חומר רקע

1 ב נובמבר , 2020 י "ד ,חשוון תשפ"א יום החקלאות בכנסת עמדת התאחדות האיכרים לדיון בוועדת העבודה בנוגע לעובדים זרים בענף החקלאות 1. החקלאות וההתיישבות החקלאית בישראל מהוות נדבך חשוב באבני היסוד המרכיבים את החברה והכלכלה הישראלית :כגון ,אכלוס הפריפריה ויישוב הגבולות, ביטחון המזון, שמירת המרחבים הפתוחים הנוף והריאות הירוקות של מדינת ישראל. זהו ענף המהווה אבן דרך מרכזית בייסודה, קיומה ופיתוחה של המדינה ו מקור גאווה לאומי .ומוביל בעולם 2. ,על אף האמור ענף החקלאות בישראל מתמודד בשגרה עם קשיים ואתגרים ונכנס למשבר הקורונה מלכתחילה במצב שבר, ולמרות כל הקשיים המשיך לעבוד בנחישות על מנת לספק לאזרחי ישראל את .התוצרת האיכותית והטרייה 3. כאשר העולם כולו מצוי במשבר וכל מדינות העולם מחפשות לחזק את החקלאות בארצם ,, חקלאי ישראל נלחמים על פרנסתם בשגרה ובחירום כשעל המדפים תוצרת מטורקיה, מעזה, מסין, מירדן ומדינות רבות בעולם , מבלי ש ניתנת לחקלאים כלים להגברת כושר התחרות על המדפים שכן עלויות הגידול בישראל גבוהות כמה וכמה מעלויות הגידול בארצות המייבאות ארצה וזאת בעיקר בשל עלויות המים וכח העבודה 4. השינויים הדרושים בתח ום העבודה, לשם הגברת כושר התחרות וכושר הייצור החקלאי בתנאי כדאיות כלכלית והגדלת הפדיון : • ביטול מכסת העובדים הזרים ומתן האפשרות לכל חקלאי, במסגרת חובותיו על חוקי המגן והדין, לקבוע את כמות העובדים הדרושים לו לביצוע העבודה, בין אם מעבר לים ובין אם מקרב האוכלוסייה .הפלסטינאית • המשך הקפאה או ביטול מס המעסיקים בחקלאות – מס המעסיקים בחקלאות, אשר אינו מוטל בשום מדינה ממדינות ה- OECD ,, נקבע במקור על מנת להקטין את המוטיבציה להעסקת עובדים זרים. אולם מס המעסיקים בחקלאות, אשר הופעל למעלה מעשור, לא הביא לשינוי מהותי בהרכב התעסוקתי בענפי החקלאות ולא הביא לגידול במספר העובדים הישראלים בענף שכן, מעטים העובדים הישראלים המוכנים לעסוק בח קלאות בתנאים הקשים ובמיקומים הגיאוגרפים הדרושים לביצוע העבודה. על כן, ב- 2016 , הקפיא שר האוצר את מס המעסיקים ,במסגרת הוראת שעה בחוק ההסדרים אך הקפאתו עתידה לפוג בתום שנת2020 . ה מדובר בתוספת להכנסות המדינה על גב החקלאים בסכום של כ- 160 בשנה אשר תור₪ מיליון מת לייקור המוצר החקלאי הישראלי וליוקר המחייה. • ביטול האגרות המכופלות על העסקת עובדים זרים - ל אור ההכרה של המדינה כי חסרים ידיים עובדות בענף החקלאות והתובנה כי אין פתרון בקרב העובדים הישראלים לענף זה , יש צורך לבטל את אגרות הרישום לכל עובד זר המושתות על המעסיקים בענף החקלאות בסך2000 בשנה לכל עובד. ניתן₪ לשנות השיטה לכך שהמעסיק ישלם אגרת רישום בכל פעם בה מתקיים שינוי בעובדים הספציפיים וכן ניתן להשית אגרה חד פעמית לעובד לכל תקופת העסקתו – אך תשלום האגרה כל שנה מחדש מבלי כל סיבה הגיונית לכך, מהווה נטל מיות .ר שיש לראות בו מס סמוי ונדרש לבטלו o עלות ביטול האגרות המיותרות כחלק מתקציב המדינה - כ- 48 מלש"ח לשנה . • ביטול העיוות שבין עובד ישראלי לבין עובד זר , והשוואת עלויות ההעסקה הישירה שבין עובד ישראלי לזר, תוך תיקון חוק עובדים זרים ועדכון הסכום המותר בניכוי – 'או לזה הקבוע בסע25 ,לחוק הגנת השכר או לקבוע סכום קבוע של1056 לחודש לעובד, בשל כל הזכויות וההטבות שהמעסיק מעניק לו מכוח₪ .חובתו בהיתר ההעסקה • עדכון זה של הסכום המותר בניכוי ., יגדיל את ההכנסה החייבת במס של המעסיקים o תוספת עדכון הסכום המותר בניכוי לתקציב המדינה - כ - 63 מלש"ח לשנה .