חומר רקע

23/10/20 ,לכבוד ,לכבוד ,לכבוד ,לכבוד מר אודי אדירי, מנכ"ל מר יואב קצבוי, מ"מ יו"ר מר הראל שליסל, רכז אנרגיה ד"ר' ברכה חלף משרד האנרגיה רשות ה חשמל אגף תקציבים במשרד האוצר חברת מליאה ,שלום רב :הנדון 'התייחסות ארגוני הסביבה בנוגע לשימוע עדכון החלטה מס58001 מישיבה580 מיום2020.5.18 – תעריף המשך למתקני ייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו-וולטאית בגודל קטן אנו, נציגי הארגונים החתומים מטה מבקשים להתייחס לשימוע שבנדון. לנוכח משבר האקלים הפוגע כבר היום בכל העולם ובאזורנו בפרט, והצורך הדחוף בפעולות רחבות היקף על מנת למתן את החרפתו, אנו סבורים כארגוני סביבה כי על מדינת ישראל לעשות ככל הני תן ולהפעיל את מירב האמצעים על מנת למקסם את יישום הפוטנציאל הגלום בה לייצור אנרגיות מתחדשות, באופנים המאפשרים לעשות זאת ללא עלויות סביבתיות וקשיים סביבתיים משמעותיים. בראש רשימת האמצעים הללו נמצא הפוטנציאל להקמת מתקנים פוטו- וולטאיים על גגות .בישראל כבר נכת ב רבות על הפוטנציאל של ייצור אנרגיה סולארית מגגות בישראל, כאשר אך לפני כשנה פרסמה רשות החשמל, במסגרת השימוע לעדכון יעדי ייצור האנרגיות המתחדשות עד שנת2030 , כי הפוטנציאל נאמד באלפי מגה- .וואטים לפחות שני הגורמים שישפיעו על קצב היישום של פוטנציאל זה, הם גובה התעריף, דהיינו התמריץ הכלכלי (וכן עלויות או מיסים המועמסים על היזמים), והיקף הביורוקרטיה. נתייחס בקצרה למשמעויות השימוע, ככל שיתקבל כהחלטה .חלוטה, על שני הגורמים הללו תעריף על פי מסמכי השימוע מוצע להפחית את התעריף של המתקנים בהספק הנע בין15 ל- 100 ק"ו. כ כלל, אנו סבורים כי יש לשמור על תעריף אטרקטיבי והפחתת התעריף ע לולה לפגום בתמריץ להקמת הגגות בגדלים אלה, ולכן .מציעים לרשות לשקול האם להפחית את התעריף, ואם כן, לשקול לבצע הפחתה קטנה יותר שנית, לפי השימוע, הרשות מציעה שלא לאפשר עוד להקים גגות בגדלים של100-200 ,ק"ו במסגרת אסדרה זו ומפנה מתקנים בגדלים אלה להתחרות במסגרת האסדרות התחרותיות. בכך, למעשה מציעה הרשות לבצע הפחתת תעריף מ- 45 אגורות כיום לכ- 18.18 .אגורות בפועל, לפי התוצאות של ההליך התחרותי האחרון המשמעות היא שגגות שאפשרי להקים עליהם מתקנים בהיקף ש ל מאות בודדות של ק"ו לא ינוצלו כלל, או שיוקמו עליהם מתקנים שיוגבלו ל- 100 ק"ו. לאור זאת, לא רק שאנו מתנגדים להקטנת גודל המתקן המקסימאלי מ- 200 ק"ו ל- 100 ק"ו, אנו סבורים כי יש להגדיל את הסף העליון לסף הצורך בחיבור למתח גבוה, דהיינו630 ק"ו. ניתן לשקול לבצע מד( רגות תעריף, עם העלייה בגדלי המתקנים. ככל ולא יתקבל הסף העליון שהצענו630 ק"ו), ניתן לבחון את הקמת המתקנים של הזוכים במכרזים התעריפיים ולבחון את גודלם, ובכך להבין מהו סדר הגודל של .המערכות הקטנות ביותר שהצליחו להקים במסגרת המכרזים התעריפיים לפי זהות היזמים הזוכים וסוגי המתקנים שהם ידועים בקידומם, ברור כי גגות בינוניים אינם חלק מהפרויקטים הזוכים. עמידה על הנקודה הזו היא קריטית על מנת לוודא שרשות החשמל מייצרת מתווים שמבטיחים את .האפשרות לנצל את הפוטנציאל מכל גדלי הגגות בישראל ביורוקרטיה הפניית הגגות בגודל בינוני להליך המכרזי אינו פוגע רק בכדאיות, אלא גם מגדיל משמעותית את הביורוקרטיה הנדרשת סביב הקידום של אותם מתקנים - טפסים, ערבויות וכדומה. לכל אלו עלויות שמקטינות עוד יותר את .הכדאיות הביורוקרטיה הזו לא מבטיחה את הקמת המתקן, ולכן מדובר על סיכון בהוצאות שייר דו לטמיון ומכאן .הקטנת התמריץ להשתתפות במכרזים אלו לבעלי גגות בינוניים בגודלם לסיכום, אנו מבקשים לשמור על תעריף גבוה ואטרקטיבי וכן .ולהעלות את הסף העליון של גודל המתקנים שני שינויים אלו חשובים ביותר על מנת להבטיח את המשך המיצוי של הפוטנציאל להקמת אנרגיה סולארית .על גגות בישראל ,בברכה דרור בוימל, החברה להגנת הטבע ד"ר יונתן אייקנבאום, גרינפיס ישראל "יוני ספיר, עמותת "שומרי הבית חגית גפן, הרשות הירוקה אלעד הוכמן, מגמה ירוקה אולגה ארשבסקי פרל, הורים למען האקלים אורי השילוני, מאבק2020 נועה בר ניר, מחאת ה נוער למען האקלים