חומר רקע
02 נובמבר 2020
לכבוד
ועדת הפנים והגנת הסביבה, הכנסת
מסמך רקע לדיון ביום 3.11.2020
בנושא "מניעת גירוש ילדי עובדים זרים שנולדו בישראל"
זה עשרות שנים שמדינת ישראל ממשיכה להזמין ולאשר עבודתם של עשרות אלפי מהגרות ומהגרי עבודה, בעיקר לתחום הסיעוד ומנגד מונעת מהם את הזכות לקיים חיי זוגיות ומשפחה בישראל. רבות מאותן עובדות חיות בישראל במשך רב שנות הפוריות שלהן, לבקשת מעסיקיהן הישראלים. במסיבת עיתונאים שכינס בשנה שעברה הבהיר מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה פרופ' שלמה מור יוסף: "אין להם זכות לזוגיות, בישראל לא תהיה להם זוגיות והם יודעים את זה, את התאים המשפחתיים הם יכולים לקיים במדינות שלהם". עמדת המדינה היא שלנשים ולגברים שחצו את העולם על מנת לסעוד את קשישנו ולהתפרנס בכבוד אין את הזכות הבסיסית להתאהב, לקיים זוגיות ולגדל ילדים. מאחר ומדובר בגזרה שהציבור אינו מסוגל לעמוד בה, מדי שנה נולדים בישראל ילדים למהגרי עבודה.
בשנת 2006 קיבלה ממשלתו של אריאל שרון את החלטה 156 שהביאה להסדרת מעמדם של 567 משפחות מהגרי עבודה וילדיהם בני שש ומעלה, שעמדו בשורת תנאים.
בשנת 2010 קיבלה ממשלתו של בנימין נתניהו החלטה דומה, החלטה 2183 שהביאה להסדרת מעמדם של כ – 600 משפחות מהגרי עבודה נוספים וילדיהם בני שש ומעלה, שעמדו בשורת תנאים דומה.
היום, למעלה מעשור מאז החלטת הממשלה האחרונה, עוצרת רשות ההגירה של מדינת ישראל למטרת גירוש מהארץ ילדים בני 15 שנולדו בישראל אך טרם מלאו להם שש שנים בעת החלטת הממשלה האחרונה.
המדינה ממשיכה ביד אחת לייבא עוד ועוד עובדות סיעוד, וביד השנייה היא מגרשת עם ילדיהן את אלו ביניהן שהעזו לנהל מערכות יחסים רומנטיים בניגוד לנהלים, שדורשים מהן להיות מכונות עבודה בלבד.
עד פרוץ מגפת הקורונה, כמעט מדי יום נעצרה מהגרת עבודה, בדרך כלל עובדת סיעוד מהפיליפינים שפגה אשרת העבודה שלה. אם ילדיה עדיין בגן, היא נעצרה עם ילדיה לקראת גירוש מהארץ. אם ילדיה כבר לומדים בבית ספר, היא נאלצה לחתום על צו גירוש דחוי לתום שנת הלימודים כתנאי לשחרורה. מאז יולי 2019 החלה רשות ההגירה לפרוץ לבתי משפחות מהגרים ובהם תלמידי בית ספר לצורך גירושם מהארץ וכיום תלוי ועומד צו גירוש כנגד כמה עשרות משפחות תלמידים, המנהלות הליכים משפטיים נגד גירושן.
על אף שבקשתו של תלמיד ישראלי שלא לגרשו ממולדתו למדינה בה מעולם לא היה, מהווה בקשה הומניטארית, רשות ההגירה מסרבת לראותה ככזו ואילו מערכת המשפט נמנעת מלהתערב בהחלטת הרשות. הדרך למניעת גירושם של תלמידים למשפחות מהגרים היא הסדרת מעמדם בהחלטה דומה לאלו שקיבלו ממשלות שרון ונתניהו בשנים 2006 ו – 2010.
נתונים: רב משפחות מהגרי העבודה חיות בתל אביב, בה נמצאים מעט יותר מ – 1000 ילדי מהגרי עבודה מגיל לידה עד שש, כ - 700 ילדי מהגרי עבודה במערכת החינוך הישראלית, מהם כמה עשרות ילדים לומדים בבתי ספר תיכון.
השפעת הכליאה: מחקרים רבים מבהירים שגם כליאה לתקופה קצרה מזיקה מאוד לרווחתם הנפשית והפיזית של ילדים. השפעות הכליאה עלולות להימשך לכל החיים: ההשפעות הנפשיות על ילדים, שנאלצים לחזות בהוריהם במצב של מצוקה וחוסר אונים, הן הרסניות, והכליאה עצמה מערערת את עולמם ואת תחושת הביטחון הדרושה להתפתחות תקינה.
השפעת הגירוש: בשל מדיניות הגירוש של הממשלה, ילדים אלו נתלשים מחייהם ברגע ומוצאים עצמם כלואים בבית סוהר ומגורשים מהמולדת היחידה שהם מכירים. גירוש עבור הבוגרים שבהם מהווה הגליה תרבותית חמורה והיעדר יכולת להשתלב במדינות המוצא של הוריהם למשך תקופות ממושכות, לעיתים אפילו בשל מכשול פער השפה.
כל עוד מדינת ישראל ממשיכה להביא לכאן מהגרי עבודה, עליה להסכין עם העובדה שאין לגרש מכאן את ילדיהם הבוגרים שגירושם מהווה הגלייה תרבותית ויש לפעול להסדרת מעמדם.
סיגל רוזן
מנהלת מדיניות ציבורית
המוקד לפליטים ולמהגרים
טל. 054-8177845