חומר רקע
שלום רב,
להלן חומר רקע שהכנו לקראת דיון הועדה מחר בנושא "מתווה החתונות המתגבש בתקופת הקורונה תוך התעלמות מאלפי זוגות שאינם יכולים להתחתן". מסמך הרקע מתייחס לבדיקת נושא הנישואין הקונסולריים בישראל, ובו התייחסות חדו"ש לנושא ונתונים אודות מצב חופש הנישואין בישראל.
עמותת חדו"ש - לחופש דת ושוויון מברכת את ח"כ מיקי חיימוביץ, יו"ר ועדת הפנים, ואת חברי הכנסת שיזמו העלאה מחודשת של אפשרות הנישואין הקונסולריים בתקופה זו, בה אפילו ה"פתרון" המוגבל למציאות של שלילת זכות הנישואין ממאות אלפי ישראלים אינה אפשרית. הפתרון האמתי היחיד הוא כמובן שישראל תצטרף לדמוקרטיות המערביות בעולם, אשר כולן מכירות בחירות הנישואין, ולא תסתפק בערוצים מביכים ומפוקפקים של הישענות על מדינות אחרות שיאפשרו לישראלים לממש את זכות האדם והאזרח הבסיסית לנישואין.
על פי מדד הדת והמדינה השנתי שפרסמה חדו"ש בערב ראש השנה האחרון וסקרי חדו"ש הנוספים, ניכרת עליה בתמיכת הציבור להנהגת חופש בחירה בנישואין, אשר עומדת כיום [בציבור היהודי הבוגר] על 65%, ובקרב הציבור החילוני על 89%. רוב תומך בחופש הבחירה בנישואין גם בציבור המסורתי, ובכל המפלגות האזרחיות כולל הליכוד! [ראו הטבלאות המצורפות]. הסיבה היחידה לכך שישראל היא הדמוקרטיה היחידה בעולם שאינה מאפשרת לאזרחיה את הזכות לנישואין היא הסחטנות של המפלגות החרדיות, אשר משבשות את הדמוקרטיה הישראלית ופוגעת בכבוד האדם ובזכויות האזרח של כלל האוכלוסייה.
יש בסיס חוקי, עוד מתקופת המנדט, להכרה רשמית בנישואין הנערכים בקונסוליות זרות בישראל. במסגרת עתירה לבג"צ, הורה בית המשפט בשנת 1993 למשרד הפנים לרשום נישואין הנערכים בקונסוליות הזרות, ומשרד הפנים ציית לפסיקה זו. אך בשנת 1995 חסמה הממשלה בלחץ של המפלגות הדתיות ערוץ זה, באמצעות פניה רשמית עוקפת בג"צ של שר החוץ דאז אהוד ברק אל כל הקונסוליות הזרות בבקשה כי יחדלו לערוך נישואין לאזרחים ישראלים. כתוצאה מלחץ זה נסגר השער שהיה מאפשר לאלפי זוגות ישראלים לממש את זכותם להינשא בלי לצאת מחוץ לגבולות המדינה. פניה זו ביטאה אז, כמו גם ברוב שנות קיומה של המדינה, את כניעתן של ממשלות ישראל לתכתיבי המפלגות הדתיות בנושאי המעמד האישי, ופגעה במיוחד באזרחים עולי בריה"מ לשעבר, אשר מאות אלפים מהם מוגדרים כ"אחרים" ברישומים של מדינת ישראל, ואיש מהם אינו יכול להינשא במדינת אזרחותו, וזכות זו נמנעת אף מן הדורות הבאים של העולים - ילדיהן של עולות המוגדרים אף הם/הן כ"אחרים" כיון שהרבנות אינה מכירה בהם כיהודים. הקונסוליה הרוסית, שערכה נישואין לזוגות ישראלים אשר אחד מהם שמר על אזרחותו הרוסית במקביל לאזרחות הישראלית, פסקה לעשות זאת אף היא.
דיון שהתקיים בועדת הקליטה של הכנסת בשנת 2000 מספק רקע מאיר עיניים לנושא, מפי שר הפנים דאז, נתן שרנסקי:
"עד שנת 1993 משרד הפנים לא רשם נישואים שנערכו בקונסוליות השונות במדינת ישראל. בשנת 1992 הוגש בג"ץ גולדשטיין ובשנת 1993 הבג"ץ פסק שמשרד הפנים חייב לרשום נישואים שנערכים בקונסוליות במדינת ישראל וזאת בהתקיים שני תנאים: התנאי הראשון, אם החוק של המדינה אותה מייצג הקונסול נותן לקונסול אפשרות לערוך את הנישואים האלה, והתנאי השני היה שלפחות אחד מבני הזוג הוא אזרח או נתין של אותה מדינה אותה מייצג הקונסול. בהתקיים שני התנאים האלה, משרד הפנים חייב – לפי החלטת הבג"ץ – לרשום את הנישואים.
