חומר רקע
2.11.2020
ט"ו חשוון תשפ"א
:לכבוד
הוועדה המיוחדת לזכויות הילד
ילדים בצל הקורונה- מאפייני תחלואה ואתגרים רגשיים ונפשיים
ראשית, אנחנו רוצים להודות ל וועדה על כך שבחרה להעלות לסדר היום את הנושא החשוב של הצרכים
.הנפשיים והרגשיים של ילדים בתקופת הקורונה
אנו רואים בכך הכרה והבנה שמשבר הקורונה אינו רק משבר
בריאותי או כלכלי, אלא גם משבר נפשי ושיש לתת את הדעת ולהפנות משאבים לתחום זה, על-
מנת לצמצם את
.מימדי המשבר, שאותותיו כבר מורגשים ועשוי ללוות אותנו עוד זמן רב אחרי תום המשבר הבריאותי
סקירות מחקריות מהארץ ומהעו לם מעידות על כך
ש
מגפת הקורונה העצימה מצבי סיכון
,וקשיים רגשיים
חברתיים, לימודיים ומשפחתיים בחייהם של ילדים ובני נוע ר1
2
.
תחילה נסקור את ההשפעות המרכזיות
בתחומים השונים, לאחר מכן נתייחס לפערים הקיימים במערך הפסיכולוגיה הציבורית אשר אינם מאפשרים
מתן מענה הולם
.למצוקות אלו. לבסוף, נציג מספר פתרונות שיסייעו לשפר את המענה החלקי הקיים בשטח
1.
מאפייני תחלואה ואתגרים רגשיים ונפשיים בקרב ילדים ובני נוער בתקופת הקורונה
▪
מנתוני הלמ "ס3 ע
ולה כי כ-
26%
מאזרחי מדינת ישראל השיבו כי מצבם הרגשי ש
ל
ילדיהם החמיר
בעקבות המגיפה .יר סג
ת מערכת החינוך והמעבר ללמידה מרחוק והשפעותיהם של הסג ר הראשון והשני
הובילו
לבידוד חברתי
וצמצמו בפועל את הזמן שבו ילדים מבלים באינטראקציות חברתיות ולעליה
בתחושת הבדידות .
▪
במחקר שנערך במהלך הסגר הראשון , נמצא כי
תחושת המיטביות ומצב הרו ח הכללי של ילדים בגילאי
הילדות המאוחרת(
'ד–
'ו) הושפע לרעה מהבידוד החברתי בתקופת הקורונה .
ילדים בודדים(
כאלו
שמדווחים על פחות חברים)
בשגרה, היו בודדים עוד יות ר בתקופת4 .
▪
מחקרים רבים מצביעים על הקשר החזק שבין יחסים בין אישיים עם קבוצת הש
ו וים במערכות החינוך
לבין הצלחה אקדמית ומכאן שסגירת בתי הספר והמעבר ללמידה מרחוק עלולים לפגוע בהישגים
.ובמוטיבציה של כלל התלמידים
▪
ההסתגרות בבית, או לחלופין הישארותם בבית של תלמידים ללא השגחה בעוד שהוריהם יוצאים
לעבודה במשך שעות רבות מובילים
לעליה ברמות המתח והלחץ המשפחתיים
כמו גם לסיכ וי רב יותר
לחשי
פה לגורמי סיכון מבלי שיהיה גורם מפקח .
▪
במצבים קיצוניים עלולות להיות
למשבר השפעות ישירות על מצבי סיכון ממשיים עבור ילדי
ם .
ההסתגרות הממושכת של ילדים בבי,ת נוסף לתמהיל מצבי הלחץ ומגבירי הסיכון ,עלולה להביא לגידול
בהיקף ההזנחה והאלימות כלפי ילדים .
▪
עבור ילדים בגי ,ל הרך
קטיע
ת הרצף הטיפולי-חינוכי (בת)קופות הסגר מ
שבש
ת
את תהליכי
ההתקשרות ,החשובים ועלולה להוביל לקושי במתן אמון במטפלות ואף קשיי הסתגלות כגון קשיי שינה
.אכילה, למידה והתפתחות ,בנוסף
בשל היעדר הפנ
יות של ההורים (המת קשים לשלב את ה עבודה
מהבית עם ההור )ות
קיי
ם ס יכון
ממשי לקשיים במערכות היחסים
אשר מתבססות ומתפתחות
בשנותיו הראשונות של התינוק
. חשוב לצי ,ין כי מצבים קיצוניים בהם ההורה אינו פנוי רגשית לילדו
.עלולים אף להוביל לקשיים רגשיים משמעותיים אצל התינוק עד לכדי טראומה
1
( .'ארזי, ט'. וסבג י2020
). הגברת מצבי הסיכון של ילדים ובני נוער נוכח משבר הקורונה. מכו ן מאיירס-ג'וינט-
.ברוקדייל
2 שו,רק
.'י
, אלמוג-זקן, א'., זוהר, ל'., ניג'ם-
( ,.'אכתילאת, פ' וגלעד, ע2020
). התמודדות עם הגברת מצבי סיכון של ילדים ובני נוער
נוכח מ
גפת הקורונה: סקירה בין-לאומית. מכון מאיירס-ג'וינט-
.ברוקדייל
3 למ"
( ס הלשכה
המרכזית לסטטיסטיקה( .)
