חקירות אפידמיולוגיות ב דוח ה ביקורת בנושא מחלות מתפרצות ציין משרד מבקר המדינה ,בנוגע לחקירות מחלת החצבת כי משרד הבריאות לא תיגבר כנדרש את כוח ה אדם לצורך ביצוע החקירות האפידמיולוגיות בהיקף הנדרש. יצוין כי היות ש מספר החוקרים הוא פרמטר המשפיע באופן מהותי על היקף החקירות ביחידת זמן, הרי שיש לכך השלכה על פרק הזמן הדרוש להשלמת חקירה מלאה, עד לאיתור מגעים פוטנציאלי י ם להידבקות ומכאן ש.הדבר עלול להשפיע על יעילות קיצור שרשרות ההדבקה נוכח התפשטות המגפה הרחיב משרד הבריאות את המקורות האפשריי ם לביצוע החקירות והגדיל את מספר החוקרים .באוגוסט 2020 )", לאחר שמונה הפרויקטור (מנהל "מגן ישראל ,לנהל את משבר הקורונה הוא הנחה את פקע"ר להפעיל מערך חקירות שיסייע בכך .למשרד הבריאות התרשים שלהלן מציג את מספר החוקרים בתחילת ספטמבר 2020 ו את המועד והמקורות לגיו :סם לפי נתונים שהתקבלו ממשרד הבריאות וממפקדת אלון 24 |דוח ביניים מיוחד בנושא התמודדות מדינת ישראל עם משבר הקורונה תרשים 5 : מספר ה חוקרים ה אפידמיולוגים, לפי מועד הגיוס ו מקור ות בתחילת ספטמבר 2020 על פי נתוני משרד הבריאות ומפקדת אלון, בעיבוד משרד מבקר המדינה ,מדינות רבות באירופה ב מזרח אסיה ו ב ארה״ב הכשירו מאות ואלפי חוקרים לצורך ביצוע החקירות האפידמיולוגיות .ההכשרה נעשית בהתאם ל כישוריהם של החוקרים :; למשל בסינגפור החוקרים הם רופאים או אנשי צבא; ביפן, גרמניה, ניו יורק ומישיגן הם אחיות או חוקרים אפידמיולוגים שחלקם מתנדבים. להלן תרשים המפרט את מספרי החוקרים הא פידמיולוגים לנפש במדינות שונות בעולם20 : 20 מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה, "מערכי חקירות אפ י דמיולוגיות בעולם חוזקו, כמרכיב מרכזי "בהכלת התפרצויות מקומיות ובניתוק שרשראות הדבקה, 'מסמך מס158 , 16.7.20 . נתוני מספר החוקרים בישראל מעודכנים לתחילת ספטמבר2020 . חקירות אפידמיולוגיות לקטיעת שרשרות ההדבקה בנגיף הקורונה | 25 תרשים 6 : השוואה בין- לאומית- מספר חוקרים אפידמיולוגים לנפש על פי :מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה בעיבוד משרד מבקר המדינה מהתרשים עולה שגם לאחר תגבור מערך החקירות האפידמיולוגיות בישראל ,יחס מספר החוקרים האפידמיולוגים לנפש בישראל עדיין קטן ביחס ל מספרם במדינות אחרות בעולם. מ הסברי מפקד מפקדת אלון לצוות הביקורת בספטמבר2020 , מתשובת משרד הבריאות מאוקטובר2020 ומתשובת הפרויקטור מאוקטובר2020 , עולה כי מספר החוקרים עלה מעשרות בודדות עם תחילת המגיפה ל כ- 1,000 .חוקרים לדבריהם קיימת ות כנית שאושרה להגדלת מאגר החוקרים בהתבסס על הכשרת חיילים ו ,עובדי רשויות מקומיות בדגש על התאמתם למאפייני האוכלוסייה, ש תיצור יחס של חוקר אחד ל- 4,000 נפש ב דומה ליחס במדינות המובילות בעולם בנושא. יצוין בעניין זה, כי ב- 21.9.20 אישר צה"ל להקים בפקע"ר את יחידת "אלה" שתכלול כ- 600 חיילים בשירות סדיר וכ- 100 חיילי מילואים (במקום300 החיילים כאמור בתרשים5 .) ותפקידה יהיה לבצע חקירות אפידמיולוגיות ,משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד הבריאות להשלים בשיתוף הגורמים הרלוונטיים במפקדת אלון, את גיבוש מאגר הח וקרים האפידמיולוגים בהתאם להיקף הנדרש . מומלץ שהמשרד יתאים את כישורי החוקרים למאפייני האוכלוסייה- הרקע 'התרבותי שלה, נגישותה השפתית וכד21 וזאת בפרט נוכח הפערים בדבר שיתוף הפעולה של האוכלוסיות השונות בישראל . חשוב גם כי הוא ישמור את כשירותם גם בתקופות בהן התח לואה יורדת ולא כולם מועסקים ב חקירות וכי הוא יקיים בקרה ומעקב אחר איכות החקירות שמבוצעות. חשוב ונדרש, כפי שצוין לעיל, שתעמוד .