הודעה לעיתונות
הכנסת
דוברות הכנסת
דובר הוועדה לענייני ביקורת המדינה
גרירת הרגליים ואי העמידה ביעדים בשילוב אנרגיות מתחדשות בישראל - דוח מבקר המדינה 71א - קידום אנרגיות מתחדשות והפחתת התלות בדלקים
מנכ"ל משרד האנרגיה: "האתגר שלנו הוא לא רק שינוי אקלים, אלא גם אספקת אנרגיה"
הוסיף: "כדאי שמשרד הגנת הסביבה ימלא את תפקידו - 48% מהחומרים המסרטנים הנפלטים באוויר בישראל, מקורם מאי טיפול בפסולת עירונית ופחות מ2% הם ממשק החשמל
יו"ר הוועדה, ח"כ עפר שלח: " מחלוקות ממשלתית שלא נפתרות ויעדים לאנרגיה מתחדשת, לא פותרים כלום. צריך להחליט עכשיו לעשות"
הוועדה לענייני ביקורת המדינה בראשות ח"כ עפר שלח, התכנסה היום לישיבה בעקבות דו"ח מבקר המדינה 71א - קידום אנרגיות מתחדשות והפחתת התלות בדלקים.
יו"ר הוועדה, ח"כ עפר שלח: "הסיטואציה הנוכחית ממחישה לנו שמשבר האקלים אתנו כאן והשלכותיו גם כן. צריך לברך על כך שדוח המבקר בחר לעסוק בנושא לקידום אנרגיות מתחדשות והפחתת השימוש בדלקים. בדיון למדנו שכל המשתתפים אמרו שנעשו צעדים ויש התקדמות, אבל זה לא מספיק – כאשר שומעים שיש מחלוקות בין משרדי ממשלה ואין מי שמכריע ומקבל החלטה, דברים לא קורים. צריך להחליט בתוך הממשלה מי המחליט החיכוך בין משרדים הוא כאן הבעייתי. היעדים הן לא תשובה - מה שלא יוחלט עליו עכשיו זה לא יקרה ולא יהיה – הגישה של עכשיו היא זאת שצריכה להוביל ולא יעדים".
נתן שטיבלמן ממשרד מבקר המדינה הציג את הדו"ח האחרון שמצביע על ליקויים וחסמים לעידוד המעבר לאנרגיה מתחדשת לדבריו, "בחודשים יולי 2019 עד פברואר 2020 בדק משרד מבקר המדינה את הפעולות שנקטו משרדי ממשלה להפחתת זיהום אוויר באמצעות קידום אנרגיות מתחדשות ואת הצעדים להפחתת התלות בדלקים מזהמים. הביקורת נערכה במשרד האנרגייה, בחברת החשמל לישראל בע"מ, ברשות החשמל, במשרד להגנת הסביבה, במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים, ברשות המיסים בישראל, במינהל הרכב הממשלתי ובמינהל הדיור הממשלתי באגף החשב הכללי ובמינהל התכנון במשרד האוצר ובמינהלת תחליפי דלקים ותחבורה חכמה במשרד ראש הממשלה".
ע"פ הדו"ח, הגידול בהיקף ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות הוא במגמה חיובית, אך בחינה השוואתית למול היעדים שנקבעו - 5% מכלל ההספק המותקן בשנת 2014 ו-10% מכלל ההספק המותקן בשנת 2020 - מעלים פערים של 58% ו-50%, בהתאמה בין היעד לביצוע. בנוגע לייצור חשמל מאנרגיית רוח, קובע הדו"ח כי בתחילת שנת 2020 היקף ייצור חשמל מאנרגיית רוח עומד רק על כ-3.5% מהמכסה אותו קבעה ממשלת ישראל (2.6 מגה-ואט מותקן לעומת יעד של 730 מגה-ואט). לדברי המבקר, טרם הוסרו החסמים ליישומה של החלטת הממשלה מ-2016 שהטילה על החשב הכללי במשרד האוצר לקדם את הקמתם של מתקנים פוטו-וולטאיים על בנייני משרדי הממשלה, מוסדות חינוך וכדו' – דבר יכול להגדיל את היקף הייצור החשמל מאנרגיות ירוקות.
עוד עולה בדו"ח כי לא נקבעו יעדים ברורים לפיילוט שמקיימים מינהל הרכב הממשלתי במשרד האוצר ומינהלת תחליפי דלקים במשרד ראש הממשלה, ולכן קשה לקבוע את מידת הצלחתו
מנכ"ל משרד האנרגיה, אודי אדירי: "התמונה היא מהפכה כמו שלא קיים בשום תחום בישראל בכל ההיבטים – עשייה של צמצום פערים והתקדמות. יש גידול דרמטי של פי 6 באנרגיה סולארית. הגרפים של איגוד האנרגיה העולמי והוא מעריך מה יהיה ייצור החשמל הירוק בעולם ובמקום השני נמצאת ישראל. בישראל יש שמש אבל ברוח אנחנו פחות משתמשים. ב2030 לפי היעדים שקבענו, מה שהשמש תייצר זה יותר ממה שצריך והשאיפה לאגור את האנרגיה של שעות היום. בימי חורף ובתקופות גשומות ומעוננות, הצבירה לא תסייע ונצטרך להשתמש בחלופות. יעד אנרגיות מתחדשות הוא 30% ב-2030 ואז נהפוך למדינה המובילה בעולם באנרגיה הסולארית".