20
20). תמו
נת
מצב של
החוסן האזרחי בת
קופת משבר הקורונה
4
( 'סבטו, ח'., קוגוט, ת'. ואברהם, י2020
.)בדידות, קשרים וירטואליים ונכונות לעזור בקרב ילדים בתקופת הקורונ
ה . נדלה
מהאינטרנט :בתאריך1/2020
1/1
▪
השימוש המוגבר במרחב הו
ירטואל
י
מעלה אף הוא את
הסיכוי לפגיעה ולניצול ילד
ים ונוער .
מנתוני
מוקד105
עולה גידול של מעל50%
במספר הפניות על עבירות סייבר כמו הפצת סירטונים, ביצוע
.עבירות מין ושיימינג היעדר פיקוח מצד בתי הספר ובחלק מן הבתים על ידי ההורים מוביל לכך שילדים
רבים נמצאים בסיכון לפגיעות מסוג זה
. השימוש המוגבר במ רחבים הוירטואלים והישיבה בממושכת
.מול מסכי המחשב משפיעים אף הם על מצב הרוח של ילדים ונוער ועל בריאותם הפיסית והנפשית
▪
בקרב ב ני נוער ישנה
החרפה במצוקות רגשיות ונפשיות (די
כאון , חרדה, פגיעות עצמיות, הפרעות
א)כילה ,
עלייה בהתנהגויות סיכוניות(
)שימוש בחומרים ממכרים, אלימות, שוטטות ונשירה מ
מע רכת
.החינוך
▪
השפעות
על ילדים מאוכלוסיות מיוחדות :למשבר
הקורונה השפעות עמוקות על ילדי חינוך מיוחד
וילדים עם צרכים מיוחדים, ילדים במסגרות חוץ ביתיות, י .לדי עולים וילדים חסרי מעמד כלל
ההשפעות שהוצגו בסעיפים הקוד מים משפיעות על אוכלוסיות אלה, ה פגיעות מלכתחילה באופן
משמעותי יותר ומגבירות את הסיכון להתפתחותה של תחלואה נפשית זאת לצד הסיכונים האחרים
.הנובעים ממשבר הקורונה
הגד לת פערים חברתיים ומניעת הזכות לחינוך
הצלח
ת הלמידה מרחוק תלויה בגורמים רבים;
בראש ובראשונה בקי
ומו של ציוד קצה ות שתית אינטרנט
דרך קיומה של סביבת למידה שקטה ומאפשרת וכלה ב קיומו של מבוגר אשר ילווה ויעקוב אחר תהליך
.הלמידה ההערכות הן כי עבור למע
לה מ-
50%
מהיל
דים בישראל, לא מתקיימים ה תנאים
המוזכרים לעיל ;
.הבעיה חמורה במיוחד בפריפריה
במובן זה
הלמידה מרחוק אינה מאפשרת
לכלל התלמידים לממש את
זכותם הבסיסית
לשירותי חינוך מהמדינה. משמעות ה
דבר היא הגדלת הפערים ה חברתיים, שכן רבים
מהתל מידים
ש .נמנעים מהם שירותי חינוך מגיעים מאוכלוסיות מוחלשות
2.