לרשות מערך החקירות מערכת מחשובית תומכת ויעילה 21 ארגון הבריאות העולמי הנחה במאי2020 כי ניתן להסתייע בביצוע החקירות בכוח אדם שאינו רפואי אך בעל כישורי תקשורת נאותים, מיומנות בשפה ה מקומית והבנת הרקע התרבותי של הנחקרים. https://docisolation.prod.fire.glass/?guid=dd66072a-c86f-4cbe-9668-2c5ab913d1b1 26 |דוח ביניים מיוחד בנושא התמודדות מדינת ישראל עם משבר הקורונה פעילות משרד הבריאות בקשר לאיכוני שירות הביטחון הכללי22 כחלק מהמאבק בהתפשטות נגיף הקורונה ניתנה למשרד הבריאות, במסגרת חוק הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש ,)וקידום השימוש בטכנולוגיה אזרחית לאיתור מי שהיו במגע קרוב עם חולים (הוראת שעה התש"ף- 2020 (להלן - חוק ההסמכה), ה אפשרות להמשיך ולהסתייע בשב"כ בביצוע חקירות אפידמיולוגיות להלן מידע ונתונים על פעילות המשרד לאחר קבלת תוצאות האיכונים מהשב"כ, החל מ- 1.7.20 23 , כפי שהמשרד דיווח ליועץ המשפטי לממשלה ולוועדת החוץ והביטחון של הכנסת '(דיווח מס8 ) ביום27.8.20 (להלן- דיווח משרד ה בריאות ליועמ"ש לממשלה): מספר החולים שלגביהם התבקש השירות לעבד מידע טכנולוגי עבור משרד הבריאות מתחילת הפעילות- 80,058 , מספר האנשים שנמצא כי היו במגע קרוב עם חולה- 726,510 24 . להלן בתרשים7 פרטים על חקירות שבחלקן סייע השב"כ בתקופה מ- 1.7.20 ועד26.8.20 לפי ד:יווח משרד הבריאות ליועמ"ש לממשלה 22 ראו בדוח מיוחד זה, את הפרק על "הפעלת יכולות טכנולוגיות של שירות הביטחון הכללי לסיוע למשרד ."הבריאות בביצוע חקירות אפידמיולוגיות במאבק בקורונה 23 שב"כ פעל מכוח החלט ות ממשלה וחקיקה בשני סבבי הפעלה: מ- 17.3.20 ועד8.6.20 והחל מ- 1.7.20 פעל .בהתאם לחוק ההסמכה שאושר בכנסת באותו מועד 24 השב"כ לא ב דק ו : מגעים ש ל ילדים מתחת לגיל14 ;; פרטים שגויים של חולים שהתקבלו ממשרד הבריאות .חולים שלא נמצא מספר טלפון נייד פעיל שלהם חקירות אפידמיולוגיות לקטיעת שרשרות ההדבקה בנגיף הקורונה | 27 תרשים 7 :מספר האנשים שנמצא כי היו במגע קרוב עם חולה קורונה בתקופה מ- 1.7.20 ועד26.8.20 מה תרשים עולה שמספר האנשים ש ,נמצא באמצעות פעולות הסיוע של השב "כ , כי היו במגע קרוב עם חולה ( 394,701 )גדול פי שלושה ממספר האנשים שנמצא שהיו במגע באמצעות חקירה אנושית ( 132,762). כ- 7% בלבד מ מספר האנשים שנמצא שהיו במגע קרוב עם חולה עלו הן בחקירה אנושית והן על בסיס פעולות הסיוע ( 39,499 מתוך566,962 .)איש מכאן שתרומת הסיוע של השב"כ באיתור מגעים קרובים היא בהרחבה של פוטנציאל .המגעים, מעבר לזה העולה בחקירות האנושיות בלבד במטרה לעמוד על האפקטיביות של החקירות האפידמיולוגיות ופעולות הסיוע של השב"כ בדק צוות הביקורת את נתוני משרד הבריאות בנוגע למספר החולים בתקופה האמ ורה (מ- 1.7.20 ועד26.8.20 ), שעלו לפני כן כמגעים עם חולה בפעולות אלו. הבדיקה העלתה שבתקופה זו אותרו83,346 חולים חדשים- :להלן הפירוט בנוגע אליהם 28 |דוח ביניים מיוחד בנושא התמודדות מדינת ישראל עם משבר הקורונה תרשים 8 : מספר האנשים ש אובחנו כ חולים והקשר שלהם לחקירות האפידמיולוגיות ולפעולות הסיוע מה נתונים עולה שמתוך83,346 ,חולים שאותרו מ- 1.7.20 ועד26.8.20 : 62,012 מהם (כ- 74% ) חולים אותרו כמגעים עם חולה מאומת בחקירות האפידמיולוגיות ו/או .בפעולות הסיוע של השב"כ יצוין כי בפרק בנושא "סיוע השב"כ למשרד הבריאות בביצוע חקירות" צוין שהכלי שבשימוש השב"כ הצליח אמנם להניב נתונים משמעותיים ביחס למגעים של החולים המאומתים (קרוב ל- 30% מהחולים המאומתים עלו במסגרת המגעים שאותרו בפעולות ,)השב"כ אך צוין שבתהליך בכללותו אין כדי להביא למיצוי מיטבי של היכולת לצורך קטיעת שרשרות ההדבקה. במבחן התוצאה באיכוני השב"כ קיים פוטנציאל של כניסה נרחבת מאוד לבידוד של אנשים שלא לצורך (רק כ- 3.5% מהאנשים שנמצא שהיו במגע )קרוב עם חולים, ולפיכך נדרשו להיכנס לבידוד, התבררו בסופו של דבר כחולים . עולה מכך החיוניות שבביצוע החקירות האפידמיולוגיות ופעולות הסיוע כמהלך אשר לו פוטנציאל משמעותי בתרומה לאיתור חול ים מקרב מי שבא במגע עם חולה מאומת. מתוך כך עולה גם החיוניות שבכניסה לבידוד ואף בביצוע של בדיקה לאימות או שלילה של הידבקות, כל זאת כדי .לקטוע את שרשרת ההדבקה בהתחשב בהשלכות הלא רצויות של כניסה לבידוד שלא לצורך, ראוי, כפי שצוין גם ב דוח על"סיוע השב"כ בחקירות אפידמיולוגיות ", למצות באופן המיטבי את תהליך .הסיוע מומלץ שמשרד הבריאות ימצה את היקף החקירות האפידמיולוגיות לצד פעולות הסיוע של השב"כ ופעולות איתור נוספות, כך שהדבר יסייע באיתור מי שעשוי להיות חולה. מומלץ שהמשרד וגורמי האכיפה יפעלו לוודא שמי שנמצא שהיה במ גע קרוב עם חולה, יבודד מסביבתו, על מנת שלא תיווצר הדבקה פוטנציאלית, וזאת כל עוד לא .נשללה האפשרות שהוא אכן חולה משרד הבריאות מסר בתשובתו כי הוא מקבל את המלצת משרד מבקר המדינה .לדבריו , בשלב זה איכוני השב"כ ויישומון המגן הם כלים חשובים בסיוע לקטיעת שרשרות ההדבקה בנוגע למגעים .שהחולה אינו מכיר חקירות אפידמיולוגיות לקטיעת שרשרות ההדבקה בנגיף הקורונה | 29 מוקד הפניות לבירורים והשגות ,לפי דיווחי משרד הבריאות ליועץ המשפטי לממשלה ולוועדת החוץ והביטחון של הכנסת במוקדי משרד הבריאות לבירורים ולהשגות הוגשו מ- 1.7.20 ועד26.8.20 יותר מ- 170,000 השגות על ההודעות שהמשרד שלח לאנשים על כך שעליהם להיכנס לבידוד. להלן :תוצאות הבירורים שנעשו בעקבות ההשגות שהוגשו לתקופה זו לוח 2 :פירוט ההשגות למוקדי משרד הבריאות ה פירוט מספר סה "כ השגות 173,927 סה "כ שוחררו מבידוד 108,262 סה "כ השגות שנדחו 22,416 השגות שבעקבותיהן משך הבידוד קוצר לאחר בחינה חוזרת של נתונים432 מהלוח עולה כי כ- 62% מהשגות הפונים התקבלו ורק כ- 13% מההשגות נדחו25 . ראוי שמשרד הבריאות יבחן את הסיבות להיקף הניכר של ההשגות המוצדקות ויפעל לטייב את שיט ות האבחון השונות מ,פעם לפעם מתוך מטרה לצמצמן ולהתבסס ככל האפשר על החקירות האפדימיול וגיות , ולהקטין את נטל הבידודים שמוטל על ,הציבור שלא לצורך דבר שיש לפעול לצמצמו ככל הניתן. משרד הבריאות מסר בתשובתו כי הוא מקבל את המלצות משרד מבקר המדינה ובוחן באופן תמידי את מ דיניות השחרור מבידוד בעקבות איכוני השב ."כ כמו כן , לדבריו חלה התייעלות משמעותית במענה לאנשים המבקשים לערער על ההנחיה לבידוד ובדרכי הפנייה לערעור על בידוד, כתוצאה מאיכוני השב"כ כך שניתן לערער באמצעות טופס מקוון ולקבל פטור באופן מיידי במקרים המוצדקים . 25 שאר הפניות נסגרו מסיבות שונות. כמו כן, משרד הבריאות הסביר שיש להביא בחשבון שהדיווחים בתחילת .התקופה לא היו מדויקים, וכללו הרבה כפילויות