לדבריו, "תכניות אב קיימות כל העת בהיקף גדול לאנרגיה מתחדשת ובימים אלה הנושאים המקודמים: קביעת מחיר אחיד לקרקע לאנרגיה מתחדשת, הרחבת ההקלות לדו-שימוש בקרקע לעידוד התקנת אנרגיות מתחדשות ותיקון חוק המקרקעין להקלה על הקמת מתקני PV בבתים משותפים".
מנכ"ל משרד האנרגיה הוסיף בתום הדיון כי "יש בישראל מבקר מדינה אחד, ולדוח שלו אנחנו מתייחסים. משרד הגנת הסביבה אינו מבקר המדינה וכדאי שימלא את תפקידו, בעיקר כאשר 48% מהחומרים המסרטנים הנפלטים באוויר בישראל, מקורם מאי טיפול בפסולת עירונית ופחות מ2% הם ממשק החשמל. הסיבה היחידה שישראל עומדת ביעדי פריז, היא בזכות השינויים שעשינו במשק החשמל. האתגר שלנו הוא לא רק שינוי אקלים, אלא גם אספקת אנרגיה רציפה ואמינה. בקליפורניה ששעטו לאנרגיה ירוקה, יש בתים שנותרו ללא חשמל. אחריות למשק האנרגיה היא שלנו, אנחנו גם אלה שעובדים בשביל לעמוד ביעדים, בשיתוף פעולה עם המשרדים האחרים, ובמקביל אלה שצריכים לדאוג לאמינות אספקת החשמל ולרציפותה. דרך הקמת משק חשמל שיידע להתמודד עם כל השינויים. העולם בתנופה, ואנחנו לא מפחדים לשנות וללכת נגד המוסכמות שהיו פה קודם לכן".
איתן פרנס מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל: "בעיה מרכזית היא שאף אחד לא שם מספר על התועלות של האנרגיה המתחדשת - מקבלים החלטות בוואקום. לא יודעים לחשב את התועלת של גג סולארי ולא מפרסמים את התועלות של התחום לציבור. המועצה הלאומית לכלכלה כתבה דו"ח ב-2012 וצריך לעדכן את הדוח וליישם אותו. רמ"י –פועל להגדת הכנסות המדינה ורואה באנרגיות כגניבת קרקע. זה פועל נגד הוזלת התחום. הם מחוייבים לפי החלטת ממשלה לפרסם מחיר אחיד אבל במכרז האחרון לא פרסמו ושלחו את המשתתפים להימורים בחסות המדינה. כך גם מנהל התכנון - אין מדיניות סדורה ומתנגדים לפיתוח הקרקעי של התחום במקומות בהם בוודאות יקומו מתקנים בעתיד.
רכבים חשמליים הם הצלע שמשלימה את מהפכת האנרגיה הירוקה. זו ואפילו כאן בכנסת אין עמדת טעינה. צריך שהתחום יתוכלל ברמה הלאומית הבינמשרדית. לרשות המיסים זו ההכנסה השניה בגודלה בהכנסות המדינה ואנחנו מכורים לדלקים."
מנכ"ל איגוד יבואני הרכב, חזי אבירם שייב אמר בנוגע לרבים החשמליים: "במדינת ישראל נמכרו השנה פחות מ1500 רכבים חשמליים – זה פחות מאחוז מהרכבים שנמכרים וזהה לכמות של הרכבים שנמכרים ביום. צריך לשאול מדוע זה לא קורה, הרי יש תחרות גדולה מאוד ועשרות יבואני רכב אבל אין שוק לזה. השוק החשמלי גדל ועולה בעולם אך בישראל לא – צריך ולזה תכנית הוליסטית כוללת שהמדינה מספקת מטריה רחבה מאוד למי שקונה רכב כזה. ללא קל לקנות רב שא"א לדעת את הוודאות לגביו, איפה להטעין וכו'. צריך להציף את מדינת ישראל בעמדות טעינה ולהקל על הרגולציה בנושא. כיום זה סיוט של יבואן עבור הלקוחות כשלא יודעים שיש עמדות טעינה. מדינת ישראל רוכשת רכבים והיא צריכה לשמש דוגמא בנושא, אך אין שום רכבים כאלו שלה. ברגע שהם ירכשו, זה ישבור את המחסום הפחד.
עידו מור, רפרנט חשמל באגף התקציבים באוצר: "בחוק ההסדרים שיבוא אנו מנסים לקדם הקלות לשימוש בגגות ובבתים משותפים. גם במגזר הציבורי ובמינהל הדיור החלו הצבה של גגות. יש מימד קרקעי גם בהקמת מתקני חשמל על קרקע ואלו יעשו תוך כדי התייחסות לקרקע כמשאב שהוא במחסור".