פערים וחסמים בפני קבלת מענה לילדים ו לבני נוער במערך הפסיכולוגיה הציבורית כיום
,לצערנו באופן כללי משבר
הקורונה
פוגש שירות פסיכולוגי ציבורי מדולדל ומיובש . תורי ההמתנה לטיפול
בו נמשכים
חודשים ארוכים, והוא רחוק מלתת מענה לצרכי הציבור. כדי להוסיף חטא על פשע, במקום
להרחיב את
השירותים נוכח
ה
משבר אנ
חנו עדים לפגיעה וצמצום המענים הניתני ם על ידי השירות
הפסיכולוגי הציבורי ו
אף לאי שימוש במשאבים קיימים . להלן פירוט של הקשיים והחסמים בפני קבלת
.מענה פסיכולוגי בשירותים הרלוונטיים לילדים ובני נוער
שירותי
ם פסיכולוגיים בגיל הרך (5-0
)
המענה הקיים כיום לגיל הרך בתחום בריאות הנפש הוא
מצומצם
:ביותר פחות מ-7
מרפאות ייעודיות לגיל
הרך פועלות במדינת ישראל, וברובן קיימת תת-
.תקינה משמעותית של פסיכולוגים התפתחותיים סך הכל
עובדים בשירות הציבורי כיום כ-
230
פסיכולוגים התפתחותיי ם אשר עובדים במכונים להתפתחות הילד של
קופות החול ים או של משרד הבריאות, וכן ביחידות
ה
תפתחותיות
.)(בשלטון המקומי
▪
המענה הטיפולי מותנה בקבלת אבחנה פסיכיאטרית על פי ספר האבחנות10
-
ICD
, שאינו מותאם לגיל
.הינקות ולגיל הרך
הדרישה לקביעת אבחנה פסיכיאטרית כתנאי מקדים לטיפול אף מונעת קיום
פעולות טיפוליות מניעתיות בגיל הרך שכן לעיתים קרובות, תינוקו
ת ,וילדים צעירים
מתמודדים עם
.מצוקות משמעותיות, אולם אינם עומדים בסף האבחנה
▪
בעקבות עומס הפניות במכונים וביחידות להתפתחות הילד, הוחלט כי במסגרת תהליך המיון יתקבלו
למכון רק ,ילדים הנחשבים כמורכבים
כלומר בעלי עיכוב התפתחותי
.ביותר מתחום אחד
החוצה
ילדים בגיל ה
ר
ך הסובלים מקושי או מ
פתולוגיה בתחום הרגשי-
/נפשי אשר אינו מלווה בעיכוב שפתי
מוטורי/ לקות נוירולוגית או מחלה סומטית
לא יוכלו לקבל .טיפול פסיכולוגי מניעתי במסגרות אלו
▪
,כדי להוסיף חטא על פשע
בחודש ספטמבר השנה ביטל משרד הבריא
ות את החוזר משנ ת2010
,
שאפשר מתן החז ר
ים לרכישת שירות פרטי ב גין זמני המתנה העולים על3 חודשים . זאת, מבלי ליצור
דרישה חלופית מקופות החולים לאפשר מתן טיפול פרא רפואי ראוי ומקצועי בזמן סביר לאותם
הילדים. בתקופה שבה הצורך של ילדים עם עיכוב התפתחו
תי או בסיכון התפתחותי, למענה ר גשי הוא
גבוה ביותר, ג
ז ר עליהם ועל משפחותיהם משרד הבריאות באטימות לב זמני המתנה ארוכים של
חודשים ואף למעלה משנה, צעד אשר מגדיל ומעמיק את המצוקה ואת הפערים ההתפתחותיים וכפועל
יוצא גם את
.הפערים החברתיים
▪
היעדר ליווי פסיכולוגי ב
מס גרות החינוך לגילאי לידה עד3
שנים -
במדינת ישראל כיום אין מענה
מוס
דר
ומוגדר
של ליווי פסיכולוגי במסגרות של
גילאי לידה עד שלוש המאפשר
איתור מוקדם
וליווי
( והדרכת צוותים והורים
שירות אשר קיים בגילאי הגן ובגילאי בית הספר) .
שירותי פסיכולוגיה חינוכית (במסגרת
השפ "ח–
שירות פסיכולוגי-חינוכי)
מערך הפ סיכולוגיה החינוכית הציבורית מהווה
"קו הגנה ראשון"
מול מצוקות וקשיים עמם מתמודדים
ילדים ומשפחות
)במערכת החינוך (מגן חובה עד תיכון
ויכול לסייע במתן מענה פרטני
,ומערכתי מותאם
שימנע מהקושי לגדול באופן שיצריך התערבות ארוכת שנ
ים הדורשת משאבים רבים .נכון להיום, י
ש כ-
3200
פסיכולוגים חינוכיים (שמאיישים2,250
.תקנים) המועסקים ברשויות המקומיות
לפי מפתח התקינה של
,משרד החינוך, שנקבע לפני כשני עשורים
פסיכולוג אחד במשרה מלאה אמור לתת מענה ל-
1000
תלמידים
'בכיתות ב-
י"ב או500
ילדי גן עד
כיתה א' או300
.ילדים בחינוך המיוחד
▪
התיקנון הקיים כיום מהווה תיקנון חסר, ועל מנת לתת מענה לצרכי האוכלוסי
י ה, יש להכפיל את
מפתח התקינה פי1.5-2
,
.להערכתנו
המשמעות בשטח היא אחוז כיס
וי ביחס למפתח התקינה של כ-
70%
בממוצע ארצי. חסרים כ-
1,650
תקנים לפסיכולוגים חי
נוכיים (בעיקר בפריפריה) בכדי לתת מענ ה
הולם למערכות החינוך ולילדים הלומדים בהן
(כלומר על מנת לאייש את כל התקנים על פי מפתח
התקינה ותקנים נוספים על מנת לעדכנו לצרכים של מערכת החינוך
בשנת2020
.)
