חומר רקע
2.11.2020
הנדון: ניסויים בבעלי חיים בצה"ל
כללי: בחודש יוני 2020 פורסם ב-ynet כי צה"ל ערך ניסויים בתרגולים בכ-1000 בעלי חיים שונים בשנים האחרונות, תחת מעטה כבד של חוסר שקיפות. הוועדה מטעם משרד הביטחון המפקחת על הניסויים בבעלי חיים בצה"ל ממודרת לחלוטין (אם בכלל קיימת), ואין גישה למידע כמו ההרכב שלה או הפרוטוקולים שלה. לפי עדויות שהגיעו אלינו ואל מערכת ynet, רבים מהתרגולים והניסויים האלה לא נחוצים ולא סבירים בימינו לאור הטכנולוגיה המתקדמת הקיימת. דוגמה לכך היא תרגול האפקטיביות של אמל"ח על בעלי חיים ותרגול על חזירים ובעלי חיים נוספים במסגרת הכשרות והשתלמויות של חיל הרפואה. מרבית השאלות שנשאלו משרד הביטחון וצה"ל ע"י כתב YNET יואב זיתון, לא נענו בתשובה עניינית ועל אף הפרסום, עדיין רב הנסתר על הגלוי.
ניסויים ותרגולים רפואיים בבעלי חיים:
כללי:
צה"ל משתמש שנים רבות בבעלי חיים לצורך הכשרת מטפלים העוסקים ברפואת חירום (בעיקר רופאים ופראמדיקים) לביצוע פרוצדורות ATLS. העדויות שבידינו מאמתות שימוש בחזירים ובכבשים.
רכש החזירים: צה"ל רוכש את החזירים, לא ברור באיזו עלות ובאיזה היקף. לפחות חלק מהרכש מגיע מקיבוץ להב, בו תועדה התעללות ממגוון סוגים (תיעוד קשה לצפייה בקישור).
מקום התרגול: על פי העדויות, התרגול מתבצע בחדר המעוצב כחדר ניתוח בקומת המרתף של בה"ד 10.
מספר החזירים: אין נתונים מדויקים על היקף הרכש. עדויות עדכניות מצביעות על הפחתה בכמות החזירים ביחס לעבר, עד כדי כמה חזירים בודדים לקורס שלם. פרטים נוספים מופיעים בעדויות.
מצב החזירים: לעתים התרגול נעשה על חזירים חיים ולעתים על חזירים מתים. החזירים החיים מורדמים, והפרוצדורות מתבצעות עליהם שוב ושוב בנוכחות וטרינר שאמור לוודא שהם נשארים רדומים. חריגות ממצב של הרדמה מלאה מתוארות בעדויות. החזירים מומתים בסוף התרגול.
הסמכה ללא התרגול: התרגול בחזירים אינו חובה בפועל, שכן חיילים שמבקשים לא להשתתף בו, מוסמכים גם בלעדיו. עדויות מצביעות על מאמץ של המפקדים לשכנע את החיילים להשתתף בניסוי.
עדות אחת מצביעה על הסתייגות של חיילים דתיים מביצוע ניסויים בחזירים.
עדות אחת מצביעה על הסמכה של קורס שלם ללא ביצוע התרגול כלל בשל תקלה טכנית של הצפה בבניין ביום בו התרגול אמור היה להיערך.
עדויות הצוותים הרפואיים:
עדויות הפראמדיקים:
א' - יוני 2020 (בזמן ביצוע הקורס)
מספר החזירים: 5 עבור קורס של 45 אנשים, לרוב אותה הפרוצדורה בוצעה שוב ושוב על אותה חזירה, מה שגרם לחניך תחושת אי-נוחות.
מקום התרגול: חדר ניתוח סטרילי בבה"ד 10.
סוג התרגול: NIO, Packing (Combat Gaza), Niddle appreciacion, Trocar. לטענת החניך, מדובר בפרוצדורות לא נפוצות, שבתי החולים לא יתנו להם לתרגל על חולים (טענה זו עומדת במתח עם דבריו של אריה קוהן המוצגים בהמשך המסמך). עוד הוא טוען שמבחינת צה"ל מדובר בפרוצדורות שחיוני לתרגל, ושחשוב לבה"ד 10 לדמות רקמה אנושית.
הסמכה בלי התרגול: ניתנה בחירה חופשית לחיילים בעניין התרגול בחזירים.
מצב החזירים: מורדמים, וטרינרים נוכחים במקום ומזריקים חומרי הרדמה במהלך הניתוח.
ש'- התחילה את הקורס באוגוסט 2018
מספר החזירים: 3 לכל הקורס.
מקום התרגול: בה"ד 10, כפי שצוין קודם לכן בעדויות קודמות.
סוג התרגול: Trocar ותרגולים נוספים כגון Niddle ו-combat Gaza. לטענתה פרוצדורות Trocar ו-combat Gaza לא קיימות במד"א (עומד במתח עם דבריו של אריה קוהן מאיכילוב ועדויות נוספות).
הסמכה בלי התרגול: ניתן להיות מוסמך ללא ביצוע התרגול.
מצב החזירים: מורדמים, וטרינרית נכחה במקום והזריקה חומר הרדמה כשהראו סימני תגובה. בשלב מסוים הומתו על ידי הוטרינרית באמצעות זריקת קלציום.
נ'- ביצעה את הקורס ב-2020
מספר החזירים: 4 גורות עבור 50 מתרגלים.
מקום התרגול: בה"ד 10, כפי שצוין קודם לכן בעדויות קודמות.
סוג התרגול: להבנתה בעיקר נקז חזה, ובנוסף עצירת דימומים והחדרת עירוי לתוך העצם. לטענת החניכה, פרוצדורת נקז חזה היא נדירה שרלוונטית בעיקר לצבא ובעיקר בסיטואציות ספציפיות לא נפוצות.
הסמכה בלי התרגול: החניכה וחברתה הוסמכו ללא התרגול. מספרת שהופעל קצת לחץ מצד המפקדים להשתתף בתרגול, אך אין חובה בכך. בקורס היו אנשים שבחרו לא לבצע את התרגול ודעתם השתנתה לאחר שיחות עם המפקדים.
מצב החזירים: אמורים להיות מורדמים אך לטענת חבריה, החזירות זזו הרבה וניכר היה שהן סובלות, והוטרינרים לא דאגו שהן יישארו מורדמות כל הזמן. חיילים שביצעו את הפרוצדורה טענו שלדעתם החזירות מתו תוך כדי התרגולים.
ע'- פראמדיק במילואים
מספר החזירים: לא מצוין מספר מדויק, אך מהתיאור ניכר מספר גבוה הרבה יותר מאשר מרבית העדויות. תדירות הפרוצדורה: בין פעם בשבועיים לשלוש פעמים בשבוע.
מקום התרגול: 4 חדרים, בכל חדר 3-4 חזירים ביחס חונכות אישי. התרגול מתבצע בקומה ממודרת, אליה מגיעה משאית מקיבוץ להב שחונה קרוב לדלת האחורית.
סוג התרגול: הניתוח הוא ל"טרוקר" או "נקז חזה" שאותם ניתן להחליף בשטח ל"ויגון". החייל מציין שחבריו ביצעו פרוצדורות שלא היו אמורים לעשות או לכל הפחות שלא היו המטרה העיקרית של התרגול: עצירת דימום עורקי, הסבר על הריאות ועל הכבד, סיור אנטומי בגוף החזיר. בנוסף, החייל שמע מאחד הרופאים כי לפעמים הוא פותח חזיר, מייצר לו דימום בטני, תופר אותו ונותן לכירורגיים לחפש איפה הדימום, איך עוצרים אותו ובודק מה תגובתם.
עוד החייל טוען שהפרוצדורה שתורגלה נדירה מאוד בצבא.
הסמכה בלי התרגול: החייל יצא באמצע הפרוצדורה. ביקשו מהחיילים לא לדבר על התרגול. חיילים שלא השתתפו בפרוצדורה הוסמכו.
מצב החזירים: חלקם מתים וחלקם חיים. החזירים החיים היו מורדמים וקיבלו טיפול נגד כאב, וקיבלו עוד מינוני חומר מרדים כשהגיבו לכאב.
נאמר לחיילים כי החזירים לקו בסרטן ואם יפתחו אותם יראו גידולים. איש לא הצליח לאמת את הטענה הנ"ל.
ע'- ביצעה את הקורס ב-2011
בקורס זה היה אירוע בודד של תרגול על חזירים.
מי שלא רצה להשתתף לא היה חייב ועדיין הוסמך.
הרדימו את החזירים לצורך הפרוצדורה ואח"כ המיתו אותם על פי הגדרות ניסויים בבעלי חיים.
הפרוצדורות שמבצעים תלויות במדריך אבל באופן כללי הן: קוניוטומיה וטרוקר.
בשתי הפרוצדורות האלה, מעטים מאוד נתקלים בשטח.
ל'- בשירות מילואים, ביצעה את הקורס ב2015
מספר החזירים: חזיר לכל חניך, פעמיים במהלך הקורס. התרגול התבצע בפעם הראשונה בחזירים מתים ובפעם השנייה בחזירים חיים מורדמים.
מקום התרגול: קומת המרתף בבה"ד 10.
סוג התרגול: לא מצוין. חברים של החיילת סיפרו כי הניתוח נעשה בצורה לימודית וכמה שפחות פוגענית. החיילת יודעת מקורסים אחרים כי לא תמיד החוויה היא חוויה לימודית ומקצועית נטו.
הסמכה בלי התרגול: בקורס הספציפי של החיילת התרגול בחזירים מורדמים התבטל לחלוטין בגלל הצפה בבניין, וכל הקורס הוסמך למרות זאת. בקורס היו חיילים דתיים שהתרגול על חזירים הפריע להם מסיבות דתיות.
מצב החזירים: במהלך ההכשרה לקראת סוף הקורס היו פעמיים בהם ביצעו פרוצדורות על חזירים. בפעם הראשונה על חזירים מומתים ובפעם השנייה על חזירים מורדמים.
עוד החיילת מספרת כי היא יודעת שיחצ"א (יחידת החילוץ הארצית) בשביל להיות מוכרים בתור יחידת חילוץ בין לאומית היו צריכים לעשות מבחן של האו"ם, חלק מהמבחן הוא לנתח בובות מתוחכמות. לפי מה שהיא מכירה אין בובות כאלו בשימוש צה"לי.
סיכום שיחות פרמדיקים:
מהשיחות עולות הנקודות הבאות:
התרגול בחזירים אינו הכרח להסמכה. ניכר כי בעבר הופעל יותר לחץ על המשתתפים לבצע את הפרוצדורה, ביחס להיום.
היקף השימוש בחזירים הצטמצם – בעבר היו שני תרגולים והיו הרבה יותר חזירים, כיום יש בסביבות 4 חזירים עבור כל הקורס בממוצע, והתרגול כולל הישנות של הפרוצדורות על אותו החזיר.
חלק מהחיילים טענו שנאמר להם שפרוצדורות שמנוסות על החזירים לא ניתנות לתרגול בבתי חולים, זאת בניגוד לטענתו של אריה קוהן מאיכילוב, שמדגיש שפרוצדורות כמו טרוקר ניתנות לתרגול בבית החולים (טענתו מובאת בהמשך המסמך).
ניסויים ותרגולים בבעלי חיים בחיל הים:
ק'- רופאה צבאית לשעבר (עד לפני 4 שנים):
לטענתה בחיל הים מבצעים בממוצע אחת לשנה תרגול על כבשים, בדרך כלל במסגרת תרגיל הכולל שיתוף פעולה עם חי"ר. הכבשה היא הפצוע, מתרגלים עליה אינטובציה, קוניוטומיות, טרוקר והעברת פצוע לסירה ומסירה לכלים נוספים.
א'- רופא מילואים בחיל הים:
תרגול על חזירים בבה"ד 10: הרופא חווה רק את התרגולים שבוצעו על חזירים בקורס רופאים בבה"ד 10, בהם תירגל על חזיר אחד בלבד פרוצדורות רפואיות כגון פתיחת נתיב אוויר והחדרת נקז חזה, גם שם היה ווטרינר להשגחה. לטענתו היה ניתן לסרב לתרגול וזה לא היה פוגע בהסמכה הסופית.
תרגול על כבשים בחיל הים: בנוסף לתרגולים על חזירים בחיל הרפואה בבה"ד 10, אביעד חווה גם תרגול שרשרת פינוי וטיפול עם כבשים, של חיל הים בשיתוף פעולה עם אוגדה 98. את התרגול הזה הוא מכיר בתור רופא בספינות, ולטענתו הוא מתקיים אחת לכמה חודשים ביחידות שונות (סטי"לים, צוללות, שייטת).
תרגולים במקומות נוספים: הוא משוכנע שתרגולים דומים מתבצעים ביחידות מיוחדות כמו סיירת מטכ"ל ו-669, וכמו כן שמתקיימים תרגולים סודיים נוספים. כמו כן, את הנעשה בחיל הים הרופא מכיר כרופא בספינות, יצא לו רק פעם אחת לעשות תרגול כזה בספינה שלו אבל הוא מתקיים אחת לכמה חודשים לידיעתו ביחידות שונות (סטי"לים, צוללות, שייטת).
חלופות: את החלופות הקיימות הרופא מסווג לכמה סוגים: מטופלים בבתי חולים, בובות 'טיפשות' ו-'חכמות', גופות ואלטרנטיבות חדשות: סימולטורים של מציאות מדומה/רבודה ומודלים אנטומיים בהדפסה תלת-ממד. רופאים שביקשו לבצע את התרגולים שלא על בעלי החיים, הוצמדו לרופא מנתח בבית חולים וביצעו את התרגולים בהשגחתו ובהשגחת הצוות המנתח כולו בניתוחים על בני אדם. כמו למשל טרוקאר.
עלויות: להערכתו בעל-חיים עולה כמה אלפי שקלי, בעוד הבובות המתקדמות עולות כ-150,000 דולר לבובה, היקרות ביותר. עם זאת, בעל חיים אחד יכול לשמש כמה מטפלים בודדים, בעוד הבובה יכולה לשמש במשך שנים, ולכן עשויה להיות לא מאוד יקרה בטווח הארוך. אם רוצים להשוות כמו שצריך, צריך לחלק את העלות בכמות אנשי הצוות שמפיקים תועלת מהן. חזיר או כבשה משמשים לרוב מספר מטפלים בודדים - אתה לא יכול להכניס יותר מ-X נקזי חזה לבעל חיים לפני שהוא מת - בעוד שבובה נמצאת בשימוש במשך כמה שנים, כשאפשר כל יום לאמן כמה צוותים. זה יוצא אלפי או עשרות אלפי אנשי צוות שהפיקו תועלת מכל בובה עד שהיא יוצאת משימוש. לגבי החישוב של התועלת שמופקת מבובה חכמה לעומת חיה, אפשר לנסות להשיג מצה"ל נתונים - אולי בעזרת התנועה לחופש המידע - לגבי כמה צוותים מתורגלים בסימולטור של בה"ד 10 בפרק זמן (חודש / שנה), וכמה בובות יש, ולחשב בדיוק כמה אנשי צוות רפואי מתורגלים על כל בובה במהלך חייה, לחלק את עלות הבובה ולראות כמה זה עולה לתרגל איש צוות. בובה שעולה 150,000 דולר שתורגלו עליה 1,000 מטפלים נניח במהלך השנים (הוא מאמין שמדובר בהרבה יותר), יוצא 150 דולר לתרגול של איש צוות, שזה לא הרבה.
עדויות רופאים וגורמי מקצוע רפואיים מהסקטור האזרחי:
שיחה עם אריה קוהן, מנהל הסימולטור בביה"ח איכילוב:
מה קורה באיכילוב? מספר שבאיכילוב עובדים עם הדגם המוזכר למעלה בקישור ובתמונה. השימוש בבובה רב פעמי, והם אוסרים להשתמש בבעלי חיים לשם התרגול. מדגיש ששוק הבובות והסימולטורים נותן מענה מספק, ואין שום צורך להשתמש בבעלי חיים לתרגול של הפרוצדורות. טוען גם שבאיכילוב מצאו שיטה לצמצם את הצורך בחלקי חילוף של הבובה.
היבואן: חברת לפידות (ברק, 0546797853).
שיחה עם אורן ווכט – מנהל חוג רפואת חירום בבן גוריון:
מעריך שהתועלת של שימוש בבעלי חיים קטנה, אם בכלל קיימת.
הדגם שבקישור ובתמונה למעלה מיובא לישראל על ידי חברת לפידות, ונותן מענה חלקי בלבד.
טוען שהבובות האיכותיות יקרות מאוד, אך טובות. עלות הבובות כוללת גם עלויות תחזוקה וחלקי חילוף, ולא רק רכישה. לדעתו, צה"ל לא מסוגל להפעיל בובות כאלה בצורה רצינית.
לטענתו, בבן גוריון לא משתמשים בבובות או בשום חלופה אחרת. הסבל לדעתו לא מצדיק את התרגול בחיות גם בהיעדר חלופה.
מידע מראיונות שבוצעו עם תמיר לוסקי וד"ר אניה פייגין (כירורגית בבי"ח איכילוב):
מדו"חות ה-PCRM עולה כי שימוש בבעלי חיים בארה"ב למטרות התרגול הוא נדיר. בעבר תרגולי ATLS בבעלי חיים היו נפוצים מאוד, אך כיום כמעט כל הקורסים לא כוללים שימוש בבעלי חיים.
רוב ההכשרות הרפואיות בארה"ב מתבססות על סימולטורים ובני אדם ולא על בעלי חיים. רשימת סימולטורים מהאתר שלהם: https://www.pcrm.org/ethical-science/ethical-education-and-training/medical-training-simulators .
גם בדו"חות וגם מדבריו של תמיר עולה כי הסימולטורים מדמים טוב יותר גוף אנושי. לדברי תמיר, החיסרון שלהם הוא שהם לא מהווים חלק מגוף חי, אך היתרונות עולים על חיסרון זה. עוד תמיר מעלה את האופציה של שימוש בגויה אנושית עם מערכת סירקולציה, שמדמה תהליכי חיים.
להערכתו של תמיר, שימוש בסימולטורים עשוי להיות זול יותר משימוש בחזירים לטווח הארוך, שכן אע"פ שהסימולטורים יקרים, חלקי החילוף שלהם זולים יותר מחזירים בהרבה מקרים.
חלופות:
1. שימוש בבובות וסימולטורים:
ירין שטרית, חניך בקפ"ץ של מד"א בימים אלה (אוק' 20) ועוד 5 פראמדיקים שביצעו קורסי פראמדיקים ב7 השנים האחרונות במד"א מעידים שאין במד"א שימוש בבעלי חיים כלל ושכל הפרוצדורות מתבצעות על בובות: נידלים, ביגים, טרוקרים וכל השאר. את הבובות מרפדים בחומר דמוי עור ושומן ותוספות נוספות שהופכות אותן לדומות מאוד ל"דבר האמיתי", כתלות בפרוצדורה המתורגלת. החניכים מעידים שמדובר בפתרונות טובים ומלמדים.
בובת התרגול הקיימת באיכילוב:
בובת chest drain & needle decompression trainer, מתאימה לשימוש בקורסי ATLS. הבובה תוכננה לעמוד בדרישות הספציפיות של הכשרת אנשי מקצוע בתחום רפואת בית החזה, ומאפשרת לבצע מגוון טכניקות להכנסת נקז חזה כולל טכניקות המשלבות אולטרסאונד.
מודל הCut Suite:
סימולטור מתקדם לטיפול בטראומה. מדובר באדם שלובש חליפה שמדמה את הגוף האנושי. כלל התנאים המקוריים בשטח קיימים. ניתן לבצע את כלל הפעולות על הדגם הזה, מהפשוטות ביותר- ח"ע ועד פעולות מורכבות כמו טרכיאוסטומי, נקז חזה וניתן להשתמש בחליפה זו שוב ושוב.
קישור לסרטון המחשה: https://youtu.be/Gh3pmlknv-U
2. תרגול בבתי חולים:
זהו תרגול בו הפראמדיק/הרופא נמצא בחדר הניתוח ומבצע את הפרוצדורה על מטופל אנושי בליווי צמוד של הצוות המנתח.
לטענת אריה קוהן, ניתן לבצע את הפרוצדורות בבית החולים בהשגחת ובהדרכת הצוות המנתח. ביצוע נידלים וביגים בבעלי חיים הוא מיותר, וטרוקארים וקוניוטומיה אפשר לבצע בבית חולים. לטענתו יש כמות מספקת של טרוקרים בבית החולים, וזה אפשרי לתת למתלמדים מהצבא לתרגל טרוקר בבית החולים. מדובר גם בניתוחים מתוכננים, כך שניתן לתכנן ולתאם מראש את התרגול. מחזקת אותו גם דוקטור אניה פייגין. רבים מהניתוחים בהם מבוצעים טרוקארים הם ניתוחים אלקטיביים, ידועים מראש שניתן להצמיד במסגרתם פראמדיקים ורופאים מתלמדים. דין אינטובציה כדין טרוקארים. ניתן לבצע את התרגולים בשלב ב' בהכשרה של הפראמדיקים ובמהלך הלימודים הקליניים של הרופאים. ההיערכות הלוגיסטית לצורך הנ"ל בסיסית.
3. עטיפת בית החזה של בובת שלד בבשר אשר מדמה את הרקמה החיה.
הפתרון הכי פחות אידיאלי עקב הנזק שהוא גורם לבעלי חיים אחרים, על אף שלא מיוצרים במיוחד לצורך הזה כמו החזירים. עלות: נמוכה. עלות השלד עצמו מוערכת בכמה מאות שקלים ועלות הבשר נמוכה גם היא יחסית.
סקירת ספרות:
1. דוגמה למאמר סקירה - כלומר מאמר שסוקר 12 מחקרים שנעשו בנושא. הוא סוקר מחקרים מישראל, ארה"ב, איטליה, נורבגיה וקנדה. 8 מתוכם נעשו בצבאות שונים ו-4 במתאר האזרחי. לפי המחקר אין מספיק מידע האם האלטרנטיבות טובות יותר או גרועות יותר מאשר שימוש בבעלי חיים. לטענת המחקר כנראה האלטרנטיבות כולן טובות באותה המידה. כמו כן, במחקר מצוין שבצבא ארצות הברית ובאוניברסיטאות בארה"ב הפחיתו את רובם המוחץ של התרגולים והניסויים בבעלי חיים.
2. על פי סקר שנעשה על ידי ארגון PETA, אשר פורסם בשנת 2012 בכתב עת של רפואה צבאית, רופאים שלחו מיילים ל-28 מדינות תחת איגוד נאט"ו. מיילים שנשלחו לגורמים רפואיים/ מזכירים רפואיים על מנת לברר מהי השכיחות שבה משתמשים בבעלי חיים במדינות אלו. מתוך 28 המדינות, 22 ציינו כי אינן משתמשות בבעלי חיים באימונים רפואיים בצבא כלל. כלומר כמעט שלושה רבעים מבני ברית נאט"ו הודיעו ל- PETA שהם אינם משתמשים בבעלי חיים לצורך הכשרה רפואית צבאית, והוכיחו כי אין צורך לעשות זאת על מנת ללמד מיומנויות טיפול.
(Use of Animals by NATO Countries in Military Medical Training
Exercises: An International Survey
Shalin G. Gala, BA*; Justin R. Goodman, MA*†; MAJ Michael P. Murphy, MC USAR‡;
RADM Marion J. Balsam, MC USN (Ret.)§)
3. על פי מחקר שהתבצע בצבא הקנדי, נעשה ניסוי בהשתתפותם של 20 חובשים בעת אימונם ותרגולם, שכלל פרוצדורות פולשניות כגון פתיחת נתיב אוויר והליכים כירורגיים אחרים. זאת באמצעות בעלי חיים ובאמצעות סימולטורים. נמצא כי אין הבדל משמעותי בין התרגולים.
תוצאות: לא נמצא הבדל בין קבוצות שהוכשרו עם רקמות חיות לעומת סימולטורים באופן שהם השלימו כל מיומנות לטיפול בנפגעים קרביים. עם זאת, נמצא כי שיטת ההערכה השפיעה על ציון ההערכה. לבסוף נמצא שחובשים מעדיפים אימוני טראומה ברקמות חיות בגלל נאמנות הטיפול ברקמות במודלים של רקמות חיות. עם זאת, הם גם הרגישו שאימון בסימולטורים מספק גם ערך הכשרה נוסף.
מסקנה: לא נמצא הבדל בביצועים בין חובשים שהוכשרו בסימולטורים לעומת מודלים של רקמות חיות. למרות זאת, חובשים העדיפו אימון רקמות חי על פני סימולציה. עם זאת, נדרשים מחקרים נוספים, ומחקרים עתידיים צריכים להתמודד עם הטיה במדידה של תוצאות מדידה באותו מודל עליו מאומנים משתתפי המחקר.
4. על פי מחקר שנעשה בצבא האמריקאי, נעשתה השוואה בין צוותי רפואה צבאיים (כ-27 אנשים) אשר התאמנו על פרוצדורות רפואיות באמצעות סימולטורים ובאמצעות בעלי חיים. לאחר התרגול, ביקשו מהצוותים למלא סקרים אודות תחושת הלמידה והאימון שלהם. לא נמצא הבדל בין התחושות לאחר התרגולים.
5. על פי מחקר שהתקיים ב-2019, ב- The Humane Society Institute for Science and Policy WBI Studies Repository, במסגרת השאלה מהן המגמות הגלובליות בנוגע לשימוש באמצעים טכנולוגיים לעומת שימוש בבעלי חיים במתאר האזרחי והצבאי.
לפי המחקר, אולי אחד השינויים הגדולים ביותר במדיניות השימוש בבעלי חיים בתחום ההכשרה הביו-רפואית העולמית הגיע מהודו, אשר במשך עשרות שנים דרשה מסטודנטים לרפואה תוכניות לתואר ראשון ברפואה ותואר ראשון בכירורגיה (MBBS) לבצע ניסויים פרמקולוגיים ופיזיולוגיים בכ -1.5 עד 2 מיליון בעלי חיים חיים בכל שנה (Akbarsha, 2012). בין השאר בעקבות פגישות עם תומכי בעלי חיים, פקידי ממשל, רופאים ואנשי אקדמיה, מועצת הודו שינתה את תקנות ה- MBBS שלה כדי להחליף את השימוש בבעלי חיים בשיטות תרגול שאינן של בעלי חיים (כתב ה- DNA, 2014). ההחלטה הזו שוכפלה על ידי מועצת הרוקחות בהודו (TNN, 2014) להכשרת רוקחות; מועצת השיניים בהודו להכשרת שיניים (סינג, 2013); הכשרה ביו-רפואית מודרנית 555, ועדת מענקי האוניברסיטה להכשרת מדעי החיים וזואולוגיה (פוללה, 2014). פעולות אלה, שננקטו כעת על ידי רבים מהגופים השלטוניים של מערכות החינוך בהודו, עשויות להציל מיליוני בעלי חיים כל שנה.
המכללה האמריקאית למנתחים (Acs) ה- ACS, אישרה ב2001 את השימוש בגופות אנושיות וב-2017 במערכת TraumaMan 7, כמחליפים מלאים לשימוש בבעלי חיים. מערכת TraumaMan מאפשרת לתוכניות ATLS להימנע משימוש בבעלי חיים בכך שהיא מאפשרת לתלמידים לתרגל הליכים כירורגיים על פלג גוף אנושי תקין אנטומי הכולל עור, רקמות, איברים פנימיים ועצמות כמו כן כדימום מדומה בעת חיתוך לתגובה בדרכי הנשימה באמצעות מכונת הנשמה.
בין השאר בשל מאמצי הסברה מצד PCRM ואחרים, ובהתחשב ברבים מהמחקרים המאשרים את היעילות של אימונים מבוססי סימולציה, כיום יותר מ- 99% מ- 276 מתקני האימון של ATLS בארה"ב (PCRM, 2018), וכל ה -32 תוכניות ATLS בקנדה (Blackwell, 2011), עושות כעת שימוש בלעדי ב- TraumaMan.
בנוסף, סטודנטים לרפואה הלומדים רפואה פנימית או כירורגיה כללית יכולים להפיק תועלת מהוראה מבוססת סימולציה. כל אימוני הדמיה נמנעים מהסיכונים הפוטנציאליים לחולה בסיבוכים הנגרמים על ידי מתאמן רפואי (Friedrich, 2002). לדוגמא, החדרת המחט הראשונה, תיקון התפרים או חתך על ידי סטודנט לרפואה יכול להיעשות באמצעות סימולטור. סימן ההיכר של סימולציה מאפשר לסטודנטים לבצע הליכים רפואיים רבים ולקבל הערכה מספקת על ידי מדריכים מיומנים, לפני כל ניסיון על אדם חי, ובכך למזער את הפגיעה והסיבוכים של המטופל במהלך תקופת האימון המוקדם. בנוסף, השימוש בסימולציה יכול להוכיח שהוא בטוח יותר גם לסטודנטים ולחניכים עצמם. תקלות עם המחטים עלולים לגרום להעברה של מחלות מידבקות, כגון הפטיטיס או HIV.
6. על פי מאמר סקירה שבוצע על ידי ארגון PETA ה- DOD (המחלקה לביטחון בצבא האמריקני) נמצא כי תרגולים אלה בבעלי חיים מסכנים חיי אדם. בנוסף נמצא, כי האנטומיה והפיזיולוגיה של חזירים ועזים שונות בתכלית מאלה של בני האדם. לכן, ההליכים הנלמדים על ידי חיתוך בעלי חיים אינם יעילים כשמדובר בטיפול בבני אדם. ישנן מספר רב של שיטות אימון שאין מצריכות שימוש בבעלי חיים, כולל מרכזי טראומה אזרחיים וכן סימולטורים מתוחכמים של חולים אנושיים המייצגים אנטומיה מדויקת ויכולים לחקות דימום חמור, קשיי נשימה, תגובות לתרופות ואף מוות בבני אדם.
יתר על כן, לאחר שנפגש עם PETA, משמר החופים האמריקני הפך לסניף הראשון של הצבא האמריקאי שסיים את השימוש בבעלי חיים ועבר לטכנולוגיית הדמיה אנושית מתקדמת. בנוסף, חוק שעבר בקונגרס האמריקאי בתמיכת 2 מפלגות הבית, כלל הוראה מגובת מחקר של PETA שהפכה, לראשונה, את טכנולוגיית ההדמיה האנושית לסטנדרט הזהב החדש של אימוני טראומה. כלומר על צבא ארה"ב להשתמש בה לפני שיישקל להשתמש בבעלי חיים בתרגולים. עקב כך בין היתר, פחת מספר בעלי החיים המשמשים לתרגולים באימונים.
שאלות שעולות מהדברים:
מתי בפעם האחרונה נבחן ע"י צה"ל שוק החלופות המעודכן לתרגולי ATLS בבעלי חיים, כבשים ובעלי חיים אחרים לצורך ביצוע פרוצדורות רפואיות מצילות חיים כמו טרוקאר, ביג, ונידל?
איך אתם מסבירים את הפער בין נחיצות התרגולים הנ"ל לבין העובדה שהם אינם מסמיכים וניתן לבקש שלא לבצעם?
כיצד אתם מסבירים את העובדה שמרבית בתי החולים וצבאות זרים בארץ ובעולם (במדינות הOECD), מד"א ומסגרות אחרות שמכשירות צוותים רפואיים, מתרגלים ATLS באמצעות סימולטורים ובובות ואילו צה"ל עדיין מבצע תרגולים אלה על בעלי חיים?
מדוע על אף היתרונות הרבים, ביניהם היתרון המקצועי והיתרון הכלכלי של הסימולטורים, הבובות והחלופות האחרות המוצעות, בצה"ל עדיין ממשיכים לבצע תרגולי ATLS בבעלי חיים?
כל כמה זמן מתכנסת הועדה המפקחת על הניסויים במשרד הביטחון? מי חברים בה? היכן מתועדים הפרוקטוקולים שלה ומי חשוף אליהם?