חומר רקע
1
יום ראשון כ"ו אב תש"פ
16
אוגוסט2020
'לכ
מר ישראל אוזן
יועץ שר הפנים, כבוד הרב מר אריה מכלוף דרעי
משרד הפנים
ירושלים
/שלום מר אוזן
:ישראל
:הנדון
הצעה להרחבה מידית של המיזם הלאומי לביטחון תזונתי
בהמשך לסיכום בינינו ,'מיום א י"ב באב, תש"פ
ה-
2.8.20
, הריני מגיש באמצעותך לכבוד השר, הרב מר
,אריה מכלוף דרעי
הצעה למיצוי מיטבי של לפחות חלק מ-
700
מיליון ש"
ח שכבוד השר גייס לשיפור
.הביטחון התזונתי והתזונה הבריאה, בפרט בימי משבר אלה
המיזם הלאומי –
התוכנית הממלכתית המוסדרת העוסקת באתגר–
פועל בהצלחה מוכחת
תוך שיפורים
מתמידים בהתאם להערכות מדעיות של משרד
העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים
.ושל המועצה
כל תרומ
ה של משרד הפנים, כח,לק מהממשלה לקידום ה
מיזם תקרב אותנו לתכנית לאומית,, מוסדרת
יעילה ושוויונית
שתחליף מציאות.שאינה כזו
ההצעה עובדה בעצה אחת–
לצורך בחינת אפשרויות יישום וביצוע–
עם העמותות המפעילות את המיזם
למען המדינה ובחלקו מתקציבה: "אש"ל ירושלים" ו"לקט ישראל". אף שוחחתי
עליה, ביוזמתו, עם מר
עלי בינג ,רכז צוות רווחה וביטוח לאומי ,אגף תקציבים, במשרד
.האוצר
.ההצעה משלבת, בצורה מיטבית, בין פעילות המיזם לבין ההצעה של משרד הפנים
ברור שיהיו אתגרי יישום לא מבוטלים, משפטיים ואחרים. אולם, נראה לנו שאלה יהיו פחותים מאשר
החלופות ש .על הפרק בפרט נוכח המציאות הקשה
.אשמח כמובן להבהיר את הדברים ככל שדרוש ולהמשיך לדון איתך בנושא
,בברכה
דב
,פרופ' דב צ'רניחובסקי
יו"ר
)(בפועל
העת :ק
מר יצחק שמולי, שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים
משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים – ד"ר אביגדור קפלן, מנכ"ל ;
,מר ניר קידר
סמנכ"ל בכיר וראש מינהל אסטרטגיה, תכנון כלכלי, מחקר ורגולציה ;גב' ענבר
,יחזקאלי בליליוס
רמ"ט
שר ה ;גב' יוכי אילוז, מנהלת תחום עזבונות.
משרד האוצר – מר עלי בינג ,רכז צוות רווחה וביטוח לאומי ,אגף
.תקציבים
משרד הבריאות – פרופ 'רונית אנדוולט ,מנהלת אגף
.התזונה
אש"ל ירושלים –
.מר מנחם (מנדי) בלוי, יו"ר
לקט ישראל –
.מר גידי כרוך, מנכ"ל
2
הצעה להרחב
ה מידית של
המיזם הלאומי לביטחון תזונתי
מוגש
ת
לכבוד שר הפנים
הרב , מר אריה מכלוף דרעי
3
תוכן
תקציר
1. האתגר............................................................................................................................
...
......
...4
2. המיזם.............................................................................................................................
......
.
...
.5
3
.הסיוע.............................................................................................................................
.......
.....
5
4. ה
קריטריונים.........................................................................................................................
..
...
.6
5. ההצעה.............................................................................................................................
....
...
....6
6. נספח.............................................................................................................................
.....
...
.....
8
7
. הפניות..........
...................................................................................................
.............
.........
....
9
המועצה הלאומית לביטחון תזונתי בישראל
המועצה קמה בתוקף חוק המועצה הלאומית לביטחון תזונתי תשע"א-
2011
אשר נחקק מתוך רצון לחולל שינוי משמעותי
.בטיפולה של המדינה בתופעה של חוסר ביטחון תזונתי בישראל
לפיכך, מטרת המועצה היא לקדם את הביטחון התזונתי של תושבי ישראל, ברוח כבוד האדם ועקרונות השוויו ן, הצדק
:וההגינות. המועצה מייעצת לשר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים בנושאים אלה
1.תכנון מדיניות בתחום הביטחון
,התזונתי ובכלל זה תכניות להבטחת ביטחון תזונתי לאוכלוסייה בטווח הקצר
ובטווח
;הארוך
2.פעולות
,האכיפה הפיקוח והבקרה שנוקטים כלל הגורמים האחראים לביטחון התזונתי במשרדי הממשלה הנוגעים
;בדבר
3.בחינת מודלים להשגת ביטחון תזונתי, בקר
ב האוכלוסייה ועריכת מחקרים הנדרשים לשם כך.
חברי המועצה הם נציגי משרדים ממשלתיים וכן נציגי גופים אחרים העוסקים בתחומי רווחה
.וחברה
4
תקציר
משבר הקורונה
הרחיב
והעמיק
.את העוני בישראל
לפי
ה ערכת
המועצה הלאומית לביטחון תזונתי
בישראל
)(להלן המועצה כיום כ-
200
אלף
משפחות הן
באי
ביטחון תזונתי , לפי קריטריונים
.אובייקטיביים מבוססי הכנסות והוצאות משקי בית המצב הוא גם איום בריאותי
חמור עם
השלכות ארוכות טווח בפרט על ילדים ונוער.
כדי להתמודד עם האתגר בצורה מיטבית, אנו מבקשים להרחיב, ככל האפשר בשעה זו, את המיזם
הלאומי
לביטחון תזונתי
)(להלן המיזם – ה
פעילות הממלכתית ה מוסדרת,להתמודדות עם האתגר
שתוכננה בעמל רב, מבוצעת בפיקוח ובהערכה מקצועיים, ומשופרת באופן מתמיד
.תוך כדי ביצועה
תקציב המיזם הוא כ-
60
מיליון₪
מתקציב משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים
(להלן
)המשרד, מוע צות מקומיות
ו
תרומות .המיזם מופעל על ידי העמותות "אש"ל ירושלים"
בשיתוף
"לקט ישראל" בפיקוח המשרד ובסיוע המועצה בהערכת המיזם ובמאמצים בשיפורו בהתאם.
בכדי להרחיב את
הפעילות באופן
,מידי בפרט ,נוכח המצב
לכ-
29
אל ף משפחות
נוספות,
נדרשים
כ-
203
מיליון₪
נוספים
לשנה
. יש אפשרות ל
הרחבה מדודה –
על בסיס תשתיות קיימות ומוכחות–
גם לקבוצות אוכלוסייה:נוספות קשישים
,ואוכלוסיות במועצות בהן המיזם אינו פועל לפי שעה
לפי מתווה המוצע על ידי משרד הפנים
. אלה ימצו את
הפוטנציאל המלא
של כ-
700
ימ ליון₪
שגייס
כבוד שר הפנים.
1.
האתגר
המועצה מעריכה
כי בימים כתיקונם
כ-
130
אלף משפחות בישראל נמצאות במצב של חוסר ב
י טחון
תזונתי .הערכה זו
מתבססת על קריטריונים אובייקטיביים של יכולת
המשפחה ל קניית מזון
מהכנסתה
ויה נ הפ (
המועצה הלאומית לביטחון תזונתי2014
,
2020
).
לצורך טיפול בהן בצורה
מינימלית אך אפקטיבית
יש צורך – בימים רגילים – בתקציב שנתי של כ-
500
מיליו
ן
₪
.
על פי
נתוני ה ביטוח
ה
לאומי ,
,המבוססים על סקר טלפוני מדגמי בשנת2016, כ-
17.8%
כ או-
388
אלף
מהמשפחות בישראל(
לפי נתוני
אוכלוסיי
ה של
2019
, למ ה ,"ס2020ד )
היו במצב של אי ביטחון
תזונתי אז. בנוסף , חוסר ביטחון תזונתי אינו מצב זמני, רוב מוחלט(
92.4%
)מהמשפחות שחיו ב אי
ביטחון תזונתי ב -
2011
נשארו במצב זה גם ב-
2016
(אנדבלד ואחרים,
2018
)ב.
,בנוסף
משפחות
חמישון ההכנסות
הנמוך אינן יכולות להרשות לעצמן מזון בריא בעיקר עשיר
בפירות ובירקות
בהתאם לתזונה הים-תיכונית הבריאה. (
,אזרייבה ואחרים2016
).
,יתר על כן
יש מציאות
משמעו
תית
בנושא זה במיוחד בתקופה זו: עם ירידה בהכנסותיהן, משפחות נוטות להתחיל לוותר
כל צריכת פירות וירקות (צ'רניחובסקי ורגב,
2014
).
,לפיכך
חוסר ביטחון תזונתי
מסכן
את הסובלים ממנ
ו גם בריאות
ית .
מקרב המשפחות הסובלות
מחוס
ר
,ביטחון תזונתי
במחצית
ממשפחות אלו
י
ש ב
ן
משפחה הסובל ממחלה כרונית, בשליש
מהמשפחות
יש
נו ןב
( משפחה הסובל מאנמיה, ובכמעט חמישית17%
) הן מ יש ב
ן
משפחה הסובל
.מסכרת
,(משרד הבריאות2016
.)
5
ישראל נמצאת כיום
במשבר הכלכלי הגדול ביותר בתולדותיה. על פי פרסומי הלמ"ס מאז חודש
,מאי (הלמ"ס2020
,א; הלמ"ס2020
,ב; הלמ"ס2020
)ג
חלה החמרה במצב הכלכלי של41%
ממשקי הבית. שיעור הנשאלים אשר ציינו ירידה בביטחון התזונתי עלה מ -
14%
בתחילת המשבר
ל-
21%
.כיום
ברור
כי
ללא הרחבה מ שמעותית של
רשת הביטחון המתאימה ,
משפחות רבות יגיעו
ל
שבר בממדים
חמורים יותר ,מאשר בימים אלה עם השלכות בריאותיות ארוכות טווח בעיקר על
ילדים ונוער.
2.
המיזם
ב-
2016
השיק
ה
משרד את המיזם שהוכרז כפיילוט , כדי לשפר את הביטחון התזונתי ו את מצבם
התזונתי של האוכלוסיות הע .ניות והפגיעות ביותר בישראל
המיזם
פועל
ב-
48
רשויות ותומך בכ-
10,800
משפחות
(משרד ,העבודה
הרווחה והשירותים החברתיים,
2018
).
המיזם ממומן
מ( תקציב המדינה20
מיליון₪
), מתקציב
י ה
רשויות
( המקומיות5
מיליון₪
) ,והשאר
מתרומות.
כיום המיזם אינו
בבסיס התקציב ועל כן קיומו עומד בסכנה
בימים אלה ובכל
שנת
תקציב כל עוד לא יוכנס בבסיס.
פעולת המיזם מתבססת על זיהוי ופניה
דיסקרטית, למשפחות אשר זוהו כנדרשות לסיוע. הזיהוי
נעשה על ידי מחלקות הרווחה המקומיות ועל בסיס קריטריונים
שוויוניים
אשר נקבעו ע"י משרד
הרווחה ואינו מתבסס על פנייה אקטיבית
.של המשפחה במסגרת הסיוע, מקבלת משפחה סל מזון
כמו גם ליווי והדרכה על מנת לסייע לה לנצל בצורה הטובה ביותר את ההכנסות והמשאבים שיש
ה ביד ואף לשפרם.
המיזם
מנוהל על ידי
עמותת"אש"ל ירושלים" בשיתוף
עמותת"לק
ט ישראל" ה
מספקת
למיזם
.פירות וירקות מוצלים יש פיקוח ובקרה הן על הרכב סלי המזון והן על חלוקתם
(המועצה
הלאומית
לביטחון תזונתי,
2020
.)
המיזם משפר בצורה מובהקת את רמת הביטחון התזונתי ואיכות החיים של המשפחות הנעזרות
.בו כך למשל, טרם ההצטרפות למיזם רק71%
מהמשפחות המשתתפות ציינו
שהמיזם שיפר את
י שב עות
ה רצון המ,חיים
ואילו לאחר
ההצטרפות למיזם שיעור זה עלה ל-
86%, שיעור דומה ל זה
ה
נמצא בקרב כלל האוכלוסייה (אנדבלד,
2018
)א.
שיפור זה נובע גם מהטיפול והיחס של צוות
המיזם לביטחון ת
זונתי ולא
,רק מהסיוע החומרי אך יש להבהיר כי
סלי המזון הבריא משפיעים
לטובה על בריאות המשפחות המקבלות סיוע (המועצה הלאומית לביטחון תזונתי
2020
,
(Efrati
Philip et al. 2018)
.
3.
הסיוע
כל משפחה מקבלת תמיכה חודשית בשווי של500
₪
באופן רציף לאורך השנה. התמיכה מורכבת
:משני מרכיבים
א.
כרטיס קניה ברשתות המזון בהסכם
בסך250
₪
בחודש (ללא אפשרות לרכוש טבק
)ואלכוהול.
6
ב.
שני סלי מצרכים בריאים בשווי125
₪
האחד המגיעים
ל
פתח הבית:
סל פירות וירקות
ו סל מוצרי מזון''יבש.
4.
קריטריונים
מהכנסתן הפנויה
מכל המקורות (עבודה ,קצבאות ,פנסיה ,הון ועוד)
של
משפחות שהכנסתן זו אינה
עולה על
1.5
מהכנסת קו העוני, הופחתו הוצאות בלתי נמנעות שוויתור עליהן עלול לגרור
הליכים/סנקציות שלא יאפשרו ל משפחה
לקיים חיים תחת קורת גג.
1 כל מקרה שההפרש בין
הכנסה זו של המשפחה לבין ההוצאה הבלתי נמנעת הוא שלילי ,מזכה את המשפחה ב
סיוע
האמור
מהמיזם.
5.
ה
הצעה
ההצעה להרחבה של המיזם ומעבר לו
מסוכמת בלוח
להלן .
בדיקה עם העמותות המעורבות מצביעה
על
יכולת היערכות ו
ביצוע מהיר
ים
של שני הסעיפים הראשונים
בלוח, על בסיס תשתיות קיימות,
אך
עם התבססות על קניי
ה גם של פירות וירקות בנוסף על איסו
ף של אלה כמקובל היום.
,כמו היום
סלי המזון יותאמו מבחינת כשרות וטעם לאופי האוכלוסייה מקבלת השירות תוך התייעצות עם
.גורמים רלוונטיים
המיזם ימשיך להפעיל את תוכניות הסיוע
ברשויות המקומיות באמצעות
רכזים בשיתוף האגף
הרלוונטי ב
רשות בצורה שלא תעמיס על תפקודה השוטף.
במקביל לסיוע החומרי
, המשפחות תקבלנה סדנאות
לשיפור מיומנותן ב צריכה
וב
תזונה נכונ
ות
כמו
גם
לשיפור יכולות אשר יסייעו ל משפחות להשתלב
מחדש -
עם סיום תקופת החירום-
בשוק
ה.עבודה
עלות
שני השלבים הראשונים
)(מסומנים בחום היא כ-
203
ימ ליון₪. כל שלבי התוכנית, כ-
700
מיליו
ן
₪
.
.
1
התנאי כי המשפחה חייבת למצות כושר השתכרות הוחרג באופן חלקי מהצעה זו. רשימת הוצאות הכרחיות, ראו
נספח.
7
מטרה תנאי זכאות סוג הסיוע עלות חודשית
מספר
של
משוער
אב
בתי
זכאים
עלות שנתית רציונל
עיבוי המיזם
הלאומי
לביטחון
תזונתי ב-
48
הרשויות
המשתתפות
במיזם
עמידה במבחן
הזכאות הקיים
של המיזם
להוציא סעיף
מיצוי יכול
ת
השתכרות
500
₪
לחודש
(כרטיס בשווי
250
₪
+
חבילת מזון
יבש בשווי
125
₪
+
23
ק"ג פירות
וירקות בשווי
125
₪
)
435
₪
למשפחה
12,330
64,362,600
₪
תוספת זו תאפשר
מתן מענה מלא
לצרכים ברשויות
אלו
הרחבת המיזם
לכלל הרשויות
באשכול חברתי
כלכלי1-5
(
115
רשויות
)מקומיות
עמידה במבחן
הזכאות הקיים
של המיזם
להוציא סעיף
מיצוי יכול
ת
השתכרות
500
₪
לחודש
(כרטיס בשווי
250
₪
+
חבילת מזון
יבש בשווי
125
₪
+
23
ק"ג פירות
וירקות בשווי
125
₪
)
435
₪
למשפחה
26,500
138,330,000
₪
גם ברשויות אלו
תפעל תכנית
המיזם באופן מלא
כולל סדנאות
למשפחות כדי
לנסות להחזירם
למעגל התעסוקה
.והחיים התקינים
ה סיוע החודשי
ב 'תכנית מס4
,שונה כדי לעודד
את המשפחות
בתכנית זו לחזור
לחיים תק
י נים
מהר ככל האפשר
סיוע לקשישים
הכנסות
בעלי
ללא
נמוכות
עורף משפחתי
)(בכל הארץ
קשישים
המתקיימים
מקצבת זקנה עם
השלמת הכנסה
עורף
ללא
משפחתי
ארוחות
מבושלות
בהובלה לבית
הקשיש
בהזמנה מתוך
תפריט
273
₪
לקשיש
33,750
110,565,000
₪
יקבל
קשיש7
לשבועיים
מנות
שיהיה לו אוכל
מבושל ויחד עם
זאת עדין ידאג
לארוחות
לעצמו
,(יום כן )יום לא
שלא יהיה תלותי
לחלוטין
סיוע למשפחות
ברשויות
באשכול חברתי
כלכלי6
ומעלה
שאינם במיזם
(כ-
90
)רשויות
משפחות
המקבלות הנחה
של
בארנונה
70%
ומעלה
ובלבד שעומדות
באחד
גם
מהקריטריונים
:הבאים1
.
מקבלות קצבת
מב"ל
קיום
,(הבטחת הכנסה
,השלמת הכנסה
)קצבת נכות2
.
משפחה בעלת7
.נפשות ומעלה3
.
כושר
ממצים
.השתכרות
סיוע בכרטיס
מזון בהתאם
לכמות
.הנפשות בבית
יהיה
הסיוע
מדורג ויקטן
שלושה
כל
.חודשים
ברבעון
הראשון700
, לנפש
שח
ברבעון השני
460
₪
לנפש
ברבעון
השלישי350
₪
לנפש
וברבעון
האחרון175
₪
.לנפש
421
₪
לנפש
לחודש ממוצע
ב-
12
חודשים
כ-
22,000
משפחות
שהן כ-
75,000
נפשות
378,900,000
₪
הראשון
בשלב
מסיבי
הסיוע
ויאפשר למשפחה
ארוחה
לפחות
בשרית לכל אחד
, המשפחה
מבני
וככל
בהדרגה
שיוצאים ממשבר
הסיוע
הקורונה
יורד ומכריח את
לחזור
המשפחה
לשגרה ולהסתדר
.בכוחות עצמה
8
6.
נספח
הוצאות:בלתי נמנעות של המשפחה מסך הכנסתה הפנויה, טרם הוצאה על מזון
א .הוצאות דיור –
שכר דירה או תשלום חודשי להלוואות ומשכנתאות עבור הדירה בבעלות
המשפחה;
ב .חשבונות חשמל ,מים ,גז וארנונה
ג .הוצאות על תרופות לחולים כרוניים במשפחה
ד .תשלום חודשי על חובות – עד
%
10
מההכנסה נטו של המשפחה
על הוצאות אלה נוספו שני מרכיבים המנוכים אף הם מהכנסתה של המשפחה :
ה .ההוצאה הדרושה למזון לפי הרכב המשפחה –
על פי מדד העוני מצד ההוצאות שנבנה על ידי
סבג-אנדבלד ואחדות (
2004
)
ו .הוצאות חיוניות נוספות (כגון :תחבורה ,תקשורת ,ספרי לימוד )
– בשיעור של
150
₪
לנפש.
9
7.
הפניות
,אזרייבה'ג ,
'אוריון, ב,, גולדשמיט
,'ר,גינסברג
,'א מי
למן
, ר', ו
צ'רניחובסקי', ד (
2016
.)
סל מזון
בריא בישראל . בתוך א'
וייס(עורך ,)
דוח מצב המדינה–
חברה, כלכלה ומדיניות2016
(
'עמ346-357
.(
:ירושלים
מרכז טאוב לחקר
המדיניות החברתית בישראל.
אנדבלד, מ' (
2018
.)א דוח מחקר המיזם הלאומי לביטחון תזונתי-
.מחקר הערכה
:ירושלים משרד
העבודה,
.הרווחה והשירותים החברתיים
אנדבלד, מ,' הלר, א,' ברקלי ,נ,' ו
גוטליב, ד' (
2018
.)ב סקר ביטחון תזונתי2016
,ממצאים
סוציו
כלכליים
,עיקריים
מחקרים לדיון127
.
:ירושלים
המוסד לביטוח לאומי , מינהל
המחקר והתכנון .
( הלמ"ס2020א).
החוסן האזרחי בתקופת משבר הקורונה, בקרב בני21
ומעלה: ממצאים מהגל
השלישי של הסקר שנערך באמצע יולי בצל המשבר . ירושלים: הלשכה המרכזית
.לסטטיסטיקה
( הלמ"ס2020
.)ב החוסן האזרחי בתקופת משבר הקורונה, בקרב בני21
ומעלה ממצאים מסקר
.המשך לאחר תקופת הסגר
.ירושלים: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
( הלמ"ס2020
.)ג
תמונת מצב של ה
חוסן האזרחי בתקופת משבר הקורונה . ירושלים: הלשכה
המרכזית לסטטיסט.יקה
( הלמ"ס2020
.)ד
השנתון הסטטיסטי לישראל
2019
מס
70
.
ירושלים: הלשכה המרכזית
.לסטטיסטיקה
( המועצה הלאומית לביטחון תזונתי2014
.)
תכנית לאומית להבטחת ביטחון במזון לבתי אב
בישראל. עקרונות, קריטריונים ודרכי פעולה.
תל אביב: המועצה הלאומית לביטחון
תזונתי.
משרד
( הבריאות2016
.) דו"ח ועדת האסדרה לתזונה בריאה .
'בתוך ג אזרייבה ו 'צ ד ,'רניחובסקי
מדיניות מחירי מזון בישראל :אמצעי אסטרטגי.
תל אביב: המועצה הלאומית לביטחון
.תזונתי
( משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים2018
.)המיזם הלאומי לביטחון תזונתי .
.ירושלים: משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים
,'ניימן, ג', שרוני, ח
ו( 'צ'רניחובסקי, ד2020
.)המיזם הלאומי לביטחון תזונתי: הערכה איכותנית .
.תל אביב: המועצה הלאומית לביטחון תזונתי
סבג-
( 'אנדבלד, מ', ואחדות, ל2004
.)
.פיתוח מדד עוני ניסיוני מצד ההוצאות בישראל
:ירושלים
,המוסד לביטוח לאומי
מינהל
.המחקר והתכנון
( 'צ'רניחובסקי, ד', ורגב, א2014
.)
.דפוסי ההוצאה על מזון בישראל בתוך ד' בן-
,)דוד (עורך דוח
מצב המדינה–
חברה, כלכלה ומדיניות2014
(
'עמ405-421
). ירושלים: מרכז טאוב לחקר
.המדיניות החברתית בישראל
Efrati Philip, D’, Baransi, G’, Shahar, D’, Troen, A’ (2018): Food-Aid Quality
Correlates Positively With Diet Quality of Food Pantry Users in the Leket
Israel Food Bank Collaborative. In Frontiers in nutrition 5, p. 123. DOI:
10.3389/fnut.2018.00123.