▪
פסיכולוגים חינוכיים עוברים
הכשרה נרחבת המאפשרת להם לתת מענה פסי כולוגי מותאם
לתלמידים, לצוות החינוכי ולקהילה כולה בשעת חירום ומשבר ;
מעבר לכך, עבודתם בהפעלת תוכניות
מניעה במערכות הח ינוך ובקהילה (בשיתוף עם הרשויות המקומיות) יכולה לסייע גם בהיבטים של
.פיתוח חוסן וחיזוק משאבי התמודדות הנדרשים במצבי חירום ומשבר
▪
,אף על פי כן
עם פרוץ משבר הקורונה במרץ2020
,הוצ או פסיכולוגים חינוכיים רבים לחל"ת ו/או
לחופשה כפויה על-ידי הרשויות המקומיות ובכך הצטמצמה עוד יותר פעילות השפ"ח . לאחר שהנושא
עלה לדיון בשולחן עגול של משרד רוה"מ על ילדים בסיכון בתקופת הקורונה, הוגדרו הפסיכולוגים
החינוכיים
כעובדים חיוניים והוחרגו מהתקנות
לשע ת חירום. לצערנו, עם הכניסה לסגר השני, שוב
נתקלנו ברשויות אשר בחרו לצמצם את שירותי הפסיכולוגיה החינוכית ולמנוע מענים חשובים ונדרשים
.מילדים, בני נוער ומשפחות בעירם
מערך בריאות הנפש
פסיכולוגים קליני
י ם
מטפלים במגוו
ן הפרעות נפשיות
בדרגות חומרה שונו
ת (
החל
מקש יי הסתגלות ועד
סכיזופרניה), ו משתמשים
במגוון שיטות טיפוליות.
הם
ע
ובדים במסגרות של בריאות הנפש ,
במרפאות
,ממשלתיות ושל קופות החולים בבתי
ח,ולים רגילים ופסיכיאטריים
.ובמסגרות נוספות
בשנת2015
נכנסה
לתוקף "הרפורמה בברי אות הנפש" שהעבירה את האחריות הביט וחי ת למתן שירותים בתחום בריאות הנפש
מן המדינה אל .קופות החולים
כ-2
₪ מיליארד
עברו לקופות החולים לצורך הנגשת השירותים, לתוספת
.שירותים, ולייעול מערך הטיפול הפסיכולוגי
אולם , המשרד לא עקב אחר שימושי הכספים, שנבלעו
בתקציבי הקופ
ות הגירעוניות, בשימושים שרובם אינ
ם ב
תחום בר .יאות הנפש
▪
במסגרת תקציב הרפורמה נקבע כי2%
מאוכלוסיית הילדים (עד גיל18
) תקבל מענה במערך בריאות
הנפש הציבורי
. על-מנת לעמוד ביעד זה יש צורך ב-
1140
תקנים לפסיכולוגים בחצי משרה לטיפול
בילדים ובני נוער. כלומר, השירו
ת
הציבורי זקוק לפסיכולוג אחד בחצי משר
ה על כל
2435
מבוטחים
שהם ילדים או בני נוער. להערכתנו יש כיום כ-
700
חצאי תקנים (נתונים מדוי קים נמצאים בידי משרד
הבריאות) אז חס רים לכל הפחות400
. מכאן ש עוד טרם משבר הקורונה יש מחסור אדיר בפסיכולוגים
.קליניים לילדים ונוער במערך בריאות הנפש
המשמעות הישירה של נ תונים א לו באה לידי ביטוי בזמני
המתנה של בין12-16
חודשים לטיפו.ל פסיכותרפי בשירות הציבורי
▪
לפי דו"ח מבקר המדינה כל הקופות סיפקו פחות מגעים מזה שעל בסיסו חושב התקציב: א
ף קופ ה לא
התק רבה למתן12
מגעים בשנה, והן הסתפקו ב-
8-7
.מגעים בשנה בלבד
משמעות הדבר שמעט מ אוד
ילד
ים מקבלים שירותי פסיכותרפיה דרך הקופו .ת
▪
במסג
רת הרפורמה
קופות החולים מתחייבות לטפל בפונים בעלי אבחנות קודF
.בלבד
בגילאי0-18
.החשש של הורים ממתן אבחנה פסיכיאטרית לילדיהם הינו גבוה
החובה במתן אבחנה
מהווה חסם
משמעותי מפני הגעה לטיפול.