אני רוצה להדגיש שמאז, כל פעם כשנערכים נישואים בקונסוליה זו או אחרת, משרד הפנים רושם אותם.
בשנת 1994 יצא למשרד החוץ מכתב מהיועץ המשפטי של משרד הפנים – שר הפנים דאז היה ראש-הממשלה יצחק רבין זיכרונו לברכה – מכתב שלמעשה היה עוקף בג"ץ ונותן הנחיה למשרד החוץ לפנות לקונסולים ולבקש מהם להימנע מלערוך נישואים קונסולריים במדינת ישראל. זה לקח כמעט שנה למשרד החוץ להוציא מכתב כזה כי נערכו דיונים, מאחר, שהבינו שזה דבר בעייתי וכי למעשה מדובר במסלול עוקף החלטת בג"ץ, אבל כעבור שנה, בשנת 1995, יצאה הנחיה או בקשה לקונסולים להימנע מעריכת נישואים קונסולריים.
... אני חשבתי שזה דבר לא נכון ולא תקין ובוודאי שאין אפשרות להגן על מסלול כזה ופניתי ליועץ המשפטי לממשלה בהודעה שאני רוצה לבטל את המכתב ההוא. מאחר שזה לא מכתב שלי, אני לא יכול לבטל אותו, ולכן הודעתי שיחס שר הפנים לנושא הזה שונה ואני מבקש לשנות את המדיניות הנקוטה.
התקיים דיון אצל היועץ המשפטי ושם משרד החוץ הציג את העמדה ואמר שכדי שמשרד החוץ ישנה את המדיניות צריכה להתקבל החלטת ממשלה. כתוצאה מכך פניתי לראש-הממשלה בבקשה שהוא אישית יחליט בנושא או שנדון על כך בישיבת הממשלה. אלה הן העובדות נכון להיום.
... זה לא סוד שיש קבוצה גדולה של אנשים שלא יכולים היום להינשא דווקא על-בסיס הסטטוס קוו שקיים במדינת ישראל. אני חושב שאם וכאשר יש אפשרות לפתור בעיה של חלק מאותם אנשים ואפילו חלק קטן ולעשות זאת בלי שינוי בסטטוס קוו, בלי צורך ללכת לכנסת ולהעביר חקיקה חדשה, או בלי צורך ללכת לבית-המשפט העליון, או בלי צורך לערוך הסכם קואליציוני חדש, אני חושב שאנחנו – ולא רק אני כשר הפנים אלא כל מי שמעונין להוריד לחץ ודחף לשנות מיד בלי קונצנזוס את הסטטוס קוו - צריכים להיות מעונינים בכך. אם יש אפשרות למצוא פתרון פרקטי לאנשים שאין להם היום פתרון, צריכים ללכת לזה. אני לא אומר שהפתרון אליו הגעתי הוא מושלם, אני לא אומר שזה פתרון טוב כאשר המדינה פתאום סומכת על הקונסוליות שיפתרו את הבעיות שלה, אבל אנחנו מבינים שבעיית נישואים אזרחיים היא בעיה עם הסטטוס קוו וכאן רק דיון מאוד מעמיק ומאוד רציני בין הגורמים השונים יכול לעזור לנו לפתור את הבעיה הזו ולמצוא פשרה או הסכמה אחרת. אם אנחנו יכולים בצורה מיידית לעזור לחלק מהאנשים לפתור בעיות פרקטיות, אני חושב שצריך ללכת לזה."
התדיינות משפטית ממושכת בבג"צ בנושא זה הובילה לתוצאה מגוחכת כאשר בשנת 2008 הוצא נוהל רישום נישואין קונסולריים הקובע כי אלה ירשמו אך ורק אם שני בני הזוג הם חסרי דת! נוהל זה מקביל לחוק ברית הזוגיות המגוחך לא פחות, אשר מציב משוכה דומה בפני המבקשים להירשם, ותוצאת הדבר היא, על פי בקשות חופש מידע שהגישה חדו"ש – בשנים האחרונות רק זוגות בודדים ביקשו להירשם בדרך משפיה זו בכל שנה.
השתלשלות עניינים זו מבהירה מדוע דורשת שגרירות נורבגיה כתנאי למתן שירות זה, שממשלת ישראל תבהיר כי היא אינה מתנגדת לעריכת הנישואין הקונסולריים. רשימת הקונסוליות הזרות ומדיניותן ביחס לנישואין קונסולריים בישראל, אשר הוגשה על ידי משרד החוץ לוועדת הפנים, מעוררת תמיהה שכן הקונסוליה החשובה ביותר לצורך פתרון למצוקת זוגות ישראלים רבים אינה נכללת כלל ברשימה – הקונסוליה הרוסית. בעבר, כאמור, אפשרה הקונסוליה עריכת נישואין אזרחיים, אבל באופן לא ברור – שמה לא נזכר כלל ברשימה.
1.11.20