חומר רקע
לכבוד:
ועדת החוקה, חוק ומשפט 2 נובמבר 2020
כנסת ישראל
הנדון: התייחסות להצעת החוק למניעת אלימות כלכלית – בהמשך לדיון מיום 20.10.20
"רוח נשית – עצמאות כלכלית לנשים נפגעות אלימות", הינה עמותה ללא מטרות רווח המסייעת לנשים נפגעות אלימות להגיע לעצמאות כלכלית, כדי למנוע את חזרתן למעגלי האלימות והעוני. העמותה פועלת החל משנת 2015 לקידום חקיקה נגד תופעת האלימות הכלכלית בין בני זוג, והייתה שותפה בניסוח ובקידום הצעת החוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון מס' 18 והוראת שעה) (מניעת אלימות כלכלית), התש"ף-2020.
עמדת העמותה, התומכת בחקיקת חוק נגד אלימות כלכלית בין בני זוג במדינת ישראל, מבוססת על עבודת שטח של 13 שנה, ועל מפגשים עם אלפי נשים שהן נפגעות אלימות כלכלית.
לקראת הדיון בהצעת החוק הנ"ל בוועדת החוקה, חוק ומשפט, ביום 4.11.20, נבקש להתייחס לטיעונים שהועלו נגד הצעת החוק, בדיון שהתקיים בוועדה ביום 20.10.20. במיוחד, נבקש להתייחס לטיעון שלפיו, אף שתופעת האלימות הכלכלית בין בני זוג אכן קיימת במציאות, ופגיעתה עלולה להיות קשה ומזיקה, הרי שישנם מענים לכך בחקיקה הקיימת, ולכן הצעת החוק הנ"ל מיותרת.
עמדתנו היא כי אכן קיים צורך בחוק המתמקד באלימות כלכלית. המענים הקיימים היום בחקיקה הינם חלקיים, והמציאות מלמדת כי בפועל לא נעשה בהם שימוש רב. נפרט:
1. הצעת החוק מאפשרת להגיש תביעת נזיקין בעוולה עצמאית של אלימות כלכלית, אפשרות שאינה קיימת היום. לכך חשיבות רבה, לא רק בשל האפשרות לקבל פיצויים עקב אלימות כלכלית, אלא גם מבחינת העצמת הצד הנפגע, בד"כ – נשים. נדגיש כי הגשת תביעת נזיקין נגד קרובי משפחה אינה בגדר "הלשנה", כפי שנטען בדיון האחרון. מוסד המשפחה הוא אכן חשוב מאד, אולם במידה ומתרחשות בגדרו תופעות קשות כגון אלימות, צריכה להיות אפשרות לדווח עליהן, לדרוש להפסיקן ואף לקבל פיצויים על הפגיעה הכרוכה בהן. לעניין זה נוסיף כי האפשרות להגיש תביעת נזיקין נגד קרובי משפחה פוגעים כבר קיימת היום, למשל בהקשר של תקיפה מינית.
2. בדיון הקודם נטען כי החוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א–1991, עשוי לסייע במקרים בהם לאלימות הכלכלית נלווית אלימות פיזית או מילולית. אולם, חשוב להדגיש כי אלימות כלכלית יכולה להתקיים גם ללא
שנלווים לה סוגים נוספים של אלימות. ברוח נשית נתקלנו במקרים רבים כאלה, והם ממחישים כי האלימות הכלכלית – אף אם היא עומדת לבדה – הינה מזיקה מאד ויש לה השלכות לטווח ארוך. למצב זה, של אלימות כלכלית העומדת בפני עצמה, אין היום מענים משפטיים מספקים. יתירה מזו, המציאות מראה כי בפרקטיקה הנוהגת היום, בתי משפט לענייני משפחה אינם נוטים לתת סעד כשמדובר באלימות כלכלית אשר לא נלווה לה סוג אחר של אלימות, בעיקר אלימות פיזית. כמו כן, מאחר ונשים אינן מודעות לאפשרויות הקיימות בחוק למניעת אלימות במשפחה בהקשר של אלימות כלכלית העומדת בפני עצמה, הן לא מרבות לפנות לבתי המשפט במקרים אלה.
3. לגבי הטענה כי קיים היום מענה חקיקתי למצב של התעללות נפשית: אמנם, במקרים רבים האלימות הכלכלית כרוכה גם במסכת של התעללות נפשית, אולם, כאמור, האלימות הכלכלית יכולה להתקיים גם בפני עצמה. כמו כן, אלימות כלכלית אינה זהה להתעללות נפשית – היא תופעה אחרת, בעלת מימדים כלכליים מובהקים שאינם מצויים בהכרח במקרים של התעללות נפשית.
4. בעינינו, להצעת החוק הנדונה חשיבות רבה בעיקר משום שהיא נותנת שם משפטי לתופעה שרווחת במציאות. לכך יש חשיבות בעיקר כלפי מי שנפגעת או נפגע מאלימות כלכלית בתוך מערכת יחסים זוגית. מניסיוננו, נשים רבות שחוות אלימות כלכלית, כלל אינן יודעות שמה שהן חוות הוא לא "חלק מחיי נישואין", כי אם תופעה מוכרת בשדה המקצועי, שידוע כי היא מזיקה וכי גופים בינלאומיים ואף וועדה בין-משרדית של ממשלת ישראל המליצו לחוקק חוק נגדה. לכן, הן אינן מדווחות על כך או מנסות לקבל סיוע. הן אף אינן נוטות, כפי שצוין לעיל, לבקש סעדים מכח החוק למניעת אלימות במשפחה, אלא במקרים בהם לאלימות הכלכלית נלווית גם אלימות פיזית. החשיבות הרבה של ה"שיום" (naming), הן מבחינה הצהרתית והן מבחינה פרקטית, מצדיקה בעינינו את חקיקתו של חוק המתמקד באלימות כלכלית, שיש בו כדי להוסיף משמעותית על המענים החקיקתיים הקיימים.
יש לחדד, שוב, כי המושג "אלימות כלכלית", בהצעת החוק, אינו מתייחס להתנהלות כלכלית נורמטיבית בין בני זוג; הוא אינו מתייחס למצב בו, בהסכמת שני בני הזוג, אחד מהם אחראי על ההחלטות הכלכליות במשפחה; הוא אף אינו מתייחס למצב בו יש חשבון משותף ואחד מבני הזוג נקלע לחובות, ולפיכך גם בת זוגו מצויה בחובות. הצעת החוק מגדירה אלימות כלכלית כהתנהגות מתמשכת המלווה בהטלת אימה, כפייה ושליטה. אנו ברוח נשית רואות, מדי יום, את התוצאות הקשות של התנהגות מתמשכת כזו. בהקשר זה אין זה מיותר להזכיר כי נשים רבות נשארות שנים ארוכות במערכת יחסים אלימה (בממוצע, עשר שנים), כשאחד הגורמים המרכזיים לכך הוא גורם כלכלי. הדבר נובע פעמים רבות מאלימות כלכלית אשר יוצרת ומעמיקה את תלותן בבן הזוג.
נשמח להרחיב ולהשיב על שאלות ככל שיידרש.
בכבוד רב,
עו"ס תמר שוורץ עו"ד ד"ר מירב שמואלי
מנכ"לית מנהלת תחום שינוי מדיניות וחקיקה