,בנוסף ישנם ילד
ים עם מ
צוקות נפשיות
שונות שלא מגיעות כדי אבחנה
ומודר
ים מקבלת טיפול/מקבלים אבחנה לא מדויקת .
▪
.בתחום הטיפול בילדים ונוער לעיתים רבות הבחירה היא לטפל בילד באמצעות עבודה עם ההורים
לעיתים מדובר בעמדה טיפולית-
מקצועית, ולעיתים לא ניתן כלל להביא את הילד לטיפול/הערכ ה
ראשונ
ית .בעבר, הי
ה ניתן לתת מענה להורים באמצעות קו דZ
,. כיום במצבים אלו לא ניתן לתת מענה
טיפולי, או שאחד ההורים נאלץ לקבל אבחנה .
3.
הפתרונות הנדרשים על-
מנת לתת מענה למצוקות הרגשיות והנפשיות של ילדים בתקופת הקורונה
▪
שילוב
פסיכולוג
ים ב קבלת ההחלטות בנוגע
ל
ילדים ו לבני נוער בתקופת הקורונה –
בכל
צ וות שמתכנס
לקביע
ה ו/או שינוי
מתווה הלמידה
במעונות, בגנים ובבתי הספר יש ולב פ סיכולוג חינוכי או התפתחותי
הבקיא בהתנה לות בשטח .)(עובד בשירות הציבורי
▪
תגבור מערך הפסיכולוגיה הציבורית בגיוס חירום ,על-מנת לספק מענה לילדים וב
ני נוער :
▪
מערך הפסיכולוגים הקליניים במרפאות לב
ריאות הנפש ובקופות החולים .
▪
מערך הפסיכולוגים ההתפתחותיים
במכונים להתפתחות היל
ד וביחידות ההתפתחותיות .
כמו
כן, יש ל פעול בהקדם להקמת מערך ליווי
והכוונה מקצועית של פסיכולוגים התפתחותיים
לצוותי החינוך במעונות היום (שאינם מ
קב )לים מענה סדיר מהשפ"ח
ו יכלול גם מערך של
.הדרכות להורים
▪
תגבור מערך הפסיכולוגיה החינוכית
ברשויות המקומיות
-
יש
להרחיב את המענה
הניתן
מהשפ"ח גם לגילאי3-5
ולגילאי15-18
ולעבות
את המערך הקיים לגילאי5-15
, באמצעות
הקצאת שעות נוספות על-
ידי משרד החינוך
ו/או הר.שויות המקומיות זאת על-
מנת לתת מענה
לילדים, הורים וצוותים חינוכיים ., שלכולם השפעה על רווחתם הנפשית של הילדים
▪
הסרת חסמים בירוקרטיים -
הנפקת טופס17
לפונים לטיפול, בדיעבד, בשעת חירום, על-
מנת להוריד
חסמים בירוקרטיים המסרבלים ומעכבים מתן טיפול נפשי, הנ
דרש בתק ופות משבר באופן מיידי
.)(בדומה למתרחש ברפואת הגוף במקרים רבים
▪
מניעת פגיעה בשירותים הקיימים -
הגדרת הפסיכולוגים החינוכיים כמקצוע חיוני ואיסור על הוצאתם
לחל"ת במקרה של סגר נוסף .
▪
הגדרת הטיפול בגיל הרך כענף חיוני -
מסגרות לגיל הרך הינן מסגרות ח ינוכיות חשובות וקריטיות
להתפתחו תם המיטיבה של הילדים וכן חשובה להמשך פעילות המשק הכלכלי. על כן יש להיערך
ולחשוב על מתווה
של פעילות שוטפת .ומתמשכת
אנחנו מודים שוב על שיתוף הפעולה והמחו
ייבות לרווחתם הנפשית והרגשית של ילדי י .שראל נשמח להעמיד את
המומחי ות שלנו בקידום ה רווחה הנפשית וההתפתחותית של ילדים
ונוער בישראל לרשות הו ו עדה בכל עת
שיהיה ב .כך צורך
,בברכה
פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית