חומר רקע
2
בנובמבר2222
ט"ו בחשוון תשפ"א
עובדים זרים
פעולה מיידית בעדיפות גבוהה אשר משפרת מהותית את פני
החקלאות
:בישראל
1.
נדרש
לבטל את חלוקת המכסה )(מגבלת הכמות המושתת על כל חקלאי בנפרד לעובדים זרים
בחקלאות.
,לחילופין .להגדיל את המכסה הקיימת באופן משמעותי
פעולות משלימות לטובת הזולת עלויות גורם הייצור–
:עובדים
2.
נדרש לקדם תיקון חקיקה , כך שחובת הפרשת תשלומי פנסיה לא תחול על עובדים זרים הבאים
.לתקופה קצובה לעבודה בישראל
3.
נדרש
לבטל
את הצורך בפיקדון לאחר ביטול ה
חובה להפרשה פנסיונית.
4.
נדרש לקדם תיקון חקיקה , כך שחובת תשלום פיצויי פיטורים לא תחול על עובדים זרים הבאים
לתקופה קצובה לעבודה בישראל
5.
נדרש לקדם תיקון חקיקה , ולבטל את תשלומי שתי אגרות הנפרדות, ולקבוע אגרת תשלום חד פעמי
מופחתת, ללא קשר לכמות ההיתרים
שניתנה כנהוג היום. אגרת רישיון תישאר כפי שהיא-
תשלום על
.כל עובד בנפרד לשנה למעקב
6.
נדרש לקדם תיקון תקנות
כך שתהיה הכרה בעלות של577
₪
לחודש לעובד, במקום
532
₪
כפי שמוכר
.היום
7.
נדרש לחוקק את ביטול היטל מס מעסיקים המועסקים בחקלאות–
החוק
חוקק בתחילת שנות ה-
2222
. בשנת2216
הוקפא בדרישת שר האוצר ושר החקלאות
לחמש שנים ויש צורך בחקיקה ראשית
.לצורך הקפאה נוספת לחמש שנים נוספות
דברי הסבר
התשומה הגדולה ביותר בענף החקלאות, על
פי
,הבדיקות והנתונים שבידי משרד החקלאות
היא עלות
העסקת
ה
עובדים
. בתוך עלות זו נכללים בין הש
אר - שכר עבודה ו הפרשות
שונות. מכאן, ש כל
הפחתה ב עלות
,העסקה זו
מוזילה לחקלאי את העל
יות ו
, משפרת את רווחיותו
.ומובילה להורדת יוקר המחיה
על מנת
להפחית עלויות אלו, הריני להע:)לות על הכתב מספר הצעות (חלקם אף נידונו והוצעו בעבר בפורומים שונים
1.
ביטול המכסה לעובדים זרים בחקלאות
א.
ניסיונות רבים בעולם להגביל את העסקת העובדים הזרים כדי לעודד
ו גי ס עובדים מקומיים לא
צלחו לרוב , זאת משום שאין תחליפיות מלאה בין עובדים זרים לעובדים מקומיים בעיסוק
בחקלאו
ת. ואכן, לאורך השנים,
העלייה במספר העובדים הזרים בישראל לא הפחיתה תעסוקת
ישראלים שכירים בחקלאות, וזאת משום ש אין ישראלי שיסכים לעבוד בחקלאות, בחממות
ובעבודת כפיים אינטנסיבית
לאורך זמן.
ב.
,מבחינה מקצועית
הנתמכת גם ב ,עבודות מקצועיות מהאקדמיה בנושא המדיניות הנוכחית של
,מכסת העובדים הזרים גורמת למחסור של
עובדים ב
חקלאות . כתוצאה מכך
פירות וירקות
לא
נקטפים בזמן . זאת כמובן תופעה שיוצרת חוסר יעילות משווע
והפסדים כלכליים.
ג.
במסגרת התוכנית להפחתת
רגולציה, הוצע ע"י משרדי לקדם מהלך לביטול המגבלה הכמותית
על העסקת
עובדים זרים תוך יצירת מנגנונים להעסקה מבוקרת והוגנת, אך הנושא נתקל
.בהתנגדות האוצר
לאור כל האמור, על מנת להגיע לתוצאה מיידית, ומימוש מלא של מכסת העובדים הזרים
,הקיימת כיום
נדרש
לבטל את חלוקת המכסה )(מגבלת הכמות המושתת על כל חקלאי בנפרד
לעובדים
זרים
בחקלאות.
,לחילופין .להגדיל את המכסה הקיימת באופן משמעותי
2.
תשלום פנסיה לעובד הזר :
א.
.כיום החקלאי נדרש על פי החוק להפריש תשלומי פנסיה לעובד הזר
ב.
היות ומטרת
ה הפרשה
הפנסיוני
ת ה הינ
,להבטיח לאדם שחדל לעבוד בשל גילו הבטחת הכנסה
,מבלי לדרוש זאת מהמדינה אין זה נכון ש עבור
עובד זר שמגיע לתקופה קצובה וחוזר למולדתו,
לאחר5 שנים, י דרש החקלאי
לשלם הפרשות
,פנסיוניות ה
מיועדות לפנסיה בחו"ל . קל וחומר
עבור עובדים מ.מדינות שאין בהם חובה להפרשה לפנסיה
ג.
על כן ,נדרש לקדם תיקון חקיקה
, כך שחובת הפרשת תשלומי פנסיה לא תחול על עובדים זר ים
.הבאים לתקופה קצובה לעבודה בישראל
3.
פיקדון
א.
ועדת העובדה והרווחה אישרה נוסח תקנות הפיקדון אשר יחייבו את החקלאי להפריש לקרן
נפרדת את תשלומי הפנסיה להם מחויבים, תקנות אלו טרם אושרו ונחתמו ע"י שר האוצר
ב.
,כאמור, אין הצדקה לתשלום פנסיה לעובד זר ארעי בישראל
ג.
ידוע כי נושא הפקדון והעלויות הפנסיוניות מכבידות על יוקר המחייה, מאחר והן מייקרות את
.עלות העסקה
ד.
נדרש לבטל את
הצורך בפיקדון לאחר ביטול ה
חובה להפרשה פנסיונית .
(סעיפים2 ו- 3
במסמך
)זה
4.
: תשלום פיצויי פיטורים לעובד הזר
א.
כיום נדרשים החקלאים לשלם פיצויי פיטורים לאחר שהעובד מסיים את העסקתו אצל
.החקלאי
ב.
נדרש לקדם תיקון חקיקה , כך שחובת תשלום פיצויי פיטורים לא תחול על עובדים זרים הבאים
לתקופה קצובה לעבודה בישראל, מאחר והנימוק לתשלום פיצוי פיטורין לא קיים בעובדים
זרים מאחר ש אין ביכולתו של המעסיק להעסיקו מעבר לתקופה קצובה זו, ואף העובד אינו
רשאי להישאר בישראל ו מעבר לתקופה זו או.לעבוד אצל חקלאי אחר
7.
איחוד אגרת בקשה ואגרה שנתית
א.
כיום קיימות שלוש אגרות אותן נדרש לשלם חקלאי המעסיק עובדים זרים: אגרת בקשה, אגרה
.שנתית ואגרת רישיון
ב.
,יש להדגיש כי האגרות משולמות עבור כל כמות ההיתרים שהוקצתה לחקלאי ועל כל היתר
בנפרד .
ג.
כיום החקלאי משלם
על כל עובד
:שביקש לכל שנה
1)
אגרת בקשה-
622
₪
לכל עובד
2)
אגרה שנתית-
1222
₪
לכל עובד
3)
אגרת רישיון-
כ222
₪
לכל עובד
ד.
נדרש לשנות את החוק , ולבטל את תשלומי שת י אגרות הנפרדות, ולקבוע אגרת תשלום חד
פעמי מופחתת, ללא קשר לכמות ההיתרים שניתנה כנהוג היום. אגרת רישיון תישאר כפי שהיא
-
.תשלום על כל עובד בנפרד לשנה למעקב
6.
)עלות ניכויים מוכרת (החזר הוצאות
א.
בתחילת יולי2214, ולאחר עבודת מטה משותפת, נשלח למשרד הכלכלה מסמך מ קצועי הכולל
חישוב והמלצה על הכרה בעלות של577
₪
לחודש לעובד, במקום222
₪
.שהוכרו בתקופה זו
ב.
משרד הכלכלה אימץ עבודה זו, ופרסם טיוטת תקנות להערות משרדי הממשלה הכוללות את
.התיקון המוצע, אך המתווה לא אושר בגלל התנגדות אג"ת
ג.
תחשיבי החקלאים המגובים באישורי רואה חש בון, מדברים על עלויות חודשיות של כ1,122
₪
.לחודש
ד.
לאור ההסכמות השרים, ובכדי לקדם את הנושא, ועדת העבודה והרווחה אישרה נוסח תקנות
הכולל הכרה בעליות של כ532
₪
.לחודש
ה.
.כיום, נדרש לקדם את המשך התיקון והתאמתו לנדרש בפועל
ו.
.אין מדובר באובדן הכנסה לקופת המדינה
לסיכום
ביטול המכסה יפחית את העלויות הישירות של החקלאי ויצמצם את כל
הבירוקרטי
ה
ואת כל
תעשיית הוצאת ההיתרים ואת כל "התעשייה השחורה" שנובעות ממשטר
היתרים הלא יעיל
ויקטין את
.החשיפה של המדינה לתביעות הכספיות הקיימות היום בגין הנושא של העובדים הזרים