חומר רקע

1.11.20 י"ד בחשוון ה'תשפ"א הנדון: נייר עמדה בנוגע למענה לתלמידים בעלי לקויות למידה בימי שגרה ובימי קורונה לקות למידה הינה לקות הטרוגנית שיכולה להשפיע על מגוון תפקודים אקדמיים, חברתיים ורגשיים ויש לה השפעה משמעותית על איכות חייו של הפרט. מחקרים עדכניים בארץ ובעולם מצביעים על כך שכ- 15% מהאוכלוסייה מתמודדים עם לקויות למידה והפרעות קשב וריכוז. הכלים המשמעותיים למתן מענה לתלמידים בעלי לקויות למידה הינם אבחון לקויות למידה (דידקטי ופסיכולוגי) וטיפול מותאם אישית (הוראה מתקנת). בשנה"ל תשע"ח יזם האגף ללקויות למידה במשרד החינוך רפורמה בשם "מלקות ללמידה" שנועדה לתת מענה מתאים לתלמידים לקויי למידה בחטיבות הביניים (ז'-ט'). מטרתה המבורכת של הרפורמה הייתה צמצום פערים חברתיים בתחום לקויות הלמידה, מתן דגש על דרכי הוראה מותאמות ללקויות למידה ולא על התאמות בדרכי היבחנות וקביעת סטנדרט מחייב בנושא אבחונים והגורמים המאבחנים. התוכנית פועלת כבר כשלוש שנים ברשויות מקומיות נבחרות, וכרגע הוקפאה, ככל הידוע לנו. עם זאת, התוכנית המוצעת כוללת בתוכה בעיות חמורות שעשויות להוביל לתהליך הפוך מזה שהתוכנית מעוניינת לקדם ובפועל לפגוע בתלמידים לקויי למידה וכתוצאה מכך בהוריהם, במוריהם ובחברה הישראלית כולה. אבחון בחטיבת הביניים הוא אבחון בשלב מאוחר מדי – הרפורמה "מלקות ללמידה" מתחילה בחטיבות הביניים, כאשר האבחון יכול להיערך רק בכיתה ט' לקראת בגרות. ע"פ הנחיות משרד החינוך הרשמיות, אין הפניה לאבחונים לפני כיתה ט', למעט עבור תלמידי החינוך המיוחד העוברים ועדות השמה. אבחון ראשון בכיתה ט' משקף תפיסה לפיה מטרת האבחון העיקרית היא קביעת ההתאמות בדרכי היבחנות לה זכאי התלמיד במבחני הבגרות, אך גישה זו מפספסת את מטרתו העיקרית של האבחון הדידקטי והיא זיהוי מוקדי החוזק והקושי של התלמיד ובניית תכנית התערבות מותאמת אישית שתאפשר לו לצמצם את הפערים האקדמיים הנובעים מן הלקות. עיכוב אבחונים באופן גורף עד לכיתה ט', מונע מתלמידים בעלי חשד ללקות למידה לברר את מקור הקשיים איתם הם מתמודדים ואת דרכי ההתערבות המומלצות בשלב מוקדם ככל האפשר ובכך מעמיקה את הנזק שהלקות יוצרת עד לשלב כמעט בלתי הפיך. מענה מוגבל בתחום הטיפול – ע"פ הרפורמה, מרגע זיהוי הקושי עיקר הטיפול בתלמידים שיש להם פערים לימודיים מוטל על המורים המלמדים. רוב המורים בחטיבות הביניים הם חסרי הכשרה ייעודית להתמודדות עם תלמידים לקויי למידה ומקבלים הכשרה מינימלית של 30 שעות המוצעת ע"י משרד החינוך (בהשוואה, רוב המומחים ללקויות למידה הם בעלי תואר שני ייעודי בלקויות למידה באוניברסיטאות המובילות). התוצאה היא שתלמידים בעלי לקות למידה אינם מקבלים מענה לימודי מקצועי. ההשלכה של מציאות זו היא העמקת הפערים החברתיים, שכן הורים בעלי אמצעים רוכשים לילדיהם שיעורי הוראה מותאמת (מתקנת) באופן פרטי ללא הסתמכות על משרד החינוך. תלמידים להורים שאינם בעלי אמצעים נאלצים להתמודד עם הלקות ללא תמיכה מקצועית. היעדר מענה מותאם לתלמידים לקויי למידה בתקופת הקורונה מחקרים שנעשו ברחבי העולם מצביעים על כך שתלמידים בעלי לקויות למידה מתקשים ללמוד בלמידה מרחוק סינכרונית (בזום) וא-סינכרונית (הכוללת משימות שהמורים שולחים לתלמידיהם). באופן לא מפתיע, הפערים הללו בולטים במיוחד בשכבות החלשות, בהן ההורים אינם מסוגלים לתווך לילדיהם את החומר הלימודי בשל היעדר יכולת אקדמית של ההורים או בשל היעדר פניות מצורכי פרנסה (ר' קישורים מצורפים). באופן אבסורדי, נכון להיום הנחיות התו סגול אינן מאפשרות למורים להוראה מותאמת (מתקנת) ולמאבחנים לעבוד, על אף שמדובר בעבודה טיפולית פרטנית שהנה קריטית עבור התלמידים. ההוראה המתקנת הינה מקצוע טיפולי לכל דבר בעל התמחות אקדמית ייעודית. בהיבט זה היא אינה שונה ממקצועות טיפוליים אחרים שאושרו כגון, פסיכולוגים, קלינאי תקשורת, מרפאים בעיסוק וכו'. הכנסתה של ההוראה המתקנת תחת קטגוריית "נותני שירות" ולא תחת קטגוריית המטפלים, משקפת חוסר הבנה לגבי אופיו של המקצוע ותרומתו לתלמידים בעלי לקויות למידה במדינת ישראל. בעיה נוספת משמעותית עמה מערכת החינוך מתמודדת כיום קשורה לאי קיומם של אבחונים במהלך הסגר ואיסור על מאבחנים (דידקטיים ופסיכו-דידקטיים) לעבוד גם עם פתיחת מערכת החינוך (נכון ל1.11.20). הדבר יצר בעיות בשלושה מישורים: תלמידים עם לקויות למידה, האמורים לקבל סיוע במסגרת ביה"ס באמצעות שעות שילוב, אינם מאובחנים בשל הסגר ולכן לא ניתן לדון בהם בוועדות שילוב, בהן מקבלים החלטה על סיוע בביה"ס. יש לציין שחודשים ספטמבר-דצמבר הנם תקופה קריטית לתלמידי בעלי לקויות למידה, שרובם המכריע לא פגשו מעולם את אנשי הצוות העובדים עמם, חלקם נעלמו תחת הלמידה המקוונת בזום ומפגש מקרוב ושעות שילוב להן הם זכאים יקדמו אותם מאוד. בחודשים הקרובים מתקיימות ועדות אפיון וזכאות (ועדות בהן מתקבלת החלטה על המשך למידה בחינוך הרגיל או מעבר לחינוך המיוחד) וגם לוועדות אלו מגיעים תלמידים עם אבחונים לא מעודכנים ולעיתים אף לא רלוונטיים לתפקוד הדידקטי (הלימודי) של התלמיד. בהתאם לכך עלולות להתקבל בוועדות החלטות שגויות, שלעיתים עלולות להיות גורליות לעתיד של התלמיד. תלמידי כיתות י', אשר אמורים לגשת לבחינות הבגרות בשנה הבאה (בכיתה י"א), נפגעים גם הם: היועצות החינוכיות ורכזות ההתאמות בבתי הספר אינן יכולות לבנות את תיקי ההתאמות עבור תלמידים אלה, בשל העדר אבחון תקף המלמד על ההתאמות להן זקוק התלמיד וקושי בהערכת התפקודים הלימודיים של התלמידים. בניית תיק תלמיד הינו תהליך ממושך הדורש היערכות משמעותית מבתי הספר. נכון להיום אין שינוי בתאריכי ההגשה (יוני 2021) ובתי הספר, המצויים בלחץ גדול, מוסיפים ללחוץ על ההורים ועל התלמידים. כתוצאה מכך היו הורים שבאופן לא תקין, ומחוסר ברירה, פנו לאבחונים דרך הזום. עריכת אבחונים דרך הזום אינה דרך אבחון מקובלת והיא פוגעת במהימנות תוצאות האבחון. דרך אבחון זו אינה מאושרת על ידי משרד החינוך ועל ידי מוסדות להשכלה גבוהה. הצעות לפתרון: מיד עם החזרה לשגרת למידה אנו ממליצים על גיוס מוגבר של מומחים ללקויות ללמידה, מורים לחינוך מיוחד, סטודנטים בחוגים ללקויות למידה ובחוגים לחינוך מיוחד לצורך בניית מערך מובנה של הערכה ותמיכה בתלמידים המתמודדים עם פערים לימודיים בכל שכבות הגיל, במיוחד באזורים בעלי מדד טיפוח נמוך. אישור חזרה לעבודה של מורים להוראה מותאמת (מתקנת) – ע"פ התו הסגול, מומחים להוראה מותאמת אינם יכולים לעבוד על אף שהם מקבלים תלמידים באופן פרטני ועל אף ששירותם חיוני לצמצום הפערים הלימודיים. אנחנו ממליצים על פתיחת אפשרות עבודה מיידית של מורים להוראה מותאמת כדי לסייע לתלמידים לקויי למידה להתמודד עם הפערים הלימודיים בלמידה מרחוק ובלמידה פרונטלית. אנו ממליצים לאפשר למאבחנים לחזור לעבודה מהר ככל האפשר ו/או לדחות את מועדי הוועדות כדי לאפשר היערכות מתאימה שלא תפגע בזכויותיהם של בעלי לקות למידה. בברכה, ועד מנהל אגד"ל האגודה הישראלית למומחים ללקויות למידה *דוח של האו"ם בנוגע להשלכות שליליות של למידה מרחוק https://www.un.org/development/desa/dspd/wp-content/uploads/sites/22/2020/08/sg_policy_brief_covid-19_and_education_august_2020.pdf * דוח של הכנסת בנוגע ללמידה מרחוק בעת סגירת מוסדות חינוך בתקופה הקורונה https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/6c81656c-de69-ea11-8113-00155d0af32a/2_6c81656c-de69-ea11-8113-00155d0af32a_11_13773.pdf * דוח של הבנק העולמי על האתגרים העומדים בפני לומדים עם לקויות בלמידה מרחוק http://pubdocs.worldbank.org/en/147471595907235497/IEI-Issues-Paper-Disability-Inclusive-Education-FINAL-ACCESSIBLE